[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

"צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ" וְכוּ'

פֵּרוּשׁ: מַה שֶּׁרְשָׁעִים עוֹשִׂים יִסּוּרִים לְצַדִּיקִים וְרוֹדְפִים אֶת הַצַּדִּיקִים

זֶה סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כְּדֵי שֶׁיִּתְבוֹנֵן הַצַּדִּיק וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו

נִמְצָא שֶׁהָרָשָׁע הוּא כְּמוֹ צוֹפֶה

כְּשׁוֹמֵר הָעִיר שֶׁנִּקְרָא צוֹפֶה

כֵּן הָרָשָׁע הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַצַּדִּיק מִלִּפּל בְּגַשְׁמִיּוּת

פֵּרוּשׁ אַחֵר, מְעַט הַמַּחֲלקֶת שֶׁיֵּשׁ עַל צַדִּיקִים הִיא טוֹבָה לָהֶם

כִּי הַמַּחֲלקֶת הִיא כְּמוֹ מִכְסֶה לָהֶם שֶׁלּא יִתְגַּלּוּ וְיִתְפַּרְסְמוּ בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי הַצּרֶך

וְזֶה פֵּרוּשׁ "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק"

צוֹפֶה לְשׁוֹן מִכְסֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב"

אֲבָל אֵלּוּ הָרְשָׁעִים מַרְבִּים בְּמַחֲלקֶת, מַרְבִּים בְּמִכְסֶה

עַד שֶׁאֵין כּחַ בַּצַּדִּיקִים לִסְבּל מַחֲלָקְתָּם וְשִׂנְאָתָם שֶׁל הָרְשָׁעִים

וְזֶהוּ: "וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ"

כְּמוֹ שֶׁמְּכַסִּין אֶת אָדָם מֵראשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַנְשִׁים

כֵּן אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הֵן מְכַסִּין וּמַרְבִּים בְּצִפּוּיִים בְּמַחֲלקֶת וּמְבַקְשִׁין לַהֲמִיתוֹ

אֲבָל "וַה' לא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ".