ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל]
בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'.
כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות
כדי להיטב לזולתו
כי מידתו להיטב
והיה אורו מתפשט לאין סוף
וצמצם את אורו לצדדין
ונשאר חלל פנוי
ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו
כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו'
וכ"ש כולם בחכמה עשית
והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה
כי שם גילה אורותיו אח"כ
וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה
אבל היו בבחי' אין סוף
כי לא היו מוגבלים
וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות
עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ורחמנותו
וההבחנה היא מהשכל והחכמה שהגביל בנו ובכל העולמות
ודע שיש חכמות שהם רחוקים מהקדושה
ואעפי"כ יש בהם מעט אלקות מעט קדושה
מאותיות שנפלו בהם בשעת בריאת עולמות
שנשברו הכלים מחמת רבוי אור
שלא יכלו לסבול את האור
ונשברו ונפלו
ונתהוה מהם הקליפות
וחיותם מנצוצי
[כאן חסר הרבה כי חצי הדף נחתך ונאבד]
החכמה היה מן הצמצום
היינו מהחלל הפנוי הנ"ל
ועל החכמות כאלו נאמר כל באיה לא ישובון וכו'
כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו
כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי'
ואדרבא שמורין להיפך כמו החלל הפנוי
וזאת החכמה אסור לספר ממנה
כי אין לה כוח הדיבור
כי החלל הפנוי היא קודם הבריאה קודם אותיות הדיבור
ואין כוח במדבר לדבר בה
ואין כוח בשכל להבינו
כי צמצם חכמתו כדי שישאר חלל פנוי
ועל זה נאמר שתוק כך עלה במחשבה
כי על הדברים שקשים להבינם נאמר שתוק וכו'
וכל שכן שצריך לברוח מאלו החכמות
אבל מחמת שכבר נפלו כמה וכמה מבני עמינו
הותר לצדיק הדור שהוא בחי' משה
ואדרבא מצוה הוא לעיין בחכמות אלו
כדי להעלות את עמינו משוחה עמוקה
ולא תחשוב שע"י עיון של הצדיק בחכמות הללו
יוכל להבין בהם היפך הדבר
היינו שיוכל אפשר להביא מופת חותך על חידוש העולם
והוא הדין על חכמות כמו זה
ויוכל למצוא שם אלקותו ולהראות טעותם
דע כי זה לא אפשר
אלא עד לעתיד לבא
שאז יתקיים ולא יכנף עוד מוריך
שיבינו הכל אפי' במקום חלל הפנוי
היינו בבחי' הצמצום שהוא בחי' הסתרת אלקותו
אעפי"כ יתגלה לעתיד שכל וידיעה גדולה
שימצאו אלקות אפי' בבחי' אלו
אבל עכשיו העיון של הצדיק שהוא בחי' משה בחכמות הללו
הוא תועלת להכניע כוח של החכמות הללו
מחמת רוב קדושתו של הצדיק
ולהוציא את בני ישראל משם
כי כל דבר חושק לשרשו
וכשהצדיק עוסק באלו החכמות
אזי כל הנשמות שנפלו באלו המבוכות
חושקים ונתלהבים לדבק בנשמת הצדיק
והוא מוציא אותם משם
וזהו פי' בא אל פרעה
שצוה הקב"ה להצדיק שהוא בחי' משה
שיבא לבחי' פרעה בחי' החלל הפנוי הנ"ל.
כי אני הכבדתי לשון לבוש והסתרה.
את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו
היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין
כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה
וזה למען שיתי אותותי
היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות
ולמען תספר באזני בנך ובן בנך
פי' רש"י [במקום אחר] עד כאן רחמי האב
היינו כי ע"י הבריאה תוכל לספר בהרחמנות
שתבחון בהבחנת שכלך
באזני, זה בחי' הבחנה, כמו אוזן מלין תבחן
כי הסיפור בא מכח אותיות הדיבור שנברא בהן העולמות
והבחנה באה מחכמתו ית"ש שברא בה העולמות
ועבדי פרעה הן ההקדמות של אלו החכמות
שהן עוזרין להחכמות האלו
כמו שאין מלך בלא עבדים כן אין חכמה בלתי הקדמות
ופרעה הוא בחי' הצמצום והחלל הפנוי
ולב זה בחי' תוכו של החכמה.
והצמצום הי' גם כן בחכמה
אבל א"א להבין
כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף
הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו
נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו
וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי והסתרתי
את לב ותוכו של החלל הפנוי של החכמות הנ"ל
והלבשתי את תוך ולבן של הקדמותיהם
שלא יוכל שום אדם להבין זאת
וזה שאין אדם יכול להבין זאת החלל הפנוי
כל זה כדי שבתוכו אשים בתוכו כל העולמות
וזה למען שיתי אותותי וכו'
אבל אלו החכמות שיש בהם מעט קדושה מאותיות השבורים
והם בחי' אדם דקליפה שהוא כקוף בפני אדם
כשאדם נופל לשם יוכל לידע משם את השי"ת
ע"י האותיות הקדושה שנפלו לשם
וזהו: את אשר התעללתי במצרים פי' שחקתי
ואת אותותי אשר בם
[היינו] אדם הבליעל שהוא כקוף בפני אדם
כמו שחוק שמשחקין שקורין נאך גשפעט
הבליעל הוא כמו קוף שעושה מה שאדם עושה
ואת אותותי אשר שמתי בם [וידעתם] כי אני ה'
היינו [שם מי] [*שמי] שנופל לשם [יוכל] לידע כי אני ה' כנ"ל
וכשבא משה לפרעה
כה אמר ה' אלקי העברים שלח עמי ויעבדוני
אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין
וזה לשון עברים לשון עבר הנהר
ועל שם זה אנו נקראים עברים
שאנו משליכים כל החכמות ודבקים בהש"י לבד באמונה לבד
ומשה בא לפרעה כדי להכניע אותו כנ"ל
וזהו עד מתי מאנת לענות מפני
ועיקר הדבר שלח עמי כנ"ל
כי אם מאן אתה לשלח וכו' מביא מחר ארבה בגבוליך
ארבה זה בחי' הצמצום
כמו ארבה דלבושי' מני' וביה
כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה
היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' בחכמה
נמצא כי הכל אחד הוא
[דגם הצמצום של] החלל הפנוי הכל אלקותו
אבל עכשיו אין [יכולת] בידינו להבינו
כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו
זה מורה כי אינו הוא שם
ותיכף כשאנו אומרים שיש שם חכמתו
קשה להבין הצמצום והחלל כי אין כאן חלל
אבל לעתיד יתקיים ולא יכנף עוד מוריך
שיתגלה שכל של חידוש העולם
שכל ההסתרה והצמצום
וזה מחר היינו לעתיד
כמו ולמחר לקבל שכרם
וזה מביא מחר היינו לעתיד
ארבה בגבוליך היינו גבוליך שהוא בחי' חלל הפנוי
יתגלה שם לעתיד הארבה
היינו ה דם דלבושי' מני' וביה
וזה וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי
היינו לעתיד יענה ר [ויסביר] לי תרוצים על כל הספיקות
וזה צדקתי היינו לבושין והסתרה וצמצום
כמו צדק לבשתי
וזה וענתה כמו ענה כסיל
שתען ותשיב לי תירוץ על כל הספיקות
צדקתי שהן לבושין שלי
הן ישיבו לי על לבושין והצמצום של השי"ת
וזהו שלפעמים נעשה כל זה בין הצדיקים
כי הם בוראים עולמות כמובא
לאמר לציון עמי אתה וכו'
והצדיקים הם נמשכים כל אחד ואחד לצד אחד
זה מושך לכאן וזה לכאן
וזה בחי' צמצום האור לצדדין
כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים איזהו התהוות
וזה שמעון בנו אומר
כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה
בין החכמים דייקא שאינם באחדות
וכל אחד נמשך לצד אחר
וטוב לזה שתיקה כנ"ל
היינו בחי' משה שהוא כבד פה כנ"ל
שעל ידו נכנעים אפיקורסית שנזרקה על בני אדם
מחמת שרואים מחלוקת בין החכמים
וזה הפירוד שביניהם זה בחי' חלל הפנוי הנ"ל
ולא המדרש עיקר אלא המעשה
היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות
אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף]
ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות
וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה
היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום
וכל המרבה דברים מביא חטא
כי אחר הצמצום נעשה ע"י דיבוריהם איזהו התהוות
ואפי' ע"י שיחת חולין שלהם
ואפילו מאלו שכל [אחד] דיבר על חבירו החכם
נעשה איזהו התהוות
ומרבוי דיבורם מזה בא התהוות הקליפות
כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור
שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו
כן מריבוי דבורם של החכמים מביא חטא
היינו בחי' חכמות שיש בהם מעט קדושה כנ"ל
וזהו שמעון בנו אומר
אומר זה בחי' ולמען תספר בנו, זה בחי' רחמנות הנ"ל
שמעון, זה בחי' באזני
היינו בחי' הבחנה [כנ"ל:]
[ע"כ מצאתי מכת"י רבינו ז"ל
מהתורה בא אל פרעה שנדפסה בספר בסי' ס"ד
והדפין היו קרועים ושרופים מהצדדין
ובאיזה מקום לא נמצא כ"א חצי דף
והעתקתים אות באות
ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְּהִי לִי לִישׁוּעָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה [לשון החברים] עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות הן בגשמי וכל אחד מבקש רחמים, ואינו יודע היכן הוא והרחמים הוא לעיני כל, כמו שכתוב: "לא רחוקה היא ולא בשמים" וכו' והנה איתא בזוהר: 'אית רחמים ואית רחמים אית רחמים פשוטים [ר"ל רחמים סתם כמ"ש בזוהר שם וכדלקמן] דזעיר אנפין ואית רחמים גדולים דעתיקא סתימאה' כמו שכתוב: "וברחמים גדולים אקבצך" ואנו צריכין רחמים אך בעוונינו הרבים בדור הזה אין מי שיתפלל כך, שיוכל להמשיך הרחמים מחמת שאין מי שיכיר גדלת הבורא כל כך, מפ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צה - לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צה - לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו ואמירת תהלים ותחינות ובקשות טוב מאד כשזוכין לאמרם בלב שלם באמת עד שיזכה לבכות לפני השם יתברך כבן הבוכה לפני אביו אבל אמר: שכשהאדם אומר תחנות ובקשות וחושב בלבו ומצפה שיבכה זאת המחשבה אינה טובה, והיא מבלבלת גם כן את דעתו כי מחמת זה אינו יכול לומר הבקשות בלב שלם בשלמות כי צריכין בשעת אמירת תחנות ובקשות להרחיק מעצמו כל מיני מחשבות חוץ שבעולם רק לכון דעתו אל הדבורים, שהוא מדבר לפני השם יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו ואז ממילא בקל יתעורר לבו עד שיבוא לב... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קסח - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קסח - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' גם ספר מגדל הבושה שהיה לו שהיה מתביש מהשם יתברך והיה מרגיש ממש הבושה על פניו והיה מרגיש כמו מי שמתביש מחברו מאד כי היה מרגיש שמתחילין מראה פניו להשתנות לכמה גונין כדרך המתבישין ממש בלי שום שנוי וכבר נתבאר מגדל הבושה והיראה שהיתה מנחת על פניו תמיד אשר לא נראה כזאת והרב הקדוש מורנו הרב רבי נחום, זכרונו לברכה מטשארנביל ראה אותו בימי נעוריו בקהלת מעדוועדווקע ונתבהל מעצם היראה שהיה על פניו אז ואמר שמה שנאמר: "למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" זה רואין בחוש אצלו... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפב - מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בַּסְּפִירָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפב - מה שהעולם מדברים בספירה דע שכל מה שהעולם מדברים בספירה בכל ימי הספירה הם מדברים רק מהספירה של אותו היום ומי שהוא מבין יוכל לשמע ולידע זאת אם יטה אזנו היטב לספורי דבריהם ישמע שהם מדברים רק מהספירה של אותו יום... לחץ להמשך...
רבי נחמן מברסלב הוא האלוהים?
רבי נחמן מברסלב הוא האלוהים? ראיתי והבנתי שיש חסידי ברסלב שחושבים שרבי נחמן הוא בורא עולם והוא המלך והוא השי"ת. ואשמח להבין את פשר העניין הזה, ואיך נוצרה המחשבה הזאת? לשואל: שאלה יפה שאלת, והנושא הזה הובא כבר כאן בפורום: אך כאן התשובה בהרחבה. קודם כל מצד האמת, השי"ת מלא כל הארץ כבודו, ולכן הכל זה השי"ת. וזאת נקודת האמת שנמצאת גם בתוך כל עבודת אלילים באשר היא. ועכשיו מצד אחר: מי שלומד ליקוטי מוהרן, רואה שרבי נחמן מברסלב רימז יותר מפעם אחת שהוא השי"ת. כיצד? אמר רבי נחמן מברסלב, אילו ידעתיו הייתיו. וביותר ממקום אחר, אמר רבי נחמן מברסלב, שהוא יודע ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יז - צָרִיך לִזָּהֵר מְאד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יז - צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת כי מעלות וקדשות שבת גדולה ויקרה מאד, כמובא ובפרט ב"ראשית חכמה" בשער הקדשה בתחלתו, עין שם וראוי ונכון ללמד ב"ראשית חכמה" בשער הנ"ל ולשום לבו היטב על כל הדברים הנאמרים שם בענין קדשת ומעלות שבת קדש כי יש שם כמה דברים פרטיים יקרים מקדשת ומעלות שבת כי כל ענין ומעלה הנאמר שם על שבת הוא דבר בפני עצמו והבן שם היטב, כדי שיתלהב לבו לקבל שבת בשמחה גדולה ועצומה כראוי ועל ידי זה היראה בשלמות דהינו עם דעת כי בחל אפשר שיהיה היראה עם כסילות בבחינת: "הלא יראת... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ יֵדַע שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כי התרחקות תחלת התקרבות על כן נפל שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך ועצתו שיתחיל מחדש לכנס בעבודת ה' כאלו לא התחיל עדין כלל מעולם וזה כלל גדול בעבודת ה' שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש. [ועין ענין זה עוד בכמה מקומות בספרי רבנו, זכרונו לברכה כמה צריך האדם להתחזק בעבודת ה' ולבלי לפל משום דבר שבעולם רק להתחיל בכל פעם מחדש עין היטב בענין זה, ויערב לך לעד].... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - שִׁיר נָעִים מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - שיר נעים מאדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה ואלה דברי רבנו זכרונו לברכה שיר נעים כולל ענינים רבים בדברים מעטים מעט מחזיק המרבה ידבר נפלאות משבח תורתנו הקדושה ומשבח משה רבנו עליו השלום ומוסר נפלא והתעוררות עצום שיעורר כל אחד את נפשו וידבר מגדלת הבורא יתברך ונפלאות בריותיו וינצח בשירו להזכיר נפלאות ערבת נעימת תענוגי העולם הבא ושעשועיו לכל הזוכים אליהם והשיר שיתער לעתיד ולהפך מרירת המכאוב וקהיון שנים של הנדחים מהם ואובדים אבדה שאינה חוזרת יעורר ישנים יקיץ נרדמים יחזק עיפים יודיע להאדם מגדל כחו אשר בידו וכחו לזכות לכל אלה... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות כ
שיחות הר"ן - אות כ כשהאדם כל היום בשמחה אזי בנקל לו ליחד לו שעה ביום לשבר את לבו ולהשיח את אשר עם לבבו לפני השם יתברך כמבאר אצלנו כמה פעמים אבל כשיש לו עצבות חס ושלום, קשה לו להתבודד ולפרש שיחתו ועין במקום אחר [לקמן ע"ד] כמה האדם צריך להתחזק להיות שמח תמיד וביותר בשעת התפילה ושצריכין להכריח עצמו בכל כחותיו לזכות לשמחה ואמר כי לזכות לשמחה זה קשה וכבד להאדם לזכות לזה יותר משאר כל העבודות ענה ואמר: כפי הנראה שאי אפשר לבוא לשמחה כי אם על ידי עניני שטות, לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני צחוק ושטות וכו' כמבאר במקום אחר ורק על ידי זה באין לשמחה כשהאדם זו... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפה - טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפה - טעמה כי טוב סחרה "טעמה כי טוב סחרה" הינו תכף כשטועמין טעם התורה של הצדיק האמת שוב "לא יכבה בלילה נרה" הינו אף על פי שאחר כך ימנע ולא יתקרב אליו ויהיה רחוק ממנו שזהו בחינת לילה וחשך אף על פי כן לעולם יאיר לו אור התורה שטעם קצת ממנה בהיותו אצלו וזהו: "טעמה כי טוב סחרה" תכף כשטועמין "כי טוב סחרה", שהוא התורה של הצדיק שהסחורה שלו, הינו התורה שלו טעמה טוב אזי שוב לעולם "לא יכבה בלילה נרה" כי תמיד תאיר לו אור התורה שטעם אצלו אפילו בלילה, הינו בעת ההתרחקות, שהיא בחינת לילה כי לא יכבה בלילה נרה לעולם ועד... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0625 שניות
עכשיו 22_05_2019 השעה 05:37:22
wesi2