ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לט - לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ
"לכו חזו מפעלות ה', אשר שם שמות בארץ" (תהלים מ"ו) כי באמת הדבר נפלא ונורא מאד אשר ברא השם יתברך את כל הבריאה שיש בה כמה וכמה דברים נפלאים ונוראים הרבה מאד מאד מה רבו מעשי ה' ! ואפילו בזה העולם לבד עצמו נפלאות ה' אשר ברא דוממים וצומחים וכו' ומי יוכל לשער גדלת ה' שיש בבריות של זה העולם מכל שכן שאר העולמות והכל כאשר לכל לא נברא אלא בשביל ישראל וישראל בעצמן, עקר בריאתן בשביל בחינת שבת, שהוא התכלית כי שבת הוא תכלית מעשה שמים וארץ שהוא בחינת עולם הנשמות (הקדמת הזוהר דף א, וזהר תרומה קלו) שהוא עולם שכלו שבת ושם ישיגו את השם יתברך כראוי בלי שום מסך המבדיל ובלי שום מונע כי אז יהיה נעשה אחדות גמור וכל אחד יהיה מראה באצבעו: "זה ה' קוינו לו", כמאמר רבותינו, זכרונם לברכה (תענית לא). וזהו התכלית שבשביל זה ברא השם יתברך את כל הבריאה כלה ועל כן יש בודאי בכל דבר ודבר, שנברא בעולם בחינת התכלית כי בכל דבר ודבר יש בו התחלה וסוף דהינו ההתחלה ממקום שנשתלשל בהשתלשלות עד שנתגשם ונתהוה בזה התמונה והדמות וגם יש בו בחינת התכלית והסוף שבשביל זה נברא דהינו שיכולין ישראל להעמיק עיונם ולדעת ולהתבונן בפרטי הבריאה בתבנית האיברים ובנין וקומה ודמות וכו', של כל דבר ודבר להתבונן בהם גדלות הבורא יתברך, ולעבדו יתברך על ידי זה וכן למעלה מעלה עד התכלית ששם נסמך אותו הדבר אל התכלית כי כל דבר ודבר יש לו אחיזה בהתכלית, שבשבילו נברא שעל ידי דבר זה יכולין להשיגו יתברך ולעבדו עד אותו התכלית ששם נסתים אותו הדבר ונסמך אל התכלית וצריך כל אחד להעמיק עיונו בזה לדעת ולהכיר גדלת הבורא בכל דבר ודבר בתבניתו ודמותו, בפרטיות איבריו ובנינו וכיוצא בזה ולעבדו יתברך בזה עד אשר יבוא לבחינת התכלית של אותו הדבר שהוא בחינת שבת, עולם הנשמות וכו'. והנה הבעלי שכל שיש להם שכל גדול, הם יכולים זאת אבל קטני ערך כמונו היום שכלנו במדרגה פחותה מאד בבחינת רגלין איך אפשר לנו לבוא לידיעה זו ועל כן יש לנו לכסף ולהתגעגע ולהשתוקק מאד מי יתן והיה לנו מנהיג הדור, רועה נאמן שיהיה לו זה הכח שיוכל להאיר אפילו בנו בבחינת רגלין, ידיעה והשגה הנ"ל שנזכה לבוא אל התכלית כמו משה רבנו, עליו השלום שמגדל עצם מעלתו היה יכול להאיר אפילו בפחות שבפחותים אפילו בשפחה, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (מכילתא פרשת בשלח ופירש"י שם, ועין זוהר בשלח נה, ויקרא כב). 'ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל הנביא' הרי שאפילו יחזקאל, שהיה נביא גדול כזה לא היה רואה, מה שראתה שפחה בימי משה וכל זה מחמת גדל עצם מעלת המנהיג, שהיה משה רבנו המנהיג והוא יכול להאיר אפילו בבחינת רגלין שאפילו הרגלין שרחוקים מהמח אף על פי כן גם הם יוכלו להשיג ולדעת התכלית על ידי מפעלות ה' אשר ברא בעולם השפל הזה כנ"ל כי על ידי גדלת המנהיג יכול להמשיך המח אפילו להרגלין ואז יוכל להיות שהרגלין אלו הם גדולים ממח אחר וזהו : 'לכו חזו' 'לכו' דיקא הינו בחינת הרגלין, שהם כלי ההליכה גם הם יחזו 'מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ' הינו פעלות ה' אשר שם בארץ הזו דהינו בזה העולם השפל שעל ידי מפעלות ה' שבארץ הזאת השפלה יכולין לדעת ולהשיג התכלית וזהו : 'אשר שם שמות בארץ' הינו שהתכלית שהוא בחינת שמות ראשי תבות: תכלית מעשה שמים וארץ בבחינת (בראשית ב) : "נפש חיה הוא שמו" וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות ז:) : 'אל תקרא שמות אלא שמות' דהינו עולם הנשמות שהוא התכלית הוא מלבש ונאחז בארץ השפלה הזו שעל ידי עולם הזה השפל, דיקא על ידו מכרחין להשיג התכלית כנ"ל ובאמת הוא חדוש נפלא ונורא מאד שהשגת התכלית, שהוא דבר גבוה כזה להשיג אותו יתברך הוא תלוי דיקא בבריות עולם השפל וכל הנשמות מכרחין לעבר בזה העולם כדי להשיג התכלית כי 'אין משיח בן דוד בא, עד שיכלו כל הנשמות שבגוף' (יבמות סב) כי כלם מכרחין לבוא לזה העולם השפל כדי להשיג התכלית על ידו כנ"ל נמצא שכלם הם בחינת נצרך לבריות שהם נצרכים לבריות העולם, להשיג התכלית על ידם כנ"ל וראוי לנו לומר זאת בבכיה, בדמעות שליש לבכות ולהתגעגע לבקש ולהתחנן לפניו יתברך מתי נזכה לזה, שיהיה לנו זה הדעת שנוכל לדעת ולהכיר הבורא יתברך מכל דבר של זה העולם בפרטי פרטיות כנ"ל עד התכלית כנ"ל וכפי המדרגה פחותה שלנו עתה וכלנו אין פנינו יפות כלל (עין רש תהלים מזמור קמג) אנו צריכין שירחם עלינו השם יתברך לתן לנו מנהיג רועה נאמן, שיוכל להאיר בנו ידיעה הנ"ל כדי שנוכל לעבדו יתברך כראוי ולבוא אל התכלית כנ"ל הששת ימים הם ההתחלה, שבהם נברא הכל ושבת הוא הסוף והתכלית וכו' ובודאי יש חלוק בין הבריות כי בודאי יש חלוק בין מה שנברא קדם ובין מה שנברא בששי, שהוא סמוך יותר לשבת ואיתא בספרים, "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" (שמות ל"א) שגם הששת ימים בעצמן נבראו והם בסוד עגלה אל הנקדה פנימית, שהיא שבת (זהר ויקהל רד), אך אף על פי כן יש חלוקים מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא' (ערובין יג:) וכן מה שכתוב (קהלת ד) "וטוב משניהם את אשר עדן לא היה" הדבר תמוה ואם כן על מה נברא ובודאי אין הדברים נאמרין כי אם בעולם הזה שכפי צרות עולם הזה והיסורים, שסובלין בני אדם בזה העולם כל אחד ואחד בודאי היה טוב יותר אם לא היה נברא כלל אבל בעולם הבא בודאי טוב יותר מה שנברא כי על ידי זה דיקא באין אל התכלית כנ"ל וגם אפילו בעולם הזה 'יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא' (אבות פרק ד). 'ניסן ראש השנה למלכים' (ראש השנה ב), ואז ממנין כל המלכים למעלה ובודאי נותנין מתנות לכל אחד ואחד שממליכין אותו והשם יתברך יתן לנו גם כן מלך ומנהיג, רועה נאמן שיוכל להאיר בנו וכו' כנ"ל "ואנחנו הם העם אשר ברגליך ההולכים אחר עצתך" (שמות י"א ופרש"י שם) שמתנהגים אחר המנהיג ומי יתן והיה לנו מנהיג כמו משה רבנו, עליו השלום, וכו' כנ"ל [כל זה שיך לסימן ל"ט]
"לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ"
כִּי בֶּאֱמֶת הַדָּבָר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד
אֲשֶׁר בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶת כָּל הַבְּרִיאָה
שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים הַרְבֵּה מְאד מְאד
מָה רַבּוּ מַעֲשֵׂי ה' !
וַאֲפִילּוּ בְּזֶה הָעוֹלָם לְבַד עָצְמוּ נִפְלְאוֹת ה'
אֲשֶׁר בָּרָא דּוֹמְמִים וְצוֹמְחִים וְכוּ'
וּמִי יוּכַל לְשַׁעֵר גְּדֻלַּת ה' שֶׁיֵּשׁ בַּבְּרִיּוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם
מִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר הָעוֹלָמוֹת
וְהַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל לא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל
וְיִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן, עִקָּר בְּרִיאָתָן בִּשְׁבִיל בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא הַתַּכְלִית
כִּי שַׁבָּת הוּא תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ
שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת
שֶׁהוּא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת
וְשָׁם יַשִּׂיגוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כָּרָאוּי
בְּלִי שׁוּם מָסָך הַמַּבְדִּיל וּבְלִי שׁוּם מוֹנֵעַ
כִּי אָז יִהְיֶה נַעֲשֶׂה אַחְדוּת גָּמוּר
וְכָל אֶחָד יִהְיֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ: "זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ", כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
וְזֶהוּ הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ
וְעַל כֵּן יֵשׁ בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם בְּחִינַת הַתַּכְלִית
כִּי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ בּוֹ הַתְחָלָה וָסוֹף
דְּהַיְנוּ הַהַתְחָלָה מִמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת
עַד שֶׁנִּתְגַּשֵׁם וְנִתְהַוֶּה בָּזֶה הַתְּמוּנָה וְהַדְּמוּת
וְגַם יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף
שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא
דְּהַיְנוּ שֶׁיְּכוֹלִין יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִיק עִיּוּנָם
וְלָדַעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה
בְּתַבְנִית הָאֵיבָרִים וּבִנְיָן וְקוֹמָה וּדְמוּת וְכוּ', שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר
לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך, וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַך עַל יְדֵי זֶה
וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה עַד הַתַּכְלִית
שֶׁשָּׁם נִסְמָך אוֹתוֹ הַדָּבָר אֶל הַתַּכְלִית
כִּי כָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה בְּהַתַּכְלִית, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא
שֶׁעַל יְדֵי דָּבָר זֶה יְכוֹלִין לְהַשִּׂיגוֹ יִתְבָּרַך וּלְעָבְדוֹ עַד אוֹתוֹ הַתַּכְלִית
שֶׁשָּׁם נִסְתַּיֵּם אוֹתוֹ הַדָּבָר וְנִסְמָך אֶל הַתַּכְלִית
וְצָרִיך כָּל אֶחָד לְהַעֲמִיק עִיּוּנוֹ בָּזֶה
לָדַעַת וּלְהַכִּיר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא בְּכָל דָּבָר וְדָבָר
בְּתַבְנִיתוֹ וּדְמוּתוֹ, בִּפְרָטִיּוּת אֵיבָרָיו וּבִנְיָנוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה
וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַך בָּזֶה
עַד אֲשֶׁר יָבוֹא לִבְחִינַת הַתַּכְלִית שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר
שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת וְכוּ'.
וְהִנֵּה הַבַּעֲלֵי שֵׂכֶל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׂכֶל גָּדוֹל, הֵם יְכוֹלִים זאת
אֲבָל קְטַנֵּי עֵרֶך כָּמוֹנוּ הַיּוֹם שֶׁכֻּלָּנוּ בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מְאד בִּבְחִינַת רַגְלִין
אֵיך אֶפְשָׁר לָנוּ לָבוֹא לִידִיעָה זוֹ
וְעַל כֵּן יֵשׁ לָנוּ לִכְסֹף וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק מְאד
מִי יִתֵּן וְהָיָה לָנוּ מַנְהִיג הַדּוֹר, רוֹעֶה נֶאֱמָן
שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זֶה הַכּחַ
שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר אֲפִילּוּ בָּנוּ בִּבְחִינַת רַגְלִין, יְדִיעָה וְהַשָּׂגָה הַנַּ"ל
שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית
כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם
שֶׁמִּגּדֶל עצֶם מַעֲלָתוֹ הָיָה יָכוֹל לְהָאִיר אֲפִילּוּ בַּפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים
אֲפִילּוּ בְּשִׁפְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
'רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם, מַה שֶּׁלּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא'
הֲרֵי שֶׁאֲפִילּוּ יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיָה נָבִיא גָּדוֹל כָּזֶה
לא הָיָה רוֹאֶה, מַה שֶּׁרָאֲתָה שִׁפְחָה בִּימֵי משֶׁה
וְכָל זֶה מֵחֲמַת גּדֶל עצֶם מַעֲלַת הַמַּנְהִיג, שֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ הַמַּנְהִיג
וְהוּא יָכוֹל לְהָאִיר אֲפִילּוּ בִּבְחִינַת רַגְלִין
שֶׁאֲפִילּוּ הָרַגְלִין שֶׁרְחוֹקִים מֵהַמּחַ
אַף עַל פִּי כֵן גַּם הֵם יוּכְלוּ לְהַשִּׂיג וְלָדַעַת הַתַּכְלִית
עַל יְדֵי מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר בָּרָא בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה כַּנַּ"ל
כִּי עַל יְדֵי גְּדֻלַּת הַמַּנְהִיג יָכוֹל לְהַמְשִׁיך הַמּחַ אֲפִילּוּ לְהָרַגְלִין
וְאָז יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁהָרַגְלִין אֵלּוּ הֵם גְּדוֹלִים מִמּחַ אַחֵר
וְזֶהוּ: 'לְכוּ חֲזוּ'
'לְכוּ' דַּיְקָא הַיְנוּ בְּחִינַת הָרַגְלִין, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה
גַּם הֵם יֶחֱזוּ 'מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ'
הַיְנוּ פְּעֻלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם בָּאָרֶץ הַזּוֹ
דְּהַיְנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל
שֶׁעַל יְדֵי מִפְעֲלוֹת ה' שֶׁבָּאָרֶץ הַזּאת הַשְּׁפָלָה יְכוֹלִין לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית
וְזֶהוּ: 'אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ'
הַיְנוּ שֶׁהַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁמוֹת
רָאשֵׁי תֵבוֹת: תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ
בִּבְחִינַת: "נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ"
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אַל תִּקְרָא שַׁמּוֹת אֶלָּא שֵׁמוֹת'
דְּהַיְנוּ עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהוּא הַתַּכְלִית
הוּא מְלֻבָּשׁ וְנֶאֱחָז בָּאָרֶץ הַשְּׁפָלָה הַזּוֹ
שֶׁעַל יְדֵי עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, דַּיְקָא עַל יָדוֹ מֻכְרָחִין לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל
וּבֶאֱמֶת הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד
שֶׁהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא דָּבָר גָּבוֹהַּ כָּזֶה לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַך
הוּא תָּלוּי דַּיְקָא בִּבְרִיּוֹת עוֹלָם הַשָּׁפָל
וְכָל הַנְּשָׁמוֹת מֻכְרָחִין לַעֲבר בְּזֶה הָעוֹלָם כְּדֵי לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית
כִּי 'אֵין מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בָּא, עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף'
כִּי כֻּלָּם מֻכְרָחִין לָבוֹא לְזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל
כְּדֵי לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית עַל יָדוֹ כַּנַּ"ל
נִמְצָא שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת נִצְרָך לַבְּרִיּוֹת
שֶׁהֵם נִצְרָכִים לִבְרִיּוֹת הָעוֹלָם, לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית עַל יָדָם כַּנַּ"ל
וְרָאוּי לָנוּ לוֹמַר זאת בִּבְכִיָּה, בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ
לִבְכּוֹת וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַך
מָתַי נִזְכֶּה לָזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ זֶה הַדַּעַת
שֶׁנּוּכַל לָדַעַת וּלְהַכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך
מִכָּל דָּבָר שֶׁל זֶה הָעוֹלָם בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת כַּנַּ"ל
עַד הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל
וּכְּפִי הַמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה שֶׁלָּנוּ עַתָּה
וְכֻלָּנוּ אֵין פָּנֵינוּ יָפוֹת כְּלָל
אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
לִתֵּן לָנוּ מַנְהִיג רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בָּנוּ יְדִיעָה הַנַּ"ל
כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַך כָּרָאוּי וְלָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל
הַשֵּׁשֶׁת יָמִים הֵם הַהַתְחָלָה, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הַכּל
וְשַׁבָּת הוּא הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית וְכוּ'
וּבְוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַבְּרִיּוֹת
כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין מַה שֶּׁנִּבְרָא קדֶם
וּבֵין מַה שֶּׁנִּבְרָא בַּשִּׁשִּׁי, שֶׁהוּא סָמוּך יוֹתֵר לְשַׁבָּת
וְאִיתָא בִּסְפָרִים, "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ"
שֶׁגַּם הַשֵּׁשֶׁת יָמִים בְּעַצְמָן נִבְרְאוּ
וְהֵם בְּסוֹד עֲגֻלָּה אֶל הַנְּקֻדָּה פְּנִימִית, שֶׁהִיא שַׁבָּת
אַך אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ חִלּוּקִים
מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁלּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא'
וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב "וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לא הָיָה"
הַדָּבָר תָּמוּהַּ
וְאִם כֵּן עַל מַה נִּבְרָא
וּבְוַדַּאי אֵין הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִין כִּי אִם בָּעוֹלָם הַזֶּה
שֶׁכְּפִי צָרוֹת עוֹלָם הַזֶּה
וְהַיִּסּוּרִים, שֶׁסּוֹבְלִין בְּנֵי אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד
בְּוַדַּאי הָיָה טוֹב יוֹתֵר אִם לא הָיָה נִבְרָא כְּלָל
אֲבָל בָּעוֹלָם הַבָּא בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר מַה שֶּׁנִּבְרָא
כִּי עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא בָּאִין אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל
וְגַם אֲפִילּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה 'יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא' .
'נִיסָן ראשׁ הַשָּׁנָה לִמְלָכִים', וְאָז מְמַנִּין כָּל הַמְּלָכִים לְמַעְלָה
וּבְוַדַּאי נוֹתְנִין מַתָּנוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁמַּמְלִיכִין אוֹתוֹ
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך יִתֵּן לָנוּ גַם כֵּן מֶלֶך וּמַנְהִיג, רוֹעֶה נֶאֱמָן
שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בָּנוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל
"וַאֲנַחְנוּ הֵם הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיך הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְך"
שֶׁמִּתְנַהֲגִים אַחַר הַמַּנְהִיג
וּמִי יִתֵּן וְהָיָה לָנוּ מַנְהִיג כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכוּ' כַּנַּ"ל
[כָּל זֶה שַׁיָּך לְסִימָן ל"ט]
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 1
...הכי מרכזיים בדברי רבי נחמן מברסלב הוא העניין של שבירת התאוות. כאן נדון במה היא שבירת התאוות באמת ובשלמות? ואיך לשבור את התאוות? אז נתחיל בלהביא ציטוטים שונים מדברי רבי נחמן מברסלב בעניין הזה. * breslev.eip.co.il/?key=2212 - שיחות הר"ו - אות נו יש בני אדם שנדמה עליהם שהם רחוקים מאיזה תאוות גדולות כגון מתאוות ממון וכיוצא בזה דע שאף על פי כן יכול להיות שהוא גרוע יותר מחברו שהוא משקע באותה התאוה דהינו שיש לו איזה תאוה אחרת שהוא משקע בה כל כך עד שאפילו...
קיום המצוות של הצדיק האמת
...מברסלב על עצמו: breslev.eip.co.il/?key=559 - חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל כשבא מארץ ישראל אמר בדרך הזה קימתי כל התורה בכל האפנים כי השגתי קיום כל התורה שאפילו אם היו מוכרים אותי לישמעאל במדינות רחוקות שאין שם שום יהודי והוא ישלח אותי לרעות בהמות ואפילו אם לא אדע מתי שבת ויום טוב ולא יהיו לי טלית ותפילין ולא סכה ולא שום מצוה וכו' וכו' אף על פי כן הייתי יכול לקים כל התורה כלה. וכבר מבאר מזה במקום אחר וגם מעין זה breslev.eip.co.il/?key=565 -...
שיחות הר"ן - אות נד
שיחות הר"ן - אות נד השם יתברך אינו עושה שני פעמים דבר אחד כי אפילו גלגולים אין זאת הנשמה נתגלגלת פעם שניה כמות שהיא רק זאת הנפש עם זה הרוח וכיוצא בזה כידוע נמצא שעכשו כשזה הנפש מתקבץ עם רוח אחר וכיוצא בזה שוב אין זה מה שהיה קדם כי אין השם יתברך עושה שני פעמים דבר אחד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְּהִי לִי לִישׁוּעָה
...עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות הן בגשמי וכל אחד מבקש רחמים, ואינו יודע היכן הוא והרחמים הוא לעיני כל, כמו שכתוב: "לא רחוקה היא ולא בשמים" וכו' והנה איתא בזוהר: 'אית רחמים ואית רחמים אית רחמים פשוטים [ר"ל רחמים סתם כמ"ש בזוהר שם וכדלקמן] דזעיר אנפין ואית רחמים גדולים דעתיקא סתימאה' כמו שכתוב: "וברחמים גדולים אקבצך" ואנו צריכין רחמים אך בעוונינו הרבים בדור הזה אין מי שיתפלל כך, שיוכל להמשיך הרחמים מחמת שאין מי...
חיי מוהר"ן - תג - גודל יקרת ראש השנה שלו
...שלו אות תג אמר, הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי מאחר שהמקרבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקרבים אלי שיהיו כלם על ראש השנה איש לא יעדר. כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקרב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמח מאד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעזכם" וזה נאמר על ראש השנה אות תד אחד אמר לפניו שהיה ניחא לו יותר להיות אצלו על שבת תשובה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמד - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ
...קמד - אין אדם מת וחצי תאותו בידו [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי תאוותו בידו כי אצל הצדיק אין חלוק בין החיים ובין לאחר מיתה כי גם לאחר מיתה הוא עובד את השם יתברך ואין זה החלוק אלא אצל זה האדם שנמשך אחר תאוות אכילה ושתיה כל ימיו ולאחר מיתה אין אוכל ושותה זה נקרא מת, והמיתה נכרת אצלו ויש ימים שהתרה אכילה ושתיה, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חציו לה' וחציו לכם' והצדיק, אפילו בזאת החצי הוא כובש את יצרו, ואוחז את תאוותו בידו וחצי תאוותו בידו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נב - הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי
...יחידי רבי חנינא בן חכינאי אומר הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה, הרי זה מתחיב בנפשו כי יש אפיקורסים, שאומרים שהעולם הוא מחיב המציאות ולפי דעתם הרעה המשבשת נדמה להם שיש על זה ראיות ומופתים, חס ושלום, ממנהג העולם אבל באמת הבל יפצה פיהם, כי באמת העולם ומלואו הוא אפשרי המציאות כי רק השם יתברך לבד הוא מחיב המציאות אבל כל העולמות עם כל אשר בהם הם אפשרי המציאות כי הוא יתברך בראם יש מאין וביכלתו וכחו ואפשרותו יתברך היה לבראם או שלא לבראם על...
מה הקשר שבין השכינה לבין החלל הפנוי?
...מדבר רבות על החלל הפנוי. השאלה שלי היא, כיצד קשורה השכינה לכל העניין הזה של החלל הפנוי? האם היא היתה קיימת לפני בריאת העולם? האם היא נבראה אחרי בריאת העולם? כיצד השכינה מתחברת לכל העניין הזה? תודה תשובה: השכינה כידוע היא המלכות, דהיינו לצורך העניין שלנו, השכינה היא העולם / הבריאה, שהיא המלכות של המלך דהיינו הבורא. וממילא התגלות המלכות של השי"ת בבריאה היא השכינה שהיא בגלות. וזה משום שהבורא לא גלוי כרגע בבריאה. כמו כן השכינה היא גם הנשמה של האדם! הנשמה...
שבחי הר"ן - אות יז
שבחי הר"ן - אות יז גם אמר שהזווג של הצדיק האמת, קשה עליו ענין זה ולא די שאין לו שום תאוה כלל, כי אם אדרבא יש לו יסורים מזה ממש כמו יסורי התינוק בשעת מילה כי ממש יסורים אלו יש להצדיק בשעת זווג ויותר מזה כי התינוק אין לו דעת, על כן אין היסורים שלו גדולים כל כך אבל הצדיק שיש לו דעת יסוריו גדולים מהתינוק וזה היה אצלו דבר פשוט ואמר שכל אדם יכול לזכות לבוא למדרגה זו וכפי הנראה מדבריו היה שקדשתו של עצמו גבה עוד יותר ויותר...
ספר המידות - אמונה
...אמונה ולא בדרך מופת. ב. על ידי ענווה תזכה לאמונה. ג. בראותך שנוי מעשה, אל תאמר מקרה הוא, אלא תאמין כי זה השגחת השם יתברך. ד. יש דברים שהם מביאים הזק גדול לעולם. והדבר קשה: למה נבראו ? תדע, שבודאי יש בהם צד אחד לטובה. ה. מי שיש לו הנאה מדבור של אפיקורוס אפילו שאינו מדברי אפיקורסות, על ידי זה בא להרהורי עבודה זרה. ו. על ידי אמונה האדם חביב להשם יתברך כאשה לבעלה. ז. מי שאינו מכין את לבו, אינו יכול לבוא לאמונה. ח. מי שנאבד לו איזהו דבר, בידוע שנפל מאמונתו...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0820 שניות - עכשיו 25_10_2020 השעה 10:06:06 - wesi2