ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית   •   ליקוטי מוהר"ן חלק א   •   ליקוטי מוהר"ן חלק ב   •   סיפורי מעשיות   •   שבחי הר"ן   •   שיחות הר"ן   •   חיי מוהר"ן   •   ספר המידות   •   לימוד


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.

[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]
מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב
א. הַכְּלָל הוּא, שֶׁצָּרִיך לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל
וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּמִדּוֹתָיו וּבִמְארְעוֹתָיו
שֶׁלּא יְהֵא לוֹ חִלּוּק בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ
תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
היינו: "בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאֱלהִים אֲהַלֵּל דָּבָר"
.
וְעַל יְדֵי מָה יִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ
עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת שָׁלוֹם

כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר "וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם"
וְעַל יְדֵי צַדִּיקִים
שֶׁנִּקְרְאוּ גַּם כֵּן בְּרִית שָׁלוֹם

וּמֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לֶאֱהב אֶת הַשָּׁלוֹם בְּכָל מָקוֹם הֵן בְּטִיבוּ וְכוּ'
וְיָכוֹל לִהְיוֹת שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל
וְלֶאֱהב זֶה אֶת זֶה
ב. וְצָרִיך לָדַעַת
שֶׁ"מְּלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"
וְ'לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ'
וְאִיהוּ 'מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין'

וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בְּעַכּוּ"ם
לא יָכוֹל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר
אִי אֶפְשָׁר לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
מֵחֲמַת עַבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד עָלָיו
מֵחֲמַת הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד עִמָּהֶם
כִּי כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁבְּכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים וּבְכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם
יָכוֹל לִמְצא בָּהֶם אֱלקוּת
כִּי בְּלא אֱלקוּתוֹ אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת וְקִיּוּם כְּלָל
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם"

לְבַד שֶׁהַחִיּוּת וֶאֱלקוּת הַזֶּה שָׁם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל וּבְמִעוּט
רַק כְּדֵי חִיּוּנוֹ לְהַחֲיוֹתוֹ וְלא יוֹתֵר

כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא צִמְצֵם אֶת אֱלקוּתוֹ בְּצִמְצוּמִים רַבִּים וְשׁוֹנִים
מֵרֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה
עַד נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁשָּׁם מְדוֹר הַקְּלִיפּוֹת
וּבְכָל מַה שֶּׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל יוֹתֵר וּמִתְצַמְצֵם יוֹתֵר לְמַטָּה
אֱלקוּתוֹ מְלֻבָּשׁ שָׁם בְּמַלְבּוּשִׁים רַבִּים יוֹתֵר

וְזֶה שֶׁגִּלּוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּפָתְחוּ לָנוּ פֶּתַח
שֶׁהַמַּשְׂכִּיל יֵדַע וְיָבִין
שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים יֵשׁ אֱלקוּתוֹ וְחִיּוּתוֹ

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
'טַט בְּכַתְפִי שְׁתַּיִם, פַּת בְּאַפְרִיקֵי שְׁתַּיִם'
לְהוֹדִיעַ שֶׁבְּכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם יֵשׁ שָׁם אֱלקוּתוֹ הַמְחַיָּה אוֹתָהּ
וְזֶה שֶׁמֵּבִיא בִּירוּשַׁלְמִי: 'אִם יאמַר לְך אָדָם הֵיכָן אֱלקֶיך, תּאמַר לוֹ: בִּכְרָך גָּדוֹל שֶׁבְּרוֹמִי', שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלַי קרֵא מִשֵּׂעִיר"
נִמְצָא שֶׁזֶּה הָאָדָם שֶׁשָּׁאַל הֵיכָן אֱלקֶיך
בְּוַדַּאי הוּא מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִיפּוֹת
כִּי הוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר
שֶׁאָמַר: הֵיכָן אֱלקֶיך
וְנִדְמָה לוֹ שֶׁבִּמְקוֹמוֹ אֵין שָׁם אֱלהִים
בְּכֵן תּאמַר לוֹ: אֲפִילּוּ בִּמְקוֹמְך שֶׁאַתָּה מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִיפּוֹת
גַּם כֵּן שָׁם תּוּכַל לִמְצא אֱלקוּתוֹ
כִּי הוּא מְחַיֶּה אֶת הַכּל
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם"
וּמִשָּׁם אַתָּה יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמְך בּוֹ יִתְבָּרַך
וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה
כִּי לא רְחוֹקָה הִיא מִמְּך
אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹמְך שָׁם רַבּוּ הַלְּבוּשִׁים

וְכָל מַה שֶּׁאָדָם הוֹלֵך מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה
הוּא מִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְיָכוֹל לֵידַע אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בַּהֲבָנָה יְתֵרָה
כִּי כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה
נִתְמַעֲטוּ הַלְּבוּשִׁים, וְנִתְמַעֵט הַצִּמְצוּם
וְאָז הוּא מְקרָב יוֹתֵר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְיָכוֹל לֶאֱהב אֶת עַצְמוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּאַהֲבָה יְתֵרָה

ג. וְהִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יָמִים
יְמֵי טוֹב וִימֵי רַע

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְּטוֹב, וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה"
הַיְנוּ שֶׁצָּרִיך לָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב
בְּוַדַּאי יִמְצָא שָׁם יְמֵי טוֹב, הַיְנוּ תּוֹרָה
וְהַיָּמִים נִקְרָאִים מִדּוֹת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּמִדַּת יָמַי"
וְהַמִּדּוֹת, הֵם הַתּוֹרָה
כִּי אוֹרַיְתָא כֻּלָּהּ
הֵם מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
כִּי הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת מֵאַהֲבָה וְיִרְאָה וּשְׁאָר הַמִּדּוֹת

וּבָהּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא עָלְמִין
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן" אַל תִּקְרֵי אָמוֹן אֶלָּא אָמָּן
וְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה
הֵם הַמְחַיִּין אֶת כָּל דָּבָר וְדָבָר
אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה הִיא לְמַטָּה
שָׁם הֵם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּצִמְצוּם
יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ בְּמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה
וְאֵינָם מְאִירִים כָּל כָּך כְּמוֹ לְמַעְלָה בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה
כְּדֵי שֶׁלּא לְהַשְׁפִּיעַ אוֹר וְחִיּוּתָהּ יוֹתֵר מֵהָרָאוּי
.
נִמְצָא אֲפִילּוּ בִּמְדוֹר הַקְּלִיפּוֹת
הַיְנוּ בִּימֵי רַע
שֶׁהֵם מִדּוֹת רָעוֹת וּלְשׁוֹנוֹת עַכּוּ"ם
גַּם שָׁם יְכוֹלִין לִמְצא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה
אֲבָל מֵחֲמַת רִבּוּי הַלְּבוּשִׁים וְגדֶל הַצִּמְצוּם
אֵינָם נִתְרָאִים אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה
הַיְנוּ יְמֵי טוֹב
עַל יְדֵי יְמֵי רַע וְהַחֹשֶׁך הַשּׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם

אֲבָל מִי שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ הָרָע
הַיְנוּ הַיְמֵי רַע
הַיְנוּ הַמִּדּוֹת רָעוֹת
אֲזַי הָרָע נִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי נֶגֶד יְמֵי הַטּוֹב
שֶׁבָּהֶם
אֲזַי אוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת וְנִתְרָאִים וּמְאִירִים בְּיוֹתֵר
כִּי מִתְּחִלָּה לא הָיוּ מְאִירִין כָּל כָּך
כִּי לא קִבְּלוּ אוֹר מִלְמַעְלָה
כְּדֵי שֶׁלּא יְקַבְּלוּ הַיְמֵי רָע יוֹתֵר מִכְּדֵי חִיּוּנוֹ
וְעַכְשָׁו שֶׁנִּתְבַּטֵּל הָרָע
וְנִשְׁאָרִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְבַד
אֲזַי מְקַבְּלִין אוֹר רַב מִלְּמַעְלָה
נִמְצָא, זֶה שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ
הַיְנוּ שֶׁכּוֹפֶה אֶת יְמֵי רַע
כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הָעַכּוּ"ם אוֹ שֶׁרוֹאֶה מִדּוֹתֵיהֶם
אֲזַי תֵּכֶף הָרָע
שֶׁשּׁוֹכֵן עַל הַטּוֹב הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה
נִתְבַּטֵּל וְנוֹפֵל
וְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בּוֹלְטִין
אֲזַי הוּא יוֹדֵעַ הַתּוֹרָה שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדָּבָר

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ "בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבּרֵי כחַ עשֵׂי דְבָרוֹ"
אִלֵּין אִנּוּן דְּמִתְגַּבְּרִין עַל יִצְרֵיהוֹן, אִנּוּן דָּמְיָן לְמַלְאָכִין מַמָּשׁ
"עשֵׂי דְבָרוֹ" דְּעָבְדִין לְהַאי דָּבָר
"לִשְׁמעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" אִנּוּן זָכַיִן לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵלָּא
כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת דָּבָר
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר"
וְכָל מַה שֶּׁאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה נִתְצַמְצֵם וְנִתְלַבְּשִׁים בְּצִמְצוּמִים וּבִלְבוּשִׁים יְתֵרִים
הַתּוֹרָה הוּא בְּהֶעְלֵם וּבְאִתְכַּסְיָא יוֹתֵר
וּמִי שֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מֵהַלְּבוּשִׁים
הוּא דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁבּוֹנֶה אֶת הַתּוֹרָה

לְמָשָׁל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִין וּמְפרָדִין בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם
וְלא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מֵהֶם
מֵחֲמַת הַיְמֵי רַע שֶׁהֶחֱשִׁיך עֲלֵיהֶם וְהִלְבִּישׁ אוֹתָם
וּכְשֶׁבָּא זֶה הָאָדָם, שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַך ה' צְבָאוֹת
עַל יְדֵי שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ, הַיְנוּ הַיְמֵי רַע
אֲזַי הָרָע הַיְנוּ לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, נִכְפָּפִין וְנִתְבַּטְּלִין כְּנֶגְדּוֹ
וְאָז נִשְׁאָרִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בּוֹלְטִין
וּכְשֶׁנִּפְשָׁטִין מֵהַלְּבוּשִׁים הַגַּשְׁמִיִּים
הַיְנוּ מִלְּשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם הַיְנוּ מִמִּדּוֹת רָעוֹת
הַיְנוּ מִימֵי רַע
אֲזַי מְקַבְּלִין אֵלּוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה אוֹר רַב יוֹתֵר
מִמַּה שֶּׁהָיוּ מְקַבְּלִין מִתְּחִלָּה
כִּי מִתְּחִלָּה לא הָיוּ מְקַבְּלִין
אֶלָּא כְּדֵי חִיּוּת הָרָאוּי לְאוֹתוֹ מָקוֹם
כְּדֵי שֶׁלּא לְהַשְׁפִּיעַ יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י
עַד דְּלא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּך מָרְדֳּכַי
הַיְנוּ שֶׁיַּמְשִׁיך שֶׁפַע לְהַקְּלִיפּוֹת כְּדֵי חִיּוּנוֹ וְלא יוֹתֵר
[עַיֵּן בִּ"פְרִי עֵץ חַיִּים"
מְבאָר שָׁם שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיך חִיּוּת לְהַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹך הַקְּלִיפּוֹת
אֲבָל צְרִיכִין לְהַמְשִׁיך הַחִיּוּת בְּצִמְצוּם גָּדוֹל
שֶׁזֶּהוּ סוֹד כַּוָּנוֹת הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים עַיֵּן שָׁם]
אֲבָל כְּשֶׁנִּפְשָׁטִין הָאוֹתִיּוֹת מֵהַקְּלִיפּוֹת
אֲזַי מְקַבְּלִין אוֹר רַב מִלְּעֵלָּא
וְזֶהוּ "עשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ"
כְּשֶׁעוֹשִׂין וּבוֹנִין לְהַתּוֹרָה
שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מְפֻזָּרִין וּמְפרָדִין
בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם וּבְמִדּוֹת רָעוֹת וּבִימֵי רַע
אֲזַי "לִשְׁמעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ"
וְזוֹכִין לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵילָא
הַיְנוּ שֶׁהַדָּבָר הַיְנוּ הַתּוֹרָה
מְקַבְּלִין אוֹר רַב מִלְּמַעְלָה
וְזֶה שְׁמִיעַת הַתּוֹרָה
וְזֶה בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע
שֶׁמִּתְּחִלָּה עוֹשִׂין וּבוֹנִין לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה
שֶׁיְּהֵא אוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת וּמִצְטָרְפוֹת
וְאַחַר כָּך נִשְׁמַע
זָכִין לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵלָּא
הַיְנוּ שֶׁאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מְקַבְּלִין חִיּוּת וְאוֹר רַב יוֹתֵר
מִמַּה שֶּׁקִּבְּלוּ מִתְּחִלָּה
כְּשֶׁהָיוּ מְלֻבָּשִׁין בִּלְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם וּבִימֵי רַע.
ד. וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁהַתּוֹרָה, הַיְנוּ הַמִּדּוֹת, הַיְנוּ הַיָּמִים
שׁוֹרָה בָּהֶם אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַך שְׁמוֹ
כמו שכתוב בזוהר הקדוש, "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ"
שֶׁהַחֶסֶד הַיְנוּ הָאַהֲבָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיך" [עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיך חָסֶד] וְכוּ'
הוּא יוֹמָא דְּאָזֵל עִם כֻּלְּהוֹ יוֹמִין
הַיְנוּ הַמִּדּוֹת
כִּי הַמִּדּוֹת הֵם צִמְצוּמִים לֶאֱלקוּתוֹ
כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ עַל יְדֵי מִדּוֹתָיו

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ: 'בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ'
כִּי בְּלא מִדּוֹתָיו אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ
וּמֵחֲמַת הָאַהֲבָה שֶׁאָהַב אֶת יִשְׂרָאֵל
וְרָצָה שֶׁיִּדְבְּקוּ בּוֹ וְיאהֲבוּ אוֹתוֹ עִמּוֹ מִזֶּה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי
הִלְבִּישׁ אֶת אֱלקוּתוֹ בְּמִדּוֹת הַתּוֹרָה
וְזֶה בְּחִינוֹת שֶׁל תַּרְיַ"ג מִצְווֹת
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ
שֶׁעַל יְדֵי הַמִּצְוָה הַזּאת נוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה צִמְצֵם אֶת אֱלקוּתוֹ
דַּוְקָא בְּאֵלּוּ הַתַּרְיַ"ג מִצְווֹת
לְמָשָׁל שֶׁשִּׁעֵר בְּדַעְתּוֹ מִצְוַת תְּפִילִּין
שֶׁהַמִּצְוָה הַזּאת צָרִיך לִהְיוֹת כָּך
הַיְנוּ אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת וְאַרְבַּע בָּתִּים שֶׁל עוֹר כְּתוּבִים וּרְצוּעוֹת שֶׁל עוֹר
כִּי כָּך שִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ
שֶׁעַל יְדֵי הַצִּמְצוּם הַזֶּה נוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ וּלְעָבְדוֹ
וְלָכֵן לא צִוָּה שֶׁיִּהְיֶה אַרְבַּע בָּתִּים שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב
כִּי כֵּן שִׁעֵר וּמָדַד עַל יְדֵי אַהֲבָתוֹ

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי אַהֲבָתוֹ שֶׁאָהַב אֶת יִשְׂרָאֵל
הִלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת הַתּוֹרָה
נִמְצָא שֶׁבְּכָל מִדָּה וּמִדָּה יֵשׁ שָׁם אַהֲבָה
שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ עִם יִשְׂרָאֵל.
נִמְצָא, מִי שֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הַתּוֹרָה מִלְּבוּשֵׁי הַקְּלִיפּוֹת
עַל יְדֵי כְּפִיַּת הַיֵּצֶר
אֲזַי הוּא מְקרָב אֶל הַשָּׁלוֹם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם".
וְהַתּוֹרָה, יֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת
בְּחִינוֹת נִגְלֶה, וּבְחִינוֹת נִסְתָּר
וְהַנִּסְתָּר הַזֶּה
הוּא אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה
דַּעֲתִידָא לְאִתְגַּלְיָא לֶעָתִיד לָבוֹא
וְאֲזַי כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה הַתּוֹרָה הַזּאת דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה
אֲזַי יִהְיֶה הַשָּׁלוֹם נִפְלָא בָּעוֹלָם
כמו שכתוב: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי וְכוּ', לא יָרֵעוּ וְלא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'"
כִּי אֲזַי יִתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ
ה. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי אַהֲבוֹת
אַחַת שֶׁהִיא אַהֲבָה שֶׁבְּיָמִים
כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא לְעֵיל "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ"
יוֹמָא דְּאָזֵל עִם כֻּלְּהוֹ יוֹמִין שֶׁבְּכָל יוֹם
הַיְנוּ שֶׁבְּכָל מִדָּה וּמִדָּה
יֵשׁ שָׁם אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עִם יִשְׂרָאֵל
וְזֶה שֶׁבְּפעַל
וְיֵשׁ אַהֲבָה שֶׁהוּא בְּכחַ
הַיְנוּ הָאַהֲבָה שֶׁהָיָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם קדֶם הַבְּרִיאָה
שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בְּדַעְתּוֹ וּבְמחוֹ

לְמָשָׁל, יֵשׁ אַהֲבָה שֶׁהָאָב אוֹהֵב אֶת בְּנוֹ
שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל לְהַשִּׂיג זאת הָאַהֲבָה וְהִתְקַשְּׁרוּת
וְהָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַבֵּן וּבֵין הָאָב
כְּשֶׁעֲדַיִן הַבֵּן בְּמחַ הָאָב קדֶם הַהוֹלָדָה
זֶה הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהָאַהֲבָה אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג עַכְשָׁו

כִּי אֵין מַשִּׂיגִין עַכְשָׁו כִּי אִם בִּזְמַן וּבְמִדּוֹת
וְאַהֲבָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ וּבְמחוֹ
הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמִּדּוֹת
וְאֵינוֹ מְלֻבָּשׁ בְּשׁוּם לְבוּשׁ
וְלֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁיִּתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה
וְאָז יִתְקַיֵּם מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
עֲתִידִים צַדִּיקִים לְהַרְאוֹת בְּאֶצְבַּע
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ"
כִּי אָז יִפְשׁט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא אֶת לְבוּשָׁיו
"וְיִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים"
וְיִתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁהִיא בְּדַעַת
שֶׁהִיא פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה
הַיְנוּ אֱלקוּתוֹ הַשּׁוֹכֵן בְּתוֹך הַתּוֹרָה
וְהַמִּדּוֹת
כִּי עַכְשָׁו הַלְּבוּשׁ הַזֶּה הוּא מְכַסֶּה עַל אֱלקוּתוֹ
הַיְנוּ עַל פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה
וּכְשֶׁיִּתְגַּלֶּה הַפְּנִימִיּוּת, הַיְנוּ אֱלקוּתוֹ
אֲזַי יִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "לא יָרֵעוּ וְלא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה"
שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת
וְזֶהוּ: "וְהָיָה יוֹם אֶחָד יִוָּדַע לַה'"
שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה הַנִּקְרָא יוֹם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ"
הַיְנוּ הַתּוֹרָה הַפְּנִימִיּוּת שֶׁהָיְתָה צְפוּנָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיַּרְא אֱלהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב"
וְאָמְרוּ רַזַ"ל: "כִּי טוֹב לִגְנז"
כִּי אוֹר הַתּוֹרָה הַזּאת
אֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ
והתורה, נקראת טוב
שנאמר "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם"
וְנִקְרָא אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְתוֹרָה אוֹר"
וְיֵשׁ גַּם כֵּן צַדִּיקִים שֶׁהֵם צְפוּנִים וּמֻסְתָּרִים
שֶׁאֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם
וְצַדִּיק נִקְרָא טוֹב
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב
ונקרא אור
כמו שכתוב: "אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק"
וּכְשֶׁיִּתְגַּלּוּ הַצַּדִּיקִים הַצְּפוּנִים
וְהַתּוֹרָה הַצְּפוּנָה
אֲזַי יִתְגַּלֶּה שָׁלוֹם רַב בָּעוֹלָם
שֶׁיִּתְחַבְּרוּ כָּל הֲפָכִים יַחַד

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ"
כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת
הַנִּקְרָא "יוֹם אֶחָד יִוָּדַע לַה'"
הַיְנוּ הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת
אֲשֶׁר הוּא לא יוֹם וְלא לַיְלָה
הַיְנוּ שֶׁהָאַהֲבָה הַזּאת
הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וּלְמַעְלָה מֵהַמִּדּוֹת
ו. וַאֲפִילּוּ בַּמִּדּוֹת עַצְמָן
כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ
הוּא בְּחִינַת דַּעַת לַבְּחִינָה שֶׁתַּחְתֶּיהָ
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל 'מַה שֶּׁעָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה לְראשָׁהּ, עָשְׂתָה עֲנָוָוה עָקֵב לְסִלּוּתָא'
נִמְצָא שֶׁהַמַּדְרֵגָה הַפְּחוּתָה שֶׁל עוֹלַם הַיְצִירָה
הוּא בְּחִינַת דַּעַת לְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה שֶׁתַּחְתָּיו
נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁאַהֲבָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּמִדּוֹתָיו וּבַזְּמַן
הוּא בְּחִינוֹת אַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן
לְהָאָדָם שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מִמֶּנּוּ

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: "כִּי שִׂפְתֵי כהֵן יִשְׁמְרוּ דַּעַת וְתוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ"
אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַך ה' צְבָאוֹת
הַיְנוּ שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ
אֲזַי הוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַך ה' צְבָאוֹת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר: "בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כחַ"
'אִלֵּין אִנּוּן דְּמִתְגַּבְּרִין עַל יִצְרֵיהוֹן' וְכוּ'
כִּי עַל יְדֵי זֶה שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ
אֲזַי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בּוֹלְטִין וּמִצְטָרְפִין נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע
כִּי עוֹשֶׂה וּבוֹנֶה אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה
וְזוֹכֶה לְמִשְׁמַע קוֹל הַתּוֹרָה מִלְּעֵלָּא
בְּוַדַּאי מִזֶּה הָרַב, "תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ"
כִּי בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ הוּא אֶת הַתּוֹרָה
אֲפִילּוּ מִדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים הוּא מְלַקֵּט אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה

וזה "כִּי שִׂפְתֵי כהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת"
כּהֵן, הוּא בְּחִינוֹת חֶסֶד
"יִשְׁמְרוּ דַעַת", הַיְנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל יְדֵי הָרַב הַזֶּה
הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת
שֶׁהוּא לְפִי מַדְרֵגָתְך
אַהֲבָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן
שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד יִוָּדַע לַה' וְכוּ'.
ז. וְיָכוֹל כָּל אָדָם לִטְעם טַעַם אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת
כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ
אֲפִילּוּ עַכְשָׁו בְּתוֹך הַיָּמִים
הַיְנוּ כְּשֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ

כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלהִים בִּכְלָל
אֲבָל הָרְשָׁעִים הֵם בִּרְשׁוּת לִבָּן
וְהַמִּדּוֹת וְהַיָּמִים הֵם נִכְלָלִין בַּלֵּב
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
'רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי'
'וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם'
כִּי עִקָּרָן שֶׁל הַמִּדּוֹת הוּא הַלֵּב
נִמְצָא כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ
לְדַעְתּוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלוהִים בִּכְלָל
שֶׁמְּלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
וְיוֹדֵעַ בִּידִיעוֹת הַתּוֹרָה
וּכְשֶׁכּוֹפֶה אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ הַזֶּה
הַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ
אֲזַי נִכְלָלִין גַּם כֵּן הַמִּדּוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ לְדַעְתּוֹ
וַאֲזַי מְקַבְּלִין הַמִּדּוֹת אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת
וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אוֹר הַגָּנוּז לְפִי בְּחִינָתוֹ
הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה
שֶׁהָיָה גָּנוּז וְצָפוּן עַד עַתָּה מִמֶּנּוּ
כְּשֶׁכּוֹפֵף אֶת לִבּוֹ לְהַדַּעַת
אֲזַי מְקַבֵּל הַלֵּב שֶׁהוּא שׁרֶשׁ לְכָל הַמִּדּוֹת
וּמְקַבֵּל אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת
הוּא הָאַהֲבָה שֶׁהָיָה בְּכחַ
בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא לְיִשְׂרָאֵל
קדֶם הַבְּרִיאָה

וְזֶה "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים"
"חָפֵץ", הוּא בְּחִינַת לֵב
שֶׁהַחֵפֶץ הוּא בַּלֵּב

"חַיִּים", הוּא בְּחִינַת דַּעַת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו"
הַיְנוּ כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת הַלֵּב לְהַדַּעַת
שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ
שֶׁכּוֹפֵף אֶת יִצְרוֹ
אֲזַי לְפִי בְּחִינָתוֹ, אהֵב יָמִים
הוּא מַמְשִׁיך אֶת הָאַהֲבָה מִדַּעַת
לְתוֹך הַיָּמִים וּלְתוֹך הַמִּדּוֹת
לִרְאוֹת טוֹב
וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וְגָנוּז
וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר
שֶׁבְּהַתּוֹרָה הַזּאת כְּלוּלִים הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב
וְלא זָכִיתִי לִשְׁמעַ בֵּאוּר הָעִנְיָן
אַך עִיַּנְתִּי וּמָצָאתִי קְצָת
כִּי עִקַּר הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב הוּא
לְהַמְשִׁיך כָּל הַחֲסָדִים עַד הֶחָזֶה לְהָאִירָם אֶל הַמַּלְכוּת
וּצְרִיכִין לְנַעֲנֵעַ הַנַּעֲנוּעִים
כְּדֵי לְהַמְשִׁיך אוֹר מִשּׁרֶשׁ הַחֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת
אֶל הַחֲסָדִים הַמִּתְפַּשְּׁטִים בַּגּוּף
לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל מִשָּׁרְשָׁם שֶׁבְּדַעַת וְכוּ' עַיֵּן שָׁם בַּ"פְּרִי עֵץ חַיִּים" בְּשַׁעַר הַלּוּלָב
וְגַם מְבאָר שָׁם שֶׁהַכַּוָּנָה בְּעִנְיַן הַכָּתוּב: "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ"
וְלא אָמַר יוֹם אֶלָּא יוֹמָם
שֶׁהוּא הוֹלֵך עִם כֻּלָּם עַיֵּן שָׁם
וְכָל זֶה מְבאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל
עַל פִּי דַּרְכּוֹ הַנּוֹרָא שֶׁל רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
כִּי מְבאָר שָׁם שֶׁעַל יְדֵי כְּפִיַּת הַיֵּצֶר
זוֹכֶה לְגַלּוֹת הָאַהֲבָה
שֶׁהוּא הַחֶסֶד שֶׁהוּא יוֹמָא דְּאָזֵל עִם כֻּלְּהוֹ יוֹמִין
דְּהַיְנוּ שֶׁהָאַהֲבָה שֶׁהוּא הַחֶסֶד מְלֻבָּשׁ בְּכָל הַמִּדּוֹת וְכוּ'
וּמְבאָר שָׁם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת
שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמִּדּוֹת
וְעַל יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ וְכוּ'
אֲזַי מְקַבְּלִין הַמִּדּוֹת אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת וְכוּ' כַּנַּ"ל
וְכָל זֶה הוּא סוֹד כַּוָּנוֹת לוּלָב הַנַּ"ל
שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיך הֶאָרָה מִשּׁרֶשׁ הַחֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת
שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת
לְתוֹך הַחֲסָדִים שֶׁבְּגוּף
שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַמִּדּוֹת
שֶׁבְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁים חֲסָדִים
שֶׁהֵם בְּחִינַת אַהֲבָה כַּנַּ"ל.
וְכָל זֶה כְּדֵי לְהָאִיר אֶל הַמַּלְכוּת
שֶׁהוּא הָאֶתְרוֹג

הַיְנוּ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם
הַיְנוּ לִמְצא אֱלקוּתוֹ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם
וּבְכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים
וּבְכָל מְדוֹרֵי הַקְּלִיפּוֹת כַּנַּ"ל
שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינוֹת: "וּמַלְכוּתוֹ בַּכּל מָשָׁלָה"

וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁכּוֹפֶה יִצְרוֹ
שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלּוּלָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ
בְּחִינַת "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח"
כִּי בְּסוכּוֹת אָנוּ עוֹסְקִין לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם
וַאֲפִילּוּ לְכָל הַשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם
שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַשִּׁבְעִים פָּרִים שֶׁמַּקְרִיבִין בִּשְׁבִילָם בְּסוכּוֹת
וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים אַחַר נְטִילַת לוּלָב וְהַקָּפוֹתָיו.
"לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים אֵין עוֹד"
וְכָל זֶה מְבאָר בְּהַתּוֹרָה הַזּאת, כַּמְבאָר לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת
וַעֲדַיִן צְרִיכִין עִיּוּנָא רַבָּא
לְבָאֵר כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל בָּאֵר הֵיטֵב
וַה' יָאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתוֹ שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין דְּבָרָיו וּרְמִיזוֹתָיו הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכח - כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵה וּשְׁבָקוּהוּ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכח - כחלינהו לעינה ושבקוהו איתא בגמרא: לענין היצר הרע דעברה דהינו של תאוות המשגל, כחלינהו לעינה ושבקוהו נמצא שאף על פי שסמו את עיני היצר הרע של ניאוף אף על פי כן נשאר וזה בחינת מה שנמצא לפעמים באנשים הכשרים קצת שמחמת שנוגע יראת השם בלבו הוא משפיל עיניו ואינו מסתכל בנשים ואף על פי כן הוא גונב את העין כלאחר יד, ומסתכל מן הצד והוא בחינת כחלינהו לעינה דיצרא שמסמא עיני היצר הרע שרוצה להסתכל והוא מסמא עיניו על ידי שמונע עצמו מלהסתכל ואף על פי כן נשאר היצר הרע כי מסתכל מן הצד כלאחר יד... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קסו - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קסו - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' שמעתי בשמו שאמר העולם סוברים שמחמת שאני נכד הבעל שם טוב זכרונו לברכה מחמת זה זכיתי למדרגתי לא כן הוא רק עם דבר אחד הצלחתי ועל ידי זה זכיתי לעלות למה שזכיתי ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון: מיט איין זאך איז מיר גיראטין... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עז - דַּע, שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה צַעַר בְּכָל יוֹם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עז - דע, שכל אחד מישראל, צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום דע, שכל אחד מישראל, אפילו צדיק גדול צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום וגם מי שדעתו יותר גדולה, צערו גדול ביותר בבחינת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" וההמתקה הוא על ידי אכילה בקדשה וביראת שמים הינו, שעל ידי אכילה בקדשה על ידי זה נעשה המתקה, שלא יתגבר הצער ביותר חס ושלום וגם שלא יהיה נשתלשל מן הצער, חס ושלום השתלשלות אל הסטרא אחרא, שהיא דין קשה, חס ושלום ועל ידי זה, הינו על ידי אכילה בקדשה שעל ידי זה נעשה ההמתקה כנ"ל על ידי זה נעשה הפה בבחינת קומת אדם בבחינת: "מי שם פה לאדם" ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפג - יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁהֵם מִשּׁרֶשׁ אֶחָד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפג - יש שני צדיקים שהם משרש אחד [שמעתי בשמו איזה דברים יקרים מתורה נפלאה אך כפי הנראה שחסר מהם הרבה אך אף על פי כן ארשם מה ששמעתי] דע כי יש שני צדיקים שהם משרש אחד ואף על פי כן יש ביניהם מחלקת זה מחמת שאחד משנה מדתו שבשרשו וזה בחינת מחלקת שבין שאול ודוד כי כתיב "אך טוב וחסד ירדפוני" 'הינו טוב הינו חסד אלא טוב טובה כליל בגוה חסד דאתפשט לבר' וזה בחינת שני צדיקים ששניהם משרש אחד רק שזה בחינת טוב 'שטובה כליל בגוה' דהינו שאינו מגלה תורתו לאחרים והשני הוא בחינת חסד דאתפשט לבר שמגלה תורתו לאחרים שזהו בחינת חסד בחינת: "ותורת ח... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכב - צָרִיך לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבד ה' בְּשִׂמְחָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכב - צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה' בשמחה צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה' בשמחה ואפילו אם לפעמים נופל ממדרגתו צריך לחזק עצמו בימים הקודמים שהיה מזריח לו איזה הארה קצת כמו שאנו רואים שכמה סומים מחזיקים עצמן באיש אחד שאינו סומא ומאמינים בו והולכים אחריו וגם הסומא מאמין למקלו שהולך אחר מקלו, אף שאינו רואה כלל מכל שכן שראוי לילך אחר עצמו דהינו מאחר שבימים הקודמים הזריח לו קצת והיה מתחזק ומתעורר לבו להשם יתברך אף שעכשו נפל מזה ונסתמו עיניו ולבו עם כל זה ראוי שיאחז בימים הקודמים וילך אחריהם דהינו כמו שאז היה מתעורר לבו להתחזק... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות פז
שיחות הר"ן - אות פז לפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כי אמרי אנשי: 'כל נער יש לו אשה נאה' והאתרוג הוא בחינת אשה כמו שכתוב בזוהר שהאתרוג הוא בחינת: "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" ובימים נוראים ישראל הם בבחינת נער כי אזי הם בבחינת: "והנה נער בוכה" מיד: "ותחמל עליו" כמו שכתוב בתקונים ועל כן ראוי שיהיה לישראל אתרוג נאה כנ"ל ומי שבוכה ביותר ונכנס ביותר בבחינת "נער בוכה" ראוי שיהיה לו אתרוג נאה ביותר כנ"ל כי זה שאומרים העולם שכל נער יש לו אשה נאה זה יש להבין כי עקר השכל הוא מהמח והמח שואב ממח שבעצמות שהוא נשקה על ידי לחות ושמנונית הגוף בב... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - עַל יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם הֵם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - על ידי שהעולם הם מקטני אמנה דע, שעל ידי שהעולם הם מקטני אמנה על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות כי בודאי ידוע, שאפשר לעבד השם יתברך בכל דבר כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות הוא בבחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'בשעת שמד אפילו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבר' נמצא שאף שבאמת אין ראוי שיהרג על זה אך מחמת שהוא שעת שמד והם מתגברים ורוצים דיקא להעבירו על דת ולהביאו לכפירות, חס ושלום על כן הוא מכרח למסר נפשו אפילו על דבר קל והעבודה זרה והכפירות הם בבחינת: "אף אין יש ר... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רמה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן ספר עמי לענין חדושי תורה מי שזוכה לחדש איזה דבר בתורה אמר בלשון תמה וחדוש: מהיכן לוקחין החדוש ? כי באמת ענין חדושין מי שזוכה לחדש הוא דבר נפלא ונעלם מאד מאד, כי מהיכן לוקחין זאת ?! והמובן מדבריו היה שבזה שזוכין לחדש, בזה רואין התגלות אלקותו יתברך שהוא יתברך ממציא מאין ליש כי בתחלה לא היה יודע כלל זאת החדוש רק עכשו הוא לוקח ושואב ממקור החכמה שהוא בחינת אין, הינו מאין סוף ובזה אנו רואין בעיני השכל התגלות הבורא יתברך ואחר כך דברתי עמו, ואמרתי: הלא רואין זאת כי לפעמים אני מתיגע קדם שאני מוציא דבור אחד... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רפד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רפד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר לענין בני הנעורים הכשרים והמתפללים בכונה ובהתלהבות ויש בני אדם המבלבלים אותם ועושים להם יסורים וכשאלו המתפללים מתחילים להקפיד ולהתקוטט עמהם עם אלו המצערים אותם ומבלבלים אותם אזי אומרים המבלבלים אם אתם מתפללים בכונה גדולה באמת לאמתו ואתם טרודים וקשורים בתפילתכם בכונה באמת מדוע אתם שומעים הבלבולים ? כי מחמת גדל כונת התפילה ראוי לכם לבלי לשמע שום בלבול כלל אמר רבנו זכרונו לברכה, שהאמת אינו כן כי באמת אפילו צדיק גדול אמתי מגדולי המפרסמים באמת המתפללים בכח ובדבקות גדול אף על פי כן אם יבוא אדם וישחק... לחץ להמשך...
סיפורי מעשיות - מעשה ט - מעשה מחכם ותם / מעשה החכם והתם
סיפורי מעשיות - מעשה ט - מחכם ותם מעשה שני בעלי בתים היו בעיר אחת והיו גדולים בעשירות והיה להם בתים גדולים והיו להם שני בנים, לכל אחד בן אחד ולמדו שניהם בחדר [כיתה] אחד ואלו השני בנים היו אחד מהם בר הבנה, והאחד היה תם [לא שהיה טפש, אלא שהיה לו שכל פשוט ונמוך] ואלו השני בנים היו אוהבים זה את זה מאד אף על פי שהאחד היה חכם והאחד היה תם ומחו היה נמוך אף על פי כן אהבו זה את זה מאד לימים התחילו השני בעלי בתים הנ"ל לירד וירדו מטה מטה, עד שאבדו הכל ונעשו אביונים ולא נשאר להם כי אם הבתים שלהם והבנים התחילו להתגדל אמרו האבות הנ"ל להבנים אין בידינו לשלם ע... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - פד - סיפורים חדשים
חיי מוהר"ן - פד - סיפורים חדשים אות פד מה שספר קדם ראש השנה תקס"ט סוף קיץ תקס"ח ובאותו העת הביא לו השוחט מטעפליק כסא נפלאה. וסמוך לזה ספר זאת שראה במראה או בחלום שהביאו לו כסא, והיה אש סביבה. והלכו כל העולם אנשים ונשים וטף לראותה. וכשחזרו משם אזי תכף נתקשרו זה עם זה ונעשה שדוכים ביניהם. וגם כל מנהיגי הדור כלם הלכו לראותה. ושאלתי כמה היא רחוקה, ומפני מה תכף נעשו שדוכים. והלכתי והקפתי סביבם לילך שם. ושמעתי שהולך ובא ראש השנה. והייתי מספק אם לחזר אם להתעכב שם והייתי נבוך בדעתי ואמרתי בלבי איך אשאר בכאן על ראש השנה ואמרתי בדעתי לפי הגוף חלוש שיש לי... לחץ להמשך...
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 2
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 2 * לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן ? - חלק 1. לימוד ליקוטי מוהר"ן דומה לחלוטין ללימוד של מקצוע חדש ושפה חדשה. בשלב הראשון יש מילים שצריך להבין, יש מושגים שצריך להכיר, יש רעיונות שצריך להכיר וכולי, יש שדברים שצריך להתבונן בהם, יש דברים שצריך ליישם אותם בפועל ולחוות אותם וכולי. וכל הדברים האלו מצטרפים כפאזל אין סופי אחד לשני. ככל שתלמד + תקיים יותר = כך תבין יותר. כאשר לומדים ליקוטי מוהר"ן צריך להסתכל על כל פסקה בפני עצמה. ז"א דרך רבנו היא לקשר דבר לדב... לחץ להמשך...
סודות התורה / סתרי תורה בעמקי הקליפות. מה הם?
סודות התורה / סתרי תורה בעמקי הקליפות. מה הם? שאלה: אשמח לקבל הסבר על העניין שמובא אצל רבי נחמן מספר פעמים, לגבי סתרי תורה וסודות התורה שמסתתרים בעמקי הקליפות. מה הם הסתרי תורה האלו? ואיך אפשר ללמוד / לדעת אותם? תודה. תשובה: ראשית יש להבין, כי רק מי שנכלל בא"ס לגמרי, רק הוא מבין את העניין הזה בשלמות. כי את העניין הזה א"א להסביר במילים מה הוא ממש, אלא רק ניתן לרמוז אליו, וכל אחד ואחד יבין אותו לפי מה שהוא משער בליבו. והעניין הוא כדלקמן: סתרי התורה שמלובשים בבריאה, הם בעצם השכל של השי"ת עצמו שמחייה את כל העולמות כולם בכל רגע ורגע. סתרי התורה האלו... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צא - וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בּא הַשָּׁמֶשׁ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צא - ויהי ידיו אמונה עד בא השמש [לשון החברים] ויהי ידיו אמונה עד בא השמש כי יש כמה מיני אמונה, יש אמונה שהוא רק בלב והעקר שצריך להיות לאדם אמונה כל כך עד שיתפשט בכל האיברים כמו שמובא בכתבי האר"י שצריך להגביה ידיו בשעת נטילה נגד הראש, כדי לקבל הקדשה נמצא שצריך לזה אמונה בהידים להאמין שמחמת שמגביה ידיו כנגד הראש, מקבל הקדשה כי בלא אמונה אינו כלום, כמו שכתוב: "כל מצותיך אמונה" וכשיש לו אמונה כזו, בא מן האמונה אל השכל וכל מה שמחזיק את עצמו באמונה, בא אל שכל יותר כי הדבר שהיה צריך מתחלה להאמין עכשו כשבא אל אמונה יותר גדולה, ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קלה
שיחות הר"ן - אות קלה דבר עם איש אחד שהיה רחוק מהשם יתברך מאד ואמר לו שירגיל עצמו להתאנח על ענינו ואמר אז התורה יש הבל שנעשה על הארץ וכו' [בסימן ק"ט חלק ראשון] שמבאר שם שעל ידי אנחה שמתאנחין לשוב אליו יתברך נפסקין מחבל הטומאה ונתקשרין לחבל דקדשה וכן אמר אחר כך עוד כמה תורות על אנחה שהיא יקרה מאד... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכג - כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיך לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכג - כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך יכול להיות שלא ימלאו בקשתו כי 'זמנין דשמע וזמנין דלא' וכו' . אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן "כה תברכו וכו' אמור להם" הינו שאני אומר שיהיה כן "יברכך ה' וישמרך" וכו' אמן... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נו - כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּך אֶצְלוֹ מָקוֹם כְּלָל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נו - כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא, הוא מקומו של עולם וכו' כי האלקות הוא בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" ואצל השם יתברך נאמר: "הנה מקום אתי" שהוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו נמצא, מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו כי אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כנ"ל... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות נ
שיחות הר"ן - אות נ מענין דוקטורים ורפואות הרבה לדבר עמנו מאד והיה מגנה מאד מאד ענין רפואות ודוקטורים ומזהיר מאד מאד לכל מי שרוצה לחוס על חייו ועל חיי זרעו ובני ביתו, שיתרחק עצמו מאד בתכלית הרחוק מלעסק חס ושלום, ברפואות ודוקטורים ואפילו מי שיש לו חולה בתוך ביתו ואפילו אם החולאת חזק חס ושלום, רחמנא לצלן אף על פי כן ישליך על ה' יהבו וישען באלקיו לבד ואל יעסק ברפואות ודוקטורים כלל אפילו במקום שיש דוקטורים מפלגים אף על פי כן אל יסמך עליהם ואל ימסר חייו בידם כי הם קרובים למיתה יותר מחיים רחמנא לצלן כי אפילו מי שהוא דוקטור גדול אי אפשר לו לכון החולאת ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עט - בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עט - בטח בה' ועשה טוב [לשון החברים] בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה הנה הכלל שצריך כל אדם לראות שמצדו לא יהיה עכוב משיחא דהינו לעשות תשובה שלמה ולתקן מעשיו ובכל צדיק וצדיק, מי שהוא צדיק באמת, יש בו התגלות משיח ואף על פי שאין בו התגלות משיח יש בו מדה של משיח, שהוא בחינת משה כמו שכתוב בזוהר הקדוש: 'משיח דא משה', כמו שאפרש כי משה מסר נפשו בעד ישראל כי ידע שפלותו באמת, וידע חשיבות וגדלות ישראל כמו שכתוב: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" ומחמת זה מסר נפשו וחיותו בעדם לכן מי שהוא צדיק באמת ויודע שפלותו, ויכיר חשיבות ישראל יכו... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וביום הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכן יש שהוא מושל על כל העולם כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו בבחינות: "שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" ובחינות המלכות הזאת שיש בכל אחד היא באתגליא ובאתכסיא באתגליא, הינו הממשלה שיש לכל אחד לפי בחינתו שהוא מושל על אלו האנשים באתגליא כפי בחינת המלכות שלו כנ"ל ובאתכסיא הוא כי גם יש לכל אחד ל... לחץ להמשך...
עבור לדף > 1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.7969 שניות - עכשיו 17_02_2020 השעה 05:56:21 - wesi2