ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים
הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד זה מזה כנ"ל ואז אי אפשר להדעת לחבר אותם כל זמן שהדעת בכח על כן צריך לשמע תורה מפיו שאז יוצא הדעת בבחינת (משלי ב) "מפיו דעת ותבונה" ואזי כשיוצא הדעת מכח אל הפעל, אזי יכול לשדכם אף אם הם בהפך גדול זה מזה שידוך ראשי תבות (מלאכי ב) : "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה" וזהו : "יבקשו מפיהו" כי צריך לבקש התורה מפיו דוקא כדי להוציא הדעת מכח אל הפעל כנ"ל ועל כן צריך לשמע תורה דוקא מפיו אף שגם בדבורים פשוטים של הבר דעת יש בהם גם כן דעת אף על פי כן צריך לשמע תורה דוקא כי התורה נקראת כלה כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (פסחים מט:) : 'אל תקרי מורשה, אלא מארסה' ויש בה גם כן שני הפכים כי יש בה שני מיני אותיות [עיין הקדמת הזוהר, אתוון רברבין ואתוון זעירין] וכשהצדיק אומר תורה, הוא בחינת משדך שדוכין כי דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר (ירושלמי ראש השנה פרק ראוהו בית דין) וצריך לחבר דברי תורה ממקום למקום כי מחברים דברי תורה ממקומות מפזרים, שהם רחוקים זה מזה ומחברים אותם יחד ועל ידי זה נעשה החדוש שמחדשים נמצא כשהצדיק הבר דעת אומר תורה הוא משדך שדוכים על כן צריכין לשמע מפיו תורה דוקא ועל ידי זה יכולין למצא זווגו כנ"ל
הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים

כִּי כָּל הַשִּׁדּוּכִים הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים

וְהַדַּעַת הוּא הַמְתַוֵּך בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים

[עין לקוטי הראשון סי' ד]

עַל כֵּן כָּל הַשִּׁדּוּכִים שֶׁבָּעוֹלָם

כֻּלָּם נַעֲשִׂים עַל יְדֵי הַבַּר דַּעַת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם

וְעַל כֵּן לִפְעָמִים קָשֶׁה לִמְצא זִוּוּגוֹ

כִּי לִפְעָמִים שְׁנֵי הַמְשֻׁדָּכִים רְחוֹקִים מְאד

וְהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים בְּיוֹתֵר זֶה מִזֶּה

עַל כֵּן קָשֶׁה לִמְצא זִוּוּגוֹ

וְהַתִּקּוּן לָזֶה

שֶׁצָּרִיך שֶׁיָּבוֹא לְהַבַּר דַּעַת לִשְׁמעַ תּוֹרָה מִפִּיו

וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִמְצא הַשִּׁדּוּך שֶׁלּוֹ

כִּי כָל זְמַן שֶׁהַדַּעַת בְּכחַ

אֲזַי לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לְחַבֵּר הַמְשֻׁדָּכִים

כְּשֶׁהֵם בְּהֵפֶך גָּדוֹל זֶה מִזֶּה

כִּי לִפְעָמִים הֵם בְּהֶפֶך גָּדוֹל מְאד זֶה מִזֶּה כַּנַּ"ל

וְאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַדַּעַת לְחַבֵּר אוֹתָם כָּל זְמַן שֶׁהַדַּעַת בְּכחַ

עַל כֵּן צָרִיך לִשְׁמעַ תּוֹרָה מִפִּיו

שֶׁאָז יוֹצֵא הַדַּעַת בִּבְחִינַת "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה"

וַאֲזַי כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדַּעַת מִכּחַ אֶל הַפּעַל, אֲזַי יָכוֹל לְשַׁדְּכָם

אַף אִם הֵם בְּהֵפֶך גָּדוֹל זֶה מִזֶּה

שִׁידּוּך רָאשֵׁי תֵבוֹת: "כִּי שִׂפְתֵי כהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה"

וְזֶהוּ: "יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ"

כִּי צָרִיך לְבַקֵּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּיו דַּוְקָא

כְּדֵי לְהוֹצִיא הַדַּעַת מִכּחַ אֶל הַפּעַל כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן צָרִיך לִשְׁמעַ תּוֹרָה דַּוְקָא מִפִּיו

אַף שֶׁגַּם בְּדִבּוּרִים פְּשׁוּטִים שֶׁל הַבַּר דַּעַת יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן דַּעַת

אַף עַל פִּי כֵן צָרִיך לִשְׁמעַ תּוֹרָה דַּוְקָא

כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת כַּלָּה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה, אֶלָּא מְארָסָה'

וְיֵשׁ בָּהּ גַּם כֵּן שְׁנֵי הֲפָכִים

כִּי יֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי מִינֵי אוֹתִיּוֹת

[עיין הקדמת הזוהר, אתוון רברבין ואתוון זעירין]

וּכְשֶׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת מְשַׁדֵּך שִׁדּוּכִין

כִּי דִּבְרֵי תוֹרָה עֲנִיִּים בְּמָקוֹם זֶה וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר

וְצָרִיך לְחַבֵּר דִּבְרֵי תוֹרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם

כִּי מְחַבְּרִים דִּבְרֵי תוֹרָה מִמְּקוֹמוֹת מְפֻזָּרִים, שֶׁהֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה

וּמְחַבְּרִים אוֹתָם יַחַד

וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדְּשִׁים

נִמְצָא כְּשֶׁהַצַּדִּיק הַבַּר דַּעַת אוֹמֵר תּוֹרָה

הוּא מְשַׁדֵּך שִׁדּוּכִים

עַל כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמעַ מִפִּיו תּוֹרָה דַּוְקָא

וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִמְצא זִוּוּגוֹ כַּנַּ"ל
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 1
...שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 1 אחד הנושאים הכי מרכזיים בדברי רבי נחמן מברסלב הוא העניין של שבירת התאוות. כאן נדון במה היא שבירת התאוות באמת ובשלמות? ואיך לשבור את התאוות? אז נתחיל בלהביא ציטוטים שונים מדברי רבי נחמן מברסלב בעניין הזה. * breslev.eip.co.il/?key=2212 - שיחות הר"ו - אות נו יש בני אדם שנדמה עליהם שהם רחוקים מאיזה תאוות גדולות כגון מתאוות ממון וכיוצא בזה דע שאף על פי כן יכול להיות שהוא גרוע יותר מחברו שהוא משקע באותה התאוה דהינו שיש לו איזה תאוה אחרת שהוא משקע בה כל כך עד שאפילו תאוות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּכַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי על ידי זה זוכה שיעלה לגדלה לסוף ימיו וכל מה שנחשב לגדלה באותו הדור, הוא עולה לגדלה זו כגון בדור הזה שעקר הגדלה והכבוד הוא כשמחזיקין אותו לצדיק מפרסם אזי זוכה שיתקבל בסוף ימיו למפרסם גדול אף שבאמת אינו כן, רק שהוא איש כשר פשוט ונותנין לו שכרו קדם שיוצא מן העולם ואחר כך וכו'
תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 2
...התורה ועוד - חלק 2 תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 1. ועכשיו נבאר את התורה breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. = כי כל העולם הזה הוא בחינת ניגון. ומי שאינו רואה את השי"ת בכל דבר, ממילא נעשה אצלו בחינת ניגון רשע ורע. ועל ידי זה הוא לא זוכה לעבוד את השי"ת. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו כמו שיתבאר = היינו כאשר בחינת הניגון של האדם היא תקינה, על ידי זה טוב לו. וכמובא שניגון טוב הוא כאשר האדם מברר את הרוח...
חיי מוהר"ן - טז - שיחות השיכים להתורות
...המקיפים המבארים בהתורה עתיקא סימן כ"א שכל אחד ישיג לעתיד כפי טרחו ויגיעתו וכו' בעבודת ה' אמר שיש עבדות כאלו בזה העולם שזוכין על ידם שגם בעולם הבא יזכה בכל פעם לעלות מדרגא לדרגא ולהשיג בכל פעם מקיפין חדשים ומה שכתב שם בענין מרים שפגמה בכבוד משה, ואהרון בקש: "אל נא וכו' בצאתו מרחם אמו" שזה בחינת ענש היבום עין שם יש בזה נפלאות גדולות כי רמז בזה על בתו מרים זכרונה לברכה שהיתה כלתו של הרב הגאון הצדיק וכו' הרב ליבוש מוואלטשיסק זכר צדיק לברכה, שנסע לארץ ישראל עם כל בניו ועל ידי זה נסעה גם בתו לארץ יש
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריח - לִּפְעָמִים כְּשֶׁנִּגְזָר עַל הָאָדָם
...ח"א - תורה ריח - לפעמים כשנגזר על האדם דע שלפעמים כשנגזר על האדם, חס ושלום, איזה גזרה 'ואף על גב דאיהו לא חזי מזלה חזי' ומחמת זה רוצה להסתיר את עצמו ומזה בא שלפעמים פתאם האדם נוסע לאיזה מקום רחוק זהו כדי להסתיר את עצמו ואף על פי שהוא אינו יודע מזה, עם כל זה הנפש יודעת מזה על כן בא לו רצון לנסע לשם ולפעמים כשבא לשם הוא נתפרסם שם ביותר, ואז יוכל להזיק לו מאד, חס ושלום ומזה היה הסתלקות צדיק גדול מאד שפתאם רצה לנסע לארץ ישראל והוא היה בעצמו יודע מזה שהיה צריך להסתיר את עצמו ונסע על המדינה והיה פרסום...
אילנות בסיפורי מעשיות
...על המשנה למלך שפגש איש שנושא אילן... גם בסיפור על החיגר מסופר על האילן שהשדים ניסו לעקור. גם בסיפור על הקבצנים, מסופר על זה שיש אילן שתחתיו נמצאים כל הציפורים והחיות וכולי בשלום. מה הקשר בין האילנות האלו? מהו הנמשל של האילן? תשובה: אילן פירושו שכל. כגודל וכעומק השכל, כך חוזקו וכולי של האילן. ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז והעניין הוא: כאשר המשנה למלך באבידת בת המלך פגש אדם שנושא אילן, הנמשל הוא שהמשנה למך הגיע לשכל ולתובנה כלשהי גדולה...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כו
...- סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כו ובנסיעתם מגלץ לביתם נסעו דרך קהלת קדש יאס והיה שם עפוש גדול והיה להם יסורים גדולים בכל עיר ועיר ובכל כפר וכפר וגם היה קשה לעבר הגרעניץ [הגבול] מחמת זה כי אז לא הועיל אפילו עמידת קאראן טאן [מחנה הסגר שלתוכו מכנסים הבאים מחוץ לארץ למניעת מחלות] מחמת זה ממקומות כאלה והשם יתברך היה בעזרם ונצולו מהכל מדבר וחרב ורעב וצמאון ושבי דכלהו הוו בהו ובחסד השם נמלטו מכלם ובאו לביתם בשלום 'שלום בגופו שלום בממונו שלום בתורתו' כי זכה להשגה נפלאה בארץ ישראל גבהה ועצומה מאד עד אין...
תפילה לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע.
...breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז ואתא תנינא ובלעה תנינא זה בחינת נחש שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו כמו: הב לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת ואתי פושקנצא ובלעה פרש רבנו שמואל, עורב ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'מי שמשחיר פניו כעורב ומי שנעשה אכזרי על בניו כעורב' הינו שמתפלל בלי שום כונת תועלת עצמו ואינו חושב לכלום את עצמו ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו ונתבטל כאלו אינו בעולם כמו שכתוב: "כי עליך הרגנו כל היום" וזה בחינת: "שחורות כעורב" ועל ידי זה: סלק ו...
מאיזה עולם לוקח רבי נחמן את התורות שלו?
...רבי נחמן את התורות שלו? שאלה: הבנתי שבכל מקום שרבי נחמן מברסלב אומר "דע ש", הרי שהוא לוקח את התורה שלו מעולם האצילות. האם הדבר נכון? מה המקור לדבר הזה? ומהו השימוש הזה במילה "דע"? תודה. תשובה: רבי נחמן מברסלב לא לוקח את התורות שלו מעולם האצילות, אלא מהאין סוף עצמו שהוא מעל לעולם האצילות. ששם ורק שם באין סוף היא תורת ה ממש, דהיינו התורה שהשי"ת עצמו לומד אותה. התורה הזאת היא התורה של עתיקא סתימאה, שהיא התורה שהיא באחדות עם השי"ת, שהיא השכל של השי"ת והיא תתגלה לעתיד לבוא. התורה הזאת נקראת גם "שורשי...
ספר המידות - מריבה
...על ידי העברת השבועה. ב. מי שרודף את חברו, הקדוש ברוך הוא מביא עליו רעה, כדי שישכח את חברו מלרדוף אותו. ג. על ידי קריאת הלל יושיע לך הקדוש ברוך הוא מאויביך. ד. על ידי כבוד התורה אדם נצול משונאיו. ה. קדם המלחמה צריך תפילה לה' יתברך. ו. בכל פעם שאדם נופל מאמונתו, הוא ממשיך עליו מתנגד גדול ועשיר. ז. כשאדם מתפלל על שונאיו, יתפלל בבקר. ח. הסתכלות בכל פעם על השמים זהו מבטל שנאת האויבים. ט. כששוכח את העניים אין מנצח. י. עני שהרשע רודף אותו, תדע שהוא בעל גאוה. יא. מי שהוא נצחן, הקדוש ברוך הוא שוכח אותו ו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 10_05_2026 השעה 00:09:03 - wesi2