מדוע הצדיק הוא קבצן?

הערה: במקור מיידיש בעלטר פירושו "בקשן". ויש שפירשו זאת על התפילה...

אך מה הפשט של הדימוי של קבצן עני, אל הצדיק. מה דומה ביניהם?

רמז: התשובה כתובה כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ ובעוד מקומות

תשובה:

הצדיק הוא בחינת "אין" לגמרי, ולכן הוא בחינת "קבצן" שאין לו מעצמו כלום.

ושם מובא:

כִּי הַיֵּצֶר טוֹב נִקְרָא "מִסְכֵּן וְחָכָם", בְּחִינַת מַלְכוּת

שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲנִיָּה וְדַלָּה דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם

כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵחָכְמָה.



והצדיק הוא בחינת "עני", כמו שהשכינה היא בחינת "עניה", כי אין לה מעצמה כלום, כי אם מה שמקבלת מהקב"ה...