ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים
הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד זה מזה כנ"ל ואז אי אפשר להדעת לחבר אותם כל זמן שהדעת בכח על כן צריך לשמע תורה מפיו שאז יוצא הדעת בבחינת (משלי ב) "מפיו דעת ותבונה" ואזי כשיוצא הדעת מכח אל הפעל, אזי יכול לשדכם אף אם הם בהפך גדול זה מזה שידוך ראשי תבות (מלאכי ב) : "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה" וזהו : "יבקשו מפיהו" כי צריך לבקש התורה מפיו דוקא כדי להוציא הדעת מכח אל הפעל כנ"ל ועל כן צריך לשמע תורה דוקא מפיו אף שגם בדבורים פשוטים של הבר דעת יש בהם גם כן דעת אף על פי כן צריך לשמע תורה דוקא כי התורה נקראת כלה כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (פסחים מט:) : 'אל תקרי מורשה, אלא מארסה' ויש בה גם כן שני הפכים כי יש בה שני מיני אותיות [עיין הקדמת הזוהר, אתוון רברבין ואתוון זעירין] וכשהצדיק אומר תורה, הוא בחינת משדך שדוכין כי דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר (ירושלמי ראש השנה פרק ראוהו בית דין) וצריך לחבר דברי תורה ממקום למקום כי מחברים דברי תורה ממקומות מפזרים, שהם רחוקים זה מזה ומחברים אותם יחד ועל ידי זה נעשה החדוש שמחדשים נמצא כשהצדיק הבר דעת אומר תורה הוא משדך שדוכים על כן צריכין לשמע מפיו תורה דוקא ועל ידי זה יכולין למצא זווגו כנ"ל
הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים

כִּי כָּל הַשִּׁדּוּכִים הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים

וְהַדַּעַת הוּא הַמְתַוֵּך בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים

[עין לקוטי הראשון סי' ד]

עַל כֵּן כָּל הַשִּׁדּוּכִים שֶׁבָּעוֹלָם

כֻּלָּם נַעֲשִׂים עַל יְדֵי הַבַּר דַּעַת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם

וְעַל כֵּן לִפְעָמִים קָשֶׁה לִמְצא זִוּוּגוֹ

כִּי לִפְעָמִים שְׁנֵי הַמְשֻׁדָּכִים רְחוֹקִים מְאד

וְהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים בְּיוֹתֵר זֶה מִזֶּה

עַל כֵּן קָשֶׁה לִמְצא זִוּוּגוֹ

וְהַתִּקּוּן לָזֶה

שֶׁצָּרִיך שֶׁיָּבוֹא לְהַבַּר דַּעַת לִשְׁמעַ תּוֹרָה מִפִּיו

וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִמְצא הַשִּׁדּוּך שֶׁלּוֹ

כִּי כָל זְמַן שֶׁהַדַּעַת בְּכחַ

אֲזַי לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לְחַבֵּר הַמְשֻׁדָּכִים

כְּשֶׁהֵם בְּהֵפֶך גָּדוֹל זֶה מִזֶּה

כִּי לִפְעָמִים הֵם בְּהֶפֶך גָּדוֹל מְאד זֶה מִזֶּה כַּנַּ"ל

וְאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַדַּעַת לְחַבֵּר אוֹתָם כָּל זְמַן שֶׁהַדַּעַת בְּכחַ

עַל כֵּן צָרִיך לִשְׁמעַ תּוֹרָה מִפִּיו

שֶׁאָז יוֹצֵא הַדַּעַת בִּבְחִינַת "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה"

וַאֲזַי כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדַּעַת מִכּחַ אֶל הַפּעַל, אֲזַי יָכוֹל לְשַׁדְּכָם

אַף אִם הֵם בְּהֵפֶך גָּדוֹל זֶה מִזֶּה

שִׁידּוּך רָאשֵׁי תֵבוֹת: "כִּי שִׂפְתֵי כהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה"

וְזֶהוּ: "יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ"

כִּי צָרִיך לְבַקֵּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּיו דַּוְקָא

כְּדֵי לְהוֹצִיא הַדַּעַת מִכּחַ אֶל הַפּעַל כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן צָרִיך לִשְׁמעַ תּוֹרָה דַּוְקָא מִפִּיו

אַף שֶׁגַּם בְּדִבּוּרִים פְּשׁוּטִים שֶׁל הַבַּר דַּעַת יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן דַּעַת

אַף עַל פִּי כֵן צָרִיך לִשְׁמעַ תּוֹרָה דַּוְקָא

כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת כַּלָּה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה, אֶלָּא מְארָסָה'

וְיֵשׁ בָּהּ גַּם כֵּן שְׁנֵי הֲפָכִים

כִּי יֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי מִינֵי אוֹתִיּוֹת

[עיין הקדמת הזוהר, אתוון רברבין ואתוון זעירין]

וּכְשֶׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת מְשַׁדֵּך שִׁדּוּכִין

כִּי דִּבְרֵי תוֹרָה עֲנִיִּים בְּמָקוֹם זֶה וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר

וְצָרִיך לְחַבֵּר דִּבְרֵי תוֹרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם

כִּי מְחַבְּרִים דִּבְרֵי תוֹרָה מִמְּקוֹמוֹת מְפֻזָּרִים, שֶׁהֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה

וּמְחַבְּרִים אוֹתָם יַחַד

וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדְּשִׁים

נִמְצָא כְּשֶׁהַצַּדִּיק הַבַּר דַּעַת אוֹמֵר תּוֹרָה

הוּא מְשַׁדֵּך שִׁדּוּכִים

עַל כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמעַ מִפִּיו תּוֹרָה דַּוְקָא

וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִמְצא זִוּוּגוֹ כַּנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות טז
...גדולה מאד ולא ישמע שום אדם כלל, כי אינו מוציא שום קול כלל רק הצעקה היא בקול דממה דקה וזה יוכל כל אדם דהינו שיציר במחשבתו הצעקה ויכנס קול הצעקה במחשבה ויציר בדעתו קול הצעקה ממש עם הנגון כדרך שצועקין ויכנס בזה עד שיצעק ממש בבחינת קול דממה דקה ושום אדם לא ישמע כלל כי באמת אינו ציור כלל רק צעקה ממש כי יש סמפונות בראה שמשם יוצא הקול וגם יש סמפונות דקים היוצאים מן הראה אל המח ועל כן יכולים להכניס הקול דרך הסמפונות הדקים ההולכים אל המח עד שיצעק ממש במחו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה
...בחינת כסדר ושלא כסדר 'קדם' הוא בחינת כסדר, בחינת אלף בית כסדר ואחור הוא בחינת תשר"ק שלא כסדר וזה בחינת אדם וחוה, כסדר ושלא כסדר הוי"ה במלוי אלפין גימטריא מ"ה אדם וחוה הוא בחינת 'מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה' "ולילה ללילה יחוה דעת" הינו מלכות פה כי המלכות נקרא דבור, על שם 'כי אין מלך בלא עם' ואין העם יודעים רצונו אלא אם כן כשהמלך מגלה מחשבתו ורצונו לתוך דבורו נמצא שעקר הנהגות מלכותו אינו אלא על ידי דבור וזה פרוש: 'מלכות פה' וזה שאנו רואים שלפעמים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלז - עִקַּר הַנִּגּוּן וְהַכְּלֵי שִׁיר, הֵבִיא לֵוִי לָעוֹלָם
...ח"א - תורה רלז - עקר הנגון והכלי שיר, הביא לוי לעולם עקר הנגון והכלי שיר, הביא לוי לעולם כמובא בזוהר שעקר הנגון מסטרא דלואי וזה שאמרה לאה: "הפעם ילוה אישי אלי" שעתה הפעם שנולד לוי שעל ידו בא בחינת הנגון וכלי שיר לעולם 'הפעם ילוה אישי אלי' בודאי כי התחברות שני דברים הוא על ידי נגון וכלי שיר, והבן וזה בחינת כלי זמר שמנגנין על חתנה שרים רדפוני חנם ראשי תבות רחש [זה הענין הם דברי צחות שאמר על עצמו שהיו נוהגין לתן לו רחש המגיע להרב ופעם אחת עמדנו לפניו...
שיחות הר"ן - אות נב
...כי מלא כל הארץ כבודו ואפילו מספורי הגויים צועק גם כן כבוד השם יתברך כמו שכתוב: "ספרו בגוים כבודו" שאפילו בספורי הגויים צועק כבוד השם יתברך כי כבודו יתברך צועק תמיד וקורא ומרמז להאדם שיקרב אליו יתברך והוא יתברך יקרב אותו ברחמים באהבה ובחבה גדולה וזה שהאדם נתלהב לפעמים בתוך תפילתו ומתחיל להתפלל בהתלהבות וחשק גדול ותפילתו שגורה ומרצה בפיו זהו אור השם יתברך בעצמו כביכול שנתלבש בו וקורא אותו לעבודתו יתברך כי זה ההתלהבות שהאדם מתלהב בתפילתו זה בחינת השם...
שיחות הר"ן - אות פה
...השיב לו: כשרואה אדם נסיעה לפניו אין לו להתעקש למנע מזה לישב בביתו דוקא כי בכל מקום שאדם נוסע לשם הוא מתקן שם איזה דבר רק שיזהר להיות שמור מן העברה חס ושלום אבל כשהוא רק שמור מן העברה חס ושלום אזי כל אדם מתקן בכל מקום שהוא נוסע לשם אפילו איש פשוט לגמרי כי בכל מקום שהאדם בא לשם, הוא עושה שם בודאי איזה דבר שבקדשה על כל פנים כי מתפלל שם ואוכל שם ומברך על אכילתו לפניו ולאחריו וכיוצא בזה כי בודאי איש ישראלי אפילו הפחות שבפחותים, על כל פנים הוא עושה כמה...
שיחות הר"ן - אות עה
...עמנו הרבה והזהיר מאד להכריח את עצמו להתפלל בכונה גדולה, דהינו לקשר המחשבה אל הדבור בקשר אמיץ וחזק שיטה אזנו היטב היטב וישמע מה שהוא מדבר בתפילה וזה עקר תפילה בכונה ולא היה מצוה להתפלל עם כונות ממש על פי כתבי האר"י זכרונו לברכה אפילו לאותן האנשים שהיו לומדים כתבי האר"י על פי פקדתו ואמר שעקר שלמות התפילה הוא ברוך אתה ה' וכו' וכו' כפשוטו וזה עקר כונת התפילה שיכון פרוש המלות וישמע היטב מה שהוא אומר והיה מתלוצץ מאד מאד מאותן האומרים שאין צריכין להכריח...
ספר המידות - שרים
ספר המידות - שרים חלק א' א. מי שסבאו מהול במים, השרים אינם נוהגים עמו בישרנות. ב. מי שאין דן את חברו לכף זכות, כאלו הרגו, גם השרים אינם נוהגים עמו בישרנות. ג. אמירת הלל וצדקה מסגלין לחן בעיני השר. ד. על ידי אכילת פת עכו"ם מונעין היער מלחטב עצים. ה. בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים נמסרים למלכות.
בחירה חופשית - מתי נבין את הסוד הזה?
...בשם רבי נחמן מברסלב, שאחרי 120 שהאדם נפטר, אח"כ הוא זוכה להבין את השכל של הידיעה והבחירה. השאלה שלי היא האם אחרי שבן אדם עוזב את הגוף, האם הוא באמת זוכה לקבל תשובה לשאלה הזאת? או שאולי רק הקב"ה עצמו יודע את התשובה וגם אחרי הפטירה גם אז האדם עדיין לא יודע את התשובה? אשמח גם לקבל מקור לכך בדברי רבני נחמן מברסלב. האם הוא אמר את זה בפירוש? או שאולי זאת המצאה... בקיצור, מהי האמת בעניין הזה? תשובה: אין שום קשר מכל סוג שהוא, בין הפטירה של האדם מהגוף, לבין...
צדיק ורע לו רשע וטוב לו - מידה כנגד מידה?
...לו - מידה כנגד מידה? שאלה: רציתי לשאול כיצד מסתדר העניין של "מידה כנגד מידה" עם העניין של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"? ובנוסף, מחמת שהקב"ה הוא טוב ודרכו להיטיב, אז איך זה שבכלל יש מישהו בעולם שרע לו, בין אם זה צדיק ובין אם זה רשע? תודה תשובה: יש כאן 2 בחינות שונות. בחינה אחת היא מידה כנגד מידה, דהיינו שיש גם טוב וגם רע מידה כנגד מידה. ובחינה שניה היא שהשם טוב תמיד ועושה אך ורק טוב תמיד. ושתי הבחינות האלו מחוברות אחת בשניה, כדלקמן: מצד האמת באמת, אין...
חיי מוהר"ן - סו - שיחות השיך לספורי מעשיות
...ספורי מעשיות המתחיל דע שיש שני מיני פלטין באחד דר מלך ובאחד דר עבד וכו' כשעובדין השם ועדין הוא בבחינת עבד עדין הוא בבחינת ארור חס ושלום ויש בחינת עבד בקדשה בחינת משה עבד ה' ודע שיש מצוה שעל ידה יוצאים מבחינת עבד והיא מצות פדיון שבויים אות סז שיך להשיחה הנדפסת בסוף ספורי מעשיות המתחיל הפליג מאד בגדלת השם יתברך. ושם חסר קצת ולא נכתב כראוי וכן צריך להיות. בהיותו יושב על העגלה בעת שנסעתי עמו מפה ברסלב לאומין להסתלק שם, ענה ואמר השם יתברך גדול מאד ואין...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1680 שניות - עכשיו 08_08_2025 השעה 17:11:13 - wesi2