שאלה:
רבי נחמן אמר בכמה מקומות שאין תשובה לשאלת הבחירה והידיעה ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי ומי שיבין זאת תתבטל אצלו הבחירה.
אך שמעתי תירוץ די פשוט על השאלה הזאת, והוא כי לפני שהאדם עושה את מעשיו עליו לדעת שיש לו בחירה. אך שניה אחרי שהוא עשה את מעשיו עליו לדעת שהכל בהשגחה פרטית ושאין לו בחירה כי זה כבר קרה.
כך שלא ברור לי מדוע רבי נחמן אמר שאין לשאלה הזאת תשובה בשכל אנושי.
אשמח לדעת את האמת.
האם באמת יש שאלה? מהי השאלה? והאם אפשר לדעת תשובה?
תודה
תשובה:
הנושא הוא די פשוט. אין תשובה בשכל אנושי לשאלה של הידיעה ושל הבחירה. וכל מי שאומר אחרת שיש תשובה, הרי שהוא בסך הכל לא מספיק חכם כדי להבין את השאלה. ומיד נסביר את העניין כולו.
העניין הוא כדלקמן:
יש 2 סוגי אנשים בעולם.
1 - יש אנשים שמאמינים שיש בחירה ומאמינים שיש ידיעה.
2 - ויש אנשים שיודעים ומבינים בשכלם שיש בחירה ויודעים ומבינים בשכל שיש ידיעה.
והנה, האנשים ששכלם אינו חזק והם רק מאמינים שיש בחירה + ידיעה, גם הם מבינים שיש סתירה בין 2 האמונות האלו שלהם. ואז הם מתרצים את האמונות האלו בצורות שונות ומשונות, כגון לפני ואחרי וכל מיני סיפורים אחרים שונים ומשונים.
אך כל הדבר הזה אפשרי, רק משום שהם מאמינים ב 2 דברים הפוכים. ואז הם ממציאים אמונה שלישית כדי לפשר בין 2 האמונות שלהם.
לעומת זאת, מי שמבין בשכלו את עניין הבחירה והידיעה, מבין שאין כאן שום שכל לתרץ את העניין הזה.
וההבדל הוא יחיד בלבד. אם האדם מאמין שיש בחירה ומאמין שיש ידיעה, או אפילו יודע דבר אחד אבל מאמין רק בהפך השני, הרי שאצל אדם כזה תופסים כל מיני תירוצים של כזב.
אך מי שמבין בשכלו את 2 הצדדים השונים, ואינו מאמין באף אחד מהם, אלא מבין את שניהם, הוא דייקא מבין את השאלה, וממילא הוא מבין שאין לזה תשובה.
וכעת ננסה להבהיר עוד קצת את עניין הבחירה והידיעה.
כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=81 התבאר כי יש לעשות הפרדה ברורה בין שאלת הבחירה והידיעה לבין השורש של השאלה הזאת.
פירוש: על שאלת הבחירה והידיעה יש תשובה אחת. מצד האמת אפשר בקלות להוכיח את אחד מהצדדים. עם טיפה מאמץ שכלי + טיפה ריכוז + טיפה רצון לדעת את האמת, אפשר בשניה אחת להבין ש... (תגלה לבד).
יחד עם זאת כאשר אומרים שאין תשובה לשאלה של הבחירה והידיעה, מתכוונים לומר משהו אחר. והוא כי אין תשובה בשכל אנושי לשורש של שאלת הבחירה והידיעה.
ומהו השורש הזה?
השורש הוא הצמצום של האין סוף בתהליך הבריאה.
בחירה = פירושו שהנברא נפרד מהבורא, שזהו העולם, בריאת העולם, שהוא החלל הפנוי שבו הבורא אינו נמצא.
וידיעה = פירושו שהנברא אינו יכול להתקיים ללא הבורא, שהנברא הוא אחד עם הבורא, שהבורא ממלא את כל המקום, שאין עוד מלבדו וכולי.
זהו שורש השאלה של הבחירה והידיעה. דהיינו הבחירה אפשרית רק משום כך שהנברא נפרד מהבורא. והידיעה פירושו שהנברא אינו נפרד מהבורא.
ומי שמבין את השאלה בצורה הנ"ל, ממילא הוא מבין את הקשקוש של התירוצים השונים על שאלת הבחירה והידיעה.
כי מצד האמת, בוודאי שיש אמת, והאמת היא אחת בלבד. ואין שני אמת ולא הרבה אמת.
ובוודאי או שיש בחירה או שאין בחירה. ואין כאן 2 אמת, ולכן יש כאן משהו שהוא נוגד את השכל האנושי.
אלא, שכל מי שרק מאמין בבחירה ו / או בידיעה, ממילא הוא מתרץ כל מיני תירוצי כזב. אך מי שמבין את שורש העניין, מבין שאין כאן תשובה בשכל אנושי.
וכפי שאמרתי. לשאלת הידיעה והבחירה בפירוש הפשוט שלה, בהחלט שיש לה תשובה חד משמעית וברורה שאינה נגד השכל. היינו בקלות אפשר להוכיח ש... ולא גם בחירה וגם ידיעה אלא רק... (תגלה לבד).
אלא רק על השורש אין תשובה...
ואם האדם ממשיך להתעמק על השורש של הצמצום, בסופו של דבר אם הוא מתחזק באמונה, הוא זוכה לשכל הנקנה ולהכלל בא"ס לגמרי וכולי.
ראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=137 - הפכים בברסלב.