ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח
ובחל המועד סוכות הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו. מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש [כאשר דרכו היה כן על פי הרב קדם שזכה לפעל מה שהיה רוצה בכל עת ובכל שעה, שהיה לו לב נשבר מאד, בכל פעם וכו' כאשר יבאר לקמן] ואחר שמחת תורה אמר להאיש שהיה עמו ברוך השם פעלתי מה שרציתי על צד היותר טוב ונכון ואף על פי כן היה בדעתי להתמהמה כאן מחמת חבוב ארץ ישראל ועכשו ברצוני לנהג נסיעות לבתינו לחוץ לארץ על כן לך ושכר הספינה לסטנבול ולא אבה האיש שהיה עמו לשמע אליו, ומאן לנסע לביתו כי אמר שרצונו להיות בטבריה וכו' והשיב לו רבנו, זכרונו לברכה: מאחר שאתה מתאוה להיות בטבריה, לך ושכר חמורים לשם כי דרכו היה לבלי להתעקש הרבה על שום דבר וכו' ושכר חמורים לעיר הקדש טבריה ובאו לשם לעת ערב וכל הלילה הלכו אנשי טבריה לקבל פניו, זה נכנס וזה יוצא והרבה הלבישו עצמם בבגדי שבת לכבודו ולא היה ישן כל הלילה מחמת זה ובתחלה נתאכסן בבית שאר בשרו נין ונכד של הרב הקדוש מורנו הרב נחמן מהרידענקא זכרונו לברכה אך רבים אמרו שצריכין לראות בשבילו בית גדול שיהיה לו הרחבת הדעת ומיד הסכימו שיתאכסן בבית הרבני המפרסם הותיק והחסיד מורנו הרב צבי הרקער ונכנס לשם ושלח אליו הרב הקדוש המפרסם מורנו הרב אברהם קליסקר זכרונו לברכה באשר שיום הקזה הוא אצלו על כן הוא מן הנמנע שילך אצלו לתן לו שלום והשיב רבנו זכרונו לברכה, שבלא זה היה בדעתו לילך אליו ומיד הלך להצדיק הנ"ל, וקבלו בכבוד גדול מאד מאד ובאהבה יתרה ובחבה גדולה מאד מאד וגדל האהבה והחבוב שהיה להרב הקדוש מורנו הרב אברהם הנ"ל עם כבוד רבנו הקדוש, זכרונו לברכה אי אפשר לבאר ולספר ושחר פניו שיתאכסן אצלו והשיב רבנו זכרונו לברכה, שזה אי אפשר שיעמד בקביעות אצלו אך על שבת אחת יהיה אצלו וביום מחר שלח בשבילו וקבלו על שבת הראשון פרשת נח ובליל שבת כפף רבנו זכרונו לברכה, את ראשו שיברך אותו וקפץ ארבע אמות ממנו לאחוריו ברעדה גדולה ודבר בהתלהבות גדול ולא היה אפשר להבין מה שאמר אך בסוף דבריו שמעו שאמר. איך אנו מתבישים בפני זרע הבעל שם טוב זכרונו לברכה ולא רצה לברך אותו אך את האיש שהיה עם רבנו זכרונו לברכה ברך מיד כשכפף ראשו והיה שם בשעת הסעדה שמחה גדולה ובקש הצדיק הנ"ל את רבנו, זכרונו לברכה, שיאמר תורה ולא רצה בשום אפן ואמר הצדיק הנ"ל בעצמו תורה וכן היה בסעדה שניה ושלישית ואמירת התורה של הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל היה בהתלהבות גדול ובצעקה גדולה ולא נשמע שום דבור רק לבסוף סים כך הוא עקר עבודת הבורא יתברך ורבנו זכרונו לברכה, היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דגמתו גם אנכי שמעתי מפיו הקדוש שאמר ששלמות היה רק להצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל ואמר לי: הלא ראיתי כמה צדיקים אבל שלמות הוא רק אצל הצדיק הקדוש הנ"ל
וּבְחֹל הַמּוֹעֵד סוכּוֹת הָלְכוּ כָּל הָעוֹלָם

וְגַם רַבֵּנוּ הָלַךְ עִמָּהֶם, לַמְּעָרָה שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

וְשָׁם עָשׂוּ כָּל הָעוֹלָם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְרִקּוּדִין וּמְחוֹלוֹת

וְהוּא לא הָיָה שָׂמֵחַ כְּלָל

רַק יָשַׁב שָׁם בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וּבְלֵב נִשְׁבָּר

וְשָׁאַל הָרַב רַבִּי זְאֵב הַנַּ"ל אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ.

מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה, שֶׁהוּא בְּעַצְבוּת מִן ראשׁ הַשָּׁנָה עַד עַתָּה ?

ה' יוֹדֵעַ אִם טוֹב הַדָּבָר

וְגַם בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה עָשׂוּ הַקָּפוֹת בְּרִקּוּדִין וְשִׂמְחָה כַּנָּהוּג

בִּפְרָט שֶׁהָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים חֲסִידִים

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה גַּם כֵּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת

וְלא רָצָה לַעֲשׂוֹת שׁוּם הַקָּפָה, רַק יָשַׁב שָׁם בְּהַכְנָעָה וּבִכְפִיפַת ראשׁ

[כַּאֲשֶׁר דַּרְכּוֹ הָיָה כֵּן עַל פִּי הָרב קדֶם שֶׁזָּכָה לִפְעל מַה שֶּׁהָיָה רוֹצֶה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, שֶׁהָיָה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר מְאד, בְּכָל פַּעַם וְכוּ' כַּאֲשֶׁר יְבאַר לְקַמָּן]

וְאַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה אָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ

בָּרוּךְ הַשֵּׁם פָּעַלְתִּי מַה שֶּׁרָצִיתִי עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב וְנָכוֹן

וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה בְּדַעְתִּי לְהִתְמַהְמֵהּ כָּאן מֵחֲמַת חִבּוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְעַכְשָׁו בִּרְצוֹנִי לִנְהג נְסִיעוֹת לְבָתֵּינוּ לְחוּץ לָאָרֶץ

עַל כֵּן לֵךְ וּשְׂכר הַסְּפִינָה לִסְטַנְבּוּל

וְלא אָבָה הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ לִשְׁמעַ אֵלָיו, וּמֵאֵן לִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ

כִּי אָמַר שֶׁרְצוֹנוֹ לִהְיוֹת בִּטְבֶרְיָה וְכוּ'

וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: מֵאַחַר שֶׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לִהְיוֹת בִּטְבֶרְיָה, לֵךְ וּשְׂכר חֲמוֹרִים לְשָׁם

כִּי דַּרְכּוֹ הָיָה לִבְלִי לְהִתְעַקֵּשׁ הַרְבֵּה עַל שׁוּם דָּבָר וְכוּ'

וְשָׂכַר חֲמוֹרִים לְעִיר הַקּדֶשׁ טְבֶרְיָה

וּבָאוּ לְשָׁם לְעֵת עֶרֶב

וְכָל הַלַּיְלָה הָלְכוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָה לְקַבֵּל פָּנָיו, זֶה נִכְנָס וְזֶה יוֹצֵא וְהַרְבֵּה הִלְבִּישׁוּ עַצְמָם בְּבִגְדֵי שַׁבָּת לִכְבוֹדוֹ

וְלא הָיָה יָשֵׁן כָּל הַלַּיְלָה מֵחֲמַת זֶה

וּבִתְחִלָּה נִתְאַכְסֵן בְּבֵית שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ נִין וָנֶכֶד שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן מֵהָרִידֶענְקֶא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אַךְ רַבִּים אָמְרוּ שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת בִּשְׁבִילוֹ בַּיִת גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַרְחָבַת הַדַּעַת

וּמִיָּד הִסְכִּימוּ שֶׁיִּתְאַכְסֵן בְּבֵית הָרַבָּנִי הַמְפֻרְסָם הַוָּתִיק וְהֶחָסִיד מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי הַרְקֶער

וְנִכְנַס לְשָׁם וְשָׁלַח אֵלָיו הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם קַלִּיסְקֶר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בַּאֲשֶׁר שֶׁיּוֹם הֲקָזָה הוּא אֶצְלוֹ

עַל כֵּן הוּא מִן הַנִּמְנָע שֶׁיֵּלֵךְ אֶצְלוֹ לִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם

וְהֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁבְּלא זֶה הָיָה בְּדַעְתּוֹ לֵילֵךְ אֵלָיו

וּמִיָּד הָלַךְ לְהַצַּדִּיק הַנַּ"ל, וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאד מְאד וּבְאַהֲבָה יְתֵרָה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָה מְאד מְאד

וְגדֶל הָאַהֲבָה וְהַחִבּוּב שֶׁהָיָה לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל עִם כְּבוֹד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר

וְשִׁחֵר פָּנָיו שֶׁיִּתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ

וְהֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲמד בִּקְבִיעוּת אֶצְלוֹ

אַךְ עַל שַׁבָּת אַחַת יִהְיֶה אֶצְלוֹ

וּבְיוֹם מָחָר שָׂלַח בִּשְׁבִילוֹ

וְקִבְּלוֹ עַל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן פָּרָשַׁת נחַ

וּבְלֵיל שַׁבָּת כָּפַף רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֶת ראשׁוֹ שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתוֹ

וְקָפַץ אַרְבַּע אַמּוֹת מִמֶּנּוּ לַאֲחוֹרָיו בִּרְעָדָה גְּדוֹלָה

וְדִבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל

וְלא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָבִין מַה שֶּׁאָמַר

אַךְ בְּסוֹף דְּבָרָיו שָׁמְעוּ שֶׁאָמַר.

אֵיךְ אָנוּ מִתְבַּיְּשִׁים בִּפְנֵי זֶרַע הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְלא רָצָה לְבָרֵךְ אוֹתוֹ

אַךְ אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בֵּרַךְ מִיָּד כְּשֶׁכָּפַף ראשׁוֹ

וְהָיָה שָׁם בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה

וּבִקֵּשׁ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל אֶת רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיּאמַר תּוֹרָה

וְלא רָצָה בְּשׁוּם אפֶן

וְאָמַר הַצַּדִּיק הַנַּ"ל בְּעַצְמוֹ תּוֹרָה

וְכֵן הָיָה בִּסְעֻדָּה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית

וַאֲמִירַת הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל הָיָה בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבִצְעָקָה גְּדוֹלָה

וְלא נִשְׁמַע שׁוּם דִּבּוּר

רַק לְבַסּוֹף סִיֵּם כָּךְ הוּא עִקַּר עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בְּלִי עֵרֶךְ, כִּמְעַט שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ

גַּם אָנכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר

שֶׁשְּׁלֵמוּת הָיָה רַק לְהַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל

וְאָמַר לִי: הֲלא רָאִיתִי כַּמָּה צַדִּיקִים

אֲבָל שְׁלֵמוּת הוּא רַק אֵצֶל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכב - צָרִיך לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבד ה' בְּשִׂמְחָה
...ח"א - תורה רכב - צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה' בשמחה צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה' בשמחה ואפילו אם לפעמים נופל ממדרגתו צריך לחזק עצמו בימים הקודמים שהיה מזריח לו איזה הארה קצת כמו שאנו רואים שכמה סומים מחזיקים עצמן באיש אחד שאינו סומא ומאמינים בו והולכים אחריו וגם הסומא מאמין למקלו שהולך אחר מקלו, אף שאינו רואה כלל מכל שכן שראוי לילך אחר עצמו דהינו מאחר שבימים הקודמים הזריח לו קצת והיה מתחזק ומתעורר לבו להשם יתברך אף שעכשו נפל מזה ונסתמו עיניו ולבו עם כל זה ראוי שיאחז בימים הקודמים וילך אחריהם...
חיי מוהר"ן - רמט - גדולת נוראות השגתו
...אמר בקרימינטשאק עוד יאמרו בימים הבאים [איי, היה כזה ר' נחמן] כי יתגעגעו מאד אחרי. גם אמר שבימים הבאים יהיה חדוש גדול על שחלקו עליו ויאמרו בדרך תמיה על זה היו חולקים בתמיהה. גם אמר שכשיחלוקו על אחד יאמרו הלא גם עליו היו חולקים כלומר על כן אין ראיה מן מחלקת אות רנ אמר אותי צריכים כל העולם לא מבעיא אתם כי אתם יודעים בעצמכם איך אתם צריכים אותי אלא אפילו כל הצדיקים צריכים אותי כי גם הם צריכים להחזיר אותם למוטב. וגם אפילו אמות העולם צריכין אותי. אך דיו לעבד להיות כרבו אות רנא כשנסע לנאווריטש בהיותו יושב...
ספר המידות - כבוד
...לדחות איזה אדם מעבודת אלקות, נותנים לו כבוד כדי לטרדו. ב. מי שדובר על צדיק, לסוף שנתבזה בעיני כל. ג. מי שמבזה את עצמו בכל יום בעיני עצמו, על ידי זה יזכה ששמו אינו שכוח מפי הבריות, ובני אדם יקראו את בניהם בשמו. ד. תקון חצות הוא סגלה לכבוד. ה. מי שהקדוש ברוך הוא נתרומם על ידו למעלה, הוא נעשה מפרסם. ו. מי שפוגע בכבוד של צדיקים, על ידי זה נופל לחלשה. ז. חבוק הספר תורה מסגל לכבוד. ח. על ידי ענווה בא כבוד. ט. לפעמים יש לאדם כבוד וגדלה בשביל זכות של אחד מבני ביתו. י. מי שאומר לא חטאתי, הוא מבזה בעיני כל...
שיחות הר"ן - אות רב - גדולות נוראות השגתו
...- אות רב - גדולות נוראות השגתו שמעתי בשמו זכרונו לברכה שאמר שיש חלוק בין החדושי תורה שמגלין הצדיקים כעין שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: שיש חלוק בין נביא באספקלריא שאינה מאירה לנבואת משה רבנו עליו השלום, שהיה באספקלריא המאירה ועל כן שאר הנביאים התנבאו ב"כה אמר ה'" שהוא בחינת אספקלריא שאינה מאירה אבל משה אמר "זה הדבר" שהוא דבר ברור בחינת אספקלריא המאירה כמובא בפרוש רש"י פרשת מטות ואמר הוא זכרונו לברכה שכמו כן יש בחינת חלוק הזה בין החדושי תורה של הצדיקים כי יש צדיקים שאומרים חדושי תורה אמתיים ומכניסים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צד - זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל
...- תורה צד - זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל [לשון החברים] זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו הענין הוא כך, שכל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל דכתיב: "לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" דהינו 'בריאה' 'יצירה' 'עשיה' לא נברא אלא לכבודי וכבודי הינו ישראל, דכתיב: "ושכנתי בתוכם" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה 'בתוכו לא נאמר אלא בתוכם מלמד שהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בתוך כל אחד מישראל' נמצא כל אחד מישראל נקרא לבוש ולבוש נקרא כבוד כי 'רבי יוחנן קרי למאנה מכבדותא' נמצא כל העולמות לא נבראו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נה - אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי
...ח"א - תורה נה - אבא שאול אומר קובר מתים הייתי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בגמרא אבא שאול אומר קובר מתים הייתי פעם אחת רצתי אחר צבי ונכנסתי בקולית של מת וכו' א. דע, כי לראות במפלתם של רשעים אי אפשר, אלא על ידי בחינת ארץ ישראל "שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך" ימין, זה בחינת ארץ ישראל בחינת בנימין, בן ימין, שנולד בארץ ישראל . ב. ולהמשיך בחינת קדשת ארץ ישראל עכשו בגלות, שהיא תחת יד הסטרא אחרא, ואין יכלת בקדשתה להתגלות אף על פי כן יכולין לגלות ולהמשיך קדשתה אפילו בגלות המר הזה "ואף גם זאת בארץ...
רצון להתקרב לבורא הוא חיסרון.
...לבורא הוא חיסרון. לעיון בדברי רבי נחמן מברסלב : breslev.eip.co.il/?key=42 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה 'מורי' זה בחינת "מרת נפש" בחינת: "ונפשה מרה לה" זה בחינות פגם הנפש פגם הרצון כשרוצה דבר תאוה זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש וכאן: breslev.eip.co.il/?key=214 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך כי יש מי שעובד כל ימיו ורודף אחר תאוות עולם הזה כדי למלאות בטנו וכרסו בתאוות עולם הזה ויש מי שעובד ומשתדל, כדי לזכות לעולם הבא וגם זהו נקרא מלוי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפא - אִם יֵשֵׁב עַצְמוֹ עַל הַסֵּפֶר יָכוֹל לִרְאוֹת חֲדָשׁוֹת וְנִפְלָאוֹת
...על הספר יכול לראות חדשות ונפלאות אפילו אדם פשוט אם ישב עצמו על הספר, ויסתכל על אותיות התורה יכול לראות חדשות ונפלאות הינו שעל ידי הסתכלותו היטב היטב על אותיות התורה יתחילו האותיות להאיר ולהצטרף בבחינת אותיות בולטות ומצטרפות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ואזי יראה נפלאות צרופים חדשים ויכולין לראות בהספר מה שבעל המחבר לא כון לזה כלל וזה אפשר אפילו אדם פשוט כי אדם גדול יכול לראות זאת בלא יגיעה רק אפילו אדם פשוט לגמרי יכול להשיג ולראות חדשות כנ"ל אם ישב עצמו ויסתכל על אותיות התורה כנ"ל אך שלא יעמיד...
חיי מוהר"ן - תיג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...מוהר"ן - תיג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה אות תיג פעם אחת ספר מבדחן אחד שהיה בלמברג שבתוך דברי בדיחתו בחרוזים ונגונים כדרך הבדחנים ענה ואמר דער אלטער אלטער אלטער גאט [השם יתברך העתיק עתיק דעתיקין]. וחזר רבנו זכרונו לברכה תבת אלטער כמה פעמים כמו הבדחן שהיה רגיל להזכיר תבת אלטער כמה וכמה פעמים. וכן ספר רבנו זכרונו לברכה משמו, והזכיר גם כן תבת אלטער כמה וכמה פעמים עד שסים אלטער גאט. וכונת רבנו זכרונו לברכה היתה מבארת שרצה להכניס בנו אמונה בפשיטות שצריכין להאמין בהשם יתברך שהוא קדמון לכל הקדמונים...
מחלוקת שבין החכמים
...כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה מוסבר כי המחלוקת שבין החכמים הכרחית לצורך קיום העולם. מוסבר שם גם כי משה הוא מעל המחלוקת הזו. אז כיצד בדיוק התקיים העולם בזמן משה? ואיך יתקיים העולם לעתיד לבוא כשיהיה שלום ולא מחלוקות? * תשובה: בדברי רבי נחמן מברסלב הנ"ל מלובש הסוד הבא: אכן בבחינת משה העולם לא קיים וכל קיומו של העולם הוא רק בבחינת המחלוקת שבין החכמים. היינו, כי משה הוא השכל והמוחין. ובאמת כאשר המוחין נכללים בא"ס לגמרי, אז באמת אין שום קיום...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1560 שניות - עכשיו 29_09_2026 השעה 00:12:58 - wesi2