ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פג - עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא קֶשֶׁת, יָכוֹל לְהוֹצִיא הַחִצִּים
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] על ידי תקון הברית שהוא קשת יכול להוציא החצים שהיא התפילה שהוא חי ברכן דצלותא שהם תלת ווין, בחינת חצים ומקומם בברית, בבחינת (תהלים פ"ט) : "ובריתי נאמנת לו" (שמות י"ז). "ויהי ידיו אמונה" (תהלים קל"ב) : "אצמיח קרן לדוד", בבחינת (חבקוק ג) : "קרנים מידו לו" 'ידו' זה בחינת תפילה ותפילות הם שלשה כי כלליות משיח באבות הינו משיח שהוא הדבור, שבו מתפלל, בחינת משיח אלמים הוא מאש מים, רוח ואז נעשה בן חורין הינו שבא לקדשת שבת, שאסור במלאכה כי שבת זו 'שין בת' 'שין' תלת גונין : אש, רוח, מים (בבא בתרא טז:) : בת היה לו ובכל שמה בחינת (בראשית כ"ד) : "וה' ברך את אברהם בכל" וקדשת שבת זה בחינת תכלית הידיעה ותכלית הידיעה שלא נדע ובשביל זה שבת נקרא תכלית שמים וארץ ותכלית זה בחינת (קהלת ז) : "אמרתי אחכמה, והיא רחקה ממני" הינו זה עקר החכמה שישכיל שרחוק ממנו החכמה ותכלית הזה הוא עקר המקום הינו בחינת מקומו של עולם שזה התכלית הוא המקיף את כל העולם שנברא בחכמה כמו שכתוב (תהלים ק"ד) : "כלם בחכמה עשית" וזהו בחינת (ברכות ו:) : 'הקובע מקום לתפילתו' כי זה עקר המקום בבחינת (שמות ט"ז) : "אל יצא איש ממקמו ביום השביעי" ואז פושט גופו המצרע, שהוא ממשכא דחויא ולובש בגדי שבת הינו גוף קדוש מגן עדן כי המקום גורם, בבחינת (שם ג) : "של נעליך וכו' כי המקום" וכו' (עין תיקון י"ב) ועל שם הגוף הקדוש נקרא שבת בבחינת (שם ד) : "והנה שבה כבשרו" 'שנרפא מצרעתו', ונתלבש בגוף קדוש מגן עדן הנקרא בשר בחינת (בראשית ב) : "בשר מבשרי" ואז נתרומם מזלו, שהיא בשר מבשרו וזוכה לעשר, בבחינת (משלי י) : "ברכת ה' היא תעשיר" ונתחזק יצרו הטוב, הינו "לב בשר" (יחזקאל ל"ו) יצר טוב, "מצא אשה מצא טוב" (משלי י"ח שמות י"ט). "קול השפר הולך וחזק מאד" 'קול השופר' היוצא מגופא שפירא הנ"ל וקול זה בחינת תפילה הנ"ל "הולך וחזק מאד" 'זה ממון' (ברכות נד) שנתחזק מזלו ויצרו הטוב כנ"ל ונתבטל העצבות והליצנות הבאים ממרה שחרה כי העצבות מחמת דחקות ועניות והליצנות היא "שחוק הכסיל" (קהלת ז) בחינת: 'הטחול שוחק' (ברכות סא) הן נתבטלים על ידי המזל של עשירות ועל ידי יצר הטוב, שהוא בחינת (קהלת י) : "לב חכם לימינו" ובימין הזה הוא מקים את הנופלים לאהבות וליראות רעות הוא מקים אותם לאהבות ויראות קדושות בבחינת (תהלים ק"ו) : "כל הנשמה תהלל י"ק" כי ימינו מעביר החשך מעיניהם ואז עיניהם רואות נפלאות בבחינת (תהלים קי"ט) "גל עיני ואביטה נפלאות" ונפלאות האלו הן בבחינת פסח שהוא ימין בחינת (מיכה ז) : "כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות" (מלאכי ב) "תורת אמת היתה בפיהו" ונחשב כאלו ברא את העולם כי שם כתיב (בראשית א) : "יהי מארת" ועבר חשך שכסה פני תהום ואור העינים מעלין גם כל הבקשות ותחנות אשר יתפללו אל הבית המקדש כי שם עולין כל הבקשות (מלכים א' ה') ומשם האור עינים יוצא בבחינת (מלכים א ט) : "והיה עיני ולבי שם" ואור העינין מעוררין הגאלה, התלויה בלב בבחינת (ישעיה ס"ג) "כי יום נקם בלבי", כי עיניו ולבו שם וזה בחינת (בראשית א) "ויקרא לאור יום" אור העינין מעוררין יום נקם שבלב לבטל שאור וחמץ של יצר לב האדם רע, הנשאר לו מנעוריו (בראשית ח) ושאור וחמץ שבלב האדם הוא המסית את האדם, שיהרהר אחר תלמידי חכמים שבדור ולומר זה נאה וזה לא נאה, בבחינת (הושע י) : "חלק לבם" לבם הם עי"ו בי"ת צדיקים שבדור (פסחים ב). 'אור לארבעה עשר', הינו אור שבעינים שיש בהם שני פעמים שבעה גלדי עינא, בהם בודקין את החמץ ואז יכול הלב להתלהב בלמוד התורה בשלהובין דרחימותא ומים רבים שהם אהבות ויראות חיצוניות אי אפשר להם לכבות התלהבות הזאת בבחינת (שיר השירים ח) : "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" והשכינה היא מכסה בכנפיה על דמהון של ישראל באהבה הזאת שלא ישלטו עליהם זרע מרעים שהם בחינת מי המבול וזה: 'העובר עברה ומתביש בה, מוחלין לו' וכו' (ברכות יב) כי "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י) כי על ידי הבושה נשפך דמו ואז השכינה מכסה דמו באהבה כנ"ל בבחינת כסוי דם ועל ידי כסוי הזאת נתכסה כל פשעיו ממילא (ברכות יב) [מתחלת סימן זה עד כאן הוא לשון רבנו, זכרונו לברכה] וכשהקדוש ברוך הוא רוצה לטעם ממצוות עשה של איש ישראלי, שהוא צדיק אזי היא בחינת איבר מן החי, שהוא אסור באכילה וצריך שחיטה להתירה על כן צריך שיבוא עליו בושה שהיא שפיכות דמים בחינת שחיטה, שהיא מטהרת האיבר מן החי ואזי יוכל השם יתברך לטעם מהמצוות עשה שלו בין מצות עשה אחת בין מצוות רבות. כי המצוות נקראים מטעמים כמו שכתוב (בראשית כ"ז) : "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי" 'מפקודין דעשה', כמובא (בתקוני זוהר תקון כא דף נ) וכשנשפך דמו על ידי הבושה כנ"ל אזי צריך לשמר, שלא יינקו ממנו החיצונים הידועים שרוצים לינק מזה הדם הנשפך על כן צריך כסוי שהשכינה מכסה דמהון של ישראל, שנשפך באהבה הזאת בחינת: כאשר אהבתי, כנ"ל ובענין שפיכות דמים של ישראל יש דברים עליונים ונסתרים הרבה בין שפיכות דמים על ידי בושה, בין שאר שפיכות דמים ממש כי יש כמה וכמה נשמות נפולות שאין להם עליה כי אם על ידי שפיכות דמים של ישראל של אדם גדול ולפעמים אין להם עליה כי אם על ידי שפיכות דמים ממש (יומא פו:) 'זדונות נעשין כזכיות' שעל ידי הבושה ושפיכות דמים השכינה מכסה דמהון באהבה הנ"ל וזה בחינת "על כל פשעים תכסה אהבה", כנ"ל ונתהפכין הזדונות לזכיות ונתעלו הנשמות הנפולות, שהן בחינת פשעים כי נתעלין ונתהפכין לזכיות על ידי כסוי דם באהבה הנ"ל (עין בתקון כא)
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא קֶשֶׁת

יָכוֹל לְהוֹצִיא הַחִצִּים

שֶׁהִיא הַתְּפִילָּה

שֶׁהוּא חַי בִּרְכָן דִּצְלוֹתָא שֶׁהֵם תְּלָת וָוִין, בְּחִינַת חִצִּים

וּמְקוֹמָם בַּבְּרִית, בִּבְחִינַת: "וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ" .

"וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה": "אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד", בִּבְחִינַת: "קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ"

'יָדוֹ' זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּה

וּתְפִילּוֹת הֵם שְׁלשָׁה

כִּי כְּלָלִיּוּת מָשִׁיחַ בָּאָבוֹת

הַיְנוּ מָשִׁיחַ שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, שֶׁבּוֹ מִתְפַּלֵּל, בְּחִינַת מֵשִׂיחַ אִלְּמִים

הוּא מֵאֵשׁ מַיִם, רוּחַ

וְאָז נַעֲשֶׂה בֶּן חוֹרִין

הַיְנוּ שֶׁבָּא לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁאָסוּר בִּמְלָאכָה

כִּי שַׁבָּת זוֹ 'שִׁין בַּת'

'שִׁין' תְּלָת גְּוָנִין: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם

בַּת הָיָה לוֹ וּבַכּל שְׁמָהּ

בְּחִינַת: "וַה' בֵּרַך אֶת אַבְרָהָם בַּכּל"

וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת זֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה

וְתַכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלּא נֵדַע

וּבִשְׁבִיל זֶה שַׁבָּת נִקְרָא תַּכְלִית שָׁמַיִם וָאָרֶץ

וְתַכְלִית זֶה בְּחִינַת: "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחֹקָה מִמֶּנִּי"

הַיְנוּ זֶה עִקָּר הַחָכְמָה שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה

וְתַכְלִית הַזֶּה הוּא עִקָּר הַמָּקוֹם

הַיְנוּ בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם

שֶׁזֶּה הַתַּכְלִית הוּא הַמַּקִּיף אֶת כָּל הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בְּחָכְמָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ"

וְזֶהוּ בְּחִינַת: 'הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִילָּתוֹ'

כִּי זֶה עִקָּר הַמָּקוֹם

בִּבְחִינַת: "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"

וְאָז פּוֹשֵׁט גּוּפוֹ הַמְצרָע, שֶׁהוּא מִמָּשְׁכָא דְּחִוְיָא

וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת

הַיְנוּ גּוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן

כִּי הַמָּקוֹם גּוֹרֵם, בִּבְחִינַת: "שַׁל נְעָלֶיך וְכוּ' כִּי הַמָּקוֹם" וְכוּ'

וְעַל שֵׁם הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא שַׁבָּת

בִּבְחִינַת: "וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ"

'שֶׁנִּרְפָּא מִצָּרַעְתּוֹ', וְנִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן

הַנִּקְרָא בָּשָׂר

בְּחִינַת: "בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי"

וְאָז נִתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ, שֶׁהִיא בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ

וְזוֹכֶה לְעשֶׁר, בִּבְחִינַת: "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר"

וְנִתְחַזֵּק יִצְרוֹ הַטּוֹב, הַיְנוּ "לֵב בָּשָׂר"

יֵצֶר טוֹב, "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב" .

"קוֹל הַשּׁפָר הוֹלֵך וְחָזֵק מְאד" 'קוֹל הַשּׁוֹפָר' הַיּוֹצֵא מִגּוּפָא שַׁפִּירָא הַנַּ"ל

וְקוֹל זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּה הַנַּ"ל

"הוֹלֵך וְחָזֵק מְאד" 'זֶה מָמוֹן'

שֶׁנִּתְחַזֵּק מַזָּלוֹ וְיִצְרוֹ הַטּוֹב כַּנַּ"ל

וְנִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת וְהַלֵּיצָנוּת הַבָּאִים מִמָּרָה שְׁחֹרָה

כִּי הָעַצְבוּת מֵחֲמַת דַחֲקוּת וַעֲנִיּוּת

וְהַלֵּיצָנוּת הִיא "שְׂחוֹק הַכְּסִיל"

בְּחִינַת: 'הַטְּחוֹל שׂוֹחֵק'

הֵן נִתְבַּטְּלִים עַל יְדֵי הַמַּזָּל שֶׁל עֲשִׁירוּת

וְעַל יְדֵי יֵצֶר הַטּוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת: "לֵב חָכָם לִימִינוֹ"

וּבַיָּמִין הַזֶּה הוּא מֵקִים אֶת הַנּוֹפְלִים לְאַהֲבוֹת וּלְיִרְאוֹת רָעוֹת

הוּא מֵקִים אוֹתָם לְאַהֲבוֹת וְיִרָאוֹת קְדוֹשׁוֹת

בִּבְחִינַת: "כּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל י"ק"

כִּי יְמִינוֹ מַעֲבִיר הַחֹשֶׁך מֵעֵינֵיהֶם

וְאָז עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת נִפְלָאוֹת

בִּבְחִינַת "גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת"

וְנִפְלָאוֹת הָאֵלּוּ הֵן בִּבְחִינַת פֶּסַח שֶׁהוּא יָמִין

בְּחִינַת: "כִּימֵי צֵאתְך מִמִּצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת"

"תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ"

וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם

כִּי שָׁם כְּתִיב: "יְהִי מְארת"

וְעָבַר חֹשֶׁך שֶׁכִּסָּה פְּנֵי תְהוֹם

וְאוֹר הָעֵינַיִם מַעֲלִין גַּם כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת

אֲשֶׁר יִתְפַּלְּלוּ אֶל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ

כִּי שָׁם עוֹלִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת

וּמִשָּׁם הָאוֹר עֵינַיִם יוֹצֵא

בִּבְחִינַת: "וְהָיָה עֵינַי וְלִבִּי שָׁם"

וְאוֹר הָעֵינִין מְעוֹרְרִין הַגְּאֻלָּה, הַתְּלוּיָה בַּלֵּב

בִּבְחִינַת "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי", כִּי עֵינָיו וְלִבּוֹ שָׁם

וְזֶה בְּחִינַת "וַיִּקְרָא לָאוֹר יוֹם"

אוֹר הָעֵיְנִין מְעוֹרְרִין יוֹם נָקָם שֶׁבַּלֵּב

לְבַטֵּל שְׂאוֹר וְחָמֵץ

שֶׁל יֵצֶר לֵב הָאָדָם רָע, הַנִּשְׁאָר לוֹ מִנְּעוּרָיו

וּשְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁבְּלֵב הָאָדָם

הוּא הַמֵּסִית אֶת הָאָדָם, שֶׁיְּהַרְהֵר אַחַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבַּדּוֹר

וְלוֹמַר זֶה נָאֶה וְזֶה לא נָאֶה, בִּבְחִינַת: "חָלַק לִבָּם"

לִבָּם הֵם עַיִ"ו בֵּי"ת צַדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר .

'אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר', הַיְנוּ אוֹר שֶׁבָּעֵינַיִם

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁנֵי פְּעָמִים שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא, בָּהֶם בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ

וְאָז יָכוֹל הַלֵּב לְהִתְלַהֵב בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא

וּמַיִם רַבִּים שֶׁהֵם אֲהָבוֹת וְיִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת

אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְכַבּוֹת הִתְלַהֲבוּת הַזּאת

בִּבְחִינַת: "מַיִם רַבִּים לא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה"

וְהַשְּׁכִינָה הִיא מְכַסָּה בִּכְנָפֶיהָ עַל דָּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּאַהֲבָה הַזּאת

שֶׁלּא יִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם זֶרַע מְרֵעִים

שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵי הַמַּבּוּל

וְזֶה: 'הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ' וְכוּ'

כִּי "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה"

כִּי עַל יְדֵי הַבּוּשָׁה נִשְׁפָּך דָּמוֹ

וְאָז הַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דָּמוֹ בְּאַהֲבָה כַּנַּ"ל

בִּבְחִינַת כִּסּוּי דָּם

וְעַל יְדֵי כִּסּוּי הַזּאת נִתְכַּסֶּה כָּל פְּשָׁעָיו מִמֵּילָא

[מִתְּחִלַּת סִימָן זֶה עַד כָּאן הוּא לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא רוֹצֶה לִטְעם מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁל אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא צַדִּיק

אֲזַי הִיא בְּחִינַת אֵיבָר מִן הַחַי, שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה

וְצָרִיך שְׁחִיטָה לְהַתִּירָהּ

עַל כֵּן צָרִיך שֶׁיָּבוֹא עָלָיו בּוּשָׁה שֶׁהִיא שְׁפִיכוּת דָּמִים

בְּחִינַת שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מְטַהֶרֶת הָאֵיבָר מִן הַחַי

וַאֲזַי יוּכַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לִטְעם מֵהַמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁלּוֹ

בֵּין מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת בֵּין מִצְווֹת רַבּוֹת.

כִּי הַמִּצְווֹת נִקְרָאִים מַטְעַמִּים

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי" 'מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה', כַּמּוּבָא

וּכְשֶׁנִּשְׁפָּך דָּמוֹ עַל יְדֵי הַבּוּשָׁה כַּנַּ"ל

אֲזַי צָרִיך לִשְׁמר, שֶׁלּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים הַיְדוּעִים

שֶׁרוֹצִים לִינק מִזֶּה הַדָּם הַנִּשְׁפָּך

עַל כֵּן צָרִיך כִּסּוּי

שֶׁהַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דַּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁפָּך בָּאַהֲבָה הַזּאת

בְּחִינַת: כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, כַּנַּ"ל

וּבְעִנְיַן שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וְנִסְתָּרִים הַרְבֵּה

בֵּין שְׁפִיכוּת דָּמִים עַל יְדֵי בּוּשָׁה, בֵּין שְׁאָר שְׁפִיכוּת דָּמִים מַמָּשׁ

כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת נְפוּלוֹת

שֶׁאֵין לָהֶם עֲלִיָּה כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל

שֶׁל אָדָם גָּדוֹל

וְלִפְעָמִים אֵין לָהֶם עֲלִיָּה כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים מַמָּשׁ

'זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂין כִּזְכֻיּוֹת'

שֶׁעַל יְדֵי הַבּוּשָׁה וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דָּמְהוֹן בְּאַהֲבָה הַנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה", כַּנַּ"ל

וְנִתְהַפְּכִין הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת

וְנִתְעַלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת פְּשָׁעִים

כִּי נִתְעַלִּין וְנִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל יְדֵי כִּסּוּי דָּם בָּאַהֲבָה הַנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות קמד
...כשבא מלמברג והיה עדין החולאת שלו דהינו ההוסט [שעול, שחפת] מתגבר עליו ואז היה נוסע כמעט בכל יום לטיל סמוך לעיר לרפואה ושאר כונות נוראות שהיה לו בזה ושמענו מפיו הקדוש אז בדרך הטיול כמה תורות וכמה שיחות וספורים נפלאים ונוראים גם המאמר המתחיל: דע כשאחד מתפלל בשדה הנאמר על פסוק: "ויצא יצחק לשוח בשדה" וכו' [ב"לקוטי תנינא" סימן י"א] נאמר גם כן אז בעת שנסענו עמו לטיל ועמדנו בשדה אחד וירדנו מהעגלה והוא היה עדין יושב על העגלה ועמדנו סביבו בתוך כך הגיע שעת המנחה והיינו רוצים להתפלל שם אז אמר התורה הנ"ל והענין...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כי אם אין טומאה אין צריך טהרה
...ח"ב - תורה תורות מכת"י - כי אם אין טומאה אין צריך טהרה [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] [זה מצאתי מכתיבת ידו הקדושה מהתורה אר"ע כשתגיעו לאבני שיש טהור הנדפס בסי' נ"א אך לא מצאתי ההתחלה ומה שמצאתי העתקתי וזהו] כי אם אין טומאה אין צריך טהרה כי אל טומאה שייך טהרה כ"ש וטהרתם מכל טומאותיכם ודרך הטהרה יכולה לתקן את עצמה והטומאה שהיא השקר היא מחמת הריחוק מאחד כי עיקר הרע הוא מחמת הריחוק מאחד כי הרע הוא נגדיות הוא נגד רצונו של אדם ונגדיות אין שייך באחד אלא בשנים שאחד מתנגד לשני אבל באחד אין שייך נגדיות...
למה המשיח לא בא? במה זה תלוי?
...מה דעתו של רבי נחמן מברסלב לגבי הסיבה שבגללה המשיח לא בא. במה זה תלוי בדיוק? באיזו מצווה? באיזה עניין בדיוק צריך להתחזק כדי שיבוא המשיח? תודה תשובה: דעתו של רבי נחמן מברסלב בעניין הזה היא חד משמעית. ביאת המשיח לא תלויה בשום פעולה מעשית, אלא אך ורק באמונה שלמה של האדם בהשי"ת בלבד. breslev.eip.co.il/?key=40 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אני ה' הוא שמי זה בחינת הגדלות שהוא בחינת שבע בתי עבודה זרה כנ"ל וזהו: ולא מטי לארעא הינו שעל ידי העוון הזה עדין לא חזרנו לארצנו כי על ידי העוון הזה שהוא הגדלות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עא - קָּשֶׁה מְאד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עא - קשה מאד להיות מפרסם דע, שקשה מאד להיות מפרסם כי מה שהוא מפרסם, הוא מזיק לו מאד כי לפעמים צריך לסבל יסורים בשביל רבים, כמה שכתוב: "ובחברתו נרפא לנו" כי מאחר שהוא מפרסם, על כן הוא בבחינות: "לכן אחלק לו ברבים" על כן צריך לסבל יסורים בשביל רבים כי עליו נאמר: "ובחברתו נרפא לנו" רק שיש כמה בני אדם שצריכים להיות מפרסמים ועושים אותם דוקא מפרסמים אבל יש צדיקים שמקבלים מעצמם יסורים עליהם בשביל ישראל ובזה מחליפין השפע כמבאר למעלה בסימן ס"ג על פסוק "ובשתים יכסה פניו"
שבחי הר"ן - אות יז
שבחי הר"ן - אות יז גם אמר שהזווג של הצדיק האמת, קשה עליו ענין זה ולא די שאין לו שום תאוה כלל, כי אם אדרבא יש לו יסורים מזה ממש כמו יסורי התינוק בשעת מילה כי ממש יסורים אלו יש להצדיק בשעת זווג ויותר מזה כי התינוק אין לו דעת, על כן אין היסורים שלו גדולים כל כך אבל הצדיק שיש לו דעת יסוריו גדולים מהתינוק וזה היה אצלו דבר פשוט ואמר שכל אדם יכול לזכות לבוא למדרגה זו וכפי הנראה מדבריו היה שקדשתו של עצמו גבה עוד יותר ויותר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קטז - אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ
...קטז - ארץ ישראל היא בזה העולם ממש ספר, שכשהיה בארץ ישראל, ספרו לו שם החשובים שהיו שם שבאו ממדינות אלו וקבעו דירתם שם בארץ ישראל, כמפרסם וספרו לו, שקדם שהיו בארץ ישראל לא היו יכולים לציר לעצמן שארץ ישראל היא עומדת בזה העולם והיו סוברים שארץ ישראל הוא עולם אחר לגמרי לפי גדל קדשת ארץ ישראל המבאר בספרים ומפרש בתורתנו הקדושה מעלת קדשת ארץ ישראל כמה וכמה פעמים והתורה בעצמה מפרשת כל גבולי ארץ ישראל לגדל מעלתה וקדשתה העצום והנורא מאד מאד על כן לא היו יכולין לציר לעצמן בעיניהם שארץ ישראל יהיה בזה העולם עד...
סיפורי מעשיות - מעשה מהתבואה - מעשה התבואה המשוגעת
...התבואה המשוגעת שפעם אחת אמר המלך לאוהבו, השני למלך באשר אני חוזה בכוכבים רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זו מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משוגע אם כן יטכס עצה. וענה לו: שעל כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מתבואה הנ"ל. וענה לו המלך: אם כן כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים. וכל העולם יהיה משוגע אז יהיה להפך [ולהכין בשביל כולם אי אפשר] שאנחנו יהיו המשוגעים. על כן בוודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה. אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו שנדע כל כל פנים שאנחנו משוגע. שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן שתסתכל על מצחי נדע מהסימן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכ - יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים יְקָרִים בָּעוֹלָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכ - יש כמה דברים יקרים בעולם דע כי יש כמה דברים יקרים בעולם החכם הוא יקר מאד וכן גבור וכן עשיר ומושל דהינו מי שיש לו איזה התנשאות. ודע שאצל כל אחד מהם יכולים לפעל ולהושע מצערו שאם יש לו איזה צער, חס ושלום וילך אצל אחד מהם ויספרו לפניו עד שיעורר רחמים אצלו עליו מזה יוכל להושע
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עז - וְהָיָה ה' לְמֶלֶך עַל כָּל הָאָרֶץ
...מוהר"ן ח"א - תורה עז - והיה ה' למלך על כל הארץ [לשון החברים] והיה ה' למלך על כל הארץ דהנה הכלל הוא, שכל מה שאנו עושים, הן התפילה, והן למוד הוא כדי שיתגלה מלכותו יתברך כי ההבל פה הוא בחינת ה והקול הוא בהמשכה, הוא בחינת ו וכשלומד או מתפלל בדחילו ורחימו, נתגלה בחינת י"ה וכשלומד הלכה באפן זה, בורא עולם אחד וכשלומד כל המסכתא, נעשה מטרוניתא וההלכות הן עלמין דילה כי 'אין מלך בלא עם' וזה: "והיה ה' למלך על כל הארץ", שנתגלה מלכותו. [מבאר למעין שחסר כאן רבו ככלו כי עקר המכון חסר מן הספר ולא זכיתי לעמד כלל...
שיחות הר"ן - אות עח
...הר"ן - אות עח בכל מקום יש ישר אפילו מי שעושה כל העולות אף על פי כן בהכרח ימצא בו איזה ישר רק שיש חלוק בין בני אדם מתי מתחיל הישר שיש בני אדם שהישר מתחיל אצלו תכף ויש שאין מתחיל אצלו הישר רק אחר כך אחר שעושה עולה ויש שמתאחר אצלו התחלת הישר יותר דהינו אחר שעושה כמה עולות וכן יש שמתחיל אצלם באחור יותר ויותר אבל אף על פי כן ימצא גם בו איזה ישר רק שהוא מאחר הרבה כגון למשל שהיה מעשה שראיתי בכפר שבא איש חיל וצוה שיתנו לו הסוסים על ה [מרכבת הדאר] ושחדו אותו בממון ואחר כך בא השני והסית אותו הראשון שיקח גם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2656 שניות - עכשיו 28_08_2025 השעה 12:53:46 - wesi2