ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'. כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות כדי להיטב לזולתו כי מידתו להיטב והיה אורו מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו' וכ"ש כולם בחכמה עשית והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה אבל היו בבחי' אין סוף כי לא היו מוגבלים וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ורחמנותו וההבחנה היא מהשכל והחכמה שהגביל בנו ובכל העולמות ודע שיש חכמות שהם רחוקים מהקדושה ואעפי"כ יש בהם מעט אלקות מעט קדושה מאותיות שנפלו בהם בשעת בריאת עולמות שנשברו הכלים מחמת רבוי אור שלא יכלו לסבול את האור ונשברו ונפלו ונתהוה מהם הקליפות וחיותם מנצוצי [כאן חסר הרבה כי חצי הדף נחתך ונאבד] החכמה היה מן הצמצום היינו מהחלל הפנוי הנ"ל ועל החכמות כאלו נאמר כל באיה לא ישובון וכו' כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי' ואדרבא שמורין להיפך כמו החלל הפנוי וזאת החכמה אסור לספר ממנה כי אין לה כוח הדיבור כי החלל הפנוי היא קודם הבריאה קודם אותיות הדיבור ואין כוח במדבר לדבר בה ואין כוח בשכל להבינו כי צמצם חכמתו כדי שישאר חלל פנוי ועל זה נאמר שתוק כך עלה במחשבה כי על הדברים שקשים להבינם נאמר שתוק וכו' וכל שכן שצריך לברוח מאלו החכמות אבל מחמת שכבר נפלו כמה וכמה מבני עמינו הותר לצדיק הדור שהוא בחי' משה ואדרבא מצוה הוא לעיין בחכמות אלו כדי להעלות את עמינו משוחה עמוקה ולא תחשוב שע"י עיון של הצדיק בחכמות הללו יוכל להבין בהם היפך הדבר היינו שיוכל אפשר להביא מופת חותך על חידוש העולם והוא הדין על חכמות כמו זה ויוכל למצוא שם אלקותו ולהראות טעותם דע כי זה לא אפשר אלא עד לעתיד לבא שאז יתקיים ולא יכנף עוד מוריך שיבינו הכל אפי' במקום חלל הפנוי היינו בבחי' הצמצום שהוא בחי' הסתרת אלקותו אעפי"כ יתגלה לעתיד שכל וידיעה גדולה שימצאו אלקות אפי' בבחי' אלו אבל עכשיו העיון של הצדיק שהוא בחי' משה בחכמות הללו הוא תועלת להכניע כוח של החכמות הללו מחמת רוב קדושתו של הצדיק ולהוציא את בני ישראל משם כי כל דבר חושק לשרשו וכשהצדיק עוסק באלו החכמות אזי כל הנשמות שנפלו באלו המבוכות חושקים ונתלהבים לדבק בנשמת הצדיק והוא מוציא אותם משם וזהו פי' בא אל פרעה שצוה הקב"ה להצדיק שהוא בחי' משה שיבא לבחי' פרעה בחי' החלל הפנוי הנ"ל. כי אני הכבדתי לשון לבוש והסתרה. את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה וזה למען שיתי אותותי היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות ולמען תספר באזני בנך ובן בנך פי' רש"י [במקום אחר] עד כאן רחמי האב היינו כי ע"י הבריאה תוכל לספר בהרחמנות שתבחון בהבחנת שכלך באזני, זה בחי' הבחנה, כמו אוזן מלין תבחן כי הסיפור בא מכח אותיות הדיבור שנברא בהן העולמות והבחנה באה מחכמתו ית"ש שברא בה העולמות ועבדי פרעה הן ההקדמות של אלו החכמות שהן עוזרין להחכמות האלו כמו שאין מלך בלא עבדים כן אין חכמה בלתי הקדמות ופרעה הוא בחי' הצמצום והחלל הפנוי ולב זה בחי' תוכו של החכמה. והצמצום הי' גם כן בחכמה אבל א"א להבין כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי והסתרתי את לב ותוכו של החלל הפנוי של החכמות הנ"ל והלבשתי את תוך ולבן של הקדמותיהם שלא יוכל שום אדם להבין זאת וזה שאין אדם יכול להבין זאת החלל הפנוי כל זה כדי שבתוכו אשים בתוכו כל העולמות וזה למען שיתי אותותי וכו' אבל אלו החכמות שיש בהם מעט קדושה מאותיות השבורים והם בחי' אדם דקליפה שהוא כקוף בפני אדם כשאדם נופל לשם יוכל לידע משם את השי"ת ע"י האותיות הקדושה שנפלו לשם וזהו: את אשר התעללתי במצרים פי' שחקתי ואת אותותי אשר בם [היינו] אדם הבליעל שהוא כקוף בפני אדם כמו שחוק שמשחקין שקורין נאך גשפעט הבליעל הוא כמו קוף שעושה מה שאדם עושה ואת אותותי אשר שמתי בם [וידעתם] כי אני ה' היינו [שם מי] [*שמי] שנופל לשם [יוכל] לידע כי אני ה' כנ"ל וכשבא משה לפרעה כה אמר ה' אלקי העברים שלח עמי ויעבדוני אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין וזה לשון עברים לשון עבר הנהר ועל שם זה אנו נקראים עברים שאנו משליכים כל החכמות ודבקים בהש"י לבד באמונה לבד ומשה בא לפרעה כדי להכניע אותו כנ"ל וזהו עד מתי מאנת לענות מפני ועיקר הדבר שלח עמי כנ"ל כי אם מאן אתה לשלח וכו' מביא מחר ארבה בגבוליך ארבה זה בחי' הצמצום כמו ארבה דלבושי' מני' וביה כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' בחכמה נמצא כי הכל אחד הוא [דגם הצמצום של] החלל הפנוי הכל אלקותו אבל עכשיו אין [יכולת] בידינו להבינו כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו זה מורה כי אינו הוא שם ותיכף כשאנו אומרים שיש שם חכמתו קשה להבין הצמצום והחלל כי אין כאן חלל אבל לעתיד יתקיים ולא יכנף עוד מוריך שיתגלה שכל של חידוש העולם שכל ההסתרה והצמצום וזה מחר היינו לעתיד כמו ולמחר לקבל שכרם וזה מביא מחר היינו לעתיד ארבה בגבוליך היינו גבוליך שהוא בחי' חלל הפנוי יתגלה שם לעתיד הארבה היינו ה דם דלבושי' מני' וביה וזה וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי היינו לעתיד יענה ר [ויסביר] לי תרוצים על כל הספיקות וזה צדקתי היינו לבושין והסתרה וצמצום כמו צדק לבשתי וזה וענתה כמו ענה כסיל שתען ותשיב לי תירוץ על כל הספיקות צדקתי שהן לבושין שלי הן ישיבו לי על לבושין והצמצום של השי"ת וזהו שלפעמים נעשה כל זה בין הצדיקים כי הם בוראים עולמות כמובא לאמר לציון עמי אתה וכו' והצדיקים הם נמשכים כל אחד ואחד לצד אחד זה מושך לכאן וזה לכאן וזה בחי' צמצום האור לצדדין כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים איזהו התהוות וזה שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה בין החכמים דייקא שאינם באחדות וכל אחד נמשך לצד אחר וטוב לזה שתיקה כנ"ל היינו בחי' משה שהוא כבד פה כנ"ל שעל ידו נכנעים אפיקורסית שנזרקה על בני אדם מחמת שרואים מחלוקת בין החכמים וזה הפירוד שביניהם זה בחי' חלל הפנוי הנ"ל ולא המדרש עיקר אלא המעשה היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף] ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום וכל המרבה דברים מביא חטא כי אחר הצמצום נעשה ע"י דיבוריהם איזהו התהוות ואפי' ע"י שיחת חולין שלהם ואפילו מאלו שכל [אחד] דיבר על חבירו החכם נעשה איזהו התהוות ומרבוי דיבורם מזה בא התהוות הקליפות כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו כן מריבוי דבורם של החכמים מביא חטא היינו בחי' חכמות שיש בהם מעט קדושה כנ"ל וזהו שמעון בנו אומר אומר זה בחי' ולמען תספר בנו, זה בחי' רחמנות הנ"ל שמעון, זה בחי' באזני היינו בחי' הבחנה [כנ"ל:] [ע"כ מצאתי מכת"י רבינו ז"ל מהתורה בא אל פרעה שנדפסה בספר בסי' ס"ד והדפין היו קרועים ושרופים מהצדדין ובאיזה מקום לא נמצא כ"א חצי דף והעתקתים אות באות ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל]

בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'.

כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות

כדי להיטב לזולתו

כי מידתו להיטב

והיה אורו מתפשט לאין סוף

וצמצם את אורו לצדדין

ונשאר חלל פנוי

ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו

כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו'

וכ"ש כולם בחכמה עשית

והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה

כי שם גילה אורותיו אח"כ

וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה

אבל היו בבחי' אין סוף

כי לא היו מוגבלים

וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות

עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ורחמנותו

וההבחנה היא מהשכל והחכמה שהגביל בנו ובכל העולמות

ודע שיש חכמות שהם רחוקים מהקדושה

ואעפי"כ יש בהם מעט אלקות מעט קדושה

מאותיות שנפלו בהם בשעת בריאת עולמות

שנשברו הכלים מחמת רבוי אור

שלא יכלו לסבול את האור

ונשברו ונפלו

ונתהוה מהם הקליפות

וחיותם מנצוצי

[כאן חסר הרבה כי חצי הדף נחתך ונאבד]

החכמה היה מן הצמצום

היינו מהחלל הפנוי הנ"ל

ועל החכמות כאלו נאמר כל באיה לא ישובון וכו'

כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו

כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי'

ואדרבא שמורין להיפך כמו החלל הפנוי

וזאת החכמה אסור לספר ממנה

כי אין לה כוח הדיבור

כי החלל הפנוי היא קודם הבריאה קודם אותיות הדיבור

ואין כוח במדבר לדבר בה

ואין כוח בשכל להבינו

כי צמצם חכמתו כדי שישאר חלל פנוי

ועל זה נאמר שתוק כך עלה במחשבה

כי על הדברים שקשים להבינם נאמר שתוק וכו'

וכל שכן שצריך לברוח מאלו החכמות

אבל מחמת שכבר נפלו כמה וכמה מבני עמינו

הותר לצדיק הדור שהוא בחי' משה

ואדרבא מצוה הוא לעיין בחכמות אלו

כדי להעלות את עמינו משוחה עמוקה

ולא תחשוב שע"י עיון של הצדיק בחכמות הללו

יוכל להבין בהם היפך הדבר

היינו שיוכל אפשר להביא מופת חותך על חידוש העולם

והוא הדין על חכמות כמו זה

ויוכל למצוא שם אלקותו ולהראות טעותם

דע כי זה לא אפשר

אלא עד לעתיד לבא

שאז יתקיים ולא יכנף עוד מוריך

שיבינו הכל אפי' במקום חלל הפנוי

היינו בבחי' הצמצום שהוא בחי' הסתרת אלקותו

אעפי"כ יתגלה לעתיד שכל וידיעה גדולה

שימצאו אלקות אפי' בבחי' אלו

אבל עכשיו העיון של הצדיק שהוא בחי' משה בחכמות הללו

הוא תועלת להכניע כוח של החכמות הללו

מחמת רוב קדושתו של הצדיק

ולהוציא את בני ישראל משם

כי כל דבר חושק לשרשו

וכשהצדיק עוסק באלו החכמות

אזי כל הנשמות שנפלו באלו המבוכות

חושקים ונתלהבים לדבק בנשמת הצדיק

והוא מוציא אותם משם

וזהו פי' בא אל פרעה

שצוה הקב"ה להצדיק שהוא בחי' משה

שיבא לבחי' פרעה בחי' החלל הפנוי הנ"ל.

כי אני הכבדתי לשון לבוש והסתרה.

את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו

היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין

כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה

וזה למען שיתי אותותי

היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות

ולמען תספר באזני בנך ובן בנך

פי' רש"י [במקום אחר] עד כאן רחמי האב

היינו כי ע"י הבריאה תוכל לספר בהרחמנות

שתבחון בהבחנת שכלך

באזני, זה בחי' הבחנה, כמו אוזן מלין תבחן

כי הסיפור בא מכח אותיות הדיבור שנברא בהן העולמות

והבחנה באה מחכמתו ית"ש שברא בה העולמות

ועבדי פרעה הן ההקדמות של אלו החכמות

שהן עוזרין להחכמות האלו

כמו שאין מלך בלא עבדים כן אין חכמה בלתי הקדמות

ופרעה הוא בחי' הצמצום והחלל הפנוי

ולב זה בחי' תוכו של החכמה.

והצמצום הי' גם כן בחכמה

אבל א"א להבין

כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף

הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו

נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו

וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי והסתרתי

את לב ותוכו של החלל הפנוי של החכמות הנ"ל

והלבשתי את תוך ולבן של הקדמותיהם

שלא יוכל שום אדם להבין זאת

וזה שאין אדם יכול להבין זאת החלל הפנוי

כל זה כדי שבתוכו אשים בתוכו כל העולמות

וזה למען שיתי אותותי וכו'

אבל אלו החכמות שיש בהם מעט קדושה מאותיות השבורים

והם בחי' אדם דקליפה שהוא כקוף בפני אדם

כשאדם נופל לשם יוכל לידע משם את השי"ת

ע"י האותיות הקדושה שנפלו לשם

וזהו: את אשר התעללתי במצרים פי' שחקתי

ואת אותותי אשר בם

[היינו] אדם הבליעל שהוא כקוף בפני אדם

כמו שחוק שמשחקין שקורין נאך גשפעט

הבליעל הוא כמו קוף שעושה מה שאדם עושה

ואת אותותי אשר שמתי בם [וידעתם] כי אני ה'

היינו [שם מי] [*שמי] שנופל לשם [יוכל] לידע כי אני ה' כנ"ל

וכשבא משה לפרעה

כה אמר ה' אלקי העברים שלח עמי ויעבדוני

אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין

וזה לשון עברים לשון עבר הנהר

ועל שם זה אנו נקראים עברים

שאנו משליכים כל החכמות ודבקים בהש"י לבד באמונה לבד

ומשה בא לפרעה כדי להכניע אותו כנ"ל

וזהו עד מתי מאנת לענות מפני

ועיקר הדבר שלח עמי כנ"ל

כי אם מאן אתה לשלח וכו' מביא מחר ארבה בגבוליך

ארבה זה בחי' הצמצום

כמו ארבה דלבושי' מני' וביה

כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה

היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' בחכמה

נמצא כי הכל אחד הוא

[דגם הצמצום של] החלל הפנוי הכל אלקותו

אבל עכשיו אין [יכולת] בידינו להבינו

כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו

זה מורה כי אינו הוא שם

ותיכף כשאנו אומרים שיש שם חכמתו

קשה להבין הצמצום והחלל כי אין כאן חלל

אבל לעתיד יתקיים ולא יכנף עוד מוריך

שיתגלה שכל של חידוש העולם

שכל ההסתרה והצמצום

וזה מחר היינו לעתיד

כמו ולמחר לקבל שכרם

וזה מביא מחר היינו לעתיד

ארבה בגבוליך היינו גבוליך שהוא בחי' חלל הפנוי

יתגלה שם לעתיד הארבה

היינו ה דם דלבושי' מני' וביה

וזה וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי

היינו לעתיד יענה ר [ויסביר] לי תרוצים על כל הספיקות

וזה צדקתי היינו לבושין והסתרה וצמצום

כמו צדק לבשתי

וזה וענתה כמו ענה כסיל

שתען ותשיב לי תירוץ על כל הספיקות

צדקתי שהן לבושין שלי

הן ישיבו לי על לבושין והצמצום של השי"ת

וזהו שלפעמים נעשה כל זה בין הצדיקים

כי הם בוראים עולמות כמובא

לאמר לציון עמי אתה וכו'

והצדיקים הם נמשכים כל אחד ואחד לצד אחד

זה מושך לכאן וזה לכאן

וזה בחי' צמצום האור לצדדין

כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים איזהו התהוות

וזה שמעון בנו אומר

כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה

בין החכמים דייקא שאינם באחדות

וכל אחד נמשך לצד אחר

וטוב לזה שתיקה כנ"ל

היינו בחי' משה שהוא כבד פה כנ"ל

שעל ידו נכנעים אפיקורסית שנזרקה על בני אדם

מחמת שרואים מחלוקת בין החכמים

וזה הפירוד שביניהם זה בחי' חלל הפנוי הנ"ל

ולא המדרש עיקר אלא המעשה

היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות

אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף]

ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות

וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה

היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום

וכל המרבה דברים מביא חטא

כי אחר הצמצום נעשה ע"י דיבוריהם איזהו התהוות

ואפי' ע"י שיחת חולין שלהם

ואפילו מאלו שכל [אחד] דיבר על חבירו החכם

נעשה איזהו התהוות

ומרבוי דיבורם מזה בא התהוות הקליפות

כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור

שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו

כן מריבוי דבורם של החכמים מביא חטא

היינו בחי' חכמות שיש בהם מעט קדושה כנ"ל

וזהו שמעון בנו אומר

אומר זה בחי' ולמען תספר בנו, זה בחי' רחמנות הנ"ל

שמעון, זה בחי' באזני

היינו בחי' הבחנה [כנ"ל:]

[ע"כ מצאתי מכת"י רבינו ז"ל

מהתורה בא אל פרעה שנדפסה בספר בסי' ס"ד

והדפין היו קרועים ושרופים מהצדדין

ובאיזה מקום לא נמצא כ"א חצי דף

והעתקתים אות באות

ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עד - רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶך
...- רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך [לשון החברים] רומה על השמים אלוהים על כל הארץ כבודך הנה כל אדם צריך לרפאות נפשו דהינו להעלותה למקום שרשה ובמה ? דהנה יש שני מיני דינים א, דינא דמסאבא, בחינת 'נחש הטיל זהמא בחוה' ויש דינא קדישא כמו שכתוב "אשר יאהב ה' יוכיח" והתחלת התקרבות הוא התרחקות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה כל המצדיק את עצמו מלמטה, מצדיקים עליו את הדין מלמעלה והוא בחינת מחין דקטנות, והוא בחינת: "אברהם הוליד את יצחק" כי אברהם הוא חסד, ויצחק הוא גבורה "פחד יצחק": "בגבורות ישע ימינו" וזה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צט - וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמר
...בעת ההיא לאמר [לשון החברים] ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר דהנה האדם צריך להתפלל בדבקות גדול להשם יתברך אך אם לפעמים יש עת, שאינו יכול להתפלל בדבקות אל יאמר איני מתפלל כלל מאחר שאינו יכול לכון כראוי ולהתפלל בדבקות, והתפילה אינה מקבלת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל וכו' אמרו לו וכו' אמר להם אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקבל ואם לאו יודע וכו' וזהו על דרך שאמרנו אם בדבקות שאזי התפילה שגורה ומרצה בפיו, מקבלת ואם לאו, חס ושלום, להפך אף על פי כן אל יאמר האדם כן אלא...
שיחות הר"ן - אות רצו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן בשעת התפילה צריכין לקשר עצמו להצדיקים שבדור כמובא בסימן ב' ובסימן ט' ב"לקוטי מוהר"ו" חלק ראשון ובשאר מקומות על כן הזהיר לאנשיו שיאמרו קדם התפילה הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים שבדורנו
שבחי הר"ן - אות ו
שבחי הר"ן - אות ו והיה רגיל להתחיל בכל פעם מחדש דהינו כשנפל ממדרגתו לפעמים לא היה מיאש עצמו בשביל זה רק אמר שיתחיל מחדש כאלו לא התחיל עדין כלל לכנס בעבודתו יתברך רק עתה הוא מתחיל מחדש וכן בכל פעם ופעם תמיד היה רגיל להתחיל מחדש והיה לו כמה התחלות ביום אחד שגם ביום אחד לפעמים נפל מעבודתו והיה מתחיל מחדש וכן כמה פעמים ביום אחד
חיי מוהר"ן - צו - סיפורים חדשים
...חדשים אות צו ספר בימי אלול שחלם לו שהיה רוצה לכנס בבית לשמע קול שופר ועבר לפני בית אחד ושמע ששם מזמרין ומכין כף אל כף ומרקדין מאד ושמחין בקפיצות ורקודין גדולים כדרך השמחים והשוחקים מאד. עניתי ואמרתי הלא לכאן בודאי טוב לכנס לשמע קול שופר [והשאר איני זוכר] וענה אחד שגם מרמז בספרו שמצות שופר היא בחינת המחאת כף ורקודין כמובא בהתורה ואלה המשפטים בלקוטי א' סימן י' המדבר מהמחאת כף ורקודין שמבאר שם מאמר הזוהר הקדוש בתרועה דאיהו רוחא אתעבר אל אחר כפירות וכו' שעל ידי זה זוכין להמחאת כף ורקודין. שהיא בחינת...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לג
...ישראל - אות לג ואחר כל אלה אחר אשר עשה כל מיני עבודות הנ"ל באמת ובתמים והרבה בתעניתים ובתפילות רבות מאד ובסגופים ושבירת תאוות ומדות ועמד בנסיונות רבות ושאר כל ענינים הנ"ל והרבה בהתבודדות מאד מאד לדבר בינו לבין קונו ולפרש שיחתו בלשון אשכנז וכו' כנ"ל עד שזכה למדרגה גבהה ועליונה מאד מאד בתכלית הקדשה ובתכלית הביטול ובהתקרבות גדול להשם יתברך במדרגת גדולי בני עליה וכל זה זכה בימי ילדותו ממש כי יומם לא נח לילה לא נם ולא שקט והתמיד מאד בעבודתו מיום אל יום מתחלת ימי קטנותו וימי נעוריו ויגע וטרח מאד מיום...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכא - הָיָה מְחַזֵּק אֶת אֲנָשָׁיו
...קכא - היה מחזק את אנשיו היה מחזק את אנשיו שקבלו לפניו בקבלנא גדולה, על שהם רחוקים מתפילה מאד וקשה עליהם מאד להתפלל והיה מחזק אותם ומנחם אותם בכמה לשונות שלא יפלו בדעתיהן בשביל זה ואמר הלא אצל הגר שנתגיר כמה זכיה הוא אצלו כשזוכה לידע אמירת התבות לבד עד ברוך שאמר ! על כן ראוי לאדם לנחם את עצמו ולשמח את עצמו על אשר על כל פנים הוא זוכה לומר התבות של התפילה ושמעתי שהיה מדבר עם איש פשוט אחד מענין תפילה שקשה מאד להתפלל ונתן לו עצה ואמר לו שיחשב בלבו, שאינו צריך להתפלל כי אם עד ברוך שאמר כי אולי הוא צריך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אִם אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן לענין התחזקות לבל יפל האדם בדעתו מחמת רבוי הפגמים והקלקולים שקלקל על ידי מעשיו ענה ואמר אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן.
חיי מוהר"ן - מא - שיחות השיכים להתורות
...אות מא קדם שאמר התורה הגדולה תקעו אמונה בלקוטי תנינא בסימן ה' בראש השנה תק"ע, דבר עמנו קדם אותו ראש השנה וספר שהרבה אנשים קבלו לפניו בקובלנא רבה על חסרון אמונה וכמה סובלי חלאים היו מהם שקבלו גם כן לפניו על חסרון אמונה אחר כך אמר התורה הנ"ל שמדבר מכל זה. גם קדם ראש השנה הנ"ל בעת החזרה מהטיול היה משיח עמנו מענין המגני ארץ שקרא אותנו הזקן הידוע וכו' וגם זה נזכר בהתורה ההיא עין שם באות ז'. ואז ראיתי מרחוק נפלאות ה' אשר עדין אני רחוק מלהשיגם אפס קצתם. גם בראש השנה קדם שאמר התורה הנ"ל הלך לומר תשליך ונפל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מד - מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה
...כף אל כף בשעת התפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שמכין כף אל כף בשעת התפילה כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'למה התחילה התורה מבראשית כי העכו"ם יאמרו לנו גזלנים אתם, שכבשתם ארץ שבעה עממין בשביל זה, כח מעשיו הגיד לעמו שהגיד שכל העולמות הכל מעשי ידיו ולמי שהקדוש ברוך הוא רוצה הוא נותן וזה, לתת להם נחלת גוים, כי בידו הכל' וכל הדברים נקראים כח מעשיו כנגד כ"ח אתון דעבדא דבראשית, כנגד כ"ח פרקין דידים וזה ידוע כי אוירא דארץ עממין היא טמאה ואוירא דארץ ישראל הוא קדוש וטהור כי הוציא הקדוש ברוך הוא מתחת יד העכו"ם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0938 שניות - עכשיו 06_03_2026 השעה 13:33:27 - wesi2