אומר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ

כי עיקר התשובה היא, כשישמע בזיונו ידום וישתוק, כי על ידי השתיקה וכולי, נעשה בחינת חיריק וכולי.

מה פשר העניין של בחינת חיריק הזאת?

ראה כאן: breslev.eip.co.il/?key=42 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה

"שכינתא נקראת בשעת זווג כוכבא זוטא כמובא בזוהר, 'אתעבידת נקדה זעירא מגו רחימתא, כדין אתחברא בבעלה'"

מה הקשר בין הדברים?

ואיך כל זה קשור למ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=259 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה

בעניין איך להפוך את בחינת שלא כסדר לבחינת כסדר?

תשובה:

כשהולך לאדם שלא כסדר, זו בחינת מלחמה. והסיבה היחידה שהולך לאדם שלא כסדר, היא רק משום הגדלות שלו ומשום פגם האמונה שלו בלבד.

וכדי להפוך את בחינת שלא כסדר לבחינת כסדר, לשם כך האדם צריך להפוך את עצמו לבחינת "מה", דהיינו שכשישמע בזיונו ידום וישתוק.

ורצונו של אדם זהו כבודו. וכשהולך לאדם נגד רצונו, זהו בזיונו, ואז צריך האדם לשתוק.

ועל ידי השתיקה, האדם נעשה לבחינת חיריק, היינו האדם מבטל את ישותו בתכלית, ונשאר ממנו רק מעט דמעט לצורך קיום העולם.

כי כאשר נעשה יחוד דקודשא בריך הוא ושכינתיה, אז השכינה היא בבחינת חיריק, היינו שכל ישותה מתבטלת, מלבד הנצרך כדי חיותה בלבד.

ויחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, זה השורש של זה שבחינת חווה חוזרת ונכללת בבחינת אדם, דהיינו שבחינת שלא כסדר בחינת אחרי הבריאה, חוסרת ונכללת בבחינת כסדר בחינת לפני הבריאה וכולי.

והכל אחד.