ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]
רַבִּי יוֹנָתָן מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאַזְלִינָא בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזִינַן הַהוּא קַרְטָלִיתָא, דַּהֲווֹ מִקְבְּעֵי בַּהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְהַדְרֵי לָהּ מִינֵי דְּכַוְרֵי דְּמִקְרֵי בִּירְשָׁא. נָחִית בַּר אָמוֹרָאֵי לַאֲתוּיֵי, וּרְגַשׁ, וּבְעֵי דְּנִשְׁמְטֵהּ לְאַטְמֵהּ, וּזְרַק זִיקָא דְּחַלָּא וּנְחַת. נְפַק בְּרַת קָלָא וְאָמַר: מַאי אִית לְכוּ בַּהֲדֵי קַרְטָלִיתָא, דִּדְבִיתְהוּ דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, דַּעֲתִידָה לְשָׁדְיָא תְּכֶלְתָּא בַּהּ לְצַדִּיקֵי לְעָלְמָא דְאָתֵי
רַשְׁבַּ"ם: קַרְטָלִיתָא אַרְגָּז: דְּמִקְרֵי בִּירְשָׁא כָּךְ שְׁמוֹ: בַּר אָמוֹרָאֵי אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ לָשׁוּט בַּמַּיִם: בְּעֵי דְּנִשְׁמְטֵהּ לְאַטְמָא שֶׁבִּקֵּשׁ לַחֲתֹךְ יְרֵכוֹ: זְרַק לֵהּ חָלָּא חֹמֶץ, וּבָרַח מֵרֵיחוֹ לַיָּם: לְמִשְׁדְּיָא בַּהּ לְהַצְנִיעַ בּוֹ
רַבִּי יוֹנָתָן מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הָוֵי קָאַזְלִינָא בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזִינָא הַאי קַרְטָלִיתָא וְכוּ'
א. דַּע, כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ תַּכְלִית
וְלַתַּכְלִית יֵשׁ עוֹד תַּכְלִית אַחֵר
גָּבהַּ מֵעַל גָּבהַּ

לְמָשָׁל: תַּכְלִית בִּנְיַן הַבַּיִת
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לָאָדָם מָקוֹם לָנוּחַ
וְתַכְלִית הַמְּנוּחָה
כְּדֵי שֶׁיּוּכַל בַּכּחַ הַזֶּה לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם
וְתַכְלִית הָעֲבוֹדָה וְכוּ'
וְתַכְלִית שֶׁל כָּל דָּבָר
הוּא מְחֻבָּר לְהַמַּחֲשָׁבָה וְהַשֵּׂכֶל
יוֹתֵר מֵהַדָּבָר, שֶׁזֶּה הַתַּכְלִית [מושג באמצעותו ו] בָּא מִמֶּנּוּ

וְקָרוֹב הַתַּכְלִית לְהַמַּחֲשָׁבָה
בְּקֵרוּב
יוֹתֵר מֵהַדָּבָר
כִּי סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
נִמְצָא שֶׁהַסּוֹף וְהַתַּכְלִית
הוּא תְּחִלָּה בַּמַּחֲשָׁבָה
וְקָרוֹב לָהּ
וּמֵהַתַּכְלִית
נִשְׁתַּלְשֵׁל הַמַּעֲשֶׂה
לְמָשָׁל: כְּשֶׁעוֹלֶה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת
בְּוַדַּאי הַבַּיִת אֵינוֹ נִבְנֶה בְּבַת אַחַת
אֶלָּא צָרִיךְ לְהָכִין עֵצִים
וּלְסַתֵּת וְלִבְנוֹת כָּל עֵץ וָעֵץ לְפִי צָרְכּוֹ
וְאַחַר כָּךְ נִבְנֶה וְנִשְׁלָם הַבַּיִת
נִמְצָא שְׁלֵמוּת הַבַּיִת
שֶׁהִיא תַּכְלִית הַבִּנְיָן וְסוֹפוֹ
הָיָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה

נִמְצָא שֶׁהַתַּכְלִית
הוּא קָרוֹב לַמַּחֲשָׁבָה בְּיוֹתֵר
מֵהַתְחָלַת הַמַּעֲשֶׂה
ב. וְדַע, שֶׁהַתַּכְלִית שֶׁל הַבְּרִיאָה
הוּא שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא
וְאִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב זאת הַתַּכְלִית לְמַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם

כִּי זאת הַתַּכְלִית עָלָיו נֶאֱמַר: "עַיִן לא רָאָתָה וְכוּ'"
אֲבָל הַצַּדִּיקִים בֶּאֱמֶת
גַּם הֵם יְכוֹלִים לִתְפּס בְּמַחֲשַׁבְתָּם תַּכְלִית עוֹלָם הַבָּא

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
לְפִי שָׁרְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ נִשְׁמַת הַצַּדִּיק
כֵּן מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן זאת הַתַּכְלִית
כְּפִי הֲפָרַת הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת
הַיְנוּ כְּשֶׁבָּא אָדָם לִכְלַל כַּעַס
לא יִפְעל בְּכַעְסוֹ שׁוּם אַכְזָרִיּוּת
וְאַדְּרַבָּא, יַמְתִּיק הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת

בִּבְחִינַת: "בְּרגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר"
וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה עֲטָרָה לָעֲנָוִים
הַבּוֹרְחִים מִכָּבוֹד וּשְׂרָרָה וְעוֹשִׂין עַצְמָן כְּשִׁירַיִם
וּכְשֶׁנִּתְעַטְּרִין בַּעֲטָרָה שֶׁל רַחֲמָנוּת
בִּבְחִינוֹת: "הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים"
אֲזַי מְקַבְּלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַשְּׂרָרָה בְּעַל כָּרְחָם
וזהו: "עֲטֶרֶת צְבִי לִשְׁאָר עַמּוֹ"
'לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם'
כִּי זֶה שֶׁהַצַּדִּיק בּוֹרֵחַ מֵהַשְּׂרָרָה וְהַכָּבוֹד
וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם
זאת הַמַּחֲשָׁבָה בָּא לָהֶם מִבְּחִינַת הַסְתָּרַת פְּנֵי הַשֵּׁם
עַל יְדֵי מִעוּט אֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל

כִּי לְפִי רב הַכְּפִירָה, חַס וְשָׁלוֹם
כֵּן הַסְתָּרַת פְּנֵי הַשֵּׁם

וְאֵין רוֹצֶה לְהַנְהִיג אוֹתָם
וְהַהַסְתָּרָה הַזּאת
הִיא בְּחִינוֹת כַּעְסוֹ וַחֲרוֹן אַפּוֹ
הַבָּא עַל יְדֵי עֲבוֹדַת אֱלִילִים

כְּמַאֲמַר: 'כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדַת אֱלִילִים בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם'
וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁאֵין עֲבוֹדַת אֱלִילִים בָּעוֹלָם
אֶלָּא שֶׁהָאֱמוּנָה אֵין כָּל כָּךְ בִּשְׁלֵמוּת
אָז גַּם כֵּן הַחֲרוֹן אַף וְהַסְתָּרָתוֹ
לְפִי הִתְמַעֲטוּת הָאֱמוּנָה

וּמֵחֲמַת שֶׁחֲרוֹן אַפּוֹ כְּרֶגַע
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ"
עַל יְדֵי זֶה אֵין נִרְגָּשׁ
אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדַת אֱלִילִים בָּעוֹלָם
אֲבָל בְּלא עֲבוֹדַת אֱלִילִים
אֶלָּא בְּחִסָּרוֹן מִשְּׁלֵמוּת אֱמוּנָה
אֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ נִרְגָּשׁ מְעַט הַחֲרוֹן אַף שֶׁבְּחֵלֶק הָרֶגַע
וְאֵין נִכָּר הַסְתָּרַת פְּנֵי הַשֵּׁם
אֲבָל הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁל הַחֲרוֹן אַף כְּשֶׁבָּא לְהַצַּדִּיקִים
אֲזַי מַסְתִּירִים פְּנֵיהֶם מֵהָעוֹלָם
וְאֵינָם רוֹצִים לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם
וּמֵחֲמַת שֶׁהַחֲרוֹן אַף
הוּא מְעַט מִן הַמְעַט מֵחֵלֶק הָרֶגַע
עַל יְדֵי זֶה אֵינָם תּוֹלִים הַסְתָּרַת פְּנֵיהֶם בְּרגֶז
אֶלָּא תּוֹלִים הַסְתָּרַת פְּנֵיהֶם בְּקַטְנוּתָם
וְעוֹשִׂים עַצְמָן כְּשִׁירַיִם
וְאוֹמְרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִין לְהַנְהִיג הָעוֹלָם

וּבֶאֱמֶת גַּם הֵם אֵינָם יוֹדְעִים וּמַרְגִּישִׁים אֶת הַחֲרוֹן אַף
כִּי הוּא מְעַט מִן הַמְעַט
וְזֶהוּ: כְּשֶׁהִקְטִין משֶׁה אֶת עַצְמוֹ מִלֵּילֵךְ לְמִצְרַיִם וְלִהְיוֹת מַנְהִיג
אָמַר: "מִי אָנכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעה", וּשְׁאָר דְּבָרָיו
כָּתוּב: "וַיִּחַר אַף ה' בְּמשֶׁה"
פֵּרוּשׁ: זאת הַהַקְטָנָה שֶׁלּא רָצָה לִהְיוֹת מַנְהִיג
זֶה מֵחֲמַת שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בּוֹ חֲרוֹן אַף ה' כַּנַּ"ל
אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁנִּמְתָּק הָרגֶז וְהַחֲרוֹן אַף
עַל יְדֵי רַחֲמָנוּת כַּנַּ"ל
אָז נִמְתָּק הַחֲרוֹן אַף
שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַצַּדִּיקִים
עַל יְדֵי הָרַחֲמָנוּת
וְאָז הָרַחֲמָנוּת גּוֹבֵר עֲלֵיהֶם
וּמְרַחֲמִים עַל הָעוֹלָם
וְנִתְרַצִּים בְּהַנְהָגָתוֹ
וּמְקַבְּלִים עַל עַצְמָן הַשְּׂרָרָה שֶׁל הַהַנְהָגָה
וּבְזאת הָרַחֲמָנוּת הֵם מַנְהִיגִים אֶת הָעוֹלָם
בִּבְחִינַת: "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם"
נִמְצָא שֶׁזּאת הָרַחֲמָנוּת הִיא עֲטַרְתָּם
שֶׁמְּעַטֵּר אוֹתָם בְּמִדַּת מַלְכוּת וּמַנְהִיג
וְזֶה בְּחִינוֹת: קַרְטָלִיתָא דְּמִקְבְּעֵי בַהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת
קַרְטָלִיתָא פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'אַרְגָּז'
אַרְגָּז זֶה בְּחִינוֹת רגֶז הַנַּ"ל
'וַאֲבָנִים טוֹבוֹת'
זֶה בְּחִינוֹת עֲטָרָה הַנַּ"ל
בְּחִינוֹת רַחֲמָנוּת
הַנַּ"ל
וְהַדְרֵי לָהּ מִינֵי דְּכַוְרֵי דְּמִקְרֵי בִּירְשָׁא
זֶה בְּחִינוֹת אֱמוּנָה

כְּמַאֲמַר: "תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ", זֶה מָרְדֳּכַי
וְנִקְרָא יְהוּדִי
עַל שֵׁם שֶׁכָּפַר בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים

כְּמַאֲמַר: 'כָּל הַכּוֹפֵר בְּעַכּוּ"ם נִקְרָא יְהוּדִי'
ג. וְלִפְעָמִים חוֹשֵׁב אָדָם בְּעַצְמוֹ
שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת עַל הָעוֹלָם
וְרוֹצֶה בְּהַנְהָגָתוֹ
וּבֶאֱמֶת זֶהוּ הָרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד
וְתוֹלֶה רְדִיפָתוֹ בְּרַחֲמָנוּת
וּבֶאֱמֶת הוּא רָחוֹק מֵרַחֲמָנוּת הַזֶּה
כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין לָאָדָם אֱמוּנָה
בִּשְׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו
בְּוַדַּאי אֵין לוֹ לְקַבֵּל הַמְּלוּכָה וְהַהַנְהָגָה
וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁהוּא מִדַּרְכֵי הָאֱמרִי
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
בְּוַדַּאי אֵין לוֹ לְקַבֵּל הַמַּנְהִיגוּת
כִּי הַמַּנְהִיגוּת עִקָּרָהּ בִּבְחִינַת רַחֲמִים
וְעִקַּר הָרַחֲמִים בַּהֲסָרַת עַכּוּ"ם
אֲפִילּוּ שֶׁמֶץ עַכּוּ"ם
וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר צְבִי הִפְסִיקוֹ
אֵין לוֹ רַחֲמָנוּת בִּשְׁלֵמוּת
בְּכֵן אֵין לוֹ לְקַבֵּל הַמַּנְהִיגוּת
אֲפִילּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה גְּדוֹלָה
עַד שֶׁיְּפַשְׁפֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ
שֶׁלּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ אֱמוּנוֹת שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַאֲמִין
כְּגוֹן דַּרְכֵי הָאֱמרִי הַנַּ"ל
וְשֶׁיִּהְיֶה "תָּמִים עִם ה' אֱלקָיו"
אָז הָרַחֲמָנוּת בֶּאֱמֶת
וְלוֹ רָאוּי לְהַנְהִיג
אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת
וְנִדְמֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת עַל הָעוֹלָם
וְרוֹצֶה לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם
זֶה בְּחִינַת: וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת

כִּי מְעַט הַמִּינוּת פּוֹגֵם בַּמַּלְכוּת
בִּבְחִינַת הַהַנְהָגָה
וּמְהַפְּכָהּ לְמִינוּת
כְּמוֹ שֶׁמְּהַפֵּךְ אֶת הַמַּלְכוּת לְעַצְמוֹ
שֶׁהוּא מִין מְעַט

ד. וְדַע, שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא מַחֲזֶקֶת תָּמִיד בַּמַּלְכוּת וְהַהַנְהָגָה
שֶׁלּא יִקַּח אוֹתָהּ זָר שֶׁאֵין רָאוּי לָהּ

וְדַע, שֶׁעִקַּר הַמַּלְכוּת שָׁרְשָׁהּ בַּחָכְמָה
בִּשְׁבִיל כְּדֵי לֵידַע אֵיךְ לְהַנְהִיג וְלִמְלךְ

לָכֵן יֵשׁ לְכָל מֶלֶךְ חֲכָמִים וְיוֹעֲצִים
כִּי בָּזֶה תִּכּוֹן מַלְכוּתוֹ וְיִתְקַיֵּם מְדִינָתוֹ
וזהו: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם"
הַיְנוּ, עַל יְדֵי רָאשֵׁי עָם, שֶׁהֵם הַמּחִין וְהַחָכְמָה
עַל יָדָם תִּכּוֹן בְּחִינַת הַמַּלְכוּת
וְעַל יְדֵי אַהֲבַת הַחֲכָמִים, תִּכּוֹן הַמַּלְכוּת
וּכְשֶׁבָּא לְמֶלֶךְ אֵיזֶהוּ שִׂנְאָה עַל הַחֲכָמִים
יָדוּעַ לֶהֱוֵי לֵהּ
שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם יוֹרִידוּהוּ מִמַּלְכוּתוֹ

כִּי אֵין קִיּוּם לָעוֹלָם בְּלא הַחָכְמָה
בִּבְחִינַת: "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ"
וְהַמִּשְׁפָּט הוּא בְּחִינַת חֲכָמִים
בִּבְחִינַת: "וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם"
וְדָרְשׁוּ 'זֶה הַשּׂוֹנֵא אֶת הַחֲכָמִים'
נִמְצָא זֶה שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת
מֵחֲמַת דַּרְכֵי הָאֱמרִי
כְּשֶׁבָּא לִקַּח לְעַצְמוֹ הַמַּלְכוּת וְהַהַנְהָגָה
וְהוּא אֵין רָאוּי לָהּ
אֲזַי הָאֱמוּנָה שֶׁסְּבִיב הַהַנְהָגָה
הַמַּחֲזִיק בְּהַהַנְהָגָה שֶׁלּא יִגַּע בָּהּ זָר
הוּא מַפִּיל לְאִישׁ זֶה לְשִׂנְאַת חֲכָמִים
כְּדֵי שֶׁלּא יִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ הַמַּלְכוּת וְהַמַּנְהִיגוּת
וּבְוַדַּאי לא יִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ

כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת תָּלוּי בְּמִשְׁפָּט כַּנַּ"ל
אֶלָּא אִם כֵּן זֶה הַמַּחֲזִיק בַּמַּלְכוּת
מִתְגַּבֵּר בְּאֶפִּיקוֹרְסוּת וּמִינוּת
עַד שֶׁמַּפְרִיד אֶת הָאֱמוּנָה מֵהַנְהָגָה
מִבְּחִינַת הַמַּלְכוּת
מִלְּהַחֲזִיק בַּמַּלְכוּת
אֲזַי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּתְקַיֵּם הַמַּלְכוּת בְּיָדוֹ
כִּי אֵין מִי שֶׁיַּפִּיל אוֹתוֹ לְשִׂנְאַת חֲכָמִים
כִּי הָאֱמוּנָה נִפְרְדָה מֵהַמַּלְכוּת
וְזֶה: וּנְחֵית בַּר אָמוֹרָאֵי לַאֲתוּיֵי, וּבְעֵי דְּנִשְׁמְטֵהּ לְאַטְמֵהּ
בַּר אָמוֹרָאֵי זֶה שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל
אַטְמֵהּ זֶה בְּחִינַת: "אטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמעַ דָּמִים"
דְּלָא שָׁמַע בְּזִלּוּתָא דְּצוֹרְבָא מִדְּרַבָּנָן
הַיְנוּ בִּירְשָׁא הַנַּ"ל
רָצָה לְהַפִּיל אוֹתוֹ לְשִׂנְאַת חֲכָמִים
וּזְרַק זִיקָא דְּחָלָּא וּנְחַת
חָלָּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַמִּינוּת
בְּחִינַת: "כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי"
עַל יְדֵי זֶה
וּנְחַת אֶת הַבִּירְשָׁא הַנַּ"ל
ה. וּבֶאֱמֶת מַלְכֵי הָעַכּוּ"ם
אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹלְכִים עָלֵינוּ
אֵין בְּמַלְכוּתָם מִבְּחִינַת מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל
וְלא נָגְעוּ בָּהּ

כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לִגַּע בָּהּ
זֶה וָזֶה לא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם
הַיְנוּ אֲפִילּוּ מַלְכוּתָם עַל הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם
נִטְּלָה מֵהֶם
כִּי הָאֱמוּנָה שֶׁסְּבִיב מַלְכוּתֵנוּ
מַפִּיל אֶת חָכְמָתָם
שֶׁמַּלְכוּתָם תָּלוּי בָּהֶם כַּנַּ"ל
וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמַפֶּלֶת מִצְרַיִם: "נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צעַן"
עַל יְדֵי אִוֶּלֶת
הַיְנוּ נְפִילַת חָכְמָתָם
נָפְלָה מַלְכוּתָם

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר: אַתָּה מֶלֶךְ עָלֵינוּ לְכַרְגָא
אֲבָל לְהַנְהִיג אוֹתָנוּ בַּעֲבוֹדוֹת וּבֶאֱמוּנוֹת
אַתְּ וְכַלְבָּא שָׁוֶה
הַיְנוּ שֶׁאָמְרוּ
שֶׁלּא נָגַע בְּמַלְכוּת יִשְׂרָאֵל הַשַּׁיָּךְ לֶאֱמוּנָתֵנוּ
כִּי אֱמוּנָתֵנוּ סוֹבֶבֶת אֶת הַמַּלְכוּת
וְשׁוֹמֶרֶת אוֹתָהּ מִלִּגַּע בָּהּ זָר
וּמַפִּיל אֶת רוֹדְפֶיהָ לְשִׂנְאַת חֲכָמִים.
אִם לא שֶׁתָּקְפָה יַד הַמִּינוּת עַל הָאֱמוּנָה
עַד שֶׁמַּפִּיל אֶת הָאֱמוּנָה
וְאָז יָכוֹל לְקַבֵּל מַלְכוּתֵנוּ, חַס וְשָׁלוֹם
בִּבְחִינַת "וּזְרַק חַלָּא וּנְחַת" כַּנַּ"ל
ו. אֲבָל דַּע, שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם
אֵין מַנִּיחִים אוֹתוֹ לִקַּח אוֹתָהּ
בִּבְחִינַת: וְנָפְקַת בְּרַת קָלָא: מָה אִית לְכוּ בַּהֲדֵי קַרְטָלִיתָא. דְּאִתְּתָא דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, דַּעֲתִידָא לְמִשְׁדֵּי בֵּהּ תְּכֶלְתָּא לְצַדִּיקַיָּא לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
הַיְנוּ עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאוֹתִיּוֹת
שֶׁל דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה
שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשֶׁת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא

כִּי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה
כִּי מִדָּתוֹ אֱמוּנָה

בְּחִינַת: 'וַחֲנִינָא בְּנִי דַּי לוֹ בְּקַב חָרוּבִין'
'קַב חָרוּבִין' מִדַּת אֱמוּנָה
'חָרוּבִין' בְּחִינַת בְּרוֹשִׁים, בְּחִינַת בִּירְשָׁא הַנַּ"ל
וְאֵ'שֶׁ'ת' זֶה בְּחִינוֹת הָאוֹתִיּוֹת
שֶׁשְּׁלֵמוּתָם עַל יְדֵי אֱמוּנָה
בִּבְחִינַת רָאשֵׁי תֵּבוֹת: אֲ'בָנִים שְׁ'לֵמוֹת תִּ'בְנֶה
וַאֲבָנִים הֵן הָאוֹתִיּוֹת
כְּמַאֲמַר: שְׁלשָׁה אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים
ואותיות נשלמים על ידי אמונה
בבחינת: "אָז אֶהְפּךְ אֶל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה" וְכוּ'
הַיְנוּ עַל יְדֵי אֱמוּנָה
שֶׁהוּא בְּחִינַת "לִקְרא כֻלָּם בְּשֵׁם ה'"
עַל יְדֵי זֶה אֶהְפּךְ שָׂפָה בְרוּרָה
בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר
וּשְׁלֵמוּת הָאוֹתִיּוֹת
זֶה בְּחִינַת הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַנִּבְרָאִים

כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ עַל יְדֵי אוֹתִיּוֹת
וּשְׁלֵמוּת הָאוֹתִיּוֹת הוּא הַיּוּד
שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא הַנִּבְרָא בְּיוּד

כִּי הַיּוּד הִיא נְקֻדָּה אַחֲרוֹנָה
הַמַּשְׁלִים אֶת תְּמוּנַת כָּל אוֹת
כִּי כְּשֶׁחָסֵר נְקֻדָּה אַחֲרוֹנָה הַמַּשְׁלִים תְּמוּנַת הָאוֹת
אֲזַי בְּוַדַּאי אֵין שְׁלֵמוּת לָאוֹת וְאֵין לָהּ תְּמוּנָה

וְאוֹתִיּוֹת הֵם בְּמַלְכוּת וּמַנְהִיגוּת הַנַּ"ל
בִּבְחִינַת 'מַלְכוּת פֶּה'
כִּי עִקַּר הַהַנְהָגָה עַל יְדֵי הַדִּבּוּר
כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג וּלְצַוּוֹת
אֶלָּא עַל יְדֵי הַדִּבּוּר

נִמְצָא, עַל יְדֵי הַשְּׁלֵמוּת אוֹתִיּוֹת אֱמוּנָה שֶׁבַּמַּלְכוּת
עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיקִים יוֹדְעִים אֶת הַתַּכְלִית שֶׁל עוֹלָם הַבָּא
כִּי הַצַּדִּיקִים הַמַּנְהִיגִים אֶת הָעוֹלָם בִּבְחִינַת "צַדִּיק מוֹשֵׁל"
הֵם אוֹחֲזִים בְּמִדַּת הַמַּלְכוּת
וְעַל יְדֵי אֲחִיזָתָם בַּמַּלְכוּת
אוֹחֲזִים בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהּ
וְעַל יְדֵי אֲחִיזָתָם בָּאוֹתִיּוֹת הַשְּׁלֵמִים
הֵם אוֹחֲזִים בַּתַּכְלִית
שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת הָאוֹתִיּוֹת
שֶׁהִיא בְּחִינַת יוּד
בְּחִינוֹת עוֹלָם הַבָּא
וְזֶה בְּחִינַת תְּכֵלֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת תַּכְלִית
שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּתוֹךְ הַקַּרְטָלִיתָא
בְּתוֹךְ הַמַּנְהִיגוּת וְהַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי אֵשֶׁת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא
עַל יְדֵי "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה"
לְצַדִּיקַיָּא לְעָלְמָא דְאָתֵי
שֶׁהַצַּדִּיקִים מַשִּׂיגִים הַתַּכְלִית
שֶׁהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ"
שֶׁיּוּכַל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית בְּכָל דָּבָר

כִּי כָל דָּבָר נִבְרָא בְּאוֹתִיּוֹת
וּבְכָל אוֹת יֵשׁ בּוֹ שְׁלֵמוּת
הַיְנוּ הַנְּקֻדָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא יוּד
בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא
שֶׁהִיא הַתַּכְלִית
הַמַּשְׁלִים תְּמוּנַת הָאוֹת
כַּנַּ"ל
ז. וְהַתַּכְלִית נִקְרָא תְּכֵלֶת
כִּי הַתְּכֵלֶת מְערָב שָׁחֹר עִם לָבָן
וְהוּא גָּוֶן שֶׁבֵּין שָׁחֹר וְלָבָן
וּכְשֶׁנִּתְחַבֵּר שָׁחֹר וְלָבָן
כְּמוֹ הַכְּתָב
שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁחֹר עַל גַּבֵּי לָבָן
בְּוַדַּאי תַּחְתִּיּוּת הָאוֹת
הַדָּבוּק וְקָרוֹב לְהַנְּיָר שֶׁהוּא לָבָן
בִּמְקוֹם הַדִּבּוּק וְהַקֵּרוּב
שָׁם הֵם מְערָבִים שָׁחֹר עִם לָבָן
בִּבְחִינַת תְּכֵלֶת
וְתַחְתִּיּוּת הָאוֹת
הוּא הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית

כִּי כְּשֶׁהַסּוֹפֵר כּוֹתֵב
וּמַעֲמִיד הַקָּנֶה וְהָעֵט עִם הַדְּיוֹ עַל הַנְּיָר
בְּוַדַּאי הַדְּיוֹ רָחוֹק מֵהַנְּיָר מְעַט
עַד שֶׁהַסּוֹפֵר מַעֲמִיק הָעֵט עִם הַדְּיוֹ
בְּתוֹךְ עמֶק הַנְּיָר
וְאָז נִדְבָּק שַׁחֲרוּת הַדְּיוֹ
בְּעמֶק בְּקֵרוּב גָּדוֹל
נִמְצָא שֶׁהַקֵּרוּב הוּא סוֹף וְתַכְלִית
וּבִמְקוֹם הַקֵּרוּב
שָׁם הַנְּיָר וְהַדְּיוֹ הֵם מְערָבִים בִּבְחִינַת תְּכֵלֶת כַּנַּ"ל
כִּי כֵן הַדָּבָר
שֶׁהַתַּכְלִית שֶׁהוּא סוֹף הַמַּעֲשֶׂה
הוּא בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה וְקָרוֹב לְהַמַּחֲשָׁבָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
[נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי לְפָרֵשׁ, כִּי סוֹף הַמַּעֲשֶׂה הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת
וּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה הוּא בְּחִינַת לבֶן הָעֶלְיוֹן
כַּיָּדוּעַ
נִמְצָא שֶׁסּוֹף הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהוּא הַתַּכְלִית
שֶׁהוּא בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה וְקָרוֹב לְהַמַּחֲשָׁבָה
הוּא בְּחִינַת תְּכֵלֶת, שֶׁהוּא חִבּוּר שָׁחֹר וְלָבָן. וְהָבֵן]
ח. וְזֶה דַּוְקָא בַּת קוֹל שֶׁיָּצָא
כִּי בְּחִינַת בַּת קוֹל
הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים
הַיְנוּ שֶׁמְּהַפֵּךְ כָּל דָּבָר מֵראשׁוֹ לְסוֹפוֹ
שֶׁהוּא הַתַּכְלִית

בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם ? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד"
שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית
כִּי בַּת קוֹל
הוּא מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִין כְּשֶׁאֶחָד מוֹצִיא קוֹל בַּיַּעַר אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר
אָז שׁוֹמֵעַ כְּאִלּוּ אַחֵר גַּם כֵּן מוֹצִיא קוֹל כָּזֶה

וְזֶה אָנוּ שׁוֹמְעִין בְּחוּשֵׁינוּ
כְּשֶׁאָדָם מוֹצִיא אֵיזֶהוּ דִּבּוּר
אֲזַי שׁוֹמְעִין גַּם כֵּן זֶה הַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ
נִמְצָא שֶׁהַבַּת קוֹל
מְהַפֵּךְ אֶת הַדִּבּוּר מֵראשׁוֹ לְסוֹפוֹ
וּמְקָרֵב סוֹפוֹ לְעַצְמוֹ

לְמָשָׁל, כְּשֶׁאָדָם מוֹצִיא דִּבּוּר שֶׁל 'בָּרוּךְ'
בְּוַדַּאי יוֹצֵא הָאוֹת בֵּית בָּרִאשׁוֹנָה וְנִתְרַחֵק מֵאָדָם
וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא הָרֵישׁ שֶׁל 'בָּרוּךְ'
וְאָז הָרֵישׁ קָרוֹב אֶל הַמּוֹצִיא מֵהַבֵּית
וְכֵן הַכָף שֶׁמּוֹצִיא בָּאַחֲרוֹנָה
הִיא קָרוֹב לָאָדָם הַזֶּה יוֹתֵר מֵהָרֵישׁ
וְהַבַּת קוֹל לוֹקַחַת זאת הַתֵּבָה 'בָּרוּךְ'
וּמְהַפֶּכֶת אוֹתָהּ מֵראשָׁהּ לְסוֹפָהּ
וּמְהַפֶּכֶת אֶת הַבֵּית שֶׁתִּהְיֶה קָרוֹב לָאָדָם יוֹתֵר מֵהָרֵישׁ, וְהָרֵישׁ מֵהַכָף
נִמְצָא שֶׁהַכָף שֶׁהִיא סוֹף וְתַכְלִית שֶׁל הַתֵּבָה
שֶׁהָיְתָה רְחוֹקָה מִתְּחִלָּה מֵהַבַּת קוֹל בְּתַכְלִית הָרִחוּק
עַכְשָׁו הִיא קְרוֹבָה בְּתַכְלִית הַקֵּרוּב
כִּי כֵן אָנוּ שׁוֹמְעִין
שֶׁבַּת קוֹל מוֹצִיא תֵּבַת 'בָּרוּךְ'
בַּתְּחִלָּה בֵּית, וְאַחַר כָּךְ רֵישׁ, וְאַחַר כָּךְ כָף
נִמְצָא שֶׁהַכָף שֶׁהִיא הַתַּכְלִית
שֶׁהָיְתָה מִתְּחִלָּה בְּתַכְלִית הָרִחוּק מֵהַבַּת קוֹל
עַכְשָׁו נִתְקָרֵב בְּתַכְלִית הַקֵּרוּב
כִּי הַבַּת קוֹל הָפַךְ אֶת הַתֵּבָה
בְּרַת קָלָא
בַּת קוֹל דַּוְקָא הוֹדִיעַ אֶת זאת
מָה אִית לְכוּ בַּהֲדֵי קַרְטָלִיתָא דְּאִתְּתָא דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, דַּעֲתִידָא לְשָׁדְיָא בֵּהּ תְּכֶלְתָּא לְצַדִּיקַיָּא לְעָלְמָא דְּאָתֵי
[עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]
[סִיּוּם הַמִּשְׁתָּעֵי, דְּהַיְנוּ: רַב יְהוּדָא הִנְדּוּאָה מִשְׁתָּעֵי, וּשְׁאָר הַמַּאֲמָרִים כָּאֵלֶּה, הַמּוּבָאִים שָׁם בְּבָבָא בַתְרָא אַחַר מַאַמְרֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, שֶׁהֵם: אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן וְכוּ', וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הַכּל יָבוֹא עַל נָכוֹן בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסִימָן ג' וְד' וְה' לֵךְ נָא וּרְאֵה שָׁם, תִּמְצָא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשֶׁךָ]
עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ לְסַיֵּם מַאַמְרֵי הַ"מִּשְׁתָּעֵי", אֲשֶׁר הִסְתִּירוּ בָּהֶם גִּנְזַיָּא דְּמַלְכָּא כֻּלְּהוֹ תַּנָּאֵי וְכֻלְּהוֹ אָמוֹרָאֵי כְּעַן אֲצִיתוּ לְמִלּוֹי דְּנָפְקִין בְּהַדְרָתָא, שְׁפַר עֲלֵהּ לְחַוּוּיֵהּ בְּאַפֵּי מַלְכְּוָתָא בְּחָכְמְתָא יְגַלֶּה לְכוֹן קְצָת לְהוֹדָעוּתָא, גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא גְּנִיזִין עִלָּאִין הַצְּפוּנִים בְּ"סִפְרָא דִצְנִיעוּתָא" אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמָּנָא אֱלָקָא שְׁמַיָּא לְגַלּוֹת לָנוּ עֲטִין דְּאוֹרַיְתָא, בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב עַל יָדָם לְדִי בְרָא כּלָּא לְמֶעֱבַד לֵהּ רְעוּתָא בְּרִיךְ שְׁמֵהּ לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
שיחות הר"ן - אות פ
שיחות הר"ן - אות פ בני אדם יש להם כח למנע ולהסית את האדם לרחקו מעבודת הבורא ומצדיקי אמת יותר מן היצר הרע כי היצר הרע אין לו יכלת רק כפי כחו כפי בחינת היצר הרע מאיזה העולם שהוא אבל האדם הוא כלליות, שכלול מכל העולמות ועל כן מניעות של בני אדם הם יותר ממניעות היצר הרע... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות מג
שיחות הר"ן - אות מג על ידי מרה שחורה ועצבות אינם יודעים משמו ואמר בדרך צחות שהמת כששואלין אותו שיאמר שמו הוא שוכח את שמו כמובא וזה מחמת שהמת הוא בעצבות ומרה שחורה מאד על כן אינו יודע משמו והכלל שצריך לזהר מאד מאד להיות בשמחה תמיד ואפילו אם הוא כמו שהוא, דהינו שהוא, חס ושלום, רחוק מאד מהשם יתברך אף על פי כן יש לו לשמח מאד שלא עשהו גוי וכבר מבאר שעל עניני מעשיו אשר אינם כראוי נגדו יתברך על זה צריכין ליחד שעה ביום להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך כמבאר במקום אחר וגם אותה השעה אסור שיהיה לו עצבות רק לב נשבר אבל שאר כל היום יהיה רק בשמחה גם על ידי השמח... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קעז - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קעז - גדולות נוראות השגתו חזק את אחד להיות בשמחה ואמר שראוי לו לשמח בהשם יתברך ואף על פי שאין אתם יודעים מגדלת השם יתברך ראוי לכם לסמך עלי כי אני יודע מגדלתו יתברך והזכיר אז הפסוק: "כי אני ידעתי כי גדול ה'" וכו' גם ראוי לכם לשמח בי מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה גם חזק את אחד שישמח את עצמו אפילו בעסקי חל ואמר לו: בודאי כן הוא שבתחלה צריכין לשמח עצמו במלי דעלמא בכל מה שיכולין ואחר כך באין לשמחה אמתית... לחץ להמשך...
סיפורי מעשיות - מעשה ממרור
סיפורי מעשיות - מעשה ממרור מעשה ממרור שפעם אחת הלכו יהודי וגרמני יחד לנדוד ולמד היהודי את הגרמני שיעשה את עצמו כמו יהודי ולא יקשה עליו הדבר כיון שהלשון הוא אחד והיהודים הרי רחמנים ובודאי ירחמו עליו. כיון שבא סמוך לפסח למדו איך שיתנהג בבית היהודי שיזמינו לשלחן הסדר בתחלה עושין קדוש ואחר כך רוחצים ידים אולם שכח לומר לו שאוכלים מרור. וכן היה שהזמינו יהודי אחד אליו לסדר אולם הוא היה רעב מכל היום וצפה שכבר יגיעו לאכול את הדברים הטובים שאמר לו היהודי. אולם הוא ראה כי נתנו לו חתיכת כרפס במי מלח ושאר הדברים הנוהגים בסדר ואומרים את ההגדה והוא בעינים צופ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רסד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רסד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הזהיר לכבד וליקר את אשתו כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם צער העבור והלדה והגדול כאשר ידוע לכל עצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אפנים הקשים וכבדים מאד מאד על כן ראוי לרחם עליהם, וליקרם, ולכבדם וכן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו' וכן אמרו: 'דינו שמגדלות את בנינו' וכו'... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צח - נָתַן בּוֹ עֵינָיו וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צח - נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות [לשון החברים] הענין מה שנאמר בגמרא כמה פעמים נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות מה הלשון נתן עיניו בו, ומה נעשה גל של עצמות אך, הנה האדם אינו רואה עד היכן הפגם מגיע, אם עבר עברה והצדיק רואה, כי הצדיק יש לו עיני ה' כמו שכתוב: "עיני ה' אל צדיקים" שהצדיק יש לו עיני ה' "ועיני ה' המה משוטטות בכל הארץ" נמצא הצדיק רואה עד היכן הפגם מגיע נתן עיניו בו, כלומר שיהיה רואה בעיניהם של צדיקים ונעשה גל של עצמות גל מלשון התגלות ועצמות מלשון: "עוצם עיניו מראות ברע" דהינו שהוא רואה מה שפגם, שהיה נסתר ממנו מ... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - יד - שיחות השיכים להתורות
חיי מוהר"ן - יד - שיחות השיכים להתורות אות יד בעת שנתן לנו התורה תשעה תקונין הנ"ל בכתיבת ידו היינו עומדים לפניו, והוא חתך הדפין של התורה הנ"ל מתוך ספרו כדי לתנם לנו להעתיקם. ותחלת התורה היתה מתחלת באמצע הדף שהיה כתוב עליו תורה אחרת שלא רצה לתן אותה לנו להעתיקה. והכרח לומר לי אלו הדברים בעל פה מלה במלה ואני ישבתי אצלו והייתי כותב מפיו הקדוש. ובתוך כך נתלהב מאד ופניו היו מאדימות ומאירות והפסיק באמצע קצת והיה אצלנו פליאה גדולה. ואחר כך ספר לנו שזאת הלילה הוא היארצייט של אמו, כי היה אז י"ט אדר והוא שכח ולא הדליק נר ולא אמר קדיש ואז היתה שנה מעברת ש... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יִתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת, רַק יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יתפלל עם כונות, רק יכון פרוש המלות כפשוטו אחד מאנשי שלומנו ספר לי שהיה מדבר עם רבנו, זכרונו לברכה, בעבודת השם כדרכו והבין רבנו, זכרונו לברכה, שהוא עוסק קצת לכון כונות בתפילתו והקפיד עליו רבנו, זכרונו לברכה מאד ואמר לו שלא יעסק עוד בזה, ולא יתפלל עם כונות רק יכון פרוש המלות כפשוטו [אף על פי שזה האיש למד כתבי האר"י, זכרונו לברכה, על פי פקדתו אף על פי כן לא רצה שיתפלל עם כונות כלל] ואמר לו רבנו, זכרונו לברכה שמי שאינו ראוי לזה כשמתפלל עם כונות הוא כמו כשוף כי בכשוף נאמר "לא תלמד לעשות" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלהים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה וחולקים עליו שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו ועליו נאמר: "כבד אלוהים הסתר דבר" כי אסור לחקר על הכבוד הז... לחץ להמשך...
ספר המידות - עצבות
ספר המידות - עצבות א. מי שלא תקן חטאת נעורים, על ידי זה באים לו דאגות. ב. לרב בא הצער לאדם על ידי דבורו. ג. כשיש לך צער, תדבר מזה הצער. ד. על ידי דאגה בלב נופל על האדם אימת מות. ה. על ידי הכנעה נתבטל רעה ויגון. ו. מי שיש לו עצבות, יסתכל על הצדיקים, ויבא לו שמחה בלבו. ז. כשאתה נכנס בבית נכרי, על ידי זה בא עצבות. ח. על ידי עצבות אדם נחלש. ט. על ידי לב רע הפנים נשתנה. י. כשיש לך צער ביום שמחה, וכל שמחתך נשבת, תדע שתמה זכות אבותיך. יא. מי שיש לו עצבות, יתן מתנה לצדיק תדיר. יב. על ידי עצבות בא שרפה. יג. עצבות סימן לאיזה חלאת, שממשמש לבוא. יד. על ידי... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0313 שניות
עכשיו 18_10_2019 השעה 16:50:43
wesi2