... ועזו בקשו פניו תמיד א. כי עקר הבריאה היא בגין דישתמודעין לה כמו שכתוב:לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ב. וגוף ונפש, הם בחינת אדם ובהמה, חמר וצורה, חכמה וסכלות בחינת אור וחשך: "כיתרון אור מן החשך" וכו' וכמו שאמרו: ... חמר וסכלות, ובחינת בהמה, כנגד חכמות התורה ג. וצריך כל אדם להכניע החמר הינו בחינות מיתה, בחינת סכלות של הגוף של הארבע יסודות כמו שכתוב בזוהר "ויקח ה' אלהים את האדם" 'מאן נטל לה, מארבע יסודין דילה, דאפריש לה ... שהוא בחינת צדקה נעשין בגדר אדם שהוא הדעת האמתי של התורה, שהוא בחינת אור ונפש וכו' כי הכנעת החמר והגוף בחינת בהמה וכו' לגבי הנפש שהוא בחינת אדם הוא על ידי התענית, שהוא בחינת צדקה כנ"ל] ד. אבל יש ...

... לו בימי נעוריו של המקרב הנ"ל שבשעת התבודדות ידבר הרבה בפרטיות עם כל אברי גופו ויסביר להם שכל תאוות הגוף הבל. כי הא סוף כל אדם למות והגוף לקברות יובל וכל האברים יבלו ויתרקבו וכו' ועוד דבורים כיוצא באלו. והתנהג כך איזה זמן. ואחר כך ספר עם רבנו זכרונו לברכה והתנצל לפניו באשר שהגוף אינו שומע ומרגיש כלל כל דבריו וטענותיו עמו. אמר לו רבנו זכרונו לברכה התחזק בענין זה ואל תרפה ידך ... שפעם אחת דבר האיש הנ"ל עם המקרבים אליו מענין איך שעולם הזה אינו כלום ומה הוא התכלית מכל עניני הגוף וכו' כנ"ל ובתוך דבריו נתעלף והתחיל לגוע [ובלשון אשכנז שנשאר חלשות] וביגיעות גדולות עד ששב ונתעורר בו חיותו. ואמר ... שלא תצא נפשו ממש רחמנא לצלן אות תמג ושמעתי בשם רבנו זכרונו לברכה שאמר גם לכמה אנשים אחרים מחמת שהגוף שלכם עב מאד ועז וחזק וכו' על כן [צריכים אתם להלעיט אותו] עם דבורים קדושים מענין התכלית וכנ"ל. וממילא ...

... משום שהוא עדיין לא נמצא בתכלית שהוא כולו טוב וכולו אחד. ולכן יש אצל אדם כזה חילוק בין תאוות הגוף לבין תאוות הנשמה. ולכן כאשר הוא צריך לעסוק בענייני הגוף, אז זה כמו בחינת ביאת השמש וכולי. אך כל זה רלוונטי רק לצדיק שאינו אמיתי אלא רק על שם ...

... תעשה ליום פקדה ומה תשיב לשולחיך דבר אל תבט על מצהלות הזמן כי גופך חלש ודל הזמן הולך והומה והגוף אפשר עכשו בא יומו נקב לב האבן והאר לי משם מעט פניך ברה כחמה יפה כלבנה אל תחריש ואל ...

... בדרך הטבע, ויבקש רחמים, שיצליח בדבר העסק. חלק שני א. שנה שהיא שנת משא ומתן הוא סימן טוב לבריאות הגוף. ב. מי שלהוט אחר עבודת אדמה, בא לידי אחד משלשה, או לידי שפיכות דמים או לידי צרעת או לידי ...

... אין זה אלא כמו שק שיש בו חורים הרבה וכשמריקים את השק אף על פי כן נשארו בו החורים והגוף נקרא שק כמאמר התנא: שיננא, שרי שקך ואם התבוננו בעצמן היו רואים אחר כל התעניתים עדין נשארו אצלם כל ... ושפלה וזה פרוש: "ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו" אחר כל התעניתים שהוא הרקת השק, בחינת הגוף עדין והנה איש צרור כספו שקשור וצרור כספו ותאוותו בשקו וגופו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם הינו, לא ...

... שאמרו רז"ל: 'מה הקדוש ברוך הוא זן את העולם אף הנשמה זנה את גופה' נמצא שהנשמה היא מחיה את הגוף והיא בעצמה השכל כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו' ג. וחדוש השכל הינו חדוש הנשמה הוא על ידי שנה כמובא ...

... נפטר, אח"כ הוא זוכה להבין את השכל של הידיעה והבחירה. השאלה שלי היא האם אחרי שבן אדם עוזב את הגוף, האם הוא באמת זוכה לקבל תשובה לשאלה הזאת? או שאולי רק הקב"ה עצמו יודע את התשובה וגם אחרי הפטירה ... שאולי זאת המצאה... בקיצור, מהי האמת בעניין הזה? תשובה: אין שום קשר מכל סוג שהוא, בין הפטירה של האדם מהגוף, לבין הבנת השכל של הבחירה והידיעה. יש כאלו בטעות שחושבים שאחרי שהאדם יעזוב את הגוף, אז הוא יקבל תשובות לכל השאלות שלו, ובכללן לשאלת הבחירה והידיעה / שאלות הבאות מהחלל הפנוי וכיו"ב. כמו כן יש כאלו שבטעות חושבים, שאחרי שאדם עוזב את הגוף שלו, אז הוא מגיע לעולם האמת. ואז ממילא הוא רואה את האמת וכולי... כמו כן יש כאלו שבטעות חושבים שהאדם מוגבל להשיג משהו בעולם הזה עם הגוף, ושהוא מסוגל להשיג אותו רק בלי גוף אחרי הפטירה... אך כל הדברים האלו נובעים מבורות ומחוסר הבנה. ומיד נסביר את העניין. העניין הוא כדלקמן: האדם הוא ... היא השכל שלו. השכל הוא הנשמה, הנשמה היא השכל. כאן בחיים האלו של האדם, הנשמה של האדם מלובשת בתוך גוף, שהוא כמו חולצה. או כמו רוכב שרוכב על סוס. אך, הרוכב הוא אותו הרוכב. ז"א האדם הוא אותו האדם עם גוף או בלי גוף. כל מה שאפשר להבין בשכל בלי גוף, אפשר להבין עם גוף ולהפך. המגבלה להבין את עניין הבחירה והידיעה ו / או את השאלות שבאות מהחלל הפנוי, הן מגבלה של השכל האנושי, ואין להן שום קשר לעניין של הגוף בשום צורה. עצם זה שהנשמה של האדם נפרדה מהמאציל שלה, דהיינו הבורא, עצם זה מגביל את האדם להבין את ... האמת. כל מה שהוא אינו האין סוף, הוא עולם השקר. גם אחרי שהאדם עוזב את העולם, דהיינו עוזב את הגוף, גם אז הוא בעולם השקר ממש. אלמלא היה האדם בעולם השקר גם אחרי מותו, הרי שלא היה ניתן להעניש ... וכמו שאצל השי"ת אין חילוק בין לפני לבין אחרי הבריאה, כך אצל הצדיק אין הבדל בין עם / בלי גוף. (העולם = הגוף של השי"ת). והנה צדיק אמיתי הוא זה שזוכה להשלים את דעתו, דהיינו נכלל בא"ס, דהיינו מבין מה היה לפני ... באמת. כי רק האין סוף הוא אמת באמת. ובעניין הזה אין כמובן שום חילוק בין חי / מת / גוף / אין גוף וכיו"ב. ואחרי שהאדם נפטר, אז עובר עליו מה שעובר, ואם הוא לא זוכה, אז הוא חוזר בגלגול... ואם הוא ... או מת בשום צורה. ובאמת רק מי שנמשך אחרי תאוות גופו, רק הוא נקרא מת כאשר הוא עוזב את הגוף, למרות שהוא חי לגמרי כמו בעולם הזה ממש. והצדיק האמת זוכה להשיג את קיום כל המצוות בלי גוף, דהיינו זוכה לקיים את המצוות כפי מה שהשי"ת מקיים אותן. ולכן הוא זוכה לקיים את כל המצוות גם אחרי מותו, כי הוא יכול לקיים את כל המצוות גם ללא גוף. ועל ידי זה דייקא, הוא זוכה לעלות מדרגה לדרגה גם בעולם הבא. אך אנשים ששקועים בשגעונות של העולם הזה שהוא עולם המעשה, ובכלל זה כל מי שחושב בטעות שהוא זה הגוף שלו, ממילא אצל אדם כזה הוא לא יכול לקיים את כל המצוות בלי גוף, ואז ממילא בעולם הבא הוא לא זוכה לזכות לעלות מדרגה לדרגה, משום שאין לו איך לקיים מצוות, כי אין לו גוף. יחד עם זאת, גם בעולם הבא גם שם אפשר לחזור בתשובה. דהיינו גם אחרי שהאדם מת ועוזב את הגוף, גם שם ניתן לחזור בתשובה, ולהכלל באין סוף, ולהשיג את קיום כל המצוות בלי גוף, ואז אפשר לזכות לעלות מדרגה לדרגה גם שם... בכל מקרה, אם נחזור לעניין של הבחירה והידיעה, מי שלא עושה תשובה שלמה, לא זוכה לקבל תשובה לשאלות האלו. ואין לזה קשר בין גוף לאין גוף וכולי. ****** וכל ההסתבכות הזאת של חרושת השמועות האלו בשם רבי נחמן מברסלב, כולן נובעות רק משום שאנשים שרחוקים ...

... שהיה יודע צרך הספקת כל אחד ואחד היה מספיק לו ואצל אלו האנשים, שקרבם להשם יתברך היה תענית או סגוף גדול ויקר יותר מכל התענוגים שבעולם כי היה להם תענוג מן הסגוף או מתענית גדול יותר מכל התענוגים שבעולם ויהי היום, והיה מדינה, שהיה שם עשירות גדול, שהיו כלם עשירים אך ... והלכו וישבו שם כת אחרת אמרו, שעקר התכלית הוא להשגיח על עצמו באכילה ושתיה, לגדל האיברים [להשמין ולפתח את הגוף] ובקשו בעל איברים, שיש לו איברים גדולים ומשגיח לגדל האיברים כנ"ל כי מאחר שיש לו איברים גדולים יש לו ...

... התחלה של כל ההתחלות כנ"ל ג. אך התועלת של הצדקה גדול מאד מאד כי הצדקה מועלת תמיד כי צרכי הגוף הם רבים מאד ואפילו ההכרחיות הם רבים וגדולים מאד אכילה ושתיה ומלבושים ודירות שיכולין לבלות ימיו ושניו אפילו על ... שום קלקול ועכירות כדי שיוכלו הדמים לילך ולסבב כל סדר סיבובם כסדר בלי שום עכוב כי כשהדמים הולכים ומסבבים בגוף כדרכם כשבאים למקום שיש בו קלקול, דהינו במקום המכה נתעכבים שם ושם נתעכב ונמשך כל עכירות וקלקול שיש בהדמים ... בהדמים ואזי נתעכבים שם הדמים ואין יכולים לסבב סיבובם כסדר הלוכם ומרוצתם כי יש להדמים סדר ההלוך שהולכים ומסבבים הגוף כך וכך פעמים בשעה, וכיוצא וכשיש בהם עכירות, נתעכבים במקום המקלקל כנ"ל ואינם יכולים לסבב כסדר על כן צריכין ...