ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨סיפורי מעשיות - מעשה מעשה מביטחון / מעשה מבעל ביטחון
ענה ואמר עוד סיפרתי מעשה מבטחון וזו היא מלך אחד אמר בליבו מי ימצא שלא יהיו לו לדאוג יותר ממני כי יש לי כל טוב ואני מלך ומושל והלך לחקור אחרי זה. והיה הולך בלילה והיה עומד אחורי הבתים להקשיב ולשמוע את דברי העולם. והיה שומע דאגות כל אחד שזה אינו הולך לו כסדר בחנות ואחר כך הלך לבית אחר ושמע שיש לו דאגה שהוא צריך למלכות וכן שאר כל הדאגות של כל אחד ואחד. אחר כך הלך וראה בית אחד נמוך עומד בתוך הקרקע והחלונות למטה סמוכים ממש לארץ והגג נופל ונשבר. וראה ששם יושב אחד ומנגן על הכינור שצריך להקשיב מאוד כדי לשמוע את הקול והוא שמח מאוד וקדירה עם משקה עומדת לפניו והמשקה היה יין והמאכלים עומדים לפניו והוא שמח מאוד מלא שמחה בלא דאגה כלל. הלך ונכנס לתוך הבית ושאל בשלומו, והשיבו. וראה הקדירה עם המשקה לפניו והמיני מאכלים והוא רק מלא שמחה וכיבד את המלך לשתות ושתה עם המלך והיה המלך שותה גם כן למען האהבה. אחר כך שכב לישון וראה שהוא אך שמח בלי שום דאגה ובבוקר עמד המלך וגם הוא עמד וליוה את המלך ושאל אותו המלך, מאין אתה לוקח זאת? והשיב לו אני יכול לתקן כל תיקוני הדברים שנתקלקלו (שקורין נאפריווקיס) כי מלאכה שלמה איני יכול רק תיקוני הדברים שנתקלקלו ואני יוצא בבוקר ואני מתקן איזה דברים וכשאני מקבץ מזה איזה סך חמישה ששה זהובים אני קונה לי כל אלו הדברים של אכילה ושתייה. כששמע המלך זאת, אמר בליבו אקלקל לו זאת. ונתן כרוז שכל מי שיהיה לו דבר לתקן לא ייתן לשום אדם לתקן רק יתקן בעצמו או יקנה לו הדבר הזה חדש. בבוקר הלך לשאול אחר תיקוני הדברים ואמרו לו שגזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן שום דבר. וירע בעניו אך בטח בה'. והלך וראה גביר אחד שחוטב עצים ושאל אותו: למה אתה חוטב עצים, האם זה כבודך? אמר לו, חיזרתי אחר איש שיחטוב עצים ולא מצאתי והוכרחתי לחטוב בעצמי. אמר לו תן לי ואני אחטוב עימך וחטב העצים ונתן לו הגביר זהב אחד ראה שזה טוב והלך לחטוב עוד עצים ונתן לו הגביר זהב אחד ראה שזה טוב והלך לחטוב עוד עצים עד שקיבץ שישה זהובים וקנה שוב כל הסעודה והסעודה הייתה סעודה [ובזה הלשון אמר רבינו ז"ל: "אין דיא סעודה איז גיוון א סעודה"]. והמלך הלך שוב אחרי חלון ביתו לראות וראה שזה יושב והמשקה והמאכלים לפניו. והוא שמח מאוד. הלך המלך ונכנס לתוך הבית וראה כנ"ל. ושכב גם כן שם כמו בלילה הראשון ובבוקר עמד האיש וליוה את המלך ושאל לו: מאין אתה לוקח זאת כי צריך להוציא עליו ממון? והשיב לו, דרכי היה לתקן כל הדברים שנתקלקלו ואחר כך גזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן וחטבתי עצים עד שקבצתי ממון לזה כנ"ל. והלך המלך מאיתו וגזר שלא יתנו לשום אדם לחטוב עצים. ויהי כאשר בא אל האדם לחטוב עצים והשיב לו שגזר המלך גזר דין שלא ליתן לשום אדם לחטוב עצים וירע בעניו, כי אין כסף. אך בטח בה'. והלך וראה אחד מנקה דיר ושאל אותו, מי אתה שתנקה דיר? השיב לו חיזרתי ולא מצאתי מי שינקה לי והוכרחתי לנקות בעצמי. אמר לו: תן לי ואני אנקה. עמד וניקה אותה ונתן לו שני זהובים וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל והלך לביתו [והסעודה הייתה סעודה] והיה שמח מאוד. הלך המלך שוב לראות וראה שוב ככל הנ"ל ונכנס לבית כנ"ל. הלך המלך וגזר שלא ליתן לשום אדם לנקות דיר. בבוקר הלך האיש לחזור לנקות דירים והשיבו לו שהמלך גזר על זה כנ"ל. הלך האיש והשכיר עצמו לאיש חיל אצל המיניסטר שלוקח חיל למלך כי יש חיל שלוקחים אותם בזרוע מה שמגיע לו מהמדינה ויש חיל ששוכרים אותם. והלך הוא והשכיר עצמו לאיש חיל והתנה עם המיניסטר שאינו משכיר עצמו לעולם כי אם לזמן ובכל יום ויום בבוקר ייתן לו שכרו. והמיניסטר הלביש אותו תיכף בבגדי אנשי חיל ותלה לו חרב בצידו ושלח אותו למקום שצריך. אחר כך לעת ערב כשעשה כל פעולתו השליך הבגדים מעליו וקנה לו כל הסעודה הנ"ל והלך לביתו [והסעודה הייתה סעודה] והיה שמח מאוד. הלך המלך שוב לראות וראה שהכל מוכן לפניו והוא שמח מאוד כנ"ל ונכנס לביתו ושכב כנ"ל ושאל אותו כנ"ל וסיפר לו ככל הנ"ל. הלך המלך וקרא למיניסטר וציוה עליו שלא ירים את ידו לשלם משכורת לשום אדם באותו היום. בבוקר הלך למיניסטר שישלם שכרו עבור היום ולא רצה שאל לו: הלא התניתי עמך שתשלם לי בכל יום? השיב לו, שהמלך גזר שלא לשלם לשום אדם היום. וכל מה שטען עמו לא הועיל. והשיב לו מוטב שאשלם לך מחר בעד שני ימים והיום אי אפשר לשלם לך. מה עשה? הלך ושבר חתיכה מהחרב ותיקן שם עץ במקומה ולא היה נראה וניכר מבחוץ כלל והלך ומישכן אותה החתיכה וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל [והסעודה הייתה סעודה]. הלך שוב המלך וראה שהשמחה בשלמות כמקודם ונכנס שוב לביתו ושכב שם כנ"ל, ושאל אותו כנ"ל וסיפר לו ככל הנ"ל שהוכרח לשבור הלהב של החרב מן הקתא והשכין אותה כדי לקנות לו צרכי הסעודה ואחר כך כשאקבל מעות בעד אותו היום אפדה ואתקן את החרב שלא יהיה ניכר כלל כי אני יכול לתקן כל הדברים שנתקלקלו [ולא יגיע שום היזק למלך]. הלך המלך לביתו וקרא את המיניסטר וציוה עליו באשר שיש אדם שחייב מיתה בכן תקרא אותו האיש חיל ששכרת שיהיה איש חיל ותצווה אותו דווקא שהוא יחתוך ראשו של החייב מיתה. הלך המיניסטר ועשה כן וקרא אותו ובא לפני המלך. והמלך ציווה שיתאספו כל השרים כדי לראות השחוק הזה שנמצא איש שנעץ חתיכת עץ במקום החרב. והוא בא לפני המלך ויפול לפני רגליו ושאל לו אדוני המלך על מה נקראתי? השיב לו המלך כדי לחתוך הראש של החייב מיתה. השיב לו והתחנן לפניו באשר שמעולם לא שפך דם בכן יקרא אחר לזה. והמלך השיב לו שהוא דווקא מוכרח עתה לשפוך דמו אמר למלך האם יש פסק ברור על זה ואולי אין הדין ברור שהוא חייב מיתה ואני לא שפכתי דם מעולם מכל שכן שאשפוך דם שאינו ברור אם הוא חייב מיתה. השיב לו המלך בודאי הדין ברור שהוא חייב מיתה כי בודאי יש פסק על זה (שקורין דקריט) ועתה מוכרח דווקא שאתה תשפוך את דמו. ראה שאי אפשר לפעול אצל המלך. פנה בעצמו אל השם יתברך ואמר אל שדי אני לא שפכתי דם מעולם ובאם זה האיש אינו חייב מיתה יהיה נעשה מהברזל עץ וחטף החרב ושלפה מתערה וראו הכל שהוא עץ ונעשה שם שחוק גדול. ראה המלך שהוא איש נאה כזה ופטרו לשלום.
ענה ואמר

עוד סיפרתי מעשה מבטחון וזו היא

מלך אחד אמר בליבו

מי ימצא שלא יהיו לו לדאוג יותר ממני

כי יש לי כל טוב ואני מלך ומושל

והלך לחקור אחרי זה.

והיה הולך בלילה

והיה עומד אחורי הבתים

להקשיב ולשמוע את דברי העולם.

והיה שומע דאגות כל אחד

שזה אינו הולך לו כסדר בחנות

ואחר כך הלך לבית אחר

ושמע שיש לו דאגה שהוא צריך למלכות

וכן שאר כל הדאגות של כל אחד ואחד.

אחר כך הלך וראה

בית אחד נמוך עומד בתוך הקרקע

והחלונות למטה סמוכים ממש לארץ

והגג נופל ונשבר.

וראה ששם יושב אחד ומנגן על הכינור

שצריך להקשיב מאוד כדי לשמוע את הקול

והוא שמח מאוד

וקדירה עם משקה עומדת לפניו

והמשקה היה יין

והמאכלים עומדים לפניו

והוא שמח מאוד

מלא שמחה בלא דאגה כלל.

הלך ונכנס לתוך הבית ושאל בשלומו, והשיבו.

וראה הקדירה עם המשקה לפניו והמיני מאכלים

והוא רק מלא שמחה

וכיבד את המלך לשתות ושתה עם המלך

והיה המלך שותה גם כן למען האהבה.

אחר כך שכב לישון

וראה שהוא אך שמח בלי שום דאגה

ובבוקר עמד המלך

וגם הוא עמד וליוה את המלך

ושאל אותו המלך, מאין אתה לוקח זאת?

והשיב לו

אני יכול לתקן כל תיקוני הדברים שנתקלקלו

כי מלאכה שלמה איני יכול

רק תיקוני הדברים שנתקלקלו

ואני יוצא בבוקר

ואני מתקן איזה דברים

וכשאני מקבץ מזה איזה סך חמישה ששה זהובים

אני קונה לי כל אלו הדברים של אכילה ושתייה.

כששמע המלך זאת, אמר בליבו

אקלקל לו זאת.

ונתן כרוז

שכל מי שיהיה לו דבר לתקן

לא ייתן לשום אדם לתקן

רק יתקן בעצמו או יקנה לו הדבר הזה חדש.

בבוקר הלך לשאול אחר תיקוני הדברים

ואמרו לו שגזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן שום דבר.

וירע בעניו

אך בטח בה'.

והלך וראה גביר אחד שחוטב עצים

ושאל אותו: למה אתה חוטב עצים, האם זה כבודך?

אמר לו, חיזרתי אחר איש שיחטוב עצים ולא מצאתי

והוכרחתי לחטוב בעצמי.

אמר לו תן לי ואני אחטוב עימך

וחטב העצים ונתן לו הגביר זהב אחד

ראה שזה טוב

והלך לחטוב עוד עצים

ונתן לו הגביר זהב אחד

ראה שזה טוב והלך לחטוב עוד עצים

עד שקיבץ שישה זהובים וקנה שוב כל הסעודה

והסעודה הייתה סעודה

[ובזה הלשון אמר רבינו ז"ל: "אין דיא סעודה איז גיוון א סעודה"].

והמלך הלך שוב אחרי חלון ביתו לראות

וראה שזה יושב והמשקה והמאכלים לפניו.

והוא שמח מאוד.

הלך המלך ונכנס לתוך הבית וראה כנ"ל.

ושכב גם כן שם כמו בלילה הראשון

ובבוקר עמד האיש וליוה את המלך

ושאל לו: מאין אתה לוקח זאת

כי צריך להוציא עליו ממון?

והשיב לו, דרכי היה לתקן כל הדברים שנתקלקלו

ואחר כך גזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן

וחטבתי עצים עד שקבצתי ממון לזה כנ"ל.

והלך המלך מאיתו

וגזר שלא יתנו לשום אדם לחטוב עצים.

ויהי כאשר בא אל האדם לחטוב עצים

והשיב לו שגזר המלך גזר דין שלא ליתן לשום אדם לחטוב עצים

וירע בעניו, כי אין כסף.

אך בטח בה'.

והלך וראה אחד מנקה דיר

ושאל אותו, מי אתה שתנקה דיר?

השיב לו חיזרתי ולא מצאתי מי שינקה לי

והוכרחתי לנקות בעצמי.

אמר לו: תן לי ואני אנקה.

עמד וניקה אותה

ונתן לו שני זהובים

וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל

והלך לביתו

[והסעודה הייתה סעודה]

והיה שמח מאוד.

הלך המלך שוב לראות וראה שוב ככל הנ"ל

ונכנס לבית כנ"ל.

הלך המלך וגזר שלא ליתן לשום אדם לנקות דיר.

בבוקר הלך האיש לחזור לנקות דירים

והשיבו לו שהמלך גזר על זה כנ"ל.

הלך האיש והשכיר עצמו לאיש חיל

אצל המיניסטר שלוקח חיל למלך

כי יש חיל שלוקחים אותם בזרוע מה שמגיע לו מהמדינה

ויש חיל ששוכרים אותם.

והלך הוא והשכיר עצמו לאיש חיל

והתנה עם המיניסטר שאינו משכיר עצמו לעולם

כי אם לזמן

ובכל יום ויום בבוקר ייתן לו שכרו.

והמיניסטר הלביש אותו תיכף בבגדי אנשי חיל

ותלה לו חרב בצידו

ושלח אותו למקום שצריך.

אחר כך לעת ערב כשעשה כל פעולתו

השליך הבגדים מעליו וקנה לו כל הסעודה הנ"ל

והלך לביתו

[והסעודה הייתה סעודה]

והיה שמח מאוד.

הלך המלך שוב לראות

וראה שהכל מוכן לפניו והוא שמח מאוד כנ"ל

ונכנס לביתו ושכב כנ"ל

ושאל אותו כנ"ל

וסיפר לו ככל הנ"ל.

הלך המלך וקרא למיניסטר

וציוה עליו שלא ירים את ידו לשלם משכורת לשום אדם באותו היום.

בבוקר הלך למיניסטר שישלם שכרו עבור היום

ולא רצה

שאל לו: הלא התניתי עמך שתשלם לי בכל יום?

השיב לו, שהמלך גזר שלא לשלם לשום אדם היום.

וכל מה שטען עמו לא הועיל.

והשיב לו מוטב שאשלם לך מחר בעד שני ימים

והיום אי אפשר לשלם לך.

מה עשה?

הלך ושבר חתיכה מהחרב ותיקן שם עץ במקומה

ולא היה נראה וניכר מבחוץ כלל

והלך ומישכן אותה החתיכה

וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל

[והסעודה הייתה סעודה].

הלך שוב המלך וראה

שהשמחה בשלמות כמקודם

ונכנס שוב לביתו ושכב שם כנ"ל, ושאל אותו כנ"ל

וסיפר לו ככל הנ"ל

שהוכרח לשבור הלהב של החרב מן הקתא

והשכין אותה כדי לקנות לו צרכי הסעודה

ואחר כך כשאקבל מעות בעד אותו היום

אפדה ואתקן את החרב שלא יהיה ניכר כלל

כי אני יכול לתקן כל הדברים שנתקלקלו

[ולא יגיע שום היזק למלך].

הלך המלך לביתו

וקרא את המיניסטר

וציוה עליו באשר שיש אדם שחייב מיתה

בכן תקרא אותו האיש חיל ששכרת שיהיה איש חיל

ותצווה אותו דווקא

שהוא יחתוך ראשו של החייב מיתה.

הלך המיניסטר ועשה כן

וקרא אותו ובא לפני המלך.

והמלך ציווה שיתאספו כל השרים

כדי לראות השחוק הזה

שנמצא איש שנעץ חתיכת עץ במקום החרב.

והוא בא לפני המלך

ויפול לפני רגליו ושאל לו

אדוני המלך על מה נקראתי?

השיב לו המלך

כדי לחתוך הראש של החייב מיתה.

השיב לו והתחנן לפניו

באשר שמעולם לא שפך דם

בכן יקרא אחר לזה.

והמלך השיב לו

שהוא דווקא מוכרח עתה לשפוך דמו

אמר למלך

האם יש פסק ברור על זה

ואולי אין הדין ברור שהוא חייב מיתה

ואני לא שפכתי דם מעולם

מכל שכן שאשפוך דם שאינו ברור אם הוא חייב מיתה.

השיב לו המלך בודאי הדין ברור שהוא חייב מיתה

כי בודאי יש פסק על זה

ועתה מוכרח דווקא שאתה תשפוך את דמו.

ראה שאי אפשר לפעול אצל המלך.

פנה בעצמו אל השם יתברך ואמר

אל שדי

אני לא שפכתי דם מעולם

ובאם זה האיש אינו חייב מיתה

יהיה נעשה מהברזל עץ

וחטף החרב ושלפה מתערה

וראו הכל שהוא עץ ונעשה שם שחוק גדול.

ראה המלך שהוא איש נאה כזה ופטרו לשלום.
שיחות הר"ן - אות קי
שיחות הר"ן - אות קי יש כמה שטותים ובלבולים המתדבקים ומתחברים בהמח ובפרט בלבולי האמונה ועל ידי השנה נפרדים מהמח וביותר מועיל השנה לאמונה כנזכר לעיל
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1
...את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1 רבות נכתב בשבח ובמעלת הלימוד של הספר ליקוטי מוהר"ן (ראה כאן). יחד עם זאת לכל אחד ישנם קשיים שונים ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, כל אחד ומניעותיו הוא. מי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהמניעות הגדולות ביותר ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, מגיעה דווקא מהצד של ה"יצר הטוב". וכמו שאמר רבנו מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה . דהיינו שהיצר הרע מפיל את האדם על ידי זה שהוא מציע לו לעשות דברים "חיוביים" שונים שגורמים לו לבסוף לעשות דברים לא חיוביים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצח - כְּשֶׁאֶחָד צוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצח - כשאחד צועק להשם יתברך כשאחד צועק להשם יתברך אומרים לו לסע כמו שכתוב: "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו".
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עא - קָּשֶׁה מְאד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עא - קשה מאד להיות מפרסם דע, שקשה מאד להיות מפרסם כי מה שהוא מפרסם, הוא מזיק לו מאד כי לפעמים צריך לסבל יסורים בשביל רבים, כמה שכתוב: "ובחברתו נרפא לנו" כי מאחר שהוא מפרסם, על כן הוא בבחינות: "לכן אחלק לו ברבים" על כן צריך לסבל יסורים בשביל רבים כי עליו נאמר: "ובחברתו נרפא לנו" רק שיש כמה בני אדם שצריכים להיות מפרסמים ועושים אותם דוקא מפרסמים אבל יש צדיקים שמקבלים מעצמם יסורים עליהם בשביל ישראל ובזה מחליפין השפע כמבאר למעלה בסימן ס"ג על פסוק "ובשתים יכסה פניו"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא
...לא - אית לן בירא בדברא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אמרו לה, אית לן בירא בדברא, עילי למתא. איתי פארי, שדא להו אמר להו, אפשלי לי חבלי דפארי, ואעילה. אמרו לה, ומי איכא דמפשל חבלי מפארי. אמר להו, ומי איכא דמיתי בירא מדברא למתא רש"י: דפארי סבין. עשו לי חבל מסבין. ואם אין אתם עושים שאלתי, אף אני לא אעשה שאלתכם. א. צדקה היא בחינות הגלגלים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא החוזר בעולם ובשביל זה יש בה שש ברכות ואחת עשרה ברכות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הנותן פרוטה לעני מתברך בשש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמז - "תֵּיקוּ" - הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמז - "תיקו" - הוא בחינת מחסר תקון איתא בזוהר הקדוש: ש"תיקו" הנאמר בש"ס הוא בחינת מחסר תקון דהינו שנחסר הנון של תיקון ונעשה תיקו ודע שזאת הנון פשוטה כשנחסרת מהתיקון ונעשה בחינת תיקו כנ"ל אזי היא נשפלת ונכפפת ונעשה מזה בחינת קינות שהוא אותיות תיקון, רק שהנון נכפפת כנ"ל ה' יגאלנו ויתהפכו הקינות לתיקון, ויתתקן התיקו הנ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אָנכִי ה' אֱלהֶיךָ
...ה' אלהיך [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים א. כשאדם יודע שכל מארעותיו הם לטובתו זאת הבחינה היא מעין עולם הבא כמו שכתוב: "בה' אהלל דבר באלוהים אהלל דבר" וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "ביום ההוא יהיה ה' אחד" וכו' והקשו: וכי האידנא לאו הוא אחד ? ותרצו חכמינו, זכרונם לברכה. האידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב ועל הרעה דין אמת ולעתיד כלו הטוב והמטיב שיהיה שם ה' ושם אלהים אחדות אחד ב. וזאת הבחינה אי אפשר להשיג אלא כשמעלה בחינת מלכות...
שיחות הר"ן - אות רכו - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
שיחות הר"ן - אות רכו - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה פעם אחת שחק ואמר אם היו מניחין לכנס מת אחד בין המחקרים כשיושבין וחוקרין בחכמתם היו מתבטלים כל החכמות שלהם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'
...בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו' [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'. כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות כדי להיטב לזולתו כי מידתו להיטב והיה אורו מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו' וכ"ש כולם בחכמה עשית והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה אבל היו בבחי' אין סוף כי לא היו מוגבלים וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל...
חיי מוהר"ן - טז - שיחות השיכים להתורות
...אות טז לענין המקיפים המבארים בהתורה עתיקא סימן כ"א שכל אחד ישיג לעתיד כפי טרחו ויגיעתו וכו' בעבודת ה' אמר שיש עבדות כאלו בזה העולם שזוכין על ידם שגם בעולם הבא יזכה בכל פעם לעלות מדרגא לדרגא ולהשיג בכל פעם מקיפין חדשים ומה שכתב שם בענין מרים שפגמה בכבוד משה, ואהרון בקש: "אל נא וכו' בצאתו מרחם אמו" שזה בחינת ענש היבום עין שם יש בזה נפלאות גדולות כי רמז בזה על בתו מרים זכרונה לברכה שהיתה כלתו של הרב הגאון הצדיק וכו' הרב ליבוש מוואלטשיסק זכר צדיק לברכה, שנסע לארץ ישראל עם כל בניו ועל ידי זה נסעה גם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 03_10_2025 השעה 05:30:49 - wesi2