ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨להכלל באין סוף. מה זה אומר?
שאלה:

אשמח לדעת מה הפירוש של המושג להכלל באין סוף? מה זה אומר בדיוק? מה המשמעות של "השגת האור אין סוף"?

תשובה:

להכלל באין סוף יש לו המון משמעויות שונות, ונפרט חלק מהן.

אך לפני שנסבך את העניין, נאמר בפשיטות, שלהבין מה טוב בכל דבר בעולם, זה נקרא להכלל באין סוף בשלמות.

אדם הראשון לפני שהוא חטא, הוא לא הבדיל בין טוב לרע, והוא היה כלול בא"ס בשלמות. זה כל העניין כולו.

ועכשיו נסבך את זה קצת...

להכלל בא"ס, היינו להשיג בשכל אנושי את מה שיש מעל לשכל אנושי, דהיינו להבין לדוגמא את סוד החלל הפנוי / הצמצום / הבחירה והידיעה וכולי.

להכלל בא"ס פירושו להבין מדוע הבורא ברא את הבריאה, מנקודת מבטו של הבורא. להכלל בא"ס היינו להבין מה היה לפני הבריאה.

להכלל בא"ס היינו להבין את השורש של כל הדברים בעולם, כיצד הם משתלשלים מהבורא בכל רגע ורגע, וכיצד הבורא מצמצם את עצמו לכל דבר ודבר.

להכלל בא"ס, פירושו להבין כיצד הזמן והמקום הם ישות אחת. להבין כיצד העבר / הווה / עתיד הם ישות אחת, להבין כיצד מקומות שונים הם מקום אחד וכיו"ב.

להכלל בא"ס, היינו להיות מסוגל לחשוב 2 מחשבות הפוכות בבת אחת.

להכלל בא"ס, היינו להשיג את השכל של הבורא שמלובש בכל דבר, דהיינו לדעת איזה סוד של התורה דעתיקא סתימאה מלובש בכל דבר בעולם ואיך בדיוק הוא מבטא את הצמצום של הא"ס.

להכלל בא"ס, היינו להבין מהו מעשה מרכבה, וכיצד העליונים רוכבים על התחתונים, דהיינו סוד הצמצום.

להכלל בא"ס, היינו תכלית הידיעה שלא נדע, היינו ידיעה שאינה נכנסת לשכל אנושי.

להכלל בא"ס, היינו להגיע לשלמות שאין שלמות אחריה בכל הדברים שבעולם בבת אחת.

אפשר לתת עוד דוגמאות, אך איך בכך צורך...

ואיך זוכה להכלל בא"ס, על ידי בחינת סוף דייקא (בחינת סוף = על ידי התבוננות בבריאה, שהיא בחינת סוף).

היינו על ידי שהאדם מתבונן בשכל שיש בכל דבר, על ידי זה הוא משלים את שכלו, ובסופו של דבר הוא זוכה להשיג את מה שיש מעל לשכל האנושי.

להכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת בלבד.

זה לא כרוך בפעולה / דיבור / מחשבה, זה כרוך בידיעה.

מחשבה היא אינה ידיעה. ז"א לא מדובר כאן על לחשוב על משהו, אלא על לדעת משהו. ידיעה שהיא אינה מחשבה. ידיעה שהיא מעל המחשבה, ושהיא ממלאת את כל האדם בשלמות, עד כדי כך שהישות שלו נעלמת ממש, מרוב הידיעה הזאת.

ומאחר שלהכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת, ממילא עיקר רדיפתו של האדם, צריך להיות להשלים את דעתו, דהיינו להתמקד בעיקר בתיקון הכללי שהוא תיקון המחשבה דייקא.

ועל ידי שמשלים את דעתו, ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, על ידי זה סוכה לשכל הנקנה ולהשגת האין סוף וכולי...

שאלה:

מה הכוונה שהיכללות באינסוף נעשית ע"י הדעת?

מה הכוונה שמשלים את את דעתו ומשיג כל מה שיש ביד האנושי להשיג, האם הכוונה לפוטנצ' שכלי?

תשובה:

בפשיטות, כן!

האדם הוא השכל. והכללות באין סוף נעשית על ידי השכל / דעת. לא על ידי פעולות, לא על ידי דיבור, לא על ידי מחשבה, אלא על ידי ידיעה, דהיינו הבנה והפנמה של שכל מסויים. שהוא הבנת מהות המציאות / הבורא וכולי.

בפרקטיקה זה אומר, שהאדם מקבל שכל חדש שנקרא השכל הנקנה, ועל ידי זה שהוא זוכה לשכל הזה, על ידי זה הוא נכלל באין סוף.

לגבי משלים את דעתו, כן, מדובר על פוטנציאל שכלי. ברגע שהאדם משלים את שכלו ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, אז הוא זוכה להשיג את מה שיש מעבר לשכל, דהיינו את מהות הבורא.

לגבי להשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, הפשט הוא לגבי רמת הבנה ולא לגבי כמות של ידע.

ז"א הידע מטבע הדברים הוא אין סופי. אך רמת המורכבות והעומק של הידע היא סופית. הסוף של כל הידע שבעולם, הוא הבורא.

ברגע שהאדם מבין אפילו דבר אחד בשלמות, באותו הרגע הוא מבין גם את השי"ת.

ולכן פרקטית האדם צריך להשלים את שכלו, דהיינו לכוונן את השכל שלו, שיקלע אל השערה ולא יחטיא, דהיינו לחפש את האמת לאמיתה בכל דבר בעולם.

עד שלבסוף האדם זוכה למ"ש "נפתחו השמים ואראה מראות אלוהים", דהיינו שהאדם זוכה לשכל חדש, כמבואר כאן: breslev.eip.co.il/?key=562 - חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן

אם תצטרך הבהרות נוספות, תבקש. תודה.

*

לגבי השכל הנקנה, ראה כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? breslev.eip.co.il/?key=167 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ

כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג

אָז שִׂכְלוֹ שָׁב שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה

breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים

חַיִּים נִצְחִיִּים הֵם רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כִּי הוּא חַי לָנֶצַח

וּמִי שֶׁנִּכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ

דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ

הוּא גַּם כֵּן חַי לָנֶצַח

כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא נִכְלָל בְּאֶחָד

וְהוּא אֶחָד עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

הוּא חַי חַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְכֵן, אֵין שְׁלֵמוּת רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְחוּץ מִמֶּנּוּ כֻּלָּם חֲסֵרִים

וּמִי שֶׁהוּא נִכְלָל בּוֹ

יֵשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת

וְעִקַּר הַכְּלָלִיּוּת שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאֶחָד

הוּא עַל יְדֵי הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ

כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם: 'אִלּוּ יְדַעְתִּיו, הֱיִיתִיו'

כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל

וְעַל כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל

שָׁם כָּל הָאָדָם

וּכְשֶׁיּוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

הוּא שָׁם מַמָּשׁ

וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר

הוּא נִכְלָל יוֹתֵר בְּהַשּׁרֶשׁ

דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ

...

כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַגָּלוּת

אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת

וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת

אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת

...

וְעִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים

יִהְיֶה לֶעָתִיד מֵחֲמַת הַדַּעַת

שֶׁיִּרְבֶּה הַדַּעַת

שֶׁיֵּדְעוּ הַכּל אֶת ה'

וְעַל יְדֵי הַדַּעַת יֻכְלְלוּ בְּאַחְדוּתוֹ

וְאָז יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כָּמוֹהוּ

כִּי עַל יְדֵי הַיְדִיעָה נִכְלָלִים בּוֹ

כְּמַאֲמַר הֶחָכָם: 'אִלּוּ יְדַעְתִּיו, הֱיִיתִיו'
חיי מוהר"ן - קד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...וטלטוליו אות קד לדתו היתה בקהלת קדש מזבוז, ונכנס לברית מילה בשבת הגדול. וכל שנותיו היו כפי הנשמע בערך ארבעים שנה פחות מעט. כי בשנת הארבעים נפטר ונסתלק למעלה למעלה בירח האתנים בחג ביום שלישי יום רביעי של סוכות ח"י תשרי תקע"א באומין העיר אשר בחר בה בחיים חיותו לשכב שם כמבאר במקום אחר. ואחר כך שמעתי ששנותיו לא היו כי אם שלשים ושמונה שנה וחצי וכפי הנראה כך האמת. [וידוע כי בשנת תקל"ב היה ראש חדש ניסן בשבת וזה היום שנולד בו רבנו זכרונו לברכה לשני הדעות...
חיי מוהר"ן - תקמו - עבודת השם
...ושופכין דם הרבה בחנם וכו'. ואמר שכבר נתבטלו כמה שטותים מן העולם מה שהיו תועים ונבוכים בדורות הראשונים [כגון עניני עבודות זרות שהיו שוחטים בניהם למלך וכיוצא, עניני שטותים הרבה שהיו בדורות הראשונים] ועכשו נתבטלו הרבה שטותים. ועדין טעות זה ומבוכה זו של מלחמות לא נתבטלו. והיה מתלוצץ מן חכמיהם ואמר בלשון ליצנות שהם חכמים גדולים וחושבים וחוקרים בחכמתם איך לעשות כלי זין נפלא שיוכל להרג אלפים נפשות בפעם אחת. וכי יש שטות יותר מזה לאבד ולהרג נפשות רבות בחנם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צ - טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּך
...על שבירת כלי חרס בשעת השדוך הוא בשני ענינים כי באמת צריכין לזהר מאד מאד, שלא לגרש את אשתו כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'שלשה אינם רואים פני גיהנום וכו', ומי שיש לו אשה רעה למאי נפקא מנה לקבולי באהבה' ופרשו המפרשים, שמפני זה לא אמר כאן הנפקא מנה דלעיל כי קדם לזה איתא שם. שלשה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו למאי נפקא מנה למבעי רחמי וכאן לא אמר נפקא מנה זו כי באלו השלשה צריכין לקבל באהבה דוקא מאחר שעל ידם אינו רואה פני גיהנום וזהו בחינת...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כד
...שלו לארץ ישראל - אות כד וביום ראשון דחל המועד הלך האיש להחכם וצוה לו החכם לקח בגנבה כל המעות שלהם ולהביאו העיר כדי שלא יגזל מהם מעותיהם ועשה כך אחר כך הלך החכם עם שני גבירים ואמרו להקפיטן: תן לנו שני הנפשות הללו והשיב להם: מה שיכות יש לכם לנפשות האלה ? אני מהפקר זכיתי בהם ! וספר להם את כל התלאות אשר מצאתם בדרך ואמר: ולא זאת בלבד מה שאני מספר לכם אלא שכמעט לא היה רגע בלא פגע ואלו הנפשות כבר היינו יכולים לטבעם בים או למכרם לישמעאלים וכל המעות והחפצים...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כג
...פסח נסע הקפיטן עם כמה ישמעאלים על הספינה קטנה לתוך העיר ובאו לפניו ובקשו ממנו לחם לאכל ודברו עמו ברמיזה והשיב להם ברמיזה והודיעם שיש כאן יהודים ויכולים אתם לקנות לכם לחם והשם יתברך ברחמיו אשר בידו לב מלכים ושרים הסיר לבו ובלבל דעתו עד שיצא מפיו בלי ישוב הדעת ואמר שיקח אחד מהם כדי לקנות לחם עבורם ונסע מיד עמו האיש של רבנו זכרונו לברכה ובא אל העיר והלך אחריו אחד מהישמעאלים שלו לשמרו שלא יברח ודרך הליכתו לעיר היה גם כן סכנה גדולה כי אז היה שעת מלחמה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
...בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכן יש שהוא מושל על כל העולם כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו בבחינות: "שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" ובחינות המלכות הזאת שיש בכל אחד היא באתגליא ובאתכסיא באתגליא, הינו הממשלה שיש לכל אחד לפי בחינתו שהוא מושל על אלו האנשים באתגליא כפי בחינת המלכות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלג - וְארַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נגַהּ
...השמש בעצמה מאירה במקומה בשוה בתחלת היום ובאמצע היום רק המניעה הוא מחמת הארץ המפסקת בין בני אדם ובין השמש על כן אין האור מתפשט כל כך בתחלת היום רק מקצת מקצת עד שנתפשט על הארץ כן הצדיק הוא בעצמו מאיר תמיד רק המניעה מחמת המקבלים והמניעה הוא מחמת הארץ המפסקת, הינו העולם הזה כי בני אדם משקעים בעולם הזה ועל כן אינם יכולים לקבל אור הצדיק והוא ענין שאמרו בגמרא על פסוק: "מגלה עפה כד עיפת לה וכו' כד קלפת לה" וכו' נמצא כל העולם כלו כזרת אחת משלשת אלפים ומאת...
שיחות הר"ן - אות שג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...- אות שג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת דבר עמי מענין מאוס תאוה הידוע ואמר אז: מי שמהרהר בהרהורי ניאוף הוא שוטה כי הלא אפילו איש פשוט שקורין בעל הבית הוא גם כן אינו חפץ שיהיה נתפס חס ושלום, בענין זה אפילו אם אינו ירא חטא כלל על כל פנים בודאי אינו רוצה שיהיה לו בזיון בזה שיתפסו אותו עם אשה אחרת ואם כן למה לו להרהר ולצער נפשו בחנם ?! וכבר מבאר שהמחשבה ביד האדם להטותה כרצונו וכו' עין בספרים הנדפסים בכמה מקומות מזה ויערב לך לעד אם תרצה לקבלם באמת
שבחי הר"ן - אות יח
...מחשבה כשרואה אשה רק הכל שוה אצלו בעיניו כאלו רואה איש ואמר פעם אחת: שאינו מתירא לא מאשה ולא ממלאך ובזה יש הרבה לבאר כי מי שיש לו עדין איזה צד פחד כל שהוא מהרהורי אשה אפילו אם הוא נקי בזה רק שאינו נקי בתכלית הזכוך ועדין יש לו איזה פחד כל שהוא מזה הוא צריך לפחד ממלאך אבל הוא התפאר שאין לו שום פחד מזה על כן אין לו פחד ממלאך וזה מרמז קצת בדברי רבותינו, זכרונם לברכה "אנא בשרא ואנת אש ואנא עדיפנא מנך" שאמר רב עמרם חסידא אל המלאך ומובא בדבריו זכרונו לברכה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עט - הַקּוֹל קוֹל יַעֲקב
...- הקול קול יעקב [עוד מצאנו כתב יד רבנו, זכרונו לברכה והם ראשי פרקים מאיזה תורה נפלאה] הקול קול יעקב כרוז עשו, וישא קולו יצחק זמן קוף צדיק ישנים וכו' ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו יצחק בן אברהם זמן נתאחד אברהם אוהבי בעיניו כימים אחדים באהבתו ושאר ישוב בנך אם תשוב ואשיבך לפני תעמד כי בא השמש קחו עמכם דברים ושובו מאבני המקום אבנים אותיות מראשותיו מחשבה מברר הכל וישלח יעקב מלאכים מצוות זמניות עשה מצוות הרבה נברא כמה מלאכים לפניו תשובה ואשיבך לפני ארצה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1558 שניות - עכשיו 18_07_2025 השעה 01:19:03 - wesi2