ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'. כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות כדי להיטב לזולתו כי מידתו להיטב והיה אורו מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו' וכ"ש כולם בחכמה עשית והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה אבל היו בבחי' אין סוף כי לא היו מוגבלים וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ורחמנותו וההבחנה היא מהשכל והחכמה שהגביל בנו ובכל העולמות ודע שיש חכמות שהם רחוקים מהקדושה ואעפי"כ יש בהם מעט אלקות מעט קדושה מאותיות שנפלו בהם בשעת בריאת עולמות שנשברו הכלים מחמת רבוי אור שלא יכלו לסבול את האור ונשברו ונפלו ונתהוה מהם הקליפות וחיותם מנצוצי [כאן חסר הרבה כי חצי הדף נחתך ונאבד] החכמה היה מן הצמצום היינו מהחלל הפנוי הנ"ל ועל החכמות כאלו נאמר כל באיה לא ישובון וכו' כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי' ואדרבא שמורין להיפך כמו החלל הפנוי וזאת החכמה אסור לספר ממנה כי אין לה כוח הדיבור כי החלל הפנוי היא קודם הבריאה קודם אותיות הדיבור ואין כוח במדבר לדבר בה ואין כוח בשכל להבינו כי צמצם חכמתו כדי שישאר חלל פנוי ועל זה נאמר שתוק כך עלה במחשבה כי על הדברים שקשים להבינם נאמר שתוק וכו' וכל שכן שצריך לברוח מאלו החכמות אבל מחמת שכבר נפלו כמה וכמה מבני עמינו הותר לצדיק הדור שהוא בחי' משה ואדרבא מצוה הוא לעיין בחכמות אלו כדי להעלות את עמינו משוחה עמוקה ולא תחשוב שע"י עיון של הצדיק בחכמות הללו יוכל להבין בהם היפך הדבר היינו שיוכל אפשר להביא מופת חותך על חידוש העולם והוא הדין על חכמות כמו זה ויוכל למצוא שם אלקותו ולהראות טעותם דע כי זה לא אפשר אלא עד לעתיד לבא שאז יתקיים ולא יכנף עוד מוריך שיבינו הכל אפי' במקום חלל הפנוי היינו בבחי' הצמצום שהוא בחי' הסתרת אלקותו אעפי"כ יתגלה לעתיד שכל וידיעה גדולה שימצאו אלקות אפי' בבחי' אלו אבל עכשיו העיון של הצדיק שהוא בחי' משה בחכמות הללו הוא תועלת להכניע כוח של החכמות הללו מחמת רוב קדושתו של הצדיק ולהוציא את בני ישראל משם כי כל דבר חושק לשרשו וכשהצדיק עוסק באלו החכמות אזי כל הנשמות שנפלו באלו המבוכות חושקים ונתלהבים לדבק בנשמת הצדיק והוא מוציא אותם משם וזהו פי' בא אל פרעה שצוה הקב"ה להצדיק שהוא בחי' משה שיבא לבחי' פרעה בחי' החלל הפנוי הנ"ל. כי אני הכבדתי לשון לבוש והסתרה. את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה וזה למען שיתי אותותי היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות ולמען תספר באזני בנך ובן בנך פי' רש"י [במקום אחר] עד כאן רחמי האב היינו כי ע"י הבריאה תוכל לספר בהרחמנות שתבחון בהבחנת שכלך באזני, זה בחי' הבחנה, כמו אוזן מלין תבחן כי הסיפור בא מכח אותיות הדיבור שנברא בהן העולמות והבחנה באה מחכמתו ית"ש שברא בה העולמות ועבדי פרעה הן ההקדמות של אלו החכמות שהן עוזרין להחכמות האלו כמו שאין מלך בלא עבדים כן אין חכמה בלתי הקדמות ופרעה הוא בחי' הצמצום והחלל הפנוי ולב זה בחי' תוכו של החכמה. והצמצום הי' גם כן בחכמה אבל א"א להבין כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי והסתרתי את לב ותוכו של החלל הפנוי של החכמות הנ"ל והלבשתי את תוך ולבן של הקדמותיהם שלא יוכל שום אדם להבין זאת וזה שאין אדם יכול להבין זאת החלל הפנוי כל זה כדי שבתוכו אשים בתוכו כל העולמות וזה למען שיתי אותותי וכו' אבל אלו החכמות שיש בהם מעט קדושה מאותיות השבורים והם בחי' אדם דקליפה שהוא כקוף בפני אדם כשאדם נופל לשם יוכל לידע משם את השי"ת ע"י האותיות הקדושה שנפלו לשם וזהו: את אשר התעללתי במצרים פי' שחקתי ואת אותותי אשר בם [היינו] אדם הבליעל שהוא כקוף בפני אדם כמו שחוק שמשחקין שקורין נאך גשפעט הבליעל הוא כמו קוף שעושה מה שאדם עושה ואת אותותי אשר שמתי בם [וידעתם] כי אני ה' היינו [שם מי] [*שמי] שנופל לשם [יוכל] לידע כי אני ה' כנ"ל וכשבא משה לפרעה כה אמר ה' אלקי העברים שלח עמי ויעבדוני אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין וזה לשון עברים לשון עבר הנהר ועל שם זה אנו נקראים עברים שאנו משליכים כל החכמות ודבקים בהש"י לבד באמונה לבד ומשה בא לפרעה כדי להכניע אותו כנ"ל וזהו עד מתי מאנת לענות מפני ועיקר הדבר שלח עמי כנ"ל כי אם מאן אתה לשלח וכו' מביא מחר ארבה בגבוליך ארבה זה בחי' הצמצום כמו ארבה דלבושי' מני' וביה כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' בחכמה נמצא כי הכל אחד הוא [דגם הצמצום של] החלל הפנוי הכל אלקותו אבל עכשיו אין [יכולת] בידינו להבינו כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו זה מורה כי אינו הוא שם ותיכף כשאנו אומרים שיש שם חכמתו קשה להבין הצמצום והחלל כי אין כאן חלל אבל לעתיד יתקיים ולא יכנף עוד מוריך שיתגלה שכל של חידוש העולם שכל ההסתרה והצמצום וזה מחר היינו לעתיד כמו ולמחר לקבל שכרם וזה מביא מחר היינו לעתיד ארבה בגבוליך היינו גבוליך שהוא בחי' חלל הפנוי יתגלה שם לעתיד הארבה היינו ה דם דלבושי' מני' וביה וזה וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי היינו לעתיד יענה ר [ויסביר] לי תרוצים על כל הספיקות וזה צדקתי היינו לבושין והסתרה וצמצום כמו צדק לבשתי וזה וענתה כמו ענה כסיל שתען ותשיב לי תירוץ על כל הספיקות צדקתי שהן לבושין שלי הן ישיבו לי על לבושין והצמצום של השי"ת וזהו שלפעמים נעשה כל זה בין הצדיקים כי הם בוראים עולמות כמובא לאמר לציון עמי אתה וכו' והצדיקים הם נמשכים כל אחד ואחד לצד אחד זה מושך לכאן וזה לכאן וזה בחי' צמצום האור לצדדין כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים איזהו התהוות וזה שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה בין החכמים דייקא שאינם באחדות וכל אחד נמשך לצד אחר וטוב לזה שתיקה כנ"ל היינו בחי' משה שהוא כבד פה כנ"ל שעל ידו נכנעים אפיקורסית שנזרקה על בני אדם מחמת שרואים מחלוקת בין החכמים וזה הפירוד שביניהם זה בחי' חלל הפנוי הנ"ל ולא המדרש עיקר אלא המעשה היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף] ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום וכל המרבה דברים מביא חטא כי אחר הצמצום נעשה ע"י דיבוריהם איזהו התהוות ואפי' ע"י שיחת חולין שלהם ואפילו מאלו שכל [אחד] דיבר על חבירו החכם נעשה איזהו התהוות ומרבוי דיבורם מזה בא התהוות הקליפות כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו כן מריבוי דבורם של החכמים מביא חטא היינו בחי' חכמות שיש בהם מעט קדושה כנ"ל וזהו שמעון בנו אומר אומר זה בחי' ולמען תספר בנו, זה בחי' רחמנות הנ"ל שמעון, זה בחי' באזני היינו בחי' הבחנה [כנ"ל:] [ע"כ מצאתי מכת"י רבינו ז"ל מהתורה בא אל פרעה שנדפסה בספר בסי' ס"ד והדפין היו קרועים ושרופים מהצדדין ובאיזה מקום לא נמצא כ"א חצי דף והעתקתים אות באות ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל]
בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'.
כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות
כדי להיטב לזולתו
כי מידתו להיטב
והיה אורו מתפשט לאין סוף
וצמצם את אורו לצדדין
ונשאר חלל פנוי
ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו
כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו'
וכ"ש כולם בחכמה עשית
והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה
כי שם גילה אורותיו אח"כ
וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה
אבל היו בבחי' אין סוף
כי לא היו מוגבלים
וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות
עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ורחמנותו
וההבחנה היא מהשכל והחכמה שהגביל בנו ובכל העולמות
ודע שיש חכמות שהם רחוקים מהקדושה
ואעפי"כ יש בהם מעט אלקות מעט קדושה
מאותיות שנפלו בהם בשעת בריאת עולמות
שנשברו הכלים מחמת רבוי אור
שלא יכלו לסבול את האור
ונשברו ונפלו
ונתהוה מהם הקליפות
וחיותם מנצוצי
[כאן חסר הרבה כי חצי הדף נחתך ונאבד]
החכמה היה מן הצמצום
היינו מהחלל הפנוי הנ"ל
ועל החכמות כאלו נאמר כל באיה לא ישובון וכו'
כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו
כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי'
ואדרבא שמורין להיפך כמו החלל הפנוי
וזאת החכמה אסור לספר ממנה
כי אין לה כוח הדיבור
כי החלל הפנוי היא קודם הבריאה קודם אותיות הדיבור
ואין כוח במדבר לדבר בה
ואין כוח בשכל להבינו
כי צמצם חכמתו כדי שישאר חלל פנוי
ועל זה נאמר שתוק כך עלה במחשבה
כי על הדברים שקשים להבינם נאמר שתוק וכו'
וכל שכן שצריך לברוח מאלו החכמות
אבל מחמת שכבר נפלו כמה וכמה מבני עמינו
הותר לצדיק הדור שהוא בחי' משה
ואדרבא מצוה הוא לעיין בחכמות אלו
כדי להעלות את עמינו משוחה עמוקה
ולא תחשוב שע"י עיון של הצדיק בחכמות הללו
יוכל להבין בהם היפך הדבר
היינו שיוכל אפשר להביא מופת חותך על חידוש העולם
והוא הדין על חכמות כמו זה
ויוכל למצוא שם אלקותו ולהראות טעותם
דע כי זה לא אפשר
אלא עד לעתיד לבא
שאז יתקיים ולא יכנף עוד מוריך
שיבינו הכל אפי' במקום חלל הפנוי
היינו בבחי' הצמצום שהוא בחי' הסתרת אלקותו
אעפי"כ יתגלה לעתיד שכל וידיעה גדולה
שימצאו אלקות אפי' בבחי' אלו
אבל עכשיו העיון של הצדיק שהוא בחי' משה בחכמות הללו
הוא תועלת להכניע כוח של החכמות הללו
מחמת רוב קדושתו של הצדיק
ולהוציא את בני ישראל משם
כי כל דבר חושק לשרשו
וכשהצדיק עוסק באלו החכמות
אזי כל הנשמות שנפלו באלו המבוכות
חושקים ונתלהבים לדבק בנשמת הצדיק
והוא מוציא אותם משם
וזהו פי' בא אל פרעה
שצוה הקב"ה להצדיק שהוא בחי' משה
שיבא לבחי' פרעה בחי' החלל הפנוי הנ"ל.
כי אני הכבדתי לשון לבוש והסתרה.
את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו
היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין
כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה
וזה למען שיתי אותותי
היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות
ולמען תספר באזני בנך ובן בנך
פי' רש"י [במקום אחר] עד כאן רחמי האב
היינו כי ע"י הבריאה תוכל לספר בהרחמנות
שתבחון בהבחנת שכלך
באזני, זה בחי' הבחנה, כמו אוזן מלין תבחן
כי הסיפור בא מכח אותיות הדיבור שנברא בהן העולמות
והבחנה באה מחכמתו ית"ש שברא בה העולמות
ועבדי פרעה הן ההקדמות של אלו החכמות
שהן עוזרין להחכמות האלו
כמו שאין מלך בלא עבדים כן אין חכמה בלתי הקדמות
ופרעה הוא בחי' הצמצום והחלל הפנוי
ולב זה בחי' תוכו של החכמה.
והצמצום הי' גם כן בחכמה
אבל א"א להבין
כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף
הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו
נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו
וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי והסתרתי
את לב ותוכו של החלל הפנוי של החכמות הנ"ל
והלבשתי את תוך ולבן של הקדמותיהם
שלא יוכל שום אדם להבין זאת
וזה שאין אדם יכול להבין זאת החלל הפנוי
כל זה כדי שבתוכו אשים בתוכו כל העולמות
וזה למען שיתי אותותי וכו'
אבל אלו החכמות שיש בהם מעט קדושה מאותיות השבורים
והם בחי' אדם דקליפה שהוא כקוף בפני אדם
כשאדם נופל לשם יוכל לידע משם את השי"ת
ע"י האותיות הקדושה שנפלו לשם
וזהו: את אשר התעללתי במצרים פי' שחקתי
ואת אותותי אשר בם
[היינו] אדם הבליעל שהוא כקוף בפני אדם
כמו שחוק שמשחקין שקורין נאך גשפעט
הבליעל הוא כמו קוף שעושה מה שאדם עושה
ואת אותותי אשר שמתי בם [וידעתם] כי אני ה'
היינו [שם מי] [*שמי] שנופל לשם [יוכל] לידע כי אני ה' כנ"ל
וכשבא משה לפרעה
כה אמר ה' אלקי העברים שלח עמי ויעבדוני
אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין
וזה לשון עברים לשון עבר הנהר
ועל שם זה אנו נקראים עברים
שאנו משליכים כל החכמות ודבקים בהש"י לבד באמונה לבד
ומשה בא לפרעה כדי להכניע אותו כנ"ל
וזהו עד מתי מאנת לענות מפני
ועיקר הדבר שלח עמי כנ"ל
כי אם מאן אתה לשלח וכו' מביא מחר ארבה בגבוליך
ארבה זה בחי' הצמצום
כמו ארבה דלבושי' מני' וביה
כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה
היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' בחכמה
נמצא כי הכל אחד הוא
[דגם הצמצום של] החלל הפנוי הכל אלקותו
אבל עכשיו אין [יכולת] בידינו להבינו
כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו
זה מורה כי אינו הוא שם
ותיכף כשאנו אומרים שיש שם חכמתו
קשה להבין הצמצום והחלל כי אין כאן חלל
אבל לעתיד יתקיים ולא יכנף עוד מוריך
שיתגלה שכל של חידוש העולם
שכל ההסתרה והצמצום
וזה מחר היינו לעתיד
כמו ולמחר לקבל שכרם
וזה מביא מחר היינו לעתיד
ארבה בגבוליך היינו גבוליך שהוא בחי' חלל הפנוי
יתגלה שם לעתיד הארבה
היינו ה דם דלבושי' מני' וביה
וזה וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי
היינו לעתיד יענה ר [ויסביר] לי תרוצים על כל הספיקות
וזה צדקתי היינו לבושין והסתרה וצמצום
כמו צדק לבשתי
וזה וענתה כמו ענה כסיל
שתען ותשיב לי תירוץ על כל הספיקות
צדקתי שהן לבושין שלי
הן ישיבו לי על לבושין והצמצום של השי"ת
וזהו שלפעמים נעשה כל זה בין הצדיקים
כי הם בוראים עולמות כמובא
לאמר לציון עמי אתה וכו'
והצדיקים הם נמשכים כל אחד ואחד לצד אחד
זה מושך לכאן וזה לכאן
וזה בחי' צמצום האור לצדדין
כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים איזהו התהוות
וזה שמעון בנו אומר
כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה
בין החכמים דייקא שאינם באחדות
וכל אחד נמשך לצד אחר
וטוב לזה שתיקה כנ"ל
היינו בחי' משה שהוא כבד פה כנ"ל
שעל ידו נכנעים אפיקורסית שנזרקה על בני אדם
מחמת שרואים מחלוקת בין החכמים
וזה הפירוד שביניהם זה בחי' חלל הפנוי הנ"ל
ולא המדרש עיקר אלא המעשה
היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות
אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף]
ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות
וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה
היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום
וכל המרבה דברים מביא חטא
כי אחר הצמצום נעשה ע"י דיבוריהם איזהו התהוות
ואפי' ע"י שיחת חולין שלהם
ואפילו מאלו שכל [אחד] דיבר על חבירו החכם
נעשה איזהו התהוות
ומרבוי דיבורם מזה בא התהוות הקליפות
כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור
שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו
כן מריבוי דבורם של החכמים מביא חטא
היינו בחי' חכמות שיש בהם מעט קדושה כנ"ל
וזהו שמעון בנו אומר
אומר זה בחי' ולמען תספר בנו, זה בחי' רחמנות הנ"ל
שמעון, זה בחי' באזני
היינו בחי' הבחנה [כנ"ל:]
[ע"כ מצאתי מכת"י רבינו ז"ל
מהתורה בא אל פרעה שנדפסה בספר בסי' ס"ד
והדפין היו קרועים ושרופים מהצדדין
ובאיזה מקום לא נמצא כ"א חצי דף
והעתקתים אות באות
ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - עַל יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה יִחוּד
...[לשון רבנו זכרונו לברכה] ויסב אלהים את העם וכו' [עיין התורה הזאת בנוסח אחר מכת"י רבינו ז"ל בעצמו] א. דע, שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה אפין באפין בבחינת: "ויאמר בעז לרות לעת האכל גשי הלם" 'לעת האכל' דיקא הינו על ידי האכילה 'גשי הלם' דא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בחינת: "ויגש אליו יהודא" 'דא תקרבתא מלכא במלכא' רק האכילה צריך להיות מאוכל אחר שנתברר, ואין בו שום תערובות כי מאכל שיש בו תערובות, על ידי מאכל כזה, יוכל האדם לחטוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קח - זִבְחֵי אֱלקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה
...רוח נשברה [לשון החברים] זבחי אלהים רוח נשברה הנה ידוע כי עולה באה על הרהור הלב, כמו שכתוב "העולה על רוחכם" הינו שעולה באה על הרהורי הלב, ששם משכן הרוח 'ואין השם יתברך מצרף מחשבה למעשה, בר מהרהורי עכו"ם' והרהור עכו"ם שיך אצל כל אדם הינו מה שמתחיל להתפלל בדבקות, או מתבודד את עצמו ובאמצע התפילה או ההתבודדות נופל ממדרגתו זהו בחינות הרהורי עכו"ם כי כל הנפילות באין מחמת קלקול האמונה וכשנתקלקל האמונה נמצא מחזיר פניו מהשם יתברך כמו שכתוב "נזורו אחור" והשם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
...הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכן יש שהוא מושל על כל העולם כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו בבחינות: "שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" ובחינות המלכות הזאת שיש בכל אחד היא באתגליא ובאתכסיא באתגליא, הינו הממשלה שיש לכל אחד לפי בחינתו שהוא מושל על אלו האנשים באתגליא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיח - לְעִנְיַן חִדּוּשֵׁי תוֹרָה
...גדולים, שהיו משבחים אותם שאומרים תורה בלי מחשבה ועיון מקדם אמר שאין זה מעלה כל כך כי בודאי יכולים לומר תורה בלי מחשבה ועיון כי יכולין לקשר המחשבה והדבור להשם יתברך ולומר תורה בלי מחשבה ועיון מקדם אבל טוב יותר כשחושבין תורה שהשם יתברך כשרוצה לגלות תורה, הוא חוזרה ארבע פעמים קדם שאומרה ולמדו מפסוק: "אז ראה ויספרה, הכינה וגם חקרה" שנכתב בכאן ארבע בחינות: "ראה ויספרה" וכו' שהשם יתברך, כביכול, רואה וסופר ומכין וחוקר דברי התורה ארבע פעמים קדם שאומרה ואחר...
שיחות הר"ן - אות רנה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן קל יותר לתן עצה לאחר, מלעצמו כי כשהאדם בעצמו צריך לעצה קשה לו מאד כי בתחלה חושב מחשבות ויש לו כמה סברות והוכחות שצריך לעשות ולהתנהג כך ואחר כך כשנגמר בדעתו דרך זה בתוך כך חוזר ועולה במחשבתו סברא אחרת ובזה חוזר וסותר כל דרך העצה וההנהגה ראשונה שהיה בדעתו ויש לו הוכחות וסברות רבות להפך ממש אשרי הזוכה לעצה שלמה ונכונה מהשם יתברך באפן שלא יאבד עולמו בחנם חס ושלום...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת
...בין התורות דע, שיש חלוקים בין התורות כי יש תורה שלא נתנה אפילו לדרש ויש תורה שנתנה לדרש ולא נתנה לכתב ויש שנתנה לכתב וכמו שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב' וכו' ומי שיודע להבחין ולהכיר בין התורות איזהו נתנה לכתב, ואיזהו לא נתנה לכתב הוא יכול להכיר את איש ישראלי בין האמות ואפילו אם אחד מישראל עומד בין כמה אמות, יכול להכירו וסוד זה מרמז בפסוק: "אכתב לו רבי תורתי כמו זר נחשבו" הינו כשכותבין רבי תורתי הינו רב...
שיחות הר"ן - אות פה
...נסיעה לאיזה מקום, אם יסע לשם השיב לו: כשרואה אדם נסיעה לפניו אין לו להתעקש למנע מזה לישב בביתו דוקא כי בכל מקום שאדם נוסע לשם הוא מתקן שם איזה דבר רק שיזהר להיות שמור מן העברה חס ושלום אבל כשהוא רק שמור מן העברה חס ושלום אזי כל אדם מתקן בכל מקום שהוא נוסע לשם אפילו איש פשוט לגמרי כי בכל מקום שהאדם בא לשם, הוא עושה שם בודאי איזה דבר שבקדשה על כל פנים כי מתפלל שם ואוכל שם ומברך על אכילתו לפניו ולאחריו וכיוצא בזה כי בודאי איש ישראלי אפילו הפחות שבפחותים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ יֵדַע שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא
...מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כי התרחקות תחלת התקרבות על כן נפל שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך ועצתו שיתחיל מחדש לכנס בעבודת ה' כאלו לא התחיל עדין כלל מעולם וזה כלל גדול בעבודת ה' שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש. [ועין ענין זה עוד בכמה מקומות בספרי רבנו, זכרונו לברכה כמה צריך האדם להתחזק בעבודת ה' ולבלי לפל משום דבר שבעולם רק להתחיל בכל פעם מחדש עין היטב בענין זה, ויערב לך לעד]....
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לט - וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְך לִבְהֶמְתֶּך
...לבהמתך [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" . עשב ראשי תבות עושה שלום במרומיו 'בשדך', לשון שדוד ושבירה כשאדם מרגיש איזה רעבון, שמתגבר עליו תאוות אכילה ידע שיש לו שונאים "השם גבולך שלום" ומי שיש לו רשים מלמטה, בידוע שיש לו רשים מלמעלה בכן צריך לשדד ולשבר הבהמיות שלו המתאוה לאכל כי עקר הרעבון הוא לבהמיות 'בא זדון ויבוא קלון, דא קלונו של רעב', כמו שכתוב "אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים" נמצא המחלקת, הינו מה שמחרפין לאדם בא על ידי זה בחינת...
שיחות הר"ן - אות קנ
שיחות הר"ן - אות קנ פעם אחת אמר אצל מי שאני לוקח ומקבל ממון וכיוצא, אני נותן לו כי בזה שאני מקבל אני נותן [והוא ענין המבאר בהמעשה של יום הששי מהשבעה בעטלירס שהתפאר אחד את עצמו בנפלאות הכח שיש לו בידו, עין שם]...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1084 שניות - עכשיו 16_08_2022 השעה 03:31:23 - wesi2