ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לג
ואחר כל אלה אחר אשר עשה כל מיני עבודות הנ"ל באמת ובתמים והרבה בתעניתים ובתפילות רבות מאד ובסגופים ושבירת תאוות ומדות ועמד בנסיונות רבות ושאר כל ענינים הנ"ל והרבה בהתבודדות מאד מאד לדבר בינו לבין קונו ולפרש שיחתו בלשון אשכנז וכו' כנ"ל עד שזכה למדרגה גבהה ועליונה מאד מאד בתכלית הקדשה ובתכלית הביטול ובהתקרבות גדול להשם יתברך במדרגת גדולי בני עליה וכל זה זכה בימי ילדותו ממש כי יומם לא נח לילה לא נם ולא שקט והתמיד מאד בעבודתו מיום אל יום מתחלת ימי קטנותו וימי נעוריו ויגע וטרח מאד מיום אל יום עד שזכה בימי נעוריו ממש לכל הנ"ל לקדשה גבוהה ונוראה והשגה עצומה מאד וכו' במדרגת גדולי בני עליה ואחר אשר זכה לכל זה אף על פי כן לא היה מקרר דעתו בזה ולא הניח עצמו לעמד רק גם אחר כך, בכל יום ובכל שעה היה משתוקק ומתגעגע ונכסף להשם יתברך כאלו לא התחיל עדין כלל בשום עבודה בעולם ואפילו אחר שבא מארץ ישראל וזכה שם להשגה עליונה וגבהה מאד מאד אשר אין לשער כלל אף על פי כן מיום שבא מארץ ישראל עד היום שנסתלק בשלום למעלה למעלה היה לו תמיד געגועים וכסופין וכו' להשם יתברך כאלו לא התחיל עדין כלל ולספר בענין זה תקצר המון יריעות אפילו מה שזכינו להבין קצת בענין זה כפי מה ששמענו מפיו הקדוש וראינו בעינינו כי בכל פעם היה דרכו שהיה מתגעגע להשם יתברך והיה שפל בעיני עצמו באמת והיה לו רחמנות גדול על עצמו כאלו לא הריח עדין מעולם שום ריח של עבודת השם וכמו שלא התחיל עדין כלל ובאמת אפילו מי שעבר על כל התורה כלה, חס ושלום, כמה וכמה פעמים וכשזה האיש נתעורר בתשובה באמת שאז בודאי כשמסתכל בעצמו היכן הוא בעולם בודאי יש לו לב נשבר מאד ויש לו רחמנות גדול מאד על עצמו בהכנעה גדולה וכו' ואין צריך להאריך בזה בדבר המובן מעצמו אף על פי כן אפילו זאת הרחמנות והלב נשבר של הבעל תשובה הנ"ל לא יגיע לחלק מאלף ורבבה של גדל הרחמנות והלב נשבר בהכנעה גדולה וכו' שהיה לרבנו זכרונו לברכה בכל פעם ופעם קדם שבא לאיזה השגה והכלל, כי לעולם לא נח ולא שקט אפילו בימי גדלתו אף על פי שכבר זכה למה שזכה להשגת אלקות במדרגה גבהה עצומה ונוראה מאד אף על פי כן לא היה מסתפק עצמו בזה וטרח ויגע בכל עת ובכל שעה וקבל יסורים על עצמו יסורים קשים ומרים אשר כמעט אין דגמתם בעולם והרבה בתפילות ותחנונים ובהפצרות ובקשות רבות ובגעגועים וכסופין גדולים ונוראים מאד מאד עד שבא להשגה ומדרגה יותר עליונה ואחר כך, תכף שזכה לזאת ההשגה ואז היה קצת בשמחה ולפעמים זכינו לשמע מפיו שהודיע לנו שכעת נודע לו חדשות וכו' ואז היה שמח קצת ואחר כך, תכף שזכה לזה אחר כך התחיל עוד מחדש ושכח כל העבר כאלו לא התחיל עדין כלל וחזר והתחיל מחדש כמו שמתחיל לילך ולכנס בקדשת ישראל ולפעמים היינו שומעים מפיו הקדוש בפרוש שאמר בלשון השתוקקות וכסופין: איך זוכין להיות יהודי ? ואמר זאת באמת ובתמימות גדול כאלו לא התחיל עדין כלל וכן היה כמה פעמים והיה תמיד הולך ועולה ממדרגה למדרגה אף על פי שזכה למדרגות גבוהות ונוראות מאד למעלה למעלה וכו' אף על פי כן מעולם לא היה מקרר דעתו בזה כלל ותכף אחר כך היה לו לב נשבר והיה לו רחמנות גדול על עצמו בהכנעה גדולה וכו' כנזכר לעיל עד שזכה למדרגה יותר גבוהה וכן היה דרכו תמיד עד הסוף וכמה וכמה פעמים היה דרכו שאמר שעתה אינו יודע כלל כלל, וכלל לא ופעמים נשבע על זה שבאמת אינו יודע כלל אף על פי שביום הקודם ובשעה הקודמת גלה דברים עתיקים אף על פי כן אחר כך אמר שאינו יודע כלל ובענין זה היה חדוש גדול מאד מאד ואמר בפרוש על עצמו שהתורה שלו הוא חדוש גדול מאד אבל "האינו יודע" שלו הוא חדוש גדול ביותר הינו ענין הנ"ל כי בכל פעם היה דרכו לומר שעכשו אינו יודע כלל ועין עוד מזה במקום אחר
וְאַחַר כָּל אֵלֶּה

אַחַר אֲשֶׁר עָשָׂה כָּל מִינֵי עֲבוֹדוֹת הַנַּ"ל בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים

וְהִרְבָּה בְּתַעֲנִיתִים וּבִתְפִילּוֹת רַבּוֹת מְאד וּבְסִגּוּפִים וּשְׁבִירַת תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת

וְעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹת רַבּוֹת וּשְׁאָר כָּל עִנְיָנִים הַנַּ"ל

וְהִרְבָּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת מְאד מְאד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז וְכוּ' כַּנַּ"ל

עַד שֶׁזָּכָה לְמַדְרֵגָה גְּבהָה וְעֶלְיוֹנָה מְאד מְאד בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה וּבְתַכְלִית הַבִּיטּוּל וּבְהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַדְרֵגַת גְּדוֹלֵי בְּנֵי עֲלִיָּה

וְכָל זֶה זָכָה בִּימֵי יַלְדוּתוֹ מַמָּשׁ

כִּי יוֹמָם לא נָח לַיְלָה לא נָם וְלא שָׁקַט וְהִתְמִיד מְאד בַּעֲבוֹדָתוֹ מִיּוֹם אֶל יוֹם

מִתְּחִלַּת יְמֵי קַטְנוּתוֹ וִימֵי נְעוּרָיו וְיָגַע וְטָרַח מְאד מִיּוֹם אֶל יוֹם

עַד שֶׁזָּכָה בִּימֵי נְעוּרָיו מַמָּשׁ לְכָל הַנַּ"ל

לִקְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה וְנוֹרָאָה וְהַשָּׂגָה עֲצוּמָה מְאד וְכוּ' בְּמַדְרֵגַת גְּדוֹלֵי בְּנֵי עֲלִיָּה

וְאַחַר אֲשֶׁר זָכָה לְכָל זֶה

אַף עַל פִּי כֵן לא הָיָה מְקָרֵר דַּעְתּוֹ בָּזֶה וְלא הִנִּיחַ עַצְמוֹ לַעֲמד

רַק גַּם אַחַר כָּךְ, בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְנִכְסָף לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל בְּשׁוּם עֲבוֹדָה בָּעוֹלָם

וַאֲפִילּוּ אַחַר שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְזָכָה שָׁם לְהַשָּׂגָה עֶלְיוֹנָה וּגְבהָה מְאד מְאד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר כְּלָל

אַף עַל פִּי כֵן מִיּוֹם שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּשָׁלוֹם לְמַעְלָה לְמַעְלָה

הָיָה לוֹ תָּמִיד גַּעְגּוּעִים וְכִסּוּפִין וְכוּ' לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל

וּלְסַפֵּר בְּעִנְיָן זֶה תִּקְצַר הֲמוֹן יְרִיעוֹת אֲפִילּוּ מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְהָבִין קְצָת בְּעִנְיָן זֶה כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ

כִּי בְּכָל פַּעַם הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְהָיָה שָׁפָל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת

וְהָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עַל עַצְמוֹ כְּאִלּוּ לא הֵרִיחַ עֲדַיִן מֵעוֹלָם שׁוּם רֵיחַ שֶׁל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם

וּכְמוֹ שֶׁלּא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל

וּבֶאֱמֶת אֲפִילּוּ מִי שֶׁעָבַר עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים

וּכְשֶׁזֶּה הָאִישׁ נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת

שֶׁאָז בְּוַדַּאי כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם

בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ לֵב נִשְׁבָּר מְאד וְיֵשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל מְאד עַל עַצְמוֹ בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וְכוּ'

וְאֵין צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה בְּדָבָר הַמּוּבָן מֵעַצְמוֹ

אַף עַל פִּי כֵן

אֲפִילּוּ זאת הָרַחֲמָנוּת וְהַלֵּב נִשְׁבָּר שֶׁל הַבַּעַל תְּשׁוּבָה הַנַּ"ל

לא יַגִּיעַ לְחֵלֶק מֵאֶלֶף וּרְבָבָה שֶׁל גּדֶל הָרַחֲמָנוּת וְהַלֵּב נִשְׁבָּר בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וְכוּ' שֶׁהָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בְּכָל פַּעַם וּפַעַם קדֶם שֶׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה

וְהַכְּלָל, כִּי לְעוֹלָם לא נָח וְלא שָׁקַט

אֲפִילּוּ בִּימֵי גְּדֻלָּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר זָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה לְהַשָּׂגַת אֱלקוּת בְּמַדְרֵגָה גְּבהָה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה מְאד

אַף עַל פִּי כֵן לא הָיָה מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה

וְטָרַח וְיָגַע בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה

וְקִבֵּל יִסּוּרִים עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים אֲשֶׁר כִּמְעַט אֵין דֻּגְמָתָם בָּעוֹלָם

וְהִרְבָּה בִּתְפִילּוֹת וְתַחֲנוּנִים וּבְהַפְצָרוֹת וּבַקָּשׁוֹת רַבּוֹת וּבְגַעְגּוּעִים וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאד מְאד

עַד שֶׁבָּא לְהַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה

וְאַחַר כָּךְ, תֵּכֶף שֶׁזָּכָה לְזאת הַהַשָּׂגָה וְאָז הָיָה קְצָת בְּשִׂמְחָה

וְלִפְעָמִים זָכִינוּ לִשְׁמעַ מִפִּיו שֶׁהוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁכָּעֵת נוֹדַע לוֹ חֲדָשׁוֹת וְכוּ'

וְאָז הָיָה שָׂמֵחַ קְצָת

וְאַחַר כָּךְ, תֵּכֶף שֶׁזָּכָה לָזֶה אַחַר כָּךְ הִתְחִיל עוֹד מֵחָדָשׁ

וְשָׁכַח כָּל הֶעָבָר כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל

וְחָזַר וְהִתְחִיל מֵחָדָשׁ כְּמוֹ שֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ וְלִכְנס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל

וְלִפְעָמִים הָיִינוּ שׁוֹמְעִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאָמַר בִּלְשׁוֹן הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין: אֵיךְ זוֹכִין לִהְיוֹת יְהוּדִי ?

וְאָמַר זאת בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת גָּדוֹל

כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים

וְהָיָה תָּמִיד הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה

אַף עַל פִּי שֶׁזָּכָה לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאד לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְכוּ'

אַף עַל פִּי כֵן מֵעוֹלָם לא הָיָה מְקָרֵר דַּעְתּוֹ בָּזֶה כְּלָל

וְתֵכֶף אַחַר כָּךְ הָיָה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר

וְהָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עַל עַצְמוֹ בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וְכוּ' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

עַד שֶׁזָּכָה לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר גְּבוֹהָה

וְכֵן הָיָה דַּרְכּוֹ תָּמִיד עַד הַסּוֹף

וְכַמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁאָמַר

שֶׁעַתָּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל כְּלָל, וּכְלָל לא

וּפְעָמִים נִשְׁבַּע עַל זֶה שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל

אַף עַל פִּי שֶׁבַּיּוֹם הַקּוֹדֵם וּבַשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת גִּלָּה דְּבָרִים עַתִּיקִים

אַף עַל פִּי כֵן אַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל

וּבְעִנְיָן זֶה הָיָה חִדּוּשׁ גָּדוֹל מְאד מְאד

וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל מְאד

אֲבָל "הָאֵינוֹ יוֹדֵעַ" שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר

הַיְנוּ עִנְיָן הַנַּ"ל

כִּי בְּכָל פַּעַם הָיָה דַּרְכּוֹ לוֹמַר שֶׁעַכְשָׁו אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל

וְעַיֵּן עוֹד מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר
שיחות הר"ן - אות קמא
...בסימן צ"ב "לקוטי תנינא", תקון למקרה לילה רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בסימן ר"ה וכו' ודע שאלו הם העשרה קפיטל מזמורי תהלים וכו' דע אחי, כי בתחלה אמר הוא זכרונו לברכה, התורה המתחלת תקון למקרה לילה כנדפס בספר הראשון בסימן ר"ה ובתחלה בעת שהתחיל לגלותה לא הייתי לפניו אז אך השם יתברך זכני ובאתי אצלו סמוך מאד לאותה העת שהתחיל לגלותה וספר לי אחד בשמו התורה הנ"ל כפי מה ששמעה מפיו הקדוש ובתוך כך, באותה השעה ששמעתי מפי אחר בשמו התורה הנ"ל בתוך כך סבב השם יתברך שדברתי עמו מזה וחזר ואמרה לפני בקצור...
שיחות הר"ן - אות קכו
...ליל מוצאי שבת של שבת תשובה שנת תק"ע לפ"ק דברו ממשיח כי היה מפרסם שאמרו שבשנה זו יבוא ודעתו לא היתה נוטה לזה ואמר אז שקדם שיבוא משיח לא אחד יהיה שיצעק על אמונה כי כמה צדיקים שיהיו אז יהיו צועקים בקול גדול על אמונה כמוני היום עד שיהיה נחר גרונם, ולא יועיל ומה שכתוב: "כל הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו" ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה שיאמרו לפני הצדיקים קדוש הוא כפשוטו כי בודאי הצדיקים שישארו אז ויתחזקו וישארו באמונתם הקדושה יהיו ראויים לומר לפניהם אפילו יותר מזה מאחר שישארו קימים באמונה ולא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפג - יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁהֵם מִשּׁרֶשׁ אֶחָד
...מוהר"ן ח"א - תורה רפג - יש שני צדיקים שהם משרש אחד [שמעתי בשמו איזה דברים יקרים מתורה נפלאה אך כפי הנראה שחסר מהם הרבה אך אף על פי כן ארשם מה ששמעתי] דע כי יש שני צדיקים שהם משרש אחד ואף על פי כן יש ביניהם מחלקת זה מחמת שאחד משנה מדתו שבשרשו וזה בחינת מחלקת שבין שאול ודוד כי כתיב "אך טוב וחסד ירדפוני" 'הינו טוב הינו חסד אלא טוב טובה כליל בגוה חסד דאתפשט לבר' וזה בחינת שני צדיקים ששניהם משרש אחד רק שזה בחינת טוב 'שטובה כליל בגוה' דהינו שאינו מגלה תורתו לאחרים והשני הוא בחינת חסד דאתפשט לבר שמגלה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מז - סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה
...לומר תורה סכנה גדולה לומר תורה וצריך לזה יגיעה גדולה ואמנות יתרה שיוכל לשקל בפלס דבריו באפן שלא ישמע כל אחד ואחד מהשומעין כי אם מה שצריך לו, לא יותר ואף על פי שהכל שומעין כל התורה שאומר עם כל זה לא ישמע כל אחד רק מה שצריך לבד וכמובא על פסוק "וישמע יתרו": 'והלא כל העולם שמעו, אלא יתרו שמע' וכו' כי רק שמיעת יתרו נחשב לשמיעה, שנכנס באזניו ושמיעת כל העולם אינו נחשב שמיעה כלל ומי שאינו יכול לומר תורה בבחינה זו, אסור לו לומר תורה כי כל אחד ואחד כשבא אל הצדיק לשמע תורה בא עמו גם הרע שלו דהינו הקליפות הנבראים...
ארץ ישראל - איזה טעם יש לה?
...איפה רבי נחמן מברסלב מסביר את ה"טעם" שיש לארץ ישראל? טעם שדומה למה? ומי יכול להבין את הטעם הזה? איך כל זה קשור לקושיות שיש בחלל הפנוי? כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה. כיצד זה מסביר את זה שמשה רצה להגיע לארץ? ואיך זה קשור לשכל הנקנה? * כאן מבואר breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מי שיודע מארץ ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא...
אהבה שבדעת שאינה תלויה בדבר
...מברסלב מבאר כי קיימת אהבה שבדעת, שהיא האהבה של השי"ת לעם ישראל כפי שהיא היתה לפני בריאת העולם. ובפשיטות הרעיון הוא כי כאשר האדם נכלל בבחינת לפני הבריאה, על ידי זה הוא זוכה לאהבה הזאת שהיא אינה תלויה בדבר. והאהבה הזאת שבדעת היא בחינת מחוייב המציאות, והיא נצחית והיא מעל הזמן, והיא לא משתנה, ואין בה שום רע, והיא לא תלויה בשום סיבה משום שהיא קודמת לבריאת הסיבות וכולי. ומצו"ב מאמר מהעניין הנ"ל www.eip.co.il/?key=339 - אהבה עצמית אמיתית. איך להגיע אליה? והרעיון שלו הוא, כי על ידי זה שהנשמה של האדם נכללת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
...מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלהים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה וחולקים עליו שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו ועליו נאמר: "כבד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סה - וַיּאמֶר בּעַז אֶל רוּת
...ח"א - תורה סה - ויאמר בעז אל רות ויאמר בעז אל רות, הלא שמעת בתי, אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכו' עיניך בשדה אשר יקצרון, והלכת אחריהן הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת, והלכת אל הכלים ושתית, מאשר ישאבון הנערים א. דע כי יש שדה, ושם גדלים אילנות ועשבים יפים ונאים מאד וגדל יקר יפי השדה וגדוליו אי אפשר לספר, אשרי עין ראתה זאת ואילנות ועשבים, הם בחינת נשמות קדושות הגדלים שם ויש כמה וכמה נשמות ערמות, שהם נעים ונדים מחוץ לשדה וממתינים ומצפים על תקון, שיוכלו לשוב ולכנס אל מקומם וגם אפילו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יז - וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם
...מוהר"ן ח"א - תורה יז - ויהי הם מריקים שקיהם ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו, ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו. ויאמר להם יעקב אביהם אתי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה א. כי יראה ואהבה אי אפשר לקבל כי אם על ידי צדיקי הדור כי הצדיק הדור הוא המגלה היראה והאהבה כי הצדיק מבקש ומחפש תמיד לגלות הרצונות של השם יתברך כי יש בכל דבר רצון השם יתברך הן בכלל הבריאה דהינו מה שהשם יתברך רצה לברא את העולם בכלל וכן בפרטי הבריאה בכל דבר ודבר בפרט, יש רצון השם יתברך דהינו...
חיי מוהר"ן - תטז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...מחקירות ולהתחזק באמונה אות תטז פעם אחת דברנו עמו וגלה לנו שיש מופת על חדוש העולם כי אם לא כן חס ושלום היכן היה מקום להחזיק את כל באי עולם. כי זה רואין בחוש שבכל פעם נתרבין בני אדם. כי מאדם אחד יוצאין דורי דורות אלפים ורבבות נפשות. וכן מכל אחד ואחד ואם כן [רצונו לומר אם העולם קדמון ובלי גבול וזמן חס ושלום, כדעת הכופרים ימח שמם] כבר היה ראוי שיתמלא כל העולם ולא היה מקום העולם שהוא במדה וגבול יכול להחזיק מאחר שמתרבין בכל פעם מאד. שוב פעם אחת גלה מופת שני מן המתים. כי כשאחד מת וקוברין אותו בארץ, ונתרבה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 21_09_2026 השעה 05:36:43 - wesi2