רבי נחמן מברסלב מביא, כי הכרחי שימצאו סתירות וקושיות בדברים שלו.
היכן הוא מביא עניין זה? ומה פשר עניין זה?
דבר נוסף, איך כל זה קשור לעניין של רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א
לגבי ה' הדעת, שבו תלוי ההולדה.
ואיך זה קשור לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה
תשובה:
רבי נחמן מברסלב מביא כי על הצדיק מוכרח שיהיו קושיות, כי הצדיק דומה לבורא שגם עליו יש קושיות.
ופשר העניין הוא:
כי הצדיק האמת זוכה לכך שדעתו יונקת מדעתו של הבורא. ואין חילוק בין דעתו של הבורא לדעתו של הצדיק בשום צורה, אלא רק ברמת העמקות בלבד.
כי דעתו של הבורא נבדלת מדעתם של בני אדם בחמישה דברים כמובא.
דהיינו שבני אדם בשכל אנושי מתייחסים למציאות בצורה שונה מאשר הבורא מתייחס למציאות.
והכל תלוי באלו ה 5 דברים שבהם נבדל מדעו של הבורא ממדעו של האדם.
והנה הצדיק יש לו "עיני ה", דהיינו שלצדיק יש את השכל של הבורא, דהיינו שהצדיק שמוציא את שכלו מכוח אל הפועל בשלמות, הוא דייקא זוכה לשכל הנקנה שהוא מעל השכל האנושי, ואז אין הבדל בין דעתו של הצדיק לבין דעתו של הבורא.
והנה, השכל הזה של הצדיק הוא מאוד גדול. כ"כ גדול שהוא אינו נכנס כלל בשכל אנושי. דהיינו ששכל אנושי אינו יכול להכיל כלל את השכל הזה בשום צורה, כי השכל הזה הוא על אנושי.
כי בשכל אנושי לא ניתן לעבור את הקושיות שבאות מהחלל הפנוי.
כי יש שאלות שאין עליהן תשובה. שהן השאלות שבאות מהחלל הפנוי. וגם לרבי נחמן מברסלב עצמו וגם לשום בריה אנושית אין תשובה לשאלות האלו, כמ"ש רבי נחמן מברסלב עצמו.
אך הצדיק מחמת זה שיש לו שכל כ"כ גדול, מחמת זה אין לו בכלל את השאלות האלו.
כי השורש של כל השאלות האלו, הוא הצמצום של השכל האנושי בלבד.
אך הצדיק שיש לו שכל על אנושי, בשכל שלו השאלות האלו לא נכנסות בכלל.
כמו שאצל האדם השכל של הצדיק לא נכנס, כך אצל הצדיק הקושיות של האדם בכלל לא נתפסות בשכל שלו.
ומאחר שהשכל של הצדיק כ"כ גדול, לכן בהכרח שיהיו עליו קושיות.
כי שורש הקושיות שיש גם על הבורא וגם על הצדיק, השורש הוא בכך שדעתו ושכלו של הבורא שונה משכל אנושי רגיל.
והצדיק שנכלל באין סוף, השכל שלו הוא כמו השכל של האין סוף, וממילא הוא מתנהג כמו הבורא עצמו, וממילא מוכרח שיהיו עליו שאלות.
והנה, גם על הצדיק יש 2 סוגים של שאלות.
ז"א כל החילוק שרבי נחמן מברסלב עשה בין שאלות שבאות מהחלל הפנוי לכאלו שלא באות מהחלל הפנוי, החילוק הזה שייך גם לגבי הקושיות על הצדיק.
כי יש 2 סוגי שכל. יש את השכל של זעיר אנפין, שהוא השכל של העולם הזה.
ויש גם את השכל של עתיקא סתימאה, שהוא השכל של העולם הבא.
וכל השאלות שאינן נמשכות מהחלל הפנוי, הן החוכמות של זעיר אנפין, שאפשר למצוא להן תשובה.
אך מחמת שהצדיק זוכה לשכל של העולם הבא, ממילא הוא כבר נמצא בשכל של עתיקא סתימאה, וממילא בהכרח שיהיו עליו שאלות שאין עליהן תשובה בשכל אנושי.
כי הצדיק בהכרח שיראה שהוא סותר את עצמו.
כי התורה של הצדיק היא בחינת בריאת העולם שהיא נגד השכל, שמאחדות פשוט יהיו פעולות משתנות.
והתורה של הצדיק היא בחינת בריאת העולם ממש.
כך שבהכרח שיהיו קושיות על הצדיק.
ואדרבה, זה השבח של הצדיק שיש עליו קושיות.
כי השכל שלו כ"כ גדול וכולי...
*
יש להוסיף בעניין זה, את מ"ש רבי נחמן מברסלב כי המקיפים השכליים של הצדיק האמת, הם מעל הזמן. כי כל הזמן שבעולם אינו מספיק לתרץ את הקושיות שיש על השכל של הצדיק.
והצדיק האמת מחמת שהוא מעל הזמן, לכן הקושיות האלו בכלל לא קיימות אצלו.
וכל זמן שהאדם נמצא בתוך בחינת הזמן והמקום, הוא אינו יכול להשיג את השכל של הצדיק שהוא כ"כ גדול שכל הזמן שבעולם לא מספיק לבאר את השכל שלו...
*
ועוד נוסיף באותו העניין, כי אם אין לאדם קושיות על רבי נחמן מברסלב, הרי שיש רק אחת משתי אפשרויות.
או שהוא חכם כמו רבי נחמן מברסלב ולכן אין לו קושיות על רבי נחמן מברסלב.
או שהוא טיפש גדול ביחס לרבי נחמן מברסלב ולכן הוא בכלל לא מבין את דברי רבי נחמן מברסלב.
ז"א שהשכל של רבי נחמן מברסלב כ"כ גדול שבהכרח שיהיו עליו קושיות.
ואם אין לאדם קושיות על רבי נחמן מברסלב, הרי שאו שהוא חכם כמו רבי נחמן מברסלב ומבין את רבי נחמן מברסלב בשלמות, או שהוא בכלל לא מקורב לרבי נחמן מברסלב, אלא רק למדמה שלו ברבי נחמן מברסלב.
כי על רבי נחמן מברסלב מוכרח שיהיו קושיות.
וכיו"ב לגבי השי"ת.
אם אין לאדם קושיות על השי"ת, אז או ששכלו שלם וכולי... או שהוא בכלל לא מבין שום דבר לגבי השי"ת.
כי גם על השי"ת מוכרח שיהיו קושיות.
ועיקר גדולת הצדיק... היא בכך שיש עליו קושיות. כי אלמלא היו עליו קושיות... הרי שהשכל שלו היה כמו של כולם. וכמובא בדברי רבי נחמן מברסלב, שגם על השי"ת מוכרח שיהיו קושיות... כי אחרת היה שכלו כשכלם של בני האדם.
ואם אין לאדם שום קושיות על השי"ת, הרי שהוא עובד אלילים!
היינו שהוא מגשים את השי"ת והופך את השי"ת לצלמו ודמותו של בן אדם.
היינו כי השי"ת הוא נשגב וכולי... ויש עליו קושיות כ"כ חזקות... שאין שום שכל שבעולם שיכול לתרץ אותן...
הלא הן הקושיות שבאות מהחלל הפנוי.
ורק מי שיודע את השאלות האלו ובכל זאת מאמין בהשי"ת, רק הוא באמת מאמין בהשי"ת.
ומי שמבין את השי"ת בשכלו... הרי שהוא בכלל לא מאמין בהשי"ת... אלא הולך אחרי שכלו.
כי האמונה היא איפה שאין שכל.
ואם יש לאדם שכל עם האמונה שלו... הרי שאין לו אמונה אלא שכל...
וברגע שהאדם חושב שהוא מבין את השי"ת, הרי שהוא בעצם "מגשים" את הבורא... וממילא הוא סוג של עובד אלילים...
כי הוא בכלל לא עובד את השי"ת האמיתי... אלא רק את ההשגה השקרית שלו את השי"ת...
ורק מי שיש לו קושיות על השי"ת... ובכל זאת מאמין... רק הוא באמת עובד את ה.
וגם כאן יש חילוק.
כי מי שיש לו קושיות שלא באות מהחלל הפנוי... הרי שהוא עדיין לא באמת מאמין בהשי"ת.
כי הקושיות שלו... הן רק מחוסר שכל...
אך מי שיש לו את הקושיות של החלל הפנוי... ובכל זאת מאמין... לזאת יקרה אמונה שלמה וכולי...
היכן הוא מביא עניין זה? ומה פשר עניין זה?
דבר נוסף, איך כל זה קשור לעניין של רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א
לגבי ה' הדעת, שבו תלוי ההולדה.
ואיך זה קשור לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה
תשובה:
רבי נחמן מברסלב מביא כי על הצדיק מוכרח שיהיו קושיות, כי הצדיק דומה לבורא שגם עליו יש קושיות.
ופשר העניין הוא:
כי הצדיק האמת זוכה לכך שדעתו יונקת מדעתו של הבורא. ואין חילוק בין דעתו של הבורא לדעתו של הצדיק בשום צורה, אלא רק ברמת העמקות בלבד.
כי דעתו של הבורא נבדלת מדעתם של בני אדם בחמישה דברים כמובא.
דהיינו שבני אדם בשכל אנושי מתייחסים למציאות בצורה שונה מאשר הבורא מתייחס למציאות.
והכל תלוי באלו ה 5 דברים שבהם נבדל מדעו של הבורא ממדעו של האדם.
והנה הצדיק יש לו "עיני ה", דהיינו שלצדיק יש את השכל של הבורא, דהיינו שהצדיק שמוציא את שכלו מכוח אל הפועל בשלמות, הוא דייקא זוכה לשכל הנקנה שהוא מעל השכל האנושי, ואז אין הבדל בין דעתו של הצדיק לבין דעתו של הבורא.
והנה, השכל הזה של הצדיק הוא מאוד גדול. כ"כ גדול שהוא אינו נכנס כלל בשכל אנושי. דהיינו ששכל אנושי אינו יכול להכיל כלל את השכל הזה בשום צורה, כי השכל הזה הוא על אנושי.
כי בשכל אנושי לא ניתן לעבור את הקושיות שבאות מהחלל הפנוי.
כי יש שאלות שאין עליהן תשובה. שהן השאלות שבאות מהחלל הפנוי. וגם לרבי נחמן מברסלב עצמו וגם לשום בריה אנושית אין תשובה לשאלות האלו, כמ"ש רבי נחמן מברסלב עצמו.
אך הצדיק מחמת זה שיש לו שכל כ"כ גדול, מחמת זה אין לו בכלל את השאלות האלו.
כי השורש של כל השאלות האלו, הוא הצמצום של השכל האנושי בלבד.
אך הצדיק שיש לו שכל על אנושי, בשכל שלו השאלות האלו לא נכנסות בכלל.
כמו שאצל האדם השכל של הצדיק לא נכנס, כך אצל הצדיק הקושיות של האדם בכלל לא נתפסות בשכל שלו.
ומאחר שהשכל של הצדיק כ"כ גדול, לכן בהכרח שיהיו עליו קושיות.
כי שורש הקושיות שיש גם על הבורא וגם על הצדיק, השורש הוא בכך שדעתו ושכלו של הבורא שונה משכל אנושי רגיל.
והצדיק שנכלל באין סוף, השכל שלו הוא כמו השכל של האין סוף, וממילא הוא מתנהג כמו הבורא עצמו, וממילא מוכרח שיהיו עליו שאלות.
והנה, גם על הצדיק יש 2 סוגים של שאלות.
ז"א כל החילוק שרבי נחמן מברסלב עשה בין שאלות שבאות מהחלל הפנוי לכאלו שלא באות מהחלל הפנוי, החילוק הזה שייך גם לגבי הקושיות על הצדיק.
כי יש 2 סוגי שכל. יש את השכל של זעיר אנפין, שהוא השכל של העולם הזה.
ויש גם את השכל של עתיקא סתימאה, שהוא השכל של העולם הבא.
וכל השאלות שאינן נמשכות מהחלל הפנוי, הן החוכמות של זעיר אנפין, שאפשר למצוא להן תשובה.
אך מחמת שהצדיק זוכה לשכל של העולם הבא, ממילא הוא כבר נמצא בשכל של עתיקא סתימאה, וממילא בהכרח שיהיו עליו שאלות שאין עליהן תשובה בשכל אנושי.
כי הצדיק בהכרח שיראה שהוא סותר את עצמו.
כי התורה של הצדיק היא בחינת בריאת העולם שהיא נגד השכל, שמאחדות פשוט יהיו פעולות משתנות.
והתורה של הצדיק היא בחינת בריאת העולם ממש.
כך שבהכרח שיהיו קושיות על הצדיק.
ואדרבה, זה השבח של הצדיק שיש עליו קושיות.
כי השכל שלו כ"כ גדול וכולי...
*
יש להוסיף בעניין זה, את מ"ש רבי נחמן מברסלב כי המקיפים השכליים של הצדיק האמת, הם מעל הזמן. כי כל הזמן שבעולם אינו מספיק לתרץ את הקושיות שיש על השכל של הצדיק.
והצדיק האמת מחמת שהוא מעל הזמן, לכן הקושיות האלו בכלל לא קיימות אצלו.
וכל זמן שהאדם נמצא בתוך בחינת הזמן והמקום, הוא אינו יכול להשיג את השכל של הצדיק שהוא כ"כ גדול שכל הזמן שבעולם לא מספיק לבאר את השכל שלו...
*
ועוד נוסיף באותו העניין, כי אם אין לאדם קושיות על רבי נחמן מברסלב, הרי שיש רק אחת משתי אפשרויות.
או שהוא חכם כמו רבי נחמן מברסלב ולכן אין לו קושיות על רבי נחמן מברסלב.
או שהוא טיפש גדול ביחס לרבי נחמן מברסלב ולכן הוא בכלל לא מבין את דברי רבי נחמן מברסלב.
ז"א שהשכל של רבי נחמן מברסלב כ"כ גדול שבהכרח שיהיו עליו קושיות.
ואם אין לאדם קושיות על רבי נחמן מברסלב, הרי שאו שהוא חכם כמו רבי נחמן מברסלב ומבין את רבי נחמן מברסלב בשלמות, או שהוא בכלל לא מקורב לרבי נחמן מברסלב, אלא רק למדמה שלו ברבי נחמן מברסלב.
כי על רבי נחמן מברסלב מוכרח שיהיו קושיות.
וכיו"ב לגבי השי"ת.
אם אין לאדם קושיות על השי"ת, אז או ששכלו שלם וכולי... או שהוא בכלל לא מבין שום דבר לגבי השי"ת.
כי גם על השי"ת מוכרח שיהיו קושיות.
ועיקר גדולת הצדיק... היא בכך שיש עליו קושיות. כי אלמלא היו עליו קושיות... הרי שהשכל שלו היה כמו של כולם. וכמובא בדברי רבי נחמן מברסלב, שגם על השי"ת מוכרח שיהיו קושיות... כי אחרת היה שכלו כשכלם של בני האדם.
ואם אין לאדם שום קושיות על השי"ת, הרי שהוא עובד אלילים!
היינו שהוא מגשים את השי"ת והופך את השי"ת לצלמו ודמותו של בן אדם.
היינו כי השי"ת הוא נשגב וכולי... ויש עליו קושיות כ"כ חזקות... שאין שום שכל שבעולם שיכול לתרץ אותן...
הלא הן הקושיות שבאות מהחלל הפנוי.
ורק מי שיודע את השאלות האלו ובכל זאת מאמין בהשי"ת, רק הוא באמת מאמין בהשי"ת.
ומי שמבין את השי"ת בשכלו... הרי שהוא בכלל לא מאמין בהשי"ת... אלא הולך אחרי שכלו.
כי האמונה היא איפה שאין שכל.
ואם יש לאדם שכל עם האמונה שלו... הרי שאין לו אמונה אלא שכל...
וברגע שהאדם חושב שהוא מבין את השי"ת, הרי שהוא בעצם "מגשים" את הבורא... וממילא הוא סוג של עובד אלילים...
כי הוא בכלל לא עובד את השי"ת האמיתי... אלא רק את ההשגה השקרית שלו את השי"ת...
ורק מי שיש לו קושיות על השי"ת... ובכל זאת מאמין... רק הוא באמת עובד את ה.
וגם כאן יש חילוק.
כי מי שיש לו קושיות שלא באות מהחלל הפנוי... הרי שהוא עדיין לא באמת מאמין בהשי"ת.
כי הקושיות שלו... הן רק מחוסר שכל...
אך מי שיש לו את הקושיות של החלל הפנוי... ובכל זאת מאמין... לזאת יקרה אמונה שלמה וכולי...