ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨להכלל באין סוף. מה זה אומר?
שאלה:

אשמח לדעת מה הפירוש של המושג להכלל באין סוף? מה זה אומר בדיוק? מה המשמעות של "השגת האור אין סוף"?

תשובה:

להכלל באין סוף יש לו המון משמעויות שונות, ונפרט חלק מהן.

אך לפני שנסבך את העניין, נאמר בפשיטות, שלהבין מה טוב בכל דבר בעולם, זה נקרא להכלל באין סוף בשלמות.

אדם הראשון לפני שהוא חטא, הוא לא הבדיל בין טוב לרע, והוא היה כלול בא"ס בשלמות. זה כל העניין כולו.

ועכשיו נסבך את זה קצת...

להכלל בא"ס, היינו להשיג בשכל אנושי את מה שיש מעל לשכל אנושי, דהיינו להבין לדוגמא את סוד החלל הפנוי / הצמצום / הבחירה והידיעה וכולי.

להכלל בא"ס פירושו להבין מדוע הבורא ברא את הבריאה, מנקודת מבטו של הבורא. להכלל בא"ס היינו להבין מה היה לפני הבריאה.

להכלל בא"ס היינו להבין את השורש של כל הדברים בעולם, כיצד הם משתלשלים מהבורא בכל רגע ורגע, וכיצד הבורא מצמצם את עצמו לכל דבר ודבר.

להכלל בא"ס, פירושו להבין כיצד הזמן והמקום הם ישות אחת. להבין כיצד העבר / הווה / עתיד הם ישות אחת, להבין כיצד מקומות שונים הם מקום אחד וכיו"ב.

להכלל בא"ס, היינו להיות מסוגל לחשוב 2 מחשבות הפוכות בבת אחת.

להכלל בא"ס, היינו להשיג את השכל של הבורא שמלובש בכל דבר, דהיינו לדעת איזה סוד של התורה דעתיקא סתימאה מלובש בכל דבר בעולם ואיך בדיוק הוא מבטא את הצמצום של הא"ס.

להכלל בא"ס, היינו להבין מהו מעשה מרכבה, וכיצד העליונים רוכבים על התחתונים, דהיינו סוד הצמצום.

להכלל בא"ס, היינו תכלית הידיעה שלא נדע, היינו ידיעה שאינה נכנסת לשכל אנושי.

להכלל בא"ס, היינו להגיע לשלמות שאין שלמות אחריה בכל הדברים שבעולם בבת אחת.

אפשר לתת עוד דוגמאות, אך איך בכך צורך...

ואיך זוכה להכלל בא"ס, על ידי בחינת סוף דייקא (בחינת סוף = על ידי התבוננות בבריאה, שהיא בחינת סוף).

היינו על ידי שהאדם מתבונן בשכל שיש בכל דבר, על ידי זה הוא משלים את שכלו, ובסופו של דבר הוא זוכה להשיג את מה שיש מעל לשכל האנושי.

להכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת בלבד.

זה לא כרוך בפעולה / דיבור / מחשבה, זה כרוך בידיעה.

מחשבה היא אינה ידיעה. ז"א לא מדובר כאן על לחשוב על משהו, אלא על לדעת משהו. ידיעה שהיא אינה מחשבה. ידיעה שהיא מעל המחשבה, ושהיא ממלאת את כל האדם בשלמות, עד כדי כך שהישות שלו נעלמת ממש, מרוב הידיעה הזאת.

ומאחר שלהכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת, ממילא עיקר רדיפתו של האדם, צריך להיות להשלים את דעתו, דהיינו להתמקד בעיקר בתיקון הכללי שהוא תיקון המחשבה דייקא.

ועל ידי שמשלים את דעתו, ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, על ידי זה סוכה לשכל הנקנה ולהשגת האין סוף וכולי...

שאלה:

מה הכוונה שהיכללות באינסוף נעשית ע"י הדעת?

מה הכוונה שמשלים את את דעתו ומשיג כל מה שיש ביד האנושי להשיג, האם הכוונה לפוטנצ' שכלי?

תשובה:

בפשיטות, כן!

האדם הוא השכל. והכללות באין סוף נעשית על ידי השכל / דעת. לא על ידי פעולות, לא על ידי דיבור, לא על ידי מחשבה, אלא על ידי ידיעה, דהיינו הבנה והפנמה של שכל מסויים. שהוא הבנת מהות המציאות / הבורא וכולי.

בפרקטיקה זה אומר, שהאדם מקבל שכל חדש שנקרא השכל הנקנה, ועל ידי זה שהוא זוכה לשכל הזה, על ידי זה הוא נכלל באין סוף.

לגבי משלים את דעתו, כן, מדובר על פוטנציאל שכלי. ברגע שהאדם משלים את שכלו ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, אז הוא זוכה להשיג את מה שיש מעבר לשכל, דהיינו את מהות הבורא.

לגבי להשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, הפשט הוא לגבי רמת הבנה ולא לגבי כמות של ידע.

ז"א הידע מטבע הדברים הוא אין סופי. אך רמת המורכבות והעומק של הידע היא סופית. הסוף של כל הידע שבעולם, הוא הבורא.

ברגע שהאדם מבין אפילו דבר אחד בשלמות, באותו הרגע הוא מבין גם את השי"ת.

ולכן פרקטית האדם צריך להשלים את שכלו, דהיינו לכוונן את השכל שלו, שיקלע אל השערה ולא יחטיא, דהיינו לחפש את האמת לאמיתה בכל דבר בעולם.

עד שלבסוף האדם זוכה למ"ש "נפתחו השמים ואראה מראות אלוהים", דהיינו שהאדם זוכה לשכל חדש, כמבואר כאן: breslev.eip.co.il/?key=562 - חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן

אם תצטרך הבהרות נוספות, תבקש. תודה.

*

לגבי השכל הנקנה, ראה כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? breslev.eip.co.il/?key=167 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ

כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג

אָז שִׂכְלוֹ שָׁב שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה

breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים

חַיִּים נִצְחִיִּים הֵם רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כִּי הוּא חַי לָנֶצַח

וּמִי שֶׁנִּכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ

דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ

הוּא גַּם כֵּן חַי לָנֶצַח

כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא נִכְלָל בְּאֶחָד

וְהוּא אֶחָד עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

הוּא חַי חַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְכֵן, אֵין שְׁלֵמוּת רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְחוּץ מִמֶּנּוּ כֻּלָּם חֲסֵרִים

וּמִי שֶׁהוּא נִכְלָל בּוֹ

יֵשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת

וְעִקַּר הַכְּלָלִיּוּת שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאֶחָד

הוּא עַל יְדֵי הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ

כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם: 'אִלּוּ יְדַעְתִּיו, הֱיִיתִיו'

כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל

וְעַל כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל

שָׁם כָּל הָאָדָם

וּכְשֶׁיּוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

הוּא שָׁם מַמָּשׁ

וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר

הוּא נִכְלָל יוֹתֵר בְּהַשּׁרֶשׁ

דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ

...

כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַגָּלוּת

אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת

וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת

אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת

...

וְעִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים

יִהְיֶה לֶעָתִיד מֵחֲמַת הַדַּעַת

שֶׁיִּרְבֶּה הַדַּעַת

שֶׁיֵּדְעוּ הַכּל אֶת ה'

וְעַל יְדֵי הַדַּעַת יֻכְלְלוּ בְּאַחְדוּתוֹ

וְאָז יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כָּמוֹהוּ

כִּי עַל יְדֵי הַיְדִיעָה נִכְלָלִים בּוֹ

כְּמַאֲמַר הֶחָכָם: 'אִלּוּ יְדַעְתִּיו, הֱיִיתִיו'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טז - הַאי כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא
...מוהר"ן ח"א - תורה טז - האי כורא דאפיק רישה ממיא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רבי יוחנן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינן בספינתא, וחזינא האי כורא דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרתי אוסיא כתרי מברי דסורא רשב"ם: ונפיץ ושפך. אוסיא נחיריו. מברי דסורא נהרות שבסורא וחזינא האי כורא שהוא הצדיק, המכנה בשם דג, כידוע דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרי אוסיא כתרי מברי דסורא כי אי אפשר לצדיק להיות מחשבתו משוטט תמיד בחכמות עליונות כי לפעמים צריך לצאת לחוץ לעסק בדברי העולם כמו שאמרו...
שיחות הר"ן - אות קפז - גדולות נוראות השגתו
...קפז - גדולות נוראות השגתו פעם אחת בא לפניו איש אחד מאנשיו שהיה לו חלי וכאב גדול בידו עד שלא היה יכול להזיז בידו כלל והיתה ידו תלויה בצוארו כדרך החולים בידיהם ולא היה יכול בשום אפן להורידה כי היה חליו וכאבו גדול מאד והיו מדברים לפני רבנו זכרונו לברכה שהוא צריך לשתות [מי מלח] ולקבל רפואות והאיש ההוא היה עני גדול ולא היה לו דבר על הוצאות ורפואות ביום השבת בשעה שהיה יושב על השלחן בסעדת שחרית ענה רבנו זכרונו לברכה, ואמר לאותן היושבין סביבו שזה האיש בודאי יש לו אמונה והשיבו: הן וכפל הדברים ודבר מזה קצת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסב - עַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה נְהָרוֹת
...ח"א - תורה רסב - על ידי התחדשות התורה נעשה נהרות דע, שעל ידי התחדשות התורה נעשה נהרות כי כשמתחיל לחדש בתורה, אזי מתחיל לנבע מעין בבחינת: "ומעין מבית ה' יצא" שהוא השכל כמו שכתוב: "בחכמה יבנה בית" וזה המעין בתחלה הוא צר וקטן ואחר כך מתרחב ומתפשט יותר ויותר, עד שנעשה ממנו נהרות והכל באים לשתות מאלו הנהרות על כן מי שרוצה לחדש חדושין דאוריתא שיש בהן ממש הוא צריך לבכות מקדם כי כשנעשין נהרות הנ"ל והכל באים לשתות מהם אזי יבואו גם כן קליפות וסטרא אחרא, חס ושלום, לשתות גם כן משם על כן צריך לבכות מקדם ואזי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קז - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל איְבֶיך וְכוּ' וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קז - כי תצא למלחמה על איביך וכו' ושבית שביו [לשון החברים] כי תצא למלחמה על איביך וכו' ושבית שביו . פרוש, כי תצא למלחמה על איביך, שהוא היצר הרע ונתנו ה' אלקיך בידיך כלומר היצר הרע יתן, כמו ימסר 'את ה' אלקיך בידיך' על דרך "צדיק מושל ביראת אלהים" נותנת התורה עצה על זה ושבית שביו כלומר עם מה שהוא רוצה להתגבר עליך, הינו בגדלות בזה תתגבר עליו הינו שתאמר לו איך אני מושל כשיש לי גאוה ואין הקדוש ברוך הוא שורה עמי ודי למבין
שיחות הר"ן - אות רז - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רז - גדולות נוראות השגתו אמר. לפעמים אני מדבר איזה דבור לאיזה אדם ואין הדבור עושה פעלתו עד לזמן רחוק כמו שיש כשנותנין איזה סמים לרפואה לפעמים הסם עושה פעלתו ומועיל מיד ולפעמים צריך הסם לשהות בתוך האדם איזה זמן ואחר כך הוא עושה פעלתו כמו כן יש דברים שהוא מדבר שהם מנחים אצל האדם ואינם מעוררים אותו עד לזמן רחוק אבל סוף כל סוף יעשה הדבור פעלתו ויועיל בודאי
חיי מוהר"ן - פד - סיפורים חדשים
...פד - סיפורים חדשים אות פד מה שספר קדם ראש השנה תקס"ט סוף קיץ תקס"ח ובאותו העת הביא לו השוחט מטעפליק כסא נפלאה. וסמוך לזה ספר זאת שראה במראה או בחלום שהביאו לו כסא, והיה אש סביבה. והלכו כל העולם אנשים ונשים וטף לראותה. וכשחזרו משם אזי תכף נתקשרו זה עם זה ונעשה שדוכים ביניהם. וגם כל מנהיגי הדור כלם הלכו לראותה. ושאלתי כמה היא רחוקה, ומפני מה תכף נעשו שדוכים. והלכתי והקפתי סביבם לילך שם. ושמעתי שהולך ובא ראש השנה. והייתי מספק אם לחזר אם להתעכב שם והייתי נבוך בדעתי ואמרתי בלבי איך אשאר בכאן על ראש השנה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכט - אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ
...אכלת יושביה כשמקרב להצדיק, אף שאינו מקבל ממנו כלל, הוא גם כן טוב מאד והאמונה לבדה שמאמין בהצדיק, מועיל לעבודת השם יתברך כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לנזון כגון כשהחי אוכלת צומח כגון עשבים, נתהפכין העשבים לחי, כשנכנסין בתוך מעיה וכן מחי למדבר כשהמדבר אוכל החי, נתהפך החי למדבר ולכל מקום שנכנס לשם המזון שנתחלק להאיברים, נתהפך למהות האיבר ממש שנכנס לשם כגון החלק מהמזון הנכנס להמח נתהפך למח והנכנס ללב נתהפך ללב, וכן לשאר האיברים וזהו ארץ אכלת יושביה כי ארץ הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב: "שכן ארץ ורעה אמו
ספר המידות - שוחד
ספר המידות - שוחד חלק א' א. עיר שיש בה קבלת שחד, חילות באין עליה. ב. על ידי שחד גדלתו מסתלקת. ג. על ידי שחד בא שרפה.
בית דין של מעלה. מה קורה שם? ואיך להנצל?
...דין של מעלה. מה קורה שם? ואיך להנצל? שאלה: אשמח לדעת מה בדיוק קורה בבית דין של מעלה? איך מתנהלים שם הדיונים? האם רבי נחמן נתן עצה כלשהי איך להנצל מבית דין של מעלה? תודה תשובה: בית דין של מעלה, היינו מצב שאליו האדם מגיע אחרי שהוא עוזב את הגוף, דהיינו מה שנקרא מוות של הגוף. בבית דין של מעלה, דנים את האדם על כל מעשיו וכולי, ולפיהן נקבע עתידו... בהמשך חייו אחרי העולם הזה... בכל מקרה יש דרך אחת להנצל מבית דין של מעלה, ולהגיע לגן עדן ישר בלי שום סיבוך בדרך. ואיך? על ידי שהאדם מתרגל לדון לכף זכות. פירוש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א
...הולדה תלוי בה"א [לשון רבנו, זכרונו לברכה] עקר הולדה תלוי בה"א, בבחינת: "הא לכם זרע" ואברהם ושרה לא הולידו, עד שהגיעו לה"א הזאת כי עקר הולדה על ידי הדעת בבחינת "וידע אדם" וכו', 'וקטן אינו מוליד' ועקר הדעת, הינו שישתמש בדעתו הינו שיוציא את שכלו מכח אל הפעל כי גם לקטן יש דעת אבל אצל הקטן עדין הדעת בכח ולא בפעל כי לא השתמש בדעתו, ולא הוציא אותו מכח אל הפעל ומי שהוא שלם בדעתו שהוציא אותו מכח אל הפעל והשיג בדעתו מה שאפשר לדעת האדם להשיג בדעתו אזי הוא קרוב לדעת הקדוש ברוך הוא ואין חלוק בין דעת האדם לדעת...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 01_09_2025 השעה 06:00:35 - wesi2