... מוהר"ן ח"א - תורה רנה - כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת אפשר לו לפל מהאמונה כי מאמונה לבד אפשר לפל אבל אם יש לו גם דעת שמבין גם בהדעת אזי אי אפשר לו לפל ...

... - בטח בה' ועשה טוב [לשון החברים] בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה הנה הכלל שצריך כל אדם לראות שמצדו לא יהיה עכוב משיחא דהינו לעשות תשובה שלמה ולתקן ... הוא בחינות שבת, ויכול לראות שפלותו, וחשיבות וגדלות ישראל ורעה אמונה, הינו שיכול להיות כמו רעיא מהימנא שיכול למסר את נפשו בעד ישראל. שיך לעיל, לענין ...

... נוסע להצדיק, הוא מחמת עצבות וכבדות וכן מה שאינו מתפלל כראוי, הוא מחמת עצבות ועצלות הינו מחמת חסרון אמונה כי בודאי אם היה לו אמונה שלמה והיה מאמין שהשם יתברך עומד עליו ושומע כל דבור ודבור שיוצא מפיו, ומאזין לקול תפילתו בודאי לא היה לו שום עצבות ועצלות וכבדות בתפילתו ובודאי היה מתפלל כראוי אך עקר בלבול התפילה, הוא בא מחמת חסרון אמונה ועל כן נופל עליו עצלות ועצבות, ומבלבל את תפילתו כי עקר העצבות והעצלות, הוא מחמת חסרון אמונה כמו למשל, כשמניחין חטה בארץ טובה אזי הוא גדל וצומח יפה, ואינו מזיק לו שום רוח ולא זיקים ורעמים וזה מחמת שיש כח הצומח וכח הגודל על כן אינו מזיק לו שום דבר אבל כשנותנין החטה בארץ שאינה טובה לזריעה אזי הוא נרקב בארץ מחמת שאין לו כח הצומח וכח הגודל ואמונה היא בחינת כח הגודל וכח הצומח כמו שכתוב: "ויהי אומן את הדסה" לשון גדול וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אמונה זה סדר זרעים' ועל כן כשיש לו אמונה שהיא בחינת כח הגודל וכח הצומח אזי אין מזיק לו שום דבר ואינו ירא משום אדם ושום דבר ומתפלל בחיות כראוי ונוסע להצדיק כי אינו מתירא ומתפחד משום ענין שבעולם אבל כשיש חסרון באמונה אזי אין לו כח הגודל וכח הצומח ואזי הוא נרקב ממש, כמו החטה הנ"ל ועל כן יש לו עצבות ועצלות וכבדות, והוא נרקב ממש וזה בחינת ארך אפים הינו מה שאינו ירא משום דבר ואינו משגיח על ... יכול לבלבל אותו כי לא אכפת לה שום דבר רק עושה את שלו בעבודתו את השם יתברך כי ארך אפים הוא תלוי בבחינת אמונה כי 'כל זמן שיש עבודה זרה בעולם חרון אף בעולם' אבל על ידי אמונה שהוא הפך עבודה זרה נתבטל החרון אף וזוכין לאריכת אפים, שהוא הפך החרון אף הינו שזוכה על ידי אמונה לאריכת אפים שיאריך אפו על כל דבר בלבול ומניעה שעובר עליו בתפילתו ועבודתו שיסבל הכל, ולא יתעצב ולא יתעצל על ידי זה כלל רק יעצר רוחו ולא יכפת לה כלל ויעשה את שלו בעבודתו ויעבר על הכל, ולא יחוש על כל הבלבולים והמניעות כלל שכל זה הוא בחינת ארך אפים שזוכין על ידי אמונה שהוא בחינת כח הגודל וכח הצומח כי על ידי זה הוא גדל וצומח ומצליח בעבודתו כי לא יוכל לבלבלו שום מונע להפילו בעצבות ועצלות חס ושלום ולמנעו על ידי זה, חס ושלום רק יעשה את שלו בזריזות ושמחה ולא יסתכל על כל הבלבולים כלל שכל זה הוא בחינת ארך אפים בחינת אמונה, בחינת כח הגודל וכח הצומח כנ"ל ודע, שארך אפים תלוי בארץ ישראל כי שם זוכים לבחינת ארך אפים כי ארץ ישראל הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב: "שכן ארץ ורעה אמונה" וכמו שאמרו חז"ל: 'כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק' נמצא שארץ ישראל הוא בחינת אמונה ועל ידי אמונה זוכין לבחינת אריכת אפים כנ"ל דהינו שלא יוכל לבלבלו שום מונע ובלבול מעבודתו כנ"ל נמצא שעקר עבודת איש הישראלי זוכין על ידי ארץ ישראל שהוא בחינת אמונה בחינת אריכת אפים בחינת כח הגודל וכח הצומח שעל ידי זה זוכין להתחזק בעבודתו ולבלי להסתכל על שום מונע ומעכב ומבלבל שאי אפשר לזכות לעבודת השם באמת כי אם על ידי זה וכנ"ל ועקר גדל ... לכל הצדיקים לארץ ישראל והוא סגלה להכעס ולעצבות כי 'כל הכועס כאלו עובד עכו"ם' אבל ארץ ישראל הוא בחינת אמונה, בחינת ארך אפים, הפך הכעס וזה שקדם קריאת שמע, שהוא אמונת היחוד, אנו מבקשים 'והוא יוליכנו קוממיות לארצנו' הינו שאנו מבקשים ומתגעגעים לארץ ישראל ועל ידי זה זוכים לאמונה הינו קריאת שמע, שהוא אמונה

... במכילתא: 'יכול יהיו התלמידים לומדין ואינם מבינים תלמוד לומר: "אשר תשים לפניהם" ערכם לפניהם כשלחן ערוך' א. דע, כי עקר הגלות אינו אלא בשביל חסרון אמונה כמו שכתוב: "תבואי, תשורי מראש אמנה" ואמונה הוא בחינת תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה", ותרגומו: 'פרישן בצלו' וזה בחינת נסים למעלה מהטבע כי התפילה למעלה מטבע כי הטבע מחיב כן והתפילה משנה הטבע וזה דבר נס ולזה צריך אמונה שיאמין שיש מחדש ובידו לחדש דבר כרצונו ועקר אמונה בחינת תפילה בחינת נסים אינו אלא בארץ ישראל כמו שכתוב: "שכן ארץ ורעה אמונה" ושם עקר עליות התפילות כמו שכתוב: "וזה שער השמים" ובשביל זה כשפגם אברהם "במה אדע" ובזה פגם בירשת ארץ שהיא בחינת אמונה, בחינת תפילה היה גלות מצרים ודוקא יעקב ובניו ירדו מצרים כי הם בחינת שנים עשר נסחאות התפילה והוריד ... שם מקום הנסים ואין שם מקום התפילה כמו שכתוב: "והיה כצאתי את העיר אפרש את כפי" וכל הגלויות מכונים בשם מצרים על שם שהם מצרים לישראל וכשפוגמין באמונה, בתפילה, בארץ ישראל הוא יורד לגלות וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אין משיח בן דוד בא, אלא עד שתכלה פרוטה מן הכיס' הינו, שיכלו האפיקורסים שאין להם אמונה בנסים ומכסים כל הנסים בדרך הטבע כי עקר הנסים בארץ ישראל כי 'ארץ ישראל שותה תחלה' ושתיתה מהתהומות ... יש נסים עלאין, שהוא בחינת תהום עלאה ויש נסים תתאין, שהם בחינת תהומא תתאה ומלאך שכלול מכל הנסים משני התהומות דמיא לעגלא שהוא בחינת עגולים בחינת אמונה כמו שכתוב: "ואמונתך סביבותיך" ופריטא שפותה שהוא בחינת תפילה כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" והוא כללות הנסים וזה פרוש: 'עד שתכלה פרוטה מן הכיס' כי יש בני אדם המכסים כלליות הנסים הכלולים במלאך דפריטא שפותה מכסים בדרך הטבע וכשתכלה זאת ותתרבה אמונה בעולם אז יבוא משיח כי עקר הגאלה תלוי בזה כמו שכתוב: "תבואי, תשורי מראש אמנה" ב. אבל אי אפשר לבוא לאמונה אלא על ידי אמת כמובא בזוהר: "והיה צדק אזור מתניו ואמונה" וכו' הינו צדק, הינו אמונה ואמרו שם: 'אמונה אתקריאת, כד אתחבר בה אמת' ג. ואי אפשר לבוא לאמת אלא על ידי התקרבות לצדיקים וילך בדרך עצתם ועל ידי ... כמו שכתוב: "אשרקה להם ואקבצם" ועל ידי מה ? על ידי: "כלו זרע אמת" [סיום הפסוק "ואנכי נטעתיך" הנ"ל] על ידי עצת הצדיקים תבוא לאמת ועל ידי זה נקראת אמונה, כד אתחבר בה אמת ועל ידי זה תבוא הגאלה כנ"ל כי הוא מקבל טפי השכל של הצדיק על ידי עצה שמקבל ממנו ... עקר הציצית ושמעתי בת קול שאומרת, אוי לי שנשבעתי פרש רבנו שמואל: על הגלות הינו, על ידי ציצית יכולין לבוא לעצת צדיקים לבחינת אמת ועל ידי אמת באים לאמונה כנ"ל ועל ידי אמונה בא הגאלה כנ"ל וזה ששמע חרטת השם יתברך על הגלות כי הציצית שהם 'חמרי חורא' גרם כל זה וזה פרוש: "ואלה" ... ה' אמת" שזוכה לעצת צדיקים, לבחינת אמת אשר תשים לפניהם זה בחינות 'כד אתחבר בה אמת' וזה בחינת 'השוו אשה לאיש' כי זה איש ואשה הם בחינת התחברות אמת ואמונה ובזה תלוי הגאלה כנ"ל וזה: 'יכול שיהיו התלמידים לומדים ואין מבינים תלמוד לומר וכו', ערכם לפניהם ... שלעתיד יתגלו כל החכמות כשלחן ערוך כמו שכתוב: "ומלאה הארץ דעה" [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה] [השמטות השיכים להתורה הזאת]. התפילה הוא בחינת אמונה, והוא בחינת הנסים, כי נס למעלה מטבע, ולזה צריך אמונה כנ"ל, עין שם ובשביל זה, התפילה מסגל לזכרון כי תפילה הוא בחינת אמונה כנ"ל ושכחה הוא ענין שהיה לפנינו דבר מה ונשכח ועבר מאתנו והיא דרך ההנהגה על פי מערכת המזלות שמתנהג כסדר יום אחר יום והוא הפוך האמונה מה שאין כן אם מאמין שיש מחדש הכל ברצונו בכל יום תמיד והוא מחיה ומקים הכל תמיד והוא למעלה מהזמן אין ... ועד מאה שולט השר של שכחה וזה שהמתיקו חז"ל: מ"ם וסמ"ך הינו מ"ס שהוא בחינת השכחה בנס היו עומדין כי נס הוא הפך השכחה כי נסים הם בחינת התפילה בחינת אמונה שהיא הפך השכחה, כנ"ל ודע וכו' כי ציצית שמירה לניאוף וכו' על שכם שניהם, זה בחינת ציצית וכו' וזה: ... טיעא ופרש רבנו שמואל: בכל מקום סוחר ישמעאל כי ישמעאל הוא בחינת התפילה כמו שכתוב: "כי שמע ה' אל עניך" ותרגומו: 'ארי קביל ה' ית צלותיך' והוא בחינת אמונה כנ"ל וזהו סוחר, מלשון סחור סחור [בחינת מקיפים] שהוא בחינת אמונה כנ"ל, "ואמונתך סביבותיך" וזהו: "ופרשת כנפך על אמתך" כי ציצית דקדשה, שהם כנפי מצוה הוא שמירת הברית ...

... מלכא במלכא' רק האכילה צריך להיות מאוכל אחר שנתברר, ואין בו שום תערובות כי מאכל שיש בו תערובות, על ידי מאכל כזה, יוכל האדם לחטוא ב. והברור של המאכלים, הוא על ידי אמונה כי האמת, מה שהגביל השם יתברך לשכל האנושי שיוכל להבין הוא מצוה גדולה לחדד השכל, להבין הדבר על בריו ועל זה נאמר: 'ודע מה שתשיב לאפיקורוס' כי יש חלוק בין הקשיות כי יש קשיא ... כזו רק לעתיד לבוא יתגלה התרוץ אסור לאדם לעין בהם וכל מי שסומך על שכלו ומעין בה, על זה נאמר: "כל באיה לא ישובון" כי על קשיא כזו, אסור לסמך על שכלו, רק להעמיד על אמונה ואפילו אלו הקשיות שיש עליהם תשובה לפעמים נסתמו שבילי השכל ואינו יודע להשיב ונזרקה בו אפיקורסות, ואינו יודע מה להשיב על אפיקורסות וזאת האפיקורסות היא לכל אחד לפי בחינתו, ... בלמדי משפטי צדקך" 'לבב' דיקא, בשני יצרין אימתי ? כד 'למדי משפטי צדקך', הינו על ידי למוד הפוסקים. אבל הקשיות שאין עליהם תרוץ, אסור לאדם לעין בהם רק לחזק את עצמו באמונה וכשיש לו אמונה בשלמות יוכל להיות על ידי אכילתו, יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כנ"ל "ורעה אמונה", הינו בחינת אכילה על ידי אמונה ג. ועקר שלמות וקשוטי אמונה הינו לקרב דוקא המרחקים, בחינת: "לקרא כלם בשם ה'" אפילו עכו"ם יקרבו לאמונות ישראל, ולעבדו שכם אחד ד. ולהשלים את האמונה, הינו לקרב את הרחוקים כנ"ל צריך מתחלה להעלות ניצוצי אותיות הדבור וכשנתבררו אותיות הדבור אזי הופך את עצמו הדבור ומלקט הניצוצות הקדשה מבין הקליפות ונשארים הקליפות בלא חיות ... הינו, להוציא ניצוצות הקדשה מביניהם כשהיא מוציאה כל חיותה מבין הקליפות אזי משליכין כל העכו"ם את אליליהם ופונים כלם לאמונת ישראל, "לקרא כלם בשם ה'" וזה עקר קשוטי האמונה, שיקרבו אחרים לאמונתה וזה בחינות: עולימתא שפירתא דלית לה עינין עולימתא שפירתא, זה בחינת אמונה בחינת "יפה את רעיתי", בחינת: "ורעה אמונה". דלית לה עינין, הינו אלו הקשיות הנ"ל, שאין לעין בהם וצריך לחזק באמונתו גופא טמירתא ואתגלי כי היא טמירא כי אם תשאל את המאמין איזה טעם באמונה ודאי אינו יודע להשיב לך טעם כי אמונה אינו שיך אלא בדבר שאינו יודע טעם ואף על פי כן, 'וגליא' הינו שאצל המאמין הדבר גלוי כאלו רואה בעיניו את הדבר שהוא מאמין בו מחמת גדל אמונתו השלמה. נפקת בצפרא ומתכסיא ביממא כי האמונה מתחדשת אצל האדם בכל בקר, בחינת: "חדשים לבקרים" וכו' ומתכסיא ביממא, מחמת טרדת עסקי עולם, נתכסה האמונה מתקשטת בקשוטין דלא הוו הינו עקר קשוטי האמונה, כשמקרבין אצלה בני אדם שלא היו מקרבין לה ו. וכשהאמונה כל כך בשלמות אזי אכילתו היא יקרה מאד כי נתיחד קדשא בריך הוא ושכינתה, בבחינת: "ויאמר בעז לרות" וכו' אזי, האמונה היא ממלצת על הרחוקים לפני השם יתברך, שיקרב אותם בצל כנפיו כי עקר טעותם של הרחוקים מאמונת השם יתברך מחמת שעקר ידיעת אלקותו אינו אלא מגלוי על הסתום ומחמת שרואים מגלוי, ... עלו בני ישראל מארץ מצרים, ממצר הגרון הינו על ידי עלות בני ישראל מראשי התאוות הנ"ל, ממצר הגרון, הנ"ל על ידי הדבור, מחזיר את העכו"ם לאמונת ישראל וזה עקר קשוטי האמונה, בחינת 'מתקשטא בקשוטין דלא הוו' על ידי אמונה בשלמות, אזי התרה אכילה בחינת "ויסב" [עד כאן לשונו, זכרונו לברכה] [שיך לאות ב'] וזה שלו"ם ראשי תבות ו'דע מ'ה ש'תשיב ל'אפיקורוס כי על ידי השלום יודע להשיב על אפיקורסות שבלבו ... ומזלות מוחלין להם כי על ידי השלום, בודאי יתבטל העבודה זרה והאפיקורסות שיש לכל אחד מהם על ידי שידברו זה עם זה וישיבו זה את זה מדעותיו הרעות והכפירות ובודאי יבואו לאמונה שלמה וישרה על ידי השלום כנ"ל וכמבאר במקום אחר [גם זה שיך לאות הנ"ל] מהמחלקת נעשה הלכות, כמבאר בתהלה לדוד עין שם היטב מבאר שם שההלכות הם תקון המחלקת כי חוזר ומהפך הצרופי ...

... מן החור" זה בחינת התגלות הארת הידים הינו בחינת המחאת כף ואז נתבטל העבודה זרה, הינו הכפירות וזה בחינת: "ויהי ידיו אמונה" נמצא, שעל ידי הצדיק הינו בחינת רוח שבלב נתגלה הארת הידים והרגלים הינו בחינת רקודין והמחאת כף ונתבטל הגאוה והכפירות ונתרבה האמונה ואז נתקים: "רגלי עמדה במישור" שהוא בחינת אמונה כי המינות היא בחינת נטיו רגלי כמ"ש "כמעט נטיו רגלי" שנאמר שם על שהשיאו לבו למינות, כמבאר שם ו"רגלי עמדה במישור" מורה על אמונה ואז נתקים "ויהי ידיו אמונה" ז. והתורה היא גם כן בחינת ידין ורגלין כי יש בהתורה ... "פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי" ועל ידי הארת מרדכי ואסתר הינו בחינת הידין ורגלין נתבטלו הכפירות ונתרבה אמונה בעולם על ידיהם כמו שכתוב: "ויהי אמן את הדסה" ובה כתיב: "כאשר היתה באמנה אתו" כי שניהם הם בחינת אמונה וזה נעשה על ידי הרוח כנ"ל וזה בחינת 'אסתר ברוח הקדש ... ועל ידי הרוח באים רקודין והמחאת כף כי על ידי הצדיק שהוא בחינת הרוח נתעלו הרגלין, ונתגלה הארת הידים, ונתרבה האמונה כמבאר למעלה ועל כן כתיב ביוסף, שהוא בחינת הצדיק ...

... אין רפואה למכתו כנ"ל ותקונו שיקים אמונה הנפולה, ויאמין אמונת חכמים וזהו: "יקום ולא יאמין בחיין" הינו זה שלא האמין בחכמים הנקראים חיים יקים זאת האמונה הנפולה ועל ידי זה יקום מחולאת הזאת שלא האמין עד עכשו שום אדם שיש לו שום רפואה על מכתו ועל ידי ... בחינת הידים כנ"ל ב. ולהקים אמונה הנפולה, היא על ידי בחינת יעקב הינו על ידי נדר [רוצה לומר: ויקים מיד, עין בהשמטות] ועל ידי הנדר ... עשית פלא" ועל ידי זה: "עצות מרחק אמונה אמן" הינו על ידי בחינת נדר, שהוא בחינות פלא נתתקן אמונת חכמים, שעצתם מרחוק בבחינת: "ממרחק תביא ... ישראל הינו על ידי הנדר, נתתקן האמונה הנקרא רועה בבחינת: "ורעה אמונה" וכשנתתקן האמונה נתתקן הידים, בבחינת: "לא תסור" כנ"ל ג. וכשנתתקן הידים הנ"ל על ידי נדר כנ"ל על ידי זה מתנוצצים בו ... בחינות נדר הנ"ל ועל ידי האבות עם האמונה הנ"ל, זוכה לענג שבת שין בת, שין זה בחינת אבות בת זה בחינות אמונה, בחינות 'בת היתה לאברהם' וכו' "איש אמונות רב ברכות" ה. וענג שבת הזה, זה בחינת אכילה בקדשה כי ... "ויגיעו עד שערי מות" אבל כשיש להם אמונה, אזי נפתחים להם שערי הקדשה, בבחינת: "פתחו שערים וכו' שומר אמונים" ואז נופל שער ארם פעם אחת. והקמת אמונה היא על ידי נדר, ואז נהיר בנהירו דאבהן כנ"ל ואז נבנה פעם שניה שער דקדשה, בבחינת: "שאו שערים ...

... להבדיל בין אור לחשך הינו בין רע לטוב וגם מי שאין לו זה הדעת להבדיל וכו' אבל יש לו אמונה שלמה שמאמין ההבדל שיש ביניהם כנ"ל גם זה יכול לספר מעשיות של צדיקים אבל צריך שתהיה האמונה אמונה שלמה ברורה מאד עד שעל ידי האמונה יהיה דומה לו כאלו רואה הדבר שמאמין בעינים ממש בחינת סתים וגליא כמובא במקום אחר [לעיל בסימן ס"ב] וזה שמובא במדרש: ...

... השיכים לה אזי הקלפה מסבבת אותה רק נשאר פתח נגד אמונה, שכנגד האמונה הפתח פתוח ומחמת פגם הענפים, חס ושלום משליכין אותם משם, דהינו שמשליכין אותם מן האמונה ואזי אין יכולין לכנס, דהינו להתקרב אל שרשם, שהוא הנשמה הנ"ל כי לפעמים משליכין ומפילין אחד מן האמונה כעין מה שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על ארץ ישראל על המתים שאינם ראויים ... את ארצי ונחלתי וכו' והנה סתימת הפתח הנ"ל, דהינו האמונה, על ידי פגם הענפים כנ"ל הוא רק לפי שעה ואחר כך נפתח הפתח כבתחלה הינו שבעת ... להתקרב אזי הקלפה המסבבת הנ"ל, שיש בה פתח כנגד אמונה כנ"ל היא מתגברת ומתקרבת ומתפשטת גם על הפתח הנ"ל ואזי אין יכול לכנס ותכף אחר כך, ...

... לה 'פשט העני' כי עקר התנוצצות אור הצדקה ושלמותה אינה אלא בשבת כי עקר החשיבות הצדקה היא האמונה בבחינות: "והאמין בה'" וכו' ושבת היא אמונה שמאמין בחדוש העולם וביחודו ואמונה היא מקור הברכות בבחינות: "איש אמונות רב ברכות" בבחינות: "ויברך אלהים את יום השביעי" ואין ... חכמינו, זכרונם לברכה 'בא דוד והעמידן על אחד עשר, בא ישעיה והעמידן על שש, בא חבקוק והעמידן על אמונה' להורות שאין שלמות להדעת שהוא התורה ואין שלמות לגלגלים אלא על ידי אמונה גם שמה שמצינו גבי גלגלים שעקר הליכתם ממערב למזרח וגלגל היומי מכריח אותם ממזרח למערב זה ... עם בעל הבית' כי עקר התנועה ממערב למזרח הינו עקר העשיה העני עושה עם בעל הבית ג. ודע שאין קיום אמונה אלא על ידי בחינות ברית בבחינות: "ובריתי נאמנת לו" וזהו שנאמר ברית בשבת כמו שכתוב: "ברית ... לפנים, שיהיה בבחינת לחם הפנים כנ"ל איתא פארי ושדי להו ואמר לון, אפשילו לי חבלי פארי זה שבת אמונה כפרוש רש"י: "את ה' האמרת וה' האמירך" לשון פארי ושבח שאנו מפארין את הקדוש ברוך הוא ואנו ... התורה הזאת שמעתי מפיו הקדוש תחלה בבאור יותר [עם עוד כמה חדושים שלא נזכרו כאן כלל וכן בענין האמונה ושאר הבחינות שנזכרו כאן שמעתי גם כן מפיו הקדוש תחלה, פסקא פסקא בסגנון אחר קצת על כן ... בגין דא כתיב: יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים וכו', עין שם והבן שלמות כל הדברים היא האמונה ובלתי האמונה כל הדברים חסרים כמו שאמרו: לענין צדקה 'הנותן פרוטה לעני מתברך בשש, והמפיסו באחד עשר' ... רבותינו, זכרונם לברכה שהצדקה חסרה ואין לה שלמות ועדין חסר אחת, הן בנותן והן במפיס הינו שחסר האמונה שבלעדיה הצדקה חסרה עדין ועל ידי האמונה נשלם ומאירה בחינות הצדקה וזה שכתוב: "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" שעל ידי האמונה נחשבת הצדקה כי בלתי האמונה היא חסרה. וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, 'שמש בשבת צדקה לעניים' כי שבת הוא בחינות אמונה כי שבת הוא מעיד על יחודו ועל חדוש העולם כמובא בספרים ועל ידי אמונה שהוא בחינות שבת, מאירה הצדקה וזה: "שמש בשבת צדקה" שמש לשון אור הינו שבשבת שהוא בחינות אמונה מאירה הצדקה כנ"ל. וכן התורה, גם כן חסרה בלי אמונה ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'בא דוד והעמידן על אחד עשר, בא ישעיה והעמידן על שש' נמצא שחסר גם כן אחד מן המנין מכון ממש כמו שאמרו אצל צדקה שש ואחת עשרה כי התורה חסרה בלי אמונה וזה שאמרו: 'עד שבא חבקוק והעמידן על אחת, וצדיק באמונתו יחיה' כי על ידי האמונה נשלם התורה. וזה כונת התנא שהתחיל במשנה 'יציאות השבת שתים שהן ארבע כיצד העני' וכו' 'פשט ... צדקה לרמז שבשבת נשלם ומאירה הצדקה כנ"ל 'שמש בשבת צדקה לעניים' כי על ידי שבת שהוא בחינות אמונה נשלם ומאירה הצדקה ועל ידיהם נתמלאו הברכות שהיו חסרים כי אמונה הוא מקור הברכות כמו שכתוב: "איש אמונות רב ברכות" וכן שבת נאמר בו כי היא "מקור הברכה" . ...