ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לט - לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ
"לכו חזו מפעלות ה', אשר שם שמות בארץ" (תהלים מ"ו) כי באמת הדבר נפלא ונורא מאד אשר ברא השם יתברך את כל הבריאה שיש בה כמה וכמה דברים נפלאים ונוראים הרבה מאד מאד מה רבו מעשי ה' ! ואפילו בזה העולם לבד עצמו נפלאות ה' אשר ברא דוממים וצומחים וכו' ומי יוכל לשער גדלת ה' שיש בבריות של זה העולם מכל שכן שאר העולמות והכל כאשר לכל לא נברא אלא בשביל ישראל וישראל בעצמן, עקר בריאתן בשביל בחינת שבת, שהוא התכלית כי שבת הוא תכלית מעשה שמים וארץ שהוא בחינת עולם הנשמות (הקדמת הזוהר דף א, וזהר תרומה קלו) שהוא עולם שכלו שבת ושם ישיגו את השם יתברך כראוי בלי שום מסך המבדיל ובלי שום מונע כי אז יהיה נעשה אחדות גמור וכל אחד יהיה מראה באצבעו: "זה ה' קוינו לו", כמאמר רבותינו, זכרונם לברכה (תענית לא). וזהו התכלית שבשביל זה ברא השם יתברך את כל הבריאה כלה ועל כן יש בודאי בכל דבר ודבר, שנברא בעולם בחינת התכלית כי בכל דבר ודבר יש בו התחלה וסוף דהינו ההתחלה ממקום שנשתלשל בהשתלשלות עד שנתגשם ונתהוה בזה התמונה והדמות וגם יש בו בחינת התכלית והסוף שבשביל זה נברא דהינו שיכולין ישראל להעמיק עיונם ולדעת ולהתבונן בפרטי הבריאה בתבנית האיברים ובנין וקומה ודמות וכו', של כל דבר ודבר להתבונן בהם גדלות הבורא יתברך, ולעבדו יתברך על ידי זה וכן למעלה מעלה עד התכלית ששם נסמך אותו הדבר אל התכלית כי כל דבר ודבר יש לו אחיזה בהתכלית, שבשבילו נברא שעל ידי דבר זה יכולין להשיגו יתברך ולעבדו עד אותו התכלית ששם נסתים אותו הדבר ונסמך אל התכלית וצריך כל אחד להעמיק עיונו בזה לדעת ולהכיר גדלת הבורא בכל דבר ודבר בתבניתו ודמותו, בפרטיות איבריו ובנינו וכיוצא בזה ולעבדו יתברך בזה עד אשר יבוא לבחינת התכלית של אותו הדבר שהוא בחינת שבת, עולם הנשמות וכו'. והנה הבעלי שכל שיש להם שכל גדול, הם יכולים זאת אבל קטני ערך כמונו היום שכלנו במדרגה פחותה מאד בבחינת רגלין איך אפשר לנו לבוא לידיעה זו ועל כן יש לנו לכסף ולהתגעגע ולהשתוקק מאד מי יתן והיה לנו מנהיג הדור, רועה נאמן שיהיה לו זה הכח שיוכל להאיר אפילו בנו בבחינת רגלין, ידיעה והשגה הנ"ל שנזכה לבוא אל התכלית כמו משה רבנו, עליו השלום שמגדל עצם מעלתו היה יכול להאיר אפילו בפחות שבפחותים אפילו בשפחה, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (מכילתא פרשת בשלח ופירש"י שם, ועין זוהר בשלח נה, ויקרא כב). 'ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל הנביא' הרי שאפילו יחזקאל, שהיה נביא גדול כזה לא היה רואה, מה שראתה שפחה בימי משה וכל זה מחמת גדל עצם מעלת המנהיג, שהיה משה רבנו המנהיג והוא יכול להאיר אפילו בבחינת רגלין שאפילו הרגלין שרחוקים מהמח אף על פי כן גם הם יוכלו להשיג ולדעת התכלית על ידי מפעלות ה' אשר ברא בעולם השפל הזה כנ"ל כי על ידי גדלת המנהיג יכול להמשיך המח אפילו להרגלין ואז יוכל להיות שהרגלין אלו הם גדולים ממח אחר וזהו : 'לכו חזו' 'לכו' דיקא הינו בחינת הרגלין, שהם כלי ההליכה גם הם יחזו 'מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ' הינו פעלות ה' אשר שם בארץ הזו דהינו בזה העולם השפל שעל ידי מפעלות ה' שבארץ הזאת השפלה יכולין לדעת ולהשיג התכלית וזהו : 'אשר שם שמות בארץ' הינו שהתכלית שהוא בחינת שמות ראשי תבות: תכלית מעשה שמים וארץ בבחינת (בראשית ב) : "נפש חיה הוא שמו" וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות ז:) : 'אל תקרא שמות אלא שמות' דהינו עולם הנשמות שהוא התכלית הוא מלבש ונאחז בארץ השפלה הזו שעל ידי עולם הזה השפל, דיקא על ידו מכרחין להשיג התכלית כנ"ל ובאמת הוא חדוש נפלא ונורא מאד שהשגת התכלית, שהוא דבר גבוה כזה להשיג אותו יתברך הוא תלוי דיקא בבריות עולם השפל וכל הנשמות מכרחין לעבר בזה העולם כדי להשיג התכלית כי 'אין משיח בן דוד בא, עד שיכלו כל הנשמות שבגוף' (יבמות סב) כי כלם מכרחין לבוא לזה העולם השפל כדי להשיג התכלית על ידו כנ"ל נמצא שכלם הם בחינת נצרך לבריות שהם נצרכים לבריות העולם, להשיג התכלית על ידם כנ"ל וראוי לנו לומר זאת בבכיה, בדמעות שליש לבכות ולהתגעגע לבקש ולהתחנן לפניו יתברך מתי נזכה לזה, שיהיה לנו זה הדעת שנוכל לדעת ולהכיר הבורא יתברך מכל דבר של זה העולם בפרטי פרטיות כנ"ל עד התכלית כנ"ל וכפי המדרגה פחותה שלנו עתה וכלנו אין פנינו יפות כלל (עין רש תהלים מזמור קמג) אנו צריכין שירחם עלינו השם יתברך לתן לנו מנהיג רועה נאמן, שיוכל להאיר בנו ידיעה הנ"ל כדי שנוכל לעבדו יתברך כראוי ולבוא אל התכלית כנ"ל הששת ימים הם ההתחלה, שבהם נברא הכל ושבת הוא הסוף והתכלית וכו' ובודאי יש חלוק בין הבריות כי בודאי יש חלוק בין מה שנברא קדם ובין מה שנברא בששי, שהוא סמוך יותר לשבת ואיתא בספרים, "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" (שמות ל"א) שגם הששת ימים בעצמן נבראו והם בסוד עגלה אל הנקדה פנימית, שהיא שבת (זהר ויקהל רד), אך אף על פי כן יש חלוקים מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא' (ערובין יג:) וכן מה שכתוב (קהלת ד) "וטוב משניהם את אשר עדן לא היה" הדבר תמוה ואם כן על מה נברא ובודאי אין הדברים נאמרין כי אם בעולם הזה שכפי צרות עולם הזה והיסורים, שסובלין בני אדם בזה העולם כל אחד ואחד בודאי היה טוב יותר אם לא היה נברא כלל אבל בעולם הבא בודאי טוב יותר מה שנברא כי על ידי זה דיקא באין אל התכלית כנ"ל וגם אפילו בעולם הזה 'יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא' (אבות פרק ד). 'ניסן ראש השנה למלכים' (ראש השנה ב), ואז ממנין כל המלכים למעלה ובודאי נותנין מתנות לכל אחד ואחד שממליכין אותו והשם יתברך יתן לנו גם כן מלך ומנהיג, רועה נאמן שיוכל להאיר בנו וכו' כנ"ל "ואנחנו הם העם אשר ברגליך ההולכים אחר עצתך" (שמות י"א ופרש"י שם) שמתנהגים אחר המנהיג ומי יתן והיה לנו מנהיג כמו משה רבנו, עליו השלום, וכו' כנ"ל [כל זה שיך לסימן ל"ט]
"לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ"

כִּי בֶּאֱמֶת הַדָּבָר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד

אֲשֶׁר בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶת כָּל הַבְּרִיאָה

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים הַרְבֵּה מְאד מְאד

מָה רַבּוּ מַעֲשֵׂי ה' !

וַאֲפִילּוּ בְּזֶה הָעוֹלָם לְבַד עָצְמוּ נִפְלְאוֹת ה'

אֲשֶׁר בָּרָא דּוֹמְמִים וְצוֹמְחִים וְכוּ'

וּמִי יוּכַל לְשַׁעֵר גְּדֻלַּת ה' שֶׁיֵּשׁ בַּבְּרִיּוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם

מִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר הָעוֹלָמוֹת

וְהַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל לא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל

וְיִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן, עִקָּר בְּרִיאָתָן בִּשְׁבִיל בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא הַתַּכְלִית

כִּי שַׁבָּת הוּא תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ

שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת

שֶׁהוּא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת

וְשָׁם יַשִּׂיגוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כָּרָאוּי

בְּלִי שׁוּם מָסָך הַמַּבְדִּיל וּבְלִי שׁוּם מוֹנֵעַ

כִּי אָז יִהְיֶה נַעֲשֶׂה אַחְדוּת גָּמוּר

וְכָל אֶחָד יִהְיֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ: "זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ", כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

וְזֶהוּ הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ

וְעַל כֵּן יֵשׁ בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם בְּחִינַת הַתַּכְלִית

כִּי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ בּוֹ הַתְחָלָה וָסוֹף

דְּהַיְנוּ הַהַתְחָלָה מִמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת

עַד שֶׁנִּתְגַּשֵׁם וְנִתְהַוֶּה בָּזֶה הַתְּמוּנָה וְהַדְּמוּת

וְגַם יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף

שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא

דְּהַיְנוּ שֶׁיְּכוֹלִין יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִיק עִיּוּנָם

וְלָדַעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה

בְּתַבְנִית הָאֵיבָרִים וּבִנְיָן וְקוֹמָה וּדְמוּת וְכוּ', שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר

לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך, וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַך עַל יְדֵי זֶה

וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה עַד הַתַּכְלִית

שֶׁשָּׁם נִסְמָך אוֹתוֹ הַדָּבָר אֶל הַתַּכְלִית

כִּי כָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה בְּהַתַּכְלִית, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא

שֶׁעַל יְדֵי דָּבָר זֶה יְכוֹלִין לְהַשִּׂיגוֹ יִתְבָּרַך וּלְעָבְדוֹ עַד אוֹתוֹ הַתַּכְלִית

שֶׁשָּׁם נִסְתַּיֵּם אוֹתוֹ הַדָּבָר וְנִסְמָך אֶל הַתַּכְלִית

וְצָרִיך כָּל אֶחָד לְהַעֲמִיק עִיּוּנוֹ בָּזֶה

לָדַעַת וּלְהַכִּיר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא בְּכָל דָּבָר וְדָבָר

בְּתַבְנִיתוֹ וּדְמוּתוֹ, בִּפְרָטִיּוּת אֵיבָרָיו וּבִנְיָנוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַך בָּזֶה

עַד אֲשֶׁר יָבוֹא לִבְחִינַת הַתַּכְלִית שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר

שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת וְכוּ'.

וְהִנֵּה הַבַּעֲלֵי שֵׂכֶל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׂכֶל גָּדוֹל, הֵם יְכוֹלִים זאת

אֲבָל קְטַנֵּי עֵרֶך כָּמוֹנוּ הַיּוֹם שֶׁכֻּלָּנוּ בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מְאד בִּבְחִינַת רַגְלִין

אֵיך אֶפְשָׁר לָנוּ לָבוֹא לִידִיעָה זוֹ

וְעַל כֵּן יֵשׁ לָנוּ לִכְסֹף וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק מְאד

מִי יִתֵּן וְהָיָה לָנוּ מַנְהִיג הַדּוֹר, רוֹעֶה נֶאֱמָן

שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זֶה הַכּחַ

שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר אֲפִילּוּ בָּנוּ בִּבְחִינַת רַגְלִין, יְדִיעָה וְהַשָּׂגָה הַנַּ"ל

שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית

כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם

שֶׁמִּגּדֶל עצֶם מַעֲלָתוֹ הָיָה יָכוֹל לְהָאִיר אֲפִילּוּ בַּפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים

אֲפִילּוּ בְּשִׁפְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

'רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם, מַה שֶּׁלּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא'

הֲרֵי שֶׁאֲפִילּוּ יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיָה נָבִיא גָּדוֹל כָּזֶה

לא הָיָה רוֹאֶה, מַה שֶּׁרָאֲתָה שִׁפְחָה בִּימֵי משֶׁה

וְכָל זֶה מֵחֲמַת גּדֶל עצֶם מַעֲלַת הַמַּנְהִיג, שֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ הַמַּנְהִיג

וְהוּא יָכוֹל לְהָאִיר אֲפִילּוּ בִּבְחִינַת רַגְלִין

שֶׁאֲפִילּוּ הָרַגְלִין שֶׁרְחוֹקִים מֵהַמּחַ

אַף עַל פִּי כֵן גַּם הֵם יוּכְלוּ לְהַשִּׂיג וְלָדַעַת הַתַּכְלִית

עַל יְדֵי מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר בָּרָא בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה כַּנַּ"ל

כִּי עַל יְדֵי גְּדֻלַּת הַמַּנְהִיג יָכוֹל לְהַמְשִׁיך הַמּחַ אֲפִילּוּ לְהָרַגְלִין

וְאָז יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁהָרַגְלִין אֵלּוּ הֵם גְּדוֹלִים מִמּחַ אַחֵר

וְזֶהוּ: 'לְכוּ חֲזוּ'

'לְכוּ' דַּיְקָא הַיְנוּ בְּחִינַת הָרַגְלִין, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה

גַּם הֵם יֶחֱזוּ 'מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ'

הַיְנוּ פְּעֻלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם בָּאָרֶץ הַזּוֹ

דְּהַיְנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל

שֶׁעַל יְדֵי מִפְעֲלוֹת ה' שֶׁבָּאָרֶץ הַזּאת הַשְּׁפָלָה יְכוֹלִין לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית

וְזֶהוּ: 'אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ'

הַיְנוּ שֶׁהַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁמוֹת

רָאשֵׁי תֵבוֹת: תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ

בִּבְחִינַת: "נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ"

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אַל תִּקְרָא שַׁמּוֹת אֶלָּא שֵׁמוֹת'

דְּהַיְנוּ עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהוּא הַתַּכְלִית

הוּא מְלֻבָּשׁ וְנֶאֱחָז בָּאָרֶץ הַשְּׁפָלָה הַזּוֹ

שֶׁעַל יְדֵי עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, דַּיְקָא עַל יָדוֹ מֻכְרָחִין לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל

וּבֶאֱמֶת הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד

שֶׁהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא דָּבָר גָּבוֹהַּ כָּזֶה לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַך

הוּא תָּלוּי דַּיְקָא בִּבְרִיּוֹת עוֹלָם הַשָּׁפָל

וְכָל הַנְּשָׁמוֹת מֻכְרָחִין לַעֲבר בְּזֶה הָעוֹלָם כְּדֵי לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית

כִּי 'אֵין מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בָּא, עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף'

כִּי כֻּלָּם מֻכְרָחִין לָבוֹא לְזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל

כְּדֵי לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית עַל יָדוֹ כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת נִצְרָך לַבְּרִיּוֹת

שֶׁהֵם נִצְרָכִים לִבְרִיּוֹת הָעוֹלָם, לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית עַל יָדָם כַּנַּ"ל

וְרָאוּי לָנוּ לוֹמַר זאת בִּבְכִיָּה, בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ

לִבְכּוֹת וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַך

מָתַי נִזְכֶּה לָזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ זֶה הַדַּעַת

שֶׁנּוּכַל לָדַעַת וּלְהַכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך

מִכָּל דָּבָר שֶׁל זֶה הָעוֹלָם בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת כַּנַּ"ל

עַד הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל

וּכְּפִי הַמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה שֶׁלָּנוּ עַתָּה

וְכֻלָּנוּ אֵין פָּנֵינוּ יָפוֹת כְּלָל

אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

לִתֵּן לָנוּ מַנְהִיג רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בָּנוּ יְדִיעָה הַנַּ"ל

כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַך כָּרָאוּי וְלָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל

הַשֵּׁשֶׁת יָמִים הֵם הַהַתְחָלָה, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הַכּל

וְשַׁבָּת הוּא הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית וְכוּ'

וּבְוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַבְּרִיּוֹת

כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין מַה שֶּׁנִּבְרָא קדֶם

וּבֵין מַה שֶּׁנִּבְרָא בַּשִּׁשִּׁי, שֶׁהוּא סָמוּך יוֹתֵר לְשַׁבָּת

וְאִיתָא בִּסְפָרִים, "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ"

שֶׁגַּם הַשֵּׁשֶׁת יָמִים בְּעַצְמָן נִבְרְאוּ

וְהֵם בְּסוֹד עֲגֻלָּה אֶל הַנְּקֻדָּה פְּנִימִית, שֶׁהִיא שַׁבָּת

אַך אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ חִלּוּקִים

מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁלּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא'

וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב "וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לא הָיָה"

הַדָּבָר תָּמוּהַּ

וְאִם כֵּן עַל מַה נִּבְרָא

וּבְוַדַּאי אֵין הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִין כִּי אִם בָּעוֹלָם הַזֶּה

שֶׁכְּפִי צָרוֹת עוֹלָם הַזֶּה

וְהַיִּסּוּרִים, שֶׁסּוֹבְלִין בְּנֵי אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד

בְּוַדַּאי הָיָה טוֹב יוֹתֵר אִם לא הָיָה נִבְרָא כְּלָל

אֲבָל בָּעוֹלָם הַבָּא בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר מַה שֶּׁנִּבְרָא

כִּי עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא בָּאִין אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל

וְגַם אֲפִילּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה 'יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא' .

'נִיסָן ראשׁ הַשָּׁנָה לִמְלָכִים', וְאָז מְמַנִּין כָּל הַמְּלָכִים לְמַעְלָה

וּבְוַדַּאי נוֹתְנִין מַתָּנוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁמַּמְלִיכִין אוֹתוֹ

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך יִתֵּן לָנוּ גַם כֵּן מֶלֶך וּמַנְהִיג, רוֹעֶה נֶאֱמָן

שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בָּנוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל

"וַאֲנַחְנוּ הֵם הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיך הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְך"

שֶׁמִּתְנַהֲגִים אַחַר הַמַּנְהִיג

וּמִי יִתֵּן וְהָיָה לָנוּ מַנְהִיג כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכוּ' כַּנַּ"ל

[כָּל זֶה שַׁיָּך לְסִימָן ל"ט]
מדוע בסוף השקר נמצאת האמת?
...מברסלב breslev.eip.co.il/?key=542 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעד - יש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן מהשם יתברך ומתורתו לגמרי ... על כן הם מתאוים ויגעים כדי שיגיעו לכפירה גמורה בדעתם, חס ושלום באפן שלא יהיה להם עוד צד ספק לנטות אל האמת אבל צריכים לזה יגיעה גדולה מאד מאד כמה וכמה שנים רחמנא לצלן, רחמנא לשזבן כי היהדות שבהם אינה מנחת אותם ומבלבלת אותם תמיד ודע שיש מהם כשמגיעין ובאין למה שהתאוו דהינו לכפירה גמורה חס ושלום, בלי שום ספק אל האמת אזי תכף...
סיפורי מעשיות - מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה
...שנסע עם בעל עגלה מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה לבערלין ושאר עירות הגדולות והלך האדון לעשות צרכיו ונשאר בעל העגלה ששמו היה איוואן עם העגלה באמצע השוק ונגש אליו איש אחד ושאלו מדוע עומד הוא באמצע הרחוב ושאלו האיש חיל מי אתה בגרמנית, ווער דא והוא חשב ששואלו את שמו ואמר לו איוואן והכה אותו האיש חיל כי לא הבין את שפת העגלון וצעק לו שוב ווער דא והוא ענה לו שוב איוואן והכה אותו שוב וצעק ווער דא עד שלקחו עם העגלה לאיזה רחוב מן הצד כשבא האדון אחר עשית צרכיו חפשו עד שמצאו ואמר לו איוואן היכן היית ענה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין
...- תורה כ - תשעה תקונין יקירין [לשון רבנו, זכרונו לברכה] פרקא תליתאה [דספרא דצניעותא] תשעה תקונין יקירין אתמסרא לדקנא. כל מה דאתטמר ולא אתגליא, עלאה ויקרא אשתכח, והוא גנזיא יקירא: נימין על נימין מקמי פתחי דאדנין עד רישא [דפמא], מרישא האי לרישא אחרא, אשתכח מתחות תרין נקבין ארחא מליא דלא אתחזיא, עלעין אתחפין מהאי גיסא ומהאי גיסא, בהו אתחזין תפוחין סמקין כורדא, בחד חוטא תלין אכמין תקיפין עד חדווי, שפון סומקי כורדא אתפנון, זעירין נחתין בגרונא ומחפין קדלא, רברבין וזעירין נחתין בשקולא באלין אשתכח גבר ותקיף...
שיחות הר"ן - אות כט
...- אות כט ועל למוד הפוסקים הזהיר מאד מאד ביותר מכל הלמודים וראוי ללמד כל הארבעה "שלחן ערוך" כלם מראשם עד סופם כסדר אם יכול ללמד כל הארבעה שלחן ערוך עם כל הפרושים הגדולים מה טוב ואם לאו על כל פנים ילמד כל הארבעה "שלחן ערוך" הקטנים והוא תקון גדול מאד מאד כי על ידי חטאים נתערב טוב ורע ועל ידי למוד פוסק שמברר הכשר והפסול המתר והאסור הטהור והטמא על ידי זה נתברר ונפרש הטוב מן הרע וכמבאר במאמר ראיתי מנורת זהב ובשאר מאמרים מעלת למוד הפוסקים ואמר: שכל איש ישראלי מחיב ללמד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבר ואף...
מחלוקת שבין הצדיקים
...co.il/?key=34 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ה - בחצוצרות וקול שופר וזה פרוש: "אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין" לשון תלונה ומריבה כשאתה שומע מריבות שבין הצדיקים תדע, שזה משמיעין אותך תוכחה על שפגמת בטפי מחך שעל זה נאמר: "כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים" ... הינו חכמות חיצוניות נעוצים בים חכמתך ובודאי אם לא היה נפגם מחך לא היה נשמע לך מריבות שבין הצדיקים ואין המריבה אלא בשבילך כדי שתשוב ממות לחיים, מחמץ למצה, מחי"ת לה"א ותשוב מיראה רעה, מקול פגום, מחכמה פגומה ליראה טובה, לקול טוב, לחכמה טובה...
להתקרב לצדיק / לקרוא מהספר ועוד - חלק 1
...eip.co.il/?key=63 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תפלה לחבקוק כי קשה להעולם על מה צריך לנסע להצדיק לשמע מפיו הלא אפשר לעין בספרים דברי מוסר? אך באמת הוא תועלת גדול כי יש חלוק גדול בין השומע מפי הצדיק האמת בעצמו ובין השומע מפי אחר האומר בשמו מכל שכן כששומע מפי ששמע מפי השומע כי יורד בכל פעם מדרגא לדרגא רחוק מפי הצדיק וכן בין השומע מפי הצדיק למעין בספר הוא חלוק גדול ביותר ******** פירוש 1: היינו כי קשה לעולם, מפני מה צריך כל אחד ואחד להגיע לדרגה של משה רבנו עצמו שקיבל את התורה ישירות מהשי"ת. הלא כ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פט - וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ
...מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו [לשון החברים] ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי החסרון הוא בהשכינה, שהוא בחינת אלהים וזהו ותחסרהו בודאי מעט מאלהים הינו החסרון בודאי מאלהים, הינו בהשכינה אך כשידע זאת, שהחסרון הוא למעלה ולמטה בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבד השם יתברך בשמחה לכך צריך להשיב לעצמו, מה אני ומה חיי כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו וכי יש כבוד גדול מזה מתוך כך בא לשמחה גדולה, ונתחדשו המחין שלו וכבוד והדר תעטרהו הינו על ידי כבוד...
קיום המצוות של הצדיק האמת
...האמת רק מי שהוא צדיק אמת, רק הוא זוכה למה שאמר רבי נחמן מברסלב על עצמו: breslev.eip.co.il/?key=559 - חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל כשבא מארץ ישראל אמר בדרך הזה קימתי כל התורה בכל האפנים כי השגתי קיום כל התורה שאפילו אם היו מוכרים אותי לישמעאל במדינות רחוקות שאין שם שום יהודי והוא ישלח אותי לרעות בהמות ואפילו אם לא אדע מתי שבת ויום טוב ולא יהיו לי טלית ותפילין ולא סכה ולא שום מצוה וכו' וכו' אף על פי כן הייתי יכול לקים כל התורה כלה. וכבר מבאר מזה במקום אחר וגם מעין זה breslev.eip.co.il/?key=565...
ספר המידות - קללה
...הקללות בא אבלות, חס ושלום. ב. אין אדם רשאי לקלל אלא אם כן יכול לראות הדורות שיצאו ממנו. ג. אל תהיה קללת הדיוט קלה בעיניך. ד. הקללות הולכים אחר הכונה. ה. לפעמים נתקים קללת הצדיק כל ימי חייו ולא לאחר מותו. ו. סוף שקללת חנם ישוב על המקלל. ז. קללת חכם אפילו בחנם ואפילו על תנאי באה. ח. אפילו נכרי המברך את ישראל מתברך. חלק שני א. אדם הרגיל בקללות הוא מעולם התהו וכן להפך, הרגיל בברכה הוא מעולם התקון. ב. על ידי החקירות בעולם התהו, הינו מה למעלה מה למטה וכו', על ידי זה גורם קללה, והשומר את עצמו מחקירות האלו...
ספר המידות - בית
...א' א. בית שאין דרין בו יזהר מלהכנס בתוכו, כי הוא מקום שדים. ב. מאן דביש לה במתא דא ילך למתא אחריתא. ג. כשהבית מזמן לברכה, אזי כשהצדיק בא לבית הזה גם הברכה באה. ד. יש מקום מזמן לטובה והוא הדין להפך. ה. לענין טובות ורעות הבאות לאדם קרוב לדרך הטבע, הכל לפי הזמן ולפי המקום. ו. דפרע קנאה מחריב ביתו. ז. מקום שאדם יוצא ממנו אינו מתאוה לאותו מקום להנות ממנו. ח. אם עם הארץ חסיד, אל תדור בשכונתו. ט. כל בית שנשמעין בו דברי תורה, שוב אינו נחרב. י. עיר שיש בה מעלות ומורדות מזקינין בחצי ימיהם. יא. אם נשפך בבית...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.5313 שניות - עכשיו 07_05_2026 השעה 23:53:03 - wesi2