ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨סיפורי מעשיות - מעשה מעשה מביטחון / מעשה מבעל ביטחון
ענה ואמר עוד סיפרתי מעשה מבטחון וזו היא מלך אחד אמר בליבו מי ימצא שלא יהיו לו לדאוג יותר ממני כי יש לי כל טוב ואני מלך ומושל והלך לחקור אחרי זה. והיה הולך בלילה והיה עומד אחורי הבתים להקשיב ולשמוע את דברי העולם. והיה שומע דאגות כל אחד שזה אינו הולך לו כסדר בחנות ואחר כך הלך לבית אחר ושמע שיש לו דאגה שהוא צריך למלכות וכן שאר כל הדאגות של כל אחד ואחד. אחר כך הלך וראה בית אחד נמוך עומד בתוך הקרקע והחלונות למטה סמוכים ממש לארץ והגג נופל ונשבר. וראה ששם יושב אחד ומנגן על הכינור שצריך להקשיב מאוד כדי לשמוע את הקול והוא שמח מאוד וקדירה עם משקה עומדת לפניו והמשקה היה יין והמאכלים עומדים לפניו והוא שמח מאוד מלא שמחה בלא דאגה כלל. הלך ונכנס לתוך הבית ושאל בשלומו, והשיבו. וראה הקדירה עם המשקה לפניו והמיני מאכלים והוא רק מלא שמחה וכיבד את המלך לשתות ושתה עם המלך והיה המלך שותה גם כן למען האהבה. אחר כך שכב לישון וראה שהוא אך שמח בלי שום דאגה ובבוקר עמד המלך וגם הוא עמד וליוה את המלך ושאל אותו המלך, מאין אתה לוקח זאת? והשיב לו אני יכול לתקן כל תיקוני הדברים שנתקלקלו (שקורין נאפריווקיס) כי מלאכה שלמה איני יכול רק תיקוני הדברים שנתקלקלו ואני יוצא בבוקר ואני מתקן איזה דברים וכשאני מקבץ מזה איזה סך חמישה ששה זהובים אני קונה לי כל אלו הדברים של אכילה ושתייה. כששמע המלך זאת, אמר בליבו אקלקל לו זאת. ונתן כרוז שכל מי שיהיה לו דבר לתקן לא ייתן לשום אדם לתקן רק יתקן בעצמו או יקנה לו הדבר הזה חדש. בבוקר הלך לשאול אחר תיקוני הדברים ואמרו לו שגזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן שום דבר. וירע בעניו אך בטח בה'. והלך וראה גביר אחד שחוטב עצים ושאל אותו: למה אתה חוטב עצים, האם זה כבודך? אמר לו, חיזרתי אחר איש שיחטוב עצים ולא מצאתי והוכרחתי לחטוב בעצמי. אמר לו תן לי ואני אחטוב עימך וחטב העצים ונתן לו הגביר זהב אחד ראה שזה טוב והלך לחטוב עוד עצים ונתן לו הגביר זהב אחד ראה שזה טוב והלך לחטוב עוד עצים עד שקיבץ שישה זהובים וקנה שוב כל הסעודה והסעודה הייתה סעודה [ובזה הלשון אמר רבינו ז"ל: "אין דיא סעודה איז גיוון א סעודה"]. והמלך הלך שוב אחרי חלון ביתו לראות וראה שזה יושב והמשקה והמאכלים לפניו. והוא שמח מאוד. הלך המלך ונכנס לתוך הבית וראה כנ"ל. ושכב גם כן שם כמו בלילה הראשון ובבוקר עמד האיש וליוה את המלך ושאל לו: מאין אתה לוקח זאת כי צריך להוציא עליו ממון? והשיב לו, דרכי היה לתקן כל הדברים שנתקלקלו ואחר כך גזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן וחטבתי עצים עד שקבצתי ממון לזה כנ"ל. והלך המלך מאיתו וגזר שלא יתנו לשום אדם לחטוב עצים. ויהי כאשר בא אל האדם לחטוב עצים והשיב לו שגזר המלך גזר דין שלא ליתן לשום אדם לחטוב עצים וירע בעניו, כי אין כסף. אך בטח בה'. והלך וראה אחד מנקה דיר ושאל אותו, מי אתה שתנקה דיר? השיב לו חיזרתי ולא מצאתי מי שינקה לי והוכרחתי לנקות בעצמי. אמר לו: תן לי ואני אנקה. עמד וניקה אותה ונתן לו שני זהובים וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל והלך לביתו [והסעודה הייתה סעודה] והיה שמח מאוד. הלך המלך שוב לראות וראה שוב ככל הנ"ל ונכנס לבית כנ"ל. הלך המלך וגזר שלא ליתן לשום אדם לנקות דיר. בבוקר הלך האיש לחזור לנקות דירים והשיבו לו שהמלך גזר על זה כנ"ל. הלך האיש והשכיר עצמו לאיש חיל אצל המיניסטר שלוקח חיל למלך כי יש חיל שלוקחים אותם בזרוע מה שמגיע לו מהמדינה ויש חיל ששוכרים אותם. והלך הוא והשכיר עצמו לאיש חיל והתנה עם המיניסטר שאינו משכיר עצמו לעולם כי אם לזמן ובכל יום ויום בבוקר ייתן לו שכרו. והמיניסטר הלביש אותו תיכף בבגדי אנשי חיל ותלה לו חרב בצידו ושלח אותו למקום שצריך. אחר כך לעת ערב כשעשה כל פעולתו השליך הבגדים מעליו וקנה לו כל הסעודה הנ"ל והלך לביתו [והסעודה הייתה סעודה] והיה שמח מאוד. הלך המלך שוב לראות וראה שהכל מוכן לפניו והוא שמח מאוד כנ"ל ונכנס לביתו ושכב כנ"ל ושאל אותו כנ"ל וסיפר לו ככל הנ"ל. הלך המלך וקרא למיניסטר וציוה עליו שלא ירים את ידו לשלם משכורת לשום אדם באותו היום. בבוקר הלך למיניסטר שישלם שכרו עבור היום ולא רצה שאל לו: הלא התניתי עמך שתשלם לי בכל יום? השיב לו, שהמלך גזר שלא לשלם לשום אדם היום. וכל מה שטען עמו לא הועיל. והשיב לו מוטב שאשלם לך מחר בעד שני ימים והיום אי אפשר לשלם לך. מה עשה? הלך ושבר חתיכה מהחרב ותיקן שם עץ במקומה ולא היה נראה וניכר מבחוץ כלל והלך ומישכן אותה החתיכה וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל [והסעודה הייתה סעודה]. הלך שוב המלך וראה שהשמחה בשלמות כמקודם ונכנס שוב לביתו ושכב שם כנ"ל, ושאל אותו כנ"ל וסיפר לו ככל הנ"ל שהוכרח לשבור הלהב של החרב מן הקתא והשכין אותה כדי לקנות לו צרכי הסעודה ואחר כך כשאקבל מעות בעד אותו היום אפדה ואתקן את החרב שלא יהיה ניכר כלל כי אני יכול לתקן כל הדברים שנתקלקלו [ולא יגיע שום היזק למלך]. הלך המלך לביתו וקרא את המיניסטר וציוה עליו באשר שיש אדם שחייב מיתה בכן תקרא אותו האיש חיל ששכרת שיהיה איש חיל ותצווה אותו דווקא שהוא יחתוך ראשו של החייב מיתה. הלך המיניסטר ועשה כן וקרא אותו ובא לפני המלך. והמלך ציווה שיתאספו כל השרים כדי לראות השחוק הזה שנמצא איש שנעץ חתיכת עץ במקום החרב. והוא בא לפני המלך ויפול לפני רגליו ושאל לו אדוני המלך על מה נקראתי? השיב לו המלך כדי לחתוך הראש של החייב מיתה. השיב לו והתחנן לפניו באשר שמעולם לא שפך דם בכן יקרא אחר לזה. והמלך השיב לו שהוא דווקא מוכרח עתה לשפוך דמו אמר למלך האם יש פסק ברור על זה ואולי אין הדין ברור שהוא חייב מיתה ואני לא שפכתי דם מעולם מכל שכן שאשפוך דם שאינו ברור אם הוא חייב מיתה. השיב לו המלך בודאי הדין ברור שהוא חייב מיתה כי בודאי יש פסק על זה (שקורין דקריט) ועתה מוכרח דווקא שאתה תשפוך את דמו. ראה שאי אפשר לפעול אצל המלך. פנה בעצמו אל השם יתברך ואמר אל שדי אני לא שפכתי דם מעולם ובאם זה האיש אינו חייב מיתה יהיה נעשה מהברזל עץ וחטף החרב ושלפה מתערה וראו הכל שהוא עץ ונעשה שם שחוק גדול. ראה המלך שהוא איש נאה כזה ופטרו לשלום.
ענה ואמר

עוד סיפרתי מעשה מבטחון וזו היא

מלך אחד אמר בליבו

מי ימצא שלא יהיו לו לדאוג יותר ממני

כי יש לי כל טוב ואני מלך ומושל

והלך לחקור אחרי זה.

והיה הולך בלילה

והיה עומד אחורי הבתים

להקשיב ולשמוע את דברי העולם.

והיה שומע דאגות כל אחד

שזה אינו הולך לו כסדר בחנות

ואחר כך הלך לבית אחר

ושמע שיש לו דאגה שהוא צריך למלכות

וכן שאר כל הדאגות של כל אחד ואחד.

אחר כך הלך וראה

בית אחד נמוך עומד בתוך הקרקע

והחלונות למטה סמוכים ממש לארץ

והגג נופל ונשבר.

וראה ששם יושב אחד ומנגן על הכינור

שצריך להקשיב מאוד כדי לשמוע את הקול

והוא שמח מאוד

וקדירה עם משקה עומדת לפניו

והמשקה היה יין

והמאכלים עומדים לפניו

והוא שמח מאוד

מלא שמחה בלא דאגה כלל.

הלך ונכנס לתוך הבית ושאל בשלומו, והשיבו.

וראה הקדירה עם המשקה לפניו והמיני מאכלים

והוא רק מלא שמחה

וכיבד את המלך לשתות ושתה עם המלך

והיה המלך שותה גם כן למען האהבה.

אחר כך שכב לישון

וראה שהוא אך שמח בלי שום דאגה

ובבוקר עמד המלך

וגם הוא עמד וליוה את המלך

ושאל אותו המלך, מאין אתה לוקח זאת?

והשיב לו

אני יכול לתקן כל תיקוני הדברים שנתקלקלו

כי מלאכה שלמה איני יכול

רק תיקוני הדברים שנתקלקלו

ואני יוצא בבוקר

ואני מתקן איזה דברים

וכשאני מקבץ מזה איזה סך חמישה ששה זהובים

אני קונה לי כל אלו הדברים של אכילה ושתייה.

כששמע המלך זאת, אמר בליבו

אקלקל לו זאת.

ונתן כרוז

שכל מי שיהיה לו דבר לתקן

לא ייתן לשום אדם לתקן

רק יתקן בעצמו או יקנה לו הדבר הזה חדש.

בבוקר הלך לשאול אחר תיקוני הדברים

ואמרו לו שגזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן שום דבר.

וירע בעניו

אך בטח בה'.

והלך וראה גביר אחד שחוטב עצים

ושאל אותו: למה אתה חוטב עצים, האם זה כבודך?

אמר לו, חיזרתי אחר איש שיחטוב עצים ולא מצאתי

והוכרחתי לחטוב בעצמי.

אמר לו תן לי ואני אחטוב עימך

וחטב העצים ונתן לו הגביר זהב אחד

ראה שזה טוב

והלך לחטוב עוד עצים

ונתן לו הגביר זהב אחד

ראה שזה טוב והלך לחטוב עוד עצים

עד שקיבץ שישה זהובים וקנה שוב כל הסעודה

והסעודה הייתה סעודה

[ובזה הלשון אמר רבינו ז"ל: "אין דיא סעודה איז גיוון א סעודה"].

והמלך הלך שוב אחרי חלון ביתו לראות

וראה שזה יושב והמשקה והמאכלים לפניו.

והוא שמח מאוד.

הלך המלך ונכנס לתוך הבית וראה כנ"ל.

ושכב גם כן שם כמו בלילה הראשון

ובבוקר עמד האיש וליוה את המלך

ושאל לו: מאין אתה לוקח זאת

כי צריך להוציא עליו ממון?

והשיב לו, דרכי היה לתקן כל הדברים שנתקלקלו

ואחר כך גזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן

וחטבתי עצים עד שקבצתי ממון לזה כנ"ל.

והלך המלך מאיתו

וגזר שלא יתנו לשום אדם לחטוב עצים.

ויהי כאשר בא אל האדם לחטוב עצים

והשיב לו שגזר המלך גזר דין שלא ליתן לשום אדם לחטוב עצים

וירע בעניו, כי אין כסף.

אך בטח בה'.

והלך וראה אחד מנקה דיר

ושאל אותו, מי אתה שתנקה דיר?

השיב לו חיזרתי ולא מצאתי מי שינקה לי

והוכרחתי לנקות בעצמי.

אמר לו: תן לי ואני אנקה.

עמד וניקה אותה

ונתן לו שני זהובים

וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל

והלך לביתו

[והסעודה הייתה סעודה]

והיה שמח מאוד.

הלך המלך שוב לראות וראה שוב ככל הנ"ל

ונכנס לבית כנ"ל.

הלך המלך וגזר שלא ליתן לשום אדם לנקות דיר.

בבוקר הלך האיש לחזור לנקות דירים

והשיבו לו שהמלך גזר על זה כנ"ל.

הלך האיש והשכיר עצמו לאיש חיל

אצל המיניסטר שלוקח חיל למלך

כי יש חיל שלוקחים אותם בזרוע מה שמגיע לו מהמדינה

ויש חיל ששוכרים אותם.

והלך הוא והשכיר עצמו לאיש חיל

והתנה עם המיניסטר שאינו משכיר עצמו לעולם

כי אם לזמן

ובכל יום ויום בבוקר ייתן לו שכרו.

והמיניסטר הלביש אותו תיכף בבגדי אנשי חיל

ותלה לו חרב בצידו

ושלח אותו למקום שצריך.

אחר כך לעת ערב כשעשה כל פעולתו

השליך הבגדים מעליו וקנה לו כל הסעודה הנ"ל

והלך לביתו

[והסעודה הייתה סעודה]

והיה שמח מאוד.

הלך המלך שוב לראות

וראה שהכל מוכן לפניו והוא שמח מאוד כנ"ל

ונכנס לביתו ושכב כנ"ל

ושאל אותו כנ"ל

וסיפר לו ככל הנ"ל.

הלך המלך וקרא למיניסטר

וציוה עליו שלא ירים את ידו לשלם משכורת לשום אדם באותו היום.

בבוקר הלך למיניסטר שישלם שכרו עבור היום

ולא רצה

שאל לו: הלא התניתי עמך שתשלם לי בכל יום?

השיב לו, שהמלך גזר שלא לשלם לשום אדם היום.

וכל מה שטען עמו לא הועיל.

והשיב לו מוטב שאשלם לך מחר בעד שני ימים

והיום אי אפשר לשלם לך.

מה עשה?

הלך ושבר חתיכה מהחרב ותיקן שם עץ במקומה

ולא היה נראה וניכר מבחוץ כלל

והלך ומישכן אותה החתיכה

וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל

[והסעודה הייתה סעודה].

הלך שוב המלך וראה

שהשמחה בשלמות כמקודם

ונכנס שוב לביתו ושכב שם כנ"ל, ושאל אותו כנ"ל

וסיפר לו ככל הנ"ל

שהוכרח לשבור הלהב של החרב מן הקתא

והשכין אותה כדי לקנות לו צרכי הסעודה

ואחר כך כשאקבל מעות בעד אותו היום

אפדה ואתקן את החרב שלא יהיה ניכר כלל

כי אני יכול לתקן כל הדברים שנתקלקלו

[ולא יגיע שום היזק למלך].

הלך המלך לביתו

וקרא את המיניסטר

וציוה עליו באשר שיש אדם שחייב מיתה

בכן תקרא אותו האיש חיל ששכרת שיהיה איש חיל

ותצווה אותו דווקא

שהוא יחתוך ראשו של החייב מיתה.

הלך המיניסטר ועשה כן

וקרא אותו ובא לפני המלך.

והמלך ציווה שיתאספו כל השרים

כדי לראות השחוק הזה

שנמצא איש שנעץ חתיכת עץ במקום החרב.

והוא בא לפני המלך

ויפול לפני רגליו ושאל לו

אדוני המלך על מה נקראתי?

השיב לו המלך

כדי לחתוך הראש של החייב מיתה.

השיב לו והתחנן לפניו

באשר שמעולם לא שפך דם

בכן יקרא אחר לזה.

והמלך השיב לו

שהוא דווקא מוכרח עתה לשפוך דמו

אמר למלך

האם יש פסק ברור על זה

ואולי אין הדין ברור שהוא חייב מיתה

ואני לא שפכתי דם מעולם

מכל שכן שאשפוך דם שאינו ברור אם הוא חייב מיתה.

השיב לו המלך בודאי הדין ברור שהוא חייב מיתה

כי בודאי יש פסק על זה

ועתה מוכרח דווקא שאתה תשפוך את דמו.

ראה שאי אפשר לפעול אצל המלך.

פנה בעצמו אל השם יתברך ואמר

אל שדי

אני לא שפכתי דם מעולם

ובאם זה האיש אינו חייב מיתה

יהיה נעשה מהברזל עץ

וחטף החרב ושלפה מתערה

וראו הכל שהוא עץ ונעשה שם שחוק גדול.

ראה המלך שהוא איש נאה כזה ופטרו לשלום.
רבי נחמן מברסלב הוא האלוהים?
...הוא האלוהים? ראיתי והבנתי שיש חסידי ברסלב שחושבים שרבי נחמן הוא בורא עולם והוא המלך והוא השי"ת. ואשמח להבין את פשר העניין הזה, ואיך נוצרה המחשבה הזאת? לשואל: שאלה יפה שאלת, והנושא הזה הובא כבר כאן בפורום: אך כאן התשובה בהרחבה. קודם כל מצד האמת, השי"ת מלא כל הארץ כבודו, ולכן הכל זה השי"ת. וזאת נקודת האמת שנמצאת גם בתוך כל עבודת אלילים באשר היא. ועכשיו מצד אחר: מי שלומד ליקוטי מוהרן, רואה שרבי נחמן מברסלב רימז יותר מפעם אחת שהוא השי"ת. כיצד? אמר רבי נחמן מברסלב, אילו ידעתיו הייתיו. וביותר ממקום אחר...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת
...בין התורות דע, שיש חלוקים בין התורות כי יש תורה שלא נתנה אפילו לדרש ויש תורה שנתנה לדרש ולא נתנה לכתב ויש שנתנה לכתב וכמו שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב' וכו' ומי שיודע להבחין ולהכיר בין התורות איזהו נתנה לכתב, ואיזהו לא נתנה לכתב הוא יכול להכיר את איש ישראלי בין האמות ואפילו אם אחד מישראל עומד בין כמה אמות, יכול להכירו וסוד זה מרמז בפסוק: "אכתב לו רבי תורתי כמו זר נחשבו" הינו כשכותבין רבי תורתי הינו רב יותר מהראוי דהינו שכותבין מה שלא נתן לכתב כנ"ל אזי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעו - צָרִיך הָאָדָם לְמַהֵר מְאד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ שְׁטוּת
...ח"א - תורה קעו - צריך האדם למהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטות צריך האדם למהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטות מה שלבו מלא מרוח שטות הדבוק בו וזה על ידי שנתקשר להצדיק האמת והתקשרות הינו אהבת נפש מה שאוהב להצדיק מאד ועל ידי זה נכלל לבו בלב הצדיק ולפי שלבו מלא מרוח שטות והרוח הוא האויר וטבע האויר לבקש לו מקום פנוי לצאת שם, כמבאר אצל המחקרים וכשמוצא האויר מקום פנוי לצאת שם הוא בוקע ושובר במהירות ובבהלה ועל כן כשנכלל לבו בלב הצדיק ולב הצדיק הוא חלל בבחינת: "ולבי חלל בקרבי" ועל כן האויר של הרוח שטות הדבוק בלבו שלבו...
גשר צר מאוד - לא לפחד כלל - חלק 1
...מברסלב breslev.eip.co.il/?key=225 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות ודע, שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאד מאד והכלל והעקר שלא יתפחד כלל ובלשון העם: כל העולם כולו גשר צר מאוד. והכלל והעיקר לא לפחד כלל. **** ויש בזה כמה עניינים. ראשית בפשיטות כפשוטו, שעל האדם לא לפחד וכולי... אך יש כאן עוד כמה עניינים, כגון שלדוגמא מרומז בזה העניין מ"ש רבי נחמן מברסלב, כי מי שרוצה לזכות לשעשוע של העולם הבא לשם כך עליו להעלות את מידת היראה לשורשה. דהיינו שעיקר העבודה של האדם,...
שיחות הר"ן - אות ריג - לענין המחלוקת שעליו
...בשמו שדבר בענין מחלקת ואמר שלכאורה מאי אכפת שזה מדבר על זה אך באמת על ידי מחלקת שחולקים על אחד יכולין חס ושלום, להפיל אותו ממדרגתו חס ושלום וכעין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, שרצו למנות גם את שלמה המלך עליו השלום וכו' עד שבא דוד ונשתטח לפניהם וכו' כי היה להם כח לדחותו חס ושלום, על ידי דבוריהם ואמר שזה שאמר דוד המלך, עליו השלום 'שרים רדפוני חנם' הינו שגדולים ושרים רדפוני, אני יודע שהוא בחנם שאינם פועלים כלל במחלקתם עלי והסימן, כי "ומדברך פחד לבי" שאני מפחד מדבריך דהינו שיש לי יראת שמים ואיני נופל...
שיחות הר"ן - אות קפ - גדולות נוראות השגתו
...קפ - גדולות נוראות השגתו פעם אחת אמר לי רבנו זכרונו לברכה שהיום נראה לו מלאך חדש ויודע שמו ויש תחתיו ממנים ויש להם שופרות בידם והם תוקעין תקיעה, ואחר כך תרועה, ואחר כך חוזרים ותוקעים תקיעה והם כלם חופרים ומבקשים אחר אבדות כי יש דברים אבודים הרבה וזה בחינת "תאוות רשעים תאבד" תר"ת "יחפרו ויאבדו" ולפעמים הצדיק בעצמו שמחפש אחר אבדות הוא בעצמו אבד לפעמים וזה בחינת "יש צדיק אובד בצדקו" ואז הצדיק עושה תשובה על אותו החטא שעל ידו באין אבדות ובודאי אין להצדיק אותו החטא ממש רק איזה פגם דק מן הדק מאותו החטא...
שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה והתלוצץ מאד מהמחקרים שאומרים שיש בהלבנה ישוב כמו על הארץ הזאת על שרואין שם בתוכה כמו אילנות ושאר ברואים שבזו הארץ והיה מתלוצץ מזה ואמר שהוא שטות גדול כי הלבנה הוא כמו אספקלריא שכל דבר שעומד כנגדו נראה בתוכו ועל כן נראה בתוך הלבנה דברים שבזאת הארץ אבל באמת אין שם דבר מאלו הברואים והבל יפצה פיהם של המחקרים
דמותו של ר' נחמן מברסלב
...שאלה: מצד אחד הגותו נסובה סביב העניין של השמחה והביחד. הוא גם אמר שאדם ללא חברים טוב לו שימות וכולי. מצד שני הוא בעצמו היה די בודד. הוא העיד זאת על עצמו, ופניו אף פעם לא היו שוחקות, איך כל זה מסתדר מבחינת אישיותו? תשובה: לשואל, תרשה לי לתקן אותך ולתת נקודה למחשבה, כאשר אומרים משהו בשם רבי נחמן, זה קריטי ביותר לברר את הציטוט המקורי ואת הלשון המקורית ואת ההקשר המקורי שבו נאמרו הדברים. דהיינו אכן רבי נחמן דיבר על השמחה, אך על עניין הביחד הוא לא דיבר אלא על ההפך שהוא ההתבודדות שהוא מעלה עליונה וגדולה...
סיפורי מעשיות - מעשה יב - מעשה מבעל תפילה / מעשה בבעל תפילה
...מעשה פעם אחד היה בעל תפילה שהיה עוסק תמיד בתפילות ושירות ותושבחות להשם יתברך והיה יושב חוץ לישוב והיה רגיל לכנס לישוב והיה נכנס אצל איזה אדם מסתמא היה נכנס להקטנים במעלה, כגון עניים וכיוצא והיה מדבר על לבו מהתכלית של כל העולם היות שבאמת אין שום תכלית, כי אם לעסק בעבודת ה' כל ימי חייו ולבלות ימיו בתפילה להשם יתברך ושירות ותשבחות וכו' והיה מרבה לדבר עמו דברי התעוררות כאלו, עד שנכנסו דבריו באזניו עד שנתרצה אותו האדם להתחבר עמו ותכף כשנתרצה עמו, היה לוקחו ומוליכו למקומו, שהיה לו חוץ לישוב כי אותו הבעל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מז - וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹע
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואכלתם אכול ושבוע והללתם וכו' מי שהוא משקע בתאוות אכילה בידוע שהוא רחוק מאמת ובידוע שדינים שורין עליו גם זה סימן על דלות גם יבוא לידי בזיונות ובושות "כרם זלת לבני אדם", 'כיון שנצרך אדם לבריות נשתנה פניו ככרום' . ודע מי שהוא משבר תאוות אכילה הקדוש ברוך הוא עושה על ידו מופתים כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . כתיב "אשר לא ישא פנים" וכתיב: "ישא ה' פניו אליך" 'אמר הקדוש ברוך הוא: איך לא אשא להם פנים אני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקין על עצמן בכזית ובכביצה' נמצא שנשיאות פנ...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1084 שניות - עכשיו 06_06_2026 השעה 02:37:21 - wesi2