ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מְסִירַת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה
מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה כגון שנותן ממונו לצדקה והממון הוא הנפש "כי אליו הוא נושא את נפשו" (דברים כ"ד) דהינו שמוסר נפשו ביגיעות וסכנות קדם שמרויח הממון ואחר כך נוטל הממון ונותנו בשביל השם יתברך נמצא מוסר נפשו וכן בתפילה איתא במדרש הנעלם (חיי שרה דף קכד:), שהיא בחינת, "כי עליך הרגנו כל היום" וכו' הינו מסירת נפש כי צריך יגיעה גדולה ומלחמה גדולה עם המחשבות והבלבולים ותחבולות לנוס ולברח מהם ועל זה נאמר: 'כי עליך הרגנו' וכו', כמובא במדרש הנעלם נמצא שהוא מסירת נפש וכן כיוצא בזה ודע, שהמניעות שיש לכל אחד לעבודת הבורא יתברך שמו כגון לנסע להצדיק האמת וכיוצא ולכל אחד ואחד נדמה לו שהמניעות שלו גדולים יותר משל חברו וקשה לעמד בהם דע שלכל אחד אין לו מניעות רק כפי כחו כפי מה שיכול לשאת ולעמד בהם אם ירצה ובאמת אין שום מניעה כי גם בהמניעה בעצמה מלבש שם השם יתברך וכמבאר במקום אחר [בלקוטי א' סימן קטו] והמניעה הגדולה שבכל המניעות היא מניעת המח דהינו מה שמחו ולבו חלוקים מהשם יתברך או מהצדיק כי אפילו כשמשבר המניעות שיש לו לנסע להצדיק האמת ובא לשם עם כל זה כשמחו חלוק וקשה לו קשיות על הצדיק ויש לו עקמומיות בלבו על הצדיק זאת המניעה מונע אותו יותר מכל המניעות וכן בתפילה שבתחלה יש לו כמה מניעות על התפילה ואחר כך כשעובר עליהם ובא להתפלל כשלבו עקם ופתלתל מהשם יתברך, זאת המניעה גדולה מכלם כנ"ל הינו בחינת (תהלים ל"ח) : "לבי סחרחר" תרגום 'סביב' 'סחור סחור' דהינו שלבו מסבב ומקף ומעקם בעקמומיות וקשיות וכפירות על השם יתברך שזה בחינת (שמות א) : "וימררו את חייהם בעבדה קשה" וכו' ואיתא בתקונים (תקון יג דף כח. ) בקשיא וכו' הינו הקשיות שבלבו שהם המניעה הגדולה מכלם ואזי צריך לצעק לאביו שבשמים בקול חזק מעמקי הלב ואזי השם יתברך שומע קולו ופונה לצעקתו ויכול להיות שמזה בעצמו יפל ויתבטל לגמרי כל הקשיות והמניעות הנ"ל ועל כל פנים השם יתברך שומע קולו, שזה ישועתו קשיא ראשי תבות: "שמע יי קולי אקרא" (תהלים כ"ז) שצריך רק לקרות לה', כשמתגבר עליו הקשיא והכפירה כנ"ל ומעין זה מה שמספרים בשם הבעל שם טוב זכר צדיק וקדוש לברכה משל, שמלך אחד הניח אוצר גדול במקום אחד וסבב באחיזת עינים כמה וכמה חומות סביב האוצר וכשבאו בני אדם לאלו החומות, נדמה להם שהם חומות ממש וקשה לשברם וקצתם חזרו תכף וקצתם שברו חומה אחת ובאו אל השניה ולא יכלו לשברה וקצתם שברו יותר ולא יכלו לשבר הנשארים עד שבא הבן מלך אמר: אני יודע, שכל החומות הם רק באחיזת עינים ובאמת אין שום חומה כלל והלך לבטח עד שעבר על כלם ומזה יבין המשכיל הנמשל מאליו על כל המניעות וההסתות ופתויים שהם בחינת חומות, שיש על אוצר של יראת שמים שבאמת אינם כלום והעקר לב חזק ואמיץ ואז אין לו שום מניעה ובפרט המניעות בגשמיות, כגון מחמת ממון או שמונע אותו אשתו ובניו וחותנו או אביו ואמו וכו', וכיוצא הם כלם בטלים ומבטלים למי שלבו חזק ואמיץ להשם יתברך וגם אפילו גבורה של הגבורים, הוא רק מחזק ואמץ הלב שיש לו לב חזק ביותר לרוץ בקשרי המלחמה כמובא בספרים [עי' לקו"א סי' רמ"ט ולעיל בסי' מ"ג]
מְסִירַת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה

כְּגוֹן שֶׁנּוֹתֵן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה וְהַמָּמוֹן הוּא הַנֶּפֶשׁ

"כִּי אֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ"

דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּיגִיעוֹת וְסַכָּנוֹת קדֶם שֶׁמַּרְוִיחַ הַמָּמוֹן

וְאַחַר כָּך נוֹטֵל הַמָּמוֹן וְנוֹתְנוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

נִמְצָא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ

וְכֵן בִּתְפִילָּה

אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם, שֶׁהִיא בְּחִינַת, "כִּי עָלֶיך הרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם" וְכוּ'

הַיְנוּ מְסִירַת נֶפֶשׁ

כִּי צָרִיך יְגִיעָה גְּדוֹלָה וּמִלְחָמָה גְּדוֹלָה

עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים

וְתַחְבּוּלוֹת לָנוּס וְלִבְרחַ מֵהֶם

וְעַל זֶה נֶאֱמַר: 'כִּי עָלֶיך הרַגְנוּ' וְכוּ', כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם

נִמְצָא שֶׁהוּא מְסִירַת נֶפֶשׁ

וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה

וְדַע, שֶׁהַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך שְׁמוֹ

כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכַיּוֹצֵא

וּלְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ שֶׁהַמְּנִיעוֹת שֶׁלּוֹ גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ

וְקָשֶׁה לַעֲמד בָּהֶם

דַּע שֶׁלְּכָל אֶחָד אֵין לוֹ מְנִיעוֹת רַק כְּפִי כּחוֹ

כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל לָשֵׂאת וְלַעֲמד בָּהֶם אִם יִרְצֶה

וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה

כִּי גַּם בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבָּשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְכַמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

[בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן קטו]

וְהַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַמְּנִיעוֹת הִיא מְנִיעַת הַמּחַ

דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁמּחוֹ וְלִבּוֹ חֲלוּקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אוֹ מֵהַצַּדִּיק

כִּי אֲפִילּוּ כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּבָא לְשָׁם

עִם כָּל זֶה כְּשֶׁמּחוֹ חָלוּק וְקָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק

וְיֵשׁ לוֹ עַקְמוּמִיּוּת בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיק

זאת הַמְּנִיעָה מוֹנֵעַ אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכָּל הַמְּנִיעוֹת

וְכֵן בִּתְפִילָּה

שֶׁבִּתְּחִלָּה יֵשׁ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת עַל הַתְּפִילָּה

וְאַחַר כָּך כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם וּבָא לְהִתְפַּלֵּל

כְּשֶׁלִּבּוֹ עָקם וּפְתַלְתּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, זאת הַמְּנִיעָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם כַּנַּ"ל

הַיְנוּ בְּחִינַת: "לִבִּי סְחַרְחַר" תַּרְגּוּם 'סָבִיב' 'סְחוֹר סְחוֹר'

דְּהַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ מְסֻבָּב וּמֻקָּף וּמְעֻקָּם

בְּעַקְמוּמִיּוּת וְקֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבדָה קָשָׁה" וְכוּ'

וְאִיתָא בַּתִּקּוּנִים בְּקֻשְׁיָא וְכוּ'

הַיְנוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ

שֶׁהֵם הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מִכֻּלָּם

וַאֲזַי צָרִיך לִצְעק לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּקוֹל חָזָק מֵעִמְקֵי הַלֵּב

וַאֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ וּפוֹנֶה לְצַעֲקָתוֹ

וְיָכוֹל לִהְיוֹת

שֶׁמִּזֶּה בְּעַצְמוֹ יִפּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּנִיעוֹת הַנַּ"ל

וְעַל כָּל פָּנִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ, שֶׁזֶּה יְשׁוּעָתוֹ

קֻשְׁיָא רָאשֵׁי תֵבוֹת: "שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא"

שֶׁצָּרִיך רַק לִקְרוֹת לַה', כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַקֻּשְׁיָא וְהַכְּפִירָה כַּנַּ"ל

וּמֵעֵין זֶה מַה שֶּׁמְּסַפְּרִים בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה

מָשָׁל, שֶׁמֶּלֶך אֶחָד הִנִּיחַ אוֹצָר גָּדוֹל בְּמָקוֹם אֶחָד

וְסִבֵּב בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם כַּמָּה וְכַמָּה חוֹמוֹת סְבִיב הָאוֹצָר

וּכְשֶׁבָּאוּ בְּנֵי אָדָם לְאֵלּוּ הַחוֹמוֹת, נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם חוֹמוֹת מַמָּשׁ

וְקָשֶׁה לְשַׁבְּרָם

וּקְצָתָם חָזְרוּ תֵּכֶף

וּקְצָתָם שִׁבְּרוּ חוֹמָה אַחַת וּבָאוּ אֶל הַשְּׁנִיָּה וְלא יָכְלוּ לְשַׁבְּרָהּ

וּקְצָתָם שִׁבְּרוּ יוֹתֵר וְלא יָכְלוּ לִשְׁבּר הַנִּשְׁאָרִים

עַד שֶׁבָּא הַבֶּן מֶלֶך

אָמַר: אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל הַחוֹמוֹת הֵם רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם

וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם חוֹמָה כְּלָל

וְהָלַך לָבֶטַח עַד שֶׁעָבַר עַל כֻּלָּם

וּמִזֶּה יָבִין הַמַּשְׂכִּיל הַנִּמְשָׁל מֵאֵלָיו

עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים

שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹמוֹת, שֶׁיֵּשׁ עַל אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם

שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם כְּלוּם

וְהָעִקָּר לֵב חָזָק וְאַמִּיץ

וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם מְנִיעָה

וּבִפְרָט הַמְּנִיעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּגוֹן מֵחֲמַת מָמוֹן

אוֹ שֶׁמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְחוֹתְנוֹ אוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְכוּ', וְכַיּוֹצֵא

הֵם כֻּלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים לְמִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק וְאַמִּיץ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְגַם אֲפִילּוּ גְבוּרָה שֶׁל הַגִּבּוֹרִים, הוּא רַק מֵחֹזֶק וְאמֶץ הַלֵּב

שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב חָזָק בְּיוֹתֵר לָרוּץ בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה

כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים

[עי' לקו"א סי' רמ"ט ולעיל בסי' מ"ג]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מַּה שֶּׁאוֹמְרִים כְּשֶׁעוֹבְרִין עַל הַקּוֹצְרִים ה' יַעְזר
...ח"א - תורה רכז - מה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר שמעתי בשמו שספר בשם צדיק אחד שדרש בבית הכנסת שמה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר כי יש רשעים שהם מגלגלים בעשבים הגדלים על הגגות ואין להם עליה, כי אין קוצרין אותן העשבים וזה בחינת: "יהיו כחציר גגות וכו' שלא מלא כפו קוצר וכו' ולא אמרו העוברים ברכת ה'" וכו' כי אין קוצרין אותן ואין אומרים עליהם ברכת ה' בשעה שעוברין עליהם ועל כן אין להם עליה אבל אותה התבואה שקוצרין, אומרים העוברים ברכת ה' כנ"ל...
סודות התורה / סתרי תורה בעמקי הקליפות. מה הם?
...מה הם? שאלה: אשמח לקבל הסבר על העניין שמובא אצל רבי נחמן מספר פעמים, לגבי סתרי תורה וסודות התורה שמסתתרים בעמקי הקליפות. מה הם הסתרי תורה האלו? ואיך אפשר ללמוד / לדעת אותם? תודה. תשובה: ראשית יש להבין, כי רק מי שנכלל בא"ס לגמרי, רק הוא מבין את העניין הזה בשלמות. כי את העניין הזה א"א להסביר במילים מה הוא ממש, אלא רק ניתן לרמוז אליו, וכל אחד ואחד יבין אותו לפי מה שהוא משער בליבו. והעניין הוא כדלקמן: סתרי התורה שמלובשים בבריאה, הם בעצם השכל של השי"ת...
חיי מוהר"ן - ס - שיחות השיך לספורי מעשיות
...ספר אחרי שספרו לפניו מקדם מענין כתב עם אותיות של זהב וזה היה אחר פורים תקס"ט קדם פורים ספר המעשה מחכם ותם אות סא במוצאי שבת פרשת נח שנת תק"ע אחרי שאמר בליל שבת התורה המתחלת [סימן סז תנינא]. וזה בחינת הספד על סלוק הצדיק ובמוצאי שבת נכנסנו אליו כדרכנו והטה בידו שנלך מאתו ותכף הלכנו מאתו. והיה לנו לפלא כי דרכנו היה תמיד לדבר עמו הרבה במוצאי שבת והיה לנו צער קצת מזה ונכנסנו לבית הרב דפה. אחר איזה שעות שלח המשרת שלו וקרא אותנו שנכנס אליו ונכנסנו אליו...
להאמין בצדיק עם דעת
...- תורה רנה - כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת אפשר לו לפל מהאמונה כי מאמונה לבד אפשר לפל אבל אם יש לו גם דעת שמבין גם בהדעת אזי אי אפשר לו לפל **** ויש כאן 2 בחינות שונות. בפשט הדברים, רבי נחמן מברסלב מדבר על אמונה בלי שכל בכלל בייחס לאמונה עם שכל. אמונה בלי שכל בכלל היינו אמונה שהיא כאילו סתם כך בלי סיבה, ואמונה עם שכל, היינו אמונה שנובעת מהשכל. ורבי נחמן מברסלב אומר שמאמונה סתם כך שהיא בשביל מצב הרוח בלבד...
ספר המידות - תפילה
...חלק א' א. צריך אדם להיות נכסף ומשתוקק לטוב הכללי, אף על פי שימשך לו לבד הפסד. ב. המתפלל בבית הכנסת, כאלו הביא מנחה טהורה. ג. הקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת. ד. על ידי חנפה אין תפילתו נשמעת. ה. על ידי עסק התורה מתוך דחק תפילתו נשמעת. ו. המתפלל על חברו, והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחלה. ז. מי שדעתו שפלה עליו, אין תפילתו נמאסת. ח. לעולם יקדים אדם תפילה לצרה. ט. כל המאמץ עצמו בתפילה למטה, אין צרים יכולים להסטינו מלמעלה. י. לעולם יבקש אדם רחמים, שיהיו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלט - עַל יְדֵי מַחֲלקֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר
...הדבור הוא משלום, כמו שכתוב: "אדברה נא שלום" ועל כן צריך כל אחד קדם התפילה לקבל על עצמו מצות עשה: "ואהבת לרעך כמוך" כדי שעל ידי זה שיש אהבה ושלום על ידי זה יוכל לדבר בתפילה אבל כשאין שלום ויש מחלקת, אי אפשר לדבר ועל כן אפילו אם אחד רוצה שלום רק שהם חולקין עליו עם כל זה אין השלום בשלמות על כן אי אפשר לדבר ולהתפלל אף שהוא איש שלום מאחר שהם חולקין עליו וזה שאמר דוד המלך, עליו השלום,: "אני שלום" כי אני איש שלום ומצדי היה שלום עם כלם ועם כל זה "וכי אדבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם עַל אֵיזֶה עִנְיָן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין וכשיבוא השלישי אף שאינו יודע כלל מענינם אזי יסכים עם אחד יותר מעם חברו זה מחמת שהאחד סמוך לשרשו יותר מחברו כי בודאי אי אפשר שיהיו שוים לו כאחד כי אין שני אנשים שוין ואם כן בודאי אחד סמוך יותר ומזה בא שהוא מסכים עם זה והבן
חיי מוהר"ן - שפט - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...של התורות שלו הוא כעין בנין ואריגה ממש שבתחלה מקשר ומחבר אלו שני דברים יחד. ואחר כך קושר ומחבר דבר שלישי להשני בכמה קשרים חזקים וכן משלישי לרביעי וכן להלן וכו'. אך על פי רב חוזר בכל פעם לחזר ולקשר אלו הארבעה דברים יחד. כי מתחלה אין הקשר שלהם יחד, רק מזה לזה דהינו מהראשון לשני ומהשני לשלישי ומהשלישי לרביעי אבל עדין אין קשר להרביעי בהראשון אבל אחר כך מביא פסוק או מאמר רבותינו זכרונם לברכה או שאר ראיה אחרת שעל ידי זה מקשרם יחד עד שמחבר בקשר הדק היטב...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּכַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי על ידי זה זוכה שיעלה לגדלה לסוף ימיו וכל מה שנחשב לגדלה באותו הדור, הוא עולה לגדלה זו כגון בדור הזה שעקר הגדלה והכבוד הוא כשמחזיקין אותו לצדיק מפרסם אזי זוכה שיתקבל בסוף ימיו למפרסם גדול אף שבאמת אינו כן, רק שהוא איש כשר פשוט ונותנין לו שכרו קדם שיוצא מן העולם ואחר כך וכו'
מה השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו?
...שהוא השכל הכי גדול שבן אדם יכול להשיג אותו בשכל אנושי ולדבר אותו בשכל של בני אדם. מהו? או במילים אחרות, מהו השכל האחרון שהאדם מגיע אליו, לפני שהוא זוכה לשכל הנקנה? מה מבינים שם? רמז: זה קשור לחוכמות של זעיר אנפין מול עתיקא סתימאה... תשובה: כאן מביא רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים כי השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו במילים, הוא שהכל טוב ושאין שום רע בעולם כלל, רק הכל טוב והכל אחד תמיד. פירוש:...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 26_08_2025 השעה 07:35:44 - wesi2