ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים
הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד זה מזה כנ"ל ואז אי אפשר להדעת לחבר אותם כל זמן שהדעת בכח על כן צריך לשמע תורה מפיו שאז יוצא הדעת בבחינת (משלי ב) "מפיו דעת ותבונה" ואזי כשיוצא הדעת מכח אל הפעל, אזי יכול לשדכם אף אם הם בהפך גדול זה מזה שידוך ראשי תבות (מלאכי ב) : "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה" וזהו : "יבקשו מפיהו" כי צריך לבקש התורה מפיו דוקא כדי להוציא הדעת מכח אל הפעל כנ"ל ועל כן צריך לשמע תורה דוקא מפיו אף שגם בדבורים פשוטים של הבר דעת יש בהם גם כן דעת אף על פי כן צריך לשמע תורה דוקא כי התורה נקראת כלה כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (פסחים מט:) : 'אל תקרי מורשה, אלא מארסה' ויש בה גם כן שני הפכים כי יש בה שני מיני אותיות [עיין הקדמת הזוהר, אתוון רברבין ואתוון זעירין] וכשהצדיק אומר תורה, הוא בחינת משדך שדוכין כי דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר (ירושלמי ראש השנה פרק ראוהו בית דין) וצריך לחבר דברי תורה ממקום למקום כי מחברים דברי תורה ממקומות מפזרים, שהם רחוקים זה מזה ומחברים אותם יחד ועל ידי זה נעשה החדוש שמחדשים נמצא כשהצדיק הבר דעת אומר תורה הוא משדך שדוכים על כן צריכין לשמע מפיו תורה דוקא ועל ידי זה יכולין למצא זווגו כנ"ל
הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים

כִּי כָּל הַשִּׁדּוּכִים הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים

וְהַדַּעַת הוּא הַמְתַוֵּך בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים

[עין לקוטי הראשון סי' ד]

עַל כֵּן כָּל הַשִּׁדּוּכִים שֶׁבָּעוֹלָם

כֻּלָּם נַעֲשִׂים עַל יְדֵי הַבַּר דַּעַת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם

וְעַל כֵּן לִפְעָמִים קָשֶׁה לִמְצא זִוּוּגוֹ

כִּי לִפְעָמִים שְׁנֵי הַמְשֻׁדָּכִים רְחוֹקִים מְאד

וְהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים בְּיוֹתֵר זֶה מִזֶּה

עַל כֵּן קָשֶׁה לִמְצא זִוּוּגוֹ

וְהַתִּקּוּן לָזֶה

שֶׁצָּרִיך שֶׁיָּבוֹא לְהַבַּר דַּעַת לִשְׁמעַ תּוֹרָה מִפִּיו

וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִמְצא הַשִּׁדּוּך שֶׁלּוֹ

כִּי כָל זְמַן שֶׁהַדַּעַת בְּכחַ

אֲזַי לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לְחַבֵּר הַמְשֻׁדָּכִים

כְּשֶׁהֵם בְּהֵפֶך גָּדוֹל זֶה מִזֶּה

כִּי לִפְעָמִים הֵם בְּהֶפֶך גָּדוֹל מְאד זֶה מִזֶּה כַּנַּ"ל

וְאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַדַּעַת לְחַבֵּר אוֹתָם כָּל זְמַן שֶׁהַדַּעַת בְּכחַ

עַל כֵּן צָרִיך לִשְׁמעַ תּוֹרָה מִפִּיו

שֶׁאָז יוֹצֵא הַדַּעַת בִּבְחִינַת "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה"

וַאֲזַי כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדַּעַת מִכּחַ אֶל הַפּעַל, אֲזַי יָכוֹל לְשַׁדְּכָם

אַף אִם הֵם בְּהֵפֶך גָּדוֹל זֶה מִזֶּה

שִׁידּוּך רָאשֵׁי תֵבוֹת: "כִּי שִׂפְתֵי כהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה"

וְזֶהוּ: "יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ"

כִּי צָרִיך לְבַקֵּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּיו דַּוְקָא

כְּדֵי לְהוֹצִיא הַדַּעַת מִכּחַ אֶל הַפּעַל כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן צָרִיך לִשְׁמעַ תּוֹרָה דַּוְקָא מִפִּיו

אַף שֶׁגַּם בְּדִבּוּרִים פְּשׁוּטִים שֶׁל הַבַּר דַּעַת יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן דַּעַת

אַף עַל פִּי כֵן צָרִיך לִשְׁמעַ תּוֹרָה דַּוְקָא

כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת כַּלָּה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה, אֶלָּא מְארָסָה'

וְיֵשׁ בָּהּ גַּם כֵּן שְׁנֵי הֲפָכִים

כִּי יֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי מִינֵי אוֹתִיּוֹת

[עיין הקדמת הזוהר, אתוון רברבין ואתוון זעירין]

וּכְשֶׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת מְשַׁדֵּך שִׁדּוּכִין

כִּי דִּבְרֵי תוֹרָה עֲנִיִּים בְּמָקוֹם זֶה וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר

וְצָרִיך לְחַבֵּר דִּבְרֵי תוֹרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם

כִּי מְחַבְּרִים דִּבְרֵי תוֹרָה מִמְּקוֹמוֹת מְפֻזָּרִים, שֶׁהֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה

וּמְחַבְּרִים אוֹתָם יַחַד

וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדְּשִׁים

נִמְצָא כְּשֶׁהַצַּדִּיק הַבַּר דַּעַת אוֹמֵר תּוֹרָה

הוּא מְשַׁדֵּך שִׁדּוּכִים

עַל כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמעַ מִפִּיו תּוֹרָה דַּוְקָא

וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִמְצא זִוּוּגוֹ כַּנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות פה
...אם יסע לשם השיב לו: כשרואה אדם נסיעה לפניו אין לו להתעקש למנע מזה לישב בביתו דוקא כי בכל מקום שאדם נוסע לשם הוא מתקן שם איזה דבר רק שיזהר להיות שמור מן העברה חס ושלום אבל כשהוא רק שמור מן העברה חס ושלום אזי כל אדם מתקן בכל מקום שהוא נוסע לשם אפילו איש פשוט לגמרי כי בכל מקום שהאדם בא לשם, הוא עושה שם בודאי איזה דבר שבקדשה על כל פנים כי מתפלל שם ואוכל שם ומברך על אכילתו לפניו ולאחריו וכיוצא בזה כי בודאי איש ישראלי אפילו הפחות שבפחותים, על כל פנים הוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא
...לא - אית לן בירא בדברא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אמרו לה, אית לן בירא בדברא, עילי למתא. איתי פארי, שדא להו אמר להו, אפשלי לי חבלי דפארי, ואעילה. אמרו לה, ומי איכא דמפשל חבלי מפארי. אמר להו, ומי איכא דמיתי בירא מדברא למתא רש"י: דפארי סבין. עשו לי חבל מסבין. ואם אין אתם עושים שאלתי, אף אני לא אעשה שאלתכם. א. צדקה היא בחינות הגלגלים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא החוזר בעולם ובשביל זה יש בה שש ברכות ואחת עשרה ברכות כמו שאמרו...
שיחות הר"ן - אות קלה
שיחות הר"ן - אות קלה דבר עם איש אחד שהיה רחוק מהשם יתברך מאד ואמר לו שירגיל עצמו להתאנח על ענינו ואמר אז התורה יש הבל שנעשה על הארץ וכו' [בסימן ק"ט חלק ראשון] שמבאר שם שעל ידי אנחה שמתאנחין לשוב אליו יתברך נפסקין מחבל הטומאה ונתקשרין לחבל דקדשה וכן אמר אחר כך עוד כמה תורות על אנחה שהיא יקרה מאד
ספר המידות - עונש
ספר המידות - עונש א. לפעמים כשאדם עושה מצוה, והקדוש ברוך הוא מעניש אותו, זה מחמת שלא עשה מצוה כזה, כשבאה לידו. ב. לפעמים דנין את האדם על פיו. ג. לפעמים האדם נהרג, מחמת שהיה יכול להמליץ בעד אחד, ששונאין אותו בחנם. ד. לפעמים האדם נענש, על שפשע במלאכתו, או שנגזר גזרה על אנשי מקומו או על עמו. ה. הקדוש ברוך הוא ממהר להפרע מכפויי טובה על ידי כפויי טובה. ו. מי שכלב נשך אותו, בידוע שקבל לשון הרע, או שספר לשון הרע.
להאמין בצדיק עם דעת
...מאמין בהצדיק בלי שום דעת כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת אפשר לו לפל מהאמונה כי מאמונה לבד אפשר לפל אבל אם יש לו גם דעת שמבין גם בהדעת אזי אי אפשר לו לפל **** ויש כאן 2 בחינות שונות. בפשט הדברים, רבי נחמן מברסלב מדבר על אמונה בלי שכל בכלל בייחס לאמונה עם שכל. אמונה בלי שכל בכלל היינו אמונה שהיא כאילו סתם כך בלי סיבה, ואמונה עם שכל, היינו אמונה שנובעת מהשכל. ורבי נחמן מברסלב אומר שמאמונה סתם כך שהיא בשביל מצב הרוח בלבד, ממנה אפשר ליפול. אך אם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסז - שָׁבוּעוֹת הוּא רְפוּאָה לְהָרֵאָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסז - שבועות הוא רפואה להראה שבועות הוא רפואה להראה כי 'חמשה' כנפי ראה כנגד 'חמשה' חמשי תורה ובשבועות מקבלין התורה יכולין לקבל חיות חדש
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רי - עַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם "וְאָהַבְתָּ"
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] על ידי משא ומתן באמונה הוא מקים "ואהבת" כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: "ואהבת" 'שיהא שם שמים מתאהב על ידיך' וכו' וכשמקים "ואהבת" על ידי זה יהיה לו פרנסה בלא יגיעה וטרח כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'קשין מזונותיו כקריעת ים סוף' וקריעת ים סוף היה על ידי זכות אברהם בחינת "ואהבת" כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "וישב הים לפנות בקר" 'דא בקר דאברהם' נמצא כשהגיע עת הבקר בחינת אברהם אזי יצא מקשוי לקל כי עד הבקר היה קשה לפניו קריעת...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹשֶׂה מוֹפְתִים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לפעמים השם יתברך עושה מופתים לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים בבחינת: "מפתיו ומשפטי פיהו" שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והתר וכיוצא, מקבלין דעתו כמו כן כשפוסק באיזה ענין, מקבלין דעתו, ונעשין מופתים על ידו וזהו בחינת המופתים שמספרין מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו
חיי מוהר"ן - טז - שיחות השיכים להתורות
...- טז - שיחות השיכים להתורות אות טז לענין המקיפים המבארים בהתורה עתיקא סימן כ"א שכל אחד ישיג לעתיד כפי טרחו ויגיעתו וכו' בעבודת ה' אמר שיש עבדות כאלו בזה העולם שזוכין על ידם שגם בעולם הבא יזכה בכל פעם לעלות מדרגא לדרגא ולהשיג בכל פעם מקיפין חדשים ומה שכתב שם בענין מרים שפגמה בכבוד משה, ואהרון בקש: "אל נא וכו' בצאתו מרחם אמו" שזה בחינת ענש היבום עין שם יש בזה נפלאות גדולות כי רמז בזה על בתו מרים זכרונה לברכה שהיתה כלתו של הרב הגאון הצדיק וכו' הרב ליבוש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עט - בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב
...תורה עט - בטח בה' ועשה טוב [לשון החברים] בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה הנה הכלל שצריך כל אדם לראות שמצדו לא יהיה עכוב משיחא דהינו לעשות תשובה שלמה ולתקן מעשיו ובכל צדיק וצדיק, מי שהוא צדיק באמת, יש בו התגלות משיח ואף על פי שאין בו התגלות משיח יש בו מדה של משיח, שהוא בחינת משה כמו שכתוב בזוהר הקדוש: 'משיח דא משה', כמו שאפרש כי משה מסר נפשו בעד ישראל כי ידע שפלותו באמת, וידע חשיבות וגדלות ישראל כמו שכתוב: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" ומחמת זה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1738 שניות - עכשיו 21_06_2025 השעה 05:17:09 - wesi2