ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לג
ואחר כל אלה אחר אשר עשה כל מיני עבודות הנ"ל באמת ובתמים והרבה בתעניתים ובתפילות רבות מאד ובסגופים ושבירת תאוות ומדות ועמד בנסיונות רבות ושאר כל ענינים הנ"ל והרבה בהתבודדות מאד מאד לדבר בינו לבין קונו ולפרש שיחתו בלשון אשכנז וכו' כנ"ל עד שזכה למדרגה גבהה ועליונה מאד מאד בתכלית הקדשה ובתכלית הביטול ובהתקרבות גדול להשם יתברך במדרגת גדולי בני עליה וכל זה זכה בימי ילדותו ממש כי יומם לא נח לילה לא נם ולא שקט והתמיד מאד בעבודתו מיום אל יום מתחלת ימי קטנותו וימי נעוריו ויגע וטרח מאד מיום אל יום עד שזכה בימי נעוריו ממש לכל הנ"ל לקדשה גבוהה ונוראה והשגה עצומה מאד וכו' במדרגת גדולי בני עליה ואחר אשר זכה לכל זה אף על פי כן לא היה מקרר דעתו בזה ולא הניח עצמו לעמד רק גם אחר כך, בכל יום ובכל שעה היה משתוקק ומתגעגע ונכסף להשם יתברך כאלו לא התחיל עדין כלל בשום עבודה בעולם ואפילו אחר שבא מארץ ישראל וזכה שם להשגה עליונה וגבהה מאד מאד אשר אין לשער כלל אף על פי כן מיום שבא מארץ ישראל עד היום שנסתלק בשלום למעלה למעלה היה לו תמיד געגועים וכסופין וכו' להשם יתברך כאלו לא התחיל עדין כלל ולספר בענין זה תקצר המון יריעות אפילו מה שזכינו להבין קצת בענין זה כפי מה ששמענו מפיו הקדוש וראינו בעינינו כי בכל פעם היה דרכו שהיה מתגעגע להשם יתברך והיה שפל בעיני עצמו באמת והיה לו רחמנות גדול על עצמו כאלו לא הריח עדין מעולם שום ריח של עבודת השם וכמו שלא התחיל עדין כלל ובאמת אפילו מי שעבר על כל התורה כלה, חס ושלום, כמה וכמה פעמים וכשזה האיש נתעורר בתשובה באמת שאז בודאי כשמסתכל בעצמו היכן הוא בעולם בודאי יש לו לב נשבר מאד ויש לו רחמנות גדול מאד על עצמו בהכנעה גדולה וכו' ואין צריך להאריך בזה בדבר המובן מעצמו אף על פי כן אפילו זאת הרחמנות והלב נשבר של הבעל תשובה הנ"ל לא יגיע לחלק מאלף ורבבה של גדל הרחמנות והלב נשבר בהכנעה גדולה וכו' שהיה לרבנו זכרונו לברכה בכל פעם ופעם קדם שבא לאיזה השגה והכלל, כי לעולם לא נח ולא שקט אפילו בימי גדלתו אף על פי שכבר זכה למה שזכה להשגת אלקות במדרגה גבהה עצומה ונוראה מאד אף על פי כן לא היה מסתפק עצמו בזה וטרח ויגע בכל עת ובכל שעה וקבל יסורים על עצמו יסורים קשים ומרים אשר כמעט אין דגמתם בעולם והרבה בתפילות ותחנונים ובהפצרות ובקשות רבות ובגעגועים וכסופין גדולים ונוראים מאד מאד עד שבא להשגה ומדרגה יותר עליונה ואחר כך, תכף שזכה לזאת ההשגה ואז היה קצת בשמחה ולפעמים זכינו לשמע מפיו שהודיע לנו שכעת נודע לו חדשות וכו' ואז היה שמח קצת ואחר כך, תכף שזכה לזה אחר כך התחיל עוד מחדש ושכח כל העבר כאלו לא התחיל עדין כלל וחזר והתחיל מחדש כמו שמתחיל לילך ולכנס בקדשת ישראל ולפעמים היינו שומעים מפיו הקדוש בפרוש שאמר בלשון השתוקקות וכסופין: איך זוכין להיות יהודי ? ואמר זאת באמת ובתמימות גדול כאלו לא התחיל עדין כלל וכן היה כמה פעמים והיה תמיד הולך ועולה ממדרגה למדרגה אף על פי שזכה למדרגות גבוהות ונוראות מאד למעלה למעלה וכו' אף על פי כן מעולם לא היה מקרר דעתו בזה כלל ותכף אחר כך היה לו לב נשבר והיה לו רחמנות גדול על עצמו בהכנעה גדולה וכו' כנזכר לעיל עד שזכה למדרגה יותר גבוהה וכן היה דרכו תמיד עד הסוף וכמה וכמה פעמים היה דרכו שאמר שעתה אינו יודע כלל כלל, וכלל לא ופעמים נשבע על זה שבאמת אינו יודע כלל אף על פי שביום הקודם ובשעה הקודמת גלה דברים עתיקים אף על פי כן אחר כך אמר שאינו יודע כלל ובענין זה היה חדוש גדול מאד מאד ואמר בפרוש על עצמו שהתורה שלו הוא חדוש גדול מאד אבל "האינו יודע" שלו הוא חדוש גדול ביותר הינו ענין הנ"ל כי בכל פעם היה דרכו לומר שעכשו אינו יודע כלל ועין עוד מזה במקום אחר
וְאַחַר כָּל אֵלֶּה

אַחַר אֲשֶׁר עָשָׂה כָּל מִינֵי עֲבוֹדוֹת הַנַּ"ל בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים

וְהִרְבָּה בְּתַעֲנִיתִים וּבִתְפִילּוֹת רַבּוֹת מְאד וּבְסִגּוּפִים וּשְׁבִירַת תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת

וְעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹת רַבּוֹת וּשְׁאָר כָּל עִנְיָנִים הַנַּ"ל

וְהִרְבָּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת מְאד מְאד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז וְכוּ' כַּנַּ"ל

עַד שֶׁזָּכָה לְמַדְרֵגָה גְּבהָה וְעֶלְיוֹנָה מְאד מְאד בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה וּבְתַכְלִית הַבִּיטּוּל וּבְהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַדְרֵגַת גְּדוֹלֵי בְּנֵי עֲלִיָּה

וְכָל זֶה זָכָה בִּימֵי יַלְדוּתוֹ מַמָּשׁ

כִּי יוֹמָם לא נָח לַיְלָה לא נָם וְלא שָׁקַט וְהִתְמִיד מְאד בַּעֲבוֹדָתוֹ מִיּוֹם אֶל יוֹם

מִתְּחִלַּת יְמֵי קַטְנוּתוֹ וִימֵי נְעוּרָיו וְיָגַע וְטָרַח מְאד מִיּוֹם אֶל יוֹם

עַד שֶׁזָּכָה בִּימֵי נְעוּרָיו מַמָּשׁ לְכָל הַנַּ"ל

לִקְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה וְנוֹרָאָה וְהַשָּׂגָה עֲצוּמָה מְאד וְכוּ' בְּמַדְרֵגַת גְּדוֹלֵי בְּנֵי עֲלִיָּה

וְאַחַר אֲשֶׁר זָכָה לְכָל זֶה

אַף עַל פִּי כֵן לא הָיָה מְקָרֵר דַּעְתּוֹ בָּזֶה וְלא הִנִּיחַ עַצְמוֹ לַעֲמד

רַק גַּם אַחַר כָּךְ, בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְנִכְסָף לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל בְּשׁוּם עֲבוֹדָה בָּעוֹלָם

וַאֲפִילּוּ אַחַר שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְזָכָה שָׁם לְהַשָּׂגָה עֶלְיוֹנָה וּגְבהָה מְאד מְאד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר כְּלָל

אַף עַל פִּי כֵן מִיּוֹם שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּשָׁלוֹם לְמַעְלָה לְמַעְלָה

הָיָה לוֹ תָּמִיד גַּעְגּוּעִים וְכִסּוּפִין וְכוּ' לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל

וּלְסַפֵּר בְּעִנְיָן זֶה תִּקְצַר הֲמוֹן יְרִיעוֹת אֲפִילּוּ מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְהָבִין קְצָת בְּעִנְיָן זֶה כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ

כִּי בְּכָל פַּעַם הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְהָיָה שָׁפָל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת

וְהָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עַל עַצְמוֹ כְּאִלּוּ לא הֵרִיחַ עֲדַיִן מֵעוֹלָם שׁוּם רֵיחַ שֶׁל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם

וּכְמוֹ שֶׁלּא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל

וּבֶאֱמֶת אֲפִילּוּ מִי שֶׁעָבַר עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים

וּכְשֶׁזֶּה הָאִישׁ נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת

שֶׁאָז בְּוַדַּאי כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם

בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ לֵב נִשְׁבָּר מְאד וְיֵשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל מְאד עַל עַצְמוֹ בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וְכוּ'

וְאֵין צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה בְּדָבָר הַמּוּבָן מֵעַצְמוֹ

אַף עַל פִּי כֵן

אֲפִילּוּ זאת הָרַחֲמָנוּת וְהַלֵּב נִשְׁבָּר שֶׁל הַבַּעַל תְּשׁוּבָה הַנַּ"ל

לא יַגִּיעַ לְחֵלֶק מֵאֶלֶף וּרְבָבָה שֶׁל גּדֶל הָרַחֲמָנוּת וְהַלֵּב נִשְׁבָּר בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וְכוּ' שֶׁהָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בְּכָל פַּעַם וּפַעַם קדֶם שֶׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה

וְהַכְּלָל, כִּי לְעוֹלָם לא נָח וְלא שָׁקַט

אֲפִילּוּ בִּימֵי גְּדֻלָּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר זָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה לְהַשָּׂגַת אֱלקוּת בְּמַדְרֵגָה גְּבהָה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה מְאד

אַף עַל פִּי כֵן לא הָיָה מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה

וְטָרַח וְיָגַע בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה

וְקִבֵּל יִסּוּרִים עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים אֲשֶׁר כִּמְעַט אֵין דֻּגְמָתָם בָּעוֹלָם

וְהִרְבָּה בִּתְפִילּוֹת וְתַחֲנוּנִים וּבְהַפְצָרוֹת וּבַקָּשׁוֹת רַבּוֹת וּבְגַעְגּוּעִים וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאד מְאד

עַד שֶׁבָּא לְהַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה

וְאַחַר כָּךְ, תֵּכֶף שֶׁזָּכָה לְזאת הַהַשָּׂגָה וְאָז הָיָה קְצָת בְּשִׂמְחָה

וְלִפְעָמִים זָכִינוּ לִשְׁמעַ מִפִּיו שֶׁהוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁכָּעֵת נוֹדַע לוֹ חֲדָשׁוֹת וְכוּ'

וְאָז הָיָה שָׂמֵחַ קְצָת

וְאַחַר כָּךְ, תֵּכֶף שֶׁזָּכָה לָזֶה אַחַר כָּךְ הִתְחִיל עוֹד מֵחָדָשׁ

וְשָׁכַח כָּל הֶעָבָר כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל

וְחָזַר וְהִתְחִיל מֵחָדָשׁ כְּמוֹ שֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ וְלִכְנס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל

וְלִפְעָמִים הָיִינוּ שׁוֹמְעִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאָמַר בִּלְשׁוֹן הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין: אֵיךְ זוֹכִין לִהְיוֹת יְהוּדִי ?

וְאָמַר זאת בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת גָּדוֹל

כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים

וְהָיָה תָּמִיד הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה

אַף עַל פִּי שֶׁזָּכָה לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאד לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְכוּ'

אַף עַל פִּי כֵן מֵעוֹלָם לא הָיָה מְקָרֵר דַּעְתּוֹ בָּזֶה כְּלָל

וְתֵכֶף אַחַר כָּךְ הָיָה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר

וְהָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עַל עַצְמוֹ בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וְכוּ' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

עַד שֶׁזָּכָה לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר גְּבוֹהָה

וְכֵן הָיָה דַּרְכּוֹ תָּמִיד עַד הַסּוֹף

וְכַמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁאָמַר

שֶׁעַתָּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל כְּלָל, וּכְלָל לא

וּפְעָמִים נִשְׁבַּע עַל זֶה שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל

אַף עַל פִּי שֶׁבַּיּוֹם הַקּוֹדֵם וּבַשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת גִּלָּה דְּבָרִים עַתִּיקִים

אַף עַל פִּי כֵן אַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל

וּבְעִנְיָן זֶה הָיָה חִדּוּשׁ גָּדוֹל מְאד מְאד

וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל מְאד

אֲבָל "הָאֵינוֹ יוֹדֵעַ" שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר

הַיְנוּ עִנְיָן הַנַּ"ל

כִּי בְּכָל פַּעַם הָיָה דַּרְכּוֹ לוֹמַר שֶׁעַכְשָׁו אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל

וְעַיֵּן עוֹד מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צג - כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה
...משא ומתן באמונה [לשון החברים] כל העושה משא ומתן באמונה מקים מצות עשה של "ואהבת" שהיא שרש לכל מצוות עשה כמו שכתוב בתקונים: על פסוק. "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי", 'מפקודין דעשה' וכיצד מקימין מצות "ואהבת" ? דאיתא בגמרא: על פסוק "ואהבת" שתראה שיתאהב שם שמים על ידך כיצד ? אדם קרא ושנה ושמש תלמידי חכמים ועסקו בנחת עם הבריות, ומשאו ומתנו באמונה מה הבריות אומרים, אשרי מי שלמדו תורה וכו' נמצא שם שמים מתאהב על ידו ומקים מצות של ואהבת, שהוא שרש כל המצוות גם במשא ומתן באמונה, בא למדרגה שלמעלה מהזמן כדאיתא בגמרא...
האם העולם קיים בזכות התורה או התפילה?
...בזכות התורה או התפילה? שאלה: רבי נחמן מברסלב מדבר רבות בספריו על עניין התפילה, ואף הזכיר בזה את מ"ש "ולוואי ויהיה אדם מתפלל כל היום כולו" וכיו"ב. יחד עם זאת, כידוע אלמלא התורה אין קיום לעולם, כמו שמבוא על הפסוק "אלמלא בריתי יומם וליל חוקות שמים וארץ לא שמתי". אז האם העולם קיים בזכות התורה או בזכות התפילה? אשמח שתעשו לי סדר בעניין הזה. * תשובה. העניין הוא כדלקמן: אכן כל הקיום של כל העולם כולו, תלוי אך ורק בתורה ולא בתפילה! אלמלא התורה אין קיום לעולם. יחד עם זאת יש להבין כי התורה שבזכותה קיים העולם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - מִסּוֹד גְּדֻלַּת הַתַּנָּא הָאֱלקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זַ"ל
...גדלת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז"ל לכו חזו מפעלות ה' התגלות נפלא מסוד גדלת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז"ל רבי שמעון בן יוחאי הבטיח שלא תשתכח תורה מישראל על ידו כמובא בדברי רבותינו, זכרונם לברכה: 'כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל ואמר רבי שמעון בן יוחאי שלא תשתכח: 'בהאי חבורא דאיהו ספר הזוהר יפקון בה מן גלותא' ועתה בוא וראה והבן נפלאות נסתרות של תורתנו הקדושה כי על כן סמך רבי שמעון בן יוחאי עצמו על זה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו כי באמת בזה הפסוק בעצמו מרמז ונסתר סוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ער - כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ הִתְעוֹרְרוּת מֵאָדָם לַחֲבֵרוֹ
...שיש התעוררות מאדם לחברו כמו שיש התעוררות מאדם לחברו כגון כשרואין שאחד אומר בקשות וסליחות בהתעוררות בלב נשבר אזי חברו מתעורר ממנו גם כן כי מתעורר מחברו ומתחיל להסתכל על עצמו ונתעורר גם כן, ומתחיל לומר גם כן בקשות בהתעוררות הלב כמו כן יש אצל האדם עצמו התעוררות מנה ובה שמתעורר מתוך דברי עצמו דהינו שאומר בקשות ותחנות בהתעוררות וצועק וי לי ובתוך כך נתעורר מזה ומתחיל להסתכל על עצמו היכן אני ומי צועק כך הלא וי לי, לי ממש ומתחיל שנית לצעק וי לי, לי דיקא ואף שבתחלה נדמה לו כאלו גם כן אומר באמת כראוי עם כל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - ע"י צדקה מקררין חמימות תאוות ממון
...מקררין חמימות תאוות ממון [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] [זאת התורה נדפסה בסגנון אחר קצת בסי' י"ג וגם שם הוא לשון רבינו ז"ל כפי מה ששמעתי מפיו הק' בלה"ק שהי' יושב על ספרו הנכתב ואמר לי מלה במלה בלה"ק אפס איזה דברים מעוטים אמר לי בלשון אשכנז ואני כתבתים בלה"ק וזאת התורה שמצאתי עתה היא כתיבת ידו בעצמו ויש ביניהם קצת שינויים וכנ"ל ע"כ העתקתיהו וזהו] איתא בזוהר רוחא נחית לשכך חימום הלב זה בחי' צדקה שהוא רוח נדיבה ע"י מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחי' יבצור רוח נגידים שהרוח ממעט תאוות הנגידות ועשירו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיח - כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר
...קיח - כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר בלשון אשכנז שמבין [והוא טובה להעולם] והענין, כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה שהוא בחינת משיח כמו שכתוב: "עד כי יבא שילה", הינו משיח ושילה בגימטריא משה ועל כן קראו התנאים אחד לחברו משה כמו שכתוב: 'משה שפיר קאמרת' וכשמחדש דבר בתורה, אלו הדברים של החדוש הם בבחינת משה משיח כמו שכתוב בזוהר "ורוח אלהים", דא רוחא דמשיח "מרחפת על פני המים" הינו התורה וזהו שאמרנו כי החדושי תורה שמחדש, הם בעצמם בבחינת משיח כי שם רוחו מרחפת והינו "רוח פיו" ואמרו...
חיי מוהר"ן - ג - שיחות השיכים להתורות
...ג קדם שאמר התורה משפטים אמונה בסימן ז', שמעתי ממנו זכרונו לברכה, התורה צהר תעשה לתבה בסימן קי"ב, וכתבתי מה ששמעתי כפי מה שנדפס בסימן הנ"ל. אך אחר כך אמר התורה תהמת יכסימו בסימן ט', ושם נכלל התורה צהר הנ"ל, והתורה תהמת יכסימו נאמרה בשבת שירה תקס"ג בדרך, ואחר כך התחיל לומר התורה משפטים הנ"ל, ואמרה פסקא פסקא. ובאותה העת ספר שהיה אצלו הבעל שם טוב זכרונו לברכה ואמר לו כשפוגמין בארץ ישראל נופלין בגלות, וסימן, משם רועה אבן ישראל. ושאל אותנו לומר לו פרוש על אותו המראה ולא ידענו להשיבו דבר. אחר כך הראיתי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ג - כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל
...- כשחלה רבי אליעזר הגדול כשחלה רבי אליעזר הגדול, אמר לרבי עקיבא: חמה עזה בעולם כי לא היה אז מי שיוכל להמתיק הדין כי היה צריך לפדיון להמתיק הדין ולא נמצא כי באמת אחר ההמתקה והפדיון אז דיקא טוב לרפאות החולה על ידי רפואות כי אזי דיקא אחר הפדיון וההמתקה יש רשות לרופא לרפאות כי הנה באמת איך יכול הרופא לחגר מתניו לרפאות החולה על ידי רפואות וסמים הלא אינו יודע הסם, הצריך לרפואות אותו החולה כי יש סמים הרבה שהם מסגלים לרפואות החולאת אך בודאי החולה אינו יכול להתרפא כי אם על ידי סם פלוני המיחד לרפואתו, כפי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסא - הַמַּחֲלקֶת מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסא - המחלקת מגביה ומרים את האדם המחלקת מגביה ומרים את האדם כי "האדם עץ השדה" והנה עץ המנח על הארץ אי אפשר לו להגביה את עצמו כי אם על ידי שבאין עליו מים שוטפין אזי המים מרימין ונושאין את העץ והמחלקת נקרא מים כמו שכתוב: "סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד"
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סא - הַשֵּׁם יִתְבָּרַך הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן
...מוהר"ן ח"ב - תורה סא - השם יתברך הוא למעלה מהזמן השם יתברך הוא למעלה מהזמן, כמובא וזה הענין הוא באמת דבר נפלא ונעלם מאד ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי אך דע, שעקר הזמן הוא רק מחמת שאין מבינים דהינו מחמת ששכלנו קטן כי כל מה שהשכל גדול ביותר, הזמן נקטן ונתבטל ביותר כי בחלום, שאז השכל נסתלק, ואין לו [אלא] רק [את] כח המדמה אזי ברבע שעה יכולים לעבר כל השבעים שנה כאשר נדמה בחלום, שעובר והולך כמה וכמה זמנים בשעה מעטת מאד ואחר כך כשנתעוררים מהשנה אזי רואים, שכל אלו הזמנים והשבעים שנה שעברו בחלום הוא זמן...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 04_12_2025 השעה 14:50:17 - wesi2