ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לג
ואחר כל אלה אחר אשר עשה כל מיני עבודות הנ"ל באמת ובתמים והרבה בתעניתים ובתפילות רבות מאד ובסגופים ושבירת תאוות ומדות ועמד בנסיונות רבות ושאר כל ענינים הנ"ל והרבה בהתבודדות מאד מאד לדבר בינו לבין קונו ולפרש שיחתו בלשון אשכנז וכו' כנ"ל עד שזכה למדרגה גבהה ועליונה מאד מאד בתכלית הקדשה ובתכלית הביטול ובהתקרבות גדול להשם יתברך במדרגת גדולי בני עליה וכל זה זכה בימי ילדותו ממש כי יומם לא נח לילה לא נם ולא שקט והתמיד מאד בעבודתו מיום אל יום מתחלת ימי קטנותו וימי נעוריו ויגע וטרח מאד מיום אל יום עד שזכה בימי נעוריו ממש לכל הנ"ל לקדשה גבוהה ונוראה והשגה עצומה מאד וכו' במדרגת גדולי בני עליה ואחר אשר זכה לכל זה אף על פי כן לא היה מקרר דעתו בזה ולא הניח עצמו לעמד רק גם אחר כך, בכל יום ובכל שעה היה משתוקק ומתגעגע ונכסף להשם יתברך כאלו לא התחיל עדין כלל בשום עבודה בעולם ואפילו אחר שבא מארץ ישראל וזכה שם להשגה עליונה וגבהה מאד מאד אשר אין לשער כלל אף על פי כן מיום שבא מארץ ישראל עד היום שנסתלק בשלום למעלה למעלה היה לו תמיד געגועים וכסופין וכו' להשם יתברך כאלו לא התחיל עדין כלל ולספר בענין זה תקצר המון יריעות אפילו מה שזכינו להבין קצת בענין זה כפי מה ששמענו מפיו הקדוש וראינו בעינינו כי בכל פעם היה דרכו שהיה מתגעגע להשם יתברך והיה שפל בעיני עצמו באמת והיה לו רחמנות גדול על עצמו כאלו לא הריח עדין מעולם שום ריח של עבודת השם וכמו שלא התחיל עדין כלל ובאמת אפילו מי שעבר על כל התורה כלה, חס ושלום, כמה וכמה פעמים וכשזה האיש נתעורר בתשובה באמת שאז בודאי כשמסתכל בעצמו היכן הוא בעולם בודאי יש לו לב נשבר מאד ויש לו רחמנות גדול מאד על עצמו בהכנעה גדולה וכו' ואין צריך להאריך בזה בדבר המובן מעצמו אף על פי כן אפילו זאת הרחמנות והלב נשבר של הבעל תשובה הנ"ל לא יגיע לחלק מאלף ורבבה של גדל הרחמנות והלב נשבר בהכנעה גדולה וכו' שהיה לרבנו זכרונו לברכה בכל פעם ופעם קדם שבא לאיזה השגה והכלל, כי לעולם לא נח ולא שקט אפילו בימי גדלתו אף על פי שכבר זכה למה שזכה להשגת אלקות במדרגה גבהה עצומה ונוראה מאד אף על פי כן לא היה מסתפק עצמו בזה וטרח ויגע בכל עת ובכל שעה וקבל יסורים על עצמו יסורים קשים ומרים אשר כמעט אין דגמתם בעולם והרבה בתפילות ותחנונים ובהפצרות ובקשות רבות ובגעגועים וכסופין גדולים ונוראים מאד מאד עד שבא להשגה ומדרגה יותר עליונה ואחר כך, תכף שזכה לזאת ההשגה ואז היה קצת בשמחה ולפעמים זכינו לשמע מפיו שהודיע לנו שכעת נודע לו חדשות וכו' ואז היה שמח קצת ואחר כך, תכף שזכה לזה אחר כך התחיל עוד מחדש ושכח כל העבר כאלו לא התחיל עדין כלל וחזר והתחיל מחדש כמו שמתחיל לילך ולכנס בקדשת ישראל ולפעמים היינו שומעים מפיו הקדוש בפרוש שאמר בלשון השתוקקות וכסופין: איך זוכין להיות יהודי ? ואמר זאת באמת ובתמימות גדול כאלו לא התחיל עדין כלל וכן היה כמה פעמים והיה תמיד הולך ועולה ממדרגה למדרגה אף על פי שזכה למדרגות גבוהות ונוראות מאד למעלה למעלה וכו' אף על פי כן מעולם לא היה מקרר דעתו בזה כלל ותכף אחר כך היה לו לב נשבר והיה לו רחמנות גדול על עצמו בהכנעה גדולה וכו' כנזכר לעיל עד שזכה למדרגה יותר גבוהה וכן היה דרכו תמיד עד הסוף וכמה וכמה פעמים היה דרכו שאמר שעתה אינו יודע כלל כלל, וכלל לא ופעמים נשבע על זה שבאמת אינו יודע כלל אף על פי שביום הקודם ובשעה הקודמת גלה דברים עתיקים אף על פי כן אחר כך אמר שאינו יודע כלל ובענין זה היה חדוש גדול מאד מאד ואמר בפרוש על עצמו שהתורה שלו הוא חדוש גדול מאד אבל "האינו יודע" שלו הוא חדוש גדול ביותר הינו ענין הנ"ל כי בכל פעם היה דרכו לומר שעכשו אינו יודע כלל ועין עוד מזה במקום אחר
וְאַחַר כָּל אֵלֶּה

אַחַר אֲשֶׁר עָשָׂה כָּל מִינֵי עֲבוֹדוֹת הַנַּ"ל בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים

וְהִרְבָּה בְּתַעֲנִיתִים וּבִתְפִילּוֹת רַבּוֹת מְאד וּבְסִגּוּפִים וּשְׁבִירַת תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת

וְעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹת רַבּוֹת וּשְׁאָר כָּל עִנְיָנִים הַנַּ"ל

וְהִרְבָּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת מְאד מְאד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז וְכוּ' כַּנַּ"ל

עַד שֶׁזָּכָה לְמַדְרֵגָה גְּבהָה וְעֶלְיוֹנָה מְאד מְאד בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה וּבְתַכְלִית הַבִּיטּוּל וּבְהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַדְרֵגַת גְּדוֹלֵי בְּנֵי עֲלִיָּה

וְכָל זֶה זָכָה בִּימֵי יַלְדוּתוֹ מַמָּשׁ

כִּי יוֹמָם לא נָח לַיְלָה לא נָם וְלא שָׁקַט וְהִתְמִיד מְאד בַּעֲבוֹדָתוֹ מִיּוֹם אֶל יוֹם

מִתְּחִלַּת יְמֵי קַטְנוּתוֹ וִימֵי נְעוּרָיו וְיָגַע וְטָרַח מְאד מִיּוֹם אֶל יוֹם

עַד שֶׁזָּכָה בִּימֵי נְעוּרָיו מַמָּשׁ לְכָל הַנַּ"ל

לִקְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה וְנוֹרָאָה וְהַשָּׂגָה עֲצוּמָה מְאד וְכוּ' בְּמַדְרֵגַת גְּדוֹלֵי בְּנֵי עֲלִיָּה

וְאַחַר אֲשֶׁר זָכָה לְכָל זֶה

אַף עַל פִּי כֵן לא הָיָה מְקָרֵר דַּעְתּוֹ בָּזֶה וְלא הִנִּיחַ עַצְמוֹ לַעֲמד

רַק גַּם אַחַר כָּךְ, בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְנִכְסָף לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל בְּשׁוּם עֲבוֹדָה בָּעוֹלָם

וַאֲפִילּוּ אַחַר שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְזָכָה שָׁם לְהַשָּׂגָה עֶלְיוֹנָה וּגְבהָה מְאד מְאד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר כְּלָל

אַף עַל פִּי כֵן מִיּוֹם שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּשָׁלוֹם לְמַעְלָה לְמַעְלָה

הָיָה לוֹ תָּמִיד גַּעְגּוּעִים וְכִסּוּפִין וְכוּ' לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל

וּלְסַפֵּר בְּעִנְיָן זֶה תִּקְצַר הֲמוֹן יְרִיעוֹת אֲפִילּוּ מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְהָבִין קְצָת בְּעִנְיָן זֶה כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ

כִּי בְּכָל פַּעַם הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְהָיָה שָׁפָל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת

וְהָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עַל עַצְמוֹ כְּאִלּוּ לא הֵרִיחַ עֲדַיִן מֵעוֹלָם שׁוּם רֵיחַ שֶׁל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם

וּכְמוֹ שֶׁלּא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל

וּבֶאֱמֶת אֲפִילּוּ מִי שֶׁעָבַר עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים

וּכְשֶׁזֶּה הָאִישׁ נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת

שֶׁאָז בְּוַדַּאי כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם

בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ לֵב נִשְׁבָּר מְאד וְיֵשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל מְאד עַל עַצְמוֹ בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וְכוּ'

וְאֵין צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה בְּדָבָר הַמּוּבָן מֵעַצְמוֹ

אַף עַל פִּי כֵן

אֲפִילּוּ זאת הָרַחֲמָנוּת וְהַלֵּב נִשְׁבָּר שֶׁל הַבַּעַל תְּשׁוּבָה הַנַּ"ל

לא יַגִּיעַ לְחֵלֶק מֵאֶלֶף וּרְבָבָה שֶׁל גּדֶל הָרַחֲמָנוּת וְהַלֵּב נִשְׁבָּר בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וְכוּ' שֶׁהָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בְּכָל פַּעַם וּפַעַם קדֶם שֶׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה

וְהַכְּלָל, כִּי לְעוֹלָם לא נָח וְלא שָׁקַט

אֲפִילּוּ בִּימֵי גְּדֻלָּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר זָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה לְהַשָּׂגַת אֱלקוּת בְּמַדְרֵגָה גְּבהָה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה מְאד

אַף עַל פִּי כֵן לא הָיָה מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה

וְטָרַח וְיָגַע בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה

וְקִבֵּל יִסּוּרִים עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים אֲשֶׁר כִּמְעַט אֵין דֻּגְמָתָם בָּעוֹלָם

וְהִרְבָּה בִּתְפִילּוֹת וְתַחֲנוּנִים וּבְהַפְצָרוֹת וּבַקָּשׁוֹת רַבּוֹת וּבְגַעְגּוּעִים וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאד מְאד

עַד שֶׁבָּא לְהַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה

וְאַחַר כָּךְ, תֵּכֶף שֶׁזָּכָה לְזאת הַהַשָּׂגָה וְאָז הָיָה קְצָת בְּשִׂמְחָה

וְלִפְעָמִים זָכִינוּ לִשְׁמעַ מִפִּיו שֶׁהוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁכָּעֵת נוֹדַע לוֹ חֲדָשׁוֹת וְכוּ'

וְאָז הָיָה שָׂמֵחַ קְצָת

וְאַחַר כָּךְ, תֵּכֶף שֶׁזָּכָה לָזֶה אַחַר כָּךְ הִתְחִיל עוֹד מֵחָדָשׁ

וְשָׁכַח כָּל הֶעָבָר כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל

וְחָזַר וְהִתְחִיל מֵחָדָשׁ כְּמוֹ שֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ וְלִכְנס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל

וְלִפְעָמִים הָיִינוּ שׁוֹמְעִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאָמַר בִּלְשׁוֹן הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין: אֵיךְ זוֹכִין לִהְיוֹת יְהוּדִי ?

וְאָמַר זאת בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת גָּדוֹל

כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים

וְהָיָה תָּמִיד הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה

אַף עַל פִּי שֶׁזָּכָה לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאד לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְכוּ'

אַף עַל פִּי כֵן מֵעוֹלָם לא הָיָה מְקָרֵר דַּעְתּוֹ בָּזֶה כְּלָל

וְתֵכֶף אַחַר כָּךְ הָיָה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר

וְהָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עַל עַצְמוֹ בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וְכוּ' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

עַד שֶׁזָּכָה לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר גְּבוֹהָה

וְכֵן הָיָה דַּרְכּוֹ תָּמִיד עַד הַסּוֹף

וְכַמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁאָמַר

שֶׁעַתָּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל כְּלָל, וּכְלָל לא

וּפְעָמִים נִשְׁבַּע עַל זֶה שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל

אַף עַל פִּי שֶׁבַּיּוֹם הַקּוֹדֵם וּבַשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת גִּלָּה דְּבָרִים עַתִּיקִים

אַף עַל פִּי כֵן אַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל

וּבְעִנְיָן זֶה הָיָה חִדּוּשׁ גָּדוֹל מְאד מְאד

וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל מְאד

אֲבָל "הָאֵינוֹ יוֹדֵעַ" שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר

הַיְנוּ עִנְיָן הַנַּ"ל

כִּי בְּכָל פַּעַם הָיָה דַּרְכּוֹ לוֹמַר שֶׁעַכְשָׁו אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל

וְעַיֵּן עוֹד מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר
שיחות הר"ן - אות קפט - גדולות נוראות השגתו
...נוראות השגתו פעם אחת היה נכדו זכרונו לברכה, מטל על ערש מחלי הפאקין [אבעבועות שחורות] רחמנא לצלן והיה קובל לפני מאד שיש לו צער גדול מזה מאד וספר לי אז ואמר שיש דרכי ה' שאי אפשר להבינם כי איתא שאצל האר"י זכרונו לברכה, נסתלק בן אחד ואמר, שנסתלק בשביל הסוד שגלה לתלמידו רבי חיים ויטאל זכרונו לברכה והלא באמת האר"י היה מכרח לגלות לו כי רבי חיים ויטאל הפציר בו מאד וכשהפציר בו היה מכרח לגלות לו כי אמר שלא בא לעולם כי אם לתקן נשמתו של רבי חיים ויטאל זכרונו לברכה נמצא שהיה מכרח מן השמים לגלות לו הסוד ואף על...
ספר המידות - רפואה
...עשב ועשב כח מיחד לרפאות איזהו חולאת מיחדת, וכל זה אינו למי שלא שמר אמונתו ובריתו, ולא שמר את עצמו מלעבר על "אל תהי בז לכל אדם". אבל מי שיש לו אמונה בשלמות, והוא גם כן שומר הברית ומקים "אל תהי בז לכל אדם", אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיחדים לחולאתו, אלא נתרפא בכל מאכל וכל משקה בבחינת "וברך את לחמך" וכו', ואין צריך להמתין עד שיתרמו לו עשבים המיחדים לרפאותו. ב. על ידי עיון עמק בסודות התורה יכול לפקד עקרות ולרפאות חולאת חזק. ג. לצרעת מזיק דברים מלוחים ורפואתו מים חיים. וסימן לדבר: "יגרע נטפי מים",...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּכַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי על ידי זה זוכה שיעלה לגדלה לסוף ימיו וכל מה שנחשב לגדלה באותו הדור, הוא עולה לגדלה זו כגון בדור הזה שעקר הגדלה והכבוד הוא כשמחזיקין אותו לצדיק מפרסם אזי זוכה שיתקבל בסוף ימיו למפרסם גדול אף שבאמת אינו כן, רק שהוא איש כשר פשוט ונותנין לו שכרו קדם שיוצא מן העולם ואחר כך וכו'
חיי מוהר"ן - תמז - עבודת השם
...שהזהיר להתפלל על צרת חברו ששמעתי בשם רבי יודל, ששמע מפיו הקדוש משל למלך שהרחיק את בנו. [אמר המעתיק שמעתי מפי רבי יצחק דב מטירהאוויצע ששמע מפי רבי יודל משל על ענין הנ"ל וכפי הנראה שלזה המשל כון המחבר זכרונו לברכה על כן ראיתי להציגו כאן וכך שמעתי] רבנו זכרונו לברכה אמר לר' יודל שסגלה לגדלות שיתפלל על צרת חברו. ושאל אותו רבי יודל אדרבה לכאורה מזה יתוסף לי גדלות שאני מתפלל בעד חברי, מסתמא אני חשוב יותר מחברי. השיב לו רבנו זכרונו לברכה בדרך משל למלך שכעס על בנו והרחיק אותו ממנו. אחר כך הלך הבן ופיס א...
שיחות הר"ן - אות קכז
שיחות הר"ן - אות קכז פעם אחד היה מדבר מענין אלול ואמר שמה שנוהגין לומר תקונים באלול שהנגון של התקונים, וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד אז מחמת שכל אחד מתאחר אז בבית המדרש יותר מרגילותו מכל זה נעשה דברים עליונים ותקונים גדולים למעלה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צב - עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם נָע וָנָד בְּתוֹך בֵּיתוֹ
...ח"א - תורה צב - על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו [לשון החברים] על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו יכול להחיות מתים כמו שכתוב באלישע כשהחיה את בן השונמית כתיב בה: "וילך אחת הנה ואחת הנה" ומובא בתקונים: 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא' והראה והלב הם בחינות יעקב ויוסף "תתן אמת ליעקב" כמו שכתוב: "תורת אמת" ובהתורה יש חמשה ספרים, כנגד חמשה כנפי ראה ויוסף הוא בחינות לב, כי יוסף נקרא "צפנת פענח", וכתיב: "בלבי צפנתי" וכו' וכשבוער האש שבלב, הוה אוקיד כל גופא ועל ידי שהחמשה כנפי ראה נעים ונדים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ק - צַדִּיקִים אֲשֶׁר מִזְגָּם וְטִבְעָם
...מזגם וטבעם [לשון החברים] הנה הצדיקים אשר בכל דור ודור כלם קדושים ובתוכם ה' ומדוע אנו רואין בחוש הראות שיש בהם צדיקים אשר מזגם וטבעם טובה מאד, וטובים המה לכל ויש אשר הוא צדיק אמת ואין מזגו וטבעו נוחה עם המון עם ולפעמים נראה ממנו כעס וקפידה הנה ידוע שכל צדקת הצדיקים הוא לוקח מאור התורה כי היא המורה דרך וממנה לקחה צדקתו והנה הצדיק אשר השיג מאור גדול ממאור התורה ומעשיו גם כן בשוים לפי השגתו בתורה אזי צדקתו ותורתו שניהם מתישבים בשובה ונחת לפיכך דעתו נוחה עם הבריות והצדיק אשר אור חכמת התורה שהשיג גדלה...
שיחות הר"ן - אות רח - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רח - גדולות נוראות השגתו אמר: יש כמה דברים שאני אומר לאיזה אדם ועדין אין עושים פעלתם רק שמתגלגלים הדברים מאדם זה לאדם אחר ומחברו לחברו וכו' עד שיתגלגלו הדברים ויבואו לאיזה אדם ויכנסו הדברים ללבו בעמק גדול ושם יעשו פעלתם בשלמות ויעוררו אותו וכו'
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צה - לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
...מוהר"ן ח"ב - תורה צה - לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו ואמירת תהלים ותחינות ובקשות טוב מאד כשזוכין לאמרם בלב שלם באמת עד שיזכה לבכות לפני השם יתברך כבן הבוכה לפני אביו אבל אמר: שכשהאדם אומר תחנות ובקשות וחושב בלבו ומצפה שיבכה זאת המחשבה אינה טובה, והיא מבלבלת גם כן את דעתו כי מחמת זה אינו יכול לומר הבקשות בלב שלם בשלמות כי צריכין בשעת אמירת תחנות ובקשות להרחיק מעצמו כל מיני מחשבות חוץ שבעולם רק לכון דעתו אל הדבורים, שהוא מדבר לפני השם יתברך כאשר ידבר איש אל...
תורה או תפילה? מה גדול יותר?
...יותר? שאלה: אשמח לדעת מה דעתו של רבי נחמן לגבי העניין הזה של תורה ותפילה. מי מהם גדול יותר ומדוע? תשובה: עניין זה הוא די מורכב, אך ננסה להשיב בפשיטות. ראשית יש להקדים ולומר, כי מצד האמת באמת, אין שום הבדל בין תורה לתפילה. כי בשורש של התורה והתפילה הכל אחד ממש, ואין שום הבדל בין תורה לתפילה. יחד עם זאת, מאחר שהאדם אינו נמצא בשורש של התורה ושל התפילה, אלא הוא לומד תורה ומתפלל בצורה מאוד נמוכה ומגושמת, מכאן מתחילים לנבוע החילוקים שבין תורה לתפילה. אצל צדיק אמיתי באמת, שנכלל באין סוף לגמרי, אצלו התורה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.6094 שניות - עכשיו 21_10_2026 השעה 18:44:25 - wesi2