ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות סב
דע שיש בבני אדם סגלות גדולות כי יכולין לפעל על ידי מחשבתם מה שהם חושבים ואפילו היקרות חס ושלום, הוא בא ממחשבות בני אדם כי כשהמחשבה היא כלה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן דהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כלם עד הנקדה וכשכלם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות, לא בדרך כלל כגון שיחשב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות אבל כשחושב בדרך כלל הוא בחינת גלמי כלים (כלים י"ב ו חלין כה) ויכול לטעות כמו שטעה נבט שראה אש יוצא וכו' (סנהדרין קא:) וגם לענין הלמוד מועיל זה אם תהיה מחשבתו תקיפה מאד כנ"ל, בודאי יהיה כן ובלבד שתהיה המחשבה תקיפה ואחוזה מאד בזה כנ"ל דהינו למשל שיחשב במחשבתו שיזכה ללמד ולגמר כל הארבעה פוסקים כלם עם כל הפרושים הגדולים ויחשב ויציר בדעתו באיזה אפן ילמד אותם ובכמה זמן כגון למשל שיזכה ללמד חמשה דפין ביום אחד עד שיזכה לגמר כלם בשנה אחת ויכניס מחשבתו בזה היטב היטב בתקף גדול מאד עד שתהיה המחשבה תקיפה ואחוזה בזה מאד וכיוצא בזה בשאר למודי התורה הקדושה כגון ש"ס עם הרי"ף והרא"ש וטורים וכו' ותנ"ך וכיוצא ויכסף וישתוקק ויחשב בזה הרבה בתקף גדול אזי יזכה שיהיה כן ואמר שזה מרמז בדברי רבותינו, זכרונם לברכה (סנהדרין כו:) במה שאמרו: מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה, מועלת ממש דהינו שמועלת ומסיע לזה אפילו לדברי תורה ואף על פי שרש"י פרש שם בענין אחר, אף על פי כן הוא כך ולא סים לבאר הדבר יותר ואלו ואלו דברי אלהים חיים
דַּע שֶׁיֵּשׁ בִּבְנֵי אָדָם סְגֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת

כִּי יְכוֹלִין לִפְעל עַל יְדֵי מַחֲשַׁבְתָּם מַה שֶּׁהֵם חוֹשְׁבִים

וַאֲפִילּוּ הַיַּקְרוּת חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בָּא מִמַּחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם

כִּי כְּשֶׁהַמַּחֲשָׁבָה הִיא כֻּלָּה אֲחוּזָה וּדְבוּקָה בְּדָבָר אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה כֵּן

דְּהַיְנוּ כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּמַּחֲשָׁבָה

דְּהַיְנוּ פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת וּשְׁאָר הַבְּחִינוֹת כֻּלָּם עַד הַנְּקֻדָּה

וּכְשֶׁכֻּלָּם כְּאֶחָד אֲחוּזִים וּדְבוּקִים וְחוֹשְׁבִים שֶׁיִּהְיֶה כֵּן בְּלִי בִּלְבּוּל וּנְטִיָּה לְמַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת

עַל יְדֵי זֶה הֵם פּוֹעֲלִים שֶׁבְּהֶכְרֵחַ יִהְיֶה כֵּן כְּמוֹ שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים

וְגַם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה תִּהְיֶה בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, לא בְּדֶרֶךְ כְּלָל

כְּגוֹן שֶׁיַּחֲשׁב שֶׁאִם יִהְיֶה כֵּן יִהְיֶה כָּךְ וְכָךְ בִּפְרָטִיּוּת

אֲבָל כְּשֶׁחוֹשֵׁב בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא בְּחִינַת גָּלְמֵי כֵּלִים

וְיָכוֹל לִטְעוֹת כְּמוֹ שֶׁטָּעָה נְבָט שֶׁרָאָה אֵשׁ יוֹצֵא וכוּ'

וְגַם לְעִנְיַן הַלִּמּוּד מוֹעִיל זֶה

אִם תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ תַּקִּיפָה מְאד כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי יִהְיֶה כֵּן

וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה הַמַּחֲשָׁבָה תַּקִּיפָה וַאֲחוּזָה מְאד בָּזֶה כַּנַּ"ל

דְּהַיְנוּ לְמָשָׁל שֶׁיַּחֲשׁב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לִלְמד וְלִגְמר כָּל הָאַרְבָּעָה פּוֹסְקִים כֻּלָּם עִם כָּל הַפֵּרוּשִׁים הַגְּדוֹלִים

וְיַחֲשׁב וִיצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ בְּאֵיזֶה אפֶן יִלְמַד אוֹתָם וּבְכַמָּה זְמַן

כְּגוֹן לְמָשָׁל שֶׁיִּזְכֶּה לִלְמד חֲמִשָּׁה דַּפִּין בְּיוֹם אֶחָד

עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִגְמר כֻּלָּם בְּשָׁנָה אַחַת

וְיַכְנִיס מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה הֵיטֵב הֵיטֵב בְּתֹקֶף גָּדוֹל מְאד עַד שֶׁתִּהְיֶה הַמַּחֲשָׁבָה תַּקִּיפָה וַאֲחוּזָה בָּזֶה מְאד

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר לִמּוּדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה

כְּגוֹן שַׁ"ס עִם הָרִי"ף וְהָרא"שׁ וְטוּרִים וְכוּ' וְתַנַ"ךְ וְכַיּוֹצֵא

וְיִכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק וְיַחֲשׁב בָּזֶה הַרְבֵּה בְּתֹקֶף גָּדוֹל

אֲזַי יִזְכֶּה שֶׁיִהְיֶה כֵּן

וְאָמַר שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ: מַחֲשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֲפִילּוּ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, מוֹעֶלֶת מַמָּשׁ

דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹעֶלֶת וּמְסַיֵּעַ לָזֶה אֲפִילּוּ לְדִבְרֵי תוֹרָה

וְאַף עַל פִּי שֶׁרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ שָׁם בְּעִנְיָן אַחֵר, אַף עַל פִּי כֵן הוּא כָּךְ

וְלא סִיֵּם לְבָאֵר הַדָּבָר יוֹתֵר

וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צא - וַיְדַבֵּר אֱלקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמר
...את כל הדברים האלה לאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר דע, כי ההתקשרות באמת לצדיקים אמתיים הוא תועלת גדול מאד מאד כי על ידי זה זוכין לתשובה שלמה ולכפרת עוון ונמתקין הדינין ונתבטלין לגמרי ונעשה על ידי זה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כי איתא בזוהר הקדוש: "כי הנה המלכים נועדו" 'תרין עלמין קדישין, עלמא עלאה ועלמא תתאה וכו', כד מתחברן כחדא כדין כל אנפין נהירין וכל חובין אתעברו וכו', עין שם כי דע כי יש שני בחינות חכמה: חכמה עלאה וחכמה תתאה וחכמה תתאה נמשך מחכמה עלאה, ויונק ומקבל משם והוא כמו הרב והתלמיד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעג - עַל יְדֵי הַכְּתָב יָכוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ
...על ידי הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפש על ידי הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפש ופנימיות הנפש של הכותב והאמונה ושרש האמונה שלו כי יש בחינת שרש האמונה כי האמונה בעצמה יש לה חיות ושורש דהינו שיש עולם אמונה שמשם נלקח האמונה ועולם האמונה יש לו גם כן אמונה בהשם יתברך וזה בחינת שרש האמונה שהיא בחינת פנימיות האמונה והיא בחינת פנימיות הנפש כי הנפש והאמונה הם בחינה אחת כמו שכתוב: "נפשי אויתיך בלילה", וכתיב "ואמונתך בלילות" ועל ידי הכתב אפשר להכיר הנפש ופנימיות הנפש שהיא בחינת פנימיות האמונה כנ"ל בבחינת "אנכי"...
ספר המידות - ספר
...א. מי שיש בידו לחבר איזהו ספר ואינו מחברו, זה כמו שכול בנים. ב. אלו המחברי הספרים צריך להם לשקל במשקל את דברי הספר, אם יש בהם כדי ספר, כי עקר הספר אינו אלא אלו הדברים, הנאמרים בהתקשרות הנשמות בבחינת: "זה ספר תולדות אדם", ואם יש בו מעט בהתקשרות הנזכר לעיל, אין בו כדי ספר. ג. מביני מדע יכולים להבין, כשרואים בספר חדושין דאוריתא, אם בעל המחבר חדש אלו החדושין בעצמו, או שכבר היה לעולמים שחדש אלו החדושין. ומחמת שלא היה בהם כדי ספר, נתגלה לבעל המחבר אלו החדושין, כדי לחברם בספרו, אבל באמת לא טרח על אלו החדושין...
שבחי הר"ן - אות כז
...הר"ן - אות כז ועל כן אפילו המופתים הנוראים שראינו מרבנו, זכרונו לברכה אין אנו עוסקים בזה לספרם כי אין זה שבח אצלו כלל לפי עצם הפלגת מעלתו רק ספרנו מה שנוגע לעבודתו יתברך למען יתעורר המשכיל החפץ באמת כי אין שום תרוץ בעולם וכל אדם יכול לזכות למעלות גבהות אם ילך ויתנהג בדרכי רבנו, זכרונו לברכה, שמבארים כאן בספר זה והעקר להיות רגיל מאד בתפילות ובקשות הרבה מאד ובפרט לדבר בינו לבין קונו בלשון שמדברים בו להרבות בשיחה לפניו יתברך לרצותו ולפיסו יתברך ולהתחנן לפניו שיקרבו לעבודתו באמת ודי בהערה זו לכל החפץ...
חיי מוהר"ן - תקכ - עבודת השם
...- תקכ - עבודת השם אות תקכ היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות וכו' והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים וכו' כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן ק"ד ואמר אני מקנא את ר"י חתן ר"י שיכול לומר הרבה. הינו שפה ברסלב היה איש אחד שהיה רגיל לומר הרבה תחנות ותהלים ומעמדות בכל יום ואמר רבנו זכרונו לברכה שהוא מקנא את האיש הזה שיכול לומר הרבה וגם הוא בעצמו זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד שנסתלק על ידו קדם לזה כל ימיו היה מזמר זמירות הרבה בכל שבת ושבת ובמוצאי שבת ומי שלא שמע אותו כשהיה מזמר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלב - הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם וְכוּ'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלב - הללו את ה' מן השמים וכו' בשעה שאומר: "הללו את ה' מן השמים וכו' הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאיו" וכו' אזי האדם קורא לכלם ומצוה לכלם שיהללו את ה' ומזה ראוי לאדם להתעורר לתפילה בכונת הלב מאחר שבתפילתו קורא לכל העולמות להללו ולשבחו יתברך
שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה והתלוצץ מאד מהמחקרים שאומרים שיש בהלבנה ישוב כמו על הארץ הזאת על שרואין שם בתוכה כמו אילנות ושאר ברואים שבזו הארץ והיה מתלוצץ מזה ואמר שהוא שטות גדול כי הלבנה הוא כמו אספקלריא שכל דבר שעומד כנגדו נראה בתוכו ועל כן נראה בתוך הלבנה דברים שבזאת הארץ אבל באמת אין שם דבר מאלו הברואים והבל יפצה פיהם של המחקרים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ע - וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה
...- תורה ע - ויהי ביום השמיני קרא משה ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל ויהי ביום השמיני כי כל הדברים הם על הארץ כמו שאנו רואין בחוש, שהכל גדל מן הארץ וכל הדברים והבריות הולכים ומנחים על הארץ ואי אפשר שיפסקו ויתרחקו מהארץ אם לא על ידי כח המכריח הינו על ידי שיש מי שמכריח הדבר ונוטלו ממקומו מהארץ, ומרחיקו ממנה וכפי כח המכריח, כן נתרחק הדבר מהארץ ואחר כך כשנפסק כח המכריח, חוזר הדבר להארץ כגון: אם זורק אדם דבר למעלה אזי על ידי כחו, מכריח הדבר ומפסיקו מהארץ וכפי כחו, כן מכריח הדבר וזורקו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מב - וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם
...את רנתם [לשון רבנו, זכרונו לברכה] וירא בצר להם בשמעו את רנתם וכו' הנה על ידי נגינה, נמתקין הדינין כמו שכתוב בזוהר הקדוש הקשת היא השכינה ותלת גונין דקשת, הם האבות, והם לבושין דשכינתא וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין אזי "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי 'וחמת המלך שככה' משל למלך שכעס על בנו וכשהמלך רואה המלכה בלבושין דנהירין אזי מרחם על בנו ואותיות התפילה היא השכינה, כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" שהדבור הוא שם אדני ונקרא קשת כמו שפרש רש"י: "בחרבי ובקשתי" 'לשון תפילה' וקול הנגינה הם תלת גונין דקשת שיש בקול...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנד - דַּע כִּי יֵשׁ יִרְאוֹת נְפוּלוֹת
...דע כי יש יראות נפולות וכל היסורים והדינים שיש לאדם כלם הם מהיראות הנפולות שנפלו לתוך זה הדבר שהוא מתפחד ויש לו יסורים ממנו חמש אימות אימת חלש על הגבור שאף שהוא נגד הטבע, שהגבור יפחד מהחלש אך שהוא מחמת היראה העליונה שנפלה ונתלבשה באלו הדברים ועל כן הם במספר חמש כנגד חמש גבורות שהם חמש אותיות מנצפ"ך כפולים וצריך להעלות היראות הנפולות, לשרשם למקומם ומקום היראה היא בלב כמו שפרש רש"י: דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו "ויראת" והיראה צריכה להיות עם דעת כי בלא דעת נאמר: "הלא יראתך כסלתך" והדעת צריך להיו
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1133 שניות - עכשיו 17_04_2026 השעה 14:32:28 - wesi2