ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כ - עַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, נַעֲשִׂין מְפֻרְסָמִים קדֶם זְמַנָּם
שיך לא"ב חדש, מריבה, אות י על ידי המחלקת שיש בעולם על ידי זה נעשין מפרסמים קדם זמנם הינו כי כשאחד נכנס בעבודת השם הוא צריך לשהות ולהתמהמה עד שיתפרסם בעולם ועל ידי פגם המחלקת נתפרסם קדם זמנו ועל ידי זה הם גורמים הזק והפסד להאיש הזה שנעשה מפרסם קדם זמנו או גם להדרך לעבודת השם, שהיה זה רוצה לגלות בעולם ואזי גורמין מיתה לבעלי המחלקת ולפעמים, שאין הפגם גדול כל כך אזי גורמין עניות וזה הסוד מבאר בתורה בפסוק (שמות כ"א) "וכי ינצו אנשים יחדו ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה" וכו' כי כשמתחיל לכנס לאיזה דרך הוא בחינת הריון וצריך להתעלם שם בבחינת עבור כי עדין לא נתגלה זה הדרך בעולם, רק הוא נכנס לשם לגלותו ואזי הוא בחינת הריון בבחינת (משלי ד) "בדרך חכמה הריתיך" בחינת הריון וצריך לשהות שם ולהתמהמה לחמם עצמו שם כמו עבר במעי אמו עד שיגיע הזמן, שיצא לאויר העולם, לגלות זה הדרך בעולם וכשיוצא קדם זמנו, זה בחינת נפל ופגם זה נעשה על ידי מחלקת כנ"ל וזה בחינת: "וכי ינצו אנשים יחדו" הינו מחלקת על ידי זה: "ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה" הינו בחינת המפרסמים שנעשין קדם זמנם שהם בבחינות נפלים כנ"ל, וענשם מיתה או עני, לפי הפגם כנ"ל וזה: "אם לא יהיה אסון" פרש רש"י: באשה הינו שלא יפסידו ויקלקלו את הדרך חכמה בעצמו שהוא בחינות אשה הרה כנ"ל רק יפסידו הנפלים דהינו האנשים בעצמן, שנתפרסמו ויצאו בעולם קדם זמנם כי כמו שבאשה הרה, כשנוגפין אותה עד שמפלת נפלים יש שתי בחינות דהינו שלפעמים היא מפסדת הנפלים לבדם שמפלת אותם על ידי שיצאו בלא עתם ולפעמים גם האשה הרה בעצמה נזוקת על ידי זה ונסתלקה כמו כן בבחינות הנ"ל הינו שלפעמים נפסדין האנשים בעצמן שנתפרסמו קדם זמנם שהם בחינת נפלים אבל עדין לא נסתלק הדרך חכמה בעצמו, רק הנפלים לבד ויכולין אחרים להתעבר שם בבחינת הריון הנ"ל כמו במשל אשה הרה כנ"ל ולפעמים נפסד גם הדרך חכמה בעצמו באפן שאפילו איש אחר אינו יכול לכנס לשם בבחינת הריון לגלות ולהוציא זה הדרך לעולם שזה בחינת מיתת האשה הרה כנ"ל ולפי הפגם, כן הענש כמו שמפרש בתורה "אם לא יהיה אסון" 'באשה' "ענוש יענש" 'בממון' הינו עניות, שנעשה כשאין הפגם גדול כל כך כנ"ל "ואם יהיה אסון" 'באשה', שגרמו להפסיד גם הדרך בעצמו כנ"ל אזי "ונתת נפש תחת נפש", הינו מיתה כנ"ל
שַׁיָּך לְא"ב חָדָשׁ, מְרִיבָה, אוֹת י
עַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם
עַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין מְפֻרְסָמִים קדֶם זְמַנָּם
הַיְנוּ כִּי כְּשֶׁאֶחָד נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
הוּא צָרִיך לִשְׁהוֹת וּלְהִתְמַהְמֵהַּ עַד שֶׁיִּתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם
וְעַל יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲלקֶת נִתְפַּרְסֵם קדֶם זְמַנּוֹ
וְעַל יְדֵי זֶה הֵם גּוֹרְמִים הֶזֵּק וְהֶפְסֵד לְהָאִישׁ הַזֶּה
שֶׁנַּעֲשֶׂה מְפֻרְסָם קדֶם זְמַנּוֹ
אוֹ גַּם לְהַדֶּרֶך לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁהָיָה זֶה רוֹצֶה לְגַלּוֹת בָּעוֹלָם
וַאֲזַי גּוֹרְמִין מִיתָה לְבַעֲלֵי הַמַּחֲלקֶת
וְלִפְעָמִים, שֶׁאֵין הַפְּגָם גָּדוֹל כָּל כָּך אֲזַי גּוֹרְמִין עֲנִיּוּת
וְזֶה הַסּוֹד מְבאָר בַּתּוֹרָה בַּפָּסוּק
"וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ" וְכוּ'
כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל לִכְנס לְאֵיזֶה דֶּרֶך הוּא בְּחִינַת הֵרָיוֹן
וְצָרִיך לְהִתְעַלֵּם שָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר
כִּי עֲדַיִן לא נִתְגַּלֶּה זֶה הַדֶּרֶך בָּעוֹלָם, רַק הוּא נִכְנָס לְשָׁם לְגַלּוֹתוֹ
וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת הֵרָיוֹן
בִּבְחִינַת "בְּדֶרֶך חָכְמָה הרֵיתִיך" בְּחִינַת הֵרָיוֹן
וְצָרִיך לִשְׁהוֹת שָׁם וּלְהִתְמַהְמֵהַּ
לְחַמֵּם עַצְמוֹ שָׁם כְּמוֹ עֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ
עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן, שֶׁיֵּצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, לְגַלּוֹת זֶה הַדֶּרֶך בָּעוֹלָם
וּכְשֶׁיּוֹצֵא קדֶם זְמַנּוֹ, זֶה בְּחִינַת נֶפֶל
וּפְגָם זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי מַחֲלקֶת כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת: "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו" הַיְנוּ מַחֲלקֶת
עַל יְדֵי זֶה: "וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ"
הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְפֻרְסָמִים שֶׁנַּעֲשִׂין קדֶם זְמַנָּם
שֶׁהֵם בִּבְחִינוֹת נְפָלִים כַּנַּ"ל, וְעָנְשָׁם מִיתָה אוֹ ענִי, לְפִי הַפְּגָם כַּנַּ"ל
וְזֶה: "אִם לא יִהְיֶה אָסוֹן" פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: בָּאִשָּׁה
הַיְנוּ שֶׁלּא יַפְסִידוּ וִיקַלְקְלוּ אֶת הַדֶּרֶך חָכְמָה בְּעַצְמוֹ
שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אִשָּׁה הָרָה כַּנַּ"ל
רַק יַפְסִידוּ הַנְּפָלִים
דְּהַיְנוּ הָאֲנָשִׁים בְּעַצְמָן, שֶׁנִּתְפַּרְסְמוּ וְיָצְאוּ בָּעוֹלָם קדֶם זְמַנָּם
כִּי כְּמוֹ שֶׁבְּאִשָּׁה הָרָה, כְּשֶׁנּוֹגְפִין אוֹתָהּ עַד שֶׁמַּפֶּלֶת נְפָלִים
יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת
דְּהַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים הִיא מַפְסֶדֶת הַנְּפָלִים לְבַדָּם
שֶׁמַּפֶּלֶת אוֹתָם עַל יְדֵי שֶׁיָּצְאוּ בְּלא עִתָּם
וְלִפְעָמִים גַּם הָאִשָּׁה הָרָה בְּעַצְמָה נִזּוֹקֶת עַל יְדֵי זֶה וְנִסְתַּלְּקָה
כְּמוֹ כֵן בִּבְחִינוֹת הַנַּ"ל
הַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים נִפְסָדִין הָאֲנָשִׁים בְּעַצְמָן שֶׁנִּתְפַּרְסְמוּ קדֶם זְמַנָּם
שֶׁהֵם בְּחִינַת נְפָלִים
אֲבָל עֲדַיִן לא נִסְתַּלֵּק הַדֶּרֶך חָכְמָה בְּעַצְמוֹ, רַק הַנְּפָלִים לְבַד
וִיכוֹלִין אֲחֵרִים לְהִתְעַבֵּר שָׁם בִּבְחִינַת הֵרָיוֹן הַנַּ"ל
כְּמוֹ בִּמְשַׁל אִשָּׁה הָרָה כַּנַּ"ל
וְלִפְעָמִים נִפְסָד גַּם הַדֶּרֶך חָכְמָה בְּעַצְמוֹ
בְּאפֶן שֶׁאֲפִילּוּ אִישׁ אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לִכְנס לְשָׁם בִּבְחִינַת הֵרָיוֹן
לְגַלּוֹת וּלְהוֹצִיא זֶה הַדֶּרֶך לָעוֹלָם
שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִיתַת הָאִשָּׁה הָרָה כַּנַּ"ל
וּלְפִי הַפְּגָם, כֵּן הָענֶשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּפרָשׁ בַּתּוֹרָה
"אִם לא יִהְיֶה אָסוֹן" 'בָּאִשָּׁה'
"עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ" 'בְּמָמוֹן'
הַיְנוּ עֲנִיּוּת, שֶׁנַּעֲשֶׂה כְּשֶׁאֵין הַפְּגָם גָּדוֹל כָּל כָּך כַּנַּ"ל
"וְאִם יִהְיֶה אָסוֹן" 'בָּאִשָּׁה', שֶׁגָּרְמוּ לְהַפְסִיד גַּם הַדֶּרֶך בְּעַצְמוֹ כַּנַּ"ל
אֲזַי "וְנָתַתָּ נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ", הַיְנוּ מִיתָה כַּנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות קיא
...מי שאינו מקשר ומקרב לצדיק אמתי אזי כל עבודתו הוא רק כמו מי שמעקם עצמו ומתדמה לחברו כקוף בפני אדם וזהו: "אולת אדם תסלף דרכו" הינו שהאדם על ידי אולתו כל עבודתו היא רק בבחינת תסלף דרכו כמו מי שמסלף ומעקם עצמו אחר חברו כנ"ל והטעם כי "ועל ה' יזעף לבו" הינו להצדיק שהוא בחינת "על ה'" כי "מי מושל בי צדיק" "יזעף לבו" הינו שחולק על הצדיק ואינו מקרב אליו על ידי זה "תסלף דרכו" שהוא רק כמי שמעקם עצמו כנ"ל כי אין ממש בעבודה כי אם על ידי הצדיק האמיתי כמובא במקום...
שיחות הר"ן - אות צח
...הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה' והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד: "ויהי ה' למשען לי" ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב: "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה" וזה בחינת: "ויצא חטר מגזע ישי" הנאמר על משיח שהוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קַרְטָלִיתָא
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] רבי יונתן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינא בספינתא, וחזינן ההוא קרטליתא, דהוו מקבעי בה אבנים טובות ומרגליות, והדרי לה מיני דכורי דמקרי בירשא. נחית בר אמוראי לאתויי, ורגש, ובעי דנשמטה לאטמה, וזרק זיקא דחלא ונחת. נפק ברת קלא ואמר: מאי אית לכו בהדי קרטליתא, דדביתהו דרבי חנינא בן דוסא, דעתידה לשדיא תכלתא בה לצדיקי לעלמא דאתי רשב"ם: קרטליתא ארגז: דמקרי בירשא כך שמו: בר אמוראי אדם שיודע לשוט במים: בעי דנשמטה לאטמא שבקש לחתך ירכו: זרק...
שיחות הר"ן - אות קסז - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קסז - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' לענין מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'אנחה שוברת גופו של אדם' ספר שאצלו היה כך ממש כי בימי נעוריו בעת שיגע בעבודת ה' היה לפעמים עושה איזה אנחה ואחר כך היה מנסה עצמו אם יוכל להגביה ידיו ולא היה יכול אז להגביה ידיו כי גופו היה משתבר באמת ממש מחמת אנחתו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פא - עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר
...זה בנגב ועליתם את ההר ופרש רש"י: 'פסלת ארץ ישראל' הכלל הוא, שהדבורים של צדיק שמדבר בתורה או בתפילה נקרא ארץ ישראל כי ארץ היא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי כארץ" וכו' ונפש הוא בחינת דבור כמו שכתוב: "נפשי יצאה בדברו" וכשהצדיק מדבר בתורה או בתפילה, נקרא ארץ ישראל והדבורים שהוא מדבר עם המון עם בשיחת חלין הוא נקרא פסלת ארץ ישראל ולמה מדבר שיחת חלין כדי לקשר את המון עם אל הדעת, שהוא בחינת הר דאיתא בגמרא אין הר לבנון אלא בית המקדש, שנאמר: "ההר הטוב הזה והלבנון"...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכא - עַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַעֲשֵׂר נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים
...מעשר נצול משונאים כי השם יתברך מכסה אותו בידו ומצילו כי "האלהים יבקש הנרדף" 'ואפילו צדיק רודף את הרשע' וזה בחינת: "ובצל ידי כסיתיך" שהשם יתברך מכסה עליו בצל ידו ומצילו וכשהנרדף צדיק שהוא סמוך להשם יתברך אזי הוא יתברך מצילו בידו כי הוא סמוך להשם יתברך אבל כשהנרדף רשע נמצא שהוא רחוק מהשם יתברך ואף על פי כן השם יתברך מצילו כי האלהים יבקש וכו' אזי כביכול השם יתברך מגדיל ידו ומושיטה ומחפה עליו אף שהוא רחוק מהשם יתברך ועל ידי מעשר נעשה בחינת יד הגדולה...
חיי מוהר"ן - תמז - עבודת השם
...ששמע מפיו הקדוש משל למלך שהרחיק את בנו. [אמר המעתיק שמעתי מפי רבי יצחק דב מטירהאוויצע ששמע מפי רבי יודל משל על ענין הנ"ל וכפי הנראה שלזה המשל כון המחבר זכרונו לברכה על כן ראיתי להציגו כאן וכך שמעתי] רבנו זכרונו לברכה אמר לר' יודל שסגלה לגדלות שיתפלל על צרת חברו. ושאל אותו רבי יודל אדרבה לכאורה מזה יתוסף לי גדלות שאני מתפלל בעד חברי, מסתמא אני חשוב יותר מחברי. השיב לו רבנו זכרונו לברכה בדרך משל למלך שכעס על בנו והרחיק אותו ממנו. אחר כך הלך הבן ופיס...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סז - בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל
...כי יש עננין דמכסין על עינא, שהם רומי רבתי ורומי זעירתא כמובא: "ושבו העבים אחר הגשם" 'זה מאור עינים, שהולך אחר הבכיה' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שעל ידי הבכי הולך ומסתלק מאור עינים וזה בחינת שקיעת האור במערב כי במזרח חמה זורחת ובמערב שוקעת נמצא שמערב הוא שקיעת האור וכל זה על ידי בחינת הבכי, שעל ידו מסתלק מאור העינים כנ"ל שזה בחינת שקיעת האור כנ"ל כי מערב ראשי תבות: "רחל מבכה על בניה" כי שכינה במערב והשכינה בוכה ומיללת, כביכול על ישראל בחינת...
מחלוקת שבין הצדיקים
...eip.co.il/?key=34 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ה - בחצוצרות וקול שופר וזה פרוש: "אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין" לשון תלונה ומריבה כשאתה שומע מריבות שבין הצדיקים תדע, שזה משמיעין אותך תוכחה על שפגמת בטפי מחך שעל זה נאמר: "כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים" ... הינו חכמות חיצוניות נעוצים בים חכמתך ובודאי אם לא היה נפגם מחך לא היה נשמע לך מריבות שבין הצדיקים ואין המריבה אלא בשבילך כדי שתשוב ממות לחיים, מחמץ למצה, מחי"ת לה"א ותשוב מיראה רעה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סט - הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים
...שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים הינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים כי עקר הממון של האדם, בא לו על ידי בת זוגו כי על ידי אור נפשה, מזה בא לו הממון הינו על ידי שמתנוצץ ומתפשט אורות מאור נפשה אלו האורות הם בחינת הממון כי הממון הוא ממקום הנפש, כמבאר במקום אחר ונפש היא בחינת נקבה כידוע בכתבי האר"י כי היא הבחינה האחרונה מן נפש רוח נשמה וכן כלל נפש רוח ונשמה שלה, הוא בחינת נפש נגדו כי כלל המדרגה התחתונה היא בחינות נפש, בחינת נקבה, נגד מדרגה שלמעלה...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1560 שניות - עכשיו 26_09_2020 השעה 01:05:58 - wesi2