ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה
"כי תצא למלחמה" וכו' (דברים כ"א) כתיב: "אחור וקדם צרתני" (תהלים קל"ט) זה בחינת כסדר ושלא כסדר 'קדם' הוא בחינת כסדר, בחינת אלף בית כסדר ואחור הוא בחינת תשר"ק שלא כסדר וזה בחינת אדם וחוה, כסדר ושלא כסדר הוי"ה במלוי אלפין גימטריא מ"ה אדם וחוה הוא בחינת (פתח אליהו) 'מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה' (תהלים י"ט) : "ולילה ללילה יחוה דעת" הינו מלכות פה כי המלכות נקרא דבור, על שם 'כי אין מלך בלא עם' ואין העם יודעים רצונו אלא אם כן כשהמלך מגלה מחשבתו ורצונו לתוך דבורו נמצא שעקר הנהגות מלכותו אינו אלא על ידי דבור וזה פרוש: 'מלכות פה' וזה שאנו רואים שלפעמים הולך להאדם שלא כסדר כי שלמות של כל הדברים אינו אלא כשהם מיחדים ומקשרים בו יתברך כי השלמות והמלוי היא החיות כי איבר שנסתלק ממנו החיות, אזי נקרא חסרון והחיות היא המחין והשכל, כמו שכתוב (קהלת ז) "והחכמה תחיה" וכו' והחכמה הוא בחינת מה כ"ח מ"ה מ"ה חיינו מ"ה כחנו ומ"ה הוא אדם, כי לית אדם בלא אלף (הקדמת התיקוני זוהר) הינו הוי"ה במלוי אלפין הינו הקדוש ברוך הוא הוא חיות של כל הדברים, כמו שכתוב (נחמיה ט:) : "ואתה מחיה את כלם" נמצא, זאת הבחינה מלכות, חוה כשהיא מקשרת לאדם, לבחינת מ"ה, הינו להקדוש ברוך הוא אזי יש לה שלמות כי השכל שהקדוש ברוך הוא שם בהנהגת מלכותו בזה הוא מחיה אותה, כמו שכתוב: "החכמה תחיה" (תהלים כ"ד) "לה' הארץ ומלואה" כשהארץ, הינו בחינת חוה מלכות מקשרת לה' אזי הוא במלאו ובשלמות ומי שמחלק בחינת חוה, מלכות לעצמו, שאומר: אנא אמלך בזה הוא מחלק ומפריד אותה מהקדוש ברוך הוא, אזי אינה בשלמות כי עקר חיותה מ"ה, הינו השכל (ירמיה י) : "כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך" פרוש: שכלם אין כל כך גדול להחיות את מלכותם וכשהוא מחלק את מלכות לעצמו אזי הולך לו שלא כסדר כי הוא בתוך בחינת שלא כסדר, הינו מלכות, חוה, תשר"ק וכשזאת הבחינה חוה היא מקשרת להאדם, הינו להקדוש ברוך הוא אזי הולך לו כסדר כי 'באתר דאית דכר, נקבה לא אדכר תמן' (זהר חקת קפג ועין זוהר בא דף לח לט) נמצא כי בחינות חוה שלא כסדר נתבטלים על ידי האדם כסדר ובחינת כסדר נקרא יוד שמלכות הנקרא דלת, לית לה מגרמה כלום והקדוש ברוך הוא ממשיך לה חיות החכמה, הנקרא יו"ד וזה יו"ד ו"ו דל"ת וזה "אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך" אל תקרי כפך, אלא כפך, הינו יוד גימטריא כף וכשמחלק את ה'ד' לעצמו וממשיך לעצמו חיות ממנה אזי נעשית לו שלא כסדר דוי מיוד נעשה דוי וזה (ישעיה א) : "וכל לבב דוי" כי כשהולך לאדם שלא כסדר, זה לו מחלת לב כמו שכתוב (משלי י"ג) : "תוחלת ממשכה" וכו' וכשרואה אדם בעצמו, שהולך לו שלא כסדר ידע, שיש לו גדלות הינו: אנא אמלך יעשה תשובה וישפיל את עצמו, ויהיה בחינת מ"ה כמו שכתוב (שמות ט"ז) : "ונחנו מה" ואזי נחזר חוה לבחינת אדם, לבחינת מה, ונעשה כסדר הינו אחור וקדם וכו' כפך הינו יו"ד ועקר התשובה הוא בחדש אלול כי הם ימי רצון שעלה משה לקבל לוחות אחרונות ופתח דרך כבושה לילך בה והדרך שעשה משה הוא כך שמשה קשר את עצמו אפילו לפחות שבישראל ומסר נפשו עליהם, כמו שכתוב (שמות ל"ב) : "ואם אין מחני נא" (שמות ל"ה) : "ויקהל משה" וכו' שמשה היה מאסף ומיחד ומקשר את עצמו עם כל ישראל, אפילו עם הפחות שבפחותים (תהלים נ"ג) "כלו סג יחדו" אפילו כשאני רואה אחד מישראל, שסג מכל וכל מהקדוש ברוך הוא אף על פי כן צריך אני שנהיה יחדו צריך ליחד ולקשר עמו, כמו שעשה משה כי יש בחינת אלקות אפילו בדיוטא התחתונה אפילו בעשרה כתרי דמסאבותא לקים (תהלים ק"ג) : "ומלכותו בכל משלה" וזה בחינת חיריק, כמו שכתוב (בתקוני זוהר תקון י, דף כח:) : 'ובחיריק לאנחתא לה לתתא, להמליך לה על תתאין' נמצא שבפחות מישראל יש בו בודאי איזה אלקות ועל ידי זה אני יכול להיות יחדו עמו וזה "כלו סג יחדו" ועוד זאת הבחינה היתה למשה כי כל מה שעלה למעלה יותר עליונה, מצא שם אלהים כמו שכתוב (שמות י"ט) "ומשה עלה אל האלהים" כי בגשמיות אנו רואים, שיש אדם שהוא למטה בדחקות אזי הוא עובד השם ומכיר אותו וכשהוא נתעלה למעלה, שנתעשר אזי הוא שוכח בהקדוש ברוך הוא ודוד אמר (תהלים קל"ט) : "אם אסק שמים שם אתה" אפילו בשמים, שם יש הקדוש ברוך הוא בכל עליה ועליה צריך למצא שם הקדוש ברוך הוא ומצינו שאלישע אחר עלה לרקיע על ידי שם ואף על פי כן כפר בעקר (חגיגה יד) והדבר תמוה כי אדרבא, כי כל מה שאדם נתעלה ביותר בודאי הוא יותר קרוב לאלקות כי כל הטוב הוא אלקות, כמו שכתוב (תהלים קמ"ה) "טוב ה' לכל" ואנו רואים בהפך כשאדם בא בעשירות, בטוב אזי הוא שוכח בהקדוש ברוך הוא ותדע, שזה בחינת (בראשית כ"ז) "ותכהינה עיניו מראת" מחמת שנתקרב ביותר אל האור אלקות אזי האור מכהה עיניו ומזיק לו כמו כשאדם מסתכל בעצם השמש, אור השמש מזיק לעיניו אבל יש בחינת סגול כמו שכתוב (תקוני זוהר תקון יח, דף לא:) : 'וסגול כד איהי בין (שם אי' תחות תרין וכו') תרין דרועין דמלכא' שזהו בחינת (שמות ל"ג) : "ושכתי כפי עליך" כי בלא זה היה עצם אור הכבוד מזיק למשה כמו שכתוב (שם) : "כי לא יראני האדם וחי, וראית את אחרי" וכו' וזה שבקש דוד "ואחר כבוד תקחני" (תהלים ע"ג) תקרבני בהתקרבות של משה שבקש ממך "הראני נא את כבדך" (שמות שם), והראית לו את אחורי כבודך כמו שכתוב: "ושכתי וכו' וראית את אחרי". וכשהולך לאדם שלא כסדר, זהו התנגדות הרצון : אני רוצה שיהיה כן הדבר, והדבר להפך, שלא כסדר וזה בחינת מלחמה כי כל מלחמה הוא התנגדות הרצון, הוא בחינת שלא כסדר וזהו "כי תצא למלחמה" כשהולך לך שלא כסדר, הינו התנגדות הרצון "ונתנו ה' אלקיך בידך" שיתבטל כל רצונות נגד רצונך שילך לך כסדר כרצונך אימתי ? כד, "ושבית שביו" כשתהיה בבחינת מה כשתמשיך לך אלקות, הוי"ה במלוי אלפין וזה פרוש 'מחשב"ה חש"ב מ"ה' (זהר בראשית כ"ד ותקון סט) כשתקשר תמיד במחשבתך אלקותו (שיר השירים ז) : "מלך אסור ברהטים" 'ברהטי מחין דילך' (תיקון ו') וזהו "ושבית שביו" שתמשיך מ"ה בתוך מחשבתך שתקשר אלקותו במחשבתך כי כל דבר שנמשך ממקום גבוה נקרא שבי כמו שכתוב (תהלים ס"ח) : "עלית למרום שבית שבי" ועל ידי זה יתבטלו כל המלחמות וכל הרצונות נגד רצונך וזה הסוד נרמז בעץ החיים בהקדמה בכלל יט ובכונות של ראש חדש אלול.
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" וְכוּ'
כְּתִיב: "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי"
זֶה בְּחִינַת כְּסֵדֶר וְשֶׁלּא כְּסֵדֶר
'קֶדֶם' הוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, בְּחִינַת אָלֶף בֵּית כְּסֵדֶר
וְאָחוֹר הוּא בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלּא כְּסֵדֶר
וְזֶה בְּחִינַת אָדָם וְחַוָּה, כְּסֵדֶר וְשֶׁלּא כְּסֵדֶר
הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין גִּימַטְרִיָּא מ"ה אָדָם
וְחַוָּה הוּא בְּחִינַת 'מַלְכוּת פֶּה וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קָרִינַן לָהּ'
"וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת"
הַיְנוּ מַלְכוּת פֶּה
כִּי הַמַּלְכוּת נִקְרָא דִּבּוּר, עַל שֵׁם 'כִּי אֵין מֶלֶך בְּלא עָם'
וְאֵין הָעָם יוֹדְעִים רְצוֹנוֹ
אֶלָּא אִם כֵּן כְּשֶׁהַמֶּלֶך מְגַלֶּה מַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְתוֹך דִּבּוּרוֹ
נִמְצָא שֶׁעִקָּר הַנְהָגוֹת מַלְכוּתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי דִּבּוּר
וְזֶה פֵּרוּשׁ: 'מַלְכוּת פֶּה'
וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁלִּפְעָמִים הוֹלֵך לְהָאָדָם שֶׁלּא כְּסֵדֶר
כִּי שְׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מְיֻחָדִים וּמְקֻשָּׁרִים בּוֹ יִתְבָּרַך
כִּי הַשְּׁלֵמוּת וְהַמִּלּוּי הִיא הַחִיּוּת
כִּי אֵיבָר שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַחִיּוּת, אֲזַי נִקְרָא חִסָּרוֹן
וְהַחִיּוּת הִיא הַמּחִין וְהַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה" וְכוּ'
וְהַחָכְמָה הוּא בְּחִינַת מָה
כּ"חַ מָ"ה
מֶ"ה חַיֵּינוּ מַ"ה כּחֵנוּ
וּמָ"ה הוּא אָדָם, כִּי לֵית אָדָם בְּלָא אָלֶף
הַיְנוּ הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין
הַיְנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא הוּא חִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם"
נִמְצָא, זאת הַבְּחִינָה מַלְכוּת, חַוָּה
כְּשֶׁהִיא מְקֻשֶּׁרֶת לָאָדָם, לִבְחִינַת מָ"ה, הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
אֲזַי יֵשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת
כִּי הַשֵּׂכֶל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא שָׂם בְּהַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ
בָּזֶה הוּא מְחַיֶּה אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה"
"לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ"
כְּשֶׁהָאָרֶץ, הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת מְקֻשֶּׁרֶת לַה'
אֲזַי הוּא בִּמְלאוֹ וּבִשְׁלֵמוּת
וּמִי שֶׁמְּחַלֵּק בְּחִינַת חַוָּה, מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, שֶׁאוֹמֵר: אֲנָּא אֶמְלך
בָּזֶה הוּא מְחַלֵּק וּמַפְרִיד אוֹתָהּ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא, אֲזַי אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת
כִּי עִקָּר חִיּוּתָהּ מָ"ה, הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל
"כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹך"
פֵּרוּשׁ: שִׂכְלָם אֵין כָּל כָּך גָּדוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת מַלְכוּתָם
וּכְשֶׁהוּא מְחַלֵּק אֶת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ
אֲזַי הוֹלֵך לוֹ שֶׁלּא כְּסֵדֶר
כִּי הוּא בְּתוֹך בְּחִינַת שֶׁלּא כְּסֵדֶר, הַיְנוּ מַלְכוּת, חַוָּה, תַּשְׁרַ"ק
וּכְשֶׁזּאת הַבְּחִינָה חַוָּה הִיא מְקֻשֶּׁרֶת לְהָאָדָם, הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
אֲזַי הוֹלֵך לוֹ כְּסֵדֶר
כִּי 'בַּאֲתָר דְּאִית דְּכַר, נֻקְבֵּהּ לָא אִדְכַּר תַּמָּן'
נִמְצָא כִּי בְּחִינוֹת חַוָּה שֶׁלּא כְּסֵדֶר נִתְבַּטְּלִים עַל יְדֵי הָאָדָם כְּסֵדֶר
וּבְחִינַת כְּסֵדֶר נִקְרָא יוּד
שֶׁמַּלְכוּת הַנִּקְרָא דָּלֶת, לֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מַמְשִׁיך לָהּ חִיּוּת הַחָכְמָה, הַנִּקְרָא יוּ"ד
וְזֶה יוּ"ד וָ"ו דָּלֶ"ת
וְזֶה "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּך"
אַל תִּקְרֵי כַּפֶּך, אֶלָּא כָּפֶך, הַיְנוּ יוּד גִּימַטְרִיָּא כָּף
וכשמחלק את ה'ד' לְעַצְמוֹ וּמַמְשִׁיך לְעַצְמוֹ חִיּוּת מִמֶּנָּה
אֲזַי נַעֲשֵׂית לוֹ שֶׁלּא כְּסֵדֶר דַּוָּי מִיּוּד נַעֲשֶׂה דַּוָּי
וְזֶה: "וְכָל לֵבָב דַּוָּי"
כִּי כְּשֶׁהוֹלֵך לְאָדָם שֶׁלּא כְּסֵדֶר, זֶה לוֹ מַחֲלַת לֵב
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה" וְכוּ'
וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוֹלֵך לוֹ שֶׁלּא כְּסֵדֶר יֵדַע, שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת
הַיְנוּ: אֲנָא אֶמְלך
יַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, וְיִהְיֶה בְּחִינַת מָ"ה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנַחְנוּ מָה"
וַאֲזַי נֶחֱזָר חַוָּה לִבְחִינַת אָדָם, לִבְחִינַת מָה, וְנַעֲשֶׂה כְּסֵדֶר
הַיְנוּ אָחוֹר וָקֶדֶם וְכוּ' כַּפֶּך הַיְנוּ יוּ"ד
וְעִקָּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל
כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן
שֶׁעָלָה משֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶך כְּבוּשָׁה לֵילֵך בָּהּ
וְהַדֶּרֶך שֶׁעָשָׂה משֶׁה הוּא כָּך
שֶׁמּשֶׁה קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ אֲפִילּוּ לַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל
וּמָסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא"
"וַיַּקְהֵל משֶׁה" וְכוּ'
שֶׁמּשֶׁה הָיָה מְאַסֵּף וּמְיַחֵד וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲפִילּוּ עִם הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים
"כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו"
אֲפִילּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁסָּג מִכּל וָכל מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
אַף עַל פִּי כֵן צָרִיך אֲנִי שֶׁנִּהְיֶה יַחְדָּו
צָרִיך לְיַחֵד וּלְקַשֵּׁר עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה משֶׁה
כִּי יֵשׁ בְּחִינַת אֱלקוּת אֲפִילּוּ בַּדְּיוּטָא הַתַּחְתּוֹנָה
אֲפִילּוּ בַּעֲשָׂרָה כִּתְרֵי דִּמְסָאֲבוּתָא
לְקַיֵּם: "וּמַלְכוּתוֹ בַּכּל מָשָׁלָה"
וְזֶה בְּחִינַת חִירִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וּבְחִירִיק לְאַנְחָתָא לָהּ לְתַתָּא, לְהַמְלִיך לָהּ עַל תַּתָּאִין'
נִמְצָא שֶׁבַּפָּחוּת מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי אֵיזֶה אֱלקוּת
וְעַל יְדֵי זֶה אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת יַחְדָּו עִמּוֹ
וְזֶה "כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו"
וְעוֹד זאת הַבְּחִינָה הָיְתָה לְמשֶׁה
כִּי כָל מַה שֶּׁעָלָה לְמַעֲלָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, מָצָא שָׁם אֱלהִים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּמשֶּׁה עָלָה אֶל הָאלהִים"
כִּי בְּגַשְׁמִיּוּת אָנוּ רוֹאִים, שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁהוּא לְמַטָּה בְּדַחֲקוּת
אֲזַי הוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם וּמַכִּיר אוֹתוֹ
וּכְשֶׁהוּא נִתְעַלֶּה לְמַעְלָה, שֶׁנִּתְעַשֵּׁר
אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
וְדָוִד אָמַר: "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה"
אֲפִילּוּ בַּשָּׁמַיִם, שָׁם יֵשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
בְּכָל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה צָרִיך לִמְצא שָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
וּמָצִינוּ שֶׁאֱלִישָׁע אַחֵר עָלָה לָרָקִיעַ עַל יְדֵי שֵׁם
וְאַף עַל פִּי כֵן כָּפַר בָּעִקָּר
וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ
כִּי אַדְּרַבָּא, כִּי כָל מַה שֶּׁאָדָם נִתְעַלֶּה בְּיוֹתֵר
בְּוַדַּאי הוּא יוֹתֵר קָרוֹב לֶאֱלקוּת
כִּי כָל הַטּוֹב הוּא אֱלקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "טוֹב ה' לַכּל"
וְאָנוּ רוֹאִים בְּהֵפֶך כְּשֶׁאָדָם בָּא בַּעֲשִׁירוּת, בְּטוֹב
אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
וְתֵדַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאת"
מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקָרֵב בְּיוֹתֵר אֶל הָאוֹר אֱלקוּת
אֲזַי הָאוֹר מַכְהֶה עֵינָיו וּמַזִּיק לוֹ
כְּמוֹ כְּשֶׁאָדָם מִסְתַּכֵּל בְּעֶצֶם הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מַזִּיק לְעֵינָיו
אבל יש בחינת סְגוֹל
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וּסְגוֹל כַּד אִיהִי בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא'
שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: "וְשַׂכּתִי כַפִּי עָלֶיך"
כִּי בְּלא זֶה הָיָה עצֶם אוֹר הַכָּבוֹד מַזִּיק לְמשֶׁה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי לא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" וְכוּ'
וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד "וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי"
תְּקָרְבֵנִי בְּהִתְקָרְבוּת שֶׁל משֶׁה שֶׁבִּקֵּשׁ מִמְּך "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבדֶך"
וְהֶרְאֵיתָ לוֹ אֶת אֲחוֹרֵי כְּבוֹדֶך
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשַׂכּתִי וְכוּ' וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי".
וּכְשֶׁהוֹלֵך לָאָדָם שֶׁלּא כְּסֵדֶר, זֶהוּ הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן: אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה כֵּן הַדָּבָר, וְהַדָּבָר לְהֵפֶך, שֶׁלּא כְּסֵדֶר
וְזֶה בְּחִינַת מִלְחָמָה
כִּי כָל מִלְחָמָה הוּא הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן, הוּא בְּחִינַת שֶׁלּא כְּסֵדֶר
וְזֶהוּ "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה"
כְּשֶׁהוֹלֵך לְך שֶׁלּא כְּסֵדֶר, הַיְנוּ הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן
"וּנְתָנוֹ ה' אֱלקֶיך בְּיָדֶך"
שֶׁיִּתְבַּטֵל כָּל רְצוֹנוֹת נֶגֶד רְצוֹנְך שֶׁיֵּלֵך לְך כְּסֵדֶר כִּרְצוֹנְך
אֵימָתַי ?
כַּד, "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ"
כְּשֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מָה
כְּשֶׁתַּמְשִׁיך לְך אֱלקוּת, הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין
וְזֶה פֵּרוּשׁ 'מַחֲשָׁבָ"ה חֲשׁ"ב מָ"ה'
כְּשֶׁתְּקַשֵּׁר תָּמִיד בְּמַחֲשַׁבְתְּך אֱלקוּתוֹ
"מֶלֶך אָסוּר בָּרְהָטִים" 'בְּרַהֲטֵי מחִין דִּילָך'
וְזֶהוּ "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" שֶׁתַּמְשִׁיך מָ"ה בְּתוֹך מַחֲשַׁבְתְּך
שֶׁתְּקַשֵּׁר אֱלקוּתוֹ בְּמַחֲשַׁבְתְּך
כִּי כָל דָּבָר שֶׁנִּמְשָׁך מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ נִקְרָא שְׁבִי
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי"
וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הָרְצוֹנוֹת נֶגֶד רְצוֹנְך
וְזֶה הַסּוֹד נִרְמָז בְּעֵץ הַחַיִּים בַּהַקְדָּמָה בִּכְלָל יט וּבְכַוָּנוֹת שֶׁל ראשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכא - הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלַי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכא - הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי. לעשות רצונך וכו' כשאדם רואה ולומד בספר ובכל מקום שהוא רואה ולומד, מוצא את עצמו הינו שלוקח לעצמו מוסר, ורואה פחיתותו ושפלותו בכל מקום באיזה ספר שהוא בא ומעין שם זה סימן שחפץ לעשות רצונו יתברך אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי זה סימן לעשות רצונך אלקי חפצתי כנ"ל...
שיחות הר"ן - אות קכב
...שאמר שאם לא היה ממתין בבטחון לישועת ה' כבר היה איש נוסע ומטלטל כמו כל הנוסעים ומטלטלים עצמם בשביל הפרנסה כנהוג עכשו והכונה כי אמר זאת לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית שעל פי רב חסר לאדם הרבה כגון, לזה חסר מלבוש פשוט ויש שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו' שצריכין להמתין לישועת ה' ולבלי לדחק את השעה למלאות החסרון תכף ומיד רק צריכין להמתין עד ירחם ה' ואמר על עצמו ענין הנ"ל שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה חסר לו איזה דבר, אם היה דוחק את...
סיפורי מעשיות - מעשה ב - מעשה ממלך וקיסר / מעשה במלך וקיסר
...מעשיות - מעשה ב - ממלך וקיסר מעשה בקיסר אחד, שלא היה לו בנים גם מלך אחד לא היה לו בנים ונסע הקיסר על הארץ לשוטט לבקש אולי ימצא איזה עצה ותרופה להוליד בנים גם המלך נסע כמו כן ונזדמנו שניהם לפנדק אחד, ולא היו יודעים זה מזה והכיר הקיסר בהמלך, שיש לו נמוס [של מלכות] ושאל אותו והודה לו שהוא מלך גם המלך הכיר בקיסר גם כן, והודה לו גם כן והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל בנים ונתקשרו שניהם באם שיבואו לביתם ויולידו נשותיהם זכר ונקבה באפן שיהיו יכולים להתחתן אזי...
חיי מוהר"ן - תקצג - עבודת השם
...שהיה לו פה בברסלב וספר עמי מענין דרכי עבודת ה'. שיש לפעמים על פי רב יסורים גדולים לעבודתו ואחר כך מניחין לו לפעמים מעט, ויש לו איזה ניחא כידוע למי שנכנס קצת בעבודת ה'. ענה ואמר אין רשאים לותר להשם יתברך ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון, [... ] כלומר שבתחלה היו לו יסורים ובלבולים ואחר כך כשיש לו ניחא קצת יאמר, שכבר מלא השם יתברך שאלתו ואין צריכים להפצירו עוד כי באמת עדין לא נתן השם יתברך הישועה בשלמות ועדין צריכין להסתכל לישועה ולהתחטא לפניו הרבה כבן המתחטא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנז - כִּי תָבא בְּכֶרֶם רֵעֶך
...רעך "כי תבא בכרם רעך" וכו' על פי מעשה וכו' שהניחה לו אמו צואה שמי שאינו יכול לסבלו לא יניחנו להיות אצלו ואם לאו, יצטרך לעזר מהרחוקים על הקרובים אצלו וכו' כי כשאוכל יותר מצרכו זה המאכל מזיק לו כי כל דבר יש לו שרש שיש לו חיות ממנו כגון הסמים יש להם חיות ממה שהאדם לוקח אותם לרפואה וכן המאכלים יש להם חיות מזה שהאדם אוכל אותם ומקבל חיות מהם מזה יש חיות להמאכלים אבל כשאוכל יותר מצרכו אין לזה המאכל ממי לקבל חיות מאחר שאין האדם צריך אליו והוא דומה כאלו הניחו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת
...בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות כי עקר הבטחון בשלמות הוא על ידי השכל כמו שכתוב: "עיני כל אליך ישברו" 'עיני' זה בחינת השכל כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י 'על שם החכמה נאמר' ולפי השכל כן הוא הבטחון כי יש כמה מעלות ומדרגות בבטחון עד אין סוף בבחינת: "בטחו בה' עדי עד" והכל לפי השכל כנ"ל ועקר השכל על ידי הראה כי עקר השכל הוא על ידי הלחלוחית העולים אל המח שהם בחינת השמן והמח היא הפתילה והנשמה שבמח הוא האור נמצא שעקר קיום השכל הוא על ידי הלחלוחית...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכד - שִׁיר מִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ, 'זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכד - שיר מזמור למנצח, 'זמרו למי שמנצחין אותו ושמח' שיר מזמור למנצח, 'זמרו למי שמנצחין אותו ושמח' כי כשמדבר לפני הקדוש ברוך הוא ומפרש שיחתו בטענות ובקשות רוצה לנצח את הקדוש ברוך הוא כביכול והשם יתברך יש לו תענוג מזה על כן שולח לו דבורים שיוכל לנצח אותו כביכול כדי לקבל התענוג כי בלא זה בודאי לא היה אפשר לבשר ודם לנצח את הקדוש ברוך הוא אך השם יתברך עצמו שולח ומזמין לו דבורים וטענות לנצח אותו כנ"ל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צה - לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
...לבין קונו לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו ואמירת תהלים ותחינות ובקשות טוב מאד כשזוכין לאמרם בלב שלם באמת עד שיזכה לבכות לפני השם יתברך כבן הבוכה לפני אביו אבל אמר: שכשהאדם אומר תחנות ובקשות וחושב בלבו ומצפה שיבכה זאת המחשבה אינה טובה, והיא מבלבלת גם כן את דעתו כי מחמת זה אינו יכול לומר הבקשות בלב שלם בשלמות כי צריכין בשעת אמירת תחנות ובקשות להרחיק מעצמו כל מיני מחשבות חוץ שבעולם רק לכון דעתו אל הדבורים, שהוא מדבר לפני השם יתברך כאשר ידבר איש...
ספר המידות - ליצנות
...א. על ידי ליצנות יהיה לו נושים הרבה והם ימשלו בו. גם נכשל בניאוף, גם אשתו מושלת בו. ב. על ידי ליצנות הולך ונופל. גם בא למדת שקר, ונע ונד ממקום למקום. ג. על ידי חנפה בא ליצנות. ד. על ידי ליצנות באים יסורים. ה. על ידי ליצנות אין לו חכמה. ו. הליצנות היא מתעבת את האדם על הקדוש ברוך הוא ועל הבריות. ז. על ידי ליצנות בא שרפה. ח. הלועג על דברי חכמים, נדון בצואה רותחת. ט. כל ליצנותא אסירא חוץ מליצנותא דעבודה זרה. י. קשה ליצנות, שתחלתו יסורים וסופו כליה. יא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טו - אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין עַצְמָן בְּשֶׁקֶר בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת
...מוהר"ן ח"ב - תורה טו - אלו המתפארין עצמן בשקר בגדולות ונפלאות אלו המתפארין עצמן בשקר בגדולות ונפלאות וכאלו אין שום דבר נמנע מהם, והכל בידם ויש מהם שהם מנהיגי הדור הנה עקר כחם ויניקתם הוא רק מהצדיקים הגדולים כי יש צדיקים אמתיים גדולים במעלה, ויש להם פה קדוש ודרכם לדבר גדולות ונפלאות והם באמת יכולים לעבד ה' בכל דבר שבעולם. באכילה ושתיה ושאר דברים וכמובא בכונות 'שלפעמים ממתיקין דינים על ידי אכילה ושתיה' ויש צדיקים אמתיים, שיכולין לעשות פדיון על ידי...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0781 שניות - עכשיו 19_03_2024 השעה 09:52:45 - wesi2