ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


אות שנה
סִפֵּר לִי אֶחָד שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאד אֶת תּוֹרָתוֹ לְפָנָיו
וְהִפְלִיג מְאד בִּגְדֻלַּת נִפְלְאוֹת תּוֹרָתוֹ.
וְאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל מְאד לִקְנוֹת סְפָרָיו.
כִּי אֲפִילּוּ כְּשֶׁעוֹמְדִין בְּתֵבָה וּמִגְדָּל הֵם טוֹבָה גְּדוֹלָה
כִּי סְפָרָיו הֵם שְׁמִירָה גְּדוֹלָה בַּבַּיִת לִשְׁמר גַּם הָעֲשִׁירוּת וּמָמוֹן הָאָדָם מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת.
וְהִזְכִּיר אָז עָשִׁיר אֶחָד שֶׁהָיָה יוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ
וְאָמַר שֶׁגַּם אֵלָיו הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה הַסֵּפֶר שֶׁלִּי בְּבֵיתוֹ
כִּי יִהְיֶה לוֹ שְׁמִירָה גְּדוֹלָה לְכָל דָּבָר וְשֶׁתִּתְקַיֵּם עֲשִׁירוּתוֹ.
וְהִזְהִיר אֶת הָאִישׁ שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה, שֶׁיְּזָרֵז אֶת הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל שֶׁיִּרְאֶה לִקְנוֹת סְפָרָיו.
וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה כַּמָּה הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ סְפָרָיו בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל וְלא לִכְבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם
אות שנו
אַחַר שֶׁמָּסַר הַתּוֹרָה פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ס'
אָמַר שֶׁהָיְתָה חֲתֻנָּה יָפָה
וְהָיָה רָאוּי לְבַקֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה עַל הַחֲתֻנָּה.
אָמַרְתִּי לוֹ בְּוַדַּאי הָיָה בְּכָאן.
הֵשִׁיב מִן הַסְּתָם
[אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר אָז לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ
שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַחֲזִיק אוֹתָם בְּעִנְיַן אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל הַנַּ"ל שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁל שָׁה לֵילוֹת וְלא יֵדְעוּ בֵּין יוֹם לְלַיְלָה כְּלָל, כַּמּוּבָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְכוּ']
אות שנז
אָמַר שֶׁכָּל הַתּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה קדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
אֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל שֶׁיִּהְיוּ כְּתוּבִים בִּסְפָרָיו
רַק מַה שֶׁחִדֵּשׁ אַחַר שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִכְתּב הַכּל
אֲפִילּוּ כָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה הַכּל צְרִיכִין לִכְתּב.
וְכַמָּה פְּעָמִים הִזְהִיר לִכְתּב כָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁשּׁוֹמְעִין מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ
וְאָמַר בִּשְׁלָמָא דְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים בְּסֵפֶר
אִם לא יִזְכּר אוֹתָם עַכְשָׁו יוּכַל לִרְאוֹתָם וְלִלְמד בָּהֶם בְּפַעַם אַחֵר
אֲבָל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים מִפִּי
שׁוּב לא תִּשְׁמְעוּ עוֹד פַּעַם אַחֶרֶת לְעוֹלָם.
עַל כֵּן בְּוַדַּאי אַתֶּם צְרִיכִין לִזְכּר מְאד כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, וְלִכְתּב הַכּל כָּל שִׂיחָה וְסִפּוּר
[וּמֵחֲמַת זֶה הִתְחַלְתִּי לִכְתּב קְצָת שִׂיחוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ אוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֲבָל לא נִכְתַּב חֵלֶק מֵאֶלֶף]
אות שנח
וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ
שֶׁבְּכָל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁהָיָה מֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר עִמָּנוּ
יְכוֹלִים לִהְיוֹת עַל יָדָהּ אִישׁ כָּשֵׁר
וַאֲפִילּוּ צַדִּיק גָּמוּר כָּל יְמֵי חַיָּיו, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה
אִם יִרְצֶה לֵילֵךְ עִמָּהּ לְקַיֵּם כְּפִי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה.
וּמִי שֶׁזָּכָה לִשְׁמעַ שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ
הוּא יוֹדֵעַ זאת בֶּאֱמֶת וּבְבֵרוּר.
וְגַם אֲפִילּוּ עַכְשָׁו כְּשֶׁלּוֹמְדִין דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים יֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן כּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְדַרְכֵי ה' בֶּאֱמֶת
לְמִי שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב לִדְבָרָיו וּלְשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בְּזֶה הַסֵּפֶר, וּבִשְׁאָר סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים.
כִּי כָּל שִׂיחָה שֶׁלּוֹ הִיא הִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד וְדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּנְכוֹנָה מְאד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ יִהְיֶה בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁיִּהְיֶה.
אֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מְאד יָכוֹל לְקַבֵּל דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת נִפְלָאוֹת מִכָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁלּוֹ.
וְכֵן לְהֵפֶךְ מִי שֶׁהוּא בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה חַס וְשָׁלוֹם בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא
יָכוֹל לְקַבֵּל דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת נְכוֹנוֹת מִכָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁלּוֹ לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת, וְלָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת
אִם יָשִׂים לִבּוֹ לִדְבָרָיו הֵיטֵב
וִיקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּאחַז בָּהֶם
אות שנט
פַּעַם אַחַת אָמַר כְּמַתְמִיהַּ
אֵצֶל הָעוֹלָם הַכּל שָׁוִין סֵפֶר הַזוהַר וְהַתִּקּוּנִים
וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל וְעָצוּם בֵּין סֵפֶר הַזוהַר הַקָּדוֹשׁ וּבֵין סֵפֶר הַתִּקּוּנִים
אַף עַל פִּי שֶׁסֵּפֶר הַזוהַר הוּא קָדוֹשׁ וְנוֹרָא מְאד
אֵין לוֹ שׁוּם עֵרֶךְ נֶגֶד קְדֻשַּׁת וְסוֹדוֹת שֶׁל סֵפֶר הַתִּקּוּנִים
אות שס
אָמַר אֵינִי אוֹמֵר לָכֶם מִתּוֹרָתִי כִּי אִם הַפְּסֹלֶת
וְהִיא נְמוּכָה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת מַדְרֵגוֹת מִכְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי מַשִּׂיגָהּ
וְאֵינִי יָכוֹל לוֹמַר נָמוֹךְ יוֹתֵר וּכְבָר נִרְשַׁם מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר
אות שסא
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר כְּבָר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹרוֹת בְּלִי לְבוּשִׁים.
פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּשׁוּם לְבוּשׁ.
וְאָמַר קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא
שֶׁסּוֹמֵךְ הַתּוֹרָה עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ'
כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ גָּבוֹהַּ מְאד
עַד שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְלַבֵּשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא
וְהָבֵן.
וְאָמַר שֶׁמַּה שֶּׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ קדֶם הַתּוֹרָה
הוּא מֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאד לְהוֹרִיד הַשָּׂגוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בִּלְבוּשִׁים וְדִבּוּרִים שֶׁיּוּכַל לְאָמְרָהּ וּלְגַלּוֹתָהּ
עַל כֵּן צָרִיךְ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לָזֶה.
וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה כִּי דַּרְכּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה קדֶם הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִמָּנוּ כְּמוֹ שָׁעָה וּשְׁתַּיִם
וְהָיָה מִתְיַגֵּעַ מְאד בְּכַמָּה תְּנוּעוֹת וּגְנִיחוֹת.
וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּשַׁב בִּשְׁתִיקָה
הָיָה נִכָּר מִתְּנוּעוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד.
וְאַחַר כָּךְ פָּתַח פִּיו וְהִתְחִיל לוֹמַר.
וּפַעַם אַחַת רָאִיתִי בְּעֵינַי בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר הַתּוֹרָה תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין וְכוּ' שֶׁהָיָה כּוֹפֵל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין וְכוּ' כַּמָּה פְּעָמִים.
וּבְכָל פַּעַם תָּפַס בְּכחַ בִּזְקָנוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו בִּשְׁנֵי צְדָדֵי זְקָנוֹ שֶׁעַל הַלְּחָיַיִם
וְכִמְעַט שֶׁהָיָה תּוֹלְשָׁם מִגּדֶל הַיִּרְאָה וְהַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ הֶעָצוּם עַד אֵין סוֹף שֶׁהָיָה לוֹ אָז.
וּכְבָר נִרְשַׁם שֶׁאָמַר שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה בָּרַבִּים קָשֶׁה עָלָיו מְאד מְאד
וּכְשֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁתֵּכֶף שֶׁיּוֹצִיא מִפִּיו הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן מִיָּד תֵּצֵא נַפְשׁוֹ
וְכֵן בְּהַקִּדּוּשׁ
נִדְמֶה לוֹ גַּם כֵּן שֶׁתֵּכֶף שֶׁיּוֹצִיא מִפִּיו וְיאמַר הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן תֵּצֵא נַפְשׁוֹ



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א [לשון רבנו, זכרונו לברכה] עקר הולדה תלוי בה"א, בבחינת: "הא לכם זרע" ואברהם ושרה לא הולידו, עד שהגיעו לה"א הזאת כי עקר הולדה על ידי הדעת בבחינת "וידע אדם" וכו', 'וקטן אינו מוליד' ועקר הדעת, הינו שישתמש בדעתו הינו שיוציא את שכלו מכח אל הפעל כי גם לקטן יש דעת אבל אצל הקטן עדין הדעת בכח ולא בפעל כי לא השתמש בדעתו, ולא הוציא אותו מכח אל הפעל ומי שהוא שלם בדעתו שהוציא אותו מכח אל הפעל והשיג בדעתו מה שאפשר לדעת האדם להשיג בדעתו אזי הוא קרוב לדעת הקדוש ברוך הוא ואין חלוק בין דעת האדם לדעת השם יתברך אלא ... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - רה - נסיעתו וישיבתו באומן
חיי מוהר"ן - רה - נסיעתו וישיבתו באומן אות רה שמעתי מאיש אחד מאנשי שלומנו כשנסע עמו מאומין לטירהאוויצע בקיץ תק"ע הנ"ל היה מדבר עמו מענין עצמו ואמר תמה אני כמו שאין לנו חלק בעולם הזה כלל. אף על פי כן בכל מקום שאנו באין יש לנו מקום והכל שלנו. ושאל לו הלא להעולם יש להם חלק בכם השיב לו ודבר עמו כמה דבורים ובתוך דבריו ענה ואמר המנהיגים המפרסמים של עכשו הקטנים במעלה אינם משיגים ויודעים כלל מה אני עושה באומין. אלו היו יודעים גדל יקר תפארת החדושין והצרופים והשעשועים הנעשים בכל עת ובכל שעה ובכל רגע והתפילות העולים בכל פעם ופעם ובכל פעם נעשים צרופים וחדו... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רי - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רי - גדולות נוראות השגתו אמר. כל מה שהוא צריך לעשות ברבים קשה לו מאד מאד וצריך שיהיה לו מסירת נפש ממש על זה וספר שקדם הקדוש כשרוצה להתחיל תבה הראשונה של הקדוש נדמה לו שתצא נפשו ממש וכן קדם אמירת התורה כשרוצה להתחיל לומר תורה אזי נדמה לו שבתבה הראשונה שיאמר תצא נפשו ממש ולא היה מתפלל לפני העמוד בשום פעם ולא עשה שום דבר כיוצא בזה כגון קריאת המגלה וקריאת התורה ואפילו לקרות לפני התוקע ושאר דברים כאלה רק קדוש וזמירות על שלחנו בשבת קדש ואמירת התורה וגם זה היה כבד עליו מאד כנזכר לעיל ואפילו כשהיה צריך לומר קדיש על אמו ביום היארצייט הי... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ו
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ו וכאשר שמעה אשתו זאת שלחה בתה אליו לשאל אותו איך אפשר לו להניח אותם מי יפרנסם והשיב כך: את תסעי למחתנך אחותך הגדולה יקח אחד אותה להיות בביתו משרתת קטנה שקורין ניאנקע אחותך הקטנה יקח אחד אותה לביתו מצד רחמנות ואמך תהיה משרתת קעכין וכל מה שבביתי אמכר הכל על הוצאת הדרך וכאשר שמעו זאת בני ביתו געו כלם בבכיה ובכו כמה ימים ולא היה לו שום רחמנות עליהם ואמר כי לא סגי בלאו הכי יהיה איך שיהיה הוא יסע בודאי כי רבו כבר הוא שם ומעוטא בתר רבא אזלא ואמר:אני רוצה לנסע לארץ ישראל ואני יודע גדל המניעות והעכובים שיהיו ... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - אות כג
שבחי הר"ן - אות כג ואמר: שהוא ענו בתכלית העניוות בכל האיברים כי יש אחד שהוא ענו ואין הענווה בלב ויש שהוא ענו ואין הענווה מגיע באיזה איבר אבל אצלו הענווה בתכלית בכל האיברים כי לבו וכל איבריו הם בתכלית הביטול... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות יז
שיחות הר"ן - אות יז הוכיח את אחד על התמדת הלמוד ואמר לו. מדוע לא תלמד ? מה תפסיד בזה, הלא תקבל עולם הבא על הלמוד ?! ואין צריך לומר כשהתורה מראה אהבה לאחד אז אין רוצה כלל עולם הבא רק שרוצה את התורה בעצמה והלא גם השם יתברך לומד כמו שמבאר בדברי רבותינו זכרונם לברכה, סדר היום שיש להקדוש ברוך הוא שלש שעות עוסק בתורה וכו' ובדורות הללו בעוונותינו הרבים נפל למוד התורה מאד ודע שהגדולים שהיו בדורות שלפנינו דהינו הרבנים הגדולים שהיו אז לא היו יודעים שום כונות ואף על פי כן היו יכולים לעשות מופתים רק על ידי למוד התורה הקדושה כי על ידי זה כשהיו אומרים איזה ד... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפה - טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפה - טעמה כי טוב סחרה "טעמה כי טוב סחרה" הינו תכף כשטועמין טעם התורה של הצדיק האמת שוב "לא יכבה בלילה נרה" הינו אף על פי שאחר כך ימנע ולא יתקרב אליו ויהיה רחוק ממנו שזהו בחינת לילה וחשך אף על פי כן לעולם יאיר לו אור התורה שטעם קצת ממנה בהיותו אצלו וזהו: "טעמה כי טוב סחרה" תכף כשטועמין "כי טוב סחרה", שהוא התורה של הצדיק שהסחורה שלו, הינו התורה שלו טעמה טוב אזי שוב לעולם "לא יכבה בלילה נרה" כי תמיד תאיר לו אור התורה שטעם אצלו אפילו בלילה, הינו בעת ההתרחקות, שהיא בחינת לילה כי לא יכבה בלילה נרה לעולם ועד... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רלו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רלו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר לאחד שהיה חולה גדול מאד ויסוריו היו קשים מאד מאד כי היה חולה מטל על ערש דוי והיה לו כאב השנים כמה וכמה זמנים בכאב מפלג ועצום מאד מאד בלי שעור עד שכל פניו נעשה נפוחות והכרחו בתחבולות גדולות של דאקטורים מפלגים להוציא שניו וגם באיברים הפנימיים היה חולה גדול עד למיתה ויסוריו היו בלי שעור ואמר רבנו זכרונו לברכה, אליו שכל היסורים הקשים והמרים שסבל כמה שנים כלם הם טובים יותר מכויה אחת בגיהנום כויה אחת בגיהנום גרוע מזה... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - כד - שיחות השיכים להתורות
חיי מוהר"ן - כד - שיחות השיכים להתורות אות כד פעם אחת באנו אליו אני וחברי רבי נפתלי סמוך לשבועות תקס"ה, ואמר לנו שעתה אינו יודע כלל רק זאת נודע לי בעתים הללו שעל ידי לשון הרע שבעולם אין הצדיקים יכולין להיות ענוים וכו' כמבאר בסימן קצ"ז ויתר מזה אינו יודע ואמר בפרוש כמו שאתה אינך יודע, כך ממש אני איני יודע עכשו כלום. ואמר שעכשו הוא מתנהג בפשיטות שעומד בבקר ומתפלל תפילתו, ואחר כך הוא לומד קצת, ואחר כך הוא אומר תהלים, ואחר כך אוכל אכילתו ומניח עצמו לישן קצת ואחר כך הוא עומד ומפרש שיחתו קצת לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים. ויש לי רחמנות עלי ואלו הדבו... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מב - כִּי אֲנִי יְיָ רפְאֶך
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מב - כי אני יי רפאך "כי אני יי רפאך" ראשי תבות: אמן כן יהי רצון [ועין במקום אחר באור ענין זה]... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0625 שניות
עכשיו 22_10_2019 השעה 09:31:47
wesi2