...היא רוחניות ואשר זך וישר פעלו ושכלו רוחני יכול לתפס כל התורה כלה ולא ישכח דבר כי דבר רוחני אינו תופס מקום ויכולה התורה להתפשט ולשכן בשכלו אך מי שהוא מגשם דברי התורה ועושה ממנה ממשות אזי יש לה שעור וקצבה כמה הוא יכול לתפס בשכלו ולא יותר ואם ירצה להשיג יותר, אזי ידחה מה שכבר נכנס בשכלו כדרך כל דבר גשמי אם הוא כבר מלא, אם ימלאנו יותר, ידחה מה שהיה בו כבר וזהו: "לא ימוש ספר התורה": "וימש חשך" כלומר הזהר שלא תהיה ממשות וגשמיות בדברי התורה 'מפיך' כלומר...

...קכו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קכו דרכנו היה להיות אצלו על ראש השנה ועל שבת חנוכה ועל חג השבועות ובאלו השל שה זמנים היינו אצלו תמיד מיום שקבע דירתו פה ברסלב. והיה מצוה ומזהיר להיות אצלו באלו השל שה זמנים והיה תמיד אומר תורה נפלאה באריכות גדולה באלו הזמנים. הינו בראש השנה היה אומר התורה בין השמשות בין יום ראשון לשני, והתחיל בין השמשות ונכנס הרבה לתוך ליל שני של ראש השנה. ובשבת חנוכה אמר התורה בסעדה שלישית, ובשבועות היה אומרה גם כן...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין וכשיבוא השלישי אף שאינו יודע כלל מענינם אזי יסכים עם אחד יותר מעם חברו זה מחמת שהאחד סמוך לשרשו יותר מחברו כי בודאי אי אפשר שיהיו שוים לו כאחד כי אין שני אנשים שוין ואם כן בודאי אחד סמוך יותר ומזה בא שהוא מסכים עם זה והבן

...כל היום בשמחה אזי בנקל לו ליחד לו שעה ביום לשבר את לבו ולהשיח את אשר עם לבבו לפני השם יתברך כמבאר אצלנו כמה פעמים אבל כשיש לו עצבות חס ושלום, קשה לו להתבודד ולפרש שיחתו ועין במקום אחר [לקמן ע"ד] כמה האדם צריך להתחזק להיות שמח תמיד וביותר בשעת התפילה ושצריכין להכריח עצמו בכל כחותיו לזכות לשמחה ואמר כי לזכות לשמחה זה קשה וכבד להאדם לזכות לזה יותר משאר כל העבודות ענה ואמר: כפי הנראה שאי אפשר לבוא לשמחה כי אם על ידי עניני שטות, לעשות עצמו כשוטה ולעשות...

...שראינו מרבנו, זכרונו לברכה אין אנו עוסקים בזה לספרם כי אין זה שבח אצלו כלל לפי עצם הפלגת מעלתו רק ספרנו מה שנוגע לעבודתו יתברך למען יתעורר המשכיל החפץ באמת כי אין שום תרוץ בעולם וכל אדם יכול לזכות למעלות גבהות אם ילך ויתנהג בדרכי רבנו, זכרונו לברכה, שמבארים כאן בספר זה והעקר להיות רגיל מאד בתפילות ובקשות הרבה מאד ובפרט לדבר בינו לבין קונו בלשון שמדברים בו להרבות בשיחה לפניו יתברך לרצותו ולפיסו יתברך ולהתחנן לפניו שיקרבו לעבודתו באמת ודי בהערה זו...

...אם ישב עצמו על הספר, ויסתכל על אותיות התורה יכול לראות חדשות ונפלאות הינו שעל ידי הסתכלותו היטב היטב על אותיות התורה יתחילו האותיות להאיר ולהצטרף בבחינת אותיות בולטות ומצטרפות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ואזי יראה נפלאות צרופים חדשים ויכולין לראות בהספר מה שבעל המחבר לא כון לזה כלל וזה אפשר אפילו אדם פשוט כי אדם גדול יכול לראות זאת בלא יגיעה רק אפילו אדם פשוט לגמרי יכול להשיג ולראות חדשות כנ"ל אם ישב עצמו ויסתכל על אותיות התורה כנ"ל אך שלא יעמיד...

...כי היה מפרסם שאמרו שבשנה זו יבוא ודעתו לא היתה נוטה לזה ואמר אז שקדם שיבוא משיח לא אחד יהיה שיצעק על אמונה כי כמה צדיקים שיהיו אז יהיו צועקים בקול גדול על אמונה כמוני היום עד שיהיה נחר גרונם, ולא יועיל ומה שכתוב: "כל הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו" ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה שיאמרו לפני הצדיקים קדוש הוא כפשוטו כי בודאי הצדיקים שישארו אז ויתחזקו וישארו באמונתם הקדושה יהיו ראויים לומר לפניהם אפילו יותר מזה מאחר שישארו קימים באמונה ולא יניחו...

...ח"ב - תורה כג - בענין השמחה בענין השמחה על פי משל שלפעמים כשבני אדם שמחים ומרקדים אזי חוטפים איש אחד מבחוץ שהוא בעצבות ומרה שחרה ומכניסים אותו בעל כרחו לתוך מחול המרקדים ומכריחים אותו בעל כרחו שיהיה שמח עמהם גם כן כן יש בענין השמחה כי כשאדם שמח אזי המרה שחרה ויסורים נסתלקים מן הצד אבל מעלה יתרה להתאמץ לרדף אחר המרה שחרה דוקא להכניס אותה גם כן בתוך השמחה באפן שהמרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה שיהפך המרה שחרה וכל היסורים לשמחה כדרך הבא לתוך השמחה שאז מגדל...

...תתקרב לצדיק. איפה רבי נחמן מברסלב אומר שמי שרוצה כבוד, צריך לחזור בתשובה כדי לקבל כבוד. (דהיינו שכבוד זה טוב) ? ואיפה רבי נחמן מברסלב אומר שמי שרוצה להרגיש שהוא "משהו", אז הוא צריך להתקרב לצדיק, כדי לקבל "גדולה" (דהיינו שגדולה זה טוב) ? ואיך זה מסתדר עם זה שגאווה זה רע? רמז: כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים רבי נחמן מברסלב מביא שלעתיד לבוא יתהפך הכבוד. כי כרגע הכבוד הוא אצל העכו"ם ולעתיד לבוא הוא יהיה אצל ישראל. כיצד הדברים קשורים...

...מחלקת ואמר שלכאורה מאי אכפת שזה מדבר על זה אך באמת על ידי מחלקת שחולקים על אחד יכולין חס ושלום, להפיל אותו ממדרגתו חס ושלום וכעין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, שרצו למנות גם את שלמה המלך עליו השלום וכו' עד שבא דוד ונשתטח לפניהם וכו' כי היה להם כח לדחותו חס ושלום, על ידי דבוריהם ואמר שזה שאמר דוד המלך, עליו השלום 'שרים רדפוני חנם' הינו שגדולים ושרים רדפוני, אני יודע שהוא בחנם שאינם פועלים כלל במחלקתם עלי והסימן, כי "ומדברך פחד לבי" שאני מפחד מדבריך...