ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית   •   ליקוטי מוהר"ן חלק א   •   ליקוטי מוהר"ן חלק ב   •   סיפורי מעשיות   •   שבחי הר"ן   •   שיחות הר"ן   •   חיי מוהר"ן   •   ספר המידות   •   לימוד


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.

הָאִדְּרָא רַבָּא קַדִּישָׁא
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶך. מַאי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶך, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא דְּאִיהִי מִתְבַּטְּלָא, אִי לָא יִתְעֲבִד בְּתִקּוּנֵי דָּא. וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְמַר כְּתִיב: "אַשְׁרֶיך יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹך", וּכְתִיב "מִי כָמוֹך בָּאֵלִים ה'". קָרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אָחֳרָא, וְאָמַר: אֲנַן כְּלָלָא דְּכלָּא. עַד כָּאן אִתְתַּקְּנוּ קַיָּמִין אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ קָלָא, וְאַרְכֻּבָּתַן דָּא לְדָא נָקְשָׁן
א. דַּע שֶׁיֵּשׁ שְׁבִילֵי הַתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאד
שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזּאת, כִּי אִם עַל יְדֵי עֲשִׁירוּת
וְצָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַל כָּל פָּנִים פַּרְנָסָה

כְּמוֹ כֵן לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזּאת, שֶׁהוּא גָּדוֹל מְאד
צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאד
שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הוֹן רַב, וְלא תֶּחְסַר כּל בָּהּ
כִּי צָרִיך כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזּאת

וּבְנֵי יִשָּׂשׂכָר שֶׁהָיָה לָהֶם זאת הַהִתְבּוֹנְנוּת
בִּבְחִינַת: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה"
לא זָכוּ לָזֶה, כִּי אִם עַל יְדֵי עֲשִׁירוּת
בְּחִינַת: "יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם", וְתַרְגּוּמוֹ: 'עַתִּיר בְּנִכְסִין'
וְעַל כֵּן משֶׁה וְכָל הַנְּבִיאִים הָיָה לָהֶם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאד
כְּדֵי לָבוֹא עַל יָדוֹ לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזּאת

וּמֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה הִתְבּוֹנְנוּת הַזּאת
עַל כֵּן נִקְרֵאת הַתּוֹרָה הוֹן
וְכֵן כָּל מִי שֶׁעָבַר דֶּרֶך יָדָם הַתּוֹרָה
הָיָה לָהֶם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאד

דְּהַיְנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהֵבִיא הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל
הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
וְכֵן רַבִּי שֶׁסִּדֵּר וְחָתַם הַמִּשְׁנַיּוֹת
וְכֵן רַב אַשֵׁי שֶׁהָיָה חֲתִימַת הַתַּלְמוּד, וְסִדֵּר אֶת כָּל הַתַּלְמוּד
שֶׁגַּם כֵּן הָיוּ עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים מְאד
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
כִּי מֵחֲמַת שֶׁתִּקְּנוּ וְסִדְּרוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
וְעָבַר דֶּרֶך יָדָם הַתּוֹרָה, עַל כֵּן הָיוּ גַּם כֵּן עֲשִׁירִים כַּנַּ"ל
כִּי צָרִיך עֲשִׁירוּת גָּדוֹל לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת: "פְּסָל לְך"
וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'הַפְּסֹלֶת יִהְיוּ שֶׁלְּך וְכוּ'
כִּי כְּמוֹ שֶׁבִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה
קדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין אֵיזֶה פְּשָׁט, צָרִיך לוֹמַר מִקּדֶם הַקְדָּמוֹת
וְאַחַר כָּך מַשְׁלִיכִין הַהַקְדָּמוֹת, וּבָאִים אֶל הַמְכֻוָּן
כִּי הָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן
וְכָל הַדְּבָרִים וְהַהַקְדָּמוֹת שֶׁמִּקּדֶם, הֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת
שֶׁנִּנְסָרִין וְנִפְסָלִין סְבִיב הַמְכֻוָּן

כְּמוֹ כֵן בְּהִתְבּוֹנְנוּת הַתּוֹרָה
צָרִיך לֵילֵך מִקּדֶם, וּלְסַבֵּב בְּכַמָּה סִיבּוּבִים, עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן
וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן
וְכָל אֵלּוּ הַסִּיבּוּבִים, הֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת
וְהֵם בְּחִינַת עֲשִׁירוּת שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִים אֶל הַהִתְבּוֹנְנוּת

וְזֶה בְּחִינַת: "פְּסָל לְך" 'הַפְּסֹלֶת יִהְיֶה שֶׁלְּך', מִשָּׁם נִתְעַשֵּׁר משֶׁה
כִּי זֶה הַפְּסֹלֶת שֶׁל לוּחוֹת
הֵם בְּחִינַת הַסִּיבּוּבִים, שֶׁנִּנְסָרִין וְנִפְסָלִין סְבִיב סְבִיב הַהִתְבּוֹנְנוּת
וְהֵם בְּחִינַת עֲשִׁירוּת
כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִים אֶל הַהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל
וְזֶה אוֹתִיּוֹת מָמוֹן רָאשֵׁי תֵּבוֹת מִשָׁם נִתְעַשֵׁר משֶׁה
וָי"ו הוּא בְּחִינַת הַלּוּחוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִתְעַשֵּׁר משֶׁה

כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן ו' וְרָחְבָּן ו' וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל
ב. וְלָבוֹא לָעֲשִׁירוּת הַזּאת
הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק
בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים, בְּחִינַת זָקֵן

כִּי צָרִיך אֲרִיכוּת יָמִים
כְּדֵי לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אֶת הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַהִתְבּוֹנְנוּת

וַאֲרִיכוּת יָמִים, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיך שֶׁיִּרְאֶה לְהַאֲרִיך וּלְהַגְדִּיל יָמָיו
כִּי כָל יוֹם וָיוֹם מִמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִיל אֵצֶל כָּל אֶחָד בְּוַדַּאי בַּתְּחִלָּה הוּא קָצָר
הַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת הַיּוֹם
קָשָׁה עָלָיו מְאד הָעֲבוֹדָה שֶׁצָּרִיך לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם
כְּגוֹן לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמד וְכַיּוֹצֵא
וְעַל כֵּן הַיּוֹם בִּתְחִלָּתוֹ הוּא קָצָר
כִּי צָרִיך לְהַתְחִיל מְעַט מְעַט
וְאַחַר כָּך מִתְרַחֵב וְהוֹלֵך בַּעֲבוֹדָתוֹ
וְצָרִיך הָאָדָם לִרְאוֹת לְהַגְדִּיל וּלְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיך
כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁבָּא אַחַר כָּך
לְהַגְדִילָה וּלְהַרְחִיבָה בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה
וְכֵן כְּשֶׁבָּא יוֹם הַשֵּׁנִי, יִהְיֶה הוֹלֵך וּמִתְרַחֵב בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה
וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם יִהְיוּ יָמָיו מִתְרַחֲבִין בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה
וְזֶה בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים

וְאַבְרָהָם שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת זָקֵן בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים
עַל יְדֵי זֶה זָכָה לַעֲשִׁירוּת
בְּחִינַת: וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַך אֶת אַבְרָהָם בַּכּל
וְזֶה בְּחִינַת: מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן
שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת זָקֵן הַנַּ"ל בָּא לְהִתְבּוֹנְנוּת
שֶׁהוּא בָּא עַל יְדֵי עֲשִׁירוּת שֶׁנִּמְשָׁך לְתוֹך אֲרִיכוּת יָמִים
שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל
ג. וּבְחִינַת זָקֵן, דְּהַיְנוּ לְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיך יָמָיו בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה בְּכָל פַּעַם כַּנַּ"ל
הוּא עַל יְדֵי יִרְאָה
שֶׁהַיִּרְאָה מְבִיאָה תּוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם
שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְאָרְכִין וְנִתְרַחֲבִין הַיָּמִים
, בִּבְחִינַת "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים"
"יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ", בְּחִינַת: 'עֲשָׂאָהּ כְּאוֹצָר'
שֶׁהוּא קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה
כִּי הַתְחָלַת הַיָּמִים הֵם קְצָרִים
וְאַחַר כָּך מִתְרַחֲבִין וְהוֹלְכִין, בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה
עַל יְדֵי הַיִּרְאָה
כַּנַּ"ל
נִמְצָא שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי הַיִּרְאָה, לַאֲרִיכוּת יָמִים
שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק
שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת
כִּי הַיִּרְאָה שׁוֹמֶרֶת מֵהַהֶפֶך שֶׁל עֲשִׁירוּת
דְּהַיְנוּ עֲנִיּוּת, שֶׁבָּא עַל יְדֵי בְּחִינַת: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּפִי"

כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֵן שֶׁל שֶׁקֶר
שֶׁעוֹשִים בַּעֲמִידָה, וּבַאֲכִילָה וּבְדִבּוּרוֹ עִם אֲנָשִׁים, וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים

וּלְכָל דָּבָר יֵשׁ חֵן אַחֵר מְיֻחָד
וְכָל אֵלּוּ הַחִנּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, הֵם בָּאִים עַל יְדֵי הֶבֶל הַיּפִי
בִּבְחִינַת "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּפִי"
דְּהַיְנוּ, מִי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָר מִיּפִי הַנָּשִׁים
עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ תַּאֲווֹת שֶׁל אֵלּוּ הַחִנּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר

וְיִרְאָה הוּא הֶפֶך מִזֶּה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל"
וְעַל כֵּן אַבְרָהָם וְיִצְחָק, כְּשֶׁבָּאוּ לַמְּקוֹמוֹת שֶׁלּא הָיוּ שָׁם יִרְאוֹת
וְתֵכֶף כְּשֶׁרָצוּ לִכְנס לְשָׁם, הִרְגִּישׁוּ זאת
עַל יְדֵי שֶׁהִתְחִילוּ לְהַרְגִּישׁ לְפִי עֵרֶך גּדֶל קְדֻשָּׁתָם, יְפִי הַנָּשִׁים
וְעַל כֵּן הִרְגִּישׁוּ שֶׁאֵין שָׁם יִרְאָה
וְעַל כֵּן אָסְרוּ עַל עַצְמָן זִוּוּג נְשׁוֹתֵיהֶן כַּאֲחוֹתוֹ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה" וְכוּ'
וְאַחַר כָּך תִּקֵּן אַבְרָהָם זאת
וְהִמְשִׁיך אֲרִיכוּת יָמִים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים"
בְּחִינַת: "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים" כַּנַּ"ל
וְאַחַר כָּך קִלְקְלוּ הַפְּלִשְׁתִּים כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁתִּקֵּן אַבְרָהָם
בְּחִינַת: "וְכָל הַבְּאֵרוֹת וְכוּ' סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים"
וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא יִצְחָק לְשָׁם, הֻצְרַך גַּם כֵּן לֶאֱסֹר זִוּוּגוֹ כַּאֲחוֹתוֹ כַּנַּ"ל
עַד אֲשֶׁר הִמְשִׁיך שָׁם אֲרִיכוּת יָמִים
שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁמַּצֶּלֶת מִזֶּה כַּנַּ"ל
וְאָז הֻתְּרָה לוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶך" וְכוּ'
וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁהִמְשִׁיך אֲרִיכוּת יָמִים, זָכָה שָׁם לַעֲשִׁירוּת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים" וְכוּ' כַּנַּ"ל
כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ יִרְאָה, וְאֵינוֹ נִשְׁמָר מִבְּחִינַת: "הֶבֶל הַיּפִי"
עַל יְדֵי זֶה בָּא לַעֲנִיּוּת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַל תַּחְמד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶך, כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם"
כִּי עֲשִׁירוּת וְהֶבֶל הַיּפִי, הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים
כִּי עֲשִׁירוּת, הוּא מֵאֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה
וְיפִי, הוּא מֵהֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה

כִּי בִּשְׁעַת יְצִיאַת הַטִּפָּה זַרְעִיּוּת
אֲזַי צָרִיך לִהְיוֹת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, מִשְּׁנֵי טְעָמִים
א' כְּדֵי שֶׁלּא יִתְקָרֵר הַטִּפָּה עַל יְדֵי הַנְּשִׁימָה
שֶׁהוּא אֲוִיר הַקַּר, שֶׁמְּקַבֵּל בְּכָל רֶגַע מִבַּחוּץ
כִּי צְרִיכָה לָצֵאת בַּחֲמִימוּת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְהוֹלָדָה
וְהַב' כִּי מֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק כּחַ הַדּוֹחֶה לְהוֹצִיא וְלִדְחוֹת הַטִּפָּה
עַל כֵּן הוּא בְּהֶכְרֵחַ הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה
כִּי הַנְּשִׁימָה הוּא מוֹצִיא רוּחַ וּמַכְנִיס רוּחַ
וּמֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק כּחַ הַדּוֹחֶה לִדְחוֹת הַטִּפָּה
אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא הָרוּחַ
וְעַל כֵּן הוּא הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה
וְזֶה הָרוּחַ וְהַהֶבֶל שֶׁנִּכְנַס מִקּדֶם וְנִשְׁאַר שָׁם
הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַכּחַ הַדּוֹחֶה, וְעַל יָדוֹ יוֹצְאָה הַטִּפָּה לַחוּץ

וּכְפִי זַכּוּת וְצַחוּת הַהֶבֶל
כֵּן הַוָּלָד מְלֻבָּן וּמְזרָז
כִּי אִם הַהֶבֶל זַך וְנָקִי
אֲזַי הַטִּפָּה שֶׁיּוֹצֵאת שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם הַהֶבֶל הַזֶּה
הִיא גַּם כֵּן צָחָה וּנְקִיָּה
וַאֲזַי הַוָּלָד גַּם כֵּן מְלֻבָּן וּמְזרָז
וְאִם יֵשׁ עֲכִירוּת בְּתוֹך הַהֶבֶל
אֲזַי נִתְעַכֵּר הַטִּפָּה גַּם כֵּן

וזהו "אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה"
כִּי כְּפִי הַהֶבֶל, כֵּן הִתְהַוּוּת הַוָּלָד
וְזֶה בְּחִינַת: "אַך הֶבֶל בְּנֵי אָדָם"
כִּי הַהֶבֶל הוּא מְלַבֵּן וּמְזָרֵז הַוָּלָד
כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת: "הֶבֶל הַיּפִי", כִּי הַיּפִי הוּא כְּפִי הַהֶבֶל כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן מִי שֶׁחוֹמֵד יפִי הַנָּשִׁים
נִמְצָא שֶׁמְּקַבֵּל בְּחִינַת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה
וְעַל כֵּן הוּא בְּהֶפֶך מֵעֲשִׁירוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה
כִּי כָּל מִינֵי עֲשִׁירוּת
דְּהַיְנוּ כָּל מִינֵי דָּגָן, וְכָל הָאִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים, וְכָל מִינֵי מַתָּכוֹת
הֵם רַק עַל יְדֵי גְּשָׁמִים
וְכֵן כָּל הָאוֹצָרוֹת הֵם עַל יְדֵי גְּשָׁמִים

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יִפְתַּח ה' לְך אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב לָתֵת מְטַר אַרְצְך" וְכוּ'
וְהַגְּשָׁמִים הֵם מִבְּחִינַת הַנְּשִׁימָה
שֶׁמַּכְנִיסִין וּמְקַבְּלִין אֲוִיר מִן הַחוּץ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֶּן קָרַח וְרחַב מַיִם בְּמוּצָק"
וְזֶה בְּחִינַת: "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ"
הַיְנוּ שֶׁהָעֲשִׁירוּת הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת הַנְּשִׁימָה
שֶׁהוּא אֲוִיר הַקַּר שֶׁמְּקַבְּלִין בְּכָל רֶגַע מִן הַחוּץ כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ 'קִרְיַת עֻזּוֹ', בְּחִינַת: "גֶּשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ"
וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים"
כִּי 'בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם'
שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, בְּחִינַת 'הֶבֶל הַיּפִי' הַנַּ"ל
אֵין שָׁם בְּחִינַת גְּשָׁמִים
כִּי גְּשָׁמִים הֵם רַק עַל יְדֵי הַנְּשִׁימָה כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת: "הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעַט"
עַל יְדֵי הֶבֶל הַנַּ"ל, נִתְמַעֵט הַהוֹן
וְזֶה בְּחִינַת "וְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה"
עַל יְדֵי קר רוּחַ, שֶׁהוּא רוּחַ הַקַּר שֶׁל הַנְּשִׁימָה
עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, שֶׁבָּא עַל יְדֵי עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת: "וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם"
כִּי עִקַּר הַהִתְבּוֹנְנוּת
עַל יְדֵי הַנְּשִׁימָה, בְּחִינַת קַר רוּחַ
כַּנַּ"ל
כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַשֵּׂכֶל, הוּא עַל יְדֵי הַנְּשִׁימָה
כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה עַל תִּקּוּנוֹ, שֶׁיּוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן
הוּא עַל יְדֵי הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף
כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא כְּמוֹ נֵר הַדּוֹלֵק
כִּי הוּא דּוֹלֵק עַל יְדֵי הַשְּׁמָנִים שֶׁנִּמְשָׁכִין אֵלָיו
וְהֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן שֶׁנִּמְשָׁך אֶל פְּתִילָה הַדּוֹלֶקֶת
וּכְשֶׁאֵין שְׁמָנִים בַּגּוּף, אֵין הַשֵּׂכֶל יָכוֹל לִדְלק בְּהִתְבּוֹנְנוּת
וּמִזֶּה בָּאִים מְשֻׁגָּעִים
עַל יְדֵי שֶׁנִּתְיַבְּשִׁין לֵחוֹת הַגּוּף
וְעַל יְדֵי זֶה נִתְקַלְקֵל הַמּחַ, עַל יְדֵי שֶׁאֵין לוֹ שְׁמָנִים לִדְלק

וְכָל הַלֵּחוֹת וְהַשְּׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף
הֵם עַל יְדֵי הַנְּשִׁימָה

כִּי 'אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא
הֲוֵי לִבָּא אוֹקֵד כָּל גּוּפָא'
נִמְצָא שֶׁעִקַּר קִיּוּם שַׁמְנוּנִית וְלֵחוֹת שֶׁבַּגּוּף
הוּא עַל יְדֵי הַנְּשִׁימָה
שֶׁמְּקַבֶּלֶת הָרֵאָה רוּחַ קַר מִבַּחוּץ לְקָרֵר הַלֵּב
וְעַל יְדֵי זֶה קִיּוּם הַשֵּׂכֶל שֶׁיּוּכַל לִדְלק בְּהִתְבּוֹנְנוּת
כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת: "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם"
שֶׁעִקַּר קִיּוּם וְתִקּוּן נֵר ה'
שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל
הוּא עַל יְדֵי הַנְּשִׁימָה
כַּנַּ"ל
נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים
שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁך הָעֲשִׁירוּת
שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִים לְהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל
ד. וּשְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה, הִיא בִּבְחִינַת שָׁלֹשׁ קַוִּין
בְּחִינַת 'מוֹרָא שָׁמַיִם' 'וּמוֹרָא רַבָּך', 'וּמוֹרָא אָב וָאֵם'

וּכְשֶׁיֵּשׁ חֲכַם הַדּוֹר שֶׁזּוֹכֶה לְתַלְמִידִים הֲגוּנִים, וּלְבָנִים הֲגוּנִים
אֲזַי הַיִּרְאָה בִּשְׁלֵמוּת
כִּי יִרְאַת הֶחָכָם וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר, הוּא בְּחִינַת 'מוֹרָא שָׁמַיִם'
וְהַתַּלְמִידִים, יֵשׁ לָהֶם יִרְאַת הָרַב בְּחִינַת 'מוֹרָא רַבָּך'
וְהַבָּנִים, יֵשׁ לָהֶם 'מוֹרָא אָב וָאֵם'
שֶׁעַל יְדֵי שָׁלֹשׁ יִרְאוֹת אֵלּוּ, הַיִּרְאָה בִּשְׁלֵמוּת.
וּבְחִינַת יִרְאָה שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַשָּׁלֹשׁ הַנַּ"ל
צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ
דְּהַיְנוּ מוֹרָא שֶׁל הָרַב, שֶׁהוּא 'מוֹרָא שָׁמַיִם'
צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל בְּכָל הַתְּלָת מחִין 'חָכְמָה' 'בִּינָה' 'דַּעַת'
כִּי עִקַּר יִרְאָתוֹ שֶׁל הָרַב
הוּא עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך שְׁמוֹ
שֶׁחוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ בְּשִׂכְלוֹ
נִמְצָא שֶׁיִּרְאָתוֹ עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל

עַל כֵּן צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה הַיִּרְאָה מְלֵאָה בְּכָל הַשְּׁלֹשָׁה מחִין
בְּחָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ וְדַעְתּוֹ
כֻּלָּם יִהְיוּ מְלֵאִים מִיִּרְאַת הַשֵּׁם.
וְיִרְאַת הַתַּלְמִיד, דְּהַיְנוּ 'מוֹרָא רַבָּך'
שֶׁהוּא עַל יְדֵי הַלִּמּוּד שֶׁמְּקַבֵּל מֵהָרַב
צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת בְּכָל חֶלְקֵי הַלִּמּוּד
שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קַוִּין
הַיְנוּ בְּחִינַת 'אוֹרַיְתָא תְּלִיתָאָה' .
וְיִרְאַת הַבֵּן, שֶׁהוּא 'מוֹרָא אָב וָאֵם'
צָרִיך לְהַמְשִׁיכָהּ בִּבְחִינַת 'נַחֲלַת אָבוֹת'
בְּחִינַת: "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת"
וְצָרִיך שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַיִּרְאָה עַל כָּל חֶלְקֵי עֲשִׁירוּת, שֶׁהֵם נַחֲלַת אָבוֹת כַּנַּ"ל
'לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם מָעוֹתָיו 'שְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא', 'וּשְׁלִישׁ בְּקַרְקַע', 'וּשְׁלִישׁ בְּיָדוֹ'
וּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בַּעֲשִׁירוּת
הֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים עֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכָּר בַּתּוֹרָה
כִּי בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּה לא נִזְכָּר עֲשִׁירוּת, כִּי אִם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֵלּוּ
"וְלא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם"
"כִּי כָל הָעשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלהִים" וְכוּ'
וְאֵצֶל שְׁקָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֶעָשִׁיר לא יַרְבֶּה"
כִּי שְׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא, הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכָּר אֵצֶל סְדוֹם
כִּי בִּסְדוֹם כְּתִיב,: "הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל"
כִּי הֵם רָצוּ לְבַטֵּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֶגֶל
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׂמַח זְבֻלוּן בְּצֵאתֶך"
עַל כֵּן צָרִיך דַּוְקָא מַשָּׂא וּמַתָּן
וְזֶהוּ, 'שְׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא'.
'וּשְׁלִישׁ שֶׁבְּקַרְקַע', הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכָּר אֵצֶל רָחֵל וְלֵאָה
כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, הוּא רַק בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת
אֲבָל בְּלא זֶה
הָעֲשִׁירוּת הוּא רַק בִּשְׁבִיל נָשִׁים, וּקְטַנֵּי הַדַּעַת כְּמוֹתָן

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: "כִּי כָל הָעשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלהִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ"
הַיְנוּ שֶׁכָּל הָעֲשִׁירוּת הוּא רַק בִּשְׁבִיל נָשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת כָּמוֹנוּ
אֲבָל אַתָּה, "וְעַתָּה כּל אֲשֶׁר אָמַר אֵלֶיך אֱלהִים עֲשֵׂה"
דְּהַיְנוּ שֶׁאַתָּה צָרִיך לְהָעֲשִׁירוּת בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת ה'
וּכְנֶגֶד זֶה הוּא בְּחִינַת 'שְׁלִישׁ שֶׁבְּקַרְקַע', בְּחִינַת: 'אִשָּׁה קַרְקַע עוֹלָם'.
'וּשְׁלִישׁ בְּיָדוֹ', הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁאֵצֶל שְׁקָלִים
שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם: "לְכַפֵּר עַל נַפְשׁתֵיכֶם"
בְּחִינַת: "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ"
ה. וְהִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה, הוּא עַל יְדֵי פְּקִידוּת עֲקָרוֹת
כִּי עַל יְדֵי לֵדָה נִתְגַּלֶּה יִרְאָה, בְּחִינַת: "רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה"
כִּי עַל יְדֵי הַלֵּדָה יוֹצְאִין דָּמִים וּגְבוּרוֹת
שֶׁהֵן בְּחִינַת יִרְאָה
וּבִפְרָט כְּשֶׁנִּפְקְדָה עֲקָרָה
שֶׁהָיוּ הַדָּמִים וְהַגְּבוּרוֹת נֶעֱצָרִין כָּל כָּך עַד עַתָּה
עַל כֵּן אַחַר כָּך כְּשֶׁיּוֹצְאִין, נִתְגַּלֶּה הַיִּרְאָה בְּיוֹתֵר

וּכְפִי הַלֵּדָה, כֵּן הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה
כִּי כְּשֶׁנִּפְקְדָה עֲקָרָה אַחַת, נִתְגַּלָּה יִרְאָה
וּכְשֶׁנִּפְקְדוּ הַרְבֵּה עֲקָרוֹת, נִתְגַּלָּה הַיִּרְאָה בְּיוֹתֵר

וְזֶה בְּחִינַת: "חִיל כַּיּוֹלֵדָה"
כְּפִי הַלֵּדָה כֵּן הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה
שֶׁהוּא תֹקֶף הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה מְאד, בְּחִינַת: "פַּחַד יִצְחָק"
כִּי כְּשֶׁנִּפְקְדָה שָׂרָה, נִפְקְדוּ כַּמָּה עֲקָרוֹת עִמָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל
וְזֶה בְּחִינַת: "כִּי יָלַדְתִּי בֵּן לִזְקֻנָיו"
כִּי עַל יְדֵי לֵדַת יִצְחָק, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה
עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁך אֲרִיכוּת יָמִים, בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל
בִּבְחִינַת: "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים" כַּנַּ"ל
ו. וּפְקִידוּת עֲקָרוֹת
נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין אֶת בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם

כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם
וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לְהָעוֹלָם
שֶׁהֵם עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם, וְעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּבִתְפִילָּה
אַף עַל פִּי כֵן כָּל עֲבוֹדָתָם אֵין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך נַחַת מֵהֶם
כִּי נִשְׁאָר כָּל עֲבוֹדָתָם לְמַטָּה, וְאֵין יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם וּלְהִתְעַלּוֹת לְמַעְלָה

כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בָּעָלֶיהָ"
וּכְשֶׁהָעֲבוֹדָה הִיא עִם שֵׂכֶל, מְשִׂימִין בָּהּ חִיּוּת שֶׁתּוּכַל לְהִתְעַלּוֹת
אֲבָל כְּשֶׁנּוֹפֵל לִבְחִינַת מחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת שֵׁנָה
אֵין יָכוֹל לְהִתְעַלּוֹת לְמַעְלָה

וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לִבְחִינַת שֵׁנָה, עַל יְדֵי תַּאֲווֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים
וְיֵשׁ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְיָפִים
רַק שֶׁנְּפִילָתָם הוּא עַל יְדֵי אֲכִילָה

כִּי לִפְעָמִים כְּשֶׁאוֹכֵל הָאָדָם מַאֲכָל שֶׁלּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם
עַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל מחוֹ לִבְחִינַת שֵׁנָה

כִּי כְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת
יֵשׁ מַאֲכָלִים שֶׁמַּרְבִּים שֵׁנָה, וְיֵשׁ שֶׁמְּמַעֲטִים שֵׁנָה

כְּמוֹ כֵן בְּרוּחָנִיּוּת
יֵשׁ מַאֲכָלִים שֶׁלּא נִתְבָּרְרוּ, שֶׁמַּפִּילִין לִבְחִינוֹת שֵׁנָה

וּכְשֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת: "לֶחֶם הַפָּנִים"
כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו"
אֲבָל כְּשֶׁאֵין אֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי אוֹבֵד פָּנָיו, הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל
וְנוֹפֵל לִבְחִינַת שֵׁנָה

כִּי עִקַּר הַמַּאֲכָל הוּא לְהַחֲיוֹת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ"
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'פִּתָּא סַעֲדָא דְּלִבָּא'
וּכְשֶׁאֵין הַמַּאֲכָל מְברָר, וְאֵין אוֹכֵל אוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה
אֲזַי מֵבִיא רעַ אֶל הַלֵּב

וְעַל יְדֵי רעַ הַלֵּב, נִתְקַלְקֵל הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "מַדּוּעַ פָּנֶיך רָעִים, אֵין זֶה כִּי אִם רעַ לֵב"
וְכֵן לְהֵפֶך, בַּקָּשַׁת הַפָּנִים דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזר וִיבַקֵּשׁ פָּנָיו
הוּא תָּלוּי בְּתִקּוּן הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְך אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנַי"
וְעַל כֵּן לִפְעָמִים עַל יְדֵי מַאֲכָל שֶׁאֵין מְברָר, שֶׁעַל יָדוֹ נִתְקַלְקֵל הַלֵּב
עַל יְדֵי זֶה אוֹבֵד הַפָּנִים, וְנוֹפֵל לִבְחִינַת שֵׁנָה
וְצָרִיך לְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ
וְאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ, כִּי אִם כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ
כִּי צָרִיך אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא

רַק, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ
אִם לא הָיוּ מְעוֹרְרִין אוֹתוֹ, הָיָה נִשְׁאָר יָשֵׁן יוֹתֵר
עַל כֵּן צָרִיך תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר, לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו
וּלְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּפָנָיו שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָה
וְזֶהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה

וּכְשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו, וּלְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ
צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת

כִּי יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה
וְהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים

כִּי כָּל אֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ
וּצְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ אֶת הַפָּנִים דַּוְקָא, מֵחֲמַת שְׁלֹשָׁה טְעָמִים
א כִּי כְּמוֹ שֶׁמְּרַפְּאִין אֶת הָעִוֵּר
צְרִיכִין לְסָגְרוֹ, שֶׁלּא יִרְאֶה אֶת הָאוֹר פִּתְאם
וּצְרִיכִין לְצַמְצֵם לוֹ אֶת הָאוֹר, כְּדֵי שֶׁלּא יַזִּיק לוֹ מַה שֶּׁיִּרְאֶה פִּתְאם
כְּמוֹ כֵן לָזֶה שֶׁהָיָה בְּשֵׁנָה וּבְחֹשֶׁך זְמַן רַב
כְּשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְעוֹרְרוֹ
צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת
כְּדֵי שֶׁלּא יַזִּיק לוֹ פִּתְאם הָאוֹר

וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיך"
'צֶדֶק', הוּא בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת: "צֶדֶק לָבַשְׁתִּי"
אֲזַי: "אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶך"
כִּי אָז יָכוֹל לִרְאוֹת אַחַר כָּך בְּהָקִיץ
דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמְּקִיצִין וּמְעוֹרְרִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁנָה
כִּי לא יַזִּיק לוֹ הָאוֹר פִּתְאם
כַּנַּ"ל
וְהַטַּעַם הַשֵּׁנִי, כִּי צָרִיך לְהַלְבִּישׁ, כְּדֵי שֶׁלּא יִתְאַחֲזוּ הַחִיצוֹנִים בּוֹ.
וְהַטַּעַם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי הַחִיצוֹנִים הָאוֹחֲזִין בּוֹ, לא יַנִּיחוּ אוֹתוֹ לָצֵאת
עַל כֵּן צָרִיך לְהַלְבִּישׁ אֶת פָּנָיו, כְּדֵי לְשַׁנּוֹתוֹ שֶׁלּא יִהְיוּ מַכִּירִין בּוֹ

בִּבְחִינַת: "מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ".
וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת, בָּזֶה שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הַפָּנִים
כִּי יֵשׁ שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ, בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה
וְיֵשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ
וְצָרִיך לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים גָּבוֹהַּ
וְלִפְעָמִים מַלְבִּישִׁין גַּם כֵּן בְּדִבְרֵי תּוֹרָה
דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה גָּבוֹהַּ
וְאִי אֶפְשָׁר לְאָמְרָהּ כָּך כְּמוֹת שֶׁהִיא
וּמַלְבִּישִׁין אוֹתָהּ בְּתוֹרָה נְמוּכָה וּקְטַנָּה מִמֶּנָּה
"ה' פָּעָלְך בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ"
'חַיֵּיהוּ', פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'עוֹרְרֵהוּ'
וְזֶהוּ: 'פָּעָלְך', הַיְנוּ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת
'בְּקֶרֶב שָׁנִים', הַיְנוּ בְּחִינַת מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם שִׁבְעִים שָׁנִים כַּנַּ"ל
הַיְנוּ שֶׁמְּעוֹרְרִין אוֹתוֹ עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵן בְּקֶרֶב שָׁנִים
הַיְנוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַשִּׁבְעִים פָּנִים כַּנַּ"ל.
אֲבָל יֵשׁ שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים
עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ בְּשׁוּם פָּנִים
כִּי אִם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת

שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שִׁבְעִים שָׁנִים, מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשָּׁם
וְזֶה בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים
שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים מְקַבְּלִין חִיּוּת וְהִדּוּר מִשָּׁם
כִּי הַלּוֹמֵד אֶת תַּלְמִידוֹ הֲלָכָה אַחַת, הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד'
וְשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים זֶה בְּחִינַת הֲלָכוֹת שֶׁהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל מֵהָרַב
נִמְצָא שֶׁמַּה שֶּׁהָרַב לוֹמֵד עִם תַּלְמִידוֹ, זֶה בְּחִינַת חֶסֶד
וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּעוֹרְרוֹ עִם אֵיזֶה פָּנִים שֶׁל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁמַּלְבִּישׁ אוֹתוֹ
בִּבְחִינַת "ה' פָּעָלְך בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ" כַּנַּ"ל
הוּא בְּחִינַת חֶסֶד סְתָם
אֲבָל כְּשֶׁמְּעוֹרְרוֹ עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת
הוּא בְּחִינַת וְרַב חֶסֶד
כִּי כָּל הַפָּנִים וְכָל הַחֲסָדִים מְקַבְּלִין מִשָּׁם
ז. וּכְשֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם
הוּא צָרִיך לִשְׁמר עַצְמוֹ מִתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים
כְּדֵי שֶׁלּא יְהֵא נִדְבָּק בּוֹ מֵהָרַע שֶׁלָּהֶם, שֶׁלּא יַזִּיק לוֹ

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַמְלַמֵּד לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן' וְכוּ'
וְכֵן אָסְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לִכְתּב עַל עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה
שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיך" 'מִן הַמֻּתָּר לְפִיך'
וּכְשֶׁלּוֹמֵד עִם אַחֵר, הוּא בְּחִינַת כְּתִיבָה
כִּי הַלָּשׁוֹן הוּא בְּחִינַת: "לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר"
שֶׁנֶּחֱקָק וְנִכְתָּב עַל לֵב הַתַּלְמִיד
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּך"

וְעַל כֵּן צָרִיך שֶׁלּא יִהְיוּ דְּבָרָיו נִכְתָּבִין עַל בְּחִינַת עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה
הַיְנוּ תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן
אַך אִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לִהְיוֹת נִשְׁמָר בְּעַצְמוֹ
שֶׁלּא יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים מִמֶּנּוּ
וְלָזֶה צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ, לִלְמד וּלְלַמֵּד וְלִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת

דְּהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי לִמּוּדוֹ עִם תַּלְמִידוֹ, יִהְיֶה כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לַחֲבֵרוֹ
וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ וְכוּ'
וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְכוּ'
וּכְשֶׁלּוֹמֵד בְּכַוָּנָה זוֹ, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׁוֹמֵר אוֹתוֹ
שֶׁלּא יִהְיוּ דְּבָרָיו נִכְתָּבִין בְּכחַ הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַתַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן
רַק יִהְיוּ נִשְׁכָּחִין מִמֶּנּוּ

ושִׂיחָתוֹ וְסִפּוּרָיו גַּם כֵּן בִּבְחִינַת הַלִּמּוּד הַנַּ"ל
דְּהַיְנוּ לִלְמד וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ"ל
'שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד'
דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין אֶל הַלִּמּוּד
צְרִיכִין גַּם כֵּן אֶל שִׂיחָתוֹ
שֶׁהוּא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת
כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ,: "וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה"
'וְעָלֵהוּ', זֶה בְּחִינַת שִׂיחַת תַּלְמִיד חָכָם
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "וְעָלֵהוּ לא יִבּל"
'אֲפִילּוּ שִׂיחַת תַּלְמִיד חָכָם וְכוּ'
וְזֶהוּ "לִתְרוּפָה" לְהַתִּיר פֶּה, הַיְנוּ בְּחִינַת: 'מִן הַמֻּתָּר לְפִיך'
כִּי כְּשֶׁשִּׂיחָתוֹ הִיא בִּבְחִינַת 'שִׂיחַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד'
הַיְנוּ לִלְמד וּלְלַמֵּד לִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ"ל
אֲזַי נִשְׁמָר מִן תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים
שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: 'מִן הַמֻּתָּר לְפִיך' כַּנַּ"ל
'מִנַּיִן שֶׁאֵין כּוֹתְבִין וְכוּ' כַּנַּ"ל.
ח וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
עַל פָּסוּק זֶה: "וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה" 'לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת'
כִּי עַל יְדֵי זֶה שֶׁמְּעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם
עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת
שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: "וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה" וְכוּ' כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת 'לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים'
כִּי מִקּדֶם כְּשֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת שֵׁנָה, וְלא הָיוּ שׁוֹמְעִים הִתְעוֹרְרוּת הֶחָכָם
וְלא הָיָה נִשְׁמָע לְאָזְנֵיהֶם דְּבָרָיו, כִּי 'זַכָּאָה מָאן דְּמַלֵּל עַל אֻדְנָא דְּשָׁמַע'
אֲבָל הֵם הָיוּ כְּחֵרְשִׁים וְלא הָיוּ שׁוֹמְעִים כְּלָל
וּמֵחֲמַת זֶה לא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לְדַבֵּר
כִּי 'סְתָם חֶרֶשׁ הוּא שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר'
דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר
וְעַכְשָׁו שֶׁמְּעוֹרְרוֹ הֶחָכָם, וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו, אֲזַי יְכוֹלִים לְדַבֵּר
וְזֶה בְּחִינַת 'לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים'

וְזֶה בְּחִינַת: "פְּתַח פִּיך לְאִלֵּם"
וְעַל יְדֵי זֶה הוּא בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת
כִּי זֶה הַדִּבּוּר שֶׁהָיָה מְצֻמְצָם אֶצְלָם כָּל כָּך זֶה זְמַן רַב שֶׁהָיוּ חֵרְשִׁים וְאִלְּמִים
עַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדִּבּוּר, הוּא יוֹצֵא בְּכחַ גָּדוֹל
בִּבְחִינַת "גִבּוֹרֵי כחַ עשֵׂי דְבָרוֹ"
וְזֶה הַכּחַ בָּא לִכְלֵי הוֹלָדָה
בְּחִינַת: "כּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי"
דְּהַיְנוּ בַּטְחָנֵי הַדּוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלֵי הַהוֹלָדָה
הֵם מְקַבְּלִין זֶה הַכּחַ, בִּבְחִינַת "וְקוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כחַ"

וְעַל כֵּן נִקְרָאִין הַכְּלָיוֹת, בְּטוּחוֹת
כִּי הַכְּלָיוֹת הֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה
וּכְשֶׁמְּקַבְּלִין בַּטְחָנֵי הַדּוֹר, זֶה הַכּחַ שֶׁל הַדִּבּוּר
הֵם מְקַבְּלִין עַל פִּי דִּין וּמִשְׁפָּט כָּל אֶחָד לְפִי בִּטְחוֹנוֹ, כֵּן מְקַבֵּל הַכּחַ
וְזֶה בְּחִינַת: "פְּתַח פִּיך לְאִלֵּם", אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף
בְּחִינַת: "קוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כחַ" שֶׁעַל יְדֵי פְּתַח פִּיך וְכוּ'
עַל יְדֵי זֶה יוֹצֵא כּחַ הַדִּבּוּר אֶל כְּלֵי הַהוֹלָדָה
שֶׁהֵם הַבַּטְחָנִים, שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתוֹ עַל פִּי דִּין וּמִשְׁפָּט כַּנַּ"ל
וְצָרִיך לִרְאוֹת, שֶׁיִּהְיוּ כְּלֵי הַדִּבּוּר סְמוּכִין וּקְרוֹבִין אֶל כְּלֵי הַהוֹלָדָה
כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל כּחַ הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל
שֶׁלּא יִהְיוּ בִּבְחִינַת: "קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם"
וְעַל כֵּן הֲוָיָה אַחַת לִכְלֵי הַדִּבּוּר וְלִכְלֵי הַהוֹלָדָה
כִּי אֵלּוּ מְלֵאִים גִּידִים וַעֲצַבִּים, כְּמוֹ אֵלּוּ
כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת
כִּי עַל יְדֵי כּחַ הַדִּבּוּר, נַעֲשֶׂה הַהוֹלָדָה
כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת: "וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה"
'לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת'
כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת זִוּוּג הַנְּשִׁיקִין, וְזִוּוּג הַגּוּפָנִי
שֶׁזִּוּוּג הַנְּשִׁיקִין, קוֹדֵם לַזִּוּוּג הַגּוּפָנִי
, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים
כִּי עַל יְדֵי כּחַ הַדִּבּוּר, בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה אִלְמִים
שֶׁהוּא בְּחִינַת זִוּוּג הַנְּשִׁיקִין
עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה זִוּוּג הַגּוּפָנִי

בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כְּלֵי חֶרֶס שֶׁשּׁוֹבְרִין בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַזִּוּוּגִים
לְהוֹרוֹת, שֶׁעַכְשָׁו שֶׁנַּעֲשֶׂה הִתְקַשְּׁרוּת, שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה
שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בִּטָּחוֹן, בְּחִינַת כְּלָיוֹת, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת: "בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ"
עַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל וְנִשְׁבָּר בְּחִינַת הַבִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אָחֳרָא
וְעַל זֶה שׁוֹבְרִין הַכְּלִי חֶרֶס, בִּבְחִינַת: "וַתִּבְטְחוּ בְּעשֶׁק וְנָלוֹז וְכוּ'
וּשְׁבָרָהּ כְּנֵבֶל יוֹצְרִים, וְלא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶס" וְכוּ'
כִּי הַבִּטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַהִתְקַשְּׁרוּת כַּנַּ"ל
הוּא לְהֵפֶך מֵהַבִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אָחֳרָא
שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס כַּנַּ"ל
וְגַם מְרַמְּזִין לָהֶם, שֶׁאִם לא יִתְנַהֲגוּ בִּקְדֻשָּׁה, וְיִבְגְּדוּ, חַס וְשָׁלוֹם
בִּבְחִינַת הַבִּטָּחוֹן בִּבְחִינַת הַהוֹלָדָה
אֲזַי יִהְיוּ בִּבְחִינַת שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס
שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי מִבְטַח בּוֹגֵד כַּנַּ"ל
וְזֶה: "אַל תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף, מִשּׁכֶבֶת חֵיקֶך שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִּיך"
הַיְנוּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַבִּטָּחוֹן, הַיְנוּ כְּלֵי הַהוֹלָדָה, סְמוּכִין אֶל הַדִּבּוּר
שֶׁהוּא בְּחִינַת אַלֻּף שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים
וְזֶה: 'מִשּׁכֶבֶת חֵיקֶך'
הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִזֶּה הוֹלָדָה: "וְשָׁכְבָה בְּחֵיקֶך"
וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי 'שְׁמר פִּתְחֵי פִּיך' כַּנַּ"ל
וְזֶה,: "יִתֵּן בְּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה"
'עָפָר', הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵך"
הַיְנוּ, שֶׁצָּרִיך לִיתֵּן בְּחִינַת הַדִּבּוּר, לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי זֶה בָּא כּחַ הַדִּבּוּר, לְקוֹוֵי ה', שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ, 'אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה', כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הַדִּבּוּר לְקוֹוֵי ה' כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ: "וְהָיָה זַרְעֲך כַּעֲפַר הָאָרֶץ"
כִּי הַהוֹלָדָה תְּלוּיָה עַל יְדֵי בְּחִינַת 'יִתֵּן בְּעָפָר פִּיהוּ' הַנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת: "וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ"
הַיְנוּ שֶׁמְּקִיצִין וּמְעוֹרְרִין אוֹתָן מִשְּׁנָתָן כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ 'מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר'
מִבְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ 'אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם'
הַיְנוּ בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", וְתַרְגּוּמוֹ: 'לְרוּחַ מְמַלְּלָא'
הַיְנוּ בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים
וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וְכוּ', הַיְנוּ בְּחִינַת: "חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי"
בְּחִינַת שִׁכְחָה, שְׁבִירַת הַלֵּב
שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "לוּחַ לִבֶּך"

וְעַל יְדֵי שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, בָּא שִׁכְחָה
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: 'אִלְמָלֵא לא נִשְׁתַּבְּרוּ לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לא הָיְתָה שִׁכְחָה'
הַיְנוּ שֶׁאוֹתָן שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקַבֵּל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה
נִשְׁכָּח מֵהֶם כַּנַּ"ל
ט. וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר
כִּי שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה
כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁשּׁוֹפָר מְרַמֵּז בְּחִינַת: "עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם"
וְעַל יְדֵי זֶה הוּא בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת 'תְּקִיעָה' 'שְׁבָרִים' 'תְּרוּעָה'
"תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיך נוֹקַשְׁתָּ בְּאִמְרֵי פִיך"
'תְּרוּעָה', הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר בְּחִינַת: "שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים"
'שְׁבָרִים', זֶה בְּחִינַת בִּטָּחוֹן, בְּחִינַת: "שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלקָיו"
בְּחִינַת כְּלֵי הוֹלָדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלא אוֹלִיד"
כִּי עַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה
עַל יְדֵי זֶה הוּא בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל
דְּהַיְנוּ שֶׁכּחַ הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא בְּכחַ מֵאֵלּוּ שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ מִשְּׁנָתָם
שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ בִּבְחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר, כִּי הָיוּ כְּחֵרְשִׁים וְאִלְּמִים כַּנַּ"ל
וְעַכְשָׁו כְּשֶׁמְּעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
עַד שֶׁשּׁוֹמְעִים הִתְעוֹרְרוּת הַחֲכַם הָאֱמֶת
אֲזַי מַתְחִילִין לְדַבֵּר כַּנַּ"ל
וְזֶה הַדִּבּוּר, בָּא לְתוֹך כְּלֵי הַהוֹלָדָה
שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּטְחָנֵי הַדּוֹר כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה פְּקִידוּת עֲקָרוֹת
שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ראשׁ הַשָּׁנָה
, שֶׁאָז נִפְקְדָה שָׂרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל
וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת שׁוֹפָר שֶׁתּוֹקְעִין בְּראשׁ הַשָּׁנָה
בְּחִינַת 'תְּקִיעָה תְּרוּעָה שְׁבָרִים' כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי פְּקִידוּת עֲקָרוֹת, נִתְגַּלֶּה יִרְאָה כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לא יֶחֱרָדוּ" וְכוּ'
וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר, שֶׁהוּא 'קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה'
שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ עָנָנִי בַּמֶּרְחַב יָהּ" כַּמּוּבָא
כִּי עַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר, הוּא הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל
שֶׁעַל יָדָהּ זוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים
דְּהַיְנוּ לְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיך יָמָיו בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה בְּכָל עֵת
שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'קָצָר מִלְמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה'
בְּחִינַת: "יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ" בְּחִינַת 'עֲשָׂאָהּ כְּאוֹצָר' וְכוּ' כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים הַנַּ"ל, בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל
כִּי הַזָּקָן גַּם כֵּן 'קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה'
כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת: 'שֶׁתִּקּוּנֵי דִּקְנָא הֵם בְּחִינַת "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי וְכוּ' עָנָנִי בַמֶּרְחַב" וְכוּ'
שֶׁמִּתְּחִלָּה הִיא קְצָרָה וְאַחַר כָּך הוֹלֶכֶת וּמִתְרַחֶבֶת
הַיְנוּ כַּנַּ"ל
כִּי זָקָן הִיא בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים הַנַּ"ל
דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲרִיכִין וּמַרְחִיבִין יָמָיו בְּכָל עֵת בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל
שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל יְדֵי יִרְאָה כַּנַּ"ל
שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שׁוֹפָר כַּנַּ"ל
נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה
וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה פְּקִידוּת עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה יִרְאָה כַּנַּ"ל וְיִרְאָה מַכְנִיעַ אֶת הֶבֶל הַיּפִי כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת הַהֲבָלִים שֶׁל הַשּׁוֹפָר
כִּי הֵם בְּחִינַת 'הֶבֶל הַיּפִי'
כִּי שׁוֹפָר לְשׁוֹן יפִי, בְּחִינַת 'שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם'
הַיְנוּ, שֶׁעַל יְדֵי הַהֲבָלִים שֶׁל הַשּׁוֹפָר, נִכְנָע הֶבֶל הַיּפִי
כִּי שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל
וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק וְכוּ' אָמַר מִי אִיכָּא דְּנָיֵם שִׁבְעִין שְׁנִין יוֹמָא חַד הֲוָה קָאָזֵל בְּארְחָא, חַזְיֵהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּנָטַע חָרוּבָא, אָמַר לֵהּ מִכְדֵי חָרוּבָא עַד שִׁבְעִין שְׁנִין לָא טָעִין, פְּשִׁיטָא לָך דְּחָיִית שִׁבְעִין שְׁנִין, וְאַכְלֵת מִנֵּהּ אָמַר לֵהּ, אֲנָא עַלְמָא בְּחָרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּהּ, כִּי הֵיכֵי דִּשְׁתַלִי לִי אֲבָהָתִי, אֲנָא נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי יָתִב וְקָא כָּרֵך רִפְתָּא, אַתְיָא לֵהּ שִׁינְתָא, וְנַיִם הָדְרָא עֲלֵהּ מְשׁוּנִיתָא, וְאִכְסֵי מֵעֵינָא, וְנַיִם שִׁבְעִין שְׁנִין כִּי קָם אִתְעַר, חֲזִי לְהַהוּא גַּבְרָא, דְּאָכֵל מֵהַהוּא חָרוּבָא אָמַר לֵהּ, יָדַעְתָּ מָאן שְׁתַלֵהּ לְהַהוּא חָרוּבָא, אָמַר לֵהּ אַבּוּהָּ דְּאַבָּא, אָמַר וַדַּאי נַיְמִי לִי שִׁבְעִין שְׁנִין חֲזָא לְחַמְרֵהּ דְּקָא יָלְדָה לֵהּ רַמְכֵי רַמְכֵי וְכוּ'
רַשִׁ"י: אוֹתוֹ הַצַּדִּיק, חוֹנִי הַמְעַגֵּל וְכוּ': אֶפְשָׁר וְכוּ', בִּתְמִיהָה: מִי אִיכָּא דְּנָיֵם שִׁבְעִין שְׁנִין, כְּלוֹמַר יֵשׁ אָדָם יָשֵׁן שִׁבְעִין שָׁנִים, בְּשֵׁנָה אַחַת: לָא טָעֵן, טְעִינָה קַמַּיְתָא: יְתִב, חוֹנִי הַמְעַגֵּל וְכוּ': אַהַדְּרָא לֵהּ מְשׁוּנִיתָא עָלְתָה סְבִיבָיו שֵׁן הַסֶּלַע: אִכְסֵי מֵעֵינָא, דֶּאֱנָשֵׁי וְלָא אַשְׁכְּחוּהוּ הָתָם. רַמְכֵי רַמְכֵי, וַלְדֵי וְלָדוֹת, מְעֻבֶּרֶת זָכָר הָיְתָה וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ וְהוֹלִידָה.
כִּי חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה גָּדוֹל מְאד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּסֻגְיָא זוֹ.
'דְּכַד הֲוָה עָיֵל לְבֵי מִדְרָשָׁא, כָּל קֻשְׁיָא דַּהֲווֹ לְהוֹ לְרַבָּנָן הֲוָה מְפָרֵק לְהוּ
כִּי לא הָיָה שׁוּם פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה נִסְתָּר מִמֶּנוּ
וְעַל כֵּן שָׁאַל, מִי אִיכָּא דְּנָיֵם שִׁבְעִין שְׁנִין
הַיְנוּ שֶׁאֵיך אֶפְשָׁר לִפּל לִבְּחִינַת שֵׁינָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים
כִּי אַף שֶׁאֶפְשָׁר לִפּל מִפָּנִים אֶחָד אוֹ יוֹתֵר
אֲבָל אֵיך אֶפְשָׁר לִפּל מִכֻּלָּם
חַזְיֵהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּנָטַע חָרוּבָא, אָמַר לֵהּ, וְכוּ'
פְּשִׁיטָא לָך דְּחָיִית שִׁבְעִין שְׁנִין, וְאָכַלְתָּ מִנֵּהּ
'חָרוּב', זֶה בְּחִינַת זָקֵן בְּחִינַת עַתִּיק
כִּי חָרוּב הוּא בְּרוֹשִׁים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָרְדֳּכַי
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ" זֶה מָרְדֳּכַי
וּמָרְדֳּכַי הוּא בְּחִינַת רַב חֶסֶד, כִּי הֵם בַּמִּסְפָּר הַשָּׁוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק
הַיְנוּ שֶׁרָאָה אֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עַתִּיק כַּנַּ"ל
וְשָׁאַל אוֹתוֹ: 'מִי פְּשִׁיטָא לָך דְּחָיִית שִׁבְעִין שְׁנִין'
'חָיִית', זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת דִבּוּר כַּנַּ"ל
הַיְנוּ, כְּלוּם בָּחַנְתָּ לְעוֹרֵר עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים
וְאַכְלֵת מִנַּיְהוּ, הַיְנוּ בְּחִינַת 'מִן הַמֻּתָּר לְפִיך'
הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרֶיך נִשְׁמָעִים, שֶׁיִּהְיוּ הַתַּלְמִידִים הֲגוּנִים
[הַיְנוּ שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ
אֵיך אַתָּה עוֹסֵק לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת גְּבוֹהוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת
שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים
שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת 'מִן הַמֻּתָּר לְפִיך' כַּנַּ"ל
וְכִי כְּבָר נִסִּיתָ וּבָחַנְתָּ לְעוֹרֵר עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים
שֶׁהֵם בְּתוֹך הַשִּׁבְעִים שָׁנִים
שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה
וְעָלָה בְּיָדְך לְעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם עַל יְדֵי זֶה
כִּי הִגִּיעוּ דְּבָרֶיך לְתַלְמִידִים הֲגוּנִים
שֶׁהֵם בְּחִינַת 'מִן הַמֻּתָּר לְפִיך', בְּחִינַת 'וְאַכְלֵת מִנַּיְהוּ' כַּנַּ"ל
עַד שֶׁאַתָּה רוֹצֶה עַכְשָׁו, לַעֲסֹק עוֹד, בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים יוֹתֵר
שֶׁהֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת
וְאֵיך אֵין אַתָּה מִתְיָרֵא, לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת גְּבוֹהִים כָּאֵלֶּה
אוּלַי יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים]
אָמַר לֵהּ, אֲנָא עַלְמָא בְּחָרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּהּ
הַיְנוּ שֶׁאֲפִילּוּ שֶׁאֲסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת
שֶׁהֵם בְּחִינַת חָרוּבִים כַּנַּ"ל
אֲנִי יָכוֹל לְהָבִיא בְּחִינַת שִׁכְחָה
שֶׁהַתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים יִהְיֶה נִשְׁכָּח מֵהֶם כַּנַּ"ל
[הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁמְּבאָר לְעֵיל שֶׁהַצַּדִּיק שֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁנָה עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת
הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׁוֹמְרוֹ, שֶׁדְּבָרָיו יִהְיוּ נִשְׁכָּחִין מִלֵּב הַתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים כַּנַּ"ל]
כִּי הֵיכֵי דִּשְׁתַלִי לִי אֲבָהָתִי, אֲנָא נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי
הַיְנוּ, כְּמוֹ שֶׁהוֹלִידוּ אוֹתִי עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל
בִּבְחִינַת 'לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת' כַּנַּ"ל
'הָכֵי נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי', הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה גַּם כֵּן נוֹלָדִים בָּנֵינוּ עַל יְדֵי זֶה כַּנַּ"ל
[פֵּרוּשׁ, שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁהוּא מֻכְרָח לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה
בִּשְׁבִיל פְּקִידוּת עֲקָרוֹת
כִּי כְּמוֹ שֶׁאֲבוֹתַי עָסְקוּ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת
וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁך הַהוֹלָדָה, בְּחִינַת פְּקִידוּת עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל
שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוֹלִידוּ אוֹתִי
כֵּן אֲנִי צָרִיך לְהוֹלִיד אֶת בָּנַי
עַל יְדֵי זֶה, כִּי עִקַּר הַהוֹלָדָה נִמְשָׁך עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ, 'כִּי הֵיכֵי דִּשְׁתַלִי לִי אֲבָהָתִי, הָכִי נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי' כַּנַּ"ל].
כָּרֵך רִפְתָּא, אַתְיָא לֵהּ שִׁינְתָא וְנַיִם
הַיְנוּ שֶׁאָכַל סְעֻדָּתוֹ, וְעַל יְדֵי הָאֲכִילָה, בָּא עָלָיו שֵׁנָה
וְנַיִם הַיְנוּ, שֶׁנָּפַל לִבְחִינַת שֵׁנָה לְפִי עֵרֶך מַדְרֵגָתוֹ עַל יְדֵי הָאֲכִילָה כַּמְבאָר לְעֵיל
שֶׁלִּפְעָמִים עַל יְדֵי הָאֲכִילָה יָכוֹל לִפּל לִבְחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ"ל
הָדְרָא עֲלֵהּ מְשׁוּנִיתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת הַסִּיבּוּבִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁמְּחַזְּרִין וְסוֹבְבִין סָבִיב בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָה
וְלָא יְדַע בִּרְיָתָא
כִּי הָעוֹלָם אֵין מַכִּירִין בְּמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה
כִּי נִדְמֶה לָהֶם שֶׁעוֹסֵק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה
וּבֶאֱמֶת הַכּל הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ"ל
כִּי קָם אִתְעַר, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה
חַזְיֵהּ לְהַאי גַּבְרָא דְּאָכֵל מֵהַאי חָרוּבָא
הַיְנוּ שֶׁרָאָה אוֹתוֹ עוֹסֵק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל
וְאָכֵל מֵהֶם הַיְנוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיך
אָמַר לֵהּ, יְדַעְתָּ מָאן שְׁתַלִי לְהַאי חָרוּבָא
הַיְנוּ שֶׁמֵּאֵיזֶה זְמַן הוּא סִפּוּר הַמַּעֲשֶּׁה הַזּאת
כִּי אֶפְשָׁר שֶׁאֶחָד מְסַפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כְּבָר
וּבֶאֱמֶת לא הָיָה כִּי אִם לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים
אָמַר לֵהּ אַבּוּהָּ דְּאַבָּא
הַיְנוּ בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק
הַיְנוּ, שֶׁהֵשִׁיב לוֹ שֶׁהַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהֶם
הֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת
שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק כַּנַּ"ל
אָמַר וַדַּאי נַיְמִי לִי שִׁבְעִין שְׁנִין
הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי נָפַל לִבְחִינַת שֵׁנָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים
שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים כַּנַּ"ל
חֲזָא לְחַמְרֵהּ, דְּקָא יְלַדָה לֵהּ רַמְכֵי רַמְכֵי
הַיְנוּ בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת: "יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם"
כִּיעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁך עֲשִׁירוּת גָּדוֹל כַּנַּ"ל
כִּי עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל
שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה 'לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת'
שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה יִרְאָה
וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה נִמְשָׁך אֲרִיכוּת הַיָּמִים
בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁך הָעֲשִׁירוּת לְתוֹך הָאֲרִיכוּת יָמִים כַּנַּ"ל
וְזֶה, פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'" וְכוּ'
דָּא תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא דְּמִתְבַּטְּלָא אִי לָא אִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנֵי דָּא
וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְמַר הַיְנוּ תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל
שֶׁהוּא מִתְבַּטֵּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם
אִם אֵינוֹ נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּנִים הַנַּ"ל
שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים הַנַּ"ל.
כְּתִיב: "אַשְׁרֶיך יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹך"
זֶה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא
שֶׁהוּא שֶׁבַח שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַמִּתְעוֹרְרִים מִלְּמַטָּה
בְּחִינַת: "אַשְׁרֶיך יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹך"
וְאַחַר כָּך הוּא אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא כַּנַּ"ל
שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: "מִי כָמוֹכָה בָּאֵלִים ה'"
קָרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ וְכוּ' וּלְרַבִּי אַבָּא, וְאָמַר
אֲנַן כְּלָלָא דְּכלָּא
הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה
שֶׁהוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוִּין הַנַּ"ל
בְּחִינַת: 'מוֹרָא שָׁמַיִם', 'וּמוֹרָא הָרַב', 'וּמוֹרָא אָב וָאֵם'
נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וְרַבִּי אַבָּא תַּלְמִידוֹ
נִשְׁלָם הַיִּרְאָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּא אֲרִיכוּת יָמִים
בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק כַּנַּ"ל.
אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ קָלָא
הַיְנוּ שֶׁאוֹתָן שֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה, בְּחִינַת אִלְּמִים
וְלא הָיוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר עַל יְדֵי בְּחִינַת שֵׁנָה
כַּנַּ"ל
'שְׁמַעוּ קָלָא' הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה
בְּחִינַת 'זַכָּאָה מָאן דְמַלֵּיל עַל אֻדְנָא דְּשָׁמַע' כַּנַּ"ל
וְאַרְכְּבוּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן, זֶה בְּחִינַת הוֹלָדָה, בְּחִינַת זִוּוּג הַגּוּפָנִי
כִּי עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים'
עַל יְדֵי זֶה לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל
שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִוּוּג הַנְּשִׁיקִין שֶׁקּוֹדֵם לַזִּוּוּג הַגּוּפָנִי כַּנַּ"ל.
מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנוּפְיָא עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְפֵי הַיְנוּ בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת
שֶׁמַּלְבִּישִׁין בָּהֶם אֶת הַפָּנִים שֶׁל תּוֹרָה כַּנַּ"ל
כִּי הַהִתְלַבְּשׁוּת הוּא בְּחִינַת כָּנָף, בְּחִינַת "וְלא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיך"
וְעַל יְדֵי זֶה הַהִתְלַבְּשׁוּת, מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה
וּמַתְחִילִין לְדַבֵּר, בִּבְחִינַת: "וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר"



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
מהו עניין נוקם ונוטר?
מהו עניין נוקם ונוטר? breslev.eip.co.il/?key=2249 - שיחות הר"ו - אות צג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות דהינו שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה לקבלו מעט מעט ... אך תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר הוא יכול לחלק אלפים למאות דהינו לחלק האור גדול לחלקים כדי שיוכלו לקבלו כנזכר לעיל וענין זה שתלמיד חכם שנוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות ... אבל תלמיד חכם צריך דיקא להיות נוקם ונוטר כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר וכו'... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קַרְטָלִיתָא
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קרטליתא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רבי יונתן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינא בספינתא, וחזינן ההוא קרטליתא, דהוו מקבעי בה אבנים טובות ומרגליות, והדרי לה מיני דכורי דמקרי בירשא. נחית בר אמוראי לאתויי, ורגש, ובעי דנשמטה לאטמה, וזרק זיקא דחלא ונחת. נפק ברת קלא ואמר: מאי אית לכו בהדי קרטליתא, דדביתהו דרבי חנינא בן דוסא, דעתידה לשדיא תכלתא בה לצדיקי לעלמא דאתי רשב"ם: קרטליתא ארגז: דמקרי בירשא כך שמו: בר אמוראי אדם שיודע לשוט במים: בעי דנשמטה לאטמא שבקש לחתך ירכו: זרק לה חלא חמץ, וברח מריחו לים: למשדיא בה להצניע בו רבי יונתן מ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תפלה לחבקוק ספרא דצניעותא תפילה לחבקוק הנביא על שגינות וכו' איתא בספרא דצניעותא, פרקא קדמאה עד לא הוי מתקלא, לא הוי משגיחין אפין באפין א. כי קשה להעולם על מה צריך לנסע להצדיק לשמע מפיו הלא אפשר לעין בספרים דברי מוסר ? אך באמת הוא תועלת גדול כי יש חלוק גדול בין השומע מפי הצדיק האמת בעצמו ובין השומע מפי אחר האומר בשמו מכל שכן כששומע מפי ששמע מפי השומע כי יורד בכל פעם מדרגא לדרגא רחוק מפי הצדיק וכן בין השומע מפי הצדיק למעין בספר הוא חלוק גדול ביותר ב. כי צריך לזכך את הפנים שיוכל כל אחד לראות את פניו [של עצמו] בפנים של... לחץ להמשך...
ספר המידות - קללה
ספר המידות - קללה חלק א' א. על ידי הקללות בא אבלות, חס ושלום. ב. אין אדם רשאי לקלל אלא אם כן יכול לראות הדורות שיצאו ממנו. ג. אל תהיה קללת הדיוט קלה בעיניך. ד. הקללות הולכים אחר הכונה. ה. לפעמים נתקים קללת הצדיק כל ימי חייו ולא לאחר מותו. ו. סוף שקללת חנם ישוב על המקלל. ז. קללת חכם אפילו בחנם ואפילו על תנאי באה. ח. אפילו נכרי המברך את ישראל מתברך. חלק שני א. אדם הרגיל בקללות הוא מעולם התהו וכן להפך, הרגיל בברכה הוא מעולם התקון. ב. על ידי החקירות בעולם התהו, הינו מה למעלה מה למטה וכו', על ידי זה גורם קללה, והשומר את עצמו מחקירות האלו גורם ברכה. ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לד - וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לד - ואתם תהיו לי ממלכת כהנים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" א. כתיב: "חרפה שברה לבי" הינו החרפות ובזיונות שוברין לבו של אדם והתקון הוא על ידי שמקשר את לבו להנקדה השיך ללבו בעת הזאת ועל ידי זה נתבטל החרפה השורה על לבו. ב. כי הנה הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעל פעלות כרצונו כמו שדרשו חז"ל: "צדיק מושל" וכו' מי מושל בי צדיק וזהו בחינת: "ויוסף הוא השליט" והוא שרש כלליות נשמות ישראל והם הענפים שלו המקבלים ממנו ועקר הממשלה להאיר ולהתעורר לבם לעבודת השם יתברך כמו שכ... לחץ להמשך...
ארץ ישראל - איזה טעם יש לה?
ארץ ישראל - איזה טעם יש לה? איפה רבי נחמן מברסלב מסביר את ה"טעם" שיש לארץ ישראל? טעם שדומה למה? ומי יכול להבין את הטעם הזה? איך כל זה קשור לקושיות שיש בחלל הפנוי? כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה. כיצד זה מסביר את זה שמשה רצה להגיע לארץ? ואיך זה קשור לשכל הנקנה? * כאן מבואר breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מי שיודע מארץ ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן וא... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עה - יְבָרְכֵנוּ אֱלקִים וְיִירְאוּ אתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עה - יברכנו אלקים וייראו אתו כל אפסי ארץ [לשון החברים] יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ דהנה, יש מדת נצחון ומחלקת ומלחמה ומהיכן בא מדה זו ? מדמים שעדין לא עבד בהם השם יתברך כמו שכתוב: "ויז נצחם" ופרש רש"י: 'דמים' 'ולא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום' וכו' ובמחלקת יש בחינת העושה שלום והוא בחינת העלאת מיין נוקבין למשל, כשנופל לאדם איזה קשיא, הוא בחינות מחלקת והתרוץ, הוא בחינת העושה שלום והוא העלאת מיין נוקבין ולפעמים, שלום עושה שלום במקום אחר והוא העלאת מיין נוקבין למקום אחר ותורה ותפילה, הוא גם כן ב... לחץ להמשך...
סיפורי מעשיות - מעשה יג - מעשה משבעה קבצנים / מעשה בשבעת הקבצנים / מעשה בשבעה קבצנים
סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים אספר לכם איך היו שמחים מעשה פעם אחת היה מלך והיה לו בן יחיד ורצה המלך למסר המלוכה לבנו בחייו ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו בודאי היה שמחה גדולה מאד והיו שם כל השרי מלוכה, וכל הדכסים והשרים והיו שמחים מאד על המשתה וגם המדינה היו נהנים מזה שמוסר המלוכה לבנו בחייו כי הוא כבוד גדול למלך והיה שם שמחה גדולה מאד והיה שם כל מיני שמחה מקהלות זמר ומשחקי הצגות וכיוצא מזה, כל מיני שמחה, הכל היה שם על המשתה וכשנעשו שמחים מאד עמד המלך ואמר לבנו היו... לחץ להמשך...
הר של אש - מעשה מבעל תפילה
הר של אש - מעשה מבעל תפילה סיפר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה והודיע המלך להגבור המלך זה השי"ת. והגיבור היינו מידת הדין והיראות הנפולות שיש לאדם שהוא צריך להתגבר עליהן. היות שבדרך, שהוא עולה אל החרב הנ"ל הדרך שעולה אל החרב, היינו הדרך להשיג את השכל הנקנה שבו נמתקת היראה של מידת הגבורה והדין. דהיינו השגת האין סוף. כי רק שם כל הדינים נמתקים בשורשם... יש דרך מן הצד היינו צורת מחשבה לא מקובלת, כי הוא שכל מאוד גדול שהוא השכל הנקנה והוא בחינת הדרך מן הצד שיש במעשה של אבידת המלך עיין שם ובאים באותו הד... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - תקצ - עבודת השם
חיי מוהר"ן - תקצ - עבודת השם אות תקצ פעם אחת היה קובל איש אחד לפניו זכרונו לברכה איך שקשה לו מאד להתפלל, כי המחשבות זרות מבלבלין אותו מאד. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מקבלין זאת לכפרת עון, וחיך קצת. וקצת היה נראה כונתו בזה כי הלא באמת אלו המחשבות הם בעצמם עוונות, ועל כן חיך קצת. אך אף על פי כן בודאי כל דבריו אמת וצדק כי על כל פנים בזה שאין מהרהר אחריו יתברך חס ושלום ויודע שבודאי השם יתברך רוצה לקרבו ולקבל תפילתו רק שעוונותיו גרמו לו כל אלו המחשבות הבאין לבלבלו ויש לו צער מזה ובורח מהם בכל כחו יכול להיות בודאי שזה בעצמו נחשב לו לכפרת עון עד שאם הי... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לה
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לה ובענין תכלית הידיעה אשר לא נדע ספר גם כן קצת עמנו איזה פעמים איך בכל ידיעה יש זה התכלית ועל כן אף על פי שזוכים לבוא לזה התכלית אשר לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית האחרון כי עדין אין זה תכלית הידיעה כי אם בידיעה זו וצריכים אחר כך לטרח לזכות לתכלית גבוה יותר לזכות למדרגת התכלית אשר לא נדע בידיעה הגבוה יותר וכן לעולם נמצא שלעולם אין יודעין כלל ואף על פי כן לא התחיל עדין להשיג התכלית [וכבר מבאר מזה קצת בדברינו במקום אחר] וענין זה עמק ונסתר מאד מאד ועוד יש בענין זה מה ששמענו פעם אחת אחר פסח ויתבאר... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קו - אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קו - אשרי משכיל אל דל [לשון החברים] אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' . איתא 'דאין עניות אלא מן הדעת' ועל זה צריך רחמנות כי אין רחמנות גדולה מזה בכללות ובפרטות בכללות על איש שאין לו שכל בעבודת הבורא וצריך הבעל שכל להשכילו ובפרטות על האיש עצמו כי יש זמן שאין לו שכל, והוא נקרא קטנות המחין וצריך לחזק את עצמו לבוא לגדלות המחין וכשבא לגדלות המחין נמתקין כל הדינין וממשיך עליו חסדים ורחמים וזה מאמר חכמינו זכרונם לברכה 'גדולה דעה שנתנה בין שני אותיות' שנאמר: "כי אל דעות ה'" פרוש: כשיבוא לגדלות המחין נתעורר עליו רחמים וחסדים מ... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - שצב - ענין המחלוקת שעליו
חיי מוהר"ן - שצב - ענין המחלוקת שעליו אות שצב אמר איך אפשר שלא יחלקו עלי מאחר שאני הולך בדרך חדש שעדין לא הלך אדם בו מעולם וכו' [וגם הבעל שם טוב לא, ושום בריאה, לא מזמן קבלת התורה]. אף על פי שהוא דרך ישן מאד אף על פי כן הוא חדש לגמרי אות שצג אמר אפילו אם היה וכו' [הבעל שם טוב והאריז"ל] בעולם לא היה יכול להשתוות עמי אות שצד אמר יש בני אדם שאין מכירים אותי כלל וחולקין עלי. ואמר שאיתא בזוהר הקדוש על פסוק "הבה נתחכמה לו" וכי תעלה על דעתך שפרעה הלך לכל אחד ואחד ואמר לו הבה נתחכמה אלא שהכניס בתוך לבבם וכו' עין שם אות שצה שמעתי מרבי יודל ספור דברים שש... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קג - כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד כְּאִלּוּ גּוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אָבוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קג - כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות [לשון החברים] איתא בגמרא: 'כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות שנאמר: "תורה צוה לנו משה מורשה" וכו' וכיון שראה משה שבני ראובן ובני גד מניאין [לב] בני ישראל מנחלת אבותם בשביל זה קרא להם "תרבות אנשים חטאים" ותרגם אונקלוס: 'תלמידי גבריא חיביא' הדבר הזה קבלתם מרבניכם שרבכם גזל מכם הלכות והלכות הם נחלת אבות כנ"ל ועתה גם אתם הולכים בדרכי אבותיכם ורצונכם לגזל מישראל נחלת אבותם ובפרק קמא דבבא בתרא: "ומצדיקי הרבים ככוכבים" 'אלו מלמדי תינוקות' ועכשו שראה שהם מחיבים רבים... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קפב - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קפב - גדולות נוראות השגתו פעם אחת ענה ואמר: עלי אין חולקים כלל רק הם חולקים על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים עליו ועל איש כזה בודאי ראוי לחלק כלומר כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים אשר לא עלו על לבו שעשה כך וכך מה שהכל שקר וכזב ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם בודאי ראוי לחלק נמצא שעליו אינם חולקים כלל כי אם היו יודעין גדל צדקתו וקדשתו ומעלתו וכו' בודאי לא היו חולקים עליו רק אדרבא היו רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי רק הם חולקים על מי שעשה מעשים כאלה כמו שהם אומרים על איש כזה בודאי ראוי לחלק ואמר שהם חתכו וצירו לעצמם אדם וחו... לחץ להמשך...
ספר המידות - לימוד
ספר המידות - לימוד חלק א' א. מי שעושה תענוג לאב ומשמח אותו, על ידי זה יהיה לו חשק ואהבה ללמד. ב. כשאתה רוצה להחיות איזה דבר באמירת תורתך, אל תדרש מענינים רעים, אלא תדרש פסוקים וענינים של טוב. ג. כשאדם אומר חדושי אוריתא, על ידי זה משמח את השם יתברך. ד. כשהרשע אומר תורה, תדע שהוא מכשיל אותם השומעים תורתו. ה. מי שהוא מבטל את חברו מהלמוד, בידוע שהוא סר מדרך ה'. ו. למוד התורה אפילו מתנמנם הוא טוב. ז. על ידי קבלת היסורים באהבה אינו משכח תלמודו. ח. כל מה שלמד אדם בעולם הזה והיה נמנע אצלו לעמד על אמתת כונת הלמוד בשלמות, יזכה להבין על אמתתה בעולם הבא. ט... לחץ להמשך...
מה המקום של שמירת ההלכה בחסידות ברסלב?
מה המקום של שמירת ההלכה בחסידות ברסלב? שאלה: האם על פי מה שמובן מספרי רבי נחמן צריך לשמור על כל דיקדוקי ההלכה הידועים? * ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%9F+%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&cid=0 - שלחן ערוך את כל המקומות שבהם מתייחס רבי נחמן מברסלב לעניין השולחן ערוך. כמו כן ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D&cid=0 - פוסקים לגבי לימוד הפוסקים. כמו כן מובא בשם רבי נחמן מברסלב (לא תמצא זאת בספרי רבי נחמן מברסלב עצמם, אלא בספר שיח שרפי קודש) כדלהלן: כששאל פעם אחד מאנ"ש את רבנו, שיפרש לו דבר בספר "לקו... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קצג - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצג - גדולות נוראות השגתו אמר לענין ממון. צריך האדם שיהיו לו כל הכחות שיש בענין אכילה כי יש כמה כחות באדם לענין אכילה כי יש כח המקבל וכח המעכב שלא יצא לחוץ המאכל תכף וכח המעכל וכח המחלק המאכל לכל איברי הגוף להמח המבחר וכן ללב וכן לכל שאר האיברים לכל אחד כראוי לו וכח הדוחה הפסלת לחוץ, כמבאר כל זה לחכמי הרופאים כמו כן כל אלו הכחות צריכין לענין ממון כי צריך שיהיה לו כח המעכב שלא יפזר מעותיו מיד [כדרך שיש בני אדם שבתחלה מתאוים מאד לממון ומבלים ימיהם על זה, ותכף כשמשיגין הממון מפזרין אותו מיד] וכן כח המחלק שיתחלק מעותיו למקומות הצרי... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נ - הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנו
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נ - המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה. ואי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל. ואפילו אם לפעמים מחשבתו פורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים היא ביד האדם להטותה בעל כרחה אל הדרך הישר לחשב מה שראוי. והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר שתופסין אותו ברסנו ומחזירין אותו בעל כרחו אל הדרך הישר. כמו כן יכולים לתפס את המחשבה בעל כרחו להשיבה אל הדרך הראוי... לחץ להמשך...
ספר המידות - זריזות
ספר המידות - זריזות חלק שני א. על ידי זריזות זוכה להיות רועה נאמן, וסימן לדבר: לך אל נמלה עצל, וכתיב: מש'ם רוע'ה אב'ן ישרא'ל.... לחץ להמשך...
עבור לדף > 1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.5313 שניות - עכשיו 17_02_2020 השעה 05:21:46 - wesi2