... גם יש כמה בחינות בשנה כי יש שנה שהיא בחינת למוד פשטא אוריתא כפי הדבקות ויש שנה שהוא בחינת משא ומתן באמונה שהוא גם כן פשטא אוריתא כי כשעוסק במשא ומתן באמונה אזי המחין, הינו נשמתו באה לתוך אמונה, בבחינת: "חדשים לבקרים" ונתחדשו שם, ונתחזקו מעיפותם וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'הרוצה להחכים יעסק בדיני ממונות' הינו הרוצה לחדש את שכלו, הינו נשמתו יעסק בדיני ממונות הינו משא ומתן באמונה כי העוסק במשא ומתן באמונה הוא בודאי עוסק בדיני ממונות כי כל דיני ממונות שיך למשא ומתן כי אי אפשר לעסק במשא ומתן באמונה כי אם בקי בדיני ממונות שלא יכשל בהם וזה בחינת: "היתה כאניות סוחר" הינו על ידי משא ומתן הינו על ידי פשטא אוריתא אזי: "ממרחק תביא לחמה" וממשיך שכל חדש מאור הפנים כי השכל נקרא רחוק כמו שכתוב: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה" ז. אבל כשאדם מכניס שכלו הינו נשמתו, בתוך האמונה הינו פשטא אוריתא, הינו משא ומתן בבחינת: "חדשים לבקרים" אזי צריך לשמר האמונה שלא יינקו ממנה החיצונים כי היא שוכנת בתוך החיצונים בחינת: "זאת ירושלים ... וצריך להמשיך בחינת חשמ"ל מעולם הבינה להלביש את המלכות, הינו אמונה שלא יינקו ממנה העכו"ם והארצות שסביבותיה וכשאדם עוסק במשא ומתן כל כך באמונה, כמו רב ספרא ומקים: "ודובר אמת בלבבו" זו הבחינה נעשה חשמ"ל הינו מלבוש, סביב האמונה ואזי ... שלא יינקו ממנה החיצונים. וזה שאמרו חז"ל הרוצה שיעסק בדיני ממונות, ישמש את שמעון בן ננס הינו הרוצה לעסק במשא ומתן באמונה הינו פשטא אוריתא הנקרא חשך כמו שכתוב: "במחשכים הושיבני" ונקרא אמונה, כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" אזי צריך להמשיך ... שכתוב: "ונתת לעבדך לב שומע" ובן ננס בחינת אמונה, היא בחינת בן ננס הינו המאור הקטן ח. וכשאדם עוסק במשא ומתן באמונה עוסק בדיני ממונות הינו פשטא אוריתא זהו בחינת הקרבת הקרבן תמיד והקטרת הקטרת כי על ידי התמיד עולים חכמה בינה דעת דעשיה ביצירה וכל הניצוצות הקדושים שבקלפה עולים בסוד אחד עשר סממני הקטרת בבחינת מלכות במשא ומתן והמשא ומתן הוא בחינת דיני ממונות הינו פשטא אוריתא נמצא בשעת עשית המשא ומתן עוסק בפשטא אוריתא שהם בחינת מט"ט המקנן ביצירה נמצא שחכמה בינה דעת שלו בעשית המשא ומתן עולים ביצירה, הינו לפשטא אוריתא וכל ניצוצות הקדשה שיש בתוך העכו"ם והארצות שסביבות ירושלים עולים לבחינת אמונה הנקרא ירושלים ... ירושלים כמו שדרשו חכמינו, זכרונם לברכה . 'לא חרבה ירושלים עד שפסקו ממנה אנשי אמונה' וכשירושלים הינו האמונה הינו משא ומתן שהוא פשטא אוריתא מתגברת אזי אלו העכו"ם והארצות נופלים ועולים ממנה כל הניצוצות הקדושים שבתוכם בסוד אחד עשר סממני ... של תכלת, ולרצועות של תפילין' ועד שרוך הנעל, תרגומו: 'ערקתא דמסאני' הינו כשאתה רוצה לשמר את המאור הקטן הינו משא ומתן באמונה שלא יינקו ממנה החיצונים לא תוכל לשמר את הננס הינו מאור הקטן, הינו ינוקי אלא בערקתא דמסאני הינו ... לבא להלביש את האמונה הינו בחינת ישמש את שמעון בן ננס כנ"ל הינו שיקים "ודובר אמת בלבבו" בשעת עשית המשא ומתן, כרב ספרא ורצועה גמטריא ש"ע לרמז שעל ידי החשמ"ל הזה שהוא בחינת: "דובר אמת בלבבו" נשמר האמונה והנשמה, הינו ... וזהו שאמר: 'דקרי קרי, ודלא קרי להוי צותא לחברו' כי הדבר קשה הא תינח מי שהוא בר אורין ועוסק במשא ומתן באמונה אזי המשא ומתן הוא טובה אצלו שהמחין שלו מתחדשין אבל מי שהוא אינו בר אורין מה הנאה יש לו שעוסק במשא ומתן דע, מי שהוא עוסק במשא ומתן באמונה הוא עושה טובה לחברו שהוא משרשו שמחין של חברו מתחדשין בתוך המשא ומתן שלו שבאמונה וזהו דקרי קרי מי שהוא בר אורין אזי טובה לו שנתחדש שכלו בתוך האמונה ויהיה לו מחין ... עושה טובה לחברו שמשרשו י. וזה בחינת תקיעות ראש השנה כי ראש השנה הוא בחינת שנה כידוע שהוא בחינת משא ומתן באמונה בחינת פשטא אוריתא בחינת עוסק בדיני ממונות ותקיעות הם התעוררות השנה שהוא חדוש המחין מאור הפנים ומזה הוא ... עליונים וזהו פרוש, אשרי העם ידעי תרועה הוא בחינת העלאת אחד עשר סממני הקטרת שבתוך העכו"ם והארצות השוכנים סביבות המשא ומתן באמונה שנתחברים אליו הניצוצות וזה: "ידעי תרועה" ידעי, לשון התחברות תרועה, מלשון שבירה כי הניצוצות הם משבירת כלים ה' באור פניך יהלכון בחינת משא ומתן כמו שכתוב: "שמח זבולון בצאתך" הינו כשעוסק במשא ומתן באמונה כדי להביא את נשמתו בבחינת: "חדשים לבקרים רבה אמונתך" כדי לקבל מאור הפנים, חדוש המחין, חדוש הנשמה על ...

... אותו על הר גבוה והיו כל השבעה כוכבי לכת מאירין באותו האדם וכשהיה אדם צריך לאיזה עצה או איזה משא ומתן אם לעשותו אם לאו היה עומד נגד אותו האיבר של המין מתכת השיך לחלק העולם שהוא משם והיה חושב ...

... שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום נמצא שכל אדם יש לו שעה. וכשעוסק במשא ומתן יכול להיות שבאותו השעה שיש לו ירויח ממון הרבה מאחר שאותה השעה היא שלו. על כן יכול להיות שיזמין ...

... לו הנאה וכיוצא אחר כך הלכתי להלן לעיר אחרת וראיתי ששני בני אדם מריבים זה עם זה מחמת איזה משא ומתן והלכו אל הבית דין לדין ופסק להם הבית דין: זה זכאי וזה חיב ויצאו מן הבית דין אחר כך ...

... הצער והעצבות בא מריבה בעולם, ועל ידי השמחה בא שלום בעולם. יד. התגלות התורה היא על ידי השלום. טו. המשא ומתן או המלאכה שאדם מיגע בו ביום תעניתו, זה הדבר מציל אותו משונאים ומרוצחים. טז. מי שיש לו שונאים, קשה ...

... ז. מי שאינו מקבל ממון מאחרים, יגדל כל זרעו. ח. המלך גובה יציאותיו מן העם. ט. צריך לעסק באיזה משא ומתן, כדי שלא יצטרך לסוף לבטל מדברי תורה. י. מי ששואל חלקו בפיו, כאלו גזל. יא. המצפה לשלחן חברו, עולם ...

... או עשר או בנים, צריך עסק בדרך הטבע, ויבקש רחמים, שיצליח בדבר העסק. חלק שני א. שנה שהיא שנת משא ומתן הוא סימן טוב לבריאות הגוף. ב. מי שלהוט אחר עבודת אדמה, בא לידי אחד משלשה, או לידי שפיכות דמים ... על "לא תחמד", על ידי זה נצול מכעס ומגאוה ומחסרון אמונה, הבאה על ידי כעס וגאוה. יח. על ידי משא ומתן באמונה נתבטלים הקללות. יט. מי שצריך ללוות מאחרים, הוא דומה לבהמה. כ. מי שהוא סרסור, כשרוצה לסרסר, שיקנה אדם ...

... ידו מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחינת: "יבצר רוח נגידים" שהרוח ממעט תאוות הנגידות והעשירות 'נגונא דליואי' זה בחינת משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואינו אץ להעשיר כי הנגינה זה המשא ומתן כמו שכתוב: "שאו זמרה ותנו תף" 'חדוה' זה ששמח בחלקו וזה בחינת קטרת שמקשר חמום הלב עם הרוח וזה: ...

... כאלו הוא מרויח בכל פעם ובסוף אינו כלום כאשר נראה בחוש ברב בני אדם שעוסקים ועובדים ימים ושנים בסחורות ומשא ומתן ולבסוף כשבאין לחשבון אין נשאר בידם כלום ואם אפילו משיג מעות לוקחין אותו מן המעות והכלל ששניהם אין להם ...

... תורה דע מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה זה לו ענש ונקמה שהתורה נוקמת בו כי באמת כל המשא ומתן הוא תורה כי למשל הדין המחליף פרה בחמור הוא תורה ומכל שכן כשעושין הדבר בעצמו הוא בודאי תורה [וכמו שמספרין כל זה בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה] ועל כן כשעושין משא ומתן צריך שיקשר מחשבתו רק בהתורה והדינים המלבשים שם ומי שעוקר המשא ומתן מן התורה, ונופל אל המשא ומתן בעצמו ואינו מקשר מחשבתו אל התורה המלבש שם אזי ענשו, שאחר כך הוא צריך לדון בדין תורה ואזי צריך לחזר ולהביא כל הדברים וכל המחשבות וכל העסקים שהיה לו בשעת המשא ומתן מתחלתו ועד סופו צריך להביא הכל אל התורה דהינו שצריך לחזר ולספר הכל לפני הדינים והם פוסקים על זה דין תורה נמצא שחזר ונעשה מכל דברי המשא ומתן תורה והוא לו נקמה שהתורה נוקמת בו על אשר עקר הדינים המלבשים בהמשא ומתן מן התורה ונפל אל המשא ומתן בעצמו כאלו אין שום תורה בהמשא ומתן על כן ענשו שצריך לבוא לפני דין תורה ואזי צריך להביא כל דברי המשא ומתן ולעשות מהם תורה ואזי מראים לו שכל המשא ומתן הוא תורה כי עכשו נעשה מהכל דין תורה כנ"ל כי בודאי הוא צריך להביא כל הדברים אפילו כל המחשבות ... כי אם חסר איזה דבור או איזה מחשבה יתקלקל הדין תורה וצריך דוקא להביא הכל כל מה שעבר בשעת המשא ומתן לפני הדינים והם עושין מזה דין תורה נמצא שחזר ונעשה מהמשא ומתן תורה ומראין לו שאין הדבר כמו שהוא סבר מתחלה שאין בהמשא ומתן תורה כי הלא ראה בעיניך שכל דברי המשא ומתן כלם הם תורה כי עכשו נעשה מהכל דין תורה כנ"ל והכל לפי הפגם כי יש אחד שאין ענשו רק שצריך לדון, אבל זוכה בדין רק שמראין לו שפגם כנ"ל אבל יש אחד שעקר יותר המשא ומתן מן התורה אזי ענשו יותר, שגם אינו זוכה בדין כי באמת כשעושין משא ומתן צריך שיהיה רק חיצונית המחשבה בתוך המשא ומתן אבל פנימיות מחשבתו צריך לקשר אל התורה כנ"ל גם צריך אמונה בהמשא ומתן דהינו שישא ויתן באמונה, ויהיה הדבור דבור אמת כמה שאמרו: 'נשאת ונתת באמונה' כי משא ומתן הוא בחינות שמנשאין ומרימין הדבר ונותנין ומשיבין אותו למקומו כי יש קדשות נפולות הינו בחינות ניצוצות שנפלו ועל ידי משא ומתן מנשאין ומרימין אותן, ונותנין אותן למקומן וזה בחינות משא ומתן כנ"ל ועקר ברור הניצוצות מן הקליפות הוא על ידי אמונה כי דרך האמונה לשכן תמיד אצל אלו הקדשות הנפולות ... כנ"ל ועל כן אלו הניצוצות שנפלו הם נדבקים ונתאחזין סביבות האמונה והיא מעלה אותם משם ועל כן צריך לעשות משא ומתן באמונה שעל ידי האמונה מעלין הניצוצות כנ"ל שזה עקר בחינות משא ומתן, להעלות הניצוצות כנ"ל וזה בחינות פנימיות חב"ד [חכמה בינה דעת] דעשיה שעולה אל היצירה ומלכות דעשיה עולה מן הקליפות יצירה היא בחינת וא"ו, שהיא בחינת התורה ועל ידי שמקשר פנימיות מחשבתו בשעת עשית המשא ומתן אל התורה כנ"ל זהו בחינת פנימיות המחין דעשיה הינו של המשא ומתן, שהוא בחינות עשיה שעולה אל היצירה, דהינו התורה כנ"ל ומלכות דעשיה, הינו בחינות האמונה שבמשא ומתן כנ"ל עולה מן הקליפות, כי היא מבררת הניצוצות מהם ועולה מהם. ועל ידי שעלה חב"ד דעשיה ליצירה על ידי ... נעשית מלחמה כי צריך ללחם עמהם להוציא הניצוצות מהם וזה פרוש: "כי תצא למלחמה" וכו' כי תצא, זה בחינות משא ומתן, בחינת: "שמח זבולון בצאתך" וכו' כי משא ומתן נקרא בחינת צאתך כי אף על פי שזבולון ויששכר שוים מחמת שזבולון היה מספיק ליששכר, ונאמר עליו 'שמח זבולון' ... כל זה נקרא צאתך 'ויששכר אהליך' כי אף על פי כן, עבודת התורה היא פנימיות יותר והיא למעלה מעבודת המשא ומתן אף על פי שגם המשא ומתן היא עבודה גדולה כי הוא מספיק את התלמידי חכמים, ונאמר עליו 'שמח זבולון' על כל זה נקרא צאתך נגד ... בדבקות עם כל זה נגד המדרגה שלמעלה ממנה עוד נקרא אפילו דבקות בחינת צאתך וזהו 'כי תצא' הינו בחינת משא ומתן כנ"ל וזהו 'למלחמה על איביך' כי אז הוא שעת מלחמה עם האויבים כנ"ל כי צריך לברר ולהעלות הניצוצות מהם ...