תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 4.

בהמשך לכל הנ"ל, למי שלא שם לב כל הנ"ל עולה בקנה אחד גם עם מ"ש רבי נחמן מברסלב לגבי העניין של ממון.

פירוש, כי רבי נחמן מברסלב מדבר המון על העניין של תאוות אכילה (ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&cid=0 - תאוות אכילה).

ומצד שני רבי נחמן מברסלב מבאר שאצל הצדיק האמת יש את הארת הרצון בשעת האכילה דייקא!

וזה עולה בקנה אחד עם העניין של תאוות ממון.

כי גם בתאוות ממון יש 3 בחינות.

1 - יש את מי שיש לו תאוות ממון כפשוטו, שמהתאווה הזאת צריך להתרחק וכולי, כפי שהובא פעמים רבות בדברי רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F&cid=0 - תאוות ממון

2 - ויש את מי שהוא מתרחק מתאוות ממון כפשוטו, היינו הבחינה של הבטחון שבו האדם לא מחזיק ממון מיום אחד לחברו.

כמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=573 - חיי מוהר"ן - תמד - עבודת השם

פַּעַם אַחַת סִפֵּר מֵעִנְיַן הַבִּטָּחוֹן

וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים שֶׁאֵין מַנִּיחִים אֶצְלָם מָמוֹן מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ

כְּמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מִכַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ לְפָנֵינוּ

כְּגוֹן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב אֱלִימֶלֶךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם

שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיוּ מְפַזְּרִים כָּל הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה בְּיָדָם וְלא הִנִּיחוּ אֶצְלָם שׁוּם מָמוֹן מִיּוֹם לְחֲבֵרוֹ.

וְאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת לָזֶה בְּרֶיְיֶה גָּדוֹל לִהְיוֹת חָזָק בְּהַבִּטָּחוֹן וְלַעֲמד עַל עָמְדוֹ

כִּי אִם שׁוֹגִים בָּזֶה תְּנוּעָה קַלָּה בְּעָלְמָא לא טוֹב.

...

אֲבָל הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ מִשֶּׁבַח מַעֲלַת הַנְהָגָה הָרִאשׁוֹנָה הַנַּ"ל

הַיְנוּ לְפַזֵּר הַמָּעוֹת בְּכָל יוֹם לִצְדָקָה וְעַל הִצְטָרְכוּתוֹ הַמֻּכְרָח

וְלא יַנִּיחַ כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ.

כִּי לַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים הָרוֹצִים לְזַכּוֹת לְנַפְשָׁם לֶאֱחֹז בְּדַרְכֵי הַצַּדִּיקִים, בְּוַדַּאי טוֹב לִפְנֵיהֶם הַנְהָגָה הָרִאשׁוֹנָה הַנַּ"ל.

הַיְנוּ לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶצְלוֹ הַמָּמוֹן כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ.

וְהִפְלִיג בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הַנְהָגָה זוֹ וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זאת.

וּכְפִי הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו אָז הָיָה שֶׁהָיָה חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לְהַגִּיעַ לַהַנְהָגָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּאת לְמַדְרֵגַת בִּטָּחוֹן הַנַּ"ל לִבְלִי לְהַנִּיחַ שׁוּם מָמוֹן מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ

3 - אבל יש את השלמות של תאוות הממון, שבה האדם יכול לקבל הרבה ממון ולהחזיק אצלו הרבה ממון, ולא יהיה אצלו שום שינוי כלל.

כמובא שם:

אֲבָל יֵשׁ מַעֲלָה גָּבוֹהַּ יְתֵרָה בְּיוֹתֵר

דְּהַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי יַחֲזִיק אֶצְלוֹ הַמָּמוֹן, וְזֶה קָשֶׁה יוֹתֵר.

הַיְנוּ כִּי עֲבוֹדָה זוֹ גְּבוֹהָה וּכְבֵדָה בְּיוֹתֵר

כִּי הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא הָיָה מִתְנַהֵג הַנְהָגָה הַנַּ"ל.

וְאָמַר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁזֶּה קָשֶׁה וְכָבֵד יוֹתֵר הַרְבֵּה.

וְהוֹכִיחַ וּבֵרַר לְעֵינֵינוּ שֶׁהָאָבוֹת הָיוּ מַחֲזִיקִים אֶצְלָם מָמוֹן.

כִּי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב הָיוּ כֻּלָּם עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים.

וְיַעֲקב אָבִינוּ כְּשֶׁבָּא לִשְׁכֶם קָנָה מִיָּד חֶלְקַת הַשָּׂדֶה

וְהֵיכָן הָיוּ לוֹ מָעוֹת כָּל כָּךְ.

וְכֵן אַבְרָהָם כְּשֶׁקָּנָה מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה

וְכֵן מְבאָר עוֹד מֵהַפְּסוּקִים וּמִדְרָשִׁים שֶׁהָיָה מֻנָּח אֶצְלָם מָעוֹת.

וְאָמַר שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ גְּבוֹהָה וּכְבֵדָה יוֹתֵר אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמֻּפְלָגִים בְּמַעֲלָה גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר

וכיו"ב כאן breslev.eip.co.il/?key=564 - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו

אָמַר אֲנִי יָכוֹל לְקַבֵּל מָמוֹן הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר

וְלא יִהְיֶה אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי.

כִּי דֶּרֶךְ הָאָדָם כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ מָמוֹן, בִּפְרָט מָמוֹן הַרְבֵּה

נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ שִׁנּוּיִים.

אֲבָל אֶצְלִי אֲפִילּוּ אִם אֲקַבֵּל סַךְ עָצוּם בְּפַעַם אֶחָד

אֵין אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי כְּלָל.

וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁקַּבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ

כִּי יֵשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה חִדּוּשִׁים

וְקַבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁלּוֹ

והוא בגלל שרבי נחמן מברסלב זכה למ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=573 - חיי מוהר"ן - תמד - עבודת השם

אָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ הַמְקַבְּלִים מְבַקְשִׁים וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם

מֵאַחַר שֶׁכָּל פַּרְנָסָתָם הוּא מִמַּה שֶּׁמְּקַבְּלִים מֵאֲחֵרִים.

וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה עֲבוֹדָה וְשֵׂכֶל אֵיךְ לְקַבֵּל מָמוֹן וְכָל פַּרְנָסָתוֹ יִהְיֶה מִמַּה שֶּׁמְּקַבֵּל, וְאַף עַל פִּי כֵן לא יִהְיֶה מְקַבֵּל כְּלָל

וְלא יִהְיֶה נִצְרָךְ לְמַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם.

וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לָזֶה הַשֵּׂכֶל

וְלא יִהְיֶה נִצְרָךְ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם חַס וְשָׁלוֹם

והוא בחינה אחת עם מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים

אֶחָד הָיָה מִתְפָּאֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כּחַ כָּזֶה בְּיָדָיו

שֶׁאֵצֶל מִי שֶׁהוּא לוֹקֵחַ וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, הוּא נוֹתֵן לוֹ

[פֵּרוּשׁ שֶׁבָּזֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא לוֹקֵחַ וּמְקַבֵּל בָּזֶה הוּא נוֹתֵן כִּי קַבָּלָתוֹ הִיא נְתִינָה]

וּמִמֵּילָא הוּא בַּעַל צְדָקָה

והוא גם בחינה אחת עם העניין של נוקם ונוטר שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=58 - מהו עניין נוקם ונוטר?



כי אצל הצדיק האמת, עיקר מעלתו היא בכך שהוא יכול לקבל הרבה ממון ולהחזיק הרבה ממון ולא לפול לתאוות הממון כלל כלל לא.

ולכן הוא בחינת החידושים של השי"ת. כי אחד החידושים של השי"ת, הוא שכל השינויים נמשכים מאחדות הפשוט ללא שום שינוי. וכן הוא אצל הצדיק, שהוא אוחז בממון שהוא בחינת קליפות / דינים / גבורות / הקדמות וכולי, אך בו זמנית הוא גם כולו אוחז בשורש שהוא כולו טוב וכולי...

*

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=40 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי

אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר הַבְּרִית

הוּא מְקַלְקֵל הַטַּ"ל אוֹרוֹת וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ על הַפַּרְנָסָה

הַיְנוּ טַ"ל מְלָאכוֹת

כַּמּוּבָא בַּזוהַר 'מָאן דְּזָרֵק פֵּרוּרִין דְּנַהֲמָא

עֲנִיּוּת רָדֵף אַבַּתְרֵהּ

כָּל שֶׁכֵּן מָאן דְּזָרֵק פֵּרוּרִין דְּמחָא'

וְזֶה: בּוֹ עַז

בּוֹ כָּלוּל שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת

הַיְנוּ ל"ט אוֹרוֹת מִי שֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית

וְל"ט מְלָאכוֹת מִי שֶׁפּוֹגֵם בּוֹ

כִּי עַז עִם הַכּוֹלֵל שְׁתֵּי פְּעָמִים טַל

וְזֶה: "מִשְׁכָּן מִשְׁכָּן" שְׁנֵי פְּעָמִים

שְׁנֵי פְּעָמִים ל"ט

כִּי ל"ט מְלָאכוֹת גָּמְרִינַן מִמִּשְׁכָּן

וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת בְּרִיתוֹ

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַל"ט מְלָאכוֹת

הֵם בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן

הַיְנוּ מִשְׁכָּן בְּבִנְיָנֵהּ

בְּחִינַת ל"ט אוֹרוֹת

אַךְ מִי שֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית

הַמְּלָאכוֹת שֶׁלּוֹ הֵם בִּבְחִינַת מִשְׁכָּן בְּחֻרְבָּנֵהּ

בִּבְחִינַת ל"ט מַלְקוֹת

בְּחִינַת: "אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ וְלא יוֹסִיף"

הַיְנוּ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית

שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹסָפוֹת כַּנַּ"ל

היינו שעיקר השלמות היא דייקא שגם אם עושה את ה - לט מלאכות, הרי שהם אצלו כמלאכת המשכן.

כי סודות התורה מלובשים במעשה הבריאה דייקא כמובא. והצדיק האמת מקבל את חיותו מהסודות האלו גם כאשר הוא עושה במשא ומתן וכולי.

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=181 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ד - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים

כִּי עַל יְדֵי כָּל עֲסָקִים וּמְלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי אָדָם

עַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ הַצִּיּוּר שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּלָאכָה לְמַעְלָה

בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית

וּמֵבִיא חִיּוּת וְהֶאָרָה לְאוֹתוֹ הַצִּיּוּר שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּלָאכָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁלְּמַעְלָה

שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הָעֵסֶק וְהַמְּלָאכָה, שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה

כִּי עַל יְדֵי הָעֲסָקִים וְהַמְּלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂים

נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת מִשְׁכָּן

כִּי כָל הַמְּלָאכוֹת כְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם אֲבוֹת מְלָאכוֹת

'אָבוֹת מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלָדוֹת'

כִּי כָל מִינֵי מְלָאכוֹת וַעֲסָקִים שֶׁעוֹשִׂין

כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם הָאָבוֹת, וְהַשְּׁאָר הֵם תּוֹלָדוֹת

וְל"ט מְלָאכוֹת הֵם כְּנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

'אָבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת כְּנֶגֶד מִי, כְּנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן'

'וְצִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא כְּצִיּוּרָא דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית'

וְהָאָדָם עוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה, 'וְצִיּוּרָא דְּגוּפָא כְּצִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא'

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הָאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה וְהָעֵסֶק

עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת מִשְׁכָּן

כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה וְהָעֵסֶק כָּרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיך לַעֲשׂוֹת

וְעַל יְדֵי זֶה נוֹתֵן חִיּוּת וְהֶאָרָה לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם

נִמְצָא שֶׁגַּם זֶה הוּא עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא

עיין שם

ובאמת הבחינה של עולם חסד יבנה שהובאה שם, היא בחינה אחת עם ה - לט אורות, למרות שנראה שאלו 2 בחינות שונות.

כי הצדיק האמת הוא בבחינת ביטול הבחירה ויושב בשמים ישחק, למרות שהוא עוסק בבריאת העולם וכולי.



וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=559 - חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל

כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמַר

בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה קִיַּמְתִּי כָּל הַתּוֹרָה בְּכָל הָאֳפָנִים

כִּי הִשַּׂגְתִּי קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה

שֶׁאֲפִילּוּ אִם הָיוּ מוֹכְרִים אוֹתִי לְיִשְׁמָעֵאל

בִּמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם יְהוּדִי

וְהוּא יִשְׁלַח אוֹתִי לִרְעוֹת בְּהֵמוֹת

וַאֲפִילּוּ אִם לא אֵדַע מָתַי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב

וְלא יִהְיוּ לִי טַלִּית וּתְפִילִּין

וְלא סֻכָּה וְלא שׁוּם מִצְוָה וְכוּ' וְכוּ'

אַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי יָכוֹל לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

וּכְבָר מְבאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר