ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות כג
ענה ואמר: הרחמנות של העולם הזה הכל רואין ובשביל זה הכל רודפין אחר העולם הזה כי רואין כשהאדם רעב וצמא וכיוצא קשה לו מאד ויש רחמנות גדול עליו וכן מי שהולך ערם ויחף יש רחמנות גדול עליו אבל מי שיש לו עינים ורואה גדל הרחמנות שיש על הנשמות שבעולם הבא כי שם בעולם הבא נמצאים בני אדם שהולכים ערמים ממש ואי אפשר לרחם עליהם כלל כי בעולם הזה כשהאדם ערם בלא מלבוש אזי אפשר לקבץ נדבות עבורו ולעשות לו קאפטין אבל בעולם הבא מי שהולך ערם אי אפשר לרחם עליו כלל כי שם אין מועיל שום רחמנות כי איזה מלבוש הוא צריך ? הלא הוא רק מלבוש של תורה ומצוות ולזה אין מועיל שם רחמנות אבל מי שזוכה להתקרב לצדיק אמתי הוא יכול לרוץ להצדיק ולקח אצלו איזה מלבוש להתלבש עצמו שוב שמעתי שיחתו הקדושה מעין זה, שאמר בעולם הבא מנחין כמה בני אדם בחוץ והם צועקים בקול מר, תנו לנו מה לאכל ובאין אצלם ואומרים להם: הרי לכם אכילה ושתיה אכלו ושתו והם משיבים לא לא, אין אנו צריכים אכילה זאת רק אנו צריכים אכילה ושתיה של תורה ועבודה וכן מנחים כמה בני אדם ערמים בחוץ והם צועקים גם כן מאד. תנו לנו במה להתכסות ובאין אצלם ואומרים: הרי לכם מלבושים והם משיבים: לא, אין אלו מלבושים נצרכים לנו כלל רק אנו צריכים מצוות ומעשים טובים להתלבש בהם ענה ואמר: אשרי מי שזוכה לאכל כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך תהלים ולהתלבש באיזה מצוות
עָנָה וְאָמַר: הָרַחֲמָנוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הַכּל רוֹאִין

וּבִשְׁבִיל זֶה הַכּל רוֹדְפִין אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה

כִּי רוֹאִין כְּשֶׁהָאָדָם רָעֵב וְצָמֵא וְכַיּוֹצֵא קָשֶׁה לוֹ מְאד

וְיֵשׁ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו

וְכֵן מִי שֶׁהוֹלֵךְ עֵרם וְיָחֵף יֵשׁ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו

אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם וְרוֹאֶה גּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עַל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא

כִּי שָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא נִמְצָאִים בְּנֵי אָדָם שֶׁהוֹלְכִים עֲרֻמִּים מַמָּשׁ

וְאִי אֶפְשָׁר לְרַחֵם עֲלֵיהֶם כְּלָל

כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּשֶׁהָאָדָם עֵרם בְּלא מַלְבּוּשׁ

אֲזַי אֶפְשָׁר לְקַבֵּץ נְדָבוֹת עֲבוּרוֹ וְלַעֲשׂוֹת לוֹ קַאפְטִין

אֲבָל בָּעוֹלָם הַבָּא מִי שֶׁהוֹלֵךְ עֵרם

אִי אֶפְשָׁר לְרַחֵם עָלָיו כְּלָל

כִּי שָׁם אֵין מוֹעִיל שׁוּם רַחֲמָנוּת

כִּי אֵיזֶה מַלְבּוּשׁ הוּא צָרִיךְ ?

הֲלא הוּא רַק מַלְבּוּשׁ שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת

וְלָזֶה אֵין מוֹעִיל שָׁם רַחֲמָנוּת

אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי

הוּא יָכוֹל לָרוּץ לְהַצַּדִּיק

וְלִקַּח אֶצְלוֹ אֵיזֶה מַלְבּוּשׁ לְהִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ

שׁוּב שָׁמַעְתִּי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה מֵעֵין זֶה, שֶׁאָמַר

בָּעוֹלָם הַבָּא מֻנָּחִין כַּמָּה בְּנֵי אָדָם בַּחוּץ

וְהֵם צוֹעֲקִים בְּקוֹל מַר, תְּנוּ לָנוּ מַה לֶּאֱכל

וּבָאִין אֶצְלָם וְאוֹמְרִים לָהֶם: הֲרֵי לָכֶם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אִכְלוּ וּשְׁתוּ

וְהֵם מְשִׁיבִים לא לא, אֵין אָנוּ צְרִיכִים אֲכִילָה זאת

רַק אָנוּ צְרִיכִים אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁל תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה

וְכֵן מֻנָּחִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם עֲרֻמִּים בַּחוּץ וְהֵם צוֹעֲקִים גַּם כֵּן מְאד.

תְּנוּ לָנוּ בַּמֶּה לְהִתְכַּסּוֹת

וּבָאִין אֶצְלָם וְאוֹמְרִים: הֲרֵי לָכֶם מַלְבּוּשִׁים

וְהֵם מְשִׁיבִים: לא, אֵין אֵלּוּ מַלְבּוּשִׁים נִצְרָכִים לָנוּ כְּלָל

רַק אָנוּ צְרִיכִים מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם

עָנָה וְאָמַר: אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱכל כַּמָּה פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת

וְלִשְׁתּוֹת אַחַר כָּךְ אֵיזֶה קַפִּיטְלִיךְ תְּהִלִּים

וּלְהִתְלַבֵּשׁ בְּאֵיזֶה מִצְווֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת
...מוהר"ן ח"א - תורה רז - כל הדבורים הם בחינת גבורות כל הדבורים הם בחינת גבורות כמו שכתוב "וגבורתך ידברו" וכמו שכתוב בכתבים שהה' גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה ונעשה מהם ה' מוצאות הפה נמצא שכל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם וההמתקה הוא על ידי למוד התורה ודבורים טובים שמדברים על ידי זה ממתיקים הדבורים שהם בחינת הגבורות ודע שלפעמים יוצאין גבורות קשות רחמנא לצלן והם באים בזה העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול על כן כשיוצאין, חס ושלום, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים ושם בוקעין ויוצאין מהפה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ק - צַדִּיקִים אֲשֶׁר מִזְגָּם וְטִבְעָם
...ק - צדיקים אשר מזגם וטבעם [לשון החברים] הנה הצדיקים אשר בכל דור ודור כלם קדושים ובתוכם ה' ומדוע אנו רואין בחוש הראות שיש בהם צדיקים אשר מזגם וטבעם טובה מאד, וטובים המה לכל ויש אשר הוא צדיק אמת ואין מזגו וטבעו נוחה עם המון עם ולפעמים נראה ממנו כעס וקפידה הנה ידוע שכל צדקת הצדיקים הוא לוקח מאור התורה כי היא המורה דרך וממנה לקחה צדקתו והנה הצדיק אשר השיג מאור גדול ממאור התורה ומעשיו גם כן בשוים לפי השגתו בתורה אזי צדקתו ותורתו שניהם מתישבים בשובה ונחת לפיכך דעתו נוחה עם הבריות והצדיק אשר אור חכמת התורה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעד - יֵּשׁ רְשָׁעִים שֶׁעוֹבְדִים וִיגֵעִים כָּל יְמֵיהֶם
...כל ימיהם דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן מהשם יתברך ומתורתו לגמרי כי הנקדה הקדושה של קדשת ישראל שיש עדין בתוכם אף על פי שהם רשעים גמורים היא מבלבלת אותם ומביאה בהם הרהורי תשובה ויראה מאימת הדין הגדול ומחמת זה אין להם תענוג מהעברות והתאוות שלהם על כן הם מתאוים ויגעים כדי שיגיעו לכפירה גמורה בדעתם, חס ושלום באפן שלא יהיה להם עוד צד ספק לנטות אל האמת אבל צריכים לזה יגיעה גדולה מאד מאד כמה וכמה שנים רחמנא לצלן, רחמנא לשזבן כי היהדות שבהם אינה מנחת אותם ומבלבלת אותם תמיד ודע ש
חיי מוהר"ן - סו - שיחות השיך לספורי מעשיות
...השיך לספורי מעשיות אות סו שיך לענין הנדפס בסוף ספורי מעשיות המתחיל דע שיש שני מיני פלטין באחד דר מלך ובאחד דר עבד וכו' כשעובדין השם ועדין הוא בבחינת עבד עדין הוא בבחינת ארור חס ושלום ויש בחינת עבד בקדשה בחינת משה עבד ה' ודע שיש מצוה שעל ידה יוצאים מבחינת עבד והיא מצות פדיון שבויים אות סז שיך להשיחה הנדפסת בסוף ספורי מעשיות המתחיל הפליג מאד בגדלת השם יתברך. ושם חסר קצת ולא נכתב כראוי וכן צריך להיות. בהיותו יושב על העגלה בעת שנסעתי עמו מפה ברסלב לאומין להסתלק שם, ענה ואמר השם יתברך גדול מאד ואין יודעים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיח - כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר
...- תורה קיח - כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר בלשון אשכנז שמבין [והוא טובה להעולם] והענין, כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה שהוא בחינת משיח כמו שכתוב: "עד כי יבא שילה", הינו משיח ושילה בגימטריא משה ועל כן קראו התנאים אחד לחברו משה כמו שכתוב: 'משה שפיר קאמרת' וכשמחדש דבר בתורה, אלו הדברים של החדוש הם בבחינת משה משיח כמו שכתוב בזוהר "ורוח אלהים", דא רוחא דמשיח "מרחפת על פני המים" הינו התורה וזהו שאמרנו כי החדושי תורה שמחדש, הם בעצמם בבחינת משיח כי שם רוחו מרחפת והינו "רוח...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנ - כָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת
...תורה רנ - כל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך אין לו שום יסורים, ואינו מרגיש שום צער, כי "ה' נתן וה' לקח" ואף על פי שיש יסורים שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכה - מֵעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים
...מוהר"ן ח"ב - תורה קכה - מענין אמירת תהלים מענין אמירת תהלים דבר עם אחד ואמר לו שעקר אמירת תהלים לומר כל מזמורי תהלים על עצמו למצא את עצמו בתוך כל מזמור ומזמור ושאל אותו זכרונו לברכה: איך ? ופרש לו רבנו, זכרונו לברכה, קצת כי כל המלחמות שבקש דוד המלך, עליו השלום שיצילהו השם יתברך מהם הכל צריכין לפרש לעצמו על מלחמת היצר הרע וחילותיו וכיוצא בזה בשאר המזמורים [וכמבאר מזה לעיל בסימן קא] ושאל אותו. איך יפרש לעצמו מהפסוקים, שדוד המלך, עליו השלום, משבח את עצמו כגון: "שמרה נפשי כי חסיד אני", וכיוצא בזה השיב...
חיי מוהר"ן - תכא - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...מחקירות ולהתחזק באמונה אות תכא אמר, הצדיקים אפילו אלו הצדיקים של עכשו הם יקרים גם כן מאד בעיני השם יתברך. ואלמלא לא היה בהם רק מה שמרחקים ממנהגי הקלי עולם ההולכים ומנהיגים עצמם דיקא בדרכי העכו"ם והולכים בדרכי החקירות וחכמות וכונתם דיקא להדמות עצמם במהלכן ובמלבושיהן ובמנהגיהם כמנהגי העכו"ם כאשר נתפשט עכשו בעוונותינו הרבים. ואם לא היו פועלים הצדיקים כי אם מה שמרחקין מהם גם כן דים. כי כל מנהיג איך שהוא מתנהג בעבודתו על כל פנים הוא רחוק מדרכיהם, וכן המקרבים אליהם. כי מאחר שמדקדקין לבלי להניח שער אחורי...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 1
...הנושאים הכי מרכזיים בדברי רבי נחמן מברסלב הוא העניין של שבירת התאוות. כאן נדון במה היא שבירת התאוות באמת ובשלמות? ואיך לשבור את התאוות? אז נתחיל בלהביא ציטוטים שונים מדברי רבי נחמן מברסלב בעניין הזה. * breslev.eip.co.il/?key=2212 - שיחות הר"ו - אות נו יש בני אדם שנדמה עליהם שהם רחוקים מאיזה תאוות גדולות כגון מתאוות ממון וכיוצא בזה דע שאף על פי כן יכול להיות שהוא גרוע יותר מחברו שהוא משקע באותה התאוה דהינו שיש לו איזה תאוה אחרת שהוא משקע בה כל כך עד שאפילו תאוות ממון וכיוצא בזה שהיא תאוה גדולה מאד...
שיחות הר"ן - אות רכא - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...מחקירות ולהתחזק באמונה היה מתלוצץ מאד מהלוחות שלנו או שלהם להבדיל שכותבים המארעות והשנויים כגון קר וחם וכו' ועל פי הרב אינם מכונים דבריהם כלל ענה ואמר אם כן שיודעין, יאמרו נא השנויים שיש בעולם בכל יום ויום בעצמו כי כמעט בכל יום ויום משתנים בעולם שנויים הרבה מאד ביום אחד כי יש קר וחם וגשם ושלג ורוח ואויר צח וכיוצא בזה שנויים רבים אין מספר שנעשין ביום אחד על פי הרב ומי יוכל לכון ולידע זאת ? "מה רבו מעשי ה' מאד עמקו מחשבותיו איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת" על פי חכמות חיצוניות שלהם כל השנויים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 15_02_2026 השעה 06:53:37 - wesi2