ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל]
בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'.
כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות
כדי להיטב לזולתו
כי מידתו להיטב
והיה אורו מתפשט לאין סוף
וצמצם את אורו לצדדין
ונשאר חלל פנוי
ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו
כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו'
וכ"ש כולם בחכמה עשית
והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה
כי שם גילה אורותיו אח"כ
וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה
אבל היו בבחי' אין סוף
כי לא היו מוגבלים
וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות
עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ורחמנותו
וההבחנה היא מהשכל והחכמה שהגביל בנו ובכל העולמות
ודע שיש חכמות שהם רחוקים מהקדושה
ואעפי"כ יש בהם מעט אלקות מעט קדושה
מאותיות שנפלו בהם בשעת בריאת עולמות
שנשברו הכלים מחמת רבוי אור
שלא יכלו לסבול את האור
ונשברו ונפלו
ונתהוה מהם הקליפות
וחיותם מנצוצי
[כאן חסר הרבה כי חצי הדף נחתך ונאבד]
החכמה היה מן הצמצום
היינו מהחלל הפנוי הנ"ל
ועל החכמות כאלו נאמר כל באיה לא ישובון וכו'
כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו
כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי'
ואדרבא שמורין להיפך כמו החלל הפנוי
וזאת החכמה אסור לספר ממנה
כי אין לה כוח הדיבור
כי החלל הפנוי היא קודם הבריאה קודם אותיות הדיבור
ואין כוח במדבר לדבר בה
ואין כוח בשכל להבינו
כי צמצם חכמתו כדי שישאר חלל פנוי
ועל זה נאמר שתוק כך עלה במחשבה
כי על הדברים שקשים להבינם נאמר שתוק וכו'
וכל שכן שצריך לברוח מאלו החכמות
אבל מחמת שכבר נפלו כמה וכמה מבני עמינו
הותר לצדיק הדור שהוא בחי' משה
ואדרבא מצוה הוא לעיין בחכמות אלו
כדי להעלות את עמינו משוחה עמוקה
ולא תחשוב שע"י עיון של הצדיק בחכמות הללו
יוכל להבין בהם היפך הדבר
היינו שיוכל אפשר להביא מופת חותך על חידוש העולם
והוא הדין על חכמות כמו זה
ויוכל למצוא שם אלקותו ולהראות טעותם
דע כי זה לא אפשר
אלא עד לעתיד לבא
שאז יתקיים ולא יכנף עוד מוריך
שיבינו הכל אפי' במקום חלל הפנוי
היינו בבחי' הצמצום שהוא בחי' הסתרת אלקותו
אעפי"כ יתגלה לעתיד שכל וידיעה גדולה
שימצאו אלקות אפי' בבחי' אלו
אבל עכשיו העיון של הצדיק שהוא בחי' משה בחכמות הללו
הוא תועלת להכניע כוח של החכמות הללו
מחמת רוב קדושתו של הצדיק
ולהוציא את בני ישראל משם
כי כל דבר חושק לשרשו
וכשהצדיק עוסק באלו החכמות
אזי כל הנשמות שנפלו באלו המבוכות
חושקים ונתלהבים לדבק בנשמת הצדיק
והוא מוציא אותם משם
וזהו פי' בא אל פרעה
שצוה הקב"ה להצדיק שהוא בחי' משה
שיבא לבחי' פרעה בחי' החלל הפנוי הנ"ל.
כי אני הכבדתי לשון לבוש והסתרה.
את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו
היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין
כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה
וזה למען שיתי אותותי
היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות
ולמען תספר באזני בנך ובן בנך
פי' רש"י [במקום אחר] עד כאן רחמי האב
היינו כי ע"י הבריאה תוכל לספר בהרחמנות
שתבחון בהבחנת שכלך
באזני, זה בחי' הבחנה, כמו אוזן מלין תבחן
כי הסיפור בא מכח אותיות הדיבור שנברא בהן העולמות
והבחנה באה מחכמתו ית"ש שברא בה העולמות
ועבדי פרעה הן ההקדמות של אלו החכמות
שהן עוזרין להחכמות האלו
כמו שאין מלך בלא עבדים כן אין חכמה בלתי הקדמות
ופרעה הוא בחי' הצמצום והחלל הפנוי
ולב זה בחי' תוכו של החכמה.
והצמצום הי' גם כן בחכמה
אבל א"א להבין
כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף
הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו
נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו
וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי והסתרתי
את לב ותוכו של החלל הפנוי של החכמות הנ"ל
והלבשתי את תוך ולבן של הקדמותיהם
שלא יוכל שום אדם להבין זאת
וזה שאין אדם יכול להבין זאת החלל הפנוי
כל זה כדי שבתוכו אשים בתוכו כל העולמות
וזה למען שיתי אותותי וכו'
אבל אלו החכמות שיש בהם מעט קדושה מאותיות השבורים
והם בחי' אדם דקליפה שהוא כקוף בפני אדם
כשאדם נופל לשם יוכל לידע משם את השי"ת
ע"י האותיות הקדושה שנפלו לשם
וזהו: את אשר התעללתי במצרים פי' שחקתי
ואת אותותי אשר בם
[היינו] אדם הבליעל שהוא כקוף בפני אדם
כמו שחוק שמשחקין שקורין נאך גשפעט
הבליעל הוא כמו קוף שעושה מה שאדם עושה
ואת אותותי אשר שמתי בם [וידעתם] כי אני ה'
היינו [שם מי] [*שמי] שנופל לשם [יוכל] לידע כי אני ה' כנ"ל
וכשבא משה לפרעה
כה אמר ה' אלקי העברים שלח עמי ויעבדוני
אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין
וזה לשון עברים לשון עבר הנהר
ועל שם זה אנו נקראים עברים
שאנו משליכים כל החכמות ודבקים בהש"י לבד באמונה לבד
ומשה בא לפרעה כדי להכניע אותו כנ"ל
וזהו עד מתי מאנת לענות מפני
ועיקר הדבר שלח עמי כנ"ל
כי אם מאן אתה לשלח וכו' מביא מחר ארבה בגבוליך
ארבה זה בחי' הצמצום
כמו ארבה דלבושי' מני' וביה
כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה
היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' בחכמה
נמצא כי הכל אחד הוא
[דגם הצמצום של] החלל הפנוי הכל אלקותו
אבל עכשיו אין [יכולת] בידינו להבינו
כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו
זה מורה כי אינו הוא שם
ותיכף כשאנו אומרים שיש שם חכמתו
קשה להבין הצמצום והחלל כי אין כאן חלל
אבל לעתיד יתקיים ולא יכנף עוד מוריך
שיתגלה שכל של חידוש העולם
שכל ההסתרה והצמצום
וזה מחר היינו לעתיד
כמו ולמחר לקבל שכרם
וזה מביא מחר היינו לעתיד
ארבה בגבוליך היינו גבוליך שהוא בחי' חלל הפנוי
יתגלה שם לעתיד הארבה
היינו ה דם דלבושי' מני' וביה
וזה וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי
היינו לעתיד יענה ר [ויסביר] לי תרוצים על כל הספיקות
וזה צדקתי היינו לבושין והסתרה וצמצום
כמו צדק לבשתי
וזה וענתה כמו ענה כסיל
שתען ותשיב לי תירוץ על כל הספיקות
צדקתי שהן לבושין שלי
הן ישיבו לי על לבושין והצמצום של השי"ת
וזהו שלפעמים נעשה כל זה בין הצדיקים
כי הם בוראים עולמות כמובא
לאמר לציון עמי אתה וכו'
והצדיקים הם נמשכים כל אחד ואחד לצד אחד
זה מושך לכאן וזה לכאן
וזה בחי' צמצום האור לצדדין
כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים איזהו התהוות
וזה שמעון בנו אומר
כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה
בין החכמים דייקא שאינם באחדות
וכל אחד נמשך לצד אחר
וטוב לזה שתיקה כנ"ל
היינו בחי' משה שהוא כבד פה כנ"ל
שעל ידו נכנעים אפיקורסית שנזרקה על בני אדם
מחמת שרואים מחלוקת בין החכמים
וזה הפירוד שביניהם זה בחי' חלל הפנוי הנ"ל
ולא המדרש עיקר אלא המעשה
היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות
אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף]
ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות
וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה
היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום
וכל המרבה דברים מביא חטא
כי אחר הצמצום נעשה ע"י דיבוריהם איזהו התהוות
ואפי' ע"י שיחת חולין שלהם
ואפילו מאלו שכל [אחד] דיבר על חבירו החכם
נעשה איזהו התהוות
ומרבוי דיבורם מזה בא התהוות הקליפות
כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור
שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו
כן מריבוי דבורם של החכמים מביא חטא
היינו בחי' חכמות שיש בהם מעט קדושה כנ"ל
וזהו שמעון בנו אומר
אומר זה בחי' ולמען תספר בנו, זה בחי' רחמנות הנ"ל
שמעון, זה בחי' באזני
היינו בחי' הבחנה [כנ"ל:]
[ע"כ מצאתי מכת"י רבינו ז"ל
מהתורה בא אל פרעה שנדפסה בספר בסי' ס"ד
והדפין היו קרועים ושרופים מהצדדין
ובאיזה מקום לא נמצא כ"א חצי דף
והעתקתים אות באות
ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסח - כְּשֶׁבָּא לָאָדָם גַּדְלוּת, סִימָן שֶׁיָּבוֹא לוֹ צָרָה חַס וְשָׁלוֹם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסח - כשבא לאדם גדלות, סימן שיבוא לו צרה חס ושלום כשבא לאדם גדלות סימן שיבוא לו צרה חס ושלום כמו שכתוב: "לפני שבר גאון" וכן כשהוא שפל סימן שיבוא לכבוד גדול כמו שכתוב: "ולפני כבוד ענווה"... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קסח - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קסח - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' גם ספר מגדל הבושה שהיה לו שהיה מתביש מהשם יתברך והיה מרגיש ממש הבושה על פניו והיה מרגיש כמו מי שמתביש מחברו מאד כי היה מרגיש שמתחילין מראה פניו להשתנות לכמה גונין כדרך המתבישין ממש בלי שום שנוי וכבר נתבאר מגדל הבושה והיראה שהיתה מנחת על פניו תמיד אשר לא נראה כזאת והרב הקדוש מורנו הרב רבי נחום, זכרונו לברכה מטשארנביל ראה אותו בימי נעוריו בקהלת מעדוועדווקע ונתבהל מעצם היראה שהיה על פניו אז ואמר שמה שנאמר: "למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" זה רואין בחוש אצלו... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ק - צַדִּיקִים אֲשֶׁר מִזְגָּם וְטִבְעָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ק - צדיקים אשר מזגם וטבעם [לשון החברים] הנה הצדיקים אשר בכל דור ודור כלם קדושים ובתוכם ה' ומדוע אנו רואין בחוש הראות שיש בהם צדיקים אשר מזגם וטבעם טובה מאד, וטובים המה לכל ויש אשר הוא צדיק אמת ואין מזגו וטבעו נוחה עם המון עם ולפעמים נראה ממנו כעס וקפידה הנה ידוע שכל צדקת הצדיקים הוא לוקח מאור התורה כי היא המורה דרך וממנה לקחה צדקתו והנה הצדיק אשר השיג מאור גדול ממאור התורה ומעשיו גם כן בשוים לפי השגתו בתורה אזי צדקתו ותורתו שניהם מתישבים בשובה ונחת לפיכך דעתו נוחה עם הבריות והצדיק אשר אור חכמת התורה שהשיג גדלה מאד ממעשי... לחץ להמשך...
ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות
ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים ויהי היום והיה בריחה באיזה מדינה וברחו כלם ובדרך בריחתם עברו דרך איזה יער ואבדו שם זכר ונקבה. אחד איבד זכר ואחד איבד נקבה ועדין היו בנים קטנים בני ארבע וחמש שנים ולא היה להם מה לאכל וצעקו ובכו, כי לא היה להם מה לאכל מדוע ילד וילדה? מדוע לא 2 ילדים או שתי ילדות? רמז: מה רבי נחמן מברסלב מסביר על ההבדל שבין בנים לבנות? ומה רבי נחמן מברסלב מסביר על ילדים בכלל? מהו הנמשל של הילד ושל הילדה שהלכו לאיבוד ביער? ואיך זה קשור לבן המלך שירד מהמלוכה... לחץ להמשך...
אלה מסעי בני ישראל - פירוש סותר אחד את השני
אלה מסעי בני ישראל - פירוש סותר אחד את השני כאן כתב רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=312 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מ - אלה מסעי בני ישראל [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בעשרה מאמרות: "אלה מסעי בני ישראל בשביל שחטאו באלה אלקיך ישראל בשביל זה יסעו בני ישראל" נמצא כל הנסיעות של אדם, הוא בשביל קלקול האמונה הינו בחינת עבודת אלילים כי אם היה מאמין באמונה שלמה שיכול הקדוש ברוך הוא להזמין לו כל צרכו לא היה נוסע שום נסיעה נמצא כי הנסיעה היא קלקול אמונה, הינו בחינת עבודת אלילים וזה שכתוב בעבודת אלילים: "צא תאמר לו" 'צא', זה בחינת נסיעה וטלטול. וכא... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - תרז - עבודת השם
חיי מוהר"ן - תרז - עבודת השם אות תרז שיך למאמר שמי שנכתב בקדשה. זה המאמר נאמר על פי שאלה [לקוטי תנינא סימן ל"ב] ששאל המגיד מטיראוויצע את רבנו זכרונו לברכה באשר שהאבות ושאר הצדיקים הקדמונים בודאי חברו ספרים הרבה והיכן הם אלו הספרים ? והשיב לו רבנו זכרונו לברכה ענין הנאמר במאמר הנ"ל ששם מתרץ הדבר היטב עין שם. אחר כך בא המגיד זכרונו לברכה לאיזה מקום אשר גר שם חתנו רבי יצחק זכרונו לברכה כי היה שם מלמד ושאל אותו חתנו הנ"ל על שלום אשתו ובניו והשיב לו חותנו המגיד עד שאתה שואלני על שלומם שאל אותי מהיכן אני בא כי אני בא מברסלב והייתי שם אצל רבנו רבי נחמ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלקֶת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות דע שכנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות שאינו יכול להתפלל או לעשות מה שצריך בעבודת השם הכל בכלל מחלקת שעומדים וחולקים עליו ורוצים לבטל דעתו ורצונו מה שרוצה לעשות וכדי לבטל המחלקת מאיזה בחינה שתהיה ולעשות שלום על זה צריך תענית וזה מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מרבה צדקה מרבה שלום" צדקה הוא בחינת תענית כי עקר התענית הוא צדקה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי בחינת המחלקת, הוא רצון אחר, שעומדים עליו לבטל רצונו וסגלת התענית איתא בזוהר "בעצם היום הזה... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות סט
שיחות הר"ן - אות סט "זמרו למי שמנצחין אותו ושמח" כי צריכין לנצח אותו יתברך כביכול כי אף על פי שנדמה להאדם שהשם יתברך אינו רוצה לקרבו מחמת שקלקל הרבה וגם עכשו אינו מתנהג כראוי כרצונו יתברך אף על פי כן צריך האדם לחזק עצמו ביותר ולהשתטח עצמו לפניו ולפרש כפיו אליו יתברך שירחם עליו ויקרבהו לעבודתו כי אף על פי כן אני רוצה להיות ישראלי נמצא שרוצה לנצח את השם יתברך כביכול והשם יתברך יש לו שמחה מזה שמנצחין אותו כביכול... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלח - לְך אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנַי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלח - לך אמר לבי בקשו פני לך אמר לבי בקשו פני פרש רש"י בשליחותך כי עקר האלקות בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" כמבאר אצלנו במקום אחר [לעיל בסימן מ"ט] ומי שהוא "בר לבב", בבחינת: "ולבי חלל בקרבי" יוכל לידע עתידות על ידי מה שהלב אומר לו, שהוא דברי ה' ממש וזהו "לך אמר לבי בקשו פני", 'לך בשליחותך' כנ"ל כי מה שהלב אומר, הם דברי ה' ממש כנ"ל, והבן... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצח - כְּשֶׁאֶחָד צוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצח - כשאחד צועק להשם יתברך כשאחד צועק להשם יתברך אומרים לו לסע כמו שכתוב: "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו".... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0635 שניות
עכשיו 21_02_2019 השעה 03:22:16
wesi2