...מחכימת פתי בשביל זה יכולה להעיד כמו שמובא, 'תקנת קדמונים הוא, דבמקום שאין אנשים רגילים להיות נשים נאמנות' וזה ידוע, שעקר תאוות הם בסתר, בבחינת "מים גנובים ימתקו" וכו' ואין בני אדם רגילים שם אבל התורה היא עומדת שם וקוראת אותו מי פתי יסור הנה וכו' ומחמת תשוקת תאוותו אינו שומע קריאתה ואחר גמר תאוותו הוא מרגיש תכף קריאתה ומתחרט תכף על העברה וזאת החרטה זה בחינת "מחכימת פתי" כי בשעת העברה היה בו רוח שטות ואחר גמר העברה הטה אזנו לאמריה של התורה, והחכים ומתחרט בשביל זה התורה אף על פי שהיא אשה יכולה להעיד

...נגררים אחת אחר חברתה ובאמת זאת הבחינה בעצמה, הינו מה שהוא בין המצוות כנ"ל זאת הבחינה היא גם כן יקרה מאד ועל כן מי שהוא צדיק מנעוריו והולך בדרך הישר מימיו מדרגא לדרגא כמו שכתוב באברהם: "ואברהם זקן בא בימים" שאברהם בא לדרגא שלו על ידי הימים, כמובא בזוהר כי 'בן שלש שנים הכיר את בוראו' והיה הולך תמיד מדרגא לדרגא ומי שהוא בבחינה זו, הוא מפסיד על ידי הזריזות כי כשהוא זריז גדול ורץ בזריזות ממצוה למצוה אזי הוא מפסיד על ידי זה את בחינת הקדשה מה שהוא בין מצוה למצוה כנ"ל כי על ידי זה הזריזות הוא עובר ומדלג

...לוי נאמר: "הפעם ילוה אישי אלי" כי על ידי שנולד לוי שהוא סטרא דנגונא על ידי זה בחינת ההמשכה, שילוה וימשך אליה ועל כן נגינה שהוא נשתלשל ויורד משם, מבחינת "ועיני לאה רכות" יש לו כח למשך, בבחינת "הפעם ילוה" כנ"ל וכשמזמרים אלו הנגונים הנ"ל בשבת על ידי זה מעלין אותם כי בשבת נשלם האור בבחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה 'פסיעה גסה נוטלת מאור עיניו וכו' ומהדרא לה בקדושא דבי שמשא' נמצא שבשבת האור בשלמות בבחינת: "פוסעים בו פסיעה קטנה" ואזי מעלין הנגונים הנ"ל שיניקתם מקלקול הראות כנ"ל על ידי שבת שהוא בחינת

...השגתו עצומה ונשגבה מאד מאד וכן היה כמה וכמה פעמים עד אותה העת כי גם קדם ארץ ישראל היתה השגתו גבוהה מאד מאד בלי שעור ואחר כך כשבא מארץ ישראל היתה בעיניו כל ההשגה של קדם ארץ ישראל נחשבת כלא ממש והיה מתביש ממנה וגם אחר כך עלה בכל פעם למעלה למעלה בלי שעור וערך מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב וכו' וכו' כמובן מעט בספורים שמכבר ואחר כך אמר כנזכר לעיל ראה והבט והבן בספורים שמכבר ואז תבין מעט מעצם גדלת דברים האלה גם שמעתי בשמו שאמר כשזוכין לדעת השלם אזי יכולין לעשות ולעבד השם יתברך ברבע שעה מה שאדם אחר צריך

...כא - עתיקא טמיר וסתים תשובה: אומר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע כי בעולם הבא חוזרים בתשובה כל היום. ועיקר השכר הוא שחוזרים בתשובה. וככל שהאדם היה יותר צדיק בעולם הזה, כך הוא זוכה לזכות לחזור בתשובה גדולה יותר בעולם הבא. והעניין הוא, כי באמת עיקר האדם הוא השכל. והשכר האמיתי שהשכל רוצה הוא לדעת את מה שהוא אינו יודע. והשכר לעתיד לבוא, הוא שידעו את מה שלא יודעים כאן בעולם הזה, כגון המבוכות של הידיעה והבחירה, וסוד הצמצום של הבריאה / השאלות הבאות

...ממש כמו בענין דין המשנה הנ"ל לענין קול שופר בפשיטות שמי שאינו תוקע בבור בודאי אינו צריך הבחנה אם קול שופר שמע ואם קול הברה כי בודאי שמע קול שופר וכמבאר בשלחן ערוך: שרק מי שתוקע בבור וכיוצא צריך הבחנה אם קול שופר שמע אם קול הברה שמע. כמו כן הוא ממש בענין זה שאמר רבנו זכרונו לברכה בהמשנה הנ"ל שמי שהוא תוקע בבור, שמנח בבור תחתיות ושם תוקע ומתאנח וצועק על עוונותיו שאז צריכים הבחנה אותם שעומדים בחוץ שאינם בבחינת בשר, אם קול שופר שמעו יצאו וכו' כי אף על פי שאינם בבחינת בשר אם יכריחו עצמם ויטו אזנם היטיב

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נו - כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא, הוא מקומו של עולם וכו' כי האלקות הוא בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" ואצל השם יתברך נאמר: "הנה מקום אתי" שהוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו נמצא, מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו כי אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כנ"ל

שיחות הר"ן - אות רלו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר לאחד שהיה חולה גדול מאד ויסוריו היו קשים מאד מאד כי היה חולה מטל על ערש דוי והיה לו כאב השנים כמה וכמה זמנים בכאב מפלג ועצום מאד מאד בלי שעור עד שכל פניו נעשה נפוחות והכרחו בתחבולות גדולות של דאקטורים מפלגים להוציא שניו וגם באיברים הפנימיים היה חולה גדול עד למיתה ויסוריו היו בלי שעור ואמר רבנו זכרונו לברכה, אליו שכל היסורים הקשים והמרים שסבל כמה שנים כלם הם טובים יותר מכויה אחת בגיהנום כויה אחת בגיהנום גרוע מזה

...להם ואמר להם: ומה הן מוציאין, אחת או שתים פרוש, אמר: 'ומה הן' הינו מה היא עברה בזה, שתוציא צביעות פעם אחת או שתים ואחר כך כשתהא מחזק אצל המון עם לצדיק אזי תחזיר לצדקתך ולאמתתך אבל הצדיקים האלו אין מוציאין שום צביעות ואין שומעין לעצת יצר הרע מחמת גדל הכרתם בגדלות הבורא, 'שמלא כל הארץ כבודו' ורואה ויודע הכל ומתבישין לפני השם יתברך להראות איזהו צביעות וזהו 'אין מוציאין אגודל במקדש', הינו שכלם כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה,: 'מי שיש בו דעה כאלו נבנה מקדש בימיו' מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש

...וחמשה שני פעמים עשרים וחמשה גימטריא חמשים זה בחינות חמשים פעמים יציאת מצרים שנזכר בתורה כי 'על ידי בחינות יובל יצאו מגלות מצרים' ועקר גלות מצרים, שהיה הדבור בגלות ובשביל זה היה משה כבד פה ועל ידי גאלה נתהוה בחינת פה נמצא שעל ידי חמשין שערי בינה נתהוה הפה וזהו: "מי שם פה לאדם" מי דיקא נמצא שעל ידי מחאת כף חמשה אצבעות ימין בחמשה שביד שמאל וחמשה שביד שמאל בחמשה שביד ימין נתהוה בחינת מי שעל ידה נתהוה פה, כמו שכתוב "מי שם פה לאדם" והפה מקבל הדבורים מהכנפי ראה, כמו שכתוב: "ובעל כנפים יגיד דבר" וכנפים

...בידו למחות ברשעים ולא מחה, כאלו הוא עושה הרע. צג. המחזיק במחלקת, עובר בלאו וראוי להצטרע. צד. החולק על מלכות בית דוד, ראוי להכישו נחש. צה. על ידי עסק התורה יכול לעמד בקשרי המלחמה. צו. צריך להתחזק נגד השונאים ולהעריך עמהם מלחמה בתחבולה, והקדוש ברוך הוא יעשה הטוב בעיניו. צז. למחלקת סגלה לומר: "ויקרא אסא אל ה'" עד "אנוש" צח. מי שאין בטחונו באלקיו, על ידי זה באים מלחמות ומריבות. צט. על ידי למוד תורה נופל פחד על האמות, שלא ילחמו עם ישראל. ק. למחלקת תאמר: "ויאמר ה' אלקי אבותינו" עד "כי עליך עינינו" מה

...ותמהו הינו שלחן מלכים, ים החכמה שאגלה חכמה שאפילו וכו' אות פב שנת תקס"ז ברסלב פרשת ויחי אחר שהייתי מקדש הלבנה בעצמי ואמר לי אם הייתם שמחים היה טובה גדולה להעולם. אחר כך ספר זאת שראה בחלום היו הולכים חילות רבות מאד והיו פורחים אחריהם צפרים רבים מאד גזמא גדולה ושאלתי לאותו שאצלי על מה הם פורחים הצפרים שאחריהם ואמר לי שהולכים לעזר לאותן החילות. ושאלתי איך יעזרו להם והשיב לי שהצפרים האלו מניחין מעצמם לחה שעל ידי אותה הלחה נסתלקים שכנגדם ובזה הם עוזרים לאותן החילות. והיה קשה לי זאת הלא במקום ההוא שמניחין

...וצמאון להשם יתברך שהוא דבר נפלא מאד כמו הצמא מאד כשהוא בא אל המים שיש לו תענוג גדול משתיתו לגדל צמאונו נמצא שעקר תענוג הגדול הוא על ידי הצמאון כמו כן הוא כל עניני כסופין וגעגועים דקדשה להשם יתברך ולעבודתו באמת וזהו עקר תענוג עולם הבא שאז יזכו לרצון ולכסופין בחינת רעוא דרעוין שהוא בחינת הסתלקות משה והוא בחינת ארבע מאות עלמין דכסופין דירתין צדיקיא לעלמא דאתי הדא הוא דכתיב: "ארבע מאות שקל כסף" וכו' כמבאר בזוהר הקדוש דכסופין דיקא כי אז יזכו לצמאון ולכסופין אמתיים להשם יתברך שזהו עקר התענוג של עולם הבא

...בבית הסהר והתחיל זה הבן שררה לציר בדעתו היסורים שלו שיהיה לו מן המיתה וראה שצערו לא ימשך זמן הרבה כי אם עד שיהרג אבל כשהתחיל לציר בדעתו צער המלך ראה שצער המלך יגדל מאד כי צער המלך יהיה תמיד כי הוא יודע שהמלך אוהב אותו מאד ויהיה לו געגועים גדולים אחריו וצער גדול מאד לעולם והיה לו רחמנות על צער של המלך יותר מצערו וחשב מחשבות איך להציל את המלך מצערו ונתישב כך: הלא בושה חשובה כמו מיתה וצוה להשר של התפיסה להכניסו לפני המלך ואמר אל המלך: האמת ידעתי כי צערך גדול מצערי אך אי אפשר לך לעבר על חק ודת המלכות

...חלקו וכל מה שראה המלך בחלק הראשון ראה גם כן בחלקו של זה. ונוסף לזה שגם כל הכלים הנפלאים וכל הקרידנצן [רהיטים] וכיוצא שהכניס המלך לתוך הפלטין כלם נראו גם כן בחלק השני. וכן כל מה שירצה המלך להכניס עוד כלים נפלאים לתוך הפלטין יהיו כלם נראים בחלקו של השני והוטב הדבר לפני המלך וכו'. ********* הנ"ל מרמז על 2 בחינות ציירים היינו בני אדם. יצירה לטב ויצירה לביש. כי הלב והחוכמה שבלב הם בחינת ציירים כמובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=321 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מט - לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יצא מחפתו וכו'

...מדוע הצדיק הוא קבצן? הערה: במקור מיידיש בעלטר פירושו "בקשן". ויש שפירשו זאת על התפילה... אך מה הפשט של הדימוי של קבצן עני, אל הצדיק. מה דומה ביניהם? רמז: התשובה כתובה כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך ובעוד מקומות תשובה: הצדיק הוא בחינת "אין" לגמרי, ולכן הוא בחינת "קבצן" שאין לו מעצמו כלום. ושם מובא: כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. *** והצדיק הוא בחינת "עני", כמו שהשכינה היא בחינת "עניה"

...ויונקים מזה כמה וכמה והם עומדים ומצפים שיהיה נגמר ונעשה הדבר וזה לעמת זה וכו'. וזה נאמר אפילו על דברים קטנים יהיה הדבר מה שיהיה מאחר שהוא בשבילו יש על זה כמה מניעות אות רנד שמעתי בשמו שאמר עוד יהיה זמן שיתמהו איש לרעהו ויאמרו אחד לחברו האתה הכרת את ר' נחמן, אתה היית בביתו, אתה הכרת את אחד מאנשיו את זה או את זה ויהיה פלא גדול בעולם מה שזכה אדם להכיר אותו. ואפילו מי שיהיה מכיר את אנשיו יהיה גם כן חדוש גדול. [כי כל כך יגדל שמו וחשיבותו האמתי וידעו הכל אמתת הפלגת גדלתו העצומה עד אין סוף עד שיהיה חדוש

...**** אימון אישי. קואצינג. יעוץ. ממה ואיך צריך להיזהר מאמן אישי שעוסק באימון אישי? כאשר האדם עוסק בלתת יעוץ לאחרים, עליו להיזהר שהעצבות שלהם לא תפגע בו. כאשר האדם עוזר למישהו שרע לו, הוא צריך בעצם להתחבר למחשבה של זה שרע לו, כדי לעזור לו. כאשר האדם מתחבר למחשבה של זה שרע לו, זה בעצם יכול לגרום למאמן האישי עצמו להתחיל לחשוב בצורה פסימית / חשיבה שלילית וכולי. מה עושים? הדרך היחידה להינצל מכך שהמחשבה הרעה של האדם תפגע בזה ששומע אותה, היא אך ורק על ידי זה שהאדם מצליח להבין את השורש החיובי של המחשבה הרעה

...טוב מעולם וכל מי שעמד אז באותו מעמד היה מעיד שלא יהיה נראה כזאת עד שיבוא משיח צדקנו ואלו כל הימים דיו וכו' אי אפשר לבאר אפס קצה ועצם היפי והקדשה הנוראה והיראה העצומה ועריבת נעימת דבקות הנפלא שהיה אז בענווה באמת אשר לא נראה כזאת בעולם וכל זה לפי תפיסת דעתנו, מלבד סתרי נסתרות שהיה לו בזה קדם הקדוש היה נוטל הכוס בידו והיה עומד זמן רב עם הכוס בידו לפני השלחן בשתיקה ולא היו שומעין ממנו כי אם קצת קול השתוקקות ועלה אז למקום שעלה אחר כך, אחר ששהה הרבה מאד פתח פיו בנעימות נפלא: יום הששי וכו' [ואמר שבתבה

...ומסגר מחמת המים שלא יבואו עליהם והיו ברקים ורעמים ורוחות גדולות בלי ערך והיה פחד גדול מרעש הרעמים והגשמים ושאון הגלים ומחמת פחד לא היה באפשרי לישן בלילה וכו' ואחר ארבעה ימים באו לסטנבול וישבו על הספר כי לא היו יודעים באיזה בית לכנס כי לא היו יכולים להכיר בין ישמעאל ליהודי ולא יכלו לשאל מחמת שלא היו יודעים לשונם ובראותם שם שהם יושבים על הספר הלכו ומצאו איש אחד מתרגמן שיודע גם לשוננו והיה מליץ בינותם ומיד שכרו להם אכסניא טובה בחלק הנקרא גאליטא וכאשר נכנסו לשם אחר שעה או שתים אמר שאין רצונו לעמד שם