ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קטז - אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ
ספר, שכשהיה בארץ ישראל, ספרו לו שם החשובים שהיו שם שבאו ממדינות אלו וקבעו דירתם שם בארץ ישראל, כמפרסם וספרו לו, שקדם שהיו בארץ ישראל לא היו יכולים לציר לעצמן שארץ ישראל היא עומדת בזה העולם והיו סוברים שארץ ישראל הוא עולם אחר לגמרי לפי גדל קדשת ארץ ישראל המבאר בספרים ומפרש בתורתנו הקדושה מעלת קדשת ארץ ישראל כמה וכמה פעמים והתורה בעצמה מפרשת כל גבולי ארץ ישראל לגדל מעלתה וקדשתה העצום והנורא מאד מאד על כן לא היו יכולין לציר לעצמן בעיניהם שארץ ישראל יהיה בזה העולם עד אשר באו לשם וראו, שארץ ישראל היא בזה העולם ממש כי באמת ארץ ישראל הוא כמו מדינות אלו ממש ועפר ארץ ישראל הוא במראה ודמות כמו עפר מדינות אלו ממש כי מה שמביאין לפעמים עפר לבן משם זהו רק במקומות פרטיים וגם במדינה זו נמצא עפר לבן ועפר של נתר בכמה מקומות אבל עקר העפר בארץ ישראל הוא כמו עפר מדינות אלו ממש כי באמת בדמות ותמונה אין חלוק כלל בין ארץ ישראל ובין שאר מדינות, להבדיל ואף על פי כן היא קדושה מאד מאד בתכלית הקדשה עצומה ונוראה מאד אשרי הזוכה להלך שם אפילו ארבע אמות וכו' כאשר הפליגו רבותינו זכרונם לברכה וכל הספרים בעצם קדשתה הגדולה והנוראה. וספר רבנו, זכרונו לברכה, זאת כי הוא ענין נצרך מאד לכמה ענינים שבני אדם נבוכים בהם בטעותים כי יש טועים סוברים שצריכין להכיר את הצדיק או שאר דבר שבקדשה להכירו בפניו בצלמו ודמותו שיהיה משנה בדמותו ובתנועותיו דיקא ובאמת לא כן הוא כי הצדיק הוא בדמות וצלם ככל האנשים ואין בו שום שנוי ואף על פי כן הוא ענין אחר לגמרי ושארי בני אדם אינם בדמותו כלל באמת לאמתו כמו שאמר רבנו, זכרונו לברכה שאיש הכשר נדמה, שהולך עם כרכשות ודקין כמו שאר בני אדם ואף על פי כן הוא ענין אחר לגמרי וכן ארץ ישראל באמת היא מבדלת ומפרשת לגמרי משאר ארצות בכל עניניה ובחינותיה ואמר רבנו, זכרונו לברכה, שארץ ישראל יש לה רקיע אחר משאר ארצות וכמובן בזוהר הקדוש פרשת תרומה (ועין זוהר ויקהל ר"ט) אך אף על פי כן בגשמיות לפי מראה עיני האדם אין רואים שום שנוי בין ארץ ישראל לשאר ארצות כי אם מי שזוכה להאמין בקדשתה, יכול להבחין קצת ההפרש כמו כן הצדיק והאנשים כשרים לערך שאר העולם שבאמת הם דומים בכל תנועותיהם כשאר בני אדם בדמותם וצלמם ואין ביניהם הפרש בגשמיות לכל מראה עיני בשר ואף על פי כן באמת לאמתו אנו מאמינים שהם מפרשים ומבדלים לגמרי כי איש כשר הוא ענין אחר לגמרי כנ"ל מכל שכן הצדיקים האמתיים
סִפֵּר, שֶׁכְּשֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, סִפְּרוּ לוֹ שָׁם הַחֲשׁוּבִים שֶׁהָיוּ שָׁם

שֶׁבָּאוּ מִמְּדִינוֹת אֵלּוּ וְקָבְעוּ דִּירָתָם שָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּמְפֻרְסָם

וְסִפְּרוּ לוֹ, שֶׁקּדֶם שֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

לא הָיוּ יְכוֹלִים לְצַיֵּר לְעַצְמָן שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא עוֹמֶדֶת בְּזֶה הָעוֹלָם

וְהָיוּ סוֹבְרִים שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי

לְפִי גּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַמְבאָר בַּסְּפָרִים וּמְפרָשׁ בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה

מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים

וְהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מְפָרֶשֶׁת כָּל גְּבוּלֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

לְגדֶל מַעֲלָתָהּ וּקְדֻשָּׁתָהּ הֶעָצוּם וְהַנּוֹרָא מְאד מְאד

עַל כֵּן לא הָיוּ יְכוֹלִין לְצַיֵּר לְעַצְמָן בְּעֵינֵיהֶם

שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה בְּזֶה הָעוֹלָם

עַד אֲשֶׁר בָּאוּ לְשָׁם וְרָאוּ, שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ

כִּי בֶּאֱמֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא כְּמוֹ מְדִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ

וַעֲפַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּמַרְאֶה וּדְמוּת כְּמוֹ עֲפַר מְדִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ

כִּי מַה שֶּׁמְּבִיאִין לִפְעָמִים עָפָר לָבָן מִשָּׁם

זֶהוּ רַק בִּמְקוֹמוֹת פְּרָטִיִּים

וְגַם בִּמְדִינָה זוֹ נִמְצָא עָפָר לָבָן וְעָפָר שֶׁל נֶתֶר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת

אֲבָל עִקָּר הֶעָפָר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא כְּמוֹ עֲפַר מְדִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ

כִּי בֶּאֱמֶת בִּדְמוּת וּתְמוּנָה

אֵין חִלּוּק כְּלָל בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵין שְׁאָר מְדִינוֹת, לְהַבְדִּיל

וְאַף עַל פִּי כֵן הִיא קְדוֹשָׁה מְאד מְאד בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה מְאד

אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לַהֲלך שָׁם אֲפִילּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת וְכוּ'

כַּאֲשֶׁר הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְכָל הַסְּפָרִים בְּעצֶם קְדֻשָּׁתָהּ הַגְּדוֹלָה וְהַנּוֹרָאָה.

וְסִפֵּר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, זאת

כִּי הוּא עִנְיָן נִצְרָך מְאד לְכַמָּה עִנְיָנִים

שֶׁבְּנֵי אָדָם נְבוּכִים בָּהֶם בְּטָעוּתִים

כִּי יֵשׁ טוֹעִים סוֹבְרִים שֶׁצְּרִיכִין לְהַכִּיר אֶת הַצַּדִּיק אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה

לְהַכִּירוֹ בְּפָנָיו בְּצַלְמוֹ וּדְמוּתוֹ

שֶׁיִּהְיֶה מְשֻׁנָּה בִּדְמוּתוֹ וּבִתְנוּעוֹתָיו דַּיְקָא

וּבֶאֱמֶת לא כֵן הוּא

כִּי הַצַּדִּיק הוּא בִּדְמוּת וְצֶלֶם כְּכָל הָאֲנָשִׁים וְאֵין בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי

וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי

וּשְׁאָרֵי בְּנֵי אָדָם אֵינָם בִּדְמוּתוֹ כְּלָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ

כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁאִישׁ הַכָּשֵׁר נִדְמֶה, שֶׁהוֹלֵך עִם כַּרְכָּשׁוֹת וְדַקִּין כְּמוֹ שְׁאָר בְּנֵי אָדָם

וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי

וְכֵן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת הִיא מֻבְדֶּלֶת וּמֻפְרֶשֶׁת לְגַמְרֵי מִשְּׁאָר אֲרָצוֹת בְּכָל עִנְיָנֶיהָ וּבְחִינוֹתֶיהָ

וְאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ רָקִיעַ אַחֵר מִשְּׁאָר אֲרָצוֹת

וְכַמּוּבָן בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת תְּרוּמָה

אַך אַף עַל פִּי כֵן בְּגַשְׁמִיּוּת לְפִי מַרְאֵה עֵינֵי הָאָדָם

אֵין רוֹאִים שׁוּם שִׁנּוּי בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁאָר אֲרָצוֹת

כִּי אִם מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַאֲמִין בִּקְדֻשָּׁתָהּ, יָכוֹל לְהַבְחִין קְצָת הַהֶפְרֵשׁ

כְּמוֹ כֵן הַצַּדִּיק וְהָאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים לְעֵרֶך שְׁאָר הָעוֹלָם

שֶׁבֶּאֱמֶת הֵם דּוֹמִים בְּכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם בִּדְמוּתָם וְצַלְמָם

וְאֵין בֵּינֵיהֶם הֶפְרֵשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי בָשָׂר

וְאַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהֵם מֻפְרָשִׁים וּמֻבְדָּלִים לְגַמְרֵי

כִּי אִישׁ כָּשֵׁר הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל

מִכָּל שֶׁכֵּן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ערב - הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ
...בקולו תשמעו היום אם בקולו תשמעו זה כלל גדול בעבודת השם שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום הן בעסק פרנסה והצטרכותו צריך שלא יחשב מיום לחברו כמובא בספרים וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו השעה כי כשרוצין לכנס בעבודת ה' נדמה להאדם כאלו הוא משא כבד ואי אפשר לו לשא משא כבד כזו אבל כשיחשב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום לאמר מחר אתחיל, מחר אתפלל בכונה ובכח כראוי וכיוצא בזה בשאר העבודות כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד...
חיי מוהר"ן - קצה - נסיעתו וישיבתו באומן
...- קצה - נסיעתו וישיבתו באומן אות קצה פה אומין יום ששי ערב שבת קדש פרשת בחקתי זה שני שבועות שבא לכאן ועדין היה עומד בבית רנ"נ היה מספר ומשיח עמי מענין יראת השם ואם אני בוכה לפרקים וכו'. ענה ואמר: הנה אנחנו עתה אצל הקצה והסוף של ישראל במקום שגבול ישראל כלה כי לכל דבר יש קץ וסוף [פרוש, ואם כן גם לנו ישראל עם קדוש יש איזה סוף גם כן הינו שיש מקום ששם מסים קדשת ישראל, שמשם ולהלאה אין מתפשט קדשת ישראל ובזה המקום היו רחוקים מאד מהשם יתברך ועל כן אמר, שאנו עתה במקום ששם מסים קדשת ישראל] ועל כן צריכין שמירה...
מה יש לחסידי ברסלב נגד השכל?
...לי לשמוע יותר מפעם אחת בכמה צורות שונות שחסידי ברסלב הם נגד שימוש בשכל, ולזרוק את השכל, ולהיות רק בפשיטות, ולא להתעסק בחוכמות וכיו"ב. השאלה שלי היא מה יש לחסידי ברסלב נגד השכל. האם הם כולם נבערים מדעת ומשום כך הם מפחדים להשתמש בשכלם? אינסטנקטיבית כאשר מישהו מבקש ממני להאמין לו ולא להשתמש בשכל שלי, אני ישר קולט שהוא נוכל רמאי ושקרן במקרה הרע, או טיפש במקרה הטוב. לא ברור לי מדוע חסידי ברסלב בורחים משימוש בשכל. האם האמונה שלהם כ"כ חלשה שהם מפחדים לגלות שהיא שקרית? האם יש כאן שקר שאנשים מפחדים שמי שישתמש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצג - הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תּקֶף גָּדוֹל
...ח"א - תורה קצג - המחשבה יש לה תקף גדול דע שהמחשבה יש לה תקף גדול ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם יוכל לפעל שיהיה כך ואפילו אם יחזק מחשבתו מאד שיהיה לו ממון, בודאי יהיה לו וכן בכל דבר רק שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות והמחשבה תקיפה כל כך עד שאפשר למסר נפשו במחשבתו ממש דהינו שירגיש צער המיתה ממש על ידי שיקבל על עצמו בדעתו שהוא מרצה למסר נפשו על קדוש השם באיזה מיתה שתהיה ואפשר לחזק ולגבר המחשבה כל כך עד שבשעה שמקבל במחשבתו שהוא מרצה למסר נפשו למות על קדוש השם אזי ירגיש צער המיתה ממש וזה שאמר...
ספר המידות - מסור
ספר המידות - מסור חלק א' א. מי שאומר מסירות על חברו, לסוף שיהא מטלטל, ושונאים קמים עליו, ורואה בעצמו מה שרצה לראות על חברו, וכל הנסמכין עליו נופלים, ומשפחת הנרדף לוקחין גדלתו. ב. מי שמוסר את הצדיק, יורד מנכסיו. ג. מתר להרג את המסור. ד. אסור למסר אפילו את הרשע להריגה.
שיחות הר"ן - אות עה
...התפילה ספר רבנו זכרונו לברכה עמנו הרבה והזהיר מאד להכריח את עצמו להתפלל בכונה גדולה, דהינו לקשר המחשבה אל הדבור בקשר אמיץ וחזק שיטה אזנו היטב היטב וישמע מה שהוא מדבר בתפילה וזה עקר תפילה בכונה ולא היה מצוה להתפלל עם כונות ממש על פי כתבי האר"י זכרונו לברכה אפילו לאותן האנשים שהיו לומדים כתבי האר"י על פי פקדתו ואמר שעקר שלמות התפילה הוא ברוך אתה ה' וכו' וכו' כפשוטו וזה עקר כונת התפילה שיכון פרוש המלות וישמע היטב מה שהוא אומר והיה מתלוצץ מאד מאד מאותן האומרים שאין צריכין להכריח עצמו לתפילה והיה מזהיר...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סג - יַעֲקב אָבִינוּ, כְּשֶׁשָּׁלַח אֶת בָּנָיו
...כששלח את בניו דע, כי יעקב אבינו, כששלח את בניו עשרת השבטים ליוסף שלח עמהם נגון של ארץ ישראל וזה סוד "קחו מזמרת הארץ בכליכם" וכו' בחינת זמר ונגון ששלח על ידם ליוסף וכמו שפרש רש"י: "מזמרת" 'לשון זמר' וכו' כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו נגון מיחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיחד, שהיא צריכה לאכלו גם אינו רועה תמיד במקום אחד ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו נגון בחינת פרק שירה ומשירת העשבים נעשה נגון של הרועה וזה סוד מה שכתוב: "ותלד עדה את יבל, הוא היה אבי ישב אהל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנב - כְּשֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת בֵּין הַצַּדִּיקִים, אֵין הַצְּדָקָה מַזֶּקֶת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנב - כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת כי על פי הטבע כשנותנין צדקה נחסר מאתו מה שנתן אבל על ידי האחדות שבין הצדיקים יוכל לתן צדקה ולא יחסר כלל וכן על ידי זה יכולים שיהיה להאדם מסירת נפש באמת ואף על פי כן לא יזיק לו וישאר בחיים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנח - כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנח - כשיש מחלקת על האדם כשיש מחלקת על האדם יכולים להטות אותו מדרך השם יתברך ולהפילו ממדרגתו, חס ושלום וזה שהתפאר דוד המלך, עליו השלום . "רבים רודפי וצרי, מעדותיך לא נטיתי" שאף שהיה עליו מחלקת רבים עם כל זה לא נטה מדרך השם יתברך
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סט - מַה שֶּׁנּוֹהֲגִים לִתֵּן בְּרָכָה
...מוהר"ן ח"ב - תורה סט - מה שנוהגים לתן ברכה מה שנוהגים לתן ברכה להאיש, המביא המשקה לאורחים או על החתנה וכיוצא [הינו כשנושאין יין או דבש לאורחים או על חתנה אזי נוהגין לתן מן המשקה להשליח, הנושא את המשקה לעשות ברכה] הוא על פי מה שכתוב בזוהר שיש כמה דברים שהם נשאים ונושאים וחושב שם כמה דברים שהם נשאים דהינו שנושאים אותם ובאמת אלו הדברים הם נושאים כגון המרכבה, שהיא נשאת ונושאת וכן הארון, שהיו נושאים אותו "והוא נשא את נושאיו" וכו' וזה בחינת ברכה שנותנין כנ"ל כי ברכה ראשי תבות: "כי רוח החיה באופנים" בחינת...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:00 - wesi2