ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תקסט - עבודת השם
אות תקסט שמעתי מרבנו זכרונו לברכה שבזה שמחדשין בתורה, עושין טובה גדולה מאד מאד לאביו ולאמו ספר לי רבנו זכרונו לברכה שדבר עם אחד שהיה קובל לפניו מאד על רבוי מעשיו המכערין כי זה האיש היה חפץ מאד להתקרב להשם יתברך ולצאת ממעשיו הרעים אך בכל פעם התגברו עליו יותר עד שעברו עליו ימים ושנים הרבה ולא זכה לצאת ממה שהיה צריך לצאת. אך אף על פי כן התחזק את עצמו ביותר וחתר בכל פעם להתקרב להשם יתברך והיה קובל מאד מאד לפניו זכרונו לברכה על עכירת מעשיו רחמנא לצלן. והשיב לו רבנו זכרונו לברכה בחכמתו בתמימות ובפשיטות אין לי עם מי לדבר, כי כבר כלו רע. ותכף נתעורר האיש הנ"ל וענה ואמר לרבנו זכרונו לברכה הלא עם כל זה אני מתגבר לפעמים להמשיך את עצמי לקדשת ישראל וכו'. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר לו: הוא מעט דמעט. ותכף אמר לו, שירגיל עצמו לילך עם מאמר אזמרה לאל קי בעודי וכו' כל זה ספר לי רבנו זכרונו לברכה. והבנתי כונתו הקדושה שדיקא על ידי זה החיה את האיש. כי כבר נפל בעיני עצמו כל כך עד שלא היה אפשר להחיותו בשום דבר רק כשאמר לו שהוא כלו רע אז נתעורר בעצמו והתחיל להרגיש מעט קדשת הנקדות טובות שנמצאין בו עדין ואז אמר לו שילך עם מאמר אזמרה וכו' כנ"ל אות תקע שמעתי מפי רבנו זכרונו לברכה שאמר לענין מה שהיו בני הנעורים קובלין לפניו על צרת נפשם שאינם זוכים להתקדש באמת ולעבד את השם כראוי ופעם אחת ענה ואמר שיש עצות שהיו מועילים בודאי. אבל גם העצות בעצמן קשה לקים. אות תקעא שמעתי מאדוננו מורנו ורבנו שיש טיקלא [מקום סגור] שנלכדו בה כמה גדולי הדור ועל כן לפעמים מתפללים כראוי כדרך הגדולים וגם עושים טוב הרבה ואף על פי כן לפעמים להפך חס ושלום. וזה על ידי אמה ידועה שלכדה וכבשה את המדינה וכו' אך עכשו מחמת שישראל הרבה יושבין אצלם על ידי זה אינו רע כל כך כמקדם ה' ישמרנו וכו'. אות תקעב שמעתי מפיו הקדוש זכרונו לברכה שאמר שזה יצר הרע גדול אצל כמה בני אדם ובפרט הגדולים במעלה שבשביל דבר אחד שנדמה להם שהוא מצוה הם מפקירים הכל ובאים על ידי זה לקלקולים רבים ובפרט כשבאים על ידי זה לידי מחלוקות וכו'. אות תקעג אמר המעתיק שמעתי שבשעה שאמר רבנו זכרונו לברכה מאמר נכספתי מאד להמשיך העולם על העשיה וכו' והפליג אז בשבח עסק התורה כמבאר בהשיחות שאחר הספורי מעשיות סימן י"ט שאל לו הרב רבי נתן זכרונו לברכה ואם אחד הוא בעל עברה ממש רחמנא לצלן. השיב לו רבנו זכרונו לברכה וכי אתה יודע גדל מעלת התורה הקדושה הלא עסק התורה הוא גדול במעלה משמירת הברית. כי ברית ביסוד ואוריתא בתפארת אות תקעד לענין מה שמבאר במקום אחר מהסודות שבספר הנשרף. שמעתי ששם היה מבאר סוד גדל קדשת ומעלת מצות הכנסת אורחים וענין מעלת מצות הצעת המטה בשביל האורח אות תקעה ראיתי מאמר אחד בשם רבנו זכרונו לברכה מלשון החברים והמאמר הזה נאמר פרשת עקב תקס"ו ויסוד הענין כי כאשר האדם צריך לעצה אזי ישאל עצה מהצדיקים או מתלמידיהם או על כל פנים מבני הצדיקים וכו' עין שם ועל ידי זה נמתקין כל הדינים וזוכה להנצל מיסורים שלא יבואו עליו כלל. ואפילו אם חס ושלום יבואו עליו היסורים זוכה על ידי זה לקבל אותם באהבה ובשמחה וזוכה לראות ההתגלות אל קות איך שהשם יתברך מצמצם את עצמו כביכול, ומתלבש עצמו בהם ועל ידי זה מגיע על ידי היסורים לרב טוב ולחסד גדול. גם על ידי שמחה הנ"ל זוכה לשמירת הברית שהשם יתברך בעצמו כביכול ישמר את בריתו וכו' אות תקעו יכול להיות שימות אחד בן שמונים שנה ואף על פי כן מת בקצור ימים לגמרי כלומר מאחר שלא הטיב מעשיו בודאי כל שנותיו הבל. אין צריכין רק לחיות אפילו מעט רק שיהיה יפה ונאה אות תקעז שמעתי שאמר לאחד שיהדר שיהיה לו כוס נאה ויקרה לקדוש וזה מסגל לעשירות. ואמר לו אז כי כוס גימטריא אלהים ואל קים הוא בחינת יראה ויראה היא בחינת אשה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא מציעא נט. ) : 'אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו' אות תקעח עוד שמעתי שאמר רבנו זכרונו לברכה 'פסל לך הפסלת יהיה שלך' (נדרים לח. ) הינו שבכל מקום שתראה איזה פסלת יהיה הפסלת שלך שתתלה הפסלת בך. 'משם נתעשר משה' הינו על ידי זה זכה לחכמה וכו' [אולי רצונו לומר על דרך שאמרו רבותינו זכרונם לברכה דעת קנית מה חסרת] כי החכמה מאין תמצא ומחמת שהיה לו מדת הענווה כל כך שכל הפסלת היה רק שלו על ידי זה זכה לחכמה אות תקעט שמעתי איך שספר רבנו זכרונו לברכה לאחד מאנשיו החשובים שבעת היותו בלבוב אז היה שם גם כן הרב הקדוש רבי צבי אריה זכרונו לברכה מאליק. ופעם אחת נסעו שניהם יחד לתוך איזה יער ודברו אז מכל הצדיקים ומה היה עבודתם. ונשא רבנו זכרונו לברכה עיניו למעלה וסים אבל מה הוא הענין שלי זה אינו יודע שום אדם. אחר כך אמר להאיש הנ"ל אספר לך מהו החולאת שלי וכו' זכות אבות לא יספיק על רפואת החולאת רק בדבר אחד בטחתי קצת על שכמה אנשים החזרתי אותם למוטב. השיב לו האיש הנ"ל אמת הדבר כי ידעתי שהרב רבי נתן בודאי יהיה צדיק [גוטער יוד] השיב לו מה שאתה יכול לומר אני אומר לך שהוא כבר גם עכשו צדיק אות תקפ אמר המעתיק עוד שמעתי מאחד שספר לו האיש שהיה משמש אז את הרב רבי צבי אריה הנ"ל שכשחזר רבי צבי אריה לביתו מהנסיעה להיער הנ"ל אמר אז אני ראיתיו [הינו את רבנו זכרונו לברכה] לפני כמה שנים בהיותו בביתי וגם אז לא היה לי בו שום השגה כלל רק עכשו איני יודע כלל. וכפי הנראה צריכין כלנו להתביש מפניו
אות תקסט

שָׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁבָּזֶה שֶׁמְּחַדְּשִׁין בַּתּוֹרָה, עוֹשִׂין טוֹבָה גְּדוֹלָה מְאד מְאד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ

סִפֶּר לִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁדִּבֵּר עִם אֶחָד שֶׁהָיָה קוֹבֵל לְפָנָיו מְאד עַל רִבּוּי מַעֲשָׂיו הַמְכעָרִין

כִּי זֶה הָאִישׁ הָיָה חָפֵץ מְאד לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלָצֵאת מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים

אַךְ בְּכָל פַּעַם הִתְגַּבְּרוּ עָלָיו יוֹתֵר

עַד שֶׁעָבְרוּ עָלָיו יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה וְלא זָכָה לָצֵאת מִמַּה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לָצֵאת.

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר וְחָתַר בְּכָל פַּעַם לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְהָיָה קוֹבֵל מְאד מְאד לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל עֲכִירַת מַעֲשָׂיו רַחֲמָנָא לִצְלַן.

וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּחָכְמָתוֹ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת

אֵין לִי עִם מִי לְדַבֵּר, כִּי כְּבָר כֻּלּוֹ רַע.

וְתֵכֶף נִתְעוֹרֵר הָאִישׁ הַנַּ"ל וְעָנָה וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

הֲלא עִם כָּל זֶה אֲנִי מִתְגַּבֵר לִפְעָמִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמִי לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְכוּ'.

עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ: הוּא מְעַט דִּמְעַט.

וְתֵכֶף אָמַר לוֹ, שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לֵילֵךְ עִם מַאֲמַר אֲזַמְּרָה לֵאל קַי בְּעוֹדִי וְכוּ'

כָּל זֶה סִפֵּר לִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְהֵבַנְתִּי כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה

שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הֶחֱיָה אֶת הָאִישׁ.

כִּי כְּבָר נָפַל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁלּא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַחֲיוֹתוֹ בְּשׁוּם דָּבָר

רַק כְּשֶׁאָמַר לוֹ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ רַע

אָז נִתְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ וְהִתְחִיל לְהַרְגִּישׁ מְעַט קְדֻשַּׁת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָאִין בּוֹ עֲדַיִן

וְאָז אָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ עִם מַאֲמַר אֲזַמְּרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל

אות תקע

שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁאָמַר לְעִנְיַן מַה שֶּׁהָיוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים קוֹבְלִין לְפָנָיו עַל צָרַת נַפְשָׁם שֶׁאֵינָם זוֹכִים לְהִתְקַדֵּשׁ בֶּאֱמֶת וְלַעֲבד אֶת הַשֵּׁם כָּרָאוּי

וּפַעַם אַחַת עָנָה וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ עֵצוֹת שֶׁהָיוּ מוֹעִילִים בְּוַדַּאי.

אֲבָל גַּם הָעֵצוֹת בְּעַצְמָן קָשֶׁה לְקַיֵּם.

אות תקעא

שָׁמַעְתִּי מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ

שֶׁיֵּשׁ טִיקְלָא [מָקוֹם סָגוּר] שֶׁנִּלְכְּדוּ בָּהּ כַּמָּה גְּדוֹלֵי הַדּוֹר

וְעַל כֵּן לִפְעָמִים מִתְפַּלְּלִים כָּרָאוּי כְּדֶרֶךְ הַגְּדוֹלִים

וְגַם עוֹשִׂים טוֹב הַרְבֵּה

וְאַף עַל פִּי כֵן לִפְעָמִים לְהֶפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם.

וְזֶה עַל יְדֵי אֻמָּה יְדוּעָה שֶׁלָּכְדָה וְכָבְשָׁה אֶת הַמְּדִינָה וְכוּ'

אַךְ עַכְשָׁו מֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַרְבֵּה יוֹשְׁבִין אֶצְלָם

עַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ רַע כָּל כָּךְ כְּמִקּדֶם ה' יִשְׁמְרֵנוּ וְכוּ'.

אות תקעב

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר

שֶׁזֶּה יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל אֵצֶל כַּמָּה בְּנֵי אָדָם וּבִפְרָט הַגְּדוֹלִים בַּמַּעֲלָה

שֶׁבִּשְׁבִיל דָּבָר אֶחָד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁהוּא מִצְוָה

הֵם מַפְקִירִים הַכּל וּבָאִים עַל יְדֵי זֶה לְקִלְקוּלִים רַבִּים

וּבִפְרָט כְּשֶׁבָּאִים עַל יְדֵי זֶה לִידֵי מַחֲלוֹקוֹת וְכוּ'.

אות תקעג

אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַאֲמַר נִכְסַפְתִּי מְאד לְהַמְשִׁיךְ הָעוֹלָם עַל הָעֲשִׂיָּה וְכוּ' וְהִפְלִיג אָז בְּשֶׁבַח עֵסֶק הַתּוֹרָה כַּמְבאָר בְּהַשִּׂיחוֹת שֶׁאַחַר הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת סִימָן י"ט

שָׁאַל לוֹ הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְאִם אֶחָד הוּא בַּעַל עֲבֵרָה מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלַן.

הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְכִי אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל מַעֲלַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה

הֲלא עֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מִשְּׁמִירַת הַבְּרִית.

כִּי בְּרִית בִּיסוֹד וְאוֹרַיְתָא בְּתִפְאֶרֶת

אות תקעד

לְעִנְיַן מַה שֶּׁמְּבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר מֵהַסּוֹדוֹת שֶׁבַּסֵּפֶר הַנִּשְׂרָף.

שָׁמַעְתִּי שֶׁשָּׁם הָיָה מְבאָר

סוֹד גּדֶל קְדֻשַּׁת וּמַעֲלַת מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים

וְעִנְיַן מַעֲלַת מִצְוַת הַצָּעַת הַמִּטָּה בִּשְׁבִיל הָאוֹרֵחַ

אות תקעה

רָאִיתִי מַאֲמָר אֶחָד בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִלְּשׁוֹן הַחֲבֵרִים וְהַמַּאֲמָר הַזֶּה נֶאֱמַר פָּרָשַׁת עֵקֶב תקס"ו

וִיסוֹד הָעִנְיָן כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם צָרִיךְ לְעֵצָה אֲזַי יִשְׁאַל עֵצָה מֵהַצַּדִּיקִים אוֹ מִתַּלְמִידֵיהֶם אוֹ עַל כָּל פָּנִים מִבְּנֵי הַצַּדִּיקִים וְכוּ' עַיֵּן שָׁם

וְעַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְזוֹכֶה לְהִנָּצֵל מִיִּסּוּרִים שֶׁלּא יָבוֹאוּ עָלָיו כְּלָל.

וַאֲפִילּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם יָבוֹאוּ עָלָיו הַיִּסּוּרִים

זוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְקַבֵּל אוֹתָם בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה וְזוֹכֶה לִרְאוֹת הַהִתְגַּלּוּת אֱל קוּת אֵיךְ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, וּמִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בָּהֶם

וְעַל יְדֵי זֶה מַגִּיעַ עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים לְרב טוּב וּלְחֶסֶד גָּדוֹל.

גַּם עַל יְדֵי שִׂמְחָה הַנַּ"ל זוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית

שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל יִשְׁמר אֶת בְּרִיתוֹ וְכוּ'

אות תקעו

יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיָּמוּת אֶחָד בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה

וְאַף עַל פִּי כֵן מֵת בְּקִצּוּר יָמִים לְגַמְרֵי

כְּלוֹמַר מֵאַחַר שֶׁלּא הֵטִיב מַעֲשָׂיו בְּוַדַּאי כָּל שְׁנוֹתָיו הָבֶל.

אֵין צְרִיכִין רַק לִחְיוֹת אֲפִילּוּ מְעַט

רַק שֶׁיִּהְיֶה יָפֶה וְנָאֶה

אות תקעז

שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר לְאֶחָד שֶׁיְּהַדֵּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כּוֹס נָאָה וִיקָרָה לְקִדּוּשׁ וְזֶה מְסֻגָּל לַעֲשִׁירוּת.

וְאָמַר לוֹ אָז כִּי כּוֹס גִּימַטְרִיָּא אֱלהִים

וֵאל קִים הוּא בְּחִינַת יִרְאָה

וְיִרְאָה הִיא בְּחִינַת אִשָּׁה.

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְכוּ כִּי הֵיכִי דְּתִתְעַתְרוּ'

אות תקעח

עוֹד שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה 'פְּסָל לְךָ הַפְּסֹלֶת יִהְיֶה שֶׁלְּךָ'

הַיְנוּ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְאֶה אֵיזֶה פְּסֹלֶת

יִהְיֶה הַפְּסֹלֶת שֶׁלְּךָ שֶׁתִּתְלֶה הַפְּסֹלֶת בְּךָ.

'מִשָּׁם נִתְעַשֵּׁר משֶׁה' הַיְנוּ עַל יְדֵי זֶה זָכָה לְחָכְמָה וכוּ'

[אוּלַי רְצוֹנוֹ לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

דַּעַת קָנִיתָ מֶה חָסַרְתָּ]

כִּי הַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא

וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה לוֹ מִדַּת הָעֲנָוָוה כָּל כָּךְ

שֶׁכָּל הַפְּסֹלֶת הָיָה רַק שֶׁלּוֹ

עַל יְדֵי זֶה זָכָה לְחָכְמָה

אות תקעט

שָׁמַעְתִּי אֵיךְ שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו הַחֲשׁוּבִים

שֶׁבְּעֵת הֱיוֹתוֹ בְּלֶבוּב אָז הָיָה שָׁם גַּם כֵּן הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי צְבִי אַרְיֵה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵאֲלִיק.

וּפַעַם אַחַת נָסְעוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד לְתוֹךְ אֵיזֶה יַעַר

וְדִבְּרוּ אָז מִכָּל הַצַּדִּיקִים וּמֶה הָיָה עֲבוֹדָתָם.

וְנָשָׂא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עֵינָיו לְמַעְלָה וְסִיֵּם

אֲבָל מַה הוּא הָעִנְיָן שֶׁלִּי זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם אָדָם.

אַחַר כָּךְ אָמַר לְהָאִישׁ הַנַּ"ל אֲסַפֵּר לְךָ מַהוּ הַחוֹלַאַת שֶׁלִּי וְכוּ'

זְכוּת אָבוֹת לא יַסְפִּיק עַל רְפוּאַת הַחוֹלַאַת

רַק בְּדָבָר אֶחָד בָּטַחְתִּי קְצָת עַל שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים הֶחֱזַרְתִּי אוֹתָם לְמוּטָב.

הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל אֱמֶת הַדָּבָר

כִּי יָדַעְתִּי שֶׁהָרַב רַבִּי נָתָן בְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק [גוּטֶער יוּד]

הֵשִׁיב לוֹ מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לוֹמַר

אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁהוּא כְּבָר גַּם עַכְשָׁו צַדִּיק

אות תקפ

אָמַר הַמַּעְתִּיק עוֹד שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד שֶׁסִּפֵּר לוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אָז אֶת הָרַב רַבִּי צְבִי אַרְיֵה הַנַּ"ל

שֶׁכְּשֶׁחָזַר רַבִּי צְבִי אַרְיֵה לְבֵיתוֹ מֵהַנְּסִיעָה לְהַיַּעַר הַנַּ"ל

אָמַר אָז אֲנִי רְאִיתִיו [הַיְנוּ אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים בִּהְיוֹתוֹ בְּבֵיתִי

וְגַם אָז לא הָיָה לִי בּוֹ שׁוּם הַשָּׂגָה כְּלָל

רַק עַכְשָׁו אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל.

וּכְפִי הַנִּרְאֶה צְרִיכִין כֻּלָּנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִפָּנָיו
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1
...איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1 רבות נכתב בשבח ובמעלת הלימוד של הספר ליקוטי מוהר"ן (ראה כאן). יחד עם זאת לכל אחד ישנם קשיים שונים ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, כל אחד ומניעותיו הוא. מי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהמניעות הגדולות ביותר ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, מגיעה דווקא מהצד של ה"יצר הטוב". וכמו שאמר רבנו מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה . דהיינו שהיצר הרע מפיל את האדם על ידי זה שהוא מציע לו לעשות דברים "חיוביים" שונים שגורמים לו לבסוף לעשות...
חיי מוהר"ן - תצט - עבודת השם
...השם אות תצט פעם אחת ספר מענין הבטחון ואמר שיש צדיקים שאין מניחים אצלם ממון מיום לחברו כמו שמספרין מכמה צדיקים גדולים שהיו לפנינו כגון הבעל שם טוב זכרונו לברכה והצדיק הקדוש מורנו הרב אלימלך זכרונו לברכה, וכיוצא בהם שבכל יום ויום היו מפזרים כל הממון שהיה בידם ולא הניחו אצלם שום ממון מיום לחברו. ואמר שצריכין להיות לזה ברייה גדול להיות חזק בהבטחון ולעמד על עמדו כי אם שוגים בזה תנועה קלה בעלמא לא טוב. אבל יש מעלה גבוה יתרה ביותר דהינו שהצדיק האמתי יחזיק אצלו הממון, וזה קשה יותר. הינו כי עבודה זו גבוהה...
ספר המידות - דין
...- דין חלק א' א. כל דין שדן אמת דיניו אינם בטלים ונתקים אפילו שלא ברצון בעלי הדינים. ב. על ידי שהדין תורה הולך ונתמעט, על ידי זה הפרנסה נתמעטת, וכן להפך. ג. על ידי העמדת דינים שאינם הגונים באים הרהורי עבודה זרה. ד. על ידי חתון עם תלמיד חכם על ידי זה נתמנים דינים כשרים. ה. על ידי דינים כשרים התורה חביבה בעולם. ו. על ידי הבזיונות שמבזין את הדינים, התבואה נשתלח בה מארה. ז. על ידי הבזיונות שמבזין דיני ישראל, על ידי זה היקר הוה בעולם. ח. כשאיזהו רשע נתגדל, אזי קשה לחדש איזהו סברה בפוסקים. גם דברי הדינים...
בעניין מעלת לימוד הספר ליקוטי מוהר"ן
...להלן טיפה קטנה של ציטוטים מהספר חיי מוהר"ן - על מעלת לימוד הספר ליקוטי מוהר"ן! ואמר שכל אדם צריך להשתדל לקנות הספר שלו. ומי שאין לו במה לקנות וכו' ימכר כר מתחת ראשו ויקנה הספר שלו. ענה ואמר על שני כתות אנשים יש לי רחמנות גדול עליהם, על אלו אנשים שהיו יכולים להתקרב אלי ואינם מתקרבים, ועל אלו המקרבים אלי ואינם מקימים את דברי. כי אני יודע שיהיה עת בעת שיהיה האדם מנח על הארץ עם רגליו אל הדלת, אז יסתכל על עצמו היטב ויתחרט מאד מאד על שלא זכה להתקרב אלי, או שלא קים את דברי. כי אז ידעו שאם היו מקרבים אלי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
...מוהר"ן ח"א - תורה נו - וביום הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכן יש שהוא מושל על כל העולם כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו בבחינות: "שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" ובחינות המלכות הזאת שיש בכל אחד היא באתגליא ובאתכסיא באתגליא, הינו הממשלה שיש לכל אחד לפי בחינתו שהוא מושל על אלו האנשים באתגליא כפי בחינת המלכות...
תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 1
...ועוד - חלק 1 breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא עיקר התורה הנ"ל הוא: והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה מכל אדם הוא על ידי שילמד בלילה תורה שבעל פה והדבר כמובן צריך עיון, מה הקשר בין הדברים? עניין נוסף: כאן breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז רבי נחמן מברסלב מבאר את אותו הדיבור של רבה בר בר חנה בצורה אחרת ושונה. כיצד הדברים עולים בקנה אחד זה עם זה? ז"א מדובר 2 הפירושים הם בעצם פירוש אחד? כיצד הם נכנסים וכלולים זה בזה? תשובה:...
שיחות הר"ן - אות סה
שיחות הר"ן - אות סה על ידי שמחה נצולין ממיתת בנים כי הקלפה העושקת אותם חס ושלום, נקראת לילית והשמחה הוא ההפך ממנה
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ו
...הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ו וכאשר שמעה אשתו זאת שלחה בתה אליו לשאל אותו איך אפשר לו להניח אותם מי יפרנסם והשיב כך: את תסעי למחתנך אחותך הגדולה יקח אחד אותה להיות בביתו משרתת קטנה שקורין ניאנקע אחותך הקטנה יקח אחד אותה לביתו מצד רחמנות ואמך תהיה משרתת קעכין וכל מה שבביתי אמכר הכל על הוצאת הדרך וכאשר שמעו זאת בני ביתו געו כלם בבכיה ובכו כמה ימים ולא היה לו שום רחמנות עליהם ואמר כי לא סגי בלאו הכי יהיה איך שיהיה הוא יסע בודאי כי רבו כבר הוא שם ומעוטא בתר רבא אזלא ואמר:אני רוצה לנסע לארץ...
שיחות הר"ן - אות שח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...נחמן ויש לנו בזה שיחות הרבה שכל דבורים ושיחות כאלו של העולם הכל הם מן היצר הרע שמרבה שיחות כאלה להכביד הצער ולהגדיל דאגת הפרנסה כאלו עכשו חס ושלום, אפס תקוה ובאמת הוא שקר וכזב כי השם יתברך מפרנס ומכלכל העולם תמיד ובכל דור ובכל שנה נמצאים עולים ויורדים ואם נסתכל היטב בכל שנה ובכל עת בודאי נמצא תמיד אנשים רבים שהיו עניים ומשרתים וכיוצא בשנים הקודמים ועכשו נתעשרו וגם הם רבם אומרים שהשנים אינם מתקנות עתה כמקדם מחמת שרוצים בכל פעם עשירות יותר ומנהיגים בביתם בגדולות יותר עד שהוצאתם מרבה ואומרים שעתה אינם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - רָאשֵׁי תֵּבוֹת רַבִּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - ראשי תבות רבי ראש בני ישראל ראשי תבות רבי ולהפך רשעים בחשך ידמו ראשי תבות רבי
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2656 שניות - עכשיו 18_09_2025 השעה 02:52:29 - wesi2