ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח
ובחל המועד סוכות הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו. מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש [כאשר דרכו היה כן על פי הרב קדם שזכה לפעל מה שהיה רוצה בכל עת ובכל שעה, שהיה לו לב נשבר מאד, בכל פעם וכו' כאשר יבאר לקמן] ואחר שמחת תורה אמר להאיש שהיה עמו ברוך השם פעלתי מה שרציתי על צד היותר טוב ונכון ואף על פי כן היה בדעתי להתמהמה כאן מחמת חבוב ארץ ישראל ועכשו ברצוני לנהג נסיעות לבתינו לחוץ לארץ על כן לך ושכר הספינה לסטנבול ולא אבה האיש שהיה עמו לשמע אליו, ומאן לנסע לביתו כי אמר שרצונו להיות בטבריה וכו' והשיב לו רבנו, זכרונו לברכה: מאחר שאתה מתאוה להיות בטבריה, לך ושכר חמורים לשם כי דרכו היה לבלי להתעקש הרבה על שום דבר וכו' ושכר חמורים לעיר הקדש טבריה ובאו לשם לעת ערב וכל הלילה הלכו אנשי טבריה לקבל פניו, זה נכנס וזה יוצא והרבה הלבישו עצמם בבגדי שבת לכבודו ולא היה ישן כל הלילה מחמת זה ובתחלה נתאכסן בבית שאר בשרו נין ונכד של הרב הקדוש מורנו הרב נחמן מהרידענקא זכרונו לברכה אך רבים אמרו שצריכין לראות בשבילו בית גדול שיהיה לו הרחבת הדעת ומיד הסכימו שיתאכסן בבית הרבני המפרסם הותיק והחסיד מורנו הרב צבי הרקער ונכנס לשם ושלח אליו הרב הקדוש המפרסם מורנו הרב אברהם קליסקר זכרונו לברכה באשר שיום הקזה הוא אצלו על כן הוא מן הנמנע שילך אצלו לתן לו שלום והשיב רבנו זכרונו לברכה, שבלא זה היה בדעתו לילך אליו ומיד הלך להצדיק הנ"ל, וקבלו בכבוד גדול מאד מאד ובאהבה יתרה ובחבה גדולה מאד מאד וגדל האהבה והחבוב שהיה להרב הקדוש מורנו הרב אברהם הנ"ל עם כבוד רבנו הקדוש, זכרונו לברכה אי אפשר לבאר ולספר ושחר פניו שיתאכסן אצלו והשיב רבנו זכרונו לברכה, שזה אי אפשר שיעמד בקביעות אצלו אך על שבת אחת יהיה אצלו וביום מחר שלח בשבילו וקבלו על שבת הראשון פרשת נח ובליל שבת כפף רבנו זכרונו לברכה, את ראשו שיברך אותו וקפץ ארבע אמות ממנו לאחוריו ברעדה גדולה ודבר בהתלהבות גדול ולא היה אפשר להבין מה שאמר אך בסוף דבריו שמעו שאמר. איך אנו מתבישים בפני זרע הבעל שם טוב זכרונו לברכה ולא רצה לברך אותו אך את האיש שהיה עם רבנו זכרונו לברכה ברך מיד כשכפף ראשו והיה שם בשעת הסעדה שמחה גדולה ובקש הצדיק הנ"ל את רבנו, זכרונו לברכה, שיאמר תורה ולא רצה בשום אפן ואמר הצדיק הנ"ל בעצמו תורה וכן היה בסעדה שניה ושלישית ואמירת התורה של הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל היה בהתלהבות גדול ובצעקה גדולה ולא נשמע שום דבור רק לבסוף סים כך הוא עקר עבודת הבורא יתברך ורבנו זכרונו לברכה, היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דגמתו גם אנכי שמעתי מפיו הקדוש שאמר ששלמות היה רק להצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל ואמר לי: הלא ראיתי כמה צדיקים אבל שלמות הוא רק אצל הצדיק הקדוש הנ"ל
וּבְחֹל הַמּוֹעֵד סוכּוֹת הָלְכוּ כָּל הָעוֹלָם

וְגַם רַבֵּנוּ הָלַךְ עִמָּהֶם, לַמְּעָרָה שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

וְשָׁם עָשׂוּ כָּל הָעוֹלָם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְרִקּוּדִין וּמְחוֹלוֹת

וְהוּא לא הָיָה שָׂמֵחַ כְּלָל

רַק יָשַׁב שָׁם בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וּבְלֵב נִשְׁבָּר

וְשָׁאַל הָרַב רַבִּי זְאֵב הַנַּ"ל אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ.

מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה, שֶׁהוּא בְּעַצְבוּת מִן ראשׁ הַשָּׁנָה עַד עַתָּה ?

ה' יוֹדֵעַ אִם טוֹב הַדָּבָר

וְגַם בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה עָשׂוּ הַקָּפוֹת בְּרִקּוּדִין וְשִׂמְחָה כַּנָּהוּג

בִּפְרָט שֶׁהָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים חֲסִידִים

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה גַּם כֵּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת

וְלא רָצָה לַעֲשׂוֹת שׁוּם הַקָּפָה, רַק יָשַׁב שָׁם בְּהַכְנָעָה וּבִכְפִיפַת ראשׁ

[כַּאֲשֶׁר דַּרְכּוֹ הָיָה כֵּן עַל פִּי הָרב קדֶם שֶׁזָּכָה לִפְעל מַה שֶּׁהָיָה רוֹצֶה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, שֶׁהָיָה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר מְאד, בְּכָל פַּעַם וְכוּ' כַּאֲשֶׁר יְבאַר לְקַמָּן]

וְאַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה אָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ

בָּרוּךְ הַשֵּׁם פָּעַלְתִּי מַה שֶּׁרָצִיתִי עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב וְנָכוֹן

וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה בְּדַעְתִּי לְהִתְמַהְמֵהּ כָּאן מֵחֲמַת חִבּוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְעַכְשָׁו בִּרְצוֹנִי לִנְהג נְסִיעוֹת לְבָתֵּינוּ לְחוּץ לָאָרֶץ

עַל כֵּן לֵךְ וּשְׂכר הַסְּפִינָה לִסְטַנְבּוּל

וְלא אָבָה הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ לִשְׁמעַ אֵלָיו, וּמֵאֵן לִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ

כִּי אָמַר שֶׁרְצוֹנוֹ לִהְיוֹת בִּטְבֶרְיָה וְכוּ'

וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: מֵאַחַר שֶׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לִהְיוֹת בִּטְבֶרְיָה, לֵךְ וּשְׂכר חֲמוֹרִים לְשָׁם

כִּי דַּרְכּוֹ הָיָה לִבְלִי לְהִתְעַקֵּשׁ הַרְבֵּה עַל שׁוּם דָּבָר וְכוּ'

וְשָׂכַר חֲמוֹרִים לְעִיר הַקּדֶשׁ טְבֶרְיָה

וּבָאוּ לְשָׁם לְעֵת עֶרֶב

וְכָל הַלַּיְלָה הָלְכוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָה לְקַבֵּל פָּנָיו, זֶה נִכְנָס וְזֶה יוֹצֵא וְהַרְבֵּה הִלְבִּישׁוּ עַצְמָם בְּבִגְדֵי שַׁבָּת לִכְבוֹדוֹ

וְלא הָיָה יָשֵׁן כָּל הַלַּיְלָה מֵחֲמַת זֶה

וּבִתְחִלָּה נִתְאַכְסֵן בְּבֵית שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ נִין וָנֶכֶד שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן מֵהָרִידֶענְקֶא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אַךְ רַבִּים אָמְרוּ שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת בִּשְׁבִילוֹ בַּיִת גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַרְחָבַת הַדַּעַת

וּמִיָּד הִסְכִּימוּ שֶׁיִּתְאַכְסֵן בְּבֵית הָרַבָּנִי הַמְפֻרְסָם הַוָּתִיק וְהֶחָסִיד מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי הַרְקֶער

וְנִכְנַס לְשָׁם וְשָׁלַח אֵלָיו הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם קַלִּיסְקֶר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בַּאֲשֶׁר שֶׁיּוֹם הֲקָזָה הוּא אֶצְלוֹ

עַל כֵּן הוּא מִן הַנִּמְנָע שֶׁיֵּלֵךְ אֶצְלוֹ לִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם

וְהֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁבְּלא זֶה הָיָה בְּדַעְתּוֹ לֵילֵךְ אֵלָיו

וּמִיָּד הָלַךְ לְהַצַּדִּיק הַנַּ"ל, וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאד מְאד וּבְאַהֲבָה יְתֵרָה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָה מְאד מְאד

וְגדֶל הָאַהֲבָה וְהַחִבּוּב שֶׁהָיָה לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל עִם כְּבוֹד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר

וְשִׁחֵר פָּנָיו שֶׁיִּתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ

וְהֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲמד בִּקְבִיעוּת אֶצְלוֹ

אַךְ עַל שַׁבָּת אַחַת יִהְיֶה אֶצְלוֹ

וּבְיוֹם מָחָר שָׂלַח בִּשְׁבִילוֹ

וְקִבְּלוֹ עַל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן פָּרָשַׁת נחַ

וּבְלֵיל שַׁבָּת כָּפַף רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֶת ראשׁוֹ שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתוֹ

וְקָפַץ אַרְבַּע אַמּוֹת מִמֶּנּוּ לַאֲחוֹרָיו בִּרְעָדָה גְּדוֹלָה

וְדִבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל

וְלא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָבִין מַה שֶּׁאָמַר

אַךְ בְּסוֹף דְּבָרָיו שָׁמְעוּ שֶׁאָמַר.

אֵיךְ אָנוּ מִתְבַּיְּשִׁים בִּפְנֵי זֶרַע הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְלא רָצָה לְבָרֵךְ אוֹתוֹ

אַךְ אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בֵּרַךְ מִיָּד כְּשֶׁכָּפַף ראשׁוֹ

וְהָיָה שָׁם בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה

וּבִקֵּשׁ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל אֶת רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיּאמַר תּוֹרָה

וְלא רָצָה בְּשׁוּם אפֶן

וְאָמַר הַצַּדִּיק הַנַּ"ל בְּעַצְמוֹ תּוֹרָה

וְכֵן הָיָה בִּסְעֻדָּה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית

וַאֲמִירַת הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל הָיָה בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבִצְעָקָה גְּדוֹלָה

וְלא נִשְׁמַע שׁוּם דִּבּוּר

רַק לְבַסּוֹף סִיֵּם כָּךְ הוּא עִקַּר עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בְּלִי עֵרֶךְ, כִּמְעַט שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ

גַּם אָנכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר

שֶׁשְּׁלֵמוּת הָיָה רַק לְהַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל

וְאָמַר לִי: הֲלא רָאִיתִי כַּמָּה צַדִּיקִים

אֲבָל שְׁלֵמוּת הוּא רַק אֵצֶל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'
...- תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו' [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'. כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות כדי להיטב לזולתו כי מידתו להיטב והיה אורו מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו' וכ"ש כולם בחכמה עשית והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה אבל היו בבחי' אין סוף כי לא היו מוגבלים וע"י הצמצום...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
...הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכן יש שהוא מושל על כל העולם כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו בבחינות: "שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" ובחינות המלכות הזאת שיש בכל אחד היא באתגליא ובאתכסיא באתגליא, הינו הממשלה שיש לכל אחד לפי בחינתו שהוא מושל על אלו האנשים באתגליא כפי בחינת המלכות שלו כנ"ל ובאתכסיא הוא כי גם יש לכל אחד ל
ספר המידות - חיתון
...לו למצא זווגו יאמר בכונה שירת הים. ב. קדוש לבנה סגלה שימצא אדם את זווגו. וסימן לדבר: "לבנה" ב'תולה נ'שאת ל'יום ה'רביעי. ג. על ידי חתון עם תלמיד חכם באים טובות וברכות לאדם. ד. על ידי חתון עם תלמיד חכם נצול מענש הבא, על ידי שיעץ עצות רעות על חברו. ה. על ידי חתון עם תלמיד חכם על ידי זה נתמנים דינים כשרים. ו. מי שקשה לו למצא זווגו, ירגיל את עצמו לקרות בקרבנות הנשיאים. ז. השדוך שדוברים אף על פי שאינו נגמר השדוך בעצמו, גם זה מן השמים, והשדוך לחוד עושה רשם בו ובה. ח. הכסוי שמכסין פני הכלה קדם החפה יש לה...
ספר המידות - בושה
...שמביש פני חברו, נתאלם ושוכח. ב. מתר לביש את הרבנים, ששוכרין את הרבנות לשם גאוה, וראוי לבזותן ולהקל בכבודן, ואין עומדין בפניהם, ואין קורין אותן רבי, והטלית שעליו כמרדעת של חמור. ג. טוב לבטל תורה מלביש בן ישראל. ד. המבזה תלמיד חכם או חברו בפני תלמיד חכם הוי אפיקורוס, גם נקרא מגלה פנים בתורה. ה. כתנת של צדיקים מכפרת על שפיכות דמים. ו. כשבני אדם מחרפין אותך, תתענה ותבכה. ז. כשבושה בא עליך, אין זה אלא בשביל שתעשה תשובה על העוונות, שאתה דש בעקב. ח. גם בושה בא, כשאתה משמח בצרת חבריך. ט. תציר לפניך אותיות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פא - עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר
...מוהר"ן ח"א - תורה פא - עלו זה בנגב ועליתם את ההר עלו זה בנגב ועליתם את ההר ופרש רש"י: 'פסלת ארץ ישראל' הכלל הוא, שהדבורים של צדיק שמדבר בתורה או בתפילה נקרא ארץ ישראל כי ארץ היא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי כארץ" וכו' ונפש הוא בחינת דבור כמו שכתוב: "נפשי יצאה בדברו" וכשהצדיק מדבר בתורה או בתפילה, נקרא ארץ ישראל והדבורים שהוא מדבר עם המון עם בשיחת חלין הוא נקרא פסלת ארץ ישראל ולמה מדבר שיחת חלין כדי לקשר את המון עם אל הדעת, שהוא בחינת הר דאיתא בגמרא אין הר לבנון אלא בית המקדש, שנאמר: "ההר הטוב הזה...
הצדיק האמת הגדול במעלה - מה מיוחד בו?
...הגדול במעלה - מה מיוחד בו? אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=2207 - שיחות הר"ו - אות נא העולם אומרים שאין צריך לבקש גדולות ואני אומר שצריך דוקא לבקש גדולות לבקש ולחפש אחר הצדיק הגדול ביותר דוקא וכבר מבאר מזה בספרים שצריך לחפש דיקא אחר הצדיק והרבי הגדול ביותר וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=172 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא וכל מה שהוא קטן ביותר ומרחק ביותר מהשם יתברך הוא צריך רבי גדול ביותר ... כי כל מה שהוא קטן ומרחק ביותר צריך מלמד גדול ביותר שיהיה אמן כזה שיוכל להלביש...
האם רבי נחמן לא טעם טעם חטא?
...שאלה: שמעתי שרבי נחמן לא טעם טעם חטא. והשאלה שלי היא: 1 - האם זה נכון? ומה המקור לכך? 2 - הרי כתוב "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אז כיצד מסתדר עניין זה? תודה תשובה: לא ידוע לי על מקור כלשהו לכך שרבי נחמן אמר על עצמו שהוא לא טעם טעם חטא. ואדרבה אין דבר כזה לא לטעום טעם חטא. רבי נחמן כותב בפירוש: כאן: breslev.eip.co.il/?key=515 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דע שיש חדרי תורה ודע שכל אדם קדם שמשיג בתורה השגה של אמת צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות אבל הכלל שאסור לטעות בעצמו לסבר שכבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכט - אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ
...- תורה קכט - ארץ אכלת יושביה ארץ אכלת יושביה כשמקרב להצדיק, אף שאינו מקבל ממנו כלל, הוא גם כן טוב מאד והאמונה לבדה שמאמין בהצדיק, מועיל לעבודת השם יתברך כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לנזון כגון כשהחי אוכלת צומח כגון עשבים, נתהפכין העשבים לחי, כשנכנסין בתוך מעיה וכן מחי למדבר כשהמדבר אוכל החי, נתהפך החי למדבר ולכל מקום שנכנס לשם המזון שנתחלק להאיברים, נתהפך למהות האיבר ממש שנכנס לשם כגון החלק מהמזון הנכנס להמח נתהפך למח והנכנס ללב נתהפך ללב, וכן לשאר האיברים וזהו ארץ אכלת יושביה כי ארץ הוא בחינת אמונה...
שיחות הר"ן - אות רצב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...- שיחות מורנו הרב רבי נחמן ספרו לי שיחתו הקדושה שחסיד אחד בא לפניו שהיה חשוב קצת וכבר היה בא בימים קצת, והיה לו ידיעה בכתבי האר"י זכרונו לברכה ורצה להתקרב לרבנו זכרונו לברכה והתחיל לדבר עם רבנו זכרונו לברכה, כדרך החסידים החשובים ואמר לרבנו זכרונו לברכה: יורנו רבנו דרך לעבודת הבורא יתברך ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה, בלשון תמיהה: "לדעת בארץ דרכך" ? הינו מי שהוא עדין משקע בארציות גמור הוא רוצה לדעת דרך להתקרב להשם יתברך ? וכפי המובן מהספור, שקפדתו היה מה שמדבר עמו בלשון גדלות שרוצה לידע דרך להשם יתברך...
אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 1
...מוהר"ן ח"א - חלק 1 breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. דע, כי על ידי התורה = התורה היינו השכל של השי"ת. הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, היינו בתורה דעתיקא סתימאה שתתגלה לעתיד לבוא, שהיא קדמה לעולם שבה הוא הסתכל וכולי. והתורה הזאת היא השכל של השי"ת. היינו השכל של השי"ת מדוע הוא ברא את העולם, ומדוע דווקא בצורה הזאת ומדוע דווקא כך ולא אחרת, זה השכל של השי"ת שהוא התורה של השי"ת. נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, שאנו מבקשים ומתפללים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 07_12_2025 השעה 13:24:49 - wesi2