ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חשק חושק ונחשק - נחשק מעל נחשק
אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=337 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי

וְכָל מַה שֶּׁהַדָּבָר הַנֶּחֱשָׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַמְּנִיעָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה

כִּי יֵשׁ חֵשֶׁק וְחוֹשֵׁק וְנֶחֱשָׁק

דְּהַיְנוּ הָאָדָם הַחוֹשֵׁק

וְהַדָּבָר הַנֶּחֱשָׁק

וְהַחֵשֶׁק שֶׁחוֹשְׁקִין לַדָּבָר הַנֶּחֱשָׁק

וּכְפִי מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק

כֵּן צָרִיך לִהְיוֹת גּדֶל הַחֵשֶׁק

וְעַל כֵּן כְּשֶׁהַנֶּחֱשָׁק גָּדוֹל מְאד

נִמְצָא שֶׁצָּרִיך שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק גָּדוֹל מְאד

אֲזַי יֵשׁ לוֹ מְנִיעָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר

שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַחֵשֶׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר

כִּי כָּל מַה שֶּׁהַמְּנִיעָה יוֹתֵר גָּדוֹל

הַחֵשֶׁק מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל

...

וְהִנֵּה הַכְּלָל, שֶׁכָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק

כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁק בְּיוֹתֵר

בְּוַדַּאי יוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר

וְיוּכַל לְהוֹצִיאוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל

כִּי עַל יְדֵי הַחֵשֶׁק נַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת

שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין מִכּחַ אֶל הַפּעַל כַּנַּ"ל

כִּי הַחֵשֶׁק מְשַׁבֵּר הַמְּנִיעָה

כִּי עִקַּר הַמְּנִיעָה אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁק בְּיוֹתֵר כְּפִי הַמְּנִיעָה, מִמֵּילָא נִשְׁבָּר הַמְּנִיעָה

...

כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּהַנֶּחֱשָׁק

כִּי יֵשׁ נֶחֱשָׁק לְמַעְלָה מִנֶּחֱשָׁק

וּלְפִי גּדֶל מַעֲלוֹת הַנֶּחֱשָׁק, כֵּן צָרִיך לִהְיוֹת גּדֶל הַחֵשֶׁק

וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹ מְנִיעָה גְּדוֹלָה כַּנַּ"ל

שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַנְּקֻדָּה כַּנַּ"ל

...

עַד שֶׁיֵּשׁ נֶחֱשָׁק שֶׁהוּא בְּחִינַת קָמַץ, קְמִיץ וּסְתִים

שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדּוֹת קָמַץ

שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת

כִּי הַנֶּחֱשָׁק קְמִיץ וּסְתִים מְאד

וּכְלַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם חוֹשֵׁק בֶּאֱמֶת

בְּוַדַּאי יוּכַל לְגָמְרוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל

וְלא יוּכַל לְמָנְעוֹ מִזֶּה שׁוּם מְנִיעָה וָאנֶס

רַק צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה הַחֵשֶׁק גָּדוֹל מְאד, כְּפִי מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק

וְזֶה יוּכַל לְהָבִין מֵהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ

שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה הַמְּנִיעָה מִתְגַּבֶּרֶת וּמִשְׁתַּטַחַת וְעוֹמֶדֶת לְפָנָיו, וּמוֹנַעַת אוֹתוֹ מְאד

יֵדַע וְיָבִין מִזֶּה שֶׁהַנֶּחֱשָׁק גָּדוֹל מְאד כַּנַּ"ל

שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק גָּדוֹל מְאד מְאד, כְּפִי הַנֶּחֱשָׁק, וּכְפִי הַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל

וְאָז בְּוַדַּאי יוּכַל לְגָמְרוֹ כַּנַּ"ל.



וסוד העניין הוא כי הקמץ הוא בחינת הכתר כידוע.

ורבי נחמן מברסלב כאן מדבר על העניין של מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=166 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כד - אֶמְצָעוּתָא דְּעָלְמָא הֵיכָא

דהיינו על איך משיגים את האור אין סוף שהוא מעל הכתר. שהוא בבחינת הקמץ שהוא השגת האור אין סוף, שהוא כולו סתום וקמוץ...

וכדי להשיג את האין סוף, לשם כך צריך רצון אין סוף וכולי

והעניין הזה הוא גם בחינת מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=336 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סה - וַיּאמֶר בּעַז אֶל רוּת

בעניין סתימו דעיניין, דהיינו בחינת הקמץ, השגת הכתר מלכות.

עַל כֵּן צָרִיך לִסְתּם אֶת עֵינָיו, וּלְצַמְצֵם הָרְאוּת

וּלְכַוְּנוֹ אֶל הַדָּבָר שֶׁצָּרִיך, כְּדֵי שֶׁלּא יְבַלְבְּלוּ דְּבָרִים אֲחֵרִים

וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק כּחַ הָרְאוּת, וְלא יִהְיֶה קָלוּשׁ

וְאָז יוּכַל לִרְאוֹת הַדָּבָר הָרָחוֹק כַּנַּ"ל

כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁרוֹצִים לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית

שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֶחָד

צָרִיך לִסְתּם אֶת עֵינָיו, וּלְכַוֵּן הַהִסְתַּכְּלוּת אֶל הַתַּכְלִית

כִּי אוֹר הַתַּכְלִית הַזֶּה הִיא רְחוֹקָה מֵהָאָדָם

וְאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתוֹ כִּי אִם בִּסְתִימוּ דְּעֵינִין

שֶׁצָּרִיך לִסְתּם אֶת הָעֵינַיִם לְגַמְרֵי, וּלְסָגְרָם בְּחָזְקָה מְאד

אַף גַּם לְדָחְקָם בְּהָאֶצְבַּע, כְּדֵי לְסָתְמָם לְגַמְרֵי

וְאָז יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַזֶּה

הַיְנוּ שֶׁצָּרִיך לִסְתּם אֶת עֵינָיו מֵחֵזוּ דְּהַאי עַלְמָא לְגַמְרֵי

לְהַעֲלִים עֵינָיו וּלְסָגְרָם מְאד

לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו

וְאָז יוּכַל לִרְאוֹת וּלְהַשִּׂיג אוֹר הַתַּכְלִית הַזֶּה, שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב

וְאָז יִתְבַּטְּלוּ הַיִּסּוּרִים כַּנַּ"ל

וכאן breslev.eip.co.il/?key=308 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לו - בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי

מובא בפירוש כי האור אין סוף הוא בחינת קמץ עיין שם.



וזה גם סוד מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=463 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצג - הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תּקֶף גָּדוֹל

דַּע שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תּקֶף גָּדוֹל

וְאִם יְחַזֵּק וִיגַבֵּר מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם

יוּכַל לִפְעל שֶׁיִּהְיֶה כָך

וַאֲפִילּוּ אִם יְחַזֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ מְאד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן, בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ

וְכֵן בְּכָל דָּבָר

רַק שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה תִּהְיֶה בְּבִּיטּוּל כָּל הַהַרְגָּשׁוֹת

וכיו"ב כאן breslev.eip.co.il/?key=2218 - שיחות הר"ו - אות סב

דַּע שֶׁיֵּשׁ בִּבְנֵי אָדָם סְגֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת

כִּי יְכוֹלִין לִפְעל עַל יְדֵי מַחֲשַׁבְתָּם מַה שֶּׁהֵם חוֹשְׁבִים

וַאֲפִילּוּ הַיַּקְרוּת חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בָּא מִמַּחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם

כִּי כְּשֶׁהַמַּחֲשָׁבָה הִיא כֻּלָּה אֲחוּזָה וּדְבוּקָה בְּדָבָר אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה כֵּן

דְּהַיְנוּ כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּמַּחֲשָׁבָה

דְּהַיְנוּ פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת וּשְׁאָר הַבְּחִינוֹת כֻּלָּם עַד הַנְּקֻדָּה

וּכְשֶׁכֻּלָּם כְּאֶחָד אֲחוּזִים וּדְבוּקִים וְחוֹשְׁבִים שֶׁיִּהְיֶה כֵּן בְּלִי בִּלְבּוּל וּנְטִיָּה לְמַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת

עַל יְדֵי זֶה הֵם פּוֹעֲלִים שֶׁבְּהֶכְרֵחַ יִהְיֶה כֵּן כְּמוֹ שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים

וְגַם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה תִּהְיֶה בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, לא בְּדֶרֶךְ כְּלָל

כְּגוֹן שֶׁיַּחֲשׁב שֶׁאִם יִהְיֶה כֵּן יִהְיֶה כָּךְ וְכָךְ בִּפְרָטִיּוּת

אֲבָל כְּשֶׁחוֹשֵׁב בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא בְּחִינַת גָּלְמֵי כֵּלִים

וְיָכוֹל לִטְעוֹת כְּמוֹ שֶׁטָּעָה נְבָט שֶׁרָאָה אֵשׁ יוֹצֵא וכוּ'

וְגַם לְעִנְיַן הַלִּמּוּד מוֹעִיל זֶה

אִם תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ תַּקִּיפָה מְאד כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי יִהְיֶה כֵּן

וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה הַמַּחֲשָׁבָה תַּקִּיפָה וַאֲחוּזָה מְאד בָּזֶה כַּנַּ"ל

ובשורה התחתונה, כדי להשיג את האין סוף, לשם כך צריך רצון אין סוף.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צב - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
...תקון למקרה לילה, חס ושלום לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בספר הראשון [בסימן רה], עין שם הענין כי עשרה קפיטל תהלים הם כנגד עשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים, שהם: ברכה, אשרי משכיל וכו' כי עשרה מיני נגינה הנ"ל יש להם כח לבטל כח הקלפה והפגם הנ"ל כי הם הפך הקלפה והפגם הנ"ל כמבאר מזה שם בספר הראשון ודע, כי זה הענין של העשרה מיני נגינה הנ"ל, שהם כנגד פגם הנ"ל הוא מרמז בפסוקים אלו. ברכה "אברך את ה' אשר יעצני אף לילות" וכו' אשרי "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" משכיל "ומה' אשה משכלת" שיר "בלילה שירה עמי" נצוח "...
ספר המידות - ניסיון
ספר המידות - ניסיון חלק שני א. הנסיון הוא בשביל לגדל ולפרסם את האדם. ב. מי שאין במעלות הצדקות, וגם אין לו זכות אבות, ורוצה לקרב את בני אדם לעבודת השם יתברך, ישמר את עצמו מנסיונות, ובפרט שלא יתקנאו בו הרשעים. ג. מי שהוא שולט ביצרו, בניו אינם יוצאים לתרבות רעה, ועל ידי זה ממונו נתברך, ועל ידי זה לא יבוא לידי נסיון.
חיי מוהר"ן - קנב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...- נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד אות קנב בשנת תקס"ו הנ"ל כשהתחיל לדבר עמי מענין תקון הנשמות שהוא עוסק שהוא ענין בעל השדה וכו' כנ"ל אז אמר לי בזלאטיפאליע נודע לי קצת מזה. שאז התחיל לידע קצת מענין זה של הבעל השדה. והמובן מדבריו שאז התחיל לידע והעקר יודע עכשו ואמר שרבי שמעון בר יוחאי רמז מעט מזה בזוהר הקדוש והמובן היה שכמו שהוא יודע עכשו בענין זה של הבעל השדה לא ידע עדין שום וכו' אות קנג בשנת תקס"ז הנ"ל קדם פורים נסע מפה ברסלב ולא נודע לשום אדם שום פרוש על פי פשוט על אותה הנסיעה. ונסע אז...
תורת א"י של רבי נחמן מברסלב. מה עניינה?
...מה עניינה? מה שורש ההבדל בין התורה של רבי נחמן מברסלב בארץ ישראל לבין לפני ארץ ישראל? רמז, תורה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. מה הקשר של הדברים? * אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=546 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ר - הַטַּעַם שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה הֵם עֲשִׁירִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ר - הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים ובזמנים הקודמים היו רבם עניים ואביונים זה מרמז במשנה: 'כל המקים את התורה מעני סופו לקימה מעשר' והצדיקים שבזמן הזה הם הם הצדיקים שהיו בזמנים הקודמים בסוד הגלגול וכבר קימו התורה מעני על כן זוכים עתה לקימה מעשר
שיחות הר"ן - אות יז
...הוכיח את אחד על התמדת הלמוד ואמר לו. מדוע לא תלמד ? מה תפסיד בזה, הלא תקבל עולם הבא על הלמוד ?! ואין צריך לומר כשהתורה מראה אהבה לאחד אז אין רוצה כלל עולם הבא רק שרוצה את התורה בעצמה והלא גם השם יתברך לומד כמו שמבאר בדברי רבותינו זכרונם לברכה, סדר היום שיש להקדוש ברוך הוא שלש שעות עוסק בתורה וכו' ובדורות הללו בעוונותינו הרבים נפל למוד התורה מאד ודע שהגדולים שהיו בדורות שלפנינו דהינו הרבנים הגדולים שהיו אז לא היו יודעים שום כונות ואף על פי כן היו יכולים לעשות מופתים רק על ידי למוד התורה הקדושה כי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פב - הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים
...עולבים [לשון החברים] איתא בגמרא: הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" הנה נודע כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין הקדשה ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה והיא בבחינת נשמת העשוקים [ודי למבין] וזהו בחינת סדרי בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו סוד מילה כי יש שלש עורות, הם שלש קליפות ועור דק רביעי, בחינת נגה וכל החרפות...
שיחות הר"ן - אות רעא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: הלא החנוני דרכו להקיף בהקפה, שיתנו לו לאחר זמן ומדוע לא יאמר האדם איזה קפיטליך תהלים או ללמד או לעשות שאר מצוות, ויהיה מנח ומוכן אצלו לעת הצרך ?! כי יהיה זמן שיצטרך לזה, שיגבה שכרו ופעלתו ומדוע לא יהא כהחנוני שנותן סחורה בהקפה וכו' ?! ולא שמעתי שיחה זו בעצמי מפיו הקדוש רק מפי אחר וכפי הנראה שהיה בזה שיחה נאה ולא זכיתי לשמעה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מַּה שֶּׁאוֹמְרִים כְּשֶׁעוֹבְרִין עַל הַקּוֹצְרִים ה' יַעְזר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר שמעתי בשמו שספר בשם צדיק אחד שדרש בבית הכנסת שמה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר כי יש רשעים שהם מגלגלים בעשבים הגדלים על הגגות ואין להם עליה, כי אין קוצרין אותן העשבים וזה בחינת: "יהיו כחציר גגות וכו' שלא מלא כפו קוצר וכו' ולא אמרו העוברים ברכת ה'" וכו' כי אין קוצרין אותן ואין אומרים עליהם ברכת ה' בשעה שעוברין עליהם ועל כן אין להם עליה אבל אותה התבואה שקוצרין, אומרים העוברים ברכת ה' כנ"ל ועל ידי זה יש לה עליה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לה - לוֹמְדֵי תוֹרָה רָאוּי לָהֶם לֵידַע עֲתִידוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לה - לומדי תורה ראוי להם לידע עתידות לומדי תורה ראוי להם לידע עתידות וזה שכתוב: "קדם ידעתי" שאני יודע מקדם מה שיהיה ומהיכן "מעדתיך" דהינו מן התורה
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 23_02_2026 השעה 07:46:41 - wesi2