ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה
"כי תצא למלחמה" וכו' (דברים כ"א) כתיב: "אחור וקדם צרתני" (תהלים קל"ט) זה בחינת כסדר ושלא כסדר 'קדם' הוא בחינת כסדר, בחינת אלף בית כסדר ואחור הוא בחינת תשר"ק שלא כסדר וזה בחינת אדם וחוה, כסדר ושלא כסדר הוי"ה במלוי אלפין גימטריא מ"ה אדם וחוה הוא בחינת (פתח אליהו) 'מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה' (תהלים י"ט) : "ולילה ללילה יחוה דעת" הינו מלכות פה כי המלכות נקרא דבור, על שם 'כי אין מלך בלא עם' ואין העם יודעים רצונו אלא אם כן כשהמלך מגלה מחשבתו ורצונו לתוך דבורו נמצא שעקר הנהגות מלכותו אינו אלא על ידי דבור וזה פרוש: 'מלכות פה' וזה שאנו רואים שלפעמים הולך להאדם שלא כסדר כי שלמות של כל הדברים אינו אלא כשהם מיחדים ומקשרים בו יתברך כי השלמות והמלוי היא החיות כי איבר שנסתלק ממנו החיות, אזי נקרא חסרון והחיות היא המחין והשכל, כמו שכתוב (קהלת ז) "והחכמה תחיה" וכו' והחכמה הוא בחינת מה כ"ח מ"ה מ"ה חיינו מ"ה כחנו ומ"ה הוא אדם, כי לית אדם בלא אלף (הקדמת התיקוני זוהר) הינו הוי"ה במלוי אלפין הינו הקדוש ברוך הוא הוא חיות של כל הדברים, כמו שכתוב (נחמיה ט:) : "ואתה מחיה את כלם" נמצא, זאת הבחינה מלכות, חוה כשהיא מקשרת לאדם, לבחינת מ"ה, הינו להקדוש ברוך הוא אזי יש לה שלמות כי השכל שהקדוש ברוך הוא שם בהנהגת מלכותו בזה הוא מחיה אותה, כמו שכתוב: "החכמה תחיה" (תהלים כ"ד) "לה' הארץ ומלואה" כשהארץ, הינו בחינת חוה מלכות מקשרת לה' אזי הוא במלאו ובשלמות ומי שמחלק בחינת חוה, מלכות לעצמו, שאומר: אנא אמלך בזה הוא מחלק ומפריד אותה מהקדוש ברוך הוא, אזי אינה בשלמות כי עקר חיותה מ"ה, הינו השכל (ירמיה י) : "כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך" פרוש: שכלם אין כל כך גדול להחיות את מלכותם וכשהוא מחלק את מלכות לעצמו אזי הולך לו שלא כסדר כי הוא בתוך בחינת שלא כסדר, הינו מלכות, חוה, תשר"ק וכשזאת הבחינה חוה היא מקשרת להאדם, הינו להקדוש ברוך הוא אזי הולך לו כסדר כי 'באתר דאית דכר, נקבה לא אדכר תמן' (זהר חקת קפג ועין זוהר בא דף לח לט) נמצא כי בחינות חוה שלא כסדר נתבטלים על ידי האדם כסדר ובחינת כסדר נקרא יוד שמלכות הנקרא דלת, לית לה מגרמה כלום והקדוש ברוך הוא ממשיך לה חיות החכמה, הנקרא יו"ד וזה יו"ד ו"ו דל"ת וזה "אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך" אל תקרי כפך, אלא כפך, הינו יוד גימטריא כף וכשמחלק את ה'ד' לעצמו וממשיך לעצמו חיות ממנה אזי נעשית לו שלא כסדר דוי מיוד נעשה דוי וזה (ישעיה א) : "וכל לבב דוי" כי כשהולך לאדם שלא כסדר, זה לו מחלת לב כמו שכתוב (משלי י"ג) : "תוחלת ממשכה" וכו' וכשרואה אדם בעצמו, שהולך לו שלא כסדר ידע, שיש לו גדלות הינו: אנא אמלך יעשה תשובה וישפיל את עצמו, ויהיה בחינת מ"ה כמו שכתוב (שמות ט"ז) : "ונחנו מה" ואזי נחזר חוה לבחינת אדם, לבחינת מה, ונעשה כסדר הינו אחור וקדם וכו' כפך הינו יו"ד ועקר התשובה הוא בחדש אלול כי הם ימי רצון שעלה משה לקבל לוחות אחרונות ופתח דרך כבושה לילך בה והדרך שעשה משה הוא כך שמשה קשר את עצמו אפילו לפחות שבישראל ומסר נפשו עליהם, כמו שכתוב (שמות ל"ב) : "ואם אין מחני נא" (שמות ל"ה) : "ויקהל משה" וכו' שמשה היה מאסף ומיחד ומקשר את עצמו עם כל ישראל, אפילו עם הפחות שבפחותים (תהלים נ"ג) "כלו סג יחדו" אפילו כשאני רואה אחד מישראל, שסג מכל וכל מהקדוש ברוך הוא אף על פי כן צריך אני שנהיה יחדו צריך ליחד ולקשר עמו, כמו שעשה משה כי יש בחינת אלקות אפילו בדיוטא התחתונה אפילו בעשרה כתרי דמסאבותא לקים (תהלים ק"ג) : "ומלכותו בכל משלה" וזה בחינת חיריק, כמו שכתוב (בתקוני זוהר תקון י, דף כח:) : 'ובחיריק לאנחתא לה לתתא, להמליך לה על תתאין' נמצא שבפחות מישראל יש בו בודאי איזה אלקות ועל ידי זה אני יכול להיות יחדו עמו וזה "כלו סג יחדו" ועוד זאת הבחינה היתה למשה כי כל מה שעלה למעלה יותר עליונה, מצא שם אלהים כמו שכתוב (שמות י"ט) "ומשה עלה אל האלהים" כי בגשמיות אנו רואים, שיש אדם שהוא למטה בדחקות אזי הוא עובד השם ומכיר אותו וכשהוא נתעלה למעלה, שנתעשר אזי הוא שוכח בהקדוש ברוך הוא ודוד אמר (תהלים קל"ט) : "אם אסק שמים שם אתה" אפילו בשמים, שם יש הקדוש ברוך הוא בכל עליה ועליה צריך למצא שם הקדוש ברוך הוא ומצינו שאלישע אחר עלה לרקיע על ידי שם ואף על פי כן כפר בעקר (חגיגה יד) והדבר תמוה כי אדרבא, כי כל מה שאדם נתעלה ביותר בודאי הוא יותר קרוב לאלקות כי כל הטוב הוא אלקות, כמו שכתוב (תהלים קמ"ה) "טוב ה' לכל" ואנו רואים בהפך כשאדם בא בעשירות, בטוב אזי הוא שוכח בהקדוש ברוך הוא ותדע, שזה בחינת (בראשית כ"ז) "ותכהינה עיניו מראת" מחמת שנתקרב ביותר אל האור אלקות אזי האור מכהה עיניו ומזיק לו כמו כשאדם מסתכל בעצם השמש, אור השמש מזיק לעיניו אבל יש בחינת סגול כמו שכתוב (תקוני זוהר תקון יח, דף לא:) : 'וסגול כד איהי בין (שם אי' תחות תרין וכו') תרין דרועין דמלכא' שזהו בחינת (שמות ל"ג) : "ושכתי כפי עליך" כי בלא זה היה עצם אור הכבוד מזיק למשה כמו שכתוב (שם) : "כי לא יראני האדם וחי, וראית את אחרי" וכו' וזה שבקש דוד "ואחר כבוד תקחני" (תהלים ע"ג) תקרבני בהתקרבות של משה שבקש ממך "הראני נא את כבדך" (שמות שם), והראית לו את אחורי כבודך כמו שכתוב: "ושכתי וכו' וראית את אחרי". וכשהולך לאדם שלא כסדר, זהו התנגדות הרצון : אני רוצה שיהיה כן הדבר, והדבר להפך, שלא כסדר וזה בחינת מלחמה כי כל מלחמה הוא התנגדות הרצון, הוא בחינת שלא כסדר וזהו "כי תצא למלחמה" כשהולך לך שלא כסדר, הינו התנגדות הרצון "ונתנו ה' אלקיך בידך" שיתבטל כל רצונות נגד רצונך שילך לך כסדר כרצונך אימתי ? כד, "ושבית שביו" כשתהיה בבחינת מה כשתמשיך לך אלקות, הוי"ה במלוי אלפין וזה פרוש 'מחשב"ה חש"ב מ"ה' (זהר בראשית כ"ד ותקון סט) כשתקשר תמיד במחשבתך אלקותו (שיר השירים ז) : "מלך אסור ברהטים" 'ברהטי מחין דילך' (תיקון ו') וזהו "ושבית שביו" שתמשיך מ"ה בתוך מחשבתך שתקשר אלקותו במחשבתך כי כל דבר שנמשך ממקום גבוה נקרא שבי כמו שכתוב (תהלים ס"ח) : "עלית למרום שבית שבי" ועל ידי זה יתבטלו כל המלחמות וכל הרצונות נגד רצונך וזה הסוד נרמז בעץ החיים בהקדמה בכלל יט ובכונות של ראש חדש אלול.
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" וְכוּ'

כְּתִיב: "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי"

זֶה בְּחִינַת כְּסֵדֶר וְשֶׁלּא כְּסֵדֶר

'קֶדֶם' הוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, בְּחִינַת אָלֶף בֵּית כְּסֵדֶר

וְאָחוֹר הוּא בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלּא כְּסֵדֶר

וְזֶה בְּחִינַת אָדָם וְחַוָּה, כְּסֵדֶר וְשֶׁלּא כְּסֵדֶר

הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין גִּימַטְרִיָּא מ"ה אָדָם

וְחַוָּה הוּא בְּחִינַת 'מַלְכוּת פֶּה וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קָרִינַן לָהּ'

"וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת"

הַיְנוּ מַלְכוּת פֶּה

כִּי הַמַּלְכוּת נִקְרָא דִּבּוּר, עַל שֵׁם 'כִּי אֵין מֶלֶך בְּלא עָם'

וְאֵין הָעָם יוֹדְעִים רְצוֹנוֹ

אֶלָּא אִם כֵּן כְּשֶׁהַמֶּלֶך מְגַלֶּה מַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְתוֹך דִּבּוּרוֹ

נִמְצָא שֶׁעִקָּר הַנְהָגוֹת מַלְכוּתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי דִּבּוּר

וְזֶה פֵּרוּשׁ: 'מַלְכוּת פֶּה'

וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁלִּפְעָמִים הוֹלֵך לְהָאָדָם שֶׁלּא כְּסֵדֶר

כִּי שְׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מְיֻחָדִים וּמְקֻשָּׁרִים בּוֹ יִתְבָּרַך

כִּי הַשְּׁלֵמוּת וְהַמִּלּוּי הִיא הַחִיּוּת

כִּי אֵיבָר שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַחִיּוּת, אֲזַי נִקְרָא חִסָּרוֹן

וְהַחִיּוּת הִיא הַמּחִין וְהַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה" וְכוּ'

וְהַחָכְמָה הוּא בְּחִינַת מָה

כּ"חַ מָ"ה

מֶ"ה חַיֵּינוּ מַ"ה כּחֵנוּ

וּמָ"ה הוּא אָדָם, כִּי לֵית אָדָם בְּלָא אָלֶף

הַיְנוּ הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין

הַיְנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא הוּא חִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם"

נִמְצָא, זאת הַבְּחִינָה מַלְכוּת, חַוָּה

כְּשֶׁהִיא מְקֻשֶּׁרֶת לָאָדָם, לִבְחִינַת מָ"ה, הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

אֲזַי יֵשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת

כִּי הַשֵּׂכֶל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא שָׂם בְּהַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ

בָּזֶה הוּא מְחַיֶּה אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה"

"לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ"

כְּשֶׁהָאָרֶץ, הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת מְקֻשֶּׁרֶת לַה'

אֲזַי הוּא בִּמְלאוֹ וּבִשְׁלֵמוּת

וּמִי שֶׁמְּחַלֵּק בְּחִינַת חַוָּה, מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, שֶׁאוֹמֵר: אֲנָּא אֶמְלך

בָּזֶה הוּא מְחַלֵּק וּמַפְרִיד אוֹתָהּ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא, אֲזַי אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת

כִּי עִקָּר חִיּוּתָהּ מָ"ה, הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל

"כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹך"

פֵּרוּשׁ: שִׂכְלָם אֵין כָּל כָּך גָּדוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת מַלְכוּתָם

וּכְשֶׁהוּא מְחַלֵּק אֶת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ

אֲזַי הוֹלֵך לוֹ שֶׁלּא כְּסֵדֶר

כִּי הוּא בְּתוֹך בְּחִינַת שֶׁלּא כְּסֵדֶר, הַיְנוּ מַלְכוּת, חַוָּה, תַּשְׁרַ"ק

וּכְשֶׁזּאת הַבְּחִינָה חַוָּה הִיא מְקֻשֶּׁרֶת לְהָאָדָם, הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

אֲזַי הוֹלֵך לוֹ כְּסֵדֶר

כִּי 'בַּאֲתָר דְּאִית דְּכַר, נֻקְבֵּהּ לָא אִדְכַּר תַּמָּן'

נִמְצָא כִּי בְּחִינוֹת חַוָּה שֶׁלּא כְּסֵדֶר נִתְבַּטְּלִים עַל יְדֵי הָאָדָם כְּסֵדֶר

וּבְחִינַת כְּסֵדֶר נִקְרָא יוּד

שֶׁמַּלְכוּת הַנִּקְרָא דָּלֶת, לֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מַמְשִׁיך לָהּ חִיּוּת הַחָכְמָה, הַנִּקְרָא יוּ"ד

וְזֶה יוּ"ד וָ"ו דָּלֶ"ת

וְזֶה "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּך"

אַל תִּקְרֵי כַּפֶּך, אֶלָּא כָּפֶך, הַיְנוּ יוּד גִּימַטְרִיָּא כָּף

וכשמחלק את ה'ד' לְעַצְמוֹ וּמַמְשִׁיך לְעַצְמוֹ חִיּוּת מִמֶּנָּה

אֲזַי נַעֲשֵׂית לוֹ שֶׁלּא כְּסֵדֶר דַּוָּי מִיּוּד נַעֲשֶׂה דַּוָּי

וְזֶה: "וְכָל לֵבָב דַּוָּי"

כִּי כְּשֶׁהוֹלֵך לְאָדָם שֶׁלּא כְּסֵדֶר, זֶה לוֹ מַחֲלַת לֵב

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה" וְכוּ'

וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוֹלֵך לוֹ שֶׁלּא כְּסֵדֶר יֵדַע, שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת

הַיְנוּ: אֲנָא אֶמְלך

יַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, וְיִהְיֶה בְּחִינַת מָ"ה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנַחְנוּ מָה"

וַאֲזַי נֶחֱזָר חַוָּה לִבְחִינַת אָדָם, לִבְחִינַת מָה, וְנַעֲשֶׂה כְּסֵדֶר

הַיְנוּ אָחוֹר וָקֶדֶם וְכוּ' כַּפֶּך הַיְנוּ יוּ"ד

וְעִקָּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל

כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן

שֶׁעָלָה משֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶך כְּבוּשָׁה לֵילֵך בָּהּ

וְהַדֶּרֶך שֶׁעָשָׂה משֶׁה הוּא כָּך

שֶׁמּשֶׁה קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ אֲפִילּוּ לַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל

וּמָסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא"

"וַיַּקְהֵל משֶׁה" וְכוּ'

שֶׁמּשֶׁה הָיָה מְאַסֵּף וּמְיַחֵד וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲפִילּוּ עִם הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים

"כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו"

אֲפִילּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁסָּג מִכּל וָכל מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

אַף עַל פִּי כֵן צָרִיך אֲנִי שֶׁנִּהְיֶה יַחְדָּו

צָרִיך לְיַחֵד וּלְקַשֵּׁר עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה משֶׁה

כִּי יֵשׁ בְּחִינַת אֱלקוּת אֲפִילּוּ בַּדְּיוּטָא הַתַּחְתּוֹנָה

אֲפִילּוּ בַּעֲשָׂרָה כִּתְרֵי דִּמְסָאֲבוּתָא

לְקַיֵּם: "וּמַלְכוּתוֹ בַּכּל מָשָׁלָה"

וְזֶה בְּחִינַת חִירִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וּבְחִירִיק לְאַנְחָתָא לָהּ לְתַתָּא, לְהַמְלִיך לָהּ עַל תַּתָּאִין'

נִמְצָא שֶׁבַּפָּחוּת מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי אֵיזֶה אֱלקוּת

וְעַל יְדֵי זֶה אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת יַחְדָּו עִמּוֹ

וְזֶה "כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו"

וְעוֹד זאת הַבְּחִינָה הָיְתָה לְמשֶׁה

כִּי כָל מַה שֶּׁעָלָה לְמַעֲלָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, מָצָא שָׁם אֱלהִים

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּמשֶּׁה עָלָה אֶל הָאלהִים"

כִּי בְּגַשְׁמִיּוּת אָנוּ רוֹאִים, שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁהוּא לְמַטָּה בְּדַחֲקוּת

אֲזַי הוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם וּמַכִּיר אוֹתוֹ

וּכְשֶׁהוּא נִתְעַלֶּה לְמַעְלָה, שֶׁנִּתְעַשֵּׁר

אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

וְדָוִד אָמַר: "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה"

אֲפִילּוּ בַּשָּׁמַיִם, שָׁם יֵשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

בְּכָל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה צָרִיך לִמְצא שָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

וּמָצִינוּ שֶׁאֱלִישָׁע אַחֵר עָלָה לָרָקִיעַ עַל יְדֵי שֵׁם

וְאַף עַל פִּי כֵן כָּפַר בָּעִקָּר

וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ

כִּי אַדְּרַבָּא, כִּי כָל מַה שֶּׁאָדָם נִתְעַלֶּה בְּיוֹתֵר

בְּוַדַּאי הוּא יוֹתֵר קָרוֹב לֶאֱלקוּת

כִּי כָל הַטּוֹב הוּא אֱלקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "טוֹב ה' לַכּל"

וְאָנוּ רוֹאִים בְּהֵפֶך כְּשֶׁאָדָם בָּא בַּעֲשִׁירוּת, בְּטוֹב

אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

וְתֵדַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאת"

מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקָרֵב בְּיוֹתֵר אֶל הָאוֹר אֱלקוּת

אֲזַי הָאוֹר מַכְהֶה עֵינָיו וּמַזִּיק לוֹ

כְּמוֹ כְּשֶׁאָדָם מִסְתַּכֵּל בְּעֶצֶם הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מַזִּיק לְעֵינָיו

אבל יש בחינת סְגוֹל

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וּסְגוֹל כַּד אִיהִי בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא'

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: "וְשַׂכּתִי כַפִּי עָלֶיך"

כִּי בְּלא זֶה הָיָה עצֶם אוֹר הַכָּבוֹד מַזִּיק לְמשֶׁה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי לא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" וְכוּ'

וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד "וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי"

תְּקָרְבֵנִי בְּהִתְקָרְבוּת שֶׁל משֶׁה שֶׁבִּקֵּשׁ מִמְּך "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבדֶך"

וְהֶרְאֵיתָ לוֹ אֶת אֲחוֹרֵי כְּבוֹדֶך

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשַׂכּתִי וְכוּ' וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי".

וּכְשֶׁהוֹלֵך לָאָדָם שֶׁלּא כְּסֵדֶר, זֶהוּ הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן: אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה כֵּן הַדָּבָר, וְהַדָּבָר לְהֵפֶך, שֶׁלּא כְּסֵדֶר

וְזֶה בְּחִינַת מִלְחָמָה

כִּי כָל מִלְחָמָה הוּא הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן, הוּא בְּחִינַת שֶׁלּא כְּסֵדֶר

וְזֶהוּ "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה"

כְּשֶׁהוֹלֵך לְך שֶׁלּא כְּסֵדֶר, הַיְנוּ הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן

"וּנְתָנוֹ ה' אֱלקֶיך בְּיָדֶך"

שֶׁיִּתְבַּטֵל כָּל רְצוֹנוֹת נֶגֶד רְצוֹנְך שֶׁיֵּלֵך לְך כְּסֵדֶר כִּרְצוֹנְך

אֵימָתַי ?

כַּד, "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ"

כְּשֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מָה

כְּשֶׁתַּמְשִׁיך לְך אֱלקוּת, הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין

וְזֶה פֵּרוּשׁ 'מַחֲשָׁבָ"ה חֲשׁ"ב מָ"ה'

כְּשֶׁתְּקַשֵּׁר תָּמִיד בְּמַחֲשַׁבְתְּך אֱלקוּתוֹ

"מֶלֶך אָסוּר בָּרְהָטִים" 'בְּרַהֲטֵי מחִין דִּילָך'

וְזֶהוּ "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" שֶׁתַּמְשִׁיך מָ"ה בְּתוֹך מַחֲשַׁבְתְּך

שֶׁתְּקַשֵּׁר אֱלקוּתוֹ בְּמַחֲשַׁבְתְּך

כִּי כָל דָּבָר שֶׁנִּמְשָׁך מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ נִקְרָא שְׁבִי

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי"

וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הָרְצוֹנוֹת נֶגֶד רְצוֹנְך

וְזֶה הַסּוֹד נִרְמָז בְּעֵץ הַחַיִּים בַּהַקְדָּמָה בִּכְלָל יט וּבְכַוָּנוֹת שֶׁל ראשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ט - אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ
...- תורה ט - אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו איתא בתקוני זוהר . כלהו ערקין דלבא מתנהגין בתר רוחא הדא הוא דכתיב: "אל אשר יהיה הרוח ללכת" וכו' דהינו הרוח היוצא מכנפי הראה כי 'אלמלא כנפי ראה דנשבין על לבא, הוי לבא אוקיד כל גופא' כי על ידי הרוח מכבין הנר ומדליקין הנר כנראה בחוש שלפעמים נכבה הנר על ידי הרוח המנשב ולפעמים מדליקין הנר שנכבה על ידי הרוח שמנשבין בו כי כבוי הנר הוא על ידי שנופל על הנר עפרוריות ונפרדין חלקי האש, שיש בו מיסוד האש ואינם יכולים לבער ועל כן כשמנפחין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלז - חֶלְקִי ה' אָמַרְתִּי לִשְׁמר דְּבָרֶיך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלז - חלקי ה' אמרתי לשמר דבריך חלקי ה' אמרתי לשמר דבריך הינו שהחלק אלקי ממעל שיש לי אומר לי ומלמד אותי לשמר דבריך.
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 2
...2 * תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 1. כדי לחדד את העניין, אבן לדוגמא התאווה לא קשורה בה לא בעבר לא בהווה ולא בעתיד. ועל האדם להגיע לבחינה הנ"ל שהתאווה לא תהיה קשורה בו לא בעבר לא בהווה ולא בעתיד. לא בהווה, היינו שלא יהיה לו שום רצון משום צד שהוא לתאווה. לא בעתיד, היינו שהאדם יתרחק כ"כ מהתאווה, עד כדי כך שאפילו תאורטית הוא לא יוכל לפול לתאווה הזאת בשום זמן שבעולם. ולא בעבר, היינו שעל האדם לעשות תשובה שלמה מאהבה שבה העוונות נהפכים לזכויות ממש, ושבה האדם מתנקה גם מכל התאוות שכבר היו לו בעבר...
ספר המידות - חנפה
ספר המידות - חנפה חלק א' א. על ידי החנפה בא לידי נבול פה, והוא הדין להפך. ב. על ידי חנפה נעשית אשתו אלמנה ובניו יתומים ואין מרחם עליהם. ג. על ידי חנפה בא פחד. ד. מי שהולך בשוק ונופל, בידוע שיש בו חנפה. ה. על ידי חנפה בא כאב לב. ו. מי שבטחונו על אחרים, בא לידי חנפה. ז. מי ששומר את עצמו מחנפה, על ידי זה בא לו ישועה. ח. מתר להחניף לרשעים בעולם הזה. ט. על ידי חנפה נתעורר הדין. י. גם תפילתו אינו נשמעת ומאוס בעיני כל. חלק שני א. על ידי חנפה בא לידי כפירה.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנט - דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי וְהִיא הַשְּׁכִינָה
...והיא השכינה דע שיש אמצעי והיא השכינה שהוא אמצעי בין בני אדם ובין השם יתברך כביכול וידוע שיש חלוק בין למוד התורות שלא כל אדם ואדם לומד בבחינה אחת ומי שזוכה ללמד להשכינה, שלמודו עולה להשכינה אזי השכינה, מקבלת הלמוד התורה ומעלה להשם יתברך ונמשך מזה שפע הינו שפע רוחניות ושפע גשמיות כי בהתורה יש אש ומים וכשהשכינה שהיא בחינת אמצעי מקבלת התורה אזי עולה כח האש למעלה ונמשך ממנו שפע למעלה, לכל העולמות ולכל המלאכים ושרפים וכו' וזה הוא שפע רוחניות וכח המים נעשה מזה שפע גשמיות, ויורד לזה העולם וזה הוא בחינת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
...- קרא את יהושע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלהים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה וחולקים עליו שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו ועליו נאמר: "כבד אלוהים הסתר דבר" כי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סג - סוֹד כַּוָּנַת הַמִּילָה
...- תורה סג - סוד כונת המילה א. סוד כונת המילה כי ברית נקרא בלשון תרגום אמה וכמו שמזכר בלשון זה בגמרא והוא בחינת אמה בת ששה טפחים שהברית כלול מהם והוא בחינת: "שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד" 'שש כנפים', הם בחינת הששה טפחים הנ"ל "בשתים יכסה פניו, ובשתים יכסה רגליו, ובשתים יעופף" כי פנים, הוא בחינות 'וטפח לו על פניו' 'ובשתים יכסה פניו' הוא בחינות שני טפחים בחינות 'מגלה טפח ומכסה טפח', הנאמר בברית כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה וכן 'בשתים יכסה רגליו', הוא בחינת 'וטפח לו בסנדלו' והוא גם...
שיחות הר"ן - אות קכו
...תק"ע לפ"ק דברו ממשיח כי היה מפרסם שאמרו שבשנה זו יבוא ודעתו לא היתה נוטה לזה ואמר אז שקדם שיבוא משיח לא אחד יהיה שיצעק על אמונה כי כמה צדיקים שיהיו אז יהיו צועקים בקול גדול על אמונה כמוני היום עד שיהיה נחר גרונם, ולא יועיל ומה שכתוב: "כל הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו" ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה שיאמרו לפני הצדיקים קדוש הוא כפשוטו כי בודאי הצדיקים שישארו אז ויתחזקו וישארו באמונתם הקדושה יהיו ראויים לומר לפניהם אפילו יותר מזה מאחר שישארו קימים באמונה ולא יניחו עצמם לפל ולטעות, חס ושל
שיחות הר"ן - אות רצה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו לענין התחזקות בתפילה שאפילו אם האדם כמו שהוא אף על פי כן יחזק ויאמץ את לבבו להתפלל להשם יתברך ואמר שיחשב בלבו הלא אם אני רחוק בעיני מהשם יתברך כל כך מחמת רבוי עוונותי אם כן אדרבא עקר שלמות התפילה על ידי דיקא כי הלא אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל תפילה שאין בה מתפילת פושעי ישראל אינה תפילה, וילפינן מקטרת שהיה בהם חלבנה' ואם כן אם אני בעיני כפושע ישראל חס ושלום אם כן אדרבא, כל שלמות התפילה על ידי דיקא וכנזכר לעיל ובודאי אני צריך להתחזק ביותר להתפלל להשם יתברך ולבטח בחסדי...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כה
...- אות כה ואז באו שניהם אל העיר רבנו זכרונו לברכה, עם האיש המשמש שלו הנ"ל ובבואם אל העיר אמרו הישמעאלים שהם מרגלים ונפל פחד גדול על הספרדים בעצמם ותכף הביאו להם מלבושים שלהם והכרחו להלביש עצמם במלבושים שלהם כמנהגם והיה רבנו בצער גדול מחמת זה והאיש הנ"ל שחק וכעס עליו רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו. אין אתה יודע מהקטרוג שיש עלינו בעולם העליון ואמר אז דבר נפלא להאיש הנ"ל, ואינו רוצה לגלות ונתקבל רבנו, זכרונו לברכה, לפני החכמים, והוטב בעיניהם מאד והחזיקו אותו לחדוש גדול ואחר כך בא רבנו זכרונו לברכה, בעצמו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 28_01_2026 השעה 16:29:08 - wesi2