... זכרונם לברכה 'בשעת שמד אפילו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבר' נמצא שאף שבאמת אין ראוי שיהרג על זה אך מחמת שהוא שעת שמד והם מתגברים ורוצים דיקא להעבירו על דת ולהביאו לכפירות, חס ושלום על כן הוא מכרח למסר ... שאין להם שום רוח כלל רק הם כמו ממצע ורוחם קצרה בחינת מקצר רוח וזהו: "מקצר רוח ומעבדה קשה" שמחמת שהם בבחינת "קצר רוח", מחמת שהם קטני אמנה כנ"ל על ידי זה צריכין לעבודות קשות ולתעניתים כנ"ל כמו שבשעת השמד שהיא קלקול אמונה לגמרי ...

... מאד היה צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום ביותר ועל כן הצרך לבקש לו אשה ממדין כי מבקשו היה רחוק מחמת גדלתו

... המים צלולים וזכים באמת כראוי כמו כן ממש קדם שמתחיל האדם לכנס בעבודת ה' אזי הטוב והרע מערבין בו ומחמת שהם מערבים מאד אין נראה הפסלת והרע שבו כלל כי הם מערבים יחד לגמרי הרע עם הטוב אך אחר ...

... אתה מבין שהמספר מבין את הסוד הזה, כי הוא סיפר אותו. אך עדיין זה נשאר סוד למרות שהוא גלוי, מחמת שהידיעה הזאת שאין זמן, היא ידיעה שאינה נכנסת לשכל אנושי. ולכן למרות שהיא ידועה, היא עדיין סוד, כי היא ... שיש תכלית ידיעה גדולה גם ממנה וכולי. כי מהות השי"ת עצמו היא סוד, שגם אחרי שיודעים אותו (מי שזוכה), מחמת שהשכל הזה הוא כ"כ גדול, לכן הוא נשאר סוד. ולכן גם לעתיד לבוא אחרי שידעו את השי"ת, עדיין יעלו ...

... בעל חוב עד שהיה מכרח להיות נוסע ומטלטל כמו שאנו יודעים ענין הנוסעים שהם מכרחים תמיד לסע על המדינה מחמת שהם תמיד בעלי חובות וענין זה צריכים לידע מאד וצריכין ללמד עצמו להרגיל את עצמו בזה מאד כי לכל ... תמיד ולפעמים גורם העברה שמפיל גם אחרים להיותם בעלי חובות ולזה יש עת שנעשו כמה בעלי חובות בעולם זהו מחמת העברה הנ"ל שנתגברה בעולם חס ושלום ועצה לזה לשוב בתשובה בכלליות ולהתחנן לפני השם יתברך להצילו מעברה זו ולהתחרט ...

... ישראל עם קדוש אפילו אלו המצוות שהם מצד דרך ארץ מה שהישר והשכל מחיב אפילו אלו המצוות אין עושין מחמת דרך ארץ מצד חיוב השכל והישר רק מגזרת המלך הבורא יתברך שמו שצוה עלינו בתורתו לעשות כך וזה שאמר ... עליו השלום, שאפילו אלו המצוות שהם בחינת דרך כנ"ל "מצוותיך ארוץ" הינו שאינו מקים מצד דרך ארץ כי אם מחמת מצוות התורה הקדושה וזהו "דרך מצוותיך ארוץ" שאפילו המצוות שהם בחינת דרך שהם מצד דרך ארץ וכו' כנ"ל אף ... ישראל עם קדוש אפילו המצוות שהם מצד השכל ודרך ארץ גם אותם המצוות אינם מקימים מצד הישר כי אם מחמת מצוות התורה הקדושה כנ"ל ועל כן הם קרוים אד"ם בחינת ד'רך מ'צוותיך א'רוץ וכו' כנ"ל

... עליו כי 'אין מקבלין גרים לימות המשיח ולא בימי שלמה' 'משום שלחן מלכים' כי אז אינן מתגירין מאהבה רק מחמת שרואין גדלת ישראל ועקר הגרים הוא כשמתגירין בעת שישראל סחופים בעני ודחק כמו שכתוב: "מי גר אתך בעניותך" וכו' ... אביו וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "וישב יעקב" 'בקש יעקב לישב בשלוה, מיד קפץ עליו רגזו של יוסף' הינו מחמת שיעקב היה מגיר גרים, בחינת "מגורי אביו" על ידי זה לא היה יכול לישב בשלוה כדי שיהיו הגרים באמת ...

... איזה דבר שבקדשה אין מניחין אותו ונדמה לו כאלו אין השם יתברך מסתכל עליו כלל ואין רוצה כלל בעבודתו מחמת שהוא רואה שהוא צועק בכל פעם ומתחנן ומתנפל לפניו יתברך שיעזרהו בעבודתו ואף על פי כן עדין הוא רחוק ... וכל הנ"ל עבר על כל הצדיקים, כאשר שמענו מפיהם בפרוש שנדמה להם, שהשם יתברך אין מסתכל ופונה אליהם כלל מחמת שראו שזה זמן רב שהם מבקשים ויגעים ועושים ועובדים עבודת השם יתברך ועדין הם רחוקים מאד מאד ואלו לא ... הקדשה וגם הצדיקים האמתיים עברו בכל זה ודע, שיש אחד שכבר הוא אצל הפתח של הקדשה והוא חוזר לאחוריו מחמת הבלבולים הנ"ל או שאזי כשהוא סמוך אצל הפתח אז מתגבר עליו הסטרא אחרא והבעל דבר מאד מאד, רחמנא לצלן בהתגברות גדול ונורא מאד מאד, רחמנא לצלן ואין מניחין אותו לכנס לתוך הפתח ומחמת זה הוא חוזר לאחור, חס ושלום כי כן דרך הבעל דבר והסטרא אחרא כשרואה שהאדם סמוך סמוך ממש לשערי ...

... זמן מתן תורתינו ראשי תבות תמז כי בתמוז נתנו הלוחות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה וגם כאן חסר ואו מחמת שאז נשתברו הלוחות שהם בחינת ואו כנ"ל

... חכמים מעות שנקרא כל שכן וזה תלמידי חכמים לא כל שכן הינו שאין להם מעות הנקרא כל שכן וזה מחמת שזונות מפרכסות. כי התלמידי חכמים הם נקראים רועים וכשיש זונות הם נקראים חס ושלום רועה זונות ורועה זונות יאבד ... תכט הלצה על החזן דפה ברסלב [מכתב יד] שנסע לטומשפיל על שבת שירה ולא הגיע לשם ושבת בכפר אחד. ומחמת שהיה הפרשה בשלח אמר: ולא נחם אלהים דרך ארץ תומשפיל.