ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'. כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות כדי להיטב לזולתו כי מידתו להיטב והיה אורו מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו' וכ"ש כולם בחכמה עשית והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה אבל היו בבחי' אין סוף כי לא היו מוגבלים וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ורחמנותו וההבחנה היא מהשכל והחכמה שהגביל בנו ובכל העולמות ודע שיש חכמות שהם רחוקים מהקדושה ואעפי"כ יש בהם מעט אלקות מעט קדושה מאותיות שנפלו בהם בשעת בריאת עולמות שנשברו הכלים מחמת רבוי אור שלא יכלו לסבול את האור ונשברו ונפלו ונתהוה מהם הקליפות וחיותם מנצוצי [כאן חסר הרבה כי חצי הדף נחתך ונאבד] החכמה היה מן הצמצום היינו מהחלל הפנוי הנ"ל ועל החכמות כאלו נאמר כל באיה לא ישובון וכו' כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי' ואדרבא שמורין להיפך כמו החלל הפנוי וזאת החכמה אסור לספר ממנה כי אין לה כוח הדיבור כי החלל הפנוי היא קודם הבריאה קודם אותיות הדיבור ואין כוח במדבר לדבר בה ואין כוח בשכל להבינו כי צמצם חכמתו כדי שישאר חלל פנוי ועל זה נאמר שתוק כך עלה במחשבה כי על הדברים שקשים להבינם נאמר שתוק וכו' וכל שכן שצריך לברוח מאלו החכמות אבל מחמת שכבר נפלו כמה וכמה מבני עמינו הותר לצדיק הדור שהוא בחי' משה ואדרבא מצוה הוא לעיין בחכמות אלו כדי להעלות את עמינו משוחה עמוקה ולא תחשוב שע"י עיון של הצדיק בחכמות הללו יוכל להבין בהם היפך הדבר היינו שיוכל אפשר להביא מופת חותך על חידוש העולם והוא הדין על חכמות כמו זה ויוכל למצוא שם אלקותו ולהראות טעותם דע כי זה לא אפשר אלא עד לעתיד לבא שאז יתקיים ולא יכנף עוד מוריך שיבינו הכל אפי' במקום חלל הפנוי היינו בבחי' הצמצום שהוא בחי' הסתרת אלקותו אעפי"כ יתגלה לעתיד שכל וידיעה גדולה שימצאו אלקות אפי' בבחי' אלו אבל עכשיו העיון של הצדיק שהוא בחי' משה בחכמות הללו הוא תועלת להכניע כוח של החכמות הללו מחמת רוב קדושתו של הצדיק ולהוציא את בני ישראל משם כי כל דבר חושק לשרשו וכשהצדיק עוסק באלו החכמות אזי כל הנשמות שנפלו באלו המבוכות חושקים ונתלהבים לדבק בנשמת הצדיק והוא מוציא אותם משם וזהו פי' בא אל פרעה שצוה הקב"ה להצדיק שהוא בחי' משה שיבא לבחי' פרעה בחי' החלל הפנוי הנ"ל. כי אני הכבדתי לשון לבוש והסתרה. את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה וזה למען שיתי אותותי היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות ולמען תספר באזני בנך ובן בנך פי' רש"י [במקום אחר] עד כאן רחמי האב היינו כי ע"י הבריאה תוכל לספר בהרחמנות שתבחון בהבחנת שכלך באזני, זה בחי' הבחנה, כמו אוזן מלין תבחן כי הסיפור בא מכח אותיות הדיבור שנברא בהן העולמות והבחנה באה מחכמתו ית"ש שברא בה העולמות ועבדי פרעה הן ההקדמות של אלו החכמות שהן עוזרין להחכמות האלו כמו שאין מלך בלא עבדים כן אין חכמה בלתי הקדמות ופרעה הוא בחי' הצמצום והחלל הפנוי ולב זה בחי' תוכו של החכמה. והצמצום הי' גם כן בחכמה אבל א"א להבין כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי והסתרתי את לב ותוכו של החלל הפנוי של החכמות הנ"ל והלבשתי את תוך ולבן של הקדמותיהם שלא יוכל שום אדם להבין זאת וזה שאין אדם יכול להבין זאת החלל הפנוי כל זה כדי שבתוכו אשים בתוכו כל העולמות וזה למען שיתי אותותי וכו' אבל אלו החכמות שיש בהם מעט קדושה מאותיות השבורים והם בחי' אדם דקליפה שהוא כקוף בפני אדם כשאדם נופל לשם יוכל לידע משם את השי"ת ע"י האותיות הקדושה שנפלו לשם וזהו: את אשר התעללתי במצרים פי' שחקתי ואת אותותי אשר בם [היינו] אדם הבליעל שהוא כקוף בפני אדם כמו שחוק שמשחקין שקורין נאך גשפעט הבליעל הוא כמו קוף שעושה מה שאדם עושה ואת אותותי אשר שמתי בם [וידעתם] כי אני ה' היינו [שם מי] [*שמי] שנופל לשם [יוכל] לידע כי אני ה' כנ"ל וכשבא משה לפרעה כה אמר ה' אלקי העברים שלח עמי ויעבדוני אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין וזה לשון עברים לשון עבר הנהר ועל שם זה אנו נקראים עברים שאנו משליכים כל החכמות ודבקים בהש"י לבד באמונה לבד ומשה בא לפרעה כדי להכניע אותו כנ"ל וזהו עד מתי מאנת לענות מפני ועיקר הדבר שלח עמי כנ"ל כי אם מאן אתה לשלח וכו' מביא מחר ארבה בגבוליך ארבה זה בחי' הצמצום כמו ארבה דלבושי' מני' וביה כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' בחכמה נמצא כי הכל אחד הוא [דגם הצמצום של] החלל הפנוי הכל אלקותו אבל עכשיו אין [יכולת] בידינו להבינו כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו זה מורה כי אינו הוא שם ותיכף כשאנו אומרים שיש שם חכמתו קשה להבין הצמצום והחלל כי אין כאן חלל אבל לעתיד יתקיים ולא יכנף עוד מוריך שיתגלה שכל של חידוש העולם שכל ההסתרה והצמצום וזה מחר היינו לעתיד כמו ולמחר לקבל שכרם וזה מביא מחר היינו לעתיד ארבה בגבוליך היינו גבוליך שהוא בחי' חלל הפנוי יתגלה שם לעתיד הארבה היינו ה דם דלבושי' מני' וביה וזה וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי היינו לעתיד יענה ר [ויסביר] לי תרוצים על כל הספיקות וזה צדקתי היינו לבושין והסתרה וצמצום כמו צדק לבשתי וזה וענתה כמו ענה כסיל שתען ותשיב לי תירוץ על כל הספיקות צדקתי שהן לבושין שלי הן ישיבו לי על לבושין והצמצום של השי"ת וזהו שלפעמים נעשה כל זה בין הצדיקים כי הם בוראים עולמות כמובא לאמר לציון עמי אתה וכו' והצדיקים הם נמשכים כל אחד ואחד לצד אחד זה מושך לכאן וזה לכאן וזה בחי' צמצום האור לצדדין כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים איזהו התהוות וזה שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה בין החכמים דייקא שאינם באחדות וכל אחד נמשך לצד אחר וטוב לזה שתיקה כנ"ל היינו בחי' משה שהוא כבד פה כנ"ל שעל ידו נכנעים אפיקורסית שנזרקה על בני אדם מחמת שרואים מחלוקת בין החכמים וזה הפירוד שביניהם זה בחי' חלל הפנוי הנ"ל ולא המדרש עיקר אלא המעשה היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף] ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום וכל המרבה דברים מביא חטא כי אחר הצמצום נעשה ע"י דיבוריהם איזהו התהוות ואפי' ע"י שיחת חולין שלהם ואפילו מאלו שכל [אחד] דיבר על חבירו החכם נעשה איזהו התהוות ומרבוי דיבורם מזה בא התהוות הקליפות כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו כן מריבוי דבורם של החכמים מביא חטא היינו בחי' חכמות שיש בהם מעט קדושה כנ"ל וזהו שמעון בנו אומר אומר זה בחי' ולמען תספר בנו, זה בחי' רחמנות הנ"ל שמעון, זה בחי' באזני היינו בחי' הבחנה [כנ"ל:] [ע"כ מצאתי מכת"י רבינו ז"ל מהתורה בא אל פרעה שנדפסה בספר בסי' ס"ד והדפין היו קרועים ושרופים מהצדדין ובאיזה מקום לא נמצא כ"א חצי דף והעתקתים אות באות ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל]

בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'.

כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות

כדי להיטב לזולתו

כי מידתו להיטב

והיה אורו מתפשט לאין סוף

וצמצם את אורו לצדדין

ונשאר חלל פנוי

ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו

כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו'

וכ"ש כולם בחכמה עשית

והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה

כי שם גילה אורותיו אח"כ

וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה

אבל היו בבחי' אין סוף

כי לא היו מוגבלים

וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות

עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ורחמנותו

וההבחנה היא מהשכל והחכמה שהגביל בנו ובכל העולמות

ודע שיש חכמות שהם רחוקים מהקדושה

ואעפי"כ יש בהם מעט אלקות מעט קדושה

מאותיות שנפלו בהם בשעת בריאת עולמות

שנשברו הכלים מחמת רבוי אור

שלא יכלו לסבול את האור

ונשברו ונפלו

ונתהוה מהם הקליפות

וחיותם מנצוצי

[כאן חסר הרבה כי חצי הדף נחתך ונאבד]

החכמה היה מן הצמצום

היינו מהחלל הפנוי הנ"ל

ועל החכמות כאלו נאמר כל באיה לא ישובון וכו'

כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו

כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי'

ואדרבא שמורין להיפך כמו החלל הפנוי

וזאת החכמה אסור לספר ממנה

כי אין לה כוח הדיבור

כי החלל הפנוי היא קודם הבריאה קודם אותיות הדיבור

ואין כוח במדבר לדבר בה

ואין כוח בשכל להבינו

כי צמצם חכמתו כדי שישאר חלל פנוי

ועל זה נאמר שתוק כך עלה במחשבה

כי על הדברים שקשים להבינם נאמר שתוק וכו'

וכל שכן שצריך לברוח מאלו החכמות

אבל מחמת שכבר נפלו כמה וכמה מבני עמינו

הותר לצדיק הדור שהוא בחי' משה

ואדרבא מצוה הוא לעיין בחכמות אלו

כדי להעלות את עמינו משוחה עמוקה

ולא תחשוב שע"י עיון של הצדיק בחכמות הללו

יוכל להבין בהם היפך הדבר

היינו שיוכל אפשר להביא מופת חותך על חידוש העולם

והוא הדין על חכמות כמו זה

ויוכל למצוא שם אלקותו ולהראות טעותם

דע כי זה לא אפשר

אלא עד לעתיד לבא

שאז יתקיים ולא יכנף עוד מוריך

שיבינו הכל אפי' במקום חלל הפנוי

היינו בבחי' הצמצום שהוא בחי' הסתרת אלקותו

אעפי"כ יתגלה לעתיד שכל וידיעה גדולה

שימצאו אלקות אפי' בבחי' אלו

אבל עכשיו העיון של הצדיק שהוא בחי' משה בחכמות הללו

הוא תועלת להכניע כוח של החכמות הללו

מחמת רוב קדושתו של הצדיק

ולהוציא את בני ישראל משם

כי כל דבר חושק לשרשו

וכשהצדיק עוסק באלו החכמות

אזי כל הנשמות שנפלו באלו המבוכות

חושקים ונתלהבים לדבק בנשמת הצדיק

והוא מוציא אותם משם

וזהו פי' בא אל פרעה

שצוה הקב"ה להצדיק שהוא בחי' משה

שיבא לבחי' פרעה בחי' החלל הפנוי הנ"ל.

כי אני הכבדתי לשון לבוש והסתרה.

את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו

היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין

כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה

וזה למען שיתי אותותי

היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות

ולמען תספר באזני בנך ובן בנך

פי' רש"י [במקום אחר] עד כאן רחמי האב

היינו כי ע"י הבריאה תוכל לספר בהרחמנות

שתבחון בהבחנת שכלך

באזני, זה בחי' הבחנה, כמו אוזן מלין תבחן

כי הסיפור בא מכח אותיות הדיבור שנברא בהן העולמות

והבחנה באה מחכמתו ית"ש שברא בה העולמות

ועבדי פרעה הן ההקדמות של אלו החכמות

שהן עוזרין להחכמות האלו

כמו שאין מלך בלא עבדים כן אין חכמה בלתי הקדמות

ופרעה הוא בחי' הצמצום והחלל הפנוי

ולב זה בחי' תוכו של החכמה.

והצמצום הי' גם כן בחכמה

אבל א"א להבין

כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף

הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו

נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו

וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי והסתרתי

את לב ותוכו של החלל הפנוי של החכמות הנ"ל

והלבשתי את תוך ולבן של הקדמותיהם

שלא יוכל שום אדם להבין זאת

וזה שאין אדם יכול להבין זאת החלל הפנוי

כל זה כדי שבתוכו אשים בתוכו כל העולמות

וזה למען שיתי אותותי וכו'

אבל אלו החכמות שיש בהם מעט קדושה מאותיות השבורים

והם בחי' אדם דקליפה שהוא כקוף בפני אדם

כשאדם נופל לשם יוכל לידע משם את השי"ת

ע"י האותיות הקדושה שנפלו לשם

וזהו: את אשר התעללתי במצרים פי' שחקתי

ואת אותותי אשר בם

[היינו] אדם הבליעל שהוא כקוף בפני אדם

כמו שחוק שמשחקין שקורין נאך גשפעט

הבליעל הוא כמו קוף שעושה מה שאדם עושה

ואת אותותי אשר שמתי בם [וידעתם] כי אני ה'

היינו [שם מי] [*שמי] שנופל לשם [יוכל] לידע כי אני ה' כנ"ל

וכשבא משה לפרעה

כה אמר ה' אלקי העברים שלח עמי ויעבדוני

אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין

וזה לשון עברים לשון עבר הנהר

ועל שם זה אנו נקראים עברים

שאנו משליכים כל החכמות ודבקים בהש"י לבד באמונה לבד

ומשה בא לפרעה כדי להכניע אותו כנ"ל

וזהו עד מתי מאנת לענות מפני

ועיקר הדבר שלח עמי כנ"ל

כי אם מאן אתה לשלח וכו' מביא מחר ארבה בגבוליך

ארבה זה בחי' הצמצום

כמו ארבה דלבושי' מני' וביה

כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה

היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' בחכמה

נמצא כי הכל אחד הוא

[דגם הצמצום של] החלל הפנוי הכל אלקותו

אבל עכשיו אין [יכולת] בידינו להבינו

כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו

זה מורה כי אינו הוא שם

ותיכף כשאנו אומרים שיש שם חכמתו

קשה להבין הצמצום והחלל כי אין כאן חלל

אבל לעתיד יתקיים ולא יכנף עוד מוריך

שיתגלה שכל של חידוש העולם

שכל ההסתרה והצמצום

וזה מחר היינו לעתיד

כמו ולמחר לקבל שכרם

וזה מביא מחר היינו לעתיד

ארבה בגבוליך היינו גבוליך שהוא בחי' חלל הפנוי

יתגלה שם לעתיד הארבה

היינו ה דם דלבושי' מני' וביה

וזה וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי

היינו לעתיד יענה ר [ויסביר] לי תרוצים על כל הספיקות

וזה צדקתי היינו לבושין והסתרה וצמצום

כמו צדק לבשתי

וזה וענתה כמו ענה כסיל

שתען ותשיב לי תירוץ על כל הספיקות

צדקתי שהן לבושין שלי

הן ישיבו לי על לבושין והצמצום של השי"ת

וזהו שלפעמים נעשה כל זה בין הצדיקים

כי הם בוראים עולמות כמובא

לאמר לציון עמי אתה וכו'

והצדיקים הם נמשכים כל אחד ואחד לצד אחד

זה מושך לכאן וזה לכאן

וזה בחי' צמצום האור לצדדין

כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים איזהו התהוות

וזה שמעון בנו אומר

כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה

בין החכמים דייקא שאינם באחדות

וכל אחד נמשך לצד אחר

וטוב לזה שתיקה כנ"ל

היינו בחי' משה שהוא כבד פה כנ"ל

שעל ידו נכנעים אפיקורסית שנזרקה על בני אדם

מחמת שרואים מחלוקת בין החכמים

וזה הפירוד שביניהם זה בחי' חלל הפנוי הנ"ל

ולא המדרש עיקר אלא המעשה

היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות

אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף]

ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות

וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה

היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום

וכל המרבה דברים מביא חטא

כי אחר הצמצום נעשה ע"י דיבוריהם איזהו התהוות

ואפי' ע"י שיחת חולין שלהם

ואפילו מאלו שכל [אחד] דיבר על חבירו החכם

נעשה איזהו התהוות

ומרבוי דיבורם מזה בא התהוות הקליפות

כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור

שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו

כן מריבוי דבורם של החכמים מביא חטא

היינו בחי' חכמות שיש בהם מעט קדושה כנ"ל

וזהו שמעון בנו אומר

אומר זה בחי' ולמען תספר בנו, זה בחי' רחמנות הנ"ל

שמעון, זה בחי' באזני

היינו בחי' הבחנה [כנ"ל:]

[ע"כ מצאתי מכת"י רבינו ז"ל

מהתורה בא אל פרעה שנדפסה בספר בסי' ס"ד

והדפין היו קרועים ושרופים מהצדדין

ובאיזה מקום לא נמצא כ"א חצי דף

והעתקתים אות באות

ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קא - עַל יְדֵי אֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ
...על ידי אמירת תקון חצות יכולין לפרש שיחתו אמר: שעל ידי אמירת תקון חצות יכולין לפרש שיחתו את כל אשר עם לבבו כמו על ידי התבודדות כי מסתמא אין אומרים חצות על העבר ועקר אמירת חצות הוא על מה שנעשה עכשו עם האדם וכשיאמר חצות בבחינה זו יכולין למצא כל אשר עם לבבו בתוך אמירת חצות וכן אמירת תהלים וכיוצא צריך לראות, שימצא את עצמו בתוך כל מזמורי תהלים ובתוך כל התחנות ובקשות וסליחות וכיוצא ובקל בפשיטות בלי חכמות יכולין למצא את עצמו בתוך כל התחנות ובקשות ובפרט בתהלים, שנאמר בשביל כלל ישראל בשביל כל אחד ואחד בפרט...
ספר המידות - מפורסם
ספר המידות - מפורסם חלק א' א. יש מפרסמים, שעקר הפרסום שלהם נעשה על ידי המחלקת. ב. הנסיון הוא בשביל לגדל ולפרסם את האדם. ג. על ידי המריבה גורמים שהתלמידים הקטנים נתפרסמים קדם זמנם. וזהו בחינת הפלת נפלים, שהולד יוצא לאויר עולם קדם זמנו, ועל ידי זה גורם עניות ולפעמים גורם מיתות חס ושלום.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמג - מַעֲלַת הַמְקַבֵּל עֵצָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר
...מוהר"ן ח"א - תורה קמג - מעלת המקבל עצה מחכמי הדור מעלת המקבל עצה מחכמי הדור, כי הוא המתקת הדינים כי כשצריך לעצה, ואינו יודע איך לעשות, היא בחינת צמצום כי נתצמצם שכלו ואינו יודע איך לעשות והוא בחינת דינים כידוע ועל ידי שהחכם נותן לו עצה, הוא מרחיב לו, ומאיר בו חכמתו וזה בחינת חסדים כי חסד הוא נהירו דחכמתא, כמו שכתוב בזוהר הקדוש 'אל נהירו דחכמתא' וכתיב: "חסד אל כל היום". גם כתיב: "תשועה ברב יועץ" והצדיק נקרא רב, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'משה אידי דנפיש זכותה כרבים דמי' גם אם מקבל עצת הצדיק...
סיפורי מעשיות - מעשה א - מעשה מאבידת בת מלך [ערוך] / מעשה מאבדת בת המלך / מעשה בבת מלך שאבדה
...מאבידת בת מלך [ערוך] / מעשה מאבדת בת המלך / מעשה בבת מלך שאבדה [גרסה עם מעט תיקוני נוסח של ]. ענה ואמר: בדרך ספרתי מעשה שכל מי שהיה שומע את המעשה הזה, היה לו הרהור תשובה וזה הוא המעשה מעשה במלך אחד, שהיו לו ששה בנים ובת אחת ואותה הבת היתה חשובה בעיניו מאד והיה מחבב אותה ביותר והיה משתעשע עמה מאד פעם אחת היה מתועד עמה ביחד באיזה יום והתרגז עליה ונזרק מפיו דבור: שהלא טוב ייקח אותך בלילה הלכה לחדרה ובבקר לא ידעו היכן היא והיה אביה מצטער מאד והלך לבקשה אנה ואנה עמד המשנה למלך, מחמת שראה שהמלך מצטער...
להתקרב לצדיק / לקרוא מהספר ועוד - חלק 2
...לצדיק / לקרוא מהספר ועוד - חלק 2 להתקרב לצדיק / לקרוא מהספר ועוד - חלק 1. ובזה יתבאר מה שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כוח - יש חלוקים בין התורות ומי שיודע להבחין ולהכיר בין התורות איזהו נתנה לכתב, ואיזהו לא נתנה לכתב הוא יכול להכיר את איש ישראלי בין האמות ואפילו אם אחד מישראל עומד בין כמה אמות, יכול להכירו ... ויש בכל אחד ואחד מישראל חלק מבחינת תורה שבעל פה, שלא נתן לכתב ועל כן מי שמכיר בין התורות שנתנו לכתב ושלא נתנו לכתב הוא יכול להכיר בין ישראל לאמות כי זה עקר...
ספר המידות - נגינה
ספר המידות - נגינה חלק שני א. כשהצדיקים נתפרסמים בעולם, על ידי זה נתחדשים נגונים בעולם. ב. הלויים היה להם לכל יום נגון מיחד, ועכשו בגלות נשתכחו הנגונים. וכשבאה איזהו שבר על איזהו אמה, אזי מתנוצץ הנגון של הלויים שהוא כנגד השבר הזה. ג. על ידי הנגונים שיש בהם קול בכיה, יכולים להוציא השבויים, בחינת מוציא אסירים בכושרות. ד. על ידי הנגינה אדם נכר, אם קבל עליו על תורה. ה. מה כשאדם שותה, מתחיל לזמר ולנגן ולא כן באכילתו, מחמת שאמרו שירה על הבאר, ולא אמרו שירה על המן.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רא - בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בְּהַתְּפִלָּה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רא - בפסח צועקין בהתפלה מרמז בתרגום: שבפסח צועקין בהתפילה כמובא על פסוק "קול נתנו בבית ה' כיום מועד" 'כקל עמא דמצלין בחגא דפסחא', עין שם בתרגום צדקה תציל ממות ראשי תבות מצת סגלה לחלי נופל רחמנא לצלן פזר נתן לאביונים: ראשי תבות נפ"ל
שיחות הר"ן - אות לא
שיחות הר"ן - אות לא ראוי להזדרז להתפלל תמיד בבקר השכם בכל מה שיוכל כי לפי גדל מעלת התפילה שיקרה מעלתה מאד מאד מי יודע אם יזכה אחר כך להתפלל על כן כל מה שיוכל להקדים עצמו ראוי לו לזרז מאד ולהקדים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמד - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ
...בידו [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי תאוותו בידו כי אצל הצדיק אין חלוק בין החיים ובין לאחר מיתה כי גם לאחר מיתה הוא עובד את השם יתברך ואין זה החלוק אלא אצל זה האדם שנמשך אחר תאוות אכילה ושתיה כל ימיו ולאחר מיתה אין אוכל ושותה זה נקרא מת, והמיתה נכרת אצלו ויש ימים שהתרה אכילה ושתיה, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חציו לה' וחציו לכם' והצדיק, אפילו בזאת החצי הוא כובש את יצרו, ואוחז את תאוותו בידו וחצי תאוותו בידו אפילו זאת החצי שהתר לו, אפילו בזה הוא אוחז תאוותו בידו בודאי זה אין מת,
ספר המידות - פידיון שבויים
...פידיון שבויים א. על ידי גבהות הלב נופל לתפיסה. ב. דמודה לנכרים נופל בידיהון, אלא כל דבריהם תסתר. ג. האומר דבר בשם אומרו, מביא גאלה לעולם. ד. על ידי פדיון שבויים נתקבץ נדחיו של הפודה. ה. מי שאינו יוצא מביתו חשוב, כתפיסה. ו. בעוון משכב זכר נתפס בתפיסה. ז. מי שמרחם על השבויים, הקדוש ברוך הוא מצילו ממיתה. ח. מי שהוא בתפיסה, בידוע שגם נשמתו למעלה בתפיסה. ט. מי שבא לצדיק ושואל את הצדיק עצה ומפר עצתו אחר כך, על ידי זה נתפס בתפיסה. י. מי שמאכיל לחם לרעבים, הקדוש ברוך הוא מציל אותו מבית האסורים. יא. מי שלא...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 13_02_2026 השעה 05:04:15 - wesi2