ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨להכלל באין סוף. מה זה אומר?
שאלה:

אשמח לדעת מה הפירוש של המושג להכלל באין סוף? מה זה אומר בדיוק? מה המשמעות של "השגת האור אין סוף"?

תשובה:

להכלל באין סוף יש לו המון משמעויות שונות, ונפרט חלק מהן.

אך לפני שנסבך את העניין, נאמר בפשיטות, שלהבין מה טוב בכל דבר בעולם, זה נקרא להכלל באין סוף בשלמות.

אדם הראשון לפני שהוא חטא, הוא לא הבדיל בין טוב לרע, והוא היה כלול בא"ס בשלמות. זה כל העניין כולו.

ועכשיו נסבך את זה קצת...

להכלל בא"ס, היינו להשיג בשכל אנושי את מה שיש מעל לשכל אנושי, דהיינו להבין לדוגמא את סוד החלל הפנוי / הצמצום / הבחירה והידיעה וכולי.

להכלל בא"ס פירושו להבין מדוע הבורא ברא את הבריאה, מנקודת מבטו של הבורא. להכלל בא"ס היינו להבין מה היה לפני הבריאה.

להכלל בא"ס היינו להבין את השורש של כל הדברים בעולם, כיצד הם משתלשלים מהבורא בכל רגע ורגע, וכיצד הבורא מצמצם את עצמו לכל דבר ודבר.

להכלל בא"ס, פירושו להבין כיצד הזמן והמקום הם ישות אחת. להבין כיצד העבר / הווה / עתיד הם ישות אחת, להבין כיצד מקומות שונים הם מקום אחד וכיו"ב.

להכלל בא"ס, היינו להיות מסוגל לחשוב 2 מחשבות הפוכות בבת אחת.

להכלל בא"ס, היינו להשיג את השכל של הבורא שמלובש בכל דבר, דהיינו לדעת איזה סוד של התורה דעתיקא סתימאה מלובש בכל דבר בעולם ואיך בדיוק הוא מבטא את הצמצום של הא"ס.

להכלל בא"ס, היינו להבין מהו מעשה מרכבה, וכיצד העליונים רוכבים על התחתונים, דהיינו סוד הצמצום.

להכלל בא"ס, היינו תכלית הידיעה שלא נדע, היינו ידיעה שאינה נכנסת לשכל אנושי.

להכלל בא"ס, היינו להגיע לשלמות שאין שלמות אחריה בכל הדברים שבעולם בבת אחת.

אפשר לתת עוד דוגמאות, אך איך בכך צורך...

ואיך זוכה להכלל בא"ס, על ידי בחינת סוף דייקא (בחינת סוף = על ידי התבוננות בבריאה, שהיא בחינת סוף).

היינו על ידי שהאדם מתבונן בשכל שיש בכל דבר, על ידי זה הוא משלים את שכלו, ובסופו של דבר הוא זוכה להשיג את מה שיש מעל לשכל האנושי.

להכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת בלבד.

זה לא כרוך בפעולה / דיבור / מחשבה, זה כרוך בידיעה.

מחשבה היא אינה ידיעה. ז"א לא מדובר כאן על לחשוב על משהו, אלא על לדעת משהו. ידיעה שהיא אינה מחשבה. ידיעה שהיא מעל המחשבה, ושהיא ממלאת את כל האדם בשלמות, עד כדי כך שהישות שלו נעלמת ממש, מרוב הידיעה הזאת.

ומאחר שלהכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת, ממילא עיקר רדיפתו של האדם, צריך להיות להשלים את דעתו, דהיינו להתמקד בעיקר בתיקון הכללי שהוא תיקון המחשבה דייקא.

ועל ידי שמשלים את דעתו, ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, על ידי זה סוכה לשכל הנקנה ולהשגת האין סוף וכולי...

שאלה:

מה הכוונה שהיכללות באינסוף נעשית ע"י הדעת?

מה הכוונה שמשלים את את דעתו ומשיג כל מה שיש ביד האנושי להשיג, האם הכוונה לפוטנצ' שכלי?

תשובה:

בפשיטות, כן!

האדם הוא השכל. והכללות באין סוף נעשית על ידי השכל / דעת. לא על ידי פעולות, לא על ידי דיבור, לא על ידי מחשבה, אלא על ידי ידיעה, דהיינו הבנה והפנמה של שכל מסויים. שהוא הבנת מהות המציאות / הבורא וכולי.

בפרקטיקה זה אומר, שהאדם מקבל שכל חדש שנקרא השכל הנקנה, ועל ידי זה שהוא זוכה לשכל הזה, על ידי זה הוא נכלל באין סוף.

לגבי משלים את דעתו, כן, מדובר על פוטנציאל שכלי. ברגע שהאדם משלים את שכלו ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, אז הוא זוכה להשיג את מה שיש מעבר לשכל, דהיינו את מהות הבורא.

לגבי להשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, הפשט הוא לגבי רמת הבנה ולא לגבי כמות של ידע.

ז"א הידע מטבע הדברים הוא אין סופי. אך רמת המורכבות והעומק של הידע היא סופית. הסוף של כל הידע שבעולם, הוא הבורא.

ברגע שהאדם מבין אפילו דבר אחד בשלמות, באותו הרגע הוא מבין גם את השי"ת.

ולכן פרקטית האדם צריך להשלים את שכלו, דהיינו לכוונן את השכל שלו, שיקלע אל השערה ולא יחטיא, דהיינו לחפש את האמת לאמיתה בכל דבר בעולם.

עד שלבסוף האדם זוכה למ"ש "נפתחו השמים ואראה מראות אלוהים", דהיינו שהאדם זוכה לשכל חדש, כמבואר כאן: breslev.eip.co.il/?key=562 - חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן

אם תצטרך הבהרות נוספות, תבקש. תודה.

*

לגבי השכל הנקנה, ראה כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? breslev.eip.co.il/?key=167 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ

כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג

אָז שִׂכְלוֹ שָׁב שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה

breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים

חַיִּים נִצְחִיִּים הֵם רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כִּי הוּא חַי לָנֶצַח

וּמִי שֶׁנִּכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ

דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ

הוּא גַּם כֵּן חַי לָנֶצַח

כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא נִכְלָל בְּאֶחָד

וְהוּא אֶחָד עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

הוּא חַי חַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְכֵן, אֵין שְׁלֵמוּת רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְחוּץ מִמֶּנּוּ כֻּלָּם חֲסֵרִים

וּמִי שֶׁהוּא נִכְלָל בּוֹ

יֵשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת

וְעִקַּר הַכְּלָלִיּוּת שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאֶחָד

הוּא עַל יְדֵי הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ

כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם: 'אִלּוּ יְדַעְתִּיו, הֱיִיתִיו'

כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל

וְעַל כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל

שָׁם כָּל הָאָדָם

וּכְשֶׁיּוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

הוּא שָׁם מַמָּשׁ

וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר

הוּא נִכְלָל יוֹתֵר בְּהַשּׁרֶשׁ

דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ

...

כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַגָּלוּת

אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת

וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת

אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת

...

וְעִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים

יִהְיֶה לֶעָתִיד מֵחֲמַת הַדַּעַת

שֶׁיִּרְבֶּה הַדַּעַת

שֶׁיֵּדְעוּ הַכּל אֶת ה'

וְעַל יְדֵי הַדַּעַת יֻכְלְלוּ בְּאַחְדוּתוֹ

וְאָז יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כָּמוֹהוּ

כִּי עַל יְדֵי הַיְדִיעָה נִכְלָלִים בּוֹ

כְּמַאֲמַר הֶחָכָם: 'אִלּוּ יְדַעְתִּיו, הֱיִיתִיו'
אמת אחת וגם בחירה וידיעה וכיו"ב - כיצד?
...וידיעה וכיו"ב - כיצד? שאלה: רציתי לשאול שאלה פשוטה בספרי רבי נחמן מובא בהמון מקומות העניין הזה שהאמת היא אחת, ושאין שני אמת ואין הרבה אמת ואין ממוצע, אלא שהאמת היא אחת בלבד וכולי. ומצד שני מובא גם העניין הזה של הבחירה והידיעה או השאלות של החלל הפנוי, שיש בהן סתירות של 2 הפכים, ואף על פי כן שניהם אמת. והשאלה שלי היא כיצד יכול להיות ששני הדברים האלו אמת למרות שהם סותרים זה את זה, אם מצד שני אנחנו אומרים שהאמת היא אחת? תודה מראש. ** כיצד אוכל לדעת בוודאות כי הדברים האלו אינם סותרים? ז"א איך הגעת למסקנה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נה - אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי
...מוהר"ן ח"א - תורה נה - אבא שאול אומר קובר מתים הייתי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בגמרא אבא שאול אומר קובר מתים הייתי פעם אחת רצתי אחר צבי ונכנסתי בקולית של מת וכו' א. דע, כי לראות במפלתם של רשעים אי אפשר, אלא על ידי בחינת ארץ ישראל "שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך" ימין, זה בחינת ארץ ישראל בחינת בנימין, בן ימין, שנולד בארץ ישראל . ב. ולהמשיך בחינת קדשת ארץ ישראל עכשו בגלות, שהיא תחת יד הסטרא אחרא, ואין יכלת בקדשתה להתגלות אף על פי כן יכולין לגלות ולהמשיך קדשתה אפילו בגלות המר הזה "ואף גם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפד - כְּשֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם
...עם חברו ביראת שמים כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים נעשה אור ישר ואור חוזר ולפעמים מקדים האור חוזר קדם האור ישר כשהמקבל יש לו מח קטן ואין יכול לקבל דברי חברו כי אז קדם שמקבל חברו ממנו שזהו בחינת אור ישר קדם לזה מקבל הוא מחברו ואזי האור חוזר קדם לאור ישר כי כשמדברין עם חברו ביראת שמים אף שאין חברו מקבל ממנו אף על פי כן הוא מקבל התעוררות מחברו כי על ידי ההכאה שיצאו הדבורים מפיו לחברו על ידי זה חוזר האור אליו [וזהו בחינת אור חוזר ממש המובא בכתבים עין שם]. כמו מי שמכה בכתל שחוזר הדבר אליו כמו כן כשמדבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'
...כי שבת היום לה' ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא שעל כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי אחר שאמר משמו, וכתבתיו כמו ששמעתי. אחר כך נזדמן שדברתי עמו, זכרונו ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מב - וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם
...ח"א - תורה מב - וירא בצר להם בשמעו את רנתם [לשון רבנו, זכרונו לברכה] וירא בצר להם בשמעו את רנתם וכו' הנה על ידי נגינה, נמתקין הדינין כמו שכתוב בזוהר הקדוש הקשת היא השכינה ותלת גונין דקשת, הם האבות, והם לבושין דשכינתא וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין אזי "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי 'וחמת המלך שככה' משל למלך שכעס על בנו וכשהמלך רואה המלכה בלבושין דנהירין אזי מרחם על בנו ואותיות התפילה היא השכינה, כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" שהדבור הוא שם אדני ונקרא קשת כמו שפרש רש"י: "בחרבי ובקשתי" 'לשון תפילה' וקול...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מַּה שֶּׁאוֹמְרִים כְּשֶׁעוֹבְרִין עַל הַקּוֹצְרִים ה' יַעְזר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר שמעתי בשמו שספר בשם צדיק אחד שדרש בבית הכנסת שמה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר כי יש רשעים שהם מגלגלים בעשבים הגדלים על הגגות ואין להם עליה, כי אין קוצרין אותן העשבים וזה בחינת: "יהיו כחציר גגות וכו' שלא מלא כפו קוצר וכו' ולא אמרו העוברים ברכת ה'" וכו' כי אין קוצרין אותן ואין אומרים עליהם ברכת ה' בשעה שעוברין עליהם ועל כן אין להם עליה אבל אותה התבואה שקוצרין, אומרים העוברים ברכת ה' כנ"ל ועל ידי זה יש לה עליה
חיי מוהר"ן - תקצד - עבודת השם
...מוהר"ן - תקצד - עבודת השם אות תקצד לזכרון מה שאמר לי לבדי כבר בעת שבאתי אליו מנמרוב אני וחברי רבי נפתלי קדם שבועות ואז נדמה לי שהוא מקפיד קצת על שאני שוקד על דלתותיו יותר מדאי כי נסעתי אז כמה פעמים רצופים אליו ותכף כשנכנסתי אליו ומצאתיו בבית הגדול שלו שהיה סמוך לבית המדרש ונתן לי שלום ואמר לי שלום עליכם, [סע בריא] וחיך קצת. אחר כך נשאר יושב במקום שישב שם סמוך להדלת שהיתה לחוץ נגד הבית המדרש הישן, ואז דבר עמי ונחם אותי מאד ואמר לי איך אתה יודע מה השם יתברך רוצה לעשות ממך היום אתה כך ולאחר כך תהיה...
שיחות הר"ן - אות ל
...ומאריכין בבית הכסא הקפיד מאד מאד והתלוצץ מאותן האנשים מאד והאריך הרבה בענין זה והכלל 'כי לא נתנה תורה למלאכי השרת' ואין צריך להחמיר יותר מן הדין ועל פי הדין האסור הוא רק כשנצרך לנקביו ממש כמו שכתוב בגמרא: 'הנצרך לנקביו אל יתפלל' 'הנצרך' דיקא ואפילו כשהוא נצרך לנקביו ממש יש גם כן דינים בזה בדיעבד ובשעת הדחק כמובא ב"שלחן ערוך" סימן צ"ב עין שם במגן אברהם שהרי"ף מתיר לכתחלה ביכול לעמד עצמו עד פרסה וכו' נמצא שעל כל פנים כשאינו נצרך לנקביו ממש אין צריך להחמיר ולבטל עצמו מתורה ותפילה בחנם מחמת חששות וח...
ספר המידות - פרישות
ספר המידות - פרישות חלק שני א. אדם המתנהג בפרישות ואחר כך חוזר מפרישותו, על ידי זה הוא נופל לתאוה נוספת ממה שהיה לו קדם פרישותו. ב. הפרישות מביא שבע. ג. פרישות מתשמיש חשוב כמו תענית. ד. חולאת של רקיקת דם בא, על ידי שמבטל עונה של ליל טבילה.
מהי מלחמת גוג ומגוג? ומה יקרה כשיבוא המשיח?
...כשיבוא המשיח? שאלה: שמעתי בשם רבי נחמן מברסלב כי מלחמת גוג ומגוג היא מלחמת אמונה. האומנם כן הוא? אשמח לדעת מהו פישרה של מלחמת גוג ומגוג המפורסמת? אשמח גם לקבל מידע על מה יקרה כשיבוא המשיח? מהי תחיית המתים? ועל כל העניינים האלו. תודה תשובה: אכן כן הבנת נכון. מלחמת גוג ומגוג היא מלחמה של השקר באמונה הקדושה. מלחמת גוג ומגוג תתרחש לפני שיבוא המשיח ולפני הגאולה השלמה. והעניין הוא כדלקמן: המשיח שיבוא יעשה רק דבר אחד, הוא יגרום לאנשים להיות יותר חכמים. דהיינו יגרום להם להשתמש יותר בשכל שלהם. וככל שאנשים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.5938 שניות - עכשיו 16_10_2025 השעה 15:26:01 - wesi2