ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפה - עקר השלמות היא היראה איתא בזוהר: 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו כביכול שמא קדישא אשתלם' וכו' ועקר השלמות היא היראה כמו שכתוב: "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" ועל כן נקראת יראה סוף דבר כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא" כי היא שלמות כל הדברים ויש שני מיני יראות יש מי שהוא ירא מה' מגדלתו ורוממותו בגין דאיהו רב ושליט ויש יראה למטה ממנה, הינו שבא ליראה על ידי יראות תחתונות על ידי שירא מחיה או משר או מפחד אחר על ידי זה הוא נזכר ובא ליראת ה' בגדלתו ורוממותו היא בחינות א כי היראה היא בחינת מלכות, כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' וכו' דלת 'בגין דלית לה מגרמה כלום' כי אי אפשר לבוא ליראה כי אם על ידי התבוננות השכל בגדלתו והשכל נקרא יוד כמו שכתב רש"י: "אז ישיר משה" 'שראוי לכתב שר משה, אלא יוד על שם המחשבה נאמרה' וההמשכה מהשכל להיראה הוא בחינת ואו וזה א והיראה השניה שהיא באה מדברים תחתונים, היא בחינת אד כי היא בחינת דלי דלת שאינה נמשכת מהשכל, אלא מהדברים תחתונים ועל ידי היראה זו אינו נמשך רק השפעות בעולם כי הוא בחינת העלאת מיין נקבין כמו כשאחד צריך לחברו ומבקש ממנו ועל ... ממנו נעשו אלו הדבורים בחינת העלאת מיין נקבין ופועלים הבקשה אצל חברו להשפיע לו מה שצריך כן מה שמעלה היראה מהדברים התחתונים נעשה מזה בחינת העלאת מיין נקבין ונמשכין השפעות בעולם וזה בחינת "ואד יעלה מן הארץ" על ידי היראה התחתונה זו שהיא בחינת אד כנ"ל על ידי זה: "והשקה את כל פני האדמה" כי על ידה נמשכין השפעות ... כך עושה הכלי כן בזה הרצון לנסע נעשה הציור ורשם הכלי ואחר כך כשבא אליו נעשה הכלי וזה: "אדם יראה לעינים" על ידי יראה לעינים, הינו היראה התחתונה שמקבל על ידי מה שרואה בעינים כנ"ל על ידי זה נעשה בחינת אדם הינו שנמשכין השפעות על ידי אד שהוא בחינת יראה זו כנ"ל מם הוא הכלי לקבל השפע כנ"ל אבל על ידי היראה העליונה הנ"ל שהיא באה מהשכלת הלב ברוממותו על ידה אשתלם שמא קדישא דקדשא בריך הוא כנ"ל וזה וה' יראה ללבב שעל ידי יראה ללבב שהוא בחינת יראה עליונה שהיא באה מהשכלת הלב ברוממותו יתברך כנ"ל על ידי זה נשלם שם ה' כמו שכתוב בזוהר הנ"ל 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו שמא קדישא אשתלם' ועקר השלמות היא היראה כנ"ל וזהו "וה' יראה ללבב" כי על ידי יראה עליונה הנ"ל שהיא בחינות יראה ללבב נשלם שם ה' כנ"ל. [זה המאמר שמעתי בשמו, שהוא שיך על פסוק: "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון" ואיני יודע הפרוש אך כפי הנראה, יש שיכות לסוף המקרא לענין מאמר הנ"ל עין שם מה שכתוב בסופו שעל ידי ההשתוקקות לנסע להצדיק נעשה ציור ורשם הכלי וכו' וזהו בחינת "יראה אל אלהים בציון" 'ציון' זה בחינת ציון ורשם הכלי, שנעשה על ידי ההשתוקקות וכו' כנ"ל שעל ידי זה זוכין אחר כך להתקרב להשם יתברך בחינת "יראה אל אלהים בציון" הינו על ידי ציון ורשם הכלי, שנעשה על ידי השתוקקותו הגדולה בתחלה. ואמר רבנו, זכרונו לברכה ... וטרחות וכו' יש לו כלי גדול ביותר לקבל אחר כך בתוכו שפע קדשה וטהרה להתקרב להשם יתברך וזה בחינת "יראה אל אלהים בציון" כנ"ל]

... בחינת חטם בחינת 'ודברתם אל הסלע' כנ"ל בחינת: "ותהלתי אחטם לך" ארחא מליא "כי אין מחסור ליראיו" וזה 'מליא' ויראה היא בחינת תפילה בחינת "יראת ה' היא תתהלל" בחינת חטם בחינת "והריחו ביראת ה'" דלא אתחזיא כי צריך להקטין ...

... ומבלבל וכל הרוצה לטל את השם, נוטל כמו שמתנהג עכשו בעוונותינו הרבים כי ישראל צריכין שיהיה עליהם משגיח שישגיח ויראה בהם שיעמד כל אחד על מקומו הראוי לו באמת והמשגיח הזה יהיה פרוש וקדוש גדול בבחינת קדשת ופרישות משה ... ברוך הוא מלעזר לעובדים אותו נמצא שעל ידי זה אלו בני אדם נופלים בכפירות גדולות וחושבים, חס ושלום, "לא יראה ולא יבין אלקים במעשה בני אדם" על ידי זה "את יראי ה' לא יכבדו" ומחרפים ומבישים אותם ... וזהו ...

... חן. טו. מי שיש לו הכנעה, אין לו מורא, כאלו יושב במצור. טז. מי שאין בו הכנעה, אין בו יראה. יז. על ידי ענוה נתגדל, גם אינו נופל ממדרגתו. יח. מי שהוא לב רך, הוא יכול להכניע את עצמו ...

... הנ"ל ממש העומדת בפני העינים ומפסקת מלראות הר גדול וכו' כנ"ל אבל בקל יוכל לסלק המטבע מנגד עיניו ותכף יראה ההר הגדול ממנו כמו כן ממש לענין העולם והתורה שבהעברה בעלמא יכול להעביר העולם מנגד עיניו ואז יזכה לראות ...

... אריכות ימים, בחינת זקן כי צריך אריכות ימים כדי לקבל בתוכו את העשירות של ההתבוננות ואריכות ימים, הינו שצריך שיראה להאריך ולהגדיל ימיו כי כל יום ויום ממקום שמתחיל אצל כל אחד בודאי בתחלה הוא קצר הינו שבתחלת היום ... שהוא בחינת זקן כנ"ל ג. ובחינת זקן, דהינו להרחיב ולהאריך ימיו בתוספות קדשה בכל פעם כנ"ל הוא על ידי יראה שהיראה מביאה תוספות קדשה בכל יום ויום שעל ידי זה נתארכין ונתרחבין הימים, בבחינת "יראת ה' תוסיף ימים" "יראת ה' ... כאוצר' שהוא קצר מלמעלה ורחב מלמטה כי התחלת הימים הם קצרים ואחר כך מתרחבין והולכין, בתוספות קדשה על ידי היראה כנ"ל נמצא שזוכין על ידי היראה, לאריכות ימים שהם בחינת זקן, בחינת תקוני עתיק שעל ידי זה זוכין לעשירות כי היראה שומרת מההפך של עשירות דהינו עניות, שבא על ידי בחינת: "שקר החן והבל היפי" כי יש כמה מיני חן ... והבל היפי" דהינו, מי שאינו נשמר מיפי הנשים על ידי זה יש לו תאוות של אלו החנות של שקר ויראה הוא הפך מזה כמו שכתוב: "שקר החן והבל היפי, אשה יראת ה' היא תתהלל" ועל כן אברהם ויצחק, כשבאו ... לכנס לשם, הרגישו זאת על ידי שהתחילו להרגיש לפי ערך גדל קדשתם, יפי הנשים ועל כן הרגישו שאין שם יראה ועל כן אסרו על עצמן זווג נשותיהן כאחותו כמו שכתוב: "כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה" וכו' ... כן כשבא יצחק לשם, הצרך גם כן לאסר זווגו כאחותו כנ"ל עד אשר המשיך שם אריכות ימים שהיא בחינת יראה, שמצלת מזה כנ"ל ואז התרה לו כמו שכתוב: "ויהי כאשר ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך" וכו' ועל ידי ... שם לעשירות כמו שכתוב: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" וכו' כנ"ל כי מי שאין לו יראה, ואינו נשמר מבחינת: "הבל היפי" על ידי זה בא לעניות כמו שכתוב: "אל תחמד יפיה בלבבך, כי בעד אשה ... "נר ה' נשמת אדם" שעקר קיום ותקון נר ה' שהוא השכל הוא על ידי הנשימה כנ"ל נמצא שעל ידי יראה זוכין לאריכות ימים שעל ידי זה נמשך העשירות שעל ידו באים להתבוננות כנ"ל ד. ושלמות היראה, היא בבחינת שלש קוין בחינת 'מורא שמים' 'ומורא רבך', 'ומורא אב ואם' וכשיש חכם הדור שזוכה לתלמידים הגונים, ולבנים הגונים אזי היראה בשלמות כי יראת החכם והרב שבדור, הוא בחינת 'מורא שמים' והתלמידים, יש להם יראת הרב בחינת 'מורא רבך' והבנים, יש להם 'מורא אב ואם' שעל ידי שלש יראות אלו, היראה בשלמות. ובחינת יראה של כל אחד מהשלש הנ"ל צריך שיהיה כלול משלש שלש דהינו מורא של הרב, שהוא 'מורא שמים' צריך שיהיה ... על ידי התבוננות גדלת הבורא יתברך שמו שחוקר ודורש בשכלו נמצא שיראתו על ידי השכל על כן צריך שתהיה היראה מלאה בכל השלשה מחין בחכמתו ובינתו ודעתו כלם יהיו מלאים מיראת השם. ויראת התלמיד, דהינו 'מורא רבך' שהוא על ... . ויראת הבן, שהוא 'מורא אב ואם' צריך להמשיכה בבחינת 'נחלת אבות' בחינת: "בית והון נחלת אבות" וצריך שתתפשט היראה על כל חלקי עשירות, שהם נחלת אבות כנ"ל 'לעולם ישלש אדם מעותיו 'שליש בפרקמטיא', 'ושליש בקרקע', 'ושליש בידו' ושלשה ... שאצל שקלים שנאמר שם: "לכפר על נפשתיכם" בחינת: "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" ה. והתגלות היראה, הוא על ידי פקידות עקרות כי על ידי לדה נתגלה יראה, בחינת: "רעדה אחזתם שם חיל כיולדה" כי על ידי הלדה יוצאין דמים וגבורות שהן בחינת יראה ובפרט כשנפקדה עקרה שהיו הדמים והגבורות נעצרין כל כך עד עתה על כן אחר כך כשיוצאין, נתגלה היראה ביותר וכפי הלדה, כן התגלות היראה כי כשנפקדה עקרה אחת, נתגלה יראה וכשנפקדו הרבה עקרות, נתגלה היראה ביותר וזה בחינת: "חיל כיולדה" כפי הלדה כן התגלות היראה שהוא תקף התגלות היראה מאד, בחינת: "פחד יצחק" כי כשנפקדה שרה, נפקדו כמה עקרות עמה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל וזה בחינת: "כי ילדתי בן לזקניו" כי על ידי לדת יצחק, שהוא התגלות היראה על ידי זה נמשך אריכות ימים, בחינת זקן כנ"ל בבחינת: "יראת ה' תוסיף ימים" כנ"ל ו. ופקידות עקרות נעשה ... משנה מחברו וצריכין להלביש את הפנים דוקא, מחמת שלשה טעמים א כי כמו שמרפאין את העור צריכין לסגרו, שלא יראה את האור פתאם וצריכין לצמצם לו את האור, כדי שלא יזיק לו מה שיראה פתאם כמו כן לזה שהיה בשנה ובחשך זמן רב כשרוצין להראות לו פניו ולעוררו צריכין להלביש לו את הפנים ... כנ"ל וכל זה הוא בחינת שופר שתוקעין בראש השנה בחינת 'תקיעה תרועה שברים' כנ"ל ועל ידי פקידות עקרות, נתגלה יראה כנ"ל וזה בחינת שופר, כמו שכתוב: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" וכו' וזה בחינת שופר, שהוא 'קצר מלמעלה ורחב מלמטה' שזהו בחינת: "מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה" כמובא כי על ידי השופר, הוא התגלות היראה כנ"ל שעל ידה זוכין לאריכות ימים דהינו להרחיב ולהאריך ימיו בתוספות קדשה יתרה בכל עת שזהו בחינת 'קצר מלמעלה ... זקן היא בחינת אריכות ימים הנ"ל דהינו שמאריכין ומרחיבין ימיו בכל עת בתוספות קדשה כנ"ל שזה זוכין על ידי יראה כנ"ל שכל זה הוא בחינת שופר כנ"ל נמצא שעל ידי השופר, שהוא בחינת התעוררות השנה ועל ידי זה נעשה פקידות עקרות כנ"ל על ידי זה נתגלה יראה כנ"ל ויראה מכניע את הבל היפי כנ"ל וזה בחינת ההבלים של השופר כי הם בחינת 'הבל היפי' כי שופר לשון יפי, בחינת 'שפרו מעשיכם' הינו, שעל ידי ההבלים של השופר, נכנע הבל היפי כי שופר הוא בחינת התגלות היראה כנ"ל וזה פרוש: אמר רבי יוחנן: כל ימיו של אותו הצדיק וכו' אמר מי איכא דנים שבעין שנין יומא ... שעל ידי זה מעוררין מהשנה כנ"ל על ידי זה 'להתיר פה אלמים להתיר פה עקרות' שעל ידי זה נתגלה יראה ועל ידי היראה נמשך אריכות הימים בחינת זקן, בחינת תקוני עתיק כנ"ל ועל ידי זה נמשך העשירות לתוך האריכות ימים כנ"ל וזה, ... בחינת: "מי כמוכה באלים ה'" קרא לרבי אלעזר ברה וכו' ולרבי אבא, ואמר אנן כללא דכלא הינו בחינת שלמות היראה שהוא על ידי בחינת שלשה קוין הנ"ל בחינת: 'מורא שמים', 'ומורא הרב', 'ומורא אב ואם' נמצא שעל ידי רבי שמעון, ורבי אלעזר בנו, ורבי אבא תלמידו נשלם היראה שעל ידי זה בא אריכות ימים בחינת תקוני עתיק כנ"ל. אשתיקו, שמעו קלא הינו שאותן שהיו בבחינת שתיקה, בחינת ...

... ברוך הוא מלעזר לעובדים אותו נמצא שעל ידי זה אלו בני אדם נופלים בכפירות גדולות וחושבים, חס ושלום, "לא יראה ולא יבין אלהים במעשה בני אדם" על ידי זה "את יראי ה' לא יכבדו" ומחרפים ומבישים אותם ובשביל זה ...

... נתמעט. ב. אין הקדוש ברוך הוא נותן גדלה לאדם, עד שבודקו בדבר קטן. ג. על ידי בלבול הדעת נתקלקל היראה. גם על ידי בלבול הדעת ממשלתו נופלת. ד. על ידי זריזות זוכה להיות רועה נאמן. וסימן לדבר: לך אל ...

... ומבלבל וכל הרוצה לטל את השם, נוטל כמו שמתנהג עכשו בעוונותינו הרבים כי ישראל צריכין שיהיה עליהם משגיח שישגיח ויראה בהם שיעמד כל אחד על מקומו הראוי לו באמת והמשגיח הזה יהיה פרוש וקדוש גדול בבחינת קדשת ופרישות משה ... בעצמה יקרה מאד אשר אין לשער ובודאי ראוי שיפל עליו בושה גדולה כשבא לעשות איזה מצוה כשיסתכל על עצמו ויראה שהוא רחוק מאד מהשם יתברך ואין לו שום זכות שיזכה לעשות מצוה ואם היה להאדם בושה היה מתביש אפילו ... הוא בחינת חיים, בחינת: "והשיבו וחיו" בחינת חיים נצחיים של עולם הבא בחינת שבת, בחינת: 'טועמיה חיים זכו' כי היראה והבושה, דהינו בחינת תשובה הוא בחינת שבת, בחינת חיים נצחיים של עולם הבא כנ"ל ועקר החיים הוא להשפלות של ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קה - ישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש איזה דבר שמעתי מאחד, שהזהיר אותו שישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש בתורתו איזה דבר [כאשר הזהיר על זה לכמה וכמה מאנשיו] ואמר לו: אם תזכה לכון אל תכן כונתי ...