ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] עקר הולדה תלוי בה"א, בבחינת (בראשית מ"ז) : "הא לכם זרע" ואברהם ושרה לא הולידו, עד שהגיעו לה"א הזאת (עיין ז"ח שה"ש ע"פ נאוו לחייך) כי עקר הולדה על ידי הדעת בבחינת (שם ד) "וידע אדם" וכו', 'וקטן אינו מוליד' (סנהדרין ס"ח:) ועקר הדעת, הינו שישתמש בדעתו הינו שיוציא את שכלו מכח אל הפעל כי גם לקטן יש דעת אבל אצל הקטן עדין הדעת בכח ולא בפעל כי לא השתמש בדעתו, ולא הוציא אותו מכח אל הפעל ומי שהוא שלם בדעתו שהוציא אותו מכח אל הפעל והשיג בדעתו מה שאפשר לדעת האדם להשיג בדעתו אזי הוא קרוב לדעת הקדוש ברוך הוא ואין חלוק בין דעת האדם לדעת השם יתברך אלא חמשה דברים כמובא ואז דעתו יונק מדעת השם יתברך, שהיא בחינת ה"א, ואז מוליד ולהשלים את דעתו, שיהא שלם בדעת אי אפשר אלא על ידי עסק שעוסק עם בני אדם לקרבם לעבודת השם יתברך על ידי זה נשלם דעתו כי הם מחדדין דעתו, בבחינות 'ומתלמידי יותר מכלן' (מכות י) ובשביל זה תלמידים נקראים בנים (ספרי פרשת ואתחנן על פסוק ושננתם לבניך), כי על ידם בא ההולדה ובשביל זה אברהם ושרה טרחו את עצמן לגיר גרים כי על ידי זה השלימו דעתם, ונתקרבו לה"א הזאת הינו לדעת השם יתברך וזכו לבנים כי על ידי גרים נתגדל דעתם, בבחינת 'ומתלמידי יותר מכלם'. אבל מי שאין שלם בדעתו, והוא רחוק מדעת האדם כל שכן מדעת השם יתברך שהוא בחינת ה"א ואזי הוא קטן ואין מוליד וזה הטעם שהצדיקים מיגעים את עצמן ורודפים אחר בני אדם לקרבם לעבודתו יתברך אין זה כדי להרבות כבודם, חס ושלום אלא כדי להשלים דעתם בבחינות 'ומתלמידי יותר מכלם'. ובשביל זה ביד הצדיקים לפקד עקרות כי הם שלמים בדעת וקרובים לדעת עליון ואין בין דעתם לדעת השם יתברך אלא חמשה דברים כנ"ל וחמשה דברים, היא היא דעת השם יתברך שמשם ההולדה וזה (ברכות נ"ז:) 'שלשה דברים מרחיבין דעתו של אדם, אשה נאה, ודירה, וכלים' אשה, הינו החמר מכנה בשם אשה שיהא לו חמר ממזג במזג השוה, שיהא ראוי לקבל שכל. ודירה נאה, הינו היראה, כמאמר (שבת ל"א:) : 'חבל על מאן דלית לה דרתא' כי צריך שיהא יראת חטאו קודמת לחכמתו (אבות פרק ג) וכלים, הינו תלמידים הגונים שיקבלו ממנו וכשיש לו כל אלו הכנות, יכול לבוא לשלמות הדעת. ואלו הן חמשה דברים שנבדל מדעו מן מדענו הראשון, שבמדעו האחד יודע ידיעות רבות, ואין רבוי במדעו. השני, יודע הדברים קדם המצאם, אפילו כשאין להם הויה כלל והשלישי, שמדעו מקיף דברים שאין להם תכלית. והרביעי, שאין שנוי בידיעתו ואין שנוי כשיודע הדבר בכח, ואחר כך שבפעל. והחמישי שידיעתו אין מוציא הדבר מאפשרותו [עד כאן לשונו, זכרונו לברכה] [והא לך נסחא שניה שכתבתי בעצמי קצת מזה כפי מה ששמעתי וזהו :] כשאדם זוכה לשלמות הדעת הינו שזוכה לדעת שאי אפשר לאדם לידע יותר אזי יש הפרש בין דעת האדם בשלמות, לדעת השם יתברך בחמש בחינות והם מפרשים בספרים וצריך האדם להשתדל שיגיע לשלמות הדעת מה שאי אפשר לאדם לידע יותר ולא יהיה הפרש בין דעתו לדעת השם יתברך רק בחמשה דברים אלו שאלו חמשה דברים אי אפשר לשכל אנושי לדעת אם לא מי שהוא למעלה ממין אנושי אך לזכות לשלמות הדעת, הוא על ידי גרים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה. 'הרבה למדתי מרבותי ומתלמידי יותר מכלם' כי על ידי שכל אחד מקשה ושואל כי כל אחד יש לו מניעה לעבודת השם יתברך וצריך להשיב לכל אחד על שאלתו על ידי זה נשלם דעתו ועל ידי זה זוכה לבנים כי קטן אינו מוליד כי אין לו דעת השלם אך כשזוכה לדעת השלם, זוכה לבנים ועל כן באברהם שהוא היה מגיר אנשים, ושרה מגירת נשים (בראשית רבה פרשה ל"ט) על ידי זה זכה לשלמות הדעת שלא היה הפרש בין דעתו לדעת השם יתברך אלא אלו החמשה דברים ועל ידי זה זכה להה"א הנ"ל ועל כן 'אברם אינו מוליד אברהם מוליד' (שם פרשה מ"ד) כי על ידי שלמות הדעת, שהוא בחינת ה"א, זכה להוליד
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א, בִּבְחִינַת: "הֵא לָכֶם זֶרַע"

וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה לא הוֹלִידוּ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַהֵ"א הַזּאת

כִּי עִקַּר הוֹלָדָה עַל יְדֵי הַדַּעַת

בִּבְחִינַת "וַיֵּדַע אָדָם" וְכוּ', 'וְקָטָן אֵינוֹ מוֹלִיד'

וְעִקַּר הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ

הַיְנוּ שֶׁיּוֹצִיא אֶת שִׂכְלוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל

כִּי גַּם לְקָטָן יֵשׁ דַּעַת

אֲבָל אֵצֶל הַקָּטָן עֲדַיִן הַדַּעַת בְּכחַ וְלא בְּפעַל

כִּי לא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, וְלא הוֹצִיא אוֹתוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל

וּמִי שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוֹצִיא אוֹתוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל

וְהִשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְדַעַת הָאָדָם לְהַשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ

אֲזַי הוּא קָרוֹב לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

וְאֵין חִלּוּק בֵּין דַּעַת הָאָדָם לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

אֶלָּא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים כַּמּוּבָא

וְאָז דַּעְתּוֹ יוֹנֵק מִדַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֵ"א, וְאָז מוֹלִיד

וּלְהַשְׁלִים אֶת דַּעְתּוֹ, שֶׁיְּהֵא שָׁלֵם בְּדַעַת

אִי אֶפְשָׁר

אֶלָּא עַל יְדֵי עֵסֶק שֶׁעוֹסֵק עִם בְּנֵי אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

עַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָם דַּעְתּוֹ כִּי הֵם מְחַדְּדִין דַּעְתּוֹ, בִּבְחִינוֹת 'וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּן'

וּבִשְׁבִיל זֶה תַּלְמִידִים נִקְרָאִים בָּנִים, כִּי עַל יָדָם בָּא הַהוֹלָדָה

וּבִשְׁבִיל זֶה אַבְרָהָם וְשָׂרָה טָרְחוּ אֶת עַצְמָן לְגַיֵּר גֵּרִים

כִּי עַל יְדֵי זֶה הִשְׁלִימוּ דַּעְתָּם, וְנִתְקָרְבוּ לַהֵ"א הַזּאת

הַיְנוּ לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְזָכוּ לְבָנִים

כִּי עַל יְדֵי גֵּרִים נִתְגַּדֵּל דַּעְתָּם, בִּבְחִינַת 'וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם'.

אֲבָל מִי שֶׁאֵין שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ, וְהוּא רָחוֹק מִדַּעַת הָאָדָם

כָּל שֶׁכֵּן מִדַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵ"א

וַאֲזַי הוּא קָטָן וְאֵין מוֹלִיד

וְזֶה הַטַּעַם שֶׁהַצַּדִּיקִים מְיַגְּעִים אֶת עַצְמָן

וְרוֹדְפִים אַחַר בְּנֵי אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך

אֵין זֶה כְּדֵי לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָם, חַס וְשָׁלוֹם

אֶלָּא כְּדֵי לְהַשְׁלִים דַּעְתָּם בִּבְחִינוֹת 'וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם'.

וּבִשְׁבִיל זֶה בְּיַד הַצַּדִּיקִים לִפְקד עֲקָרוֹת

כִּי הֵם שְׁלֵמִים בְּדַעַת

וּקְרוֹבִים לְדַעַת עֶלְיוֹן

וְאֵין בֵּין דַּעְתָּם לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶלָּא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים כַּנַּ"ל

וַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, הִיא הִיא דַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שֶׁמִּשָּׁם הַהוֹלָדָה

וְזֶה 'שְׁלשָׁה דְּבָרִים מַרְחִיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אִשָּׁה נָאָה, וְדִירָה, וְכֵלִים'

אִשָּׁה, הַיְנוּ הַחֹמֶר מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אִשָּׁה

שֶׁיְּהֵא לוֹ חֹמֶר מְמֻזָּג בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה, שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְקַבֵּל שֵׂכֶל.

וְדִירָה נָאָה, הַיְנוּ הַיִּרְאָה, כַּמַּאֲמָר: 'חֲבָל עַל מָאן דְּלֵית לֵהּ דַּרְתָא'

כִּי צָרִיך שֶׁיְּהֵא יִרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ

וְכֵלִים, הַיְנוּ תַּלְמִידִים הֲגוּנִים שֶׁיְּקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ

וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל אֵלּוּ הֲכָנוֹת, יָכוֹל לָבוֹא לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת.

וְאֵלּוּ הֵן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁנִּבְדָּל מַדָּעוֹ מִן מַדָּעֵנוּ

הָרִאשׁוֹן, שֶׁבְּמַדָּעוֹ הָאֶחָד יוֹדֵעַ יְדִיעוֹת רַבּוֹת, וְאֵין רִבּוּי בְּמַדָּעוֹ.

הַשֵּׁנִי, יוֹדֵעַ הַדְּבָרִים קדֶם הִמָּצְאָם, אֲפִילּוּ כְּשֶׁאֵין לָהֶם הֲוָיָה כְּלָל

וְהַשְּׁלִישִׁי, שֶׁמַּדָּעוֹ מַקִּיף דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם תַּכְלִית.

וְהַרְבִיעִי, שֶׁאֵין שִׁנּוּי בִּידִיעָתוֹ

וְאֵין שִׁנּוּי כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הַדָּבָר בְּכחַ, וְאַחַר כָּך שׁבפּעַל.

וְהַחֲמִישִׁי שֶׁיְּדִיעָתוֹ אֵין מוֹצִיא הַדָּבָר מֵאֶפְשָׁרוּתוֹ

[עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

[וְהֵא לְך נֻסְחָא שְׁנִיָּה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּעַצְמִי קְצָת מִזֶּה כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי

וְזֶהוּ:]

כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת

הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לָדַעַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לֵידַע יוֹתֵר

אֲזַי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין דַּעַת הָאָדָם בִּשְׁלֵמוּת, לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

בְּחָמֵשׁ בְּחִינוֹת

וְהֵם מְפרָשִׁים בַּסְּפָרִים

וְצָרִיך הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת

מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לֵידַע יוֹתֵר

וְלא יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ בֵּין דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

רַק בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵלּוּ

שֶׁאֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים

אִי אֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לָדַעַת

אִם לא מִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמִּין אֱנוֹשִׁי

אַך לִזְכּוֹת לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, הוּא עַל יְדֵי גֵּרִים

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

'הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם'

כִּי עַל יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד מַקְשֶׁה וְשׁוֹאֵל

כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ מְנִיעָה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְצָרִיך לְהָשִׁיב לְכָל אֶחָד עַל שְׁאֵלָתוֹ

עַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָם דַּעְתּוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבָנִים כִּי קָטָן אֵינוֹ מוֹלִיד

כִּי אֵין לוֹ דַּעַת הַשָּׁלֵם

אַך כְּשֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת הַשָּׁלֵם, זוֹכֶה לְבָנִים

וְעַל כֵּן בְּאַבְרָהָם

שֶׁהוּא הָיָה מְגַיֵּר אֲנָשִׁים, וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת נָשִׁים

עַל יְדֵי זֶה זָכָה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת

שֶׁלּא הָיָה הֶפְרֵשׁ בֵּין דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

אֶלָּא אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים

וְעַל יְדֵי זֶה זָכָה לְהַהֵ"א הַנַּ"ל

וְעַל כֵּן 'אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד אַבְרָהָם מוֹלִיד'

כִּי עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵ"א, זָכָה לְהוֹלִיד
חיי מוהר"ן - קסז - נסיעתו ללמברג
...שנת תקס"ח אחר סוכות נסע ללעמברג בחפזון גדול ורדפתי ורצתי אחריו עד קראסנע אז ענה ואמר לי [אנו נתראה ונתראה ונתראה] וכפל הדבר כמה פעמים ואמר אם אתה רוצה להיות איש כשר מה אתה דואג כל העולם יגעים וטורחים בשבילך זה נוסע לברעסלא, וזה לכאן וזה לכאן הכל בשבילך. ואחר כך ביום בבקר נסע פתאום מקראסנע ורדפתי אחריו עד שזכינו להשיגו אצל הגשר וכו' ונהנה קצת ואמר אז על ענין הנסיעה שלו מענין המשכן שכל אחד מהצדיקים בונים וכו' כמו שמובא בלקוטי א' בסימן רפ"ב בהתורה אזמרה לאל קי בעודי אות קסח כשהיה בלמברג ושם היה בסכנה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אִם אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן לענין התחזקות לבל יפל האדם בדעתו מחמת רבוי הפגמים והקלקולים שקלקל על ידי מעשיו ענה ואמר אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן.
שיחות הר"ן - אות רי - גדולות נוראות השגתו
...נוראות השגתו אמר. כל מה שהוא צריך לעשות ברבים קשה לו מאד מאד וצריך שיהיה לו מסירת נפש ממש על זה וספר שקדם הקדוש כשרוצה להתחיל תבה הראשונה של הקדוש נדמה לו שתצא נפשו ממש וכן קדם אמירת התורה כשרוצה להתחיל לומר תורה אזי נדמה לו שבתבה הראשונה שיאמר תצא נפשו ממש ולא היה מתפלל לפני העמוד בשום פעם ולא עשה שום דבר כיוצא בזה כגון קריאת המגלה וקריאת התורה ואפילו לקרות לפני התוקע ושאר דברים כאלה רק קדוש וזמירות על שלחנו בשבת קדש ואמירת התורה וגם זה היה כבד עליו מאד כנזכר לעיל ואפילו כשהיה צריך לומר קדיש על...
שיחות הר"ן - אות רנד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן לענין קדשת שבת אמר ששבת דומה כמו שיש חתנה גדולה מאד ושמחים ומרקדים שם הרבה מאד מאד בשמחה וחדוה גדולה ועומד אחד ומלביש עצמו בבגדיו היקרים ורץ מהרה ורוצה לכנס ולשמח שם אבל צריכים זכיה שיוכל לראותו מן החרכים מתוך סדק קטן
שיחות הר"ן - אות רצד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מפיו הקדוש שבימי אלול שנוהגין ישראל לומר תקונים ותפילות ובקשות אחר התפילה וכו' ומאחרין יותר בבית הכנסת ובבית המדרש אמר שמהנגון של התקונים ומה שהלב כואב וחלש מחמת שמתאחרין בבית המדרש מכל זה נעשין דברים גבוהים וגדולים למעלה
שיחות הר"ן - אות ד
...שיהיה מעות לאיש כשר כי צריך שיהיה לו ירידה גדולה מאד, חס ושלום, עד שישיג מעות ואפילו אחר הירידה חס ושלום, מעבודתו יתברך עדין לאו כל אחד משיג מעות כי גם הרשעים וקלי עולם לאו כל אחד משיג מעות אבל איש כשר באמת רחוק מאד שיהיה לו עשירות כי דע, שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות בעמקי הקליפות בבחינת: "ותרד פלאים", פלאים אותיות אלפים הינו שהאלפים של עשירות ירד פלאים, דהינו ירידה גדולה ונפלאה על כן בהכרח שיהיה לו חס ושלום, ירידה גדולה מאד קדם שבא לעשירות דהינו אלפים מזמנים ועדין הוא ספק כנ"ל אבל איש כשר ב...
ספר המידות - בגדים
...א. בגדי אדם מרמזים על מדותיו של אדם. ב. מי שהולך יחף, בידוע שהוא חוטא. ג. על ידי עזות מצח נענש בבגדים גם על ידי שבועות. ד. מי שאינו נזהר להסתכל בערות אביו, לסוף שילכו בניו "ערום ויחף". ה. מי שאוכל קדם, התפילה הוא נענש בבגדים. ו. על ידי גאוה נענש בבגדים. ז. מי שמסית את חברו מדרך הטובה לדרך הרעה, על ידי זה אין לו במה ללבש. ח. מי שהוא ערב בעד עכו"ם, הוא נענש בבגדים. ט. לעתיד הקדוש ברוך הוא יהא נפרע מאותם המלבשים מלבוש עכו"ם. י. מי שהולך בבגדים קרועים מחמת עניות, תקנתו הבכיה לפני השם יתברך. יא. כל המבזה...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ל
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ל ובארץ ישראל היה עוסק בתורה ותפילה ובכל יום כתב בעצמו תורתו והיה מתפאר מאד ואמר שהחלוק בין תורת חוץ לארץ לתורת ארץ ישראל כרחוק מזרח ממערב ובכל יום ויום הלכו אליו הגדולים עם הקטנים לשמשו כדי לשמע חכמת תורתו הקדושה והנוראה מאד מאד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצא - דַּע שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד בְּגַן עֵדֶן
...דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן ולזה יהיו כל התענוגים והשעשועים וכל הש"י עולמות וחברו לא ירגיש כלום ולא יהיה לו שום תענוג "כי שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר" וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קלמוסים וכו' אין מספיקין לכתב חללה של רשות' שנאמר: "שמים לרום" וכו' נמצא שלב מלכים גדול הרבה מרום השמים ועמק הארץ שתופסים כל כך מקום כמה וכמה אלפי אלפים פרסאות והלב והמח שקטנים מאד במקומם, הם תופסים הכל עד שיכול לתן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - שִׁיר נָעִים מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה
...ורבנו זכר צדיק לברכה ואלה דברי רבנו זכרונו לברכה שיר נעים כולל ענינים רבים בדברים מעטים מעט מחזיק המרבה ידבר נפלאות משבח תורתנו הקדושה ומשבח משה רבנו עליו השלום ומוסר נפלא והתעוררות עצום שיעורר כל אחד את נפשו וידבר מגדלת הבורא יתברך ונפלאות בריותיו וינצח בשירו להזכיר נפלאות ערבת נעימת תענוגי העולם הבא ושעשועיו לכל הזוכים אליהם והשיר שיתער לעתיד ולהפך מרירת המכאוב וקהיון שנים של הנדחים מהם ואובדים אבדה שאינה חוזרת יעורר ישנים יקיץ נרדמים יחזק עיפים יודיע להאדם מגדל כחו אשר בידו וכחו לזכות לכל אלה
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.4219 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 03:40:40 - wesi2