breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אַקְרוּקְתָּא

עיקר התורה הנ"ל הוא:

וְהַתִּקּוּן הוּא שֶׁיּוּכַל לִשְׁמעַ נְגִינָה מִכָּל אָדָם

הוּא עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בַּלַּיְלָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

והדבר כמובן צריך עיון, מה הקשר בין הדברים?

עניין נוסף:

כאן breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז

רבי נחמן מברסלב מבאר את אותו הדיבור של רבה בר בר חנה בצורה אחרת ושונה.

כיצד הדברים עולים בקנה אחד זה עם זה? ז"א מדובר 2 הפירושים הם בעצם פירוש אחד? כיצד הם נכנסים וכלולים זה בזה?

תשובה:

כדי להבין את העניין הזה, יש להבין מהו העניין של תורה שבכתב אל מול תורה שבעל פה? ומדוע תורה שבעל פה היא דווקא בחינת לילה? ואיך זה מאפשר לשמוע נגינה מכל אדם? וכולי.



ונקדים מספר הקדמות לגבי תורה שבכתב ותורה שבעל פה:

כאן breslev.eip.co.il/?key=484 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זֶה בְּחִינַת מְחָאַת כַּף אֶל כַּף

מבואר שעל ידי מחיאת כף אל כף, על ידי זה נכללת התפילה בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה.

ותורה שבכתב היא בחינת יד כותבת ותורה שבעל פה היא בחינת יד חותמת.

כאן breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים

מבואר כי התורה בכללותה יוצאת מחוכמה עילאה. ועל ידי המחלוקת, על ידי זה נוצרים ספרים שהם בחינת תורה שבעל פה. ועל ידי תורה שבעל פה, יש שלמות לתורה שבכתב. כי אין שלמות לתורה שבכתב, אלא על ידי תורה שבעל פה.

כאן breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כוח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת

מבואר כי יש לעכו"ם שליטה רק בתורה שבכתב, אך לא בתורה שבעל פה.

כמו כן מבואר שם כי בחינת תורה שבעל פה נמצאת בכל אחד ואחד ישראל.

וכאן breslev.eip.co.il/?key=2417 - שיחות הר"ו - אות רסא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן

מבואר כי תורה שבכתב היא בחינת שם הוויה כפי שהוא נכתב, והוא בחינת שמש.

ותורה שבעל פה היא בחינת שם אדנות כפי שהוא נקרא, וכן היא בחינת שם אלוהים, והיא בחינת לבנה.

ומבואר שם כי בעולם הזה התורה שבכתב ושבעל פה הן רחוקות אחת מהשניה, כי שם הוויה לא נקרא כפי שהוא נכתב. אך בעולם הבא יהיה יחוד קוב"ה ושכינתיה, ואז יהיה חיבור בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה. ואז ממילא יהיה שלמות גם לתורה שבכתב כנ"ל.

כאן breslev.eip.co.il/?key=594 - קיצור ליקוטי מוהר"ן - ח"א - ג - אקרוקתא

מבואר כי על ידי לימוד תורה שבעל פה בלילה, על ידי זה יכול לשמוע נגינה מכל אדם. ודווקא כאשר הלימוד הוא לשמה. ולימוד בלילה הוא בחינת לימוד תורה לשמה.

כאן breslev.eip.co.il/?key=41 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תְּהִלָּה לְדָוִד

מבואר כי תורה שבעל פה היא השכינה!

גם מבואר שם כי תלמיד חכם נקרא דייקא כשלומד תורה שבעל פה ולא רק תורה שבכתב.

גם מבואר שם כי השכינה בגלות כאשר לומדים תורה שבעל פה שלא לשם שמים.

גם מבואר שם כי הצדיק האמת יודע מאיזה צירופי הלכות שבתורה שבעל פה, נעשו הביזיונות שהוא מקבל מהתלמיד חכם שד יהודי שלומד שלא לשמה. והצדיק מקשר את התורה שבעל פה שבפה של הלמדן שחולק עליו, לשורשה... ועל ידי זה נעשה יחוד קוב"ה ושכינתיה.

כאן breslev.eip.co.il/?key=477 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת

מבואר שהתורה שבעל פה תלויה בצדיק הדור, שהוא התורה שבעל פה.

כאן breslev.eip.co.il/?key=259 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה

מבואר כי תורה שבעל פה היא בחינת חווה, בחינת "שלא כסדר", בחינת המלכות. וצריך לקשר אותה לבחינת אדם, שהיא בחינת "כסדר" עיי"ש.

*

והעניין הוא כדלקמן:

הקב"ה כתב ספר. הספר הוא הבריאה, דהיינו כל העולמות הם הספר של השי"ת.

והנה פניו שכלו וחוכמתו של כותב הספר נמצאים בתוך ספרו כמובא.

והיינו שהשכל של השי"ת מלובש כולו במעשה הבריאה.

כי את השי"ת אי אפשר להשיג ישירות, אלא דווקא באמצעות הצמצומים השונים של הבריאה.

והנה הבריאה היא בחינת התורה שבכתב, כי אותה כתב השי"ת.

אך שלמות התורה שבכתב הוא דייקא על ידי תורה שבעל פה.

היינו כי למרות שהשי"ת ברא את הבריאה והיא כולה הספר של השי"ת, אף על פי כן, השי"ת עצמו נסתר בתכלית ההסתרה בתוך הבריאה.

ומדוע הסתיר השי"ת את עצמו בתוך הבריאה ולא גילה את עצמו בתוך הבריאה?

תשובה: כדי לתת חיות לעולם. היינו כי השכל של השי"ת הוא מאוד גדול, ואם הוא היה כפי מה שהוא ללא צמצום, לא הייתה חיות לעולם כלל.

ומשום כך הוצרך השי"ת לצמצם את עצמו בתוך הבריאה, ולהסתיר את עצמו וכולי. וכל זה רק כדי לתת חיות לבריאה.

ומאחר שהשי"ת הסתיר את עצמו בתוך הבריאה, ממילא יש בבריאה 2 בחינות. בחינת סם חיים ובחינת סם המוות. בחינת טוב ורע וכולי.

ומי שזכה נעשה לו סם חיים ומי שלא זכה נעשה לו סם המוות.

כי עיקר שלמות התורה שבכתב, היינו שלמות הבריאה, הוא דייקא על ידי תורה שבעל פה שהיא לא נכתבה אלא היא רק בעל פה.

פירוש: כי באמת השכל של השי"ת מלובש בכל דבר. דהיינו סודות התורה שמלובשים בכל מקום בבריאה, אפילו במקומות הנמוכים ביותר וכולי.

והתורה שבעל פה שאינה כתובה, היא בעצם סודות התורה שמלובשים בבריאה, דהיינו התורה דעתיקא סתימאה שמלובשת בכל דבר בעולם...

והנה, בעולם הזה סודות התורה האלו נסתרים מהאדם, ולכן שם הוויה אינו נקרא כפי שהוא נכתב, משום שבחינת לפני הבריאה נסתרת ואינה ידוע לבני האדם.

והלמדן הוא זה שפוגם בתורה שבעל פה, היינו שהוא אינו מבין את הסודות שמלובשים בכל דבר. ומשום זה הוא חולק על הצדיק.

וזו בחינת לימוד תורה שלא לשמה, אלא כדי שיתקרא רבי, היינו הגאווה שדוחקת את רגלי השכינה, ושלא מאפשרת לאדם לגלות את מלכותו של השי"ת על ידי סודות התורה האלו, שהיא התורה דעתיקא.

אך הצדיק האמת שיודע את הסודות שמלובשים בכל דבר, הוא דייקא לוקח את הדיבורים של הלמדן שמבזה אותו, דהיינו לוקח את כל הצמצומים השונים שיש בעולם שהם בחינת פגם התורה שבעל פה, והוא מקשר את כולם לשורשם.

כי הצדיק האמת יודע כיצד התורה דעתיקא מלובשת בכל דבר.

ושלמות התורה שבעל פה, היא דווקא כשהיא לשמה ובבחינת לילה.

היינו כי שלמות התורה שמלובשת בבריאה, היא דייקא כאשר האדם הוא בחינת אין, שאז מתגלים לו סודות התורה, שזו בחינת לשמה שהיא ללא גאווה כלל, אלא רק כדי להעלות את השכינה לשורשה.

וכאשר האדם לומד את התורה דעתיקא שמלובשת בבריאה, זו בחינת התורה של העולם הבא, שהיא עושה יחוד בין הקב"ה לבין השכינה.

ותורה שבעל פה היא בחינת לילה, על שם עומק המושג. היינו כי סודות התורה הם עמוקים וכולי. ולכן הם בחינת לילה. כמו כן לילה היא בחינת מסירות נפש, היינו שמשחיר את פניו על בניו כעורב, שלומד בעיון במסירות נפש, שעל ידי זה זוכה להתגלות סודות התורה וכולי.



ונבאר בעניין הזה עוד משהו, והוא:

כי באמת לכל דבר בעולם יש צמצום נמוך יותר שלו ושורש גבוה יותר שלו.

ותורה שבעל פה בשורשה היינו השכינה, והיינו סודות התורה דעתיקא, ולימוד בלילה היינו לימוד במסירות נפש שהיא בחינת אין וכולי.

יחד עם זאת, הלבוש הגשמי והצמצום של העניין הנ"ל עבור המון העם, הוא על ידי לימוד תורה שבעל פה כפשוטו. ולימוד בלילה כפשוטו. ולימוד בעיון כפשוטו.

כי אצל המון העם, על ידי שילמדו תורה שבעל פה בעיון בלילה, על ידי זה יזכו בבוא הזמן ללימוד התורה דעתיקא הנ"ל. כי התורה דעתיקא היא השורש וכולי, והיא התכלית וכולי...

בעניין מהו לימוד לשמה, ראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=429 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנט - דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי וְהִיא הַשְּׁכִינָה

*

ועכשיו נבאר מספר דברים מהמובאות הנ"ל:

כאן breslev.eip.co.il/?key=484 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זֶה בְּחִינַת מְחָאַת כַּף אֶל כַּף

מבואר שעל ידי מחיאת כף אל כף, על ידי זה נכללת התפילה בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה.

ותורה שבכתב היא בחינת יד כותבת ותורה שבעל פה היא בחינת יד חותמת.

מחיאת כף אל כף, היינו על ידי אמונה שלמה שבה האדם כולל את בחינת אחרי הבריאה בבחינת לפני הבריאה. כי פתיחת הידיים היא עניין הבריאה. ועניין מחיאת כף אל כף, היינו הכללת הבריאה בלפני הבריאה.

ובחינת לפני הבריאה היא בחינת תפילה. וכאשר כולל את הבריאה בלפני הבריאה, על ידי זה יש שלמות לתורה שבכתב דהיינו לבריאה. על ידי שלמות התורה שבעל פה. היינו על ידי התגלות סודות התורה שמלובשים בבריאה. ועל ידי זה התורה נכללת בבחינת תפילה.

כי התורה היא בחינת בריאה. והתפילה היא בחינת לפני הבריאה. ועל ידי אמונה שלמה, על ידי זה נכללות כל הבחינות של התורה בבחינת תפילה שהיא לפני הבריאה.

ותורה שבכתב היא בחינת יד כותבת, היינו מה שכתוב ומה שגלוי. אך התורה שבעל פה היא בחינת יד חותמת, כי היא נסתרת בחינת חותם שמסתיר את מה שכתוב. וכן היא חתומה ומוסתרת.

וגם מובא כי החותם מהפך את הכתב שעל גביו, היינו כי התורה שבעל פה בזמן הזה היא בגלות, כי התורה דעתיקא התהפכה לגמרי והיא נסתרת לגמרי בעולם הזה, שזו בחינת חותם שמהפך את מה שכתוב בו.

ושלמות התורה שבעל פה, היינו לגלות את מה שנסתר ונעלם, ולהפוך את בחינת פנימי לבחינת חיצוני.



כאן breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים

מבואר כי התורה בכללותה יוצאת מחוכמה עילאה. ועל ידי המחלוקת, על ידי זה נוצרים ספרים שהם בחינת תורה שבעל פה. ועל ידי תורה שבעל פה, יש שלמות לתורה שבכתב. כי אין שלמות לתורה שבכתב, אלא על ידי תורה שבעל פה.

התורה כולה יוצאת מחוכמה עילאה, כי כל הבריאה יוצאת מבחינת לפני הבריאה. וגם התורה של משה רבנו, היא רק צמצום ולבוש גשמי של התורה דעתיקא.

ועל ידי המחלוקת, היינו על ידי שהאדם שואל שאלות שזו בחינת מחלוקת, שזו בחינת המלחמה שהייתה בין השדים במעשה מחיגר, על ידי זה נכתבים ספרים, דהיינו על ידי השאלות האדם מגלה תשובות.

ועל ידי התשובות האדם משלים את דעתו. ובסופו של התהליך (כי זה תהליך ארוך), האדם משלים את דעתו לגמרי, וזוכה להשיג את מה שיש ביד אנושי להשיג. ואז זוכה לגלות את סודות התורה, דהיינו התורה שבעל פה שמלובשת בעולם הזה. כי היא לא כתובה, אלא רק מלובשת.

ועל ידי זה נעשה שלמות לתורה שבכתב היינו לבריאה. כי שלמות הבריאה היא כאשר היא מקושרת ללפני הבריאה.

וגם שלמות התורה של משה רבנו, היא רק כאשר היא נכללת בבחינת תורת ה ממש, דהיינו כאשר האדם מבין את פנימיות התורה דעתיקא שמלובשת בתורה של משה רבנו. וזאת הבחינה היא שלמות התורה שבעל פה.



כאן breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כוח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת

מבואר כי יש לעכו"ם שליטה רק בתורה שבכתב, אך לא בתורה שבעל פה.

כמו כן מבואר שם כי בחינת תורה שבעל פה נמצאת בכל אחד ואחד ישראל.

כי כל השליטה של העכו"ם דהיינו הגאווה והכפירות, הוא רק בתורה שבכתב, היינו בבחינת העולם הזה, שבו הכל נמצא בהסתרה.

אך גם העכו"ם אין להם שליטה בבחינת תורה שבעל פה, היינו בבחינת סודות התורה שנמשכים כולם מלפני הבריאה ששם הכל טוב, ואין שם שום אחיזה לשום רע.

כי בלשון הקודש היינו שלמות הדיבור, היינו שלמות המלכות, היינו שלמות הבריאה, היינו בחינת לפני הבריאה, בזה אין לעכו"ם שום שליטה. כי שם הכל טוב כנ"ל.

אך כל השליטה של העכו"ם הוא דווקא מלשון תרגום כמובא, כי התרגום הוא מעורב טוב ורע, ולכן יש שם שליטה ללשונות העכו"ם בלשון תרגום.

היינו כי יש לרע אחיזה רק בבחינת אחרי הבריאה שבו מעורב טוב ורע, אך לא בבחינת לפני הבריאה שהוא בחינת שלמות הדיבור / לשון הקודש וכולי.

ויש לשים לב לכך, שגם למדן שלומד את תורתו שלא לשמה, וגם כל אדם רגיל בעולם שלא נכלל בא"ס, גם הוא נכלל בבחינה הזאת של העכו"ם. כי גם הוא מעורב טוב ורע.

ואדם הראשון לפני החטא אצלו הייתה שלמות התורה שבעל פה, ואחרי החטא נעשה פגם וכולי.

לגבי לשון הקודש, לשון תרגום וכולי, ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=63 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק



וכאן breslev.eip.co.il/?key=2417 - שיחות הר"ו - אות רסא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן

מבואר כי תורה שבכתב היא בחינת שם הוויה כפי שהוא נכתב, והוא בחינת שמש.

ותורה שבעל פה היא בחינת שם אדנות כפי שהוא נקרא, וכן היא בחינת שם אלוהים, והיא בחינת לבנה.

ומבואר שם כי בעולם הזה התורה שבכתב ושבעל פה הן רחוקות אחת מהשניה, כי שם הוויה לא נקרא כפי שהוא נכתב. אך בעולם הבא יהיה יחוד קוב"ה ושכינתיה, ואז יהיה חיבור בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה. ואז ממילא יהיה שלמות גם לתורה שבכתב כנ"ל.

כי בעולם הבא יתגלו סודות התורה שיש בכל דבר, ואז יתבטל כל הרע שאוחז בתורה שבעל פה, שהוא בחינת סתרי התורה שנמצאים בעמקי הקליפות וכולי.

* תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 2.