ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תמד - עבודת השם
אות תמד פעם אחת דבר עמי והיה רצונו קצת לעשות אותי אב בית דין באיזה קהלה. ושאלתי אותו כי יש לי מרה שחורה וחששות רבות בענין הוראות אסור והתר ואני מתירא ומתפחד מענין ההוראה מאד. השיב לי מה לחשש ולדאג מאחר שיש לך על מי לסמך שוב אין אתה מתירא כלל. פרוש מאחר שיש דעה שמכשיר ואתה סומך על אותה דעה אין להתירא עוד כלל [אמר המעתיק: זה פשוט, שעל דעה שאינה מסכמת להלכה, בודאי אין לסמך. רק רצונו לומר, שלא לחשש חששות יתרות בענין זה] אות תמה כמה אנשים שבאו לפניו, שהיו חולים גדולים והוא ראה שמכרחין למות והיה מדבר על לבם: מה לכם לדאג מן המיתה הלא שם הוא עולם נאה ביותר מכאן אות תמו פעם אחת עמדנו לפניו ביום ראשון אחר שבת נחמו תקס"ט והוליכו מת לפני חלונות ביתו והיו הולכין אחריו ובוכין ומספידין עליו כדרך העולם. ענה ואמר : המת מסתמא שוחק בלבו על שבוכין אחריו. כי בוכין על שנפטר מן העולם כאלו אומרים לו הלא טוב אם היית מאריך עוד ימים בזה העולם, וסבלת עוד צרות רבות בזה העולם והיתה לך עוד מרירות העולם. שאלתי אותו הלא גם שם לא ינוח מיסורים, כי לא היה צדיק גדול כל כך שלא יסבל שום צער גיהנום וחבוט הקבר ואם כן גם שם יש לו יסורים. השיב על כל פנים עתה יהיה הקץ והגמר מהיסורים וצערו. כי יסבל מה שיסבל ואחר כך יזכה למה שפעל בזה העולם איזה שכר עולם הבא, על מעשיו הטובים. חזרתי ושאלתי אותו הלא יש גלגולים ואולי יצטרך לו להתגלגל עוד פעם אחת בזה העולם ואם כן מה פעל במה שנפטר עכשו מצרות עולם הזה. השיב אם ירצה יוכל להתעקש ולטען שם שאינו רוצה בשום אפן להתגלגל ולילך עוד הפעם בזה העולם. שאלתי אותו וכי יועיל זה מה שלא ירצה להתגלגל. השיב בודאי יועיל אם יתעקש ויטען עשו עמי מה שתרצו כאן ועשו עמי הגמר והסוף כאן כרצונכם, רק בזה העולם אל אחזר עוד להתגלגל חס ושלום, בודאי יכול לפעל זאת. וכפלתי ושניתי בדברי עמו זכרונו לברכה כמה פעמים אם יועיל זאת ואמר שבודאי יועיל אם יהיה חזק בדעתו לטען כך. ולקחתי זאת בדעתי היטב, וקשרתי אותו במחי לזכר זאת היטב היטב, אולי אזכה לזכר זאת בעלמא דאתי לטען כך לפני הבית דין שלמעלה למען אוכל להנצל מגלגולים. כי איך שיהיה עמי חס ושלום כי איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי אף על פי כן על כל פנים טוב יותר מלהתגלגל חס ושלום ולהיות חס ושלום בסכנה גדולה של הבלי העולם הזה חס ושלום. השם יתברך יזכנו מעתה לשוב בתשובה שלמה לפניו כרצונו הטוב (אמר המעתיק עין בזוהר הקדוש פרשת משפטים דף ק"ט:) באותה העת הנ"ל שעמדנו לפניו ביום הנ"ל אז צוה עלי לחזר ולומר התורה שאמר בחרף העבר בשבת פרשת יתרו, לפני חברנו הותיק מורנו הרב יצחק סגל חתן הרב המגיד מטירהאוויצע. ה ינו התורה המתחלת יש צדיקים גנוזים בלקוטי תנינא סימן ל"ב. וצוה עלי לחזר ולומר התורה הזאת לפני הנ"ל בעודינו עומדים לפניו. והכרחתי לעשות כן, ואמרתי כל התורה הזאת למורנו הרב יצחק הנזכרים לעיל ושאר אנשים שעמדו שם, והכל היה בפניו. אחר כך ענה ואמר, סלסלה ותרוממך הנמצא כזה עוד אצל השם יתברך איש אשר יסלסל ויחפש כל כך בהתורה כמוני. ועוד האריך בדברים נעימים וצחים, והפליג מאד בשבח מעלת תורתו הקדושה
אות תמד

פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמִּי

וְהָיָה רְצוֹנוֹ קְצָת לַעֲשׂוֹת אוֹתִי אַב בֵּית דִּין בְּאֵיזֶה קְהִלָּה.

וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ כִּי יֵשׁ לִי מָרָה שְׁחוֹרָה וַחֲשָׁשׁוֹת רַבּוֹת בְּעִנְיַן הוֹרָאוֹת אִסּוּר וְהֶתֵּר וַאֲנִי מִתְיָרֵא וּמִתְפַּחֵד מֵעִנְיַן הַהוֹרָאָה מְאד.

הֵשִׁיב לִי מַה לַּחֲשׁשׁ וְלִדְאג

מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לְךָ עַל מִי לִסְמךְ שׁוּב אֵין אַתָּה מִתְיָרֵא כְּלָל.

פֵּרוּשׁ מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ דֵּעָה שֶׁמַּכְשִׁיר וְאַתָּה סוֹמֵךְ עַל אוֹתָהּ דֵּעָה אֵין לְהִתְיָרֵא עוֹד כְּלָל

[אָמַר הַמַּעְתִּיק: זֶה פָּשׁוּט, שֶׁעַל דֵּעָה שֶׁאֵינָהּ מֻסְכֶּמֶת לַהֲלָכָה, בְּוַדַּאי אֵין לִסְמךְ. רַק רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁלּא לַחֲשׁשׁ חֲשָׁשׁוֹת יְתֵרוֹת בְּעִנְיָן זֶה]

אות תמה

כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו, שֶׁהָיוּ חוֹלִים גְּדוֹלִים

וְהוּא רָאָה שֶׁמֻּכְרָחִין לָמוּת

וְהָיָה מְדַבֵּר עַל לִבָּם: מַה לָּכֶם לִדְאג מִן הַמִּיתָה

הֲלא שָׁם הוּא עוֹלָם נָאֶה בְּיוֹתֵר מִכָּאן

אות תמו

פַּעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחַר שַׁבַּת נַחֲמוּ תקס"ט

וְהוֹלִיכוּ מֵת לִפְנֵי חַלּוֹנוֹת בֵּיתוֹ

וְהָיוּ הוֹלְכִין אַחֲרָיו וּבוֹכִין וּמַסְפִּידִין עָלָיו כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם.

עָנָה וְאָמַר: הַמֵּת מִסְּתָמָא שׂוֹחֵק בְּלִבּוֹ עַל שֶׁבּוֹכִין אַחֲרָיו.

כִּי בּוֹכִין עַל שֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם

כְּאִלּוּ אוֹמְרִים לוֹ הֲלא טוֹב אִם הָיִיתָ מַאֲרִיךְ עוֹד יָמִים בְּזֶה הָעוֹלָם, וְסָבַלְתָּ עוֹד צָרוֹת רַבּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם וְהָיְתָה לְךָ עוֹד מְרִירוּת הָעוֹלָם.

שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הֲלא גַּם שָׁם לא יָנוּחַ מִיִּסּוּרִים, כִּי לא הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁלּא יִסְבּל שׁוּם צַעַר גֵּיהִנּוֹם וְחִבּוּט הַקֶּבֶר

וְאִם כֵּן גַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים.

הֵשִׁיב עַל כָּל פָּנִים עַתָּה יִהְיֶה הַקֵּץ וְהַגְּמָר מֵהַיִּסּוּרִים וְצַעֲרוֹ.

כִּי יִסְבּל מַה שֶּׁיִּסְבּל

וְאַחַר כָּךְ יִזְכֶּה לְמַה שֶּׁפָּעַל בְּזֶה הָעוֹלָם אֵיזֶה שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים.

חָזַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הֲלא יֵשׁ גִּלְגּוּלִים

וְאוּלַי יִצְטָרֵךְ לוֹ לְהִתְגַּלְגֵּל עוֹד פַּעַם אַחַת בְּזֶה הָעוֹלָם

וְאִם כֵּן מַה פָּעַל בַּמֶּה שֶׁנִּפְטַר עַכְשָׁו מִצָּרוֹת עוֹלָם הַזֶּה.

הֵשִׁיב אִם יִרְצֶה יוּכַל לְהִתְעַקֵּשׁ וְלִטְען שָׁם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּשׁוּם אפֶן לְהִתְגַּלְגֵּל וְלֵילֵךְ עוֹד הַפַּעַם בְּזֶה הָעוֹלָם.

שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ וְכִי יוֹעִיל זֶה מַה שֶּׁלּא יִרְצֶה לְהִתְגַּלְגֵּל.

הֵשִׁיב בְּוַדַּאי יוֹעִיל אִם יִתְעַקֵּשׁ וְיִטְעַן עֲשׂוּ עִמִּי מַה שֶּׁתִּרְצוּ כָּאן וַעֲשׂוּ עִמִּי הַגְּמָר וְהַסּוֹף כָּאן כִּרְצוֹנְכֶם, רַק בְּזֶה הָעוֹלָם אַל אֶחֱזר עוֹד לְהִתְגַּלְגֵּל חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי יָכוֹל לִפְעל זאת.

וְכָפַלְתִּי וְשָׁנִיתִי בְּדַבְּרִי עִמּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים אִם יוֹעִיל זאת

וְאָמַר שֶׁבְּוַדַּאי יוֹעִיל אִם יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ לִטְען כָּךְ.

וְלָקַחְתִּי זאת בְּדַעְתִּי הֵיטֵב, וְקָשַׁרְתִּי אוֹתוֹ בְּמחִי לִזְכּר זאת הֵיטֵב הֵיטֵב, אוּלַי אֶזְכֶּה לִזְכּר זאת בְּעָלְמָא דְּאָתֵי לִטְען כָּךְ לִפְנֵי הַבֵּית דִּין שֶׁלְּמַעְלָה לְמַעַן אוּכַל לְהִנָּצֵל מִגִּלְגּוּלִים.

כִּי אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִמִּי חַס וְשָׁלוֹם כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מוֹלִיכִין אוֹתִי

אַף עַל פִּי כֵן עַל כָּל פָּנִים טוֹב יוֹתֵר מִלְּהִתְגַּלְגֵּל חַס וְשָׁלוֹם

וְלִהְיוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם.

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ מֵעַתָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב

בְּאוֹתָהּ הָעֵת הַנַּ"ל שֶׁעָמַדְנוּ לְפָנָיו בַּיּוֹם הַנַּ"ל

אָז צִוָּה עָלַי לַחֲזר וְלוֹמַר הַתּוֹרָה שֶׁאָמַר בַּחֹרֶף הֶעָבַר בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ, לִפְנֵי חֲבֵרֵנוּ הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק סֶגַל חֲתַן הָרַב הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע. ה

ַיְנוּ הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ל"ב.

וְצִוָּה עָלַי לַחֲזר וְלוֹמַר הַתּוֹרָה הַזּאת לִפְנֵי הַנַּ"ל בְּעוֹדֵינוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו.

וְהֻכְרַחְתִּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְאָמַרְתִּי כָּל הַתּוֹרָה הַזּאת לְמוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל וּשְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ שָׁם, וְהַכּל הָיָה בְּפָנָיו.

אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר, סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ

הֲנִמְצָא כָּזֶה עוֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִישׁ אֲשֶׁר יְסַלְסֵל וִיחַפֵּשׂ כָּל כָּךְ בְּהַתּוֹרָה כָּמוֹנִי.

וְעוֹד הֶאֱרִיךְ בִּדְבָרִים נְעִימִים וְצַחִים, וְהִפְלִיג מְאד בְּשֶׁבַח מַעֲלַת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְּהִי לִי לִישׁוּעָה
...ויהי לי לישועה הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות הן בגשמי וכל אחד מבקש רחמים, ואינו יודע היכן הוא והרחמים הוא לעיני כל, כמו שכתוב: "לא רחוקה היא ולא בשמים" וכו' והנה איתא בזוהר: 'אית רחמים ואית רחמים אית רחמים פשוטים [ר"ל רחמים סתם כמ"ש בזוהר שם וכדלקמן] דזעיר אנפין ואית רחמים גדולים דעתיקא סתימאה' כמו שכתוב: "וברחמים גדולים אקבצך" ואנו צריכין רחמים אך בעוונינו הרבים בדור הזה אין מי שיתפלל כך, שיוכל להמשיך הרחמים מחמת שאין מי שיכיר גדלת...
שיחות הר"ן - אות קנז
שיחות הר"ן - אות קנז שמעתי בשמו שאמר שכבר אמר כמה תורות על חולאת שלו כי אחר שבא מלמברג הזכיר כמעט בכל תורה מענין הראה שזה היה החולאת שלו כי היה לו חלי ההוסט [שעול, שחפת] רחמנא לצלן שהוא חלי הראה ואמר שכפי רבוי התורות שאמר על זה כבר היה ראוי להתרפא אך החסרון הוא מחמת חסרון אמונה של השומעים שאין אמונתם חזקה כל כך
שיחות הר"ן - אות עו
...ערוך שלש פעמים פעם אחת כפשוטו ופעם שני למד וגמר אותם והיה יודע בכל דין ודין מארבעה שלחן ערוך השרש שלו בגמרא פרוש רש"י ותוספות ופעם שלישי למד וגמר אותם וזכה לידע בכל דין ודין סוד הכונה של הדין מפני מה הדין כך על פי סוד וכפי הנשמע כל זה היה בימי נעוריו כי אחר כך חזר וגמר אותם עוד כמה פעמים ודרכו היה תמיד שהיה לומד הרבה הרבה כל ימיו עד הסוף אפילו בעת החולאת הכבד שהיה לו בסוף ואף על פי שהיה עליו טרחא דצבורא שהיה עוסק הרבה עמנו ועם כל אנשיו לקרבם לעבודת...
שיחות הר"ן - אות נא
...אות נא העולם הזה אינו כלום רק למשך אל התכלית הנצחי ואין להסתכל אם יהיה לו מעות אם לאו כי בין כך ובין כך יבלה ימיו בשוה כי העולם הזה מטעה אותנו לגמרי שמראה אל האדם כאלו הוא מרויח בכל פעם ובסוף אינו כלום כאשר נראה בחוש ברב בני אדם שעוסקים ועובדים ימים ושנים בסחורות ומשא ומתן ולבסוף כשבאין לחשבון אין נשאר בידם כלום ואם אפילו משיג מעות לוקחין אותו מן המעות והכלל ששניהם אין להם קיום ביחד דהינו האדם עם המעות רק או שלוקחין המעות מן האדם, או שלוקחין האדם...
ספר המידות - ספר
...- ספר חלק שני א. מי שיש בידו לחבר איזהו ספר ואינו מחברו, זה כמו שכול בנים. ב. אלו המחברי הספרים צריך להם לשקל במשקל את דברי הספר, אם יש בהם כדי ספר, כי עקר הספר אינו אלא אלו הדברים, הנאמרים בהתקשרות הנשמות בבחינת: "זה ספר תולדות אדם", ואם יש בו מעט בהתקשרות הנזכר לעיל, אין בו כדי ספר. ג. מביני מדע יכולים להבין, כשרואים בספר חדושין דאוריתא, אם בעל המחבר חדש אלו החדושין בעצמו, או שכבר היה לעולמים שחדש אלו החדושין. ומחמת שלא היה בהם כדי ספר, נתגלה לבעל...
שיחות הר"ן - אות קמג
...הר"ן - אות קמג [כתב יד החברים והוא שיך לסימן רס"ג בחלק ראשון] כי יש שני מיני אכילת הבהמיות דהינו שיש אדם שאוכל בתאוה גדולה כבהמה והמאכל הוא מאכל אדם ויש אדם שאוכל כאדם אבל המאכל אינו מאכל אדם דהינו שהניצוצות לא נתבררו כל כך שראוי לאדם אלא הוא מאכל בהמה והאוכל משני המאכלים האלו בא לידי חלי הקדחת וזה שכתוב: "הרכבת אנוש לראשנו" דהינו כשאנו במדרגה קטנה שאדם גדול ממנו שאנו אוכלים משני המאכלים הנ"ל אזי "באנו באש ובמים" הינו קר וחם דהינו קדחת ואפילו הרופאים...
שיחות הר"ן - אות נח
שיחות הר"ן - אות נח כשחושבין תורה צריך להיות חושב הדבר תורה שרוצה לחדש בה לחשב ולחזר במחשבתו אותו הפסוק או אותו הענין כמה וכמה פעמים הרבה מאד ולהיות נוקש ודופק על הפתח עד שיפתחו לו. יש דבר שפורח במחשבה כמו זריקה ואחר כך פורח מהמחשבה וצריך שיהיה לזה בריה ואיש חיל כנזכר לעיל לרדף ולרוץ אחריה להשיגה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפ - מִי שֶׁצָּרִיך לָדוּן לִפְנֵי דַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה
...תורה זה לו ענש ונקמה שהתורה נוקמת בו כי באמת כל המשא ומתן הוא תורה כי למשל הדין המחליף פרה בחמור הוא תורה ומכל שכן כשעושין הדבר בעצמו הוא בודאי תורה [וכמו שמספרין כל זה בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה] ועל כן כשעושין משא ומתן צריך שיקשר מחשבתו רק בהתורה והדינים המלבשים שם ומי שעוקר המשא ומתן מן התורה, ונופל אל המשא ומתן בעצמו ואינו מקשר מחשבתו אל התורה המלבש שם אזי ענשו, שאחר כך הוא צריך לדון בדין תורה ואזי צריך לחזר ולהביא כל הדברים וכל המחשבות וכל...
חיי מוהר"ן - תקכ - עבודת השם
...עבודת השם אות תקכ היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות וכו' והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים וכו' כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן ק"ד ואמר אני מקנא את ר"י חתן ר"י שיכול לומר הרבה. הינו שפה ברסלב היה איש אחד שהיה רגיל לומר הרבה תחנות ותהלים ומעמדות בכל יום ואמר רבנו זכרונו לברכה שהוא מקנא את האיש הזה שיכול לומר הרבה וגם הוא בעצמו זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד שנסתלק על ידו קדם לזה כל ימיו היה מזמר זמירות הרבה בכל שבת...
ספר המידות - טבע
ספר המידות - טבע חלק שני א. בריאות הגוף וחייו וטבעו של אדם, הכל הולך לפי טבע וחיי ובריאות אביו ואמו. ב. מי ששערותיו מרבין שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפור.
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3281 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 15:42:34 - wesi2