ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'. כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות כדי להיטב לזולתו כי מידתו להיטב והיה אורו מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו' וכ"ש כולם בחכמה עשית והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה אבל היו בבחי' אין סוף כי לא היו מוגבלים וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ורחמנותו וההבחנה היא מהשכל והחכמה שהגביל בנו ובכל העולמות ודע שיש חכמות שהם רחוקים מהקדושה ואעפי"כ יש בהם מעט אלקות מעט קדושה מאותיות שנפלו בהם בשעת בריאת עולמות שנשברו הכלים מחמת רבוי אור שלא יכלו לסבול את האור ונשברו ונפלו ונתהוה מהם הקליפות וחיותם מנצוצי [כאן חסר הרבה כי חצי הדף נחתך ונאבד] החכמה היה מן הצמצום היינו מהחלל הפנוי הנ"ל ועל החכמות כאלו נאמר כל באיה לא ישובון וכו' כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי' ואדרבא שמורין להיפך כמו החלל הפנוי וזאת החכמה אסור לספר ממנה כי אין לה כוח הדיבור כי החלל הפנוי היא קודם הבריאה קודם אותיות הדיבור ואין כוח במדבר לדבר בה ואין כוח בשכל להבינו כי צמצם חכמתו כדי שישאר חלל פנוי ועל זה נאמר שתוק כך עלה במחשבה כי על הדברים שקשים להבינם נאמר שתוק וכו' וכל שכן שצריך לברוח מאלו החכמות אבל מחמת שכבר נפלו כמה וכמה מבני עמינו הותר לצדיק הדור שהוא בחי' משה ואדרבא מצוה הוא לעיין בחכמות אלו כדי להעלות את עמינו משוחה עמוקה ולא תחשוב שע"י עיון של הצדיק בחכמות הללו יוכל להבין בהם היפך הדבר היינו שיוכל אפשר להביא מופת חותך על חידוש העולם והוא הדין על חכמות כמו זה ויוכל למצוא שם אלקותו ולהראות טעותם דע כי זה לא אפשר אלא עד לעתיד לבא שאז יתקיים ולא יכנף עוד מוריך שיבינו הכל אפי' במקום חלל הפנוי היינו בבחי' הצמצום שהוא בחי' הסתרת אלקותו אעפי"כ יתגלה לעתיד שכל וידיעה גדולה שימצאו אלקות אפי' בבחי' אלו אבל עכשיו העיון של הצדיק שהוא בחי' משה בחכמות הללו הוא תועלת להכניע כוח של החכמות הללו מחמת רוב קדושתו של הצדיק ולהוציא את בני ישראל משם כי כל דבר חושק לשרשו וכשהצדיק עוסק באלו החכמות אזי כל הנשמות שנפלו באלו המבוכות חושקים ונתלהבים לדבק בנשמת הצדיק והוא מוציא אותם משם וזהו פי' בא אל פרעה שצוה הקב"ה להצדיק שהוא בחי' משה שיבא לבחי' פרעה בחי' החלל הפנוי הנ"ל. כי אני הכבדתי לשון לבוש והסתרה. את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה וזה למען שיתי אותותי היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות ולמען תספר באזני בנך ובן בנך פי' רש"י [במקום אחר] עד כאן רחמי האב היינו כי ע"י הבריאה תוכל לספר בהרחמנות שתבחון בהבחנת שכלך באזני, זה בחי' הבחנה, כמו אוזן מלין תבחן כי הסיפור בא מכח אותיות הדיבור שנברא בהן העולמות והבחנה באה מחכמתו ית"ש שברא בה העולמות ועבדי פרעה הן ההקדמות של אלו החכמות שהן עוזרין להחכמות האלו כמו שאין מלך בלא עבדים כן אין חכמה בלתי הקדמות ופרעה הוא בחי' הצמצום והחלל הפנוי ולב זה בחי' תוכו של החכמה. והצמצום הי' גם כן בחכמה אבל א"א להבין כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי והסתרתי את לב ותוכו של החלל הפנוי של החכמות הנ"ל והלבשתי את תוך ולבן של הקדמותיהם שלא יוכל שום אדם להבין זאת וזה שאין אדם יכול להבין זאת החלל הפנוי כל זה כדי שבתוכו אשים בתוכו כל העולמות וזה למען שיתי אותותי וכו' אבל אלו החכמות שיש בהם מעט קדושה מאותיות השבורים והם בחי' אדם דקליפה שהוא כקוף בפני אדם כשאדם נופל לשם יוכל לידע משם את השי"ת ע"י האותיות הקדושה שנפלו לשם וזהו: את אשר התעללתי במצרים פי' שחקתי ואת אותותי אשר בם [היינו] אדם הבליעל שהוא כקוף בפני אדם כמו שחוק שמשחקין שקורין נאך גשפעט הבליעל הוא כמו קוף שעושה מה שאדם עושה ואת אותותי אשר שמתי בם [וידעתם] כי אני ה' היינו [שם מי] [*שמי] שנופל לשם [יוכל] לידע כי אני ה' כנ"ל וכשבא משה לפרעה כה אמר ה' אלקי העברים שלח עמי ויעבדוני אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין וזה לשון עברים לשון עבר הנהר ועל שם זה אנו נקראים עברים שאנו משליכים כל החכמות ודבקים בהש"י לבד באמונה לבד ומשה בא לפרעה כדי להכניע אותו כנ"ל וזהו עד מתי מאנת לענות מפני ועיקר הדבר שלח עמי כנ"ל כי אם מאן אתה לשלח וכו' מביא מחר ארבה בגבוליך ארבה זה בחי' הצמצום כמו ארבה דלבושי' מני' וביה כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' בחכמה נמצא כי הכל אחד הוא [דגם הצמצום של] החלל הפנוי הכל אלקותו אבל עכשיו אין [יכולת] בידינו להבינו כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו זה מורה כי אינו הוא שם ותיכף כשאנו אומרים שיש שם חכמתו קשה להבין הצמצום והחלל כי אין כאן חלל אבל לעתיד יתקיים ולא יכנף עוד מוריך שיתגלה שכל של חידוש העולם שכל ההסתרה והצמצום וזה מחר היינו לעתיד כמו ולמחר לקבל שכרם וזה מביא מחר היינו לעתיד ארבה בגבוליך היינו גבוליך שהוא בחי' חלל הפנוי יתגלה שם לעתיד הארבה היינו ה דם דלבושי' מני' וביה וזה וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי היינו לעתיד יענה ר [ויסביר] לי תרוצים על כל הספיקות וזה צדקתי היינו לבושין והסתרה וצמצום כמו צדק לבשתי וזה וענתה כמו ענה כסיל שתען ותשיב לי תירוץ על כל הספיקות צדקתי שהן לבושין שלי הן ישיבו לי על לבושין והצמצום של השי"ת וזהו שלפעמים נעשה כל זה בין הצדיקים כי הם בוראים עולמות כמובא לאמר לציון עמי אתה וכו' והצדיקים הם נמשכים כל אחד ואחד לצד אחד זה מושך לכאן וזה לכאן וזה בחי' צמצום האור לצדדין כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים איזהו התהוות וזה שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה בין החכמים דייקא שאינם באחדות וכל אחד נמשך לצד אחר וטוב לזה שתיקה כנ"ל היינו בחי' משה שהוא כבד פה כנ"ל שעל ידו נכנעים אפיקורסית שנזרקה על בני אדם מחמת שרואים מחלוקת בין החכמים וזה הפירוד שביניהם זה בחי' חלל הפנוי הנ"ל ולא המדרש עיקר אלא המעשה היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף] ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום וכל המרבה דברים מביא חטא כי אחר הצמצום נעשה ע"י דיבוריהם איזהו התהוות ואפי' ע"י שיחת חולין שלהם ואפילו מאלו שכל [אחד] דיבר על חבירו החכם נעשה איזהו התהוות ומרבוי דיבורם מזה בא התהוות הקליפות כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו כן מריבוי דבורם של החכמים מביא חטא היינו בחי' חכמות שיש בהם מעט קדושה כנ"ל וזהו שמעון בנו אומר אומר זה בחי' ולמען תספר בנו, זה בחי' רחמנות הנ"ל שמעון, זה בחי' באזני היינו בחי' הבחנה [כנ"ל:] [ע"כ מצאתי מכת"י רבינו ז"ל מהתורה בא אל פרעה שנדפסה בספר בסי' ס"ד והדפין היו קרועים ושרופים מהצדדין ובאיזה מקום לא נמצא כ"א חצי דף והעתקתים אות באות ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל]

בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'.

כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות

כדי להיטב לזולתו

כי מידתו להיטב

והיה אורו מתפשט לאין סוף

וצמצם את אורו לצדדין

ונשאר חלל פנוי

ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו

כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו'

וכ"ש כולם בחכמה עשית

והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה

כי שם גילה אורותיו אח"כ

וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה

אבל היו בבחי' אין סוף

כי לא היו מוגבלים

וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות

עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ורחמנותו

וההבחנה היא מהשכל והחכמה שהגביל בנו ובכל העולמות

ודע שיש חכמות שהם רחוקים מהקדושה

ואעפי"כ יש בהם מעט אלקות מעט קדושה

מאותיות שנפלו בהם בשעת בריאת עולמות

שנשברו הכלים מחמת רבוי אור

שלא יכלו לסבול את האור

ונשברו ונפלו

ונתהוה מהם הקליפות

וחיותם מנצוצי

[כאן חסר הרבה כי חצי הדף נחתך ונאבד]

החכמה היה מן הצמצום

היינו מהחלל הפנוי הנ"ל

ועל החכמות כאלו נאמר כל באיה לא ישובון וכו'

כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו

כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי'

ואדרבא שמורין להיפך כמו החלל הפנוי

וזאת החכמה אסור לספר ממנה

כי אין לה כוח הדיבור

כי החלל הפנוי היא קודם הבריאה קודם אותיות הדיבור

ואין כוח במדבר לדבר בה

ואין כוח בשכל להבינו

כי צמצם חכמתו כדי שישאר חלל פנוי

ועל זה נאמר שתוק כך עלה במחשבה

כי על הדברים שקשים להבינם נאמר שתוק וכו'

וכל שכן שצריך לברוח מאלו החכמות

אבל מחמת שכבר נפלו כמה וכמה מבני עמינו

הותר לצדיק הדור שהוא בחי' משה

ואדרבא מצוה הוא לעיין בחכמות אלו

כדי להעלות את עמינו משוחה עמוקה

ולא תחשוב שע"י עיון של הצדיק בחכמות הללו

יוכל להבין בהם היפך הדבר

היינו שיוכל אפשר להביא מופת חותך על חידוש העולם

והוא הדין על חכמות כמו זה

ויוכל למצוא שם אלקותו ולהראות טעותם

דע כי זה לא אפשר

אלא עד לעתיד לבא

שאז יתקיים ולא יכנף עוד מוריך

שיבינו הכל אפי' במקום חלל הפנוי

היינו בבחי' הצמצום שהוא בחי' הסתרת אלקותו

אעפי"כ יתגלה לעתיד שכל וידיעה גדולה

שימצאו אלקות אפי' בבחי' אלו

אבל עכשיו העיון של הצדיק שהוא בחי' משה בחכמות הללו

הוא תועלת להכניע כוח של החכמות הללו

מחמת רוב קדושתו של הצדיק

ולהוציא את בני ישראל משם

כי כל דבר חושק לשרשו

וכשהצדיק עוסק באלו החכמות

אזי כל הנשמות שנפלו באלו המבוכות

חושקים ונתלהבים לדבק בנשמת הצדיק

והוא מוציא אותם משם

וזהו פי' בא אל פרעה

שצוה הקב"ה להצדיק שהוא בחי' משה

שיבא לבחי' פרעה בחי' החלל הפנוי הנ"ל.

כי אני הכבדתי לשון לבוש והסתרה.

את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו

היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין

כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה

וזה למען שיתי אותותי

היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות

ולמען תספר באזני בנך ובן בנך

פי' רש"י [במקום אחר] עד כאן רחמי האב

היינו כי ע"י הבריאה תוכל לספר בהרחמנות

שתבחון בהבחנת שכלך

באזני, זה בחי' הבחנה, כמו אוזן מלין תבחן

כי הסיפור בא מכח אותיות הדיבור שנברא בהן העולמות

והבחנה באה מחכמתו ית"ש שברא בה העולמות

ועבדי פרעה הן ההקדמות של אלו החכמות

שהן עוזרין להחכמות האלו

כמו שאין מלך בלא עבדים כן אין חכמה בלתי הקדמות

ופרעה הוא בחי' הצמצום והחלל הפנוי

ולב זה בחי' תוכו של החכמה.

והצמצום הי' גם כן בחכמה

אבל א"א להבין

כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף

הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו

נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו

וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי והסתרתי

את לב ותוכו של החלל הפנוי של החכמות הנ"ל

והלבשתי את תוך ולבן של הקדמותיהם

שלא יוכל שום אדם להבין זאת

וזה שאין אדם יכול להבין זאת החלל הפנוי

כל זה כדי שבתוכו אשים בתוכו כל העולמות

וזה למען שיתי אותותי וכו'

אבל אלו החכמות שיש בהם מעט קדושה מאותיות השבורים

והם בחי' אדם דקליפה שהוא כקוף בפני אדם

כשאדם נופל לשם יוכל לידע משם את השי"ת

ע"י האותיות הקדושה שנפלו לשם

וזהו: את אשר התעללתי במצרים פי' שחקתי

ואת אותותי אשר בם

[היינו] אדם הבליעל שהוא כקוף בפני אדם

כמו שחוק שמשחקין שקורין נאך גשפעט

הבליעל הוא כמו קוף שעושה מה שאדם עושה

ואת אותותי אשר שמתי בם [וידעתם] כי אני ה'

היינו [שם מי] [*שמי] שנופל לשם [יוכל] לידע כי אני ה' כנ"ל

וכשבא משה לפרעה

כה אמר ה' אלקי העברים שלח עמי ויעבדוני

אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין

וזה לשון עברים לשון עבר הנהר

ועל שם זה אנו נקראים עברים

שאנו משליכים כל החכמות ודבקים בהש"י לבד באמונה לבד

ומשה בא לפרעה כדי להכניע אותו כנ"ל

וזהו עד מתי מאנת לענות מפני

ועיקר הדבר שלח עמי כנ"ל

כי אם מאן אתה לשלח וכו' מביא מחר ארבה בגבוליך

ארבה זה בחי' הצמצום

כמו ארבה דלבושי' מני' וביה

כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה

היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' בחכמה

נמצא כי הכל אחד הוא

[דגם הצמצום של] החלל הפנוי הכל אלקותו

אבל עכשיו אין [יכולת] בידינו להבינו

כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו

זה מורה כי אינו הוא שם

ותיכף כשאנו אומרים שיש שם חכמתו

קשה להבין הצמצום והחלל כי אין כאן חלל

אבל לעתיד יתקיים ולא יכנף עוד מוריך

שיתגלה שכל של חידוש העולם

שכל ההסתרה והצמצום

וזה מחר היינו לעתיד

כמו ולמחר לקבל שכרם

וזה מביא מחר היינו לעתיד

ארבה בגבוליך היינו גבוליך שהוא בחי' חלל הפנוי

יתגלה שם לעתיד הארבה

היינו ה דם דלבושי' מני' וביה

וזה וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי

היינו לעתיד יענה ר [ויסביר] לי תרוצים על כל הספיקות

וזה צדקתי היינו לבושין והסתרה וצמצום

כמו צדק לבשתי

וזה וענתה כמו ענה כסיל

שתען ותשיב לי תירוץ על כל הספיקות

צדקתי שהן לבושין שלי

הן ישיבו לי על לבושין והצמצום של השי"ת

וזהו שלפעמים נעשה כל זה בין הצדיקים

כי הם בוראים עולמות כמובא

לאמר לציון עמי אתה וכו'

והצדיקים הם נמשכים כל אחד ואחד לצד אחד

זה מושך לכאן וזה לכאן

וזה בחי' צמצום האור לצדדין

כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים איזהו התהוות

וזה שמעון בנו אומר

כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה

בין החכמים דייקא שאינם באחדות

וכל אחד נמשך לצד אחר

וטוב לזה שתיקה כנ"ל

היינו בחי' משה שהוא כבד פה כנ"ל

שעל ידו נכנעים אפיקורסית שנזרקה על בני אדם

מחמת שרואים מחלוקת בין החכמים

וזה הפירוד שביניהם זה בחי' חלל הפנוי הנ"ל

ולא המדרש עיקר אלא המעשה

היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות

אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף]

ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות

וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה

היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום

וכל המרבה דברים מביא חטא

כי אחר הצמצום נעשה ע"י דיבוריהם איזהו התהוות

ואפי' ע"י שיחת חולין שלהם

ואפילו מאלו שכל [אחד] דיבר על חבירו החכם

נעשה איזהו התהוות

ומרבוי דיבורם מזה בא התהוות הקליפות

כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור

שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו

כן מריבוי דבורם של החכמים מביא חטא

היינו בחי' חכמות שיש בהם מעט קדושה כנ"ל

וזהו שמעון בנו אומר

אומר זה בחי' ולמען תספר בנו, זה בחי' רחמנות הנ"ל

שמעון, זה בחי' באזני

היינו בחי' הבחנה [כנ"ל:]

[ע"כ מצאתי מכת"י רבינו ז"ל

מהתורה בא אל פרעה שנדפסה בספר בסי' ס"ד

והדפין היו קרועים ושרופים מהצדדין

ובאיזה מקום לא נמצא כ"א חצי דף

והעתקתים אות באות

ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]
שיחות הר"ן - אות עה
...אות עה בענין התפילה ספר רבנו זכרונו לברכה עמנו הרבה והזהיר מאד להכריח את עצמו להתפלל בכונה גדולה, דהינו לקשר המחשבה אל הדבור בקשר אמיץ וחזק שיטה אזנו היטב היטב וישמע מה שהוא מדבר בתפילה וזה עקר תפילה בכונה ולא היה מצוה להתפלל עם כונות ממש על פי כתבי האר"י זכרונו לברכה אפילו לאותן האנשים שהיו לומדים כתבי האר"י על פי פקדתו ואמר שעקר שלמות התפילה הוא ברוך אתה ה' וכו' וכו' כפשוטו וזה עקר כונת התפילה שיכון פרוש המלות וישמע היטב מה שהוא אומר והיה מתלוצץ מאד מאד מאותן האומרים שאין צריכין להכריח עצמו לתפילה...
שיחות הר"ן - אות ריא - גדולות נוראות השגתו
...הר"ן - אות ריא - גדולות נוראות השגתו היה מתלוצץ מאד מהחולקים עליו ואומרים שתורתו קבל מזקנו רבי נחמן הארידענקיר זכרונו לברכה ואמר בדרך צחות: כמה היטיב עמי זקני שהשאיר לי תורות כאלו מכון ממש לכל ענין וענין שיהיה מענינא דיומא וכפי מה שצריכין האנשים השומעים, כגון על שבת חנוכה מחנוכה, ועל שבת נחמו כיוצא בו וכו' וכל האנשים עם כל הצטרכותם בגשמיות וברוחניות יהיו נכללים בזאת התורה באותו העת, וכל מה שעבר בעולם אז וכו' כלומר הלא בתורתו היה כלול כל מה שהיה צריך כל אחד ואחד מהשומעים כאשר ראינו בעינינו בפשיטות...
שיחות הר"ן - אות שח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן ויש לנו בזה שיחות הרבה שכל דבורים ושיחות כאלו של העולם הכל הם מן היצר הרע שמרבה שיחות כאלה להכביד הצער ולהגדיל דאגת הפרנסה כאלו עכשו חס ושלום, אפס תקוה ובאמת הוא שקר וכזב כי השם יתברך מפרנס ומכלכל העולם תמיד ובכל דור ובכל שנה נמצאים עולים ויורדים ואם נסתכל היטב בכל שנה ובכל עת בודאי נמצא תמיד אנשים רבים שהיו עניים ומשרתים וכיוצא בשנים הקודמים ועכשו נתעשרו וגם הם רבם אומרים שהשנים אינם מתקנות עתה כמקדם מחמת שרוצים בכל פעם עשירות יותר ומנהיגים בביתם בגדולות יותר עד שהוצאתם מרבה...
שיחות הר"ן - אות סט
שיחות הר"ן - אות סט "זמרו למי שמנצחין אותו ושמח" כי צריכין לנצח אותו יתברך כביכול כי אף על פי שנדמה להאדם שהשם יתברך אינו רוצה לקרבו מחמת שקלקל הרבה וגם עכשו אינו מתנהג כראוי כרצונו יתברך אף על פי כן צריך האדם לחזק עצמו ביותר ולהשתטח עצמו לפניו ולפרש כפיו אליו יתברך שירחם עליו ויקרבהו לעבודתו כי אף על פי כן אני רוצה להיות ישראלי נמצא שרוצה לנצח את השם יתברך כביכול והשם יתברך יש לו שמחה מזה שמנצחין אותו כביכול
חיי מוהר"ן - צו - סיפורים חדשים
...- צו - סיפורים חדשים אות צו ספר בימי אלול שחלם לו שהיה רוצה לכנס בבית לשמע קול שופר ועבר לפני בית אחד ושמע ששם מזמרין ומכין כף אל כף ומרקדין מאד ושמחין בקפיצות ורקודין גדולים כדרך השמחים והשוחקים מאד. עניתי ואמרתי הלא לכאן בודאי טוב לכנס לשמע קול שופר [והשאר איני זוכר] וענה אחד שגם מרמז בספרו שמצות שופר היא בחינת המחאת כף ורקודין כמובא בהתורה ואלה המשפטים בלקוטי א' סימן י' המדבר מהמחאת כף ורקודין שמבאר שם מאמר הזוהר הקדוש בתרועה דאיהו רוחא אתעבר אל אחר כפירות וכו' שעל ידי זה זוכין להמחאת כף ורקודין...
גשר צר מאוד - לא לפחד כלל - חלק 2
...צר מאוד - לא לפחד כלל - חלק 1. ויש גם את הבחינה של breslev.eip.co.il/?key=223 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה ומזה יבין המשכיל הנמשל מאליו על כל המניעות וההסתות ופתויים שהם בחינת חומות, שיש על אוצר של יראת שמים שבאמת אינם כלום והעקר לב חזק ואמיץ ואז אין לו שום מניעה ובפרט המניעות בגשמיות, כגון מחמת ממון או שמונע אותו אשתו ובניו וחותנו או אביו ואמו וכו', וכיוצא הם כלם בטלים ומבטלים למי שלבו חזק ואמיץ להשם יתברך וגם אפילו גבורה של הגבורים, הוא רק מחזק...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפח - צָּרִיך לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לַחֲזר עַל אֲבֵדָתוֹ
...לחזר על אבדתו דע שצריך לנסע להצדיק לחזר על אבדתו כי קדם שיוצא האדם לאויר העולם מלמדין ומראין לו כל מה שצריך לעשות ולעבד ולהשיג בזה העולם וכיון שיצא לאויר העולם מיד נשכח מאתו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה והשכחה היא בחינת אבדה, כמו שקראו רבותינו, זכרונם לברכה, את השוכח אובד כמאמרם, זכרונם לברכה: 'מהיר לשמע ומהיר לאבד' וכו' וצריך לחזר ולבקש אבדתו והאבדה שלו היא אצל הצדיק כי הצדיק חוזר על אבדתו עד שמוצאה ואחר שמוצאה חוזר ומבקש אחר אבדות אחרים עד שמוצא גם אבדתם עד שמוצא האבדות של כל העולם על כן צר...
שיחות הר"ן - אות יב
...אנשים כשרים ולכנס בעבודת ה' ואזי יש להם בלבולים גדולים ומניעות גדולות ואינם יכולים לתת עצה לנפשם איך לעשות מחמת גדל הבלבולים והמניעות שיש להם וכל מה שרוצים לעשות בעבודת ה' קשה להם לעשות כראוי דע שזה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים לעשות איזה עבודה או לקדש עצמו באיזה קדשה אף על פי שאינם יכולים לגמר כראוי זה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים אחר זה הוא בחינת קרבנות בבחינת: "כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה" ואיתא בתקונים שזה בחינת תפילה שהיא בחינת קרבנות הינו כשרוצים להתפלל ואין מניחין אותו ומבלבלין אותו...
ספר המידות - שבועה
...שבועה חלק א' א. עיר שיש בה שבועות תחרב ותהרס חס ושלום. ב. על ידי שבועות שקר נופלים מאמונה. ג. למוד מסכת שבועות מסגל לירידת הגשם. ד. על ידי שבועת שקר באין הרהורי ניאוף. ה. מי שהוא רגיל בשבועות, מחשבות רעות באים לו תמיד. ו. על ידי העברת השבועה אין תקומה במלחמה. ז. מי שעובר על השבועה, בידוע שאינו מכבד יראי השם. ח. על כל עברות שבתורה נפרעין ממנו, וכאן ממנו וממשפחתו ומכל העולם כלו, וממנו נפרעין לאלתר. ט. דברים שאין אש ומים מכלין אותם, שבועות שקר מכלין אותן. י. מלאך גבריאל הוא ממנה על השרפה לשרף גם להציל...
מה הקשר שבין השכינה לבין החלל הפנוי?
...לבין החלל הפנוי? שאלה: רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על החלל הפנוי. השאלה שלי היא, כיצד קשורה השכינה לכל העניין הזה של החלל הפנוי? האם היא היתה קיימת לפני בריאת העולם? האם היא נבראה אחרי בריאת העולם? כיצד השכינה מתחברת לכל העניין הזה? תודה תשובה: השכינה כידוע היא המלכות, דהיינו לצורך העניין שלנו, השכינה היא העולם / הבריאה, שהיא המלכות של המלך דהיינו הבורא. וממילא התגלות המלכות של השי"ת בבריאה היא השכינה שהיא בגלות. וזה משום שהבורא לא גלוי כרגע בבריאה. כמו כן השכינה היא גם הנשמה של האדם! הנשמה של האדם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 17_04_2026 השעה 14:32:21 - wesi2