ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לט - לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ
"לכו חזו מפעלות ה', אשר שם שמות בארץ" (תהלים מ"ו) כי באמת הדבר נפלא ונורא מאד אשר ברא השם יתברך את כל הבריאה שיש בה כמה וכמה דברים נפלאים ונוראים הרבה מאד מאד מה רבו מעשי ה' ! ואפילו בזה העולם לבד עצמו נפלאות ה' אשר ברא דוממים וצומחים וכו' ומי יוכל לשער גדלת ה' שיש בבריות של זה העולם מכל שכן שאר העולמות והכל כאשר לכל לא נברא אלא בשביל ישראל וישראל בעצמן, עקר בריאתן בשביל בחינת שבת, שהוא התכלית כי שבת הוא תכלית מעשה שמים וארץ שהוא בחינת עולם הנשמות (הקדמת הזוהר דף א, וזהר תרומה קלו) שהוא עולם שכלו שבת ושם ישיגו את השם יתברך כראוי בלי שום מסך המבדיל ובלי שום מונע כי אז יהיה נעשה אחדות גמור וכל אחד יהיה מראה באצבעו: "זה ה' קוינו לו", כמאמר רבותינו, זכרונם לברכה (תענית לא). וזהו התכלית שבשביל זה ברא השם יתברך את כל הבריאה כלה ועל כן יש בודאי בכל דבר ודבר, שנברא בעולם בחינת התכלית כי בכל דבר ודבר יש בו התחלה וסוף דהינו ההתחלה ממקום שנשתלשל בהשתלשלות עד שנתגשם ונתהוה בזה התמונה והדמות וגם יש בו בחינת התכלית והסוף שבשביל זה נברא דהינו שיכולין ישראל להעמיק עיונם ולדעת ולהתבונן בפרטי הבריאה בתבנית האיברים ובנין וקומה ודמות וכו', של כל דבר ודבר להתבונן בהם גדלות הבורא יתברך, ולעבדו יתברך על ידי זה וכן למעלה מעלה עד התכלית ששם נסמך אותו הדבר אל התכלית כי כל דבר ודבר יש לו אחיזה בהתכלית, שבשבילו נברא שעל ידי דבר זה יכולין להשיגו יתברך ולעבדו עד אותו התכלית ששם נסתים אותו הדבר ונסמך אל התכלית וצריך כל אחד להעמיק עיונו בזה לדעת ולהכיר גדלת הבורא בכל דבר ודבר בתבניתו ודמותו, בפרטיות איבריו ובנינו וכיוצא בזה ולעבדו יתברך בזה עד אשר יבוא לבחינת התכלית של אותו הדבר שהוא בחינת שבת, עולם הנשמות וכו'. והנה הבעלי שכל שיש להם שכל גדול, הם יכולים זאת אבל קטני ערך כמונו היום שכלנו במדרגה פחותה מאד בבחינת רגלין איך אפשר לנו לבוא לידיעה זו ועל כן יש לנו לכסף ולהתגעגע ולהשתוקק מאד מי יתן והיה לנו מנהיג הדור, רועה נאמן שיהיה לו זה הכח שיוכל להאיר אפילו בנו בבחינת רגלין, ידיעה והשגה הנ"ל שנזכה לבוא אל התכלית כמו משה רבנו, עליו השלום שמגדל עצם מעלתו היה יכול להאיר אפילו בפחות שבפחותים אפילו בשפחה, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (מכילתא פרשת בשלח ופירש"י שם, ועין זוהר בשלח נה, ויקרא כב). 'ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל הנביא' הרי שאפילו יחזקאל, שהיה נביא גדול כזה לא היה רואה, מה שראתה שפחה בימי משה וכל זה מחמת גדל עצם מעלת המנהיג, שהיה משה רבנו המנהיג והוא יכול להאיר אפילו בבחינת רגלין שאפילו הרגלין שרחוקים מהמח אף על פי כן גם הם יוכלו להשיג ולדעת התכלית על ידי מפעלות ה' אשר ברא בעולם השפל הזה כנ"ל כי על ידי גדלת המנהיג יכול להמשיך המח אפילו להרגלין ואז יוכל להיות שהרגלין אלו הם גדולים ממח אחר וזהו : 'לכו חזו' 'לכו' דיקא הינו בחינת הרגלין, שהם כלי ההליכה גם הם יחזו 'מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ' הינו פעלות ה' אשר שם בארץ הזו דהינו בזה העולם השפל שעל ידי מפעלות ה' שבארץ הזאת השפלה יכולין לדעת ולהשיג התכלית וזהו : 'אשר שם שמות בארץ' הינו שהתכלית שהוא בחינת שמות ראשי תבות: תכלית מעשה שמים וארץ בבחינת (בראשית ב) : "נפש חיה הוא שמו" וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות ז:) : 'אל תקרא שמות אלא שמות' דהינו עולם הנשמות שהוא התכלית הוא מלבש ונאחז בארץ השפלה הזו שעל ידי עולם הזה השפל, דיקא על ידו מכרחין להשיג התכלית כנ"ל ובאמת הוא חדוש נפלא ונורא מאד שהשגת התכלית, שהוא דבר גבוה כזה להשיג אותו יתברך הוא תלוי דיקא בבריות עולם השפל וכל הנשמות מכרחין לעבר בזה העולם כדי להשיג התכלית כי 'אין משיח בן דוד בא, עד שיכלו כל הנשמות שבגוף' (יבמות סב) כי כלם מכרחין לבוא לזה העולם השפל כדי להשיג התכלית על ידו כנ"ל נמצא שכלם הם בחינת נצרך לבריות שהם נצרכים לבריות העולם, להשיג התכלית על ידם כנ"ל וראוי לנו לומר זאת בבכיה, בדמעות שליש לבכות ולהתגעגע לבקש ולהתחנן לפניו יתברך מתי נזכה לזה, שיהיה לנו זה הדעת שנוכל לדעת ולהכיר הבורא יתברך מכל דבר של זה העולם בפרטי פרטיות כנ"ל עד התכלית כנ"ל וכפי המדרגה פחותה שלנו עתה וכלנו אין פנינו יפות כלל (עין רש תהלים מזמור קמג) אנו צריכין שירחם עלינו השם יתברך לתן לנו מנהיג רועה נאמן, שיוכל להאיר בנו ידיעה הנ"ל כדי שנוכל לעבדו יתברך כראוי ולבוא אל התכלית כנ"ל הששת ימים הם ההתחלה, שבהם נברא הכל ושבת הוא הסוף והתכלית וכו' ובודאי יש חלוק בין הבריות כי בודאי יש חלוק בין מה שנברא קדם ובין מה שנברא בששי, שהוא סמוך יותר לשבת ואיתא בספרים, "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" (שמות ל"א) שגם הששת ימים בעצמן נבראו והם בסוד עגלה אל הנקדה פנימית, שהיא שבת (זהר ויקהל רד), אך אף על פי כן יש חלוקים מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא' (ערובין יג:) וכן מה שכתוב (קהלת ד) "וטוב משניהם את אשר עדן לא היה" הדבר תמוה ואם כן על מה נברא ובודאי אין הדברים נאמרין כי אם בעולם הזה שכפי צרות עולם הזה והיסורים, שסובלין בני אדם בזה העולם כל אחד ואחד בודאי היה טוב יותר אם לא היה נברא כלל אבל בעולם הבא בודאי טוב יותר מה שנברא כי על ידי זה דיקא באין אל התכלית כנ"ל וגם אפילו בעולם הזה 'יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא' (אבות פרק ד). 'ניסן ראש השנה למלכים' (ראש השנה ב), ואז ממנין כל המלכים למעלה ובודאי נותנין מתנות לכל אחד ואחד שממליכין אותו והשם יתברך יתן לנו גם כן מלך ומנהיג, רועה נאמן שיוכל להאיר בנו וכו' כנ"ל "ואנחנו הם העם אשר ברגליך ההולכים אחר עצתך" (שמות י"א ופרש"י שם) שמתנהגים אחר המנהיג ומי יתן והיה לנו מנהיג כמו משה רבנו, עליו השלום, וכו' כנ"ל [כל זה שיך לסימן ל"ט]
"לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ"

כִּי בֶּאֱמֶת הַדָּבָר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד

אֲשֶׁר בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶת כָּל הַבְּרִיאָה

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים הַרְבֵּה מְאד מְאד

מָה רַבּוּ מַעֲשֵׂי ה' !

וַאֲפִילּוּ בְּזֶה הָעוֹלָם לְבַד עָצְמוּ נִפְלְאוֹת ה'

אֲשֶׁר בָּרָא דּוֹמְמִים וְצוֹמְחִים וְכוּ'

וּמִי יוּכַל לְשַׁעֵר גְּדֻלַּת ה' שֶׁיֵּשׁ בַּבְּרִיּוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם

מִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר הָעוֹלָמוֹת

וְהַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל לא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל

וְיִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן, עִקָּר בְּרִיאָתָן בִּשְׁבִיל בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא הַתַּכְלִית

כִּי שַׁבָּת הוּא תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ

שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת

שֶׁהוּא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת

וְשָׁם יַשִּׂיגוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כָּרָאוּי

בְּלִי שׁוּם מָסָך הַמַּבְדִּיל וּבְלִי שׁוּם מוֹנֵעַ

כִּי אָז יִהְיֶה נַעֲשֶׂה אַחְדוּת גָּמוּר

וְכָל אֶחָד יִהְיֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ: "זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ", כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

וְזֶהוּ הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ

וְעַל כֵּן יֵשׁ בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם בְּחִינַת הַתַּכְלִית

כִּי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ בּוֹ הַתְחָלָה וָסוֹף

דְּהַיְנוּ הַהַתְחָלָה מִמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת

עַד שֶׁנִּתְגַּשֵׁם וְנִתְהַוֶּה בָּזֶה הַתְּמוּנָה וְהַדְּמוּת

וְגַם יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף

שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא

דְּהַיְנוּ שֶׁיְּכוֹלִין יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִיק עִיּוּנָם

וְלָדַעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה

בְּתַבְנִית הָאֵיבָרִים וּבִנְיָן וְקוֹמָה וּדְמוּת וְכוּ', שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר

לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך, וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַך עַל יְדֵי זֶה

וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה עַד הַתַּכְלִית

שֶׁשָּׁם נִסְמָך אוֹתוֹ הַדָּבָר אֶל הַתַּכְלִית

כִּי כָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה בְּהַתַּכְלִית, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא

שֶׁעַל יְדֵי דָּבָר זֶה יְכוֹלִין לְהַשִּׂיגוֹ יִתְבָּרַך וּלְעָבְדוֹ עַד אוֹתוֹ הַתַּכְלִית

שֶׁשָּׁם נִסְתַּיֵּם אוֹתוֹ הַדָּבָר וְנִסְמָך אֶל הַתַּכְלִית

וְצָרִיך כָּל אֶחָד לְהַעֲמִיק עִיּוּנוֹ בָּזֶה

לָדַעַת וּלְהַכִּיר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא בְּכָל דָּבָר וְדָבָר

בְּתַבְנִיתוֹ וּדְמוּתוֹ, בִּפְרָטִיּוּת אֵיבָרָיו וּבִנְיָנוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַך בָּזֶה

עַד אֲשֶׁר יָבוֹא לִבְחִינַת הַתַּכְלִית שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר

שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת וְכוּ'.

וְהִנֵּה הַבַּעֲלֵי שֵׂכֶל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׂכֶל גָּדוֹל, הֵם יְכוֹלִים זאת

אֲבָל קְטַנֵּי עֵרֶך כָּמוֹנוּ הַיּוֹם שֶׁכֻּלָּנוּ בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מְאד בִּבְחִינַת רַגְלִין

אֵיך אֶפְשָׁר לָנוּ לָבוֹא לִידִיעָה זוֹ

וְעַל כֵּן יֵשׁ לָנוּ לִכְסֹף וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק מְאד

מִי יִתֵּן וְהָיָה לָנוּ מַנְהִיג הַדּוֹר, רוֹעֶה נֶאֱמָן

שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זֶה הַכּחַ

שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר אֲפִילּוּ בָּנוּ בִּבְחִינַת רַגְלִין, יְדִיעָה וְהַשָּׂגָה הַנַּ"ל

שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית

כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם

שֶׁמִּגּדֶל עצֶם מַעֲלָתוֹ הָיָה יָכוֹל לְהָאִיר אֲפִילּוּ בַּפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים

אֲפִילּוּ בְּשִׁפְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

'רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם, מַה שֶּׁלּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא'

הֲרֵי שֶׁאֲפִילּוּ יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיָה נָבִיא גָּדוֹל כָּזֶה

לא הָיָה רוֹאֶה, מַה שֶּׁרָאֲתָה שִׁפְחָה בִּימֵי משֶׁה

וְכָל זֶה מֵחֲמַת גּדֶל עצֶם מַעֲלַת הַמַּנְהִיג, שֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ הַמַּנְהִיג

וְהוּא יָכוֹל לְהָאִיר אֲפִילּוּ בִּבְחִינַת רַגְלִין

שֶׁאֲפִילּוּ הָרַגְלִין שֶׁרְחוֹקִים מֵהַמּחַ

אַף עַל פִּי כֵן גַּם הֵם יוּכְלוּ לְהַשִּׂיג וְלָדַעַת הַתַּכְלִית

עַל יְדֵי מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר בָּרָא בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה כַּנַּ"ל

כִּי עַל יְדֵי גְּדֻלַּת הַמַּנְהִיג יָכוֹל לְהַמְשִׁיך הַמּחַ אֲפִילּוּ לְהָרַגְלִין

וְאָז יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁהָרַגְלִין אֵלּוּ הֵם גְּדוֹלִים מִמּחַ אַחֵר

וְזֶהוּ: 'לְכוּ חֲזוּ'

'לְכוּ' דַּיְקָא הַיְנוּ בְּחִינַת הָרַגְלִין, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה

גַּם הֵם יֶחֱזוּ 'מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ'

הַיְנוּ פְּעֻלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם בָּאָרֶץ הַזּוֹ

דְּהַיְנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל

שֶׁעַל יְדֵי מִפְעֲלוֹת ה' שֶׁבָּאָרֶץ הַזּאת הַשְּׁפָלָה יְכוֹלִין לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית

וְזֶהוּ: 'אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ'

הַיְנוּ שֶׁהַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁמוֹת

רָאשֵׁי תֵבוֹת: תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ

בִּבְחִינַת: "נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ"

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אַל תִּקְרָא שַׁמּוֹת אֶלָּא שֵׁמוֹת'

דְּהַיְנוּ עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהוּא הַתַּכְלִית

הוּא מְלֻבָּשׁ וְנֶאֱחָז בָּאָרֶץ הַשְּׁפָלָה הַזּוֹ

שֶׁעַל יְדֵי עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, דַּיְקָא עַל יָדוֹ מֻכְרָחִין לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל

וּבֶאֱמֶת הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד

שֶׁהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא דָּבָר גָּבוֹהַּ כָּזֶה לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַך

הוּא תָּלוּי דַּיְקָא בִּבְרִיּוֹת עוֹלָם הַשָּׁפָל

וְכָל הַנְּשָׁמוֹת מֻכְרָחִין לַעֲבר בְּזֶה הָעוֹלָם כְּדֵי לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית

כִּי 'אֵין מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בָּא, עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף'

כִּי כֻּלָּם מֻכְרָחִין לָבוֹא לְזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל

כְּדֵי לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית עַל יָדוֹ כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת נִצְרָך לַבְּרִיּוֹת

שֶׁהֵם נִצְרָכִים לִבְרִיּוֹת הָעוֹלָם, לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית עַל יָדָם כַּנַּ"ל

וְרָאוּי לָנוּ לוֹמַר זאת בִּבְכִיָּה, בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ

לִבְכּוֹת וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַך

מָתַי נִזְכֶּה לָזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ זֶה הַדַּעַת

שֶׁנּוּכַל לָדַעַת וּלְהַכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך

מִכָּל דָּבָר שֶׁל זֶה הָעוֹלָם בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת כַּנַּ"ל

עַד הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל

וּכְּפִי הַמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה שֶׁלָּנוּ עַתָּה

וְכֻלָּנוּ אֵין פָּנֵינוּ יָפוֹת כְּלָל

אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

לִתֵּן לָנוּ מַנְהִיג רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בָּנוּ יְדִיעָה הַנַּ"ל

כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַך כָּרָאוּי וְלָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל

הַשֵּׁשֶׁת יָמִים הֵם הַהַתְחָלָה, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הַכּל

וְשַׁבָּת הוּא הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית וְכוּ'

וּבְוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַבְּרִיּוֹת

כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין מַה שֶּׁנִּבְרָא קדֶם

וּבֵין מַה שֶּׁנִּבְרָא בַּשִּׁשִּׁי, שֶׁהוּא סָמוּך יוֹתֵר לְשַׁבָּת

וְאִיתָא בִּסְפָרִים, "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ"

שֶׁגַּם הַשֵּׁשֶׁת יָמִים בְּעַצְמָן נִבְרְאוּ

וְהֵם בְּסוֹד עֲגֻלָּה אֶל הַנְּקֻדָּה פְּנִימִית, שֶׁהִיא שַׁבָּת

אַך אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ חִלּוּקִים

מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁלּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא'

וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב "וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לא הָיָה"

הַדָּבָר תָּמוּהַּ

וְאִם כֵּן עַל מַה נִּבְרָא

וּבְוַדַּאי אֵין הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִין כִּי אִם בָּעוֹלָם הַזֶּה

שֶׁכְּפִי צָרוֹת עוֹלָם הַזֶּה

וְהַיִּסּוּרִים, שֶׁסּוֹבְלִין בְּנֵי אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד

בְּוַדַּאי הָיָה טוֹב יוֹתֵר אִם לא הָיָה נִבְרָא כְּלָל

אֲבָל בָּעוֹלָם הַבָּא בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר מַה שֶּׁנִּבְרָא

כִּי עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא בָּאִין אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל

וְגַם אֲפִילּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה 'יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא' .

'נִיסָן ראשׁ הַשָּׁנָה לִמְלָכִים', וְאָז מְמַנִּין כָּל הַמְּלָכִים לְמַעְלָה

וּבְוַדַּאי נוֹתְנִין מַתָּנוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁמַּמְלִיכִין אוֹתוֹ

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך יִתֵּן לָנוּ גַם כֵּן מֶלֶך וּמַנְהִיג, רוֹעֶה נֶאֱמָן

שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בָּנוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל

"וַאֲנַחְנוּ הֵם הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיך הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְך"

שֶׁמִּתְנַהֲגִים אַחַר הַמַּנְהִיג

וּמִי יִתֵּן וְהָיָה לָנוּ מַנְהִיג כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכוּ' כַּנַּ"ל

[כָּל זֶה שַׁיָּך לְסִימָן ל"ט]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפה - טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ
...מוהר"ן ח"א - תורה רפה - טעמה כי טוב סחרה "טעמה כי טוב סחרה" הינו תכף כשטועמין טעם התורה של הצדיק האמת שוב "לא יכבה בלילה נרה" הינו אף על פי שאחר כך ימנע ולא יתקרב אליו ויהיה רחוק ממנו שזהו בחינת לילה וחשך אף על פי כן לעולם יאיר לו אור התורה שטעם קצת ממנה בהיותו אצלו וזהו: "טעמה כי טוב סחרה" תכף כשטועמין "כי טוב סחרה", שהוא התורה של הצדיק שהסחורה שלו, הינו התורה שלו טעמה טוב אזי שוב לעולם "לא יכבה בלילה נרה" כי תמיד תאיר לו אור התורה שטעם אצלו אפילו בלילה, הינו בעת ההתרחקות, שהיא בחינת לילה כי לא...
מדוע בסוף השקר נמצאת האמת?
...השקר נמצאת האמת? אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=542 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעד - יש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן מהשם יתברך ומתורתו לגמרי ... על כן הם מתאוים ויגעים כדי שיגיעו לכפירה גמורה בדעתם, חס ושלום באפן שלא יהיה להם עוד צד ספק לנטות אל האמת אבל צריכים לזה יגיעה גדולה מאד מאד כמה וכמה שנים רחמנא לצלן, רחמנא לשזבן כי היהדות שבהם אינה מנחת אותם ומבלבלת אותם תמיד ודע שיש מהם כשמגיעין ובאין למה שהתאוו דהינו לכפירה גמורה חס ושלום...
איך לזהות מפורסמים של שקר?
...ראיתי כי הבאתם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=65 ציטוטים רבים של רבי נחמן מברסלב על העניין של מפורסמים של שקר ומנהיגים שאינם ראויים להנהיג. השאלה שלי היא, מה רבי נחמן מברסלב אומר לגבי כיצד ניתן לזהות את המפורסמים של שקר האלו? כיצד ניתן לדעת מיהו מפורסם של שקר ומיהו מפורסם של אמת? תודה תשובה: הדרך לגלות מי הם המפורסמים של שקר, היא אך ורק על ידי זה שהאדם מחפש תמיד את האמת. ולא רק את האמת, אלא את האמת לאמיתה וכולי. מצד האמת, הדרך היחידה לדעת מיהו מפורסם של שקר באמת, היא אך ורק על ידי זה שהאדם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת
...הם בחינת גבורות כל הדבורים הם בחינת גבורות כמו שכתוב "וגבורתך ידברו" וכמו שכתוב בכתבים שהה' גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה ונעשה מהם ה' מוצאות הפה נמצא שכל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם וההמתקה הוא על ידי למוד התורה ודבורים טובים שמדברים על ידי זה ממתיקים הדבורים שהם בחינת הגבורות ודע שלפעמים יוצאין גבורות קשות רחמנא לצלן והם באים בזה העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול על כן כשיוצאין, חס ושלום, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים ושם בוקעין ויוצאין מהפה, ונעשה מהם דבורים כנ"ל ואזי הדבורים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפא - כְּשֶׁמִּתְקַשְּׁרִים בְּקֶשֶׁר אֵיזֶה אֲנָשִׁים עַל אִישׁ אֶחָד
...אנשים על איש אחד כשמתקשרים בקשר איזה אנשים על איש אחד אפילו אם הוא אדם חשוב יותר מהם על כל זה יכולים להפילו כי נתקבצים חלקי הכבוד שיש לכל אחד מהם ועל ידי זה נתבטל חלק כבוד שלו ונופל על ידם בבחינת: "ראוני נערים ונחבאו" שהקטנות בטל לפני גדלות כי חלקי הכבוד שלהם כשנתקבץ ונתקשר יחד הוא גדול מחלק כבוד שלו לבדו אם לא שזה האיש שחולקין עליו הוא גדול במעלה מאד עד שחלק כבוד שלו, גדול יותר מכל חלקי כבוד שלהם ביחד אזי אדרבא נתבטלים הם לפניו בבחינת ראוני וכו' כנ"ל אבל אם אין גדול כל כך יכולים להפילו על ידי...
ספר המידות - מפורסם
ספר המידות - מפורסם חלק א' א. יש מפרסמים, שעקר הפרסום שלהם נעשה על ידי המחלקת. ב. הנסיון הוא בשביל לגדל ולפרסם את האדם. ג. על ידי המריבה גורמים שהתלמידים הקטנים נתפרסמים קדם זמנם. וזהו בחינת הפלת נפלים, שהולד יוצא לאויר עולם קדם זמנו, ועל ידי זה גורם עניות ולפעמים גורם מיתות חס ושלום.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסה - טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּך
...רסה - טעם על שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך טעם על שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך כי [כל] אלו נשמות של הזווג הם למעלה אחד אך למטה ההתקשרות וההתאחדות שלהם הוא בהעלם כי אין יודעין מהתאחדות שלהם עד השדוך ואזי נתגלה ההתקשרות שלהם שהיה עד עתה בהעלם אך זה ההתגלות של ההתקשרות שנתגלה בעת התנאים הוא בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" כי בשעת השדוך נתגלה ההתקשרות ותכף ומיד נתעלם כי אחר כך נתפרדין ונתרחקין כי עדין היא אסורה עליו עד החפה נמצא שבשעת השדוך נתגלה אור האחדות שלהם שהיה עד עתה בהעלם ותכף ומיד נתעלם כנ"ל...
שיחות הר"ן - אות עד
...לפעמים אין להאדם שום התלהבות בהתפילה וצריכין לעשות לעצמו התלהבות וחמימות ולב בוער להתפילה כמו למשל שנמצא לפעמים שהאדם עושה לעצמו רגז עד שבא בכעס ונתרגז כמו כן ממש בקדשה בענין התפילה צריכים לפעמים לעשות לעצמו רגז ויעשה לו חמימות ותבערת הלב בדבורי התפילה ועל ידי זה יבוא אחר כך באמת להתלהבות וחמימות הלב בהתפילה ויזכה שיבער לבו להשם יתברך, ויתפלל בהתלהבות גדול וכן בענין השמחה בפרט בשעת התפילה שצריכין שתהיה התפילה בשמחה גדולה וצריכין להכריח עצמו לשמח עצמו בכל מה שיכול כדי לזכות לשמחה ובפרט בשעת התפילה...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות י
...הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות י כלל הדבר כי אלו האנשים הנ"ל בזו אותו, זכרונו לברכה, בכל מיני בזיונות וכו' והוא סבל הכל ולא רצה לגלות להם בשום אפן מי הוא ורמה אותם בכונה ובלבל דעתם מאד מאד עד שהיו מבזים אותו בכל פעם על שבכל פעם הוא משנה עניניו פעם אחד דבר עמהם עד שנדמה להם בברור שהוא מלגורנא וכו' ואחר כך ראו שלא כן הוא ובזו אותו מאד מאד ופעם אחד דבר עמהם ונדמה להם שהוא בן הקאמרנער דהינו בן המגיד מקאמרנא שהיה אז מחלקת גדול עמו כמפרסם ואחר כך בתוך הדברים התחיל הוא זכרונו לברכה, לקלל את הקאמרנער וגערו...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח
...הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח ובחל המועד סוכות הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו. מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש [כאשר דרכו היה כן...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0977 שניות - עכשיו 20_09_2026 השעה 10:28:19 - wesi2