... אות בהתורה וכו' וכשמדבר על אחד מושך את עצמו מהתורה מחמת שמוצא פגם חס ושלום באות מהתורה שהוא שרש נפשו של זה המדבר עליו כמבאר במקום אחר. ושאל אותו ואם רואין שהוא רשע גמור גער בו רבנו זכרונו לברכה ...

... בבחינת רעמים כנ"ל. ה. ועל ידי התגלות הכבוד על ידי זה בא התפשטות הנבואה כי הנבואה באה מבחינת שרשי נפשות ישראל שהם בחינת שבעים נפש בבחינת: "בשבעים נפש ירדו אבותיך" ראשי תבות נביא ושרש הנפשות הוא בחינת כבוד בבחינת: "בסדם אל תבא נפשי, ובקהלם אל תחד כבדי" ועל כן על ידי התגלות הכבוד שהוא בחינת שרש הנפשות על ידי זה בא התפשטות הנבואה וזה בחינת: 'אין הנבואה שורה אלא על 'חכם', 'גבור' ו'עשיר' כי כל בחינות ... את היכלי' זה בחינת פגם הכבוד בחינת: "ובהיכלו כלו אומר כבוד" 'והגליתי את בני' זה בחינת ביטול הנבואה שבאה מנפשות בני ישראל בחינת: "בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה" כי גלות בני ישראל הוא בחינת ביטול הנבואה שבאה מנפשותם כנ"ל. ו. וזה בחינת רפואה כי כל בחינות הנ"ל הם בחינת רפואה כי התגלות הכבוד הנ"ל זה בחינת זריחת ... שנתוסף שכן מישראל נתרבה ונתגדל התפילה במאד מאד וזה בחינת הקבוץ של ישראל כי כל מה שנתקבצין ונתרבין ביותר נפשות ישראל ביחד נתרבה ונתגדל ביותר מאד מאד בית התפילה כי שלש אבנים בונות ששה בתים, ארבע אבנים בונות עשרים ... והלב לחשב, כדאיתא בספר יצירה נמצא שכל מה שנתוסף אבן אחת נתרבין הבתים ביותר מאד מאד בכפלי כפלים כנ"ל והנפשות הם בחינת אבנים בבחינת "תשתפכנה אבני קדש" וכו' והבתים זה בחינת: "כי ביתי בית תפילה" נמצא שכל מה שנתוסף ונתרבה נפש אחת להקבוץ של ישראל נתרבה ונתגדל מאד בית התפילה כי עכשו, כשנתוסף עוד נפש אחד להקבוץ נעשין צרופים אחרים חדשים הרבה מאד מאד כפלי כפלים כמה וכמה פעמים כנ"ל ועל כן כשנתוסף שכן מישראל כגון במקום שדרים שם יהודים, כשנתוסף עליהם עוד שכן מישראל אזי נתרבה ונתגדל התפילה במאד מאד כי נתוסף נפש אחת להקבוץ כנ"ל ועל ידי רבוי התפילה על ידי זה סליחת העוון, שהוא בחינת רפואה כנ"ל וזה בחינת ובל ... מטה עז הנ"ל וכשמוציאין מהסטרא אחרא מה שבלע אז מוציאין גם עצמות חיותו, שהוא בחינת גרים "ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם" וכו' סופי תבות תשרי ועל ידי גרים נתגלה הכבוד ונתפשט הנבואה ונתתקן האמונה הקדושה ונתבטל ... ידי זה מוציא כל הקדשה מהסטרא אחרא בחינת "ויעמד פינחס ויפלל" הוא בחינת 'ציר נאמן לשולחיו' כי הוא מוסר נפשו בשביל ישראל וזה בחינת הראה בבחינת: "כצנת שלג ביום קציר כן ציר נאמן לשלחיו" וצנה וקרירות הוא בחינת הראה, ...

... מזה לעיל בסימן קא] ושאל אותו. איך יפרש לעצמו מהפסוקים, שדוד המלך, עליו השלום, משבח את עצמו כגון: "שמרה נפשי כי חסיד אני", וכיוצא בזה השיב לו: גם זה צריכין לפרש על עצמו כי צריכין לדון את עצמו לכף ...

... תחת כנפי השכינה "ותורת חסד על לשונה" ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'זה הלומד על מנת ללמדה' וזה בחינת: "ואת הנפש אשר עשו בחרן". 'גבורה', זה בחינת 'שמקדים יראת חטאו לחכמתו' . 'תפארת' זהו שמדקדק איך להוציא חכמתו שלא יהיו ... כנ"ל, זוכה לפי שנים, בחינת: "לחם משנה" ושבת משלח הארותיו לכל המדרגות בבחינת: 'חד יניק לכמה סטרין' ומרפא רפואות הנפש ורפואות הגוף בבחינת: "רק שבתו יתן ורפא ירפא", שתי רפואות על ידי שבת ו. וזה שהחכם משפיע "לחם משנה" ... זכה גם כן לחלק חברו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'זכה נוטל חלקו וחלק חברו' וכשבא יום השבת, ונפשו נכללת בשבת, בבחינת: "כי בו שבת וינפש" אזי נותן לחם משנה ליום השבת כנ"ל ז. ועל ידי הארת שבת נתעורר העולם לתשובה מאהבה כי שבת בחינת ...

... "ואנכי עפר ואפר" ועל כן הוא יסוד עולם, הינו בחינת עפר, שכל הדברים הם עליו כנ"ל וזה שאנו מבקשים: 'ונפשי כעפר לכל תהיה' הינו שיהיה לה כח המושך, להמשיך הכל אליו כעפר כנ"ל וזה הצדיק, ממשיך כל ההשפעות לעולם ... משכון שהוא משכון לישראל שתשרה שכינה אצלם אפילו אם יחטאו, חס ושלום כמו שכתוב: "ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם" נמצא שעל ידי המשכן, השכינה שורה בישראל הינו כנ"ל כי משכן לשון משכני וכו' שיש לו בחינת כח ...

... עוונותיו ויאמר בי אדני. רצונו לומר כחך בי באם שנטלת את כח שלך ממני לא יכלתי לחטא. וידמה האדם בנפשו שהוא פוטר את עצמו בטענה זו על זה הוא אומר, ידבר נא עבדך דבר באזני אדני הנני מדבר דברי ...

... על ידי החלוף נדמה, שהוא בנו] וספר לו כל הענין ואמר לו, שיש לו רחמנות גדול עליו כי ממה נפשך אם אתה בני, בודאי יש לי רחמנות עליך ואם אתה בן המלך באמת, בודאי הרחמנות גדול ביותר עליך כי ... לנוח ולטיל והניח עצמו המלך לשכב ובא על דעתו המעשה הנ"ל שעשה, שגרש את הבן הנ"ל בחנם כי ממה נפשך. אם הוא בן המלך לא די שנתחלף? מדוע יהיה נתגרש מכאן? ואם אינו בן המלך גם כן אין מגיע ... לגרשו, כי מה חטא? והיה המלך חושב בזה ומתחרט על החטא והעולה הגדולה הזאת שעשה ולא ידע לתת עצה לנפשו מה לעשות בזה ואי אפשר לדבר מדבר כזה עם שום אדם להתיעץ עמו ונתעצב בדאגה מאד ואמר להשרים לשוב ...

... ישראל שמתפלל עמהם יבטל הרע שלהם, ויעשה מהרע כסא לקדשה ועפר שבתפילה, הינו שיקשר את עצמו בכלל ובפרט עם נפשין ורוחין ונשמתין של שוכני עפר ויעורר אותם בתפילתו שיתפללו עמו, בבחינת: "הקיצו ורננו שוכני עפר" וזהו: "יתן בעפר פיהו" ... 'צדיקים', זהו בחינת עפר 'רשעים', זהו בחינת אפר כנ"ל ולעורר שוכני עפר, זה יש בפרט ובכלל בפרט, הינו חלקי נפש רוח נשמה שלו שבאו כבר בגלגול ונתקן נפש רוח נשמה של שוכני עפר אחרים לעורר אותם שיתפללו עמו וזהו בחינת שבעה שבעה הנאמר בפרה, שכל ענינה שבעה ... כי לפעמים הקולות הנ"ל בתפילתו, הם יוצאים מרשעים גדולים כל כך עד כי כל מי שעומד כנגדם הוא מסכן נפשו וצריך לזה תפילה גדולה, כמו תפילת משה רבנו, עליו השלום ואפילו משה רבנו עליו השלום היה ירא מעוג מלך ...

... דוקא לומר לרפואתכם דברים כבדים ואין אתם מאמינים שבדבר קל שאני מצוה לכם לעשות יהיה לכם רפואה שלמה רפואת הנפש באמת. ודבר זה נצרך מאד כמה פעמים כי לפעמים אדם מונע עצמו מלעשות איזה דבר שבקדשה מחמת כבדות מחמת ... ולפעמים להפוך שהוא נמנע מדבר שבקדשה מעצם קלותו שהדבר הזה קל בעיניו מאד לעשותו ומחמת זה אינו מאמין שחיי נפשו יהיו תלויים בדבר קל כזה. ובאמת צריכין לזהר במצוה קלה כבחמורה וארח חיים פן תפלס וכל אשר תמצא ידך ... זה רוצה למנעו. ולפעמים להפך שמקל עליו ומקטין בעיניו אותו הדבר מאד עד שאינו עולה על לב האדם שחיי נפשו תלויים בזה והכל כדי למנעו חס ושלום. ולפעמים זאת המניעה גדולה ביותר ממניעה ממש. אבל הולך בתם ילך בטח ...

... יותר מבמצוות שבין אדם לקונו. פג. מוטב לאדם לקים המצוה כפי האפשר, מלהניח לגמרי. פד. תקון הגוף קדם תקון הנפש. פה. הבוכה ומתאבל על אדם כשר, מוחלין לו על כל עוונותיו. פו. מצוה להחזיר [להזהיר] את בני אדם על ...