...ובישר ורואה ומסתכל להטיל המשאוי על כל אחד כראוי לו כפי מה שמעריך את כל אחד בישר להכביד על זה ולהקל על זה כראוי על ידי זה מבטל הארבע מדות רעות דהינו 'עבודה זרה' 'וגלוי עריות' 'ושפיכות דמים' 'ולשון הרע' והסוד כי הנדר שנודרין צריכין לשלם מיד והמאחר נדרו גורם אלו הארבע מדות הנ"ל כדאיתא במדרש, שלמד מיעקב שבשביל שאחר נדרו בא לידי ארבע הנ"ל 'עבודה זרה' שנאמר: "הסירו את אלקי הנכר" 'גלוי עריות' "ותצא דינה" וכו' 'שפיכות דמים' בשכם 'לשון הרע' "וישמע את דברי

...מפורסם של שקר? - חלק 1 במאמר זה נרכז את דעתו של רבי נחמן מברסלב, לגבי מי ראוי להיות מנהיג, ומיהו אינו ראוי להנהיג, אלא צריך קודם לכן לחזור בתשובה על העוונות של עצמו, ורק אח"כ להנהיג וכולי. breslev.eip.co.il/?key=47 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קרטליתא ולפעמים חושב אדם בעצמו שיש לו רחמנות על העולם ורוצה בהנהגתו ובאמת זהו הרודף אחר הכבוד ותולה רדיפתו ברחמנות ובאמת הוא רחוק מרחמנות הזה כי כל זמן שאין לאדם אמונה בשלמות שאין שלמות אחריו בודאי אין לו...

...נוראות השגתו כמה וכמה דברים ראינו בעינינו שהודיע לנו רבנו זכרונו לברכה, קדם שהיה שיהיה כן וכן היה פעם אחת בעשרת ימי תשובה אמר שבשנה זו יהיה חלשות רחמנא לצלן וכשיצא מהמרחץ בערב יום הכפורים אמר שהוא ממשש בראשו של עצמו אם הוא חי [הינו מחמת הפחד שרואה חלשות גדולות רחמנא לצלן] וכן היה שבאותה השנה היה חלשות גדולות רחמנא לצלן כשהיה יקרות בעולם בשנה אחת ואחר כך בימי הקיץ בעת גדול התבואה היה נראה להעולם שיהיה זול ואמר הוא שלא יהיה זול באותו השנה כי היקרות...

...אפילו לדרש ויש תורה שנתנה לדרש ולא נתנה לכתב ויש שנתנה לכתב וכמו שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב' וכו' ומי שיודע להבחין ולהכיר בין התורות איזהו נתנה לכתב, ואיזהו לא נתנה לכתב הוא יכול להכיר את איש ישראלי בין האמות ואפילו אם אחד מישראל עומד בין כמה אמות, יכול להכירו וסוד זה מרמז בפסוק: "אכתב לו רבי תורתי כמו זר נחשבו" הינו כשכותבין רבי תורתי הינו רב יותר מהראוי דהינו שכותבין מה שלא נתן לכתב כנ"ל אזי "כמו...

ספר המידות - זקנים חלק שני א. זקנים מעמידים את ישראל ועצתם טובה לנו. ב. לפי הזקנים שבדור כן הפרנסה. ג. אם הזקנים אינם חכמים סימן לדבר שעקר חשיבותם הוא אצל נשים הילדות.

...מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה לבערלין ושאר עירות הגדולות והלך האדון לעשות צרכיו ונשאר בעל העגלה ששמו היה איוואן עם העגלה באמצע השוק ונגש אליו איש אחד ושאלו מדוע עומד הוא באמצע הרחוב ושאלו האיש חיל מי אתה בגרמנית, ווער דא והוא חשב ששואלו את שמו ואמר לו איוואן והכה אותו האיש חיל כי לא הבין את שפת העגלון וצעק לו שוב ווער דא והוא ענה לו שוב איוואן והכה אותו שוב וצעק ווער דא עד שלקחו עם העגלה לאיזה רחוב מן הצד כשבא האדון אחר עשית צרכיו חפשו עד שמצאו...

...קכב שמעתי בשמו שאמר שאם לא היה ממתין בבטחון לישועת ה' כבר היה איש נוסע ומטלטל כמו כל הנוסעים ומטלטלים עצמם בשביל הפרנסה כנהוג עכשו והכונה כי אמר זאת לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית שעל פי רב חסר לאדם הרבה כגון, לזה חסר מלבוש פשוט ויש שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו' שצריכין להמתין לישועת ה' ולבלי לדחק את השעה למלאות החסרון תכף ומיד רק צריכין להמתין עד ירחם ה' ואמר על עצמו ענין הנ"ל שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה חסר לו איזה דבר...

...- קסז - נסיעתו ללמברג אות קסז שנת תקס"ח אחר סוכות נסע ללעמברג בחפזון גדול ורדפתי ורצתי אחריו עד קראסנע אז ענה ואמר לי [אנו נתראה ונתראה ונתראה] וכפל הדבר כמה פעמים ואמר אם אתה רוצה להיות איש כשר מה אתה דואג כל העולם יגעים וטורחים בשבילך זה נוסע לברעסלא, וזה לכאן וזה לכאן הכל בשבילך. ואחר כך ביום בבקר נסע פתאום מקראסנע ורדפתי אחריו עד שזכינו להשיגו אצל הגשר וכו' ונהנה קצת ואמר אז על ענין הנסיעה שלו מענין המשכן שכל אחד מהצדיקים בונים וכו' כמו שמובא...

...ה' אל משה: אמר אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם: לנפש לא יטמא בעמיו . איתא בספרא דצניעותא 'מנוקבא דפרדשקא משך רוחא דחיי למשיחא' א. כי עקר כלי זינו של משיח הוא התפילה שהוא בחינת חטם, כמו שכתוב: "ותהלתי אחטם לך" ומשם עקר חיותו וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבישות שיכבש הכל משם כמו שכתוב: "והריחו ביראת ה'" וכו' זה בחינת חטם וזה עקר כלי זינו כמו שכתוב: "בחרבי ובקשתי" ופרש רש"י: 'תפילה ובקשה' וכמו שכתוב: "כי לא בקשתי אבטח וכו' באלוהים הללנו" בחינת: "תהלתי אחטם...

...כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה,: 'כל מקום שהם הולכים, נעשים שרים לאדוניהם' כי בכל מקום שהם באין בגלות, בתחלה הם כבושים בגולה אבל אחר כך הם נעשים אדונים לבעליהם כי אחר כך הם כובשים את המקום ההוא, שהם באים בגולה שם כי ישראל הם מרימין ומעלין כל המקומות השפלים והנפולים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'עתידין בתי תרטיאות וקרקסיאות, שילמדו בהן תורה ברבים' שנאמר "ונשאר גם הוא לאלקינו" וכו' כי ישראל מעלין ומנשאין כל המקומות הנפולין ועל כן נקראין ישראל...