... ובאים באותו הדרך אל הר של אש כפי שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=189 - הר של אש - מעשה מבעל תפילה *** והעניין הזה מרומז גם כאן breslev.eip.co.il/?key=223 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה משל, שמלך אחד הניח אוצר ...

... טוב אבל כשהדבור בלא דעת אזי אין בו טוב בבחינת: "גם בלא דעת נפש לא טוב" 'נפש' הוא הדבור כמו שכתוב: "ויהי האדם לנפש חיה" ותרגומו: 'לרוח ממללא' ב. ולהקים ...

... איזה גזרה 'ואף על גב דאיהו לא חזי מזלה חזי' ומחמת זה רוצה להסתיר את עצמו ומזה בא שלפעמים פתאם האדם נוסע לאיזה מקום רחוק זהו כדי להסתיר את עצמו ואף על פי שהוא אינו יודע מזה, עם כל זה הנפש יודעת מזה על כן בא לו רצון לנסע לשם ולפעמים כשבא לשם הוא נתפרסם שם ביותר, ואז יוכל להזיק לו מאד, חס ...

... בכל יום לצדקה ועל הצטרכותו המכרח ולא יניח כלל מיום לחברו. כי לאנשים פשוטים הרוצים לזכות לנפשם לאחז בדרכי הצדיקים, בודאי טוב לפניהם ...

... רק הוא באמת מבין את הצדיק באמת, וכל השאר הם רק מדמים בנפשם שהם מבינים את דברי הצדיק, והכל זה באספקלריא שאינה מאירה. כי רק הצדיק עצמו הבין את עצמו. ורק מי שהוא כמו הצדיק ממש, רק הוא מבין את הצדיק ... הזה. לא שאינם מסוגלים באמת, אלא שאינם מוכנים למסור את נפשם כדי להגיע לשכל הזה של הצדיק האמת. כי אילו רצו באמת להשיג את השכל הזה, היו כולם משיגים את השכל הזה. כי אין דבר העומד בפני הרצון. ואפילו ...

... נמצא טוב לעמת רע לעמד כנגדם לבער הרע. אהובי אחי נפשי ולבבי אל תירא ואל תחת מפניהם רק חזק ואמץ בתורה וביראת ה' כל היום, כמדבר בין ... אדמים. ותו לא מידי, רק חיים. מנאי אחיך אוהב נפשך, הדורש שלום תורתך ומצפה לשמע ממנו בשורות טובות ולראותו בחיים ושלום נחמן בן ... יהיה לריק יגיעי שיגעתי עם כל אחד ואחד ושמתי את נפשי בכפי בשביל טובת נפשיכם. ד' הצדיק ואני הרשעתי ומעשי גרמו לי היסורים ומיתת הבנים המסלאים, והמחלקת ... זה כי אם רחוק הגופות ואין רחוק הזה חס ושלום בנפשותינו כי קרובים אנחנו. אהובי אחי ורעי נא ונא שיהיו דברי אלה אשר התחננתי ...

... והמהלך בדרך יחידי רבי חנינא בן חכינאי אומר הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה, הרי זה מתחיב בנפשו כי יש אפיקורסים, שאומרים שהעולם הוא מחיב המציאות ולפי דעתם הרעה המשבשת נדמה להם שיש על זה ראיות ומופתים, חס ושלום, ממנהג העולם אבל באמת הבל ... ידי שעושין רצונו יתברך, הם חוזרין ונכללין בו יתברך שהוא מחיב המציאות ואז נכללין עמהם כל העולמות התלויים בנפשם, בחיוב המציאות כנ"ל אך לזכות לזה להכלל בשרשו, דהינו לחזר ולהכלל באחדות השם יתברך, שהוא מחיב המציאות אי אפשר לזכות, כי אם על ידי ביטול שיבטל ... שלא ישאר ממנו כלום שיהיה בבחינת מה באמת, עד שיזכה לבחינת ביטול באמת] ואזי כשזוכה לביטול באמת, ואזי נכלל נפשו בשרשו, דהינו בו יתברך, שהוא מחיב המציאות אזי נכלל כל העולם עם נפשו בשרשו, שהוא מחיב המציאות, כי הכל תלוי בו כנ"ל ואזי נעשה כל העולם על ידו בבחינת מחיב המציאות כנ"ל ועתה תראה פלאי פלאות, איך כל זה מבאר עתה ... ומפנה לבו לבטלה דהינו שמפנה לבו מכל עסקי העולם הזה לבטלה, כדי לזכות לבחינת ביטול כנ"ל ואז זוכה שיכלל נפשו במחיב המציאות כנ"ל ואזי נכללין כל העולמות עם נפשו במחיב המציאות כנ"ל הרי זה מתחיב בנפשו, שנכלל כל העולם בבחינת מחיב המציאות עם נפשו כי על ידי ההתבודדות הנ"ל, זכה לבחינת ביטול, עד שנכלל נפשו בחיוב המציאות ועל ידי זה נכלל כל העולם עם נפשו בחיוב המציאות כנ"ל ונעשה נפשו וכל העולם בבחינת מחיב המציאות כנ"ל, וזהו: 'הרי זה מתחיב בנפשו' כנ"ל [והא לך לשון רבנו ז"ל מהתורה הזאת שכתבה בתכלית הקצור] המהלך בדרך יחידי, הנעור בלילה וכו' דע שעקר הביטול, שאדם מבטל ישותו ונעשה אין, ונכלל ... הם אפשר המציאות וכשנתבטל ונכלל באחדותו אזי הוא יוצא מבחינת אפשר, ונכלל במחיב וזה בחינת: הרי זה מתחיב בנפשו

... אשר לקח וכו' ויבאה אל האדם חד אמר מלמד שנתן בה בינה יתרה וחד אמר מלמד שקלעה לחוה והביאה אל האדם א. הנפש היא יקרה מאד וצריך להיות זהיר בה ולשמרה מאד על כן צריכין לזהר מאד, כשבא איזה כבוד חדש לאדם כי הכבוד הוא אם כל חי, והוא שרש כל הנפשות וכשהנפש מסתלקת, היא מסתלקת אל הכבוד, שהוא שרשה בבחינת: "כבוד ה' יאספך" שהסתלקות ואסיפת הנפשות הם לתוך הכבוד כי שם שרשם כנ"ל ועל כן כשבא כבוד חדש לאדם צריך לזהר ולהשמר כי אולי בא הכבוד, חס ושלום, בשביל הסתלקות כדי שתסתלק הנפש אל הכבוד, שהיא שרשה כנ"ל. אך מדה טובה מרבה ועל כן על פי הרב, בא הכבוד לטובה דהינו, כשבא נפש חדשה אל האדם אזי היא באה מלבשת בהכבוד, שהיא אם כל חי כנ"ל ועל כן כשבא כבוד חדש לאדם, על פי רב הוא לטובה דהינו שבא נפש חדשה לאדם על ידי זה הכבוד והכלל, שהכבוד הוא שרש הנפשות ועל כן לפעמים בא כבוד חדש לאדם בשביל הסתלקות איזה נפש, חס ושלום כדי שתסתלק הנפש אל הכבוד כנ"ל אבל על פי רב, בא הכבוד לטובה דהינו, שבא נפש חדשה להאדם על ידי זה הכבוד שהוא שרש כל הנפשות כנ"ל על כן צריכין לזהר מאד, לקבל הכבוד בקדשה גדולה, לשמו יתברך לבד כי הכבוד הוא שרש כל הנפשות כנ"ל ב. וצריך לראות, שיהיה פנים אל הכבוד כי על ידי תאוות אכילה, אזי נפגם הכבוד, ואין לו פנים כי שלחנו ... בשלמות כנ"ל אזי מתגבר העזות, שהוא 'מלכותא בלא תגא', בלא כתר מלכות הנ"ל וזה בחינת: "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" הינו על ידי תאוות אכילה, בחינת: "בטן רשעים תחסר" וזהו: "לא ידעו שבעה", הפך "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה מתגברים העזי פנים, שהם בחינת כלבים עזי נפש בחינת 'פני הדור כפני הכלב' "המה רעים לא ידעו הבין", שהם נעשים רועים ומנהיגים אל הדור כי הכבוד נפל אליהם, ויש להם כל הכבוד אבל כשמשברין תאוות אכילה, בבחינת "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה הוא נשיאות פנים ואזי אין שום פקידות ושררה להעזי פנים כי יניקתם הוא רק מהסתרת פנים, על ידי תאוות אכילה כנ"ל וזהו "ושבע ילין בל יפקד רע" 'ושבע ילין', זה בחינת 'צדיק אוכל לשבע נפשו' על ידי זה, 'בל יפקד רע' שאין שום פקדה והתמנות להרע דהינו להעזי פנים וכנ"ל ד. וכשנופל המלכות והכבוד ... בחינת שקלעה לחוה כנ"ל [כי הכבוד הוא בחינת חוה שהיא הצלע הנ"ל: "אם כל חי" כנ"ל] וזה בחינת: "ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע" בחינת שערות קלועין הנ"ל הינו בחינת התחברות השונאים שעל ידי זה הוא מפלתם כנ"ל ז. ואזי, כשבא הכבוד חדש אל האדם, ומלבש בתוכו נפש דקדשה כנ"ל צריך לראות להוליד את הנפש בנקל, בלי קשוי הולדה כי הכבוד היא 'אם כל חי' כנ"ל והנפש מלבשת בה כעבר במעי אמו ולפעמים כשיש, חס ושלום, בחינת קשוי לילד יכולין להסתלק שניהם, חס ושלום, האם והולד דהינו הכבוד והנפש או לפעמים נסתלק אחד מהם, חס ושלום, כפי ענין הקשוי לילד וצריך לראות להוליד בנקל בלא קשוי. ואחר כך כשנולד הנפש, צריך לגדל את הנפש ושתי בחינות אלו, דהינו ההולדה והגדול נעשין, על ידי יראה ואהבה שהם בחינת שתי ידים, יד הגדולה ויד החזקה ... הינו כנ"ל וזה בחינת: "ואתה מושל בכל" הינו בחינת הממשלה והמלכות, בחינת מלך הכבוד הנ"ל, ששם מלבש הנפש 'ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל' הינו בחינת שתי הידים כנ"ל ובידך כח וגבורה, זה בחינת יד החזקה ובידך לגדל ולחזק, זה בחינת יד הגדולה שעל ידי בחינת שתי הידים אלו, מולידין ומגדלין הנפש המלבשת בהכבוד כנ"ל וזה בחינת הצדקה שנותנין אצל 'ואתה מושל בכל' כי על ידי הצדקה, מוציאין ומעלין את הכבוד ... שהוא בגימטריא ידך, שעל ידו ההולדה כידוע ועין בכונות של "ואתה מושל בכל" ח. ולפעמים יש עיפות אל הנפש על ידי שנתרחקה מאמה, דהינו הכבוד כנ"ל וצריך להחיותה ולהבריאה, על ידי מים קרים, בבחינת: "מים קרים על נפש עיפה" הינו כשמתפללין בלא לב על ידי זה נתרחק הנפש מן הכבוד בבחינת: "בשפתיו כבדוני ולבו רחק" וכו' כי כונת הלב זה בחינת ה

... שטותים. ועדין טעות זה ומבוכה זו של מלחמות לא נתבטלו. והיה מתלוצץ מן חכמיהם ואמר בלשון ליצנות שהם חכמים גדולים וחושבים וחוקרים בחכמתם איך לעשות כלי זין נפלא שיוכל להרג אלפים נפשות בפעם אחת. וכי יש שטות יותר מזה לאבד ולהרג נפשות רבות בחנם אות תקמז בעת שהיתה השרפה פה פעם אחת בשבת ופעם אחת ביום הכפורים היה רצונו שנקל מאד בענין הצלת ממונו ולבלי להחמיר בזה כלל [פשוט דרצונו לומר באפן המתר ...

... יתן ואם לאו לאו כמובא במקום אחר [בהתורה ט' תיקונין סי' כ'] וזה: 'אל תעשה תפילתך קבע', מלשון גזלה כמו שכתוב: "וקבע את קבעיהם נפש" הינו שכל מה שהוא מבקש, הן פרנסה או בנים או שאר צרכים אסור להתעקש ולעמד עצמו בתפילתו שדוקא יעשה הקדוש ברוך ...