ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'. כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות כדי להיטב לזולתו כי מידתו להיטב והיה אורו מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו' וכ"ש כולם בחכמה עשית והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה אבל היו בבחי' אין סוף כי לא היו מוגבלים וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ורחמנותו וההבחנה היא מהשכל והחכמה שהגביל בנו ובכל העולמות ודע שיש חכמות שהם רחוקים מהקדושה ואעפי"כ יש בהם מעט אלקות מעט קדושה מאותיות שנפלו בהם בשעת בריאת עולמות שנשברו הכלים מחמת רבוי אור שלא יכלו לסבול את האור ונשברו ונפלו ונתהוה מהם הקליפות וחיותם מנצוצי [כאן חסר הרבה כי חצי הדף נחתך ונאבד] החכמה היה מן הצמצום היינו מהחלל הפנוי הנ"ל ועל החכמות כאלו נאמר כל באיה לא ישובון וכו' כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי' ואדרבא שמורין להיפך כמו החלל הפנוי וזאת החכמה אסור לספר ממנה כי אין לה כוח הדיבור כי החלל הפנוי היא קודם הבריאה קודם אותיות הדיבור ואין כוח במדבר לדבר בה ואין כוח בשכל להבינו כי צמצם חכמתו כדי שישאר חלל פנוי ועל זה נאמר שתוק כך עלה במחשבה כי על הדברים שקשים להבינם נאמר שתוק וכו' וכל שכן שצריך לברוח מאלו החכמות אבל מחמת שכבר נפלו כמה וכמה מבני עמינו הותר לצדיק הדור שהוא בחי' משה ואדרבא מצוה הוא לעיין בחכמות אלו כדי להעלות את עמינו משוחה עמוקה ולא תחשוב שע"י עיון של הצדיק בחכמות הללו יוכל להבין בהם היפך הדבר היינו שיוכל אפשר להביא מופת חותך על חידוש העולם והוא הדין על חכמות כמו זה ויוכל למצוא שם אלקותו ולהראות טעותם דע כי זה לא אפשר אלא עד לעתיד לבא שאז יתקיים ולא יכנף עוד מוריך שיבינו הכל אפי' במקום חלל הפנוי היינו בבחי' הצמצום שהוא בחי' הסתרת אלקותו אעפי"כ יתגלה לעתיד שכל וידיעה גדולה שימצאו אלקות אפי' בבחי' אלו אבל עכשיו העיון של הצדיק שהוא בחי' משה בחכמות הללו הוא תועלת להכניע כוח של החכמות הללו מחמת רוב קדושתו של הצדיק ולהוציא את בני ישראל משם כי כל דבר חושק לשרשו וכשהצדיק עוסק באלו החכמות אזי כל הנשמות שנפלו באלו המבוכות חושקים ונתלהבים לדבק בנשמת הצדיק והוא מוציא אותם משם וזהו פי' בא אל פרעה שצוה הקב"ה להצדיק שהוא בחי' משה שיבא לבחי' פרעה בחי' החלל הפנוי הנ"ל. כי אני הכבדתי לשון לבוש והסתרה. את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה וזה למען שיתי אותותי היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות ולמען תספר באזני בנך ובן בנך פי' רש"י [במקום אחר] עד כאן רחמי האב היינו כי ע"י הבריאה תוכל לספר בהרחמנות שתבחון בהבחנת שכלך באזני, זה בחי' הבחנה, כמו אוזן מלין תבחן כי הסיפור בא מכח אותיות הדיבור שנברא בהן העולמות והבחנה באה מחכמתו ית"ש שברא בה העולמות ועבדי פרעה הן ההקדמות של אלו החכמות שהן עוזרין להחכמות האלו כמו שאין מלך בלא עבדים כן אין חכמה בלתי הקדמות ופרעה הוא בחי' הצמצום והחלל הפנוי ולב זה בחי' תוכו של החכמה. והצמצום הי' גם כן בחכמה אבל א"א להבין כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי והסתרתי את לב ותוכו של החלל הפנוי של החכמות הנ"ל והלבשתי את תוך ולבן של הקדמותיהם שלא יוכל שום אדם להבין זאת וזה שאין אדם יכול להבין זאת החלל הפנוי כל זה כדי שבתוכו אשים בתוכו כל העולמות וזה למען שיתי אותותי וכו' אבל אלו החכמות שיש בהם מעט קדושה מאותיות השבורים והם בחי' אדם דקליפה שהוא כקוף בפני אדם כשאדם נופל לשם יוכל לידע משם את השי"ת ע"י האותיות הקדושה שנפלו לשם וזהו: את אשר התעללתי במצרים פי' שחקתי ואת אותותי אשר בם [היינו] אדם הבליעל שהוא כקוף בפני אדם כמו שחוק שמשחקין שקורין נאך גשפעט הבליעל הוא כמו קוף שעושה מה שאדם עושה ואת אותותי אשר שמתי בם [וידעתם] כי אני ה' היינו [שם מי] [*שמי] שנופל לשם [יוכל] לידע כי אני ה' כנ"ל וכשבא משה לפרעה כה אמר ה' אלקי העברים שלח עמי ויעבדוני אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין וזה לשון עברים לשון עבר הנהר ועל שם זה אנו נקראים עברים שאנו משליכים כל החכמות ודבקים בהש"י לבד באמונה לבד ומשה בא לפרעה כדי להכניע אותו כנ"ל וזהו עד מתי מאנת לענות מפני ועיקר הדבר שלח עמי כנ"ל כי אם מאן אתה לשלח וכו' מביא מחר ארבה בגבוליך ארבה זה בחי' הצמצום כמו ארבה דלבושי' מני' וביה כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' בחכמה נמצא כי הכל אחד הוא [דגם הצמצום של] החלל הפנוי הכל אלקותו אבל עכשיו אין [יכולת] בידינו להבינו כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו זה מורה כי אינו הוא שם ותיכף כשאנו אומרים שיש שם חכמתו קשה להבין הצמצום והחלל כי אין כאן חלל אבל לעתיד יתקיים ולא יכנף עוד מוריך שיתגלה שכל של חידוש העולם שכל ההסתרה והצמצום וזה מחר היינו לעתיד כמו ולמחר לקבל שכרם וזה מביא מחר היינו לעתיד ארבה בגבוליך היינו גבוליך שהוא בחי' חלל הפנוי יתגלה שם לעתיד הארבה היינו ה דם דלבושי' מני' וביה וזה וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי היינו לעתיד יענה ר [ויסביר] לי תרוצים על כל הספיקות וזה צדקתי היינו לבושין והסתרה וצמצום כמו צדק לבשתי וזה וענתה כמו ענה כסיל שתען ותשיב לי תירוץ על כל הספיקות צדקתי שהן לבושין שלי הן ישיבו לי על לבושין והצמצום של השי"ת וזהו שלפעמים נעשה כל זה בין הצדיקים כי הם בוראים עולמות כמובא לאמר לציון עמי אתה וכו' והצדיקים הם נמשכים כל אחד ואחד לצד אחד זה מושך לכאן וזה לכאן וזה בחי' צמצום האור לצדדין כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים איזהו התהוות וזה שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה בין החכמים דייקא שאינם באחדות וכל אחד נמשך לצד אחר וטוב לזה שתיקה כנ"ל היינו בחי' משה שהוא כבד פה כנ"ל שעל ידו נכנעים אפיקורסית שנזרקה על בני אדם מחמת שרואים מחלוקת בין החכמים וזה הפירוד שביניהם זה בחי' חלל הפנוי הנ"ל ולא המדרש עיקר אלא המעשה היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף] ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום וכל המרבה דברים מביא חטא כי אחר הצמצום נעשה ע"י דיבוריהם איזהו התהוות ואפי' ע"י שיחת חולין שלהם ואפילו מאלו שכל [אחד] דיבר על חבירו החכם נעשה איזהו התהוות ומרבוי דיבורם מזה בא התהוות הקליפות כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו כן מריבוי דבורם של החכמים מביא חטא היינו בחי' חכמות שיש בהם מעט קדושה כנ"ל וזהו שמעון בנו אומר אומר זה בחי' ולמען תספר בנו, זה בחי' רחמנות הנ"ל שמעון, זה בחי' באזני היינו בחי' הבחנה [כנ"ל:] [ע"כ מצאתי מכת"י רבינו ז"ל מהתורה בא אל פרעה שנדפסה בספר בסי' ס"ד והדפין היו קרועים ושרופים מהצדדין ובאיזה מקום לא נמצא כ"א חצי דף והעתקתים אות באות ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל]

בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'.

כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות

כדי להיטב לזולתו

כי מידתו להיטב

והיה אורו מתפשט לאין סוף

וצמצם את אורו לצדדין

ונשאר חלל פנוי

ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו

כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו'

וכ"ש כולם בחכמה עשית

והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה

כי שם גילה אורותיו אח"כ

וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה

אבל היו בבחי' אין סוף

כי לא היו מוגבלים

וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות

עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ורחמנותו

וההבחנה היא מהשכל והחכמה שהגביל בנו ובכל העולמות

ודע שיש חכמות שהם רחוקים מהקדושה

ואעפי"כ יש בהם מעט אלקות מעט קדושה

מאותיות שנפלו בהם בשעת בריאת עולמות

שנשברו הכלים מחמת רבוי אור

שלא יכלו לסבול את האור

ונשברו ונפלו

ונתהוה מהם הקליפות

וחיותם מנצוצי

[כאן חסר הרבה כי חצי הדף נחתך ונאבד]

החכמה היה מן הצמצום

היינו מהחלל הפנוי הנ"ל

ועל החכמות כאלו נאמר כל באיה לא ישובון וכו'

כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו

כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי'

ואדרבא שמורין להיפך כמו החלל הפנוי

וזאת החכמה אסור לספר ממנה

כי אין לה כוח הדיבור

כי החלל הפנוי היא קודם הבריאה קודם אותיות הדיבור

ואין כוח במדבר לדבר בה

ואין כוח בשכל להבינו

כי צמצם חכמתו כדי שישאר חלל פנוי

ועל זה נאמר שתוק כך עלה במחשבה

כי על הדברים שקשים להבינם נאמר שתוק וכו'

וכל שכן שצריך לברוח מאלו החכמות

אבל מחמת שכבר נפלו כמה וכמה מבני עמינו

הותר לצדיק הדור שהוא בחי' משה

ואדרבא מצוה הוא לעיין בחכמות אלו

כדי להעלות את עמינו משוחה עמוקה

ולא תחשוב שע"י עיון של הצדיק בחכמות הללו

יוכל להבין בהם היפך הדבר

היינו שיוכל אפשר להביא מופת חותך על חידוש העולם

והוא הדין על חכמות כמו זה

ויוכל למצוא שם אלקותו ולהראות טעותם

דע כי זה לא אפשר

אלא עד לעתיד לבא

שאז יתקיים ולא יכנף עוד מוריך

שיבינו הכל אפי' במקום חלל הפנוי

היינו בבחי' הצמצום שהוא בחי' הסתרת אלקותו

אעפי"כ יתגלה לעתיד שכל וידיעה גדולה

שימצאו אלקות אפי' בבחי' אלו

אבל עכשיו העיון של הצדיק שהוא בחי' משה בחכמות הללו

הוא תועלת להכניע כוח של החכמות הללו

מחמת רוב קדושתו של הצדיק

ולהוציא את בני ישראל משם

כי כל דבר חושק לשרשו

וכשהצדיק עוסק באלו החכמות

אזי כל הנשמות שנפלו באלו המבוכות

חושקים ונתלהבים לדבק בנשמת הצדיק

והוא מוציא אותם משם

וזהו פי' בא אל פרעה

שצוה הקב"ה להצדיק שהוא בחי' משה

שיבא לבחי' פרעה בחי' החלל הפנוי הנ"ל.

כי אני הכבדתי לשון לבוש והסתרה.

את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו

היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין

כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה

וזה למען שיתי אותותי

היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות

ולמען תספר באזני בנך ובן בנך

פי' רש"י [במקום אחר] עד כאן רחמי האב

היינו כי ע"י הבריאה תוכל לספר בהרחמנות

שתבחון בהבחנת שכלך

באזני, זה בחי' הבחנה, כמו אוזן מלין תבחן

כי הסיפור בא מכח אותיות הדיבור שנברא בהן העולמות

והבחנה באה מחכמתו ית"ש שברא בה העולמות

ועבדי פרעה הן ההקדמות של אלו החכמות

שהן עוזרין להחכמות האלו

כמו שאין מלך בלא עבדים כן אין חכמה בלתי הקדמות

ופרעה הוא בחי' הצמצום והחלל הפנוי

ולב זה בחי' תוכו של החכמה.

והצמצום הי' גם כן בחכמה

אבל א"א להבין

כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף

הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו

נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו

וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי והסתרתי

את לב ותוכו של החלל הפנוי של החכמות הנ"ל

והלבשתי את תוך ולבן של הקדמותיהם

שלא יוכל שום אדם להבין זאת

וזה שאין אדם יכול להבין זאת החלל הפנוי

כל זה כדי שבתוכו אשים בתוכו כל העולמות

וזה למען שיתי אותותי וכו'

אבל אלו החכמות שיש בהם מעט קדושה מאותיות השבורים

והם בחי' אדם דקליפה שהוא כקוף בפני אדם

כשאדם נופל לשם יוכל לידע משם את השי"ת

ע"י האותיות הקדושה שנפלו לשם

וזהו: את אשר התעללתי במצרים פי' שחקתי

ואת אותותי אשר בם

[היינו] אדם הבליעל שהוא כקוף בפני אדם

כמו שחוק שמשחקין שקורין נאך גשפעט

הבליעל הוא כמו קוף שעושה מה שאדם עושה

ואת אותותי אשר שמתי בם [וידעתם] כי אני ה'

היינו [שם מי] [*שמי] שנופל לשם [יוכל] לידע כי אני ה' כנ"ל

וכשבא משה לפרעה

כה אמר ה' אלקי העברים שלח עמי ויעבדוני

אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין

וזה לשון עברים לשון עבר הנהר

ועל שם זה אנו נקראים עברים

שאנו משליכים כל החכמות ודבקים בהש"י לבד באמונה לבד

ומשה בא לפרעה כדי להכניע אותו כנ"ל

וזהו עד מתי מאנת לענות מפני

ועיקר הדבר שלח עמי כנ"ל

כי אם מאן אתה לשלח וכו' מביא מחר ארבה בגבוליך

ארבה זה בחי' הצמצום

כמו ארבה דלבושי' מני' וביה

כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה

היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' בחכמה

נמצא כי הכל אחד הוא

[דגם הצמצום של] החלל הפנוי הכל אלקותו

אבל עכשיו אין [יכולת] בידינו להבינו

כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו

זה מורה כי אינו הוא שם

ותיכף כשאנו אומרים שיש שם חכמתו

קשה להבין הצמצום והחלל כי אין כאן חלל

אבל לעתיד יתקיים ולא יכנף עוד מוריך

שיתגלה שכל של חידוש העולם

שכל ההסתרה והצמצום

וזה מחר היינו לעתיד

כמו ולמחר לקבל שכרם

וזה מביא מחר היינו לעתיד

ארבה בגבוליך היינו גבוליך שהוא בחי' חלל הפנוי

יתגלה שם לעתיד הארבה

היינו ה דם דלבושי' מני' וביה

וזה וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי

היינו לעתיד יענה ר [ויסביר] לי תרוצים על כל הספיקות

וזה צדקתי היינו לבושין והסתרה וצמצום

כמו צדק לבשתי

וזה וענתה כמו ענה כסיל

שתען ותשיב לי תירוץ על כל הספיקות

צדקתי שהן לבושין שלי

הן ישיבו לי על לבושין והצמצום של השי"ת

וזהו שלפעמים נעשה כל זה בין הצדיקים

כי הם בוראים עולמות כמובא

לאמר לציון עמי אתה וכו'

והצדיקים הם נמשכים כל אחד ואחד לצד אחד

זה מושך לכאן וזה לכאן

וזה בחי' צמצום האור לצדדין

כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים איזהו התהוות

וזה שמעון בנו אומר

כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה

בין החכמים דייקא שאינם באחדות

וכל אחד נמשך לצד אחר

וטוב לזה שתיקה כנ"ל

היינו בחי' משה שהוא כבד פה כנ"ל

שעל ידו נכנעים אפיקורסית שנזרקה על בני אדם

מחמת שרואים מחלוקת בין החכמים

וזה הפירוד שביניהם זה בחי' חלל הפנוי הנ"ל

ולא המדרש עיקר אלא המעשה

היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות

אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף]

ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות

וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה

היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום

וכל המרבה דברים מביא חטא

כי אחר הצמצום נעשה ע"י דיבוריהם איזהו התהוות

ואפי' ע"י שיחת חולין שלהם

ואפילו מאלו שכל [אחד] דיבר על חבירו החכם

נעשה איזהו התהוות

ומרבוי דיבורם מזה בא התהוות הקליפות

כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור

שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו

כן מריבוי דבורם של החכמים מביא חטא

היינו בחי' חכמות שיש בהם מעט קדושה כנ"ל

וזהו שמעון בנו אומר

אומר זה בחי' ולמען תספר בנו, זה בחי' רחמנות הנ"ל

שמעון, זה בחי' באזני

היינו בחי' הבחנה [כנ"ל:]

[ע"כ מצאתי מכת"י רבינו ז"ל

מהתורה בא אל פרעה שנדפסה בספר בסי' ס"ד

והדפין היו קרועים ושרופים מהצדדין

ובאיזה מקום לא נמצא כ"א חצי דף

והעתקתים אות באות

ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים
...טמיר וסתים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] פרקא רביעאה דספרא דצניעותא עתיקא טמיר וסתים וכו' בהעלתך את הנרות וכו' פרש רש"י שתהא שלהבת עולה מאליה א. כתיב: "אחור וקדם צרתני" כי יש שכל שאדם משיג אותו על ידי הקדמות רבות והשכל הזה מכנה בשם 'אחור' ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי וזה מכנה בשם 'קדם' בשם פנים והתלהבות הלב נולד מחמת תנועת השכל כי טבע התנועות שמוליד חם ולפי מהירות תנועות השכל כן מוליד חם בלב נמצא על ידי שפע אלקי שהשכל נשפע לאדם במהירות שאין צריך להשתמש בשום הקדמה על ידי זאת המהירות...
צדיק ורע לו רשע וטוב לו - מידה כנגד מידה?
...לו רשע וטוב לו - מידה כנגד מידה? שאלה: רציתי לשאול כיצד מסתדר העניין של "מידה כנגד מידה" עם העניין של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"? ובנוסף, מחמת שהקב"ה הוא טוב ודרכו להיטיב, אז איך זה שבכלל יש מישהו בעולם שרע לו, בין אם זה צדיק ובין אם זה רשע? תודה תשובה: יש כאן 2 בחינות שונות. בחינה אחת היא מידה כנגד מידה, דהיינו שיש גם טוב וגם רע מידה כנגד מידה. ובחינה שניה היא שהשם טוב תמיד ועושה אך ורק טוב תמיד. ושתי הבחינות האלו מחוברות אחת בשניה, כדלקמן: מצד האמת באמת, אין שום רע בעולם כלל. וגם מה שנדמה לאדם...
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו אמר: אצלי העקר הוא ראש השנה ותכף כשחולף ועובר ראש השנה אני מטה אזני ושומע אם מכין בכתל לעורר לסליחות לשנה הבאה כי אין שום זמן כלל כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים
...מוהר"ן ח"א - תורה נד - ויהי מקץ שנתים ימים ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות וכו' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה א. כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב ועקר הזכרון הוא לזכר תמיד בעלמא דאתי שלא יהיה בדעתו, חס ושלום, שאין עולם אלא אחד ועל ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי זה נעשה יחוד ה' אלקי הנ"ל. [כי ה' אלהים הוא בחינת שם מלא, שהוא בחינת עלמא דאתי כמובא וכן מבאר בסבא על פסוק זה ה' אלקי דא שרותא דמהמנותא...
שיחות הר"ן - אות צח
...צח אמירת תהלים מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה' והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד: "ויהי ה' למשען לי" ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב: "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה" וזה בחינת: "ויצא חטר מגזע ישי"...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפב - צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת
...אדם לכף זכות דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות ואפילו מי שהוא רשע גמור צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות ויוכל להשיבו בתשובה וזה בחינת "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" הינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות ואף על פי שאתה רואה שהוא רשע גמור אף על פי כן צריך אתה לחפש ולבקש למצא בו מעט טוב, ששם אינו רשע וזהו ועוד מעט ואין רשע שצריך אתה לבקש בו עוד מעט טוב שיש בו עדין, ששם אינו רשע כי אף...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי
...סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, ויאמר וכו' אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן וכו' והנה נתקים אחר כך באלישע פי שנים נמצא שהיה אלישע מתפלל בכונה יותר מאליהו רבו כי כל הנסים והגדולות שעשה אלישע, כלם היו על ידי תפילה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע" א. דע, שאפשר שיהיה התלמיד גדול מהרב דהינו שיהיה לו פי שנים כרבו ואף על פי כן, הכל יהיה בכחו של רבו וזה בחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" 'ברוחך' דיקא שעל ידי בחינת הרוח עצמו של אליהו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פה - אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים
...תורה פה - אגוזים הנקראים לוזים אגוזים הנקראים לוזים הם רומזים לבחינת לאה שהיא בערף שהיא נקבא ראשונה ואחר כך נכנסין לבית המקדש שהוא בחינת: יעקב קראו בית אל וזהו שפרש רש"י, שדרך לוז, נכנסין לבית אל וזהו:"נחמו נחמו" נחמו גימטריא קדקד שהוא בחינת ערף, שעל ידה נכנסין לבית אל וזהו שלשה שבועות שהם עשרים ואחד יום שבין המצרים וכנגדו באילן לוז בשביל זה נוהגין לאכל ביצה בסעדה המפסקת בתשעה באב כי הביצה נגמרת בעשרים ואחד יום כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . תרנגלת מולדת לעשרים ואחד יום וכו', וכנגדו באילן לוז וזהו...
שיחות הר"ן - אות מט
שיחות הר"ן - אות מט בענין קדוש השם שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה וכו' אמר שאינו חיוב כי אף על פי כן יכול להיות שימצא אחד שיקדש השם אפילו אם יעשו לו כל היסורים והכאות שבעולם וכמו שמספרים מהדורות הסמוכים לפנינו כמה מיני ענויים שסבלו הקדושים בשביל קדוש השם אשרי להם
שיחות הר"ן - אות רעח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...- אות רעח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: שנמצאים כמה מאמרים בזוהר הקדוש שגלה רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו אחר הסתלקותו וזה ענין "ובחבורא קדמאה" שכתוב בזוהר הקדוש בפרשת פינחס ובשאר מקומות כי העולם אינם מבינים מהו ענין "ובחבורא קדמאה" אך האמת שהוא גלה להם כמה תורות אחר פטירתו ומה שגלה להם קדם קרא חבורא קדמאה ובזה מישב היטב מה שנמצאים בספרי הזוהר הקדוש ובתקונים פרוש על מימרות האמוראים שהיו אחר רבי שמעון בר יוחאי זמן מרבה אך באמת אלו המאמרים גלה רבי שמעון בר יוחאי אחר פטירתו ואז כבר היו אלו האמוראים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.8906 שניות - עכשיו 07_11_2025 השעה 16:48:23 - wesi2