ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים
הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד זה מזה כנ"ל ואז אי אפשר להדעת לחבר אותם כל זמן שהדעת בכח על כן צריך לשמע תורה מפיו שאז יוצא הדעת בבחינת (משלי ב) "מפיו דעת ותבונה" ואזי כשיוצא הדעת מכח אל הפעל, אזי יכול לשדכם אף אם הם בהפך גדול זה מזה שידוך ראשי תבות (מלאכי ב) : "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה" וזהו : "יבקשו מפיהו" כי צריך לבקש התורה מפיו דוקא כדי להוציא הדעת מכח אל הפעל כנ"ל ועל כן צריך לשמע תורה דוקא מפיו אף שגם בדבורים פשוטים של הבר דעת יש בהם גם כן דעת אף על פי כן צריך לשמע תורה דוקא כי התורה נקראת כלה כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (פסחים מט:) : 'אל תקרי מורשה, אלא מארסה' ויש בה גם כן שני הפכים כי יש בה שני מיני אותיות [עיין הקדמת הזוהר, אתוון רברבין ואתוון זעירין] וכשהצדיק אומר תורה, הוא בחינת משדך שדוכין כי דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר (ירושלמי ראש השנה פרק ראוהו בית דין) וצריך לחבר דברי תורה ממקום למקום כי מחברים דברי תורה ממקומות מפזרים, שהם רחוקים זה מזה ומחברים אותם יחד ועל ידי זה נעשה החדוש שמחדשים נמצא כשהצדיק הבר דעת אומר תורה הוא משדך שדוכים על כן צריכין לשמע מפיו תורה דוקא ועל ידי זה יכולין למצא זווגו כנ"ל
הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים

כִּי כָּל הַשִּׁדּוּכִים הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים

וְהַדַּעַת הוּא הַמְתַוֵּך בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים

[עין לקוטי הראשון סי' ד]

עַל כֵּן כָּל הַשִּׁדּוּכִים שֶׁבָּעוֹלָם

כֻּלָּם נַעֲשִׂים עַל יְדֵי הַבַּר דַּעַת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם

וְעַל כֵּן לִפְעָמִים קָשֶׁה לִמְצא זִוּוּגוֹ

כִּי לִפְעָמִים שְׁנֵי הַמְשֻׁדָּכִים רְחוֹקִים מְאד

וְהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים בְּיוֹתֵר זֶה מִזֶּה

עַל כֵּן קָשֶׁה לִמְצא זִוּוּגוֹ

וְהַתִּקּוּן לָזֶה

שֶׁצָּרִיך שֶׁיָּבוֹא לְהַבַּר דַּעַת לִשְׁמעַ תּוֹרָה מִפִּיו

וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִמְצא הַשִּׁדּוּך שֶׁלּוֹ

כִּי כָל זְמַן שֶׁהַדַּעַת בְּכחַ

אֲזַי לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לְחַבֵּר הַמְשֻׁדָּכִים

כְּשֶׁהֵם בְּהֵפֶך גָּדוֹל זֶה מִזֶּה

כִּי לִפְעָמִים הֵם בְּהֶפֶך גָּדוֹל מְאד זֶה מִזֶּה כַּנַּ"ל

וְאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַדַּעַת לְחַבֵּר אוֹתָם כָּל זְמַן שֶׁהַדַּעַת בְּכחַ

עַל כֵּן צָרִיך לִשְׁמעַ תּוֹרָה מִפִּיו

שֶׁאָז יוֹצֵא הַדַּעַת בִּבְחִינַת "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה"

וַאֲזַי כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדַּעַת מִכּחַ אֶל הַפּעַל, אֲזַי יָכוֹל לְשַׁדְּכָם

אַף אִם הֵם בְּהֵפֶך גָּדוֹל זֶה מִזֶּה

שִׁידּוּך רָאשֵׁי תֵבוֹת: "כִּי שִׂפְתֵי כהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה"

וְזֶהוּ: "יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ"

כִּי צָרִיך לְבַקֵּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּיו דַּוְקָא

כְּדֵי לְהוֹצִיא הַדַּעַת מִכּחַ אֶל הַפּעַל כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן צָרִיך לִשְׁמעַ תּוֹרָה דַּוְקָא מִפִּיו

אַף שֶׁגַּם בְּדִבּוּרִים פְּשׁוּטִים שֶׁל הַבַּר דַּעַת יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן דַּעַת

אַף עַל פִּי כֵן צָרִיך לִשְׁמעַ תּוֹרָה דַּוְקָא

כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת כַּלָּה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה, אֶלָּא מְארָסָה'

וְיֵשׁ בָּהּ גַּם כֵּן שְׁנֵי הֲפָכִים

כִּי יֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי מִינֵי אוֹתִיּוֹת

[עיין הקדמת הזוהר, אתוון רברבין ואתוון זעירין]

וּכְשֶׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת מְשַׁדֵּך שִׁדּוּכִין

כִּי דִּבְרֵי תוֹרָה עֲנִיִּים בְּמָקוֹם זֶה וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר

וְצָרִיך לְחַבֵּר דִּבְרֵי תוֹרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם

כִּי מְחַבְּרִים דִּבְרֵי תוֹרָה מִמְּקוֹמוֹת מְפֻזָּרִים, שֶׁהֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה

וּמְחַבְּרִים אוֹתָם יַחַד

וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדְּשִׁים

נִמְצָא כְּשֶׁהַצַּדִּיק הַבַּר דַּעַת אוֹמֵר תּוֹרָה

הוּא מְשַׁדֵּך שִׁדּוּכִים

עַל כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמעַ מִפִּיו תּוֹרָה דַּוְקָא

וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִמְצא זִוּוּגוֹ כַּנַּ"ל
ספר המידות - ראיה
...המידות - ראיה חלק שני א. אין העין יכול לראות, אלא מה שנותנים לו רשות לראות, אפילו שיהיה הדבר לפניו, אינו יכול לראות עד שנותנים לו רשות מן השמים לראות. ב. חסרון הלבנה ולקותה מזיק לחלושי הראות. ג. קדוש החדש מסגל לרפאות חלושי הראות. ד. תקון חצות מסגל לחלושי הראות. ה. על ידי שבועה בא כאב עינים. ו. הצבועים גורמים כאב עינים להמון עם, הטועים בם. ז. כשאדם גדול מרגיש איזהו כאב בעיניו, ידע שבנו או תלמידו עשו איזהו עברה. ח. מי שעוצם עיניו מראות ברע, על ידי זה נצול מבזיונות. ט. כשאדם יוצא לשוק ומתירא, שלא יבוא...
מה השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו?
...נחמן מברסלב בליקוטי מוהרן מביא שיש שכל מסויים, שהוא השכל הכי גדול שבן אדם יכול להשיג אותו בשכל אנושי ולדבר אותו בשכל של בני אדם. מהו? או במילים אחרות, מהו השכל האחרון שהאדם מגיע אליו, לפני שהוא זוכה לשכל הנקנה? מה מבינים שם? רמז: זה קשור לחוכמות של זעיר אנפין מול עתיקא סתימאה... תשובה: כאן מביא רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים כי השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו במילים, הוא שהכל טוב ושאין שום רע בעולם כלל, רק הכל טוב והכל אחד תמיד. פירוש: מעל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קג - כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד כְּאִלּוּ גּוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אָבוֹת
...ח"א - תורה קג - כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות [לשון החברים] איתא בגמרא: 'כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות שנאמר: "תורה צוה לנו משה מורשה" וכו' וכיון שראה משה שבני ראובן ובני גד מניאין [לב] בני ישראל מנחלת אבותם בשביל זה קרא להם "תרבות אנשים חטאים" ותרגם אונקלוס: 'תלמידי גבריא חיביא' הדבר הזה קבלתם מרבניכם שרבכם גזל מכם הלכות והלכות הם נחלת אבות כנ"ל ועתה גם אתם הולכים בדרכי אבותיכם ורצונכם לגזל מישראל נחלת אבותם ובפרק קמא דבבא בתרא: "ומצדיקי הרבים ככוכבים" 'אלו מלמדי...
ספר המידות - קשוי לילד
ספר המידות - קשוי לילד חלק א' א. אשה שאוכלת צנון בעבורה, תלד בקשוי. ב. אשה שהיא מקשה לילד, סגלה שתתן לה לשתות מים משבעה בארות. ג. גם בניה לא יהיו עמה בבית. ד. גם תלחש לה באזנה אותיות של שם ס"ג. ה. גם מטתה לא תעמד במערב ובדרום. ו. גם תתלה על צוארה ממרור הנשאר. ז. גם תלחש לה באזנה אותיות: פא ויו עין הא.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לו - תֵּכֶף שֶׁנַּעֲשֶׂה סֵפֶר מִן הַתּוֹרוֹת הַגְּבוֹהוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לו - תכף שנעשה ספר מן התורות הגבוהות והנפלאות תכף שנעשה ספר מן התורות הגבוהות והנפלאות מאד מאד מאחר שנעשה מהם ספר, יש עליהם חפויים והסתרות שנחפה ונסתר אורם הצח והנפלא והדפין של כריכה הם מחפים וכו'.
שיחות הר"ן - אות רנו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הרב רבי נחמן שבח את אקדמות מאד מאד ואמר שישראל מחמת שהם משקעים ורגילים כל כך בטוב על כן אין מרגישין כל כך את שבח מעלת גדלת השבח הקדוש הזה של אקדמות שאומרים בשבועות ואמר: מי שיודע מעלת השיר של אקדמות עם הנגון שלו כמו שרגילין העולם לזמר אותו בנגון הידוע הוא דבר נפלא וחדוש גדול מאד והתחיל לומר קצת איזה תבות מאקדמות עם הנגון ואמר שאקדמות הוא שיר של חשק [עין בהמעשה של הבערגיר שם מדבר משיר של חשק] כל זה ספר בשבועות אחר תפילת שחרית בבקר השכם כנהוג בשבועות והיה יושב אצל הסעדה של מאכלי חלב וכבר התפללו בבית...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יא
...הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יא ומיד אחר נסיעתם מסטנבול, בא אליו הסרסור הנ"ל והראה לו אגרות הרבה מצדיקי דורנו ששלחו אליו בקשתם להיות לעזר לאנשים הנוסעים מהכא להתם כי הוא חשוב בעיני השרי מלוכה בכן תדעו, אם תגלו לי מי אתם ומאיזה משפחה אתם הרי טוב ואם לאו יש לאל ידי לעשות עמכם רעה אשר לא תוכלו כפרה ולא יועיל הון לשחד בממון ולא די שלא תסעו לארץ הקדש גם תהיו בבית האסורים וכיוצא בדברים אלה וכאשר שמע זאת רבנו זכרונו לברכה מיד אמר לו האמת ששמו רבי נחמן, והוא נכד להבעל שם טוב זכרונו לברכה, ולרבי...
שיחות הר"ן - אות קסג - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...ה' ספר לי איש אחד מזלאטיפאלי שבהיותו יושב רבנו, זכרונו לברכה בזלאטיפאלי פעם אחת בקיץ התפלל רבנו זכרונו לברכה, בבקר השכם ואחר כך שלח את בתו הילדה שרה תחיה וקראה אותו ובא לרבנו זכרונו לברכה, ואמר לו רבנו זכרונו לברכה. לך עמי לטיל והלך עמו חוץ לעיר והלך בין העשבים ענה רבנו, זכרונו לברכה ואמר. אם היית זוכה לשמע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך בלי פניה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תשלום גמול, כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאד ביניהם לעבד את ה' ביראה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ יֵדַע שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כי התרחקות תחלת התקרבות על כן נפל שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך ועצתו שיתחיל מחדש לכנס בעבודת ה' כאלו לא התחיל עדין כלל מעולם וזה כלל גדול בעבודת ה' שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש. [ועין ענין זה עוד בכמה מקומות בספרי רבנו, זכרונו לברכה כמה צריך האדם להתחזק בעבודת ה' ולבלי לפל משום דבר שבעולם רק להתחיל בכל פעם מחדש עין היטב בענין זה, ויערב לך לעד].
האם רבי נחמן לא טעם טעם חטא?
...שאלה: שמעתי שרבי נחמן לא טעם טעם חטא. והשאלה שלי היא: 1 - האם זה נכון? ומה המקור לכך? 2 - הרי כתוב "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אז כיצד מסתדר עניין זה? תודה תשובה: לא ידוע לי על מקור כלשהו לכך שרבי נחמן אמר על עצמו שהוא לא טעם טעם חטא. ואדרבה אין דבר כזה לא לטעום טעם חטא. רבי נחמן כותב בפירוש: כאן: breslev.eip.co.il/?key=515 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דע שיש חדרי תורה ודע שכל אדם קדם שמשיג בתורה השגה של אמת צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות אבל הכלל שאסור לטעות בעצמו לסבר שכבר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 25_03_2026 השעה 22:14:32 - wesi2