ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית   •   ליקוטי מוהר"ן חלק א   •   ליקוטי מוהר"ן חלק ב   •   סיפורי מעשיות   •   שבחי הר"ן   •   שיחות הר"ן   •   חיי מוהר"ן   •   ספר המידות   •   לימוד


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.

[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל]
כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו אזי יתענה
וע"י התענית נזדווגו קוב"ה ושכינתי' אחור באחור
כדי שלא יאחזו באחוריים
וזהו ר'ע'ב' שמרעיב א"ע בתענית
אותיות רי"ש ע"ב
רי"ש אחוריים דשכינתיה שהיא אלהִים
ע"ב אחוריים של שם העצם
שע"י הרעב
שע"י התענית מזווגם אחור באחור שלא יינקו החצונים כנ"ל
וע"י התענית נמשך הדיבור
כי נתלחלחל הגרון מנגיבה דילה
ויוצא מבחי' ניחר גרוני ובא לבחי' קרא בגרון ואל תחשוך
וזהו ויהי רעב בארץ
היינו ע"י התענית
וירד אברם מצרימה
אברם בחי' מים החסדים המלחלחים מיצר הגרון
בבחי' הלוך ונסוע הנגבה
שהחסדים הולכים ללחלח נגיבה דילה
והקליפות שהם בחי' פרעה עורף
שעיקר יניקתם מאחוריים
יש להם שלש שרים
שר המשקים והאופים וטבחים שהם עיקר התאוות
שהם קנה וושט וורידין
שהם תאוות אכילה ושתיה
שהם ראשי התאוות כלם
והם להדיבור היוצא מהגרון סמוכים.
אבל אין להם כוח לינק ממנה
כי מאחוריים אי אפשר לחם לינק
כי נתדבקו אחוריים כנ"ל ע"י התענית
ומפנים אי אפשר להם לינק מגודל הארה
אבל הקב"ה בגודל חכמתו נותן להם כוח להשיג מהארת פניה
כדי שיתגברו לינק ממנה
ועי"ז תוציא מהם נצוצות הקדושה שיש בהם מכבר
בבחי' עת שליט האדם באדם לרע לו
וזה ויראו אותה שרי פרעה
עי"ז ויהללו אותה אל פרעה וכו'
עי"ז וינגע ה' בית פרעה
היינו הוצאות ניצוצות הקדושה
וע"י הניצוצות נתוסף לחלוחית על לחלוחית
וזה ולאברם היטב בעבורה כנ"ל
וזה שקר החן והבל היופי שהם הקליפות
אשה יראת ה' היא תתהלל.
שהם מהללים את השכינה בבחי' ויהללו אותה אל פרעה כנ"ל
בשביל תנו לה מפרי ידיה
כדי להוציא ניצוצות הקדושה כנ"ל
ועי"ז נתוסף בה הארה גדולה
עד שנתבטל הקליפות ונכנעים תחת הקדושה
בבחי' אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לעובדו שכם
וזהו ויהללוה בשערים מעשיה
מעשיה דייקא
אפילו מעולם עשיה ששם רוב הקליפות
יתהפכו לעבדו שכם אחד
וכשנתעלין כל ניצוצותיה עד שיתקיים לעובדו שכם אחד
אזי נשלם האמונה בחי' עולימתא שפירתא דלית לה עיינין כנ"ל
כי עיקר שלימות וקישוט של אמונה
אינו אלא ע"י שגם אחרים מקרבים א"ע תחת כנפיה
בבחי' ואתקשטת בקישוטין דלא הוו כנ"ל
וכשאמונה בשלימות
אזי אין צריך לתענית ומותר לו לאכול בבחי' ורעה אמונה
ורעה בחי' אכילה
ואכילה הזאת מעורר זווג פב"פ
בבחי' והי' האוכל לפקדון לארץ
פקדון בחי' זווג
ארץ בחי' אמונה שכינה בחי' שכן ארץ
כי אז אין הקליפות יכולין לינק ממנה אפי' מאחוריים
כי אז נתבטל הקליפות
וזה בחי' ויאמר בועז אל רות לעת האוכל גשי הלם
היינו בחי' זווג פב"פ
ע"י אכילה
וכל אחד ואחד לפי בחי' תיקונו את האמונה בשלימות
כן מיחד את השכינה שהיא אמונה עם הקב"ה פב"פ
והאמונה מתקנת בעצמה כל הכפירות שהיה בו מקודם
והיא מתחננת וממלצת טוב עליו לפני הקב"ה
שימחול לו השי"ת
ועיקר המליצה
כי אין יודעים את השי"ת אלא מן הגלוי על הסתום
היינו מן המידות המגולות אנו מכירים גדולתו
ועי"ז יש בני אדם שכופרים בו ואומרים עולם כמנהגו נוהג
ויש שמודים במציאות
אבל אומרים שגם העולם קדמון והעולם מחויב המציאות
כמו חיוב האור מן השמש
ועי"ז כופרים במצוות
כי אומרים שלא ישונה דבר ממנהגו ע"י מצוות
ויש מודים במצוות ובעבודות
אבל עובדים את כחות וצורות עליונות
ועושים את הצורות שיהיו אמצעים בינם לבין הבורא
וכל הכפירות נעשים
מחמת שרואים שמערכת השמים לא נשתנים ממעמדם
ורואים צדיק ורע לו רשע וטוב לו
אבל כשהקב"ה משדד המערכה בשביל תפילת צדיק
אזי מודים שהוא המחדש
והמהוה את העולם כרצונו
ומנהיג את העולם כרצונו
וזהו ויגש אליו יהודה
איתא בזוהר תקרובתא מלכא במלכא
היינו יחוד קוב"ה ושכינתיה כנ"ל
אזי ויאמר אליו בי אדוני
היינו שהשכינה שהיא האמונה מבקשת רחמים
ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני
שהיא מבקשת את השי"ת שיקרב את האיש הזה שתיקן אותה
והעלה אותה לבחי' פב"פ
באזני אדוני
היינו שהיא ממלצת על האיש הזה
שלא יעשה עוד אמצעי בינו לבין השי"ת
וכל ההצטרכות שלו ידבר באזני [*אדוני]
שלא ישמע אחר אמצעי
ואל יחר אפך עליו שהיה מלא פניות וע"ז עד עכשיו
כי כמוך כפרעה לשון התגלות
היינו לפי התגלות כן מכירין אותך כנ"ל
ועי"ז נפל בטעות כנ"ל
שראה במערכת השמים המנהיגים את העולם
עי"ז כל אחד נפל בטעות לפי טעותו כנ"ל
אבל ע"י שידוד המערכות יודו הכל בבורא ומשגיח
ולעתיד יתבטל מערכת השמים
כ"ש כי שמים כעשן נמלחו
ואז יכירו כל יושבי תבל כי יש בורא ומנהיג
וכן עכשיו כשרואים כשהצדיק בתפילתו משדד המערכה והטבע
אז מודים שלד' הארץ ומלואה
וזה כמוך כפרעה
מה פרעה גוזר ואינו מקיים
היינו כשרואים שידוד מערכת השמים הגלוים לכל טבעם וגזירתם
ורואים שגזירתם נתבטל
מזה יודעים שאף אתה גוזר ואין מקיים
מחמת הצדיק
שהקב"ה גוזר והצדיק מבטל
היינו שיודעים עי"ז
שגם הטבע של מערכת השמים היא ברצון השי"ת היתה עד עכשיו
ועכשיו בטל הקב"ה גזירתו ורצונו מחמת תפילת הצדיק
מחמת [*זה] נתבטל טבע של מערכת השמים הגלוים לכל
אבל כל זמן שאין רואים ביטול הטבע בגלוי
אין יודעין שיש בורא
ועי"ז טועה כל אחד לפי שכלו העכור
כי אינם יודעין אלא מן הגלוי אל הסתום
בשביל זה לעתיד שיתבטלו כל האמונות כוזביות
ויאמינו הכל בה' אחד
עי"ז יתקרא שבת
כי אמונה בשלימות נקרא שבת
כי שבת מורה על מחדש את עולמו בששת ימים
וביום השביעי שבת וינפש
בשביל זה אמרו חז"ל
כל השומר שבת אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו
כי שבת עיקר אמונה והשבתת עבודות זרות
וזהו אם תשיב משבת רגליך
רגל זה בחי' אמונה
כי הכפירות מכונים בשם כמעט נטוי רגלי
ואמונה מכונה בשם רגלי עמדה במישור
כי אמונות כוזביות יונקים מבחי' רגלין דקדושה
בבחי' הני ברכי דרבנן וכו'
היינו אמונה קדושה
בחי' איש אמונות רב ברכות
ברכות היינו ברכי דרבנן



אודך ביושר לבב וכו'
כל המחלוקות שרשם מהתורה
היינו מהמחלוקות התנאים נשתלשל למטה
ומהסיגים נעשה מחלוקות שלא לשם שמים
וצריך לראות להשלים את לבו שלא יהי' לבו חלק עליו
היינו שיעבוד את השם בשני יצרין
כמאמר בכל לבבך וכו'
שלא יהי' בבחי' חלק לבם
והמחלוקת של היצר שבלב האדם
הן הן הכפירות שמטיל על האדם
ומונע מן האדם שבילי אמונה
ומחשיך את שכלו מלהבין תשובות על הכפירות
ועצה ע"ז ללמוד פוסקים
ועי"ז ישלים מחלוקת היצר שבלב ששרשו מהתורה כנ"ל
כי הפוסקים הם בחי' השלום של מחלוקת התנאים שבגמרא
וכשיעשה שלום בהשורש היינו בהתורה
אזי נעשה שלום גם למטה
ואז גם אויביו ישלים אתו
ואותיות ש'ל'ו'ם' מרמזין על זה
נוטריקון ו'דע מ'ה ש'תשיב ל'אפיקורס
כי זה עיקר השלום
שנזדכך שכלו ויודע תשובות על הכפירות
וזהו אודך ביושר לבב היינו בשני יצרין
אימתי
כד בלי משפטי צדקך
היינו ע"י לימוד פוסקים שהם שלום שבבחי' תורה
וע"י שלום שבתורה נשלם הכל
ונפתח לו תשובות [*על] אפיקורסין כנ"ל
[אלו השני מאמרים הנ"ל כלולים בתורה אחת בסי' ס"ב
וה' יודע נסתרות למה חלקן כאן לשנים
גם יש הרבה דברים שמבוארין שם מה שלא נכתבו כאן
וכן יש כמה דברים שמבוארין כאן ביותר
ודע שגם שם בסי' ס"ב הנ"ל הוא לשון רבינו ז"ל בעצמו
רק ששם הוא לשונו הקודש שאמר בע"פ לפני א' מאנשיו בלשון הקודש
והאיש כתב לפניו
וכאן הוא לשונו וכתיבתו של רבינו ז"ל בעצמו
ומחמת זה נמצא ביניהם כמה שינויים
כי כן הי' דרכו
שלעוצם קדושת רהיטת מוחו הנורא
היו משתנים כמה ענינים מהאמירה להכתיבה
וכן בין כתיבה לכתיבה
ועוד יש בזה נסתרות שנעלמו ממני כי מאד עמקו מחשבותיו]



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
בחירה וידיעה לפני ואחרי - האומנם?
בחירה וידיעה לפני ואחרי - האומנם? שאלה: רבי נחמן אמר בכמה מקומות שאין תשובה לשאלת הבחירה והידיעה ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי ומי שיבין זאת תתבטל אצלו הבחירה. אך שמעתי תירוץ די פשוט על השאלה הזאת, והוא כי לפני שהאדם עושה את מעשיו עליו לדעת שיש לו בחירה. אך שניה אחרי שהוא עשה את מעשיו עליו לדעת שהכל בהשגחה פרטית ושאין לו בחירה כי זה כבר קרה. כך שלא ברור לי מדוע רבי נחמן אמר שאין לשאלה הזאת תשובה בשכל אנושי. אשמח לדעת את האמת. האם באמת יש שאלה? מהי השאלה? והאם אפשר לדעת תשובה? תודה תשובה: הנושא הוא די פשוט. אין תשובה בשכל אנושי לשאלה של הידיעה ו... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מז - וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹע
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מז - ואכלתם אכול ושבוע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואכלתם אכול ושבוע והללתם וכו' מי שהוא משקע בתאוות אכילה בידוע שהוא רחוק מאמת ובידוע שדינים שורין עליו גם זה סימן על דלות גם יבוא לידי בזיונות ובושות "כרם זלת לבני אדם", 'כיון שנצרך אדם לבריות נשתנה פניו ככרום' . ודע מי שהוא משבר תאוות אכילה הקדוש ברוך הוא עושה על ידו מופתים כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . כתיב "אשר לא ישא פנים" וכתיב: "ישא ה' פניו אליך" 'אמר הקדוש ברוך הוא: איך לא אשא להם פנים אני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקין על עצמן בכזית ובכביצה' נמצא שנשיאות פנים... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - מח - שיחות השיכים להתורות
חיי מוהר"ן - מח - שיחות השיכים להתורות אות מח התורה חיים נצחיים שבסימן ע"ב בלקוטי תנינא נאמרה בעת שבא אצלו על שבת קדש פרשת יתרו צדיק אחד מפרסם גדול, והוא זכרונו לברכה לא אמר שום תורה בליל שבת קדש ולא ביום שבת קדש. וכשגמרנו סעדת שחרית של שבת וכבר ברכנו ברכת המזון והיינו סבורים להסתלק מהשלחן כנהוג אחר ברכת המזון אבל הוא זכרונו לברכה נשאר אז יושב על מקומו וגם אנחנו כלנו נשארנו אז יושבים לפניו, וגם הצדיק הנ"ל נשאר עדין יושב לפניו. בתוך כך ענה ואמר כשרואין את עצמו עם הצדיק אפילו כשאין שומעין תורה גם זה טוב מאד כי על ידי זה מקבלין גדלה. והתחיל לומר ת... לחץ להמשך...
גדולת נוראות השגתו - חיי מוהר"ן - חלק 1
גדולת נוראות השגתו - חיי מוהר"ן - חלק 1 breslev.eip.co.il/?key=564 - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו שמעתי בשמו שאמר מתי יש לי התבודדות ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות. כי הוא יכול לצעק בקול דממה דקה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש בעצמו שיש לו קול דממה דקה שיכול לעמד בין העם והמון אנשים ויצעק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו, וכל האנשים סביביו לא ישמעו כלל. שלמות ההתבודדות הוא דבקות ושתיקה. ומאחר שרבי נחמן מברסלב נכלל בא"ס לגמרי, ממילא הוא תמיד באמצע התבודדות, גם אם הוא נראה... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכ - יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים יְקָרִים בָּעוֹלָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכ - יש כמה דברים יקרים בעולם דע כי יש כמה דברים יקרים בעולם החכם הוא יקר מאד וכן גבור וכן עשיר ומושל דהינו מי שיש לו איזה התנשאות. ודע שאצל כל אחד מהם יכולים לפעל ולהושע מצערו שאם יש לו איזה צער, חס ושלום וילך אצל אחד מהם ויספרו לפניו עד שיעורר רחמים אצלו עליו מזה יוכל להושע... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רו - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רו - גדולות נוראות השגתו אמר: אפילו מי שאינו שומע דבורי התורה שאמר רק הקול לבד הוא גם כן טוב מאד וזה בחינת "לשמע בקול דברו", 'בקול' דיקא ואפילו מי שהוא רק עומד בבית אצל התורה שאומר טוב מאד מאד בלי שעור... לחץ להמשך...
ספר המידות - הריון
ספר המידות - הריון חלק א' א. על ידי שקרים אשה יש לה צער בהריון. ב. סגלה להריון שתשא אצלה עץ קטן מגג שעל קבר הצדיק או מגנט ולתן צדקה. ג. דגים קטנים מפרין ומרבין. ד. עברות ומיניקות לא יאכלו שומין ובצלים. ה. אשה ששנואין מעשי רשעים בעיניה, על ידי זה נפקדת. ו. המקבל גלות על עצמו, הוא סגלה להריון. ז. אכילת בשר בהמה דקה ושתית שמן זית היא סגלה להריון. חלק שני א. אשה שאינה יכולה להתעבר, תביט על הסכין של מילה אחר המילה.... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לב - אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לב - אדני שפתי תפתח [לשון רבנו זכרונו לברכה] "אדני שפתי תפתח" והוא בחינת רקודין של חתנה כי כל זמן שלא נתונה לזווג היא אתקריאת נער בלא ה' גימטריא ש"ך דינים וכד אתתקנת לזווג אתקריאת נערה בה"א שנמתקין הדינין על ידי ה' אלפין של אהיה שבבינה כמובא ב"פרי עץ חיים" נמצא הכלה עדין בבחינות נער בבחינות ש"ך דינים וצריך להמתיקה ולתקנה וזה נעשה על ידי רקודין כי הרגלין הם בבחינות נצח והוד והם נתנשאים על ידי הלב הינו על ידי שמחת הלב כנראה בחוש שעל ידי שמחת הלב מרקדין כמו שכתוב גבי יעקב "וישא יעקב את רגליו" ופרש רש"י: 'לבו נשא את רגליו' ... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - קסד - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
חיי מוהר"ן - קסד - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד אות קסד בסוכות תקס"ח בעת שהתחיל אצלו חלי ההוסט קדם שנסע ללמברג אז נשמע מפיו הקדוש בלילה הראשונה של סוכות ששאל תבת הוסט מה היא בלשון נכרים ובתחלה לא הבינו כונתו ואחר כך דבר מזה שבלשונם אשפיזא [אורח] נקרא הוסט. ושוב לא דבר בענין זה והזכיר אז מאמר רבותינו זכרונם לברכה שהיו רגילים לדבר בלשון חכמה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: רבי אבהו כד הוי משתעי בלשון חכמה וכו' וכיוצא בזה והנראה היה שרמז בשיחתו הקדושה לענין האשפיזין עלאין שנכנסו אל הסכה, ואין אתנו יודע עד מה. כי זה ידוע לנו כבר והוא כל... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רט - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רט - גדולות נוראות השגתו אמר: שכל התורות והשיחות שלו אינם בשבילנו לחוד כי אם "את אשר ישנו פה ואשר איננו פה" [ועין ברש"י שפרש ואשר איננו פה, ואף עם דורות העתידים לבוא, והבן] וכמה פעמים דברנו עמו מענין זה ורמז לנו בדבריו להודיע לדורות הבאים את כל מעשי ה' הגדול שעשה עמנו ופעם אחת אמר בפרוש: גם לבניכם תודיעו את כל התורות והשיחות הנפלאות והנוראות והמעשיות וכיוצא בהם אשר גלה לנו ואמר אז זה הפסוק בהתלהבות גדול כגחלי אש "והודעתם לבניך ולבני בניך" ואמר ברתת וזיע בהתלהבות נורא: "והודעתם לבניך ולבני בניך" ואמר: דע והאמן, אם אפשר להוציא אח... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קג - כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד כְּאִלּוּ גּוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אָבוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קג - כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות [לשון החברים] איתא בגמרא: 'כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות שנאמר: "תורה צוה לנו משה מורשה" וכו' וכיון שראה משה שבני ראובן ובני גד מניאין [לב] בני ישראל מנחלת אבותם בשביל זה קרא להם "תרבות אנשים חטאים" ותרגם אונקלוס: 'תלמידי גבריא חיביא' הדבר הזה קבלתם מרבניכם שרבכם גזל מכם הלכות והלכות הם נחלת אבות כנ"ל ועתה גם אתם הולכים בדרכי אבותיכם ורצונכם לגזל מישראל נחלת אבותם ובפרק קמא דבבא בתרא: "ומצדיקי הרבים ככוכבים" 'אלו מלמדי תינוקות' ועכשו שראה שהם מחיבים רבים... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכט - אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכט - ארץ אכלת יושביה ארץ אכלת יושביה כשמקרב להצדיק, אף שאינו מקבל ממנו כלל, הוא גם כן טוב מאד והאמונה לבדה שמאמין בהצדיק, מועיל לעבודת השם יתברך כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לנזון כגון כשהחי אוכלת צומח כגון עשבים, נתהפכין העשבים לחי, כשנכנסין בתוך מעיה וכן מחי למדבר כשהמדבר אוכל החי, נתהפך החי למדבר ולכל מקום שנכנס לשם המזון שנתחלק להאיברים, נתהפך למהות האיבר ממש שנכנס לשם כגון החלק מהמזון הנכנס להמח נתהפך למח והנכנס ללב נתהפך ללב, וכן לשאר האיברים וזהו ארץ אכלת יושביה כי ארץ הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב: "שכן ארץ ורעה אמו... לחץ להמשך...
צדיק ורע לו רשע וטוב לו - מידה כנגד מידה?
צדיק ורע לו רשע וטוב לו - מידה כנגד מידה? שאלה: רציתי לשאול כיצד מסתדר העניין של "מידה כנגד מידה" עם העניין של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"? ובנוסף, מחמת שהקב"ה הוא טוב ודרכו להיטיב, אז איך זה שבכלל יש מישהו בעולם שרע לו, בין אם זה צדיק ובין אם זה רשע? תודה תשובה: יש כאן 2 בחינות שונות. בחינה אחת היא מידה כנגד מידה, דהיינו שיש גם טוב וגם רע מידה כנגד מידה. ובחינה שניה היא שהשם טוב תמיד ועושה אך ורק טוב תמיד. ושתי הבחינות האלו מחוברות אחת בשניה, כדלקמן: מצד האמת באמת, אין שום רע בעולם כלל. וגם מה שנדמה לאדם כרגע ממש, זה אך ורק טוב ממש. ואין שום רע ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קא
שיחות הר"ן - אות קא כבר מבאר כמה פעמים שאין צריכין שום חכמות בעבודת הבורא יתברך רק תמימות ופשיטות ואמונה ואמר שפשיטות הוא גבוה מן הכל כי השם יתברך ברוך הוא, הוא בודאי גבוה מן הכל והוא יתברך הוא פשוט בתכלית הפשיטות... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קפב - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קפב - גדולות נוראות השגתו פעם אחת ענה ואמר: עלי אין חולקים כלל רק הם חולקים על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים עליו ועל איש כזה בודאי ראוי לחלק כלומר כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים אשר לא עלו על לבו שעשה כך וכך מה שהכל שקר וכזב ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם בודאי ראוי לחלק נמצא שעליו אינם חולקים כלל כי אם היו יודעין גדל צדקתו וקדשתו ומעלתו וכו' בודאי לא היו חולקים עליו רק אדרבא היו רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי רק הם חולקים על מי שעשה מעשים כאלה כמו שהם אומרים על איש כזה בודאי ראוי לחלק ואמר שהם חתכו וצירו לעצמם אדם וחו... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפא - כְּשֶׁמִּתְקַשְּׁרִים בְּקֶשֶׁר אֵיזֶה אֲנָשִׁים עַל אִישׁ אֶחָד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפא - כשמתקשרים בקשר איזה אנשים על איש אחד כשמתקשרים בקשר איזה אנשים על איש אחד אפילו אם הוא אדם חשוב יותר מהם על כל זה יכולים להפילו כי נתקבצים חלקי הכבוד שיש לכל אחד מהם ועל ידי זה נתבטל חלק כבוד שלו ונופל על ידם בבחינת: "ראוני נערים ונחבאו" שהקטנות בטל לפני גדלות כי חלקי הכבוד שלהם כשנתקבץ ונתקשר יחד הוא גדול מחלק כבוד שלו לבדו אם לא שזה האיש שחולקין עליו הוא גדול במעלה מאד עד שחלק כבוד שלו, גדול יותר מכל חלקי כבוד שלהם ביחד אזי אדרבא נתבטלים הם לפניו בבחינת ראוני וכו' כנ"ל אבל אם אין גדול כל כך יכולים להפילו על ידי ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנב - כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנב - כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים לה כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים לה אזי הקלפה מסבבת אותה רק נשאר פתח נגד אמונה, שכנגד האמונה הפתח פתוח ומחמת פגם הענפים, חס ושלום משליכין אותם משם, דהינו שמשליכין אותם מן האמונה ואזי אין יכולין לכנס, דהינו להתקרב אל שרשם, שהוא הנשמה הנ"ל כי לפעמים משליכין ומפילין אחד מן האמונה כעין מה שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על ארץ ישראל על המתים שאינם ראויים לקבר בארץ ישראל ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי וכו' והנה סתימת הפתח הנ"ל, דהינו האמונה, על ידי פגם הענפים כנ"ל הוא ר... לחץ להמשך...
ספר המידות - טבע
ספר המידות - טבע חלק שני א. בריאות הגוף וחייו וטבעו של אדם, הכל הולך לפי טבע וחיי ובריאות אביו ואמו. ב. מי ששערותיו מרבין שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפור.... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קפו - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קפו - גדולות נוראות השגתו כמה וכמה דברים ראינו בעינינו שהודיע לנו רבנו זכרונו לברכה, קדם שהיה שיהיה כן וכן היה פעם אחת בעשרת ימי תשובה אמר שבשנה זו יהיה חלשות רחמנא לצלן וכשיצא מהמרחץ בערב יום הכפורים אמר שהוא ממשש בראשו של עצמו אם הוא חי [הינו מחמת הפחד שרואה חלשות גדולות רחמנא לצלן] וכן היה שבאותה השנה היה חלשות גדולות רחמנא לצלן כשהיה יקרות בעולם בשנה אחת ואחר כך בימי הקיץ בעת גדול התבואה היה נראה להעולם שיהיה זול ואמר הוא שלא יהיה זול באותו השנה כי היקרות הרחיב זמנו על שתי שנים וכן היה שגם שנה שניה היה יקרות ואחר כך אחר כלו... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות צה
שיחות הר"ן - אות צה דע שהשם שנותנין לו לאדם הוא לפי הפעלה שיש לו לאדם לעשות בעולם ויש אחד שעושה הפעלה שלו בחצי שנים שיש לו וצריך לקרא לו שם אחר דהינו שם חדש כי השם שנותנין לאדם הוא לאחר מותו לבושין שלו כי השם הוא בחינת לבושין, כמו שכתוב: "אני ה' הוא שמי וכבודי" וכו' 'כבודי' זה בחינת לבושין כי 'רבי יוחנן קרא למאנה מכבדותא' כי הקדוש ברוך הוא נקרא הוי"ה כי בשם הוי"ה נתהוה כל העולמות אבל למעלה מכל העולמות אין לו שם כי למעלה מכל העולמות אי אפשר להשיג אותו וזהו: "כי הגדלת על כל שמך אמרתך" 'אמרתך' זו הפעלה כי 'במאמר נברא העולם' דהינו הפעלה הינו לפי הפ... לחץ להמשך...
עבור לדף > 1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0469 שניות - עכשיו 18_01_2020 השעה 15:06:04 - wesi2