ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תיג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
אות תיג פעם אחת ספר מבדחן אחד שהיה בלמברג שבתוך דברי בדיחתו בחרוזים ונגונים כדרך הבדחנים ענה ואמר דער אלטער אלטער אלטער גאט [השם יתברך העתיק עתיק דעתיקין]. וחזר רבנו זכרונו לברכה תבת אלטער כמה פעמים כמו הבדחן שהיה רגיל להזכיר תבת אלטער כמה וכמה פעמים. וכן ספר רבנו זכרונו לברכה משמו, והזכיר גם כן תבת אלטער כמה וכמה פעמים עד שסים אלטער גאט. וכונת רבנו זכרונו לברכה היתה מבארת שרצה להכניס בנו אמונה בפשיטות שצריכין להאמין בהשם יתברך שהוא קדמון לכל הקדמונים, עתיק דעתיקין ואמונתו ירשה לנו מזקני זקנינו אבותינו הקדושים והדברים מובנים קצת למי שזכה לשמעם מפיו הקדוש וגם עכשו יכולין להבין מהם קצת. והיה דרך רבנו זכרונו לברכה לספר ענין זה של הבדחן כמה וכמה פעמים לפני כמה אנשים. ובכל פעם כשספר זאת היה חוזר תבת אלטער אלטער כמה וכמה פעמים, והדברים עתיקים. והכלל אף על פי שרבנו זכרונו לברכה גלה תורות נוראות ונפלאות שלא נשמעו דגמתם בעולם וגם ספר מעשיות נפלאות אשר לא נשמע כזאת וכו' וכו' עוד הוסיף לדבר עמנו פה אל פה הרבה בדרכי שיחות וספורי העולם. והכל כדי להכניס בנו האמונה הקדושה וקיום התורה והמצות העומד עליה. ובכמה דרכים גלגל עמנו כאב המחנך את בנו הקטן, שהוא צריך להוריד את עצמו אליו כדי להרגילו בנחת בלמוד התורה וקיום המצוות כמו כן ויותר ויותר אלפים פעמים הוריד את עצמו אלינו והלביש את עצמו בכמה לבושים שונים ודבר עמנו כל מיני שיחות שבעולם, ומכלם נתגלגל אחר כך שיחה הנוגעת לעבודתו יתברך. ובאמת גם כל הדבורים שדבר מקדם בעסקי העולם היו גם כן כלם תורה כאשר שמעתי מפיו הקדוש שכל שיחתו היא כלה תורה. רק שבתחלה לא זכינו להבין בפשיטות העבודה והתורה היוצאת מדבוריו הקדושים ואחר כך יצאנו מענין לענין עד שתמיד נתגלגל מתוכם שיחה הנוגעת לעבודתו יתברך בפשיטות. והעקר היה להכניס אמונה בעולם כנ"ל. אשרי אנשיו העומדים לפניו לשמע חכמתו ותמימותו כי בכל דבור ודבור ובכל תנועה ותנועה מדבוריו ותנועותיו הקדושים והטהורים והנוראים מאד, היה כלול בכל אחד ואחד חכמה נפלאה ועמקה, ותמימות גמור בתכלית הפשיטות באמת. כי תמימות וחכמה אמתית כלו חד כמובן למשכיל באמת אות תיד אחד שאל אותו על ענין מה שנאמר בשלחן ערוך לכון בשעת אמירת ה' וכו' השיב לו ומה חסר לך כפשוטו אדני גאט. כי על ידי האמירה בכונה פשוטה זאת מחיבים לרעד ידיו ורגליו וכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו של האדם. גם אנכי שמעתי ממנו גם כן בבית רנ"נ באומין אחר סעדת ערבית, ונשארתי עמו לבדו אחר ברכת המזון. וישב בשתיקה, אחר כך ענה ואמר באימה וביראה גא גא גאט. הינו שבתחלה דבר כמרתת ומזדעזע להוציא שמו יתברך בשלמות ואמר רק חצי התבה מחמת הרתת והזיע. ואחר כך יצא מפיו הקדוש באימה וביראה גדולה תבת גאט בשלמות כחץ מיד גבור. וכונתו הפשוטה היה להכניס בנו עצם אימת הבורא יתברך שמו, שראויין לרעד ולחיל מאימת שמו יתברך המלא כל העולם ועומד עלינו תמיד. ואי אפשר לציר ענין זה בכתב. אך המבין וחפץ באמת יבין מדעתו רמזים הרבה על ידי זה להתחזק באמונה שלמה בפשיטות, להאמין שמל א כל הארץ כבודו, והשם יתברך עמנו ואצלנו בכל עת. שים לבך היטב לדברים האלה באמת עד שימשך אימתו ופחדתו עליך אות תטו בענין הקשיא של הידיעה והבחירה, כבר מבאר בהספר לקוטי מוהר"ו בהתורה בהעל תך בסימן כ"א שזהו בחינת שכל המקיף שאינו נכנס לתוך השכל הזה עד לעתיד, עין שם. וספר רבנו זכרונו לברכה שכבר היה לו תרוץ נכון על זאת הקשיא. והתרוץ היה בברור גמור כדרכו תמיד שאינו אומר דבר שישאר בו פקפוק, רק דברים הברורים ומחורין כשמלה וכבר כתב את ענין התרוץ בכתב, אך נאבד ממנו הכתב ועתה נשכח ממנו [כדרכו תמיד שכל מה שכבר חדש, הסיח דעתו ממנו ואינו עוסק עוד בזה, רק הוא רוצה בכל פעם חדשות לגמרי וכו'. כמבאר במקום אחר]. פעם אחת שמעתי מפיו הקדוש שאמר שזה אי אפשר להשיג איך הבחירה היא בתוך הידיעה בעצמה
אות תיג

פַּעַם אַחַת סִפֵּר מִבַּדְחָן אֶחָד שֶׁהָיָה בְּלֶמְבֶּרְגְּ

שֶׁבְּתוֹךְ דִּבְרֵי בְּדִיחָתוֹ בַּחֲרוּזִים וְנִגּוּנִים כְּדֶרֶךְ הַבַּדְחָנִים

עָנָה וְאָמַר דֶער אַלְטֶער אַלְטֶער אַלְטֶער גָאט

[הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָעַתִּיק עַתִּיק דְּעַתִּיקִין].

וְחָזַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תֵּבַת אַלְטֶער כַּמָּה פְּעָמִים כְּמוֹ הַבַּדְחָן שֶׁהָיָה רָגִיל לְהַזְכִּיר תֵּבַת אַלְטֶער כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים.

וְכֵן סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִשְּׁמוֹ, וְהִזְכִּיר גַּם כֵּן תֵּבַת אַלְטֶער כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים עַד שֶׁסִּיֵּם אַלְטֶער גָּאט.

וְכַוָּנַת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיְתָה מְבאֶרֶת

שֶׁרָצָה לְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה בִּפְשִׁיטוּת שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא קַדְמוֹן לְכָל הַקַּדְמוֹנִים, עַתִּיק דְּעַתִּיקִין וֶאֱמוּנָתוֹ יְרֻשָּׁה לָנוּ מִזִּקְנֵי זְקֵנֵינוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים

וְהַדְּבָרִים מוּבָנִים קְצָת לְמִי שֶׁזָּכָה לְשָׁמְעָם מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

וְגַם עַכְשָׁו יְכוֹלִין לְהָבִין מֵהֶם קְצָת.

וְהָיָה דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְסַפֵּר עִנְיָן זֶה שֶׁל הַבַּדְחָן כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים לִפְנֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים.

וּבְכָל פַּעַם כְּשֶׁסִּפֵּר זאת הָיָה חוֹזֵר תֵּבַת אַלְטֶער אַלְטֶער כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים.

וְהַכְּלָל אַף עַל פִּי שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה גִּלָּה תּוֹרוֹת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת שֶׁלּא נִשְׁמְעוּ דֻּגְמָתָם בָּעוֹלָם

וְגַם סִפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת נִפְלָאוֹת אֲשֶׁר לא נִשְׁמַע כָּזאת וְכוּ' וכוּ'

עוֹד הוֹסִיף לְדַבֵּר עִמָּנוּ פֶּה אֶל פֶּה הַרְבֵּה בְּדַרְכֵי שִׂיחוֹת וְסִפּוּרֵי הָעוֹלָם.

וְהַכּל כְּדֵי לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הָעוֹמֵד עָלֶיהָ.

וּבְכַמָּה דְּרָכִים גִּלְגֵּל עִמָּנוּ כְּאָב הַמְחַנֵּךְ אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו כְּדֵי לְהַרְגִּילוֹ בְּנַחַת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת

כְּמוֹ כֵן וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲלָפִים פְּעָמִים הוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֵלֵינוּ וְהִלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה לְבוּשִׁים שׁוֹנִים

וְדִבֵּר עִמָּנוּ כָּל מִינֵי שִׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִכֻּלָּם נִתְגַּלְגֵּל אַחַר כָּךְ שִׂיחָה הַנּוֹגַעַת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וּבֶאֱמֶת גַּם כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבֵּר מִקּדֶם בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הָיוּ גַּם כֵּן כֻּלָּם תּוֹרָה

כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

שֶׁכָּל שִׂיחָתוֹ הִיא כֻּלָּהּ תּוֹרָה.

רַק שֶׁבַּתְּחִלָּה לא זָכִינוּ לְהָבִין בִּפְשִׁיטוּת הָעֲבוֹדָה וְהַתּוֹרָה הַיּוֹצֵאת מִדִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים

וְאַחַר כָּךְ יָצָאנוּ מֵעִנְיָן לָעִנְיָן עַד שֶׁתָּמִיד נִתְגַּלְגֵּל מִתּוֹכָם שִׂיחָה הַנּוֹגַעַת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת.

וְהָעִקָּר הָיָה לְהַכְנִיס אֱמוּנָה בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל.

אַשְׁרֵי אֲנָשָׁיו הָעוֹמְדִים לְפָנָיו לִשְׁמעַ חָכְמָתוֹ וּתְמִימוּתוֹ

כִּי בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה מִדִּבּוּרָיו וּתְנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים וְהַנּוֹרָאִים מְאד, הָיָה כָּלוּל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד חָכְמָה נִפְלָאָה וַעֲמֻקָּה, וּתְמִימוּת גָּמוּר בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת.

כִּי תְּמִימוּת וְחָכְמָה אֲמִתִּית כֻּלּוֹ חָד

כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל בֶּאֱמֶת

אות תיד

אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ עַל עִנְיַן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת ה' וְכוּ'

הֵשִׁיב לוֹ וּמֶה חָסֵר לְךָ כִּפְשׁוּטוֹ אדני גָאט.

כִּי עַל יְדֵי הָאֲמִירָה בְּכַוָּנָה פְּשׁוּטָה זאת

מְחֻיָּבִים לִרְעד יָדָיו וְרַגְלָיו וְכָל רְמַ"ח אֵיבָרָיו וּשְׁסָ"ה גִּידָיו שֶׁל הָאָדָם.

גַּם אָנכִי שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן בְּבֵית רנ"נ בְּאוּמֶין אַחַר סְעֻדַּת עַרְבִית, וְנִשְׁאַרְתִּי עִמּוֹ לְבַדּוֹ אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

וְיָשַׁב בִּשְׁתִיקָה, אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גָא גָא גָאט.

הַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה דִּבֵּר כִּמְרַתֵּת וּמִזְדַּעְזֵעַ לְהוֹצִיא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת וְאָמַר רַק חֲצִי הַתֵּבָה מֵחֲמַת הָרְתֵת וְהַזִּיעַ.

וְאַחַר כָּךְ יָצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גְּדוֹלָה תֵּבַת גָאט בִּשְׁלֵמוּת כְּחֵץ מִיַּד גִּבּוֹר.

וְכַוָּנָתוֹ הַפְּשׁוּטָה הָיָה לְהַכְנִיס בָּנוּ עצֶם אֵימַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁרְאוּיִין לִרְעד וְלָחִיל מֵאֵימַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הַמָּלֵא כָּל הָעוֹלָם וְעוֹמֵד עָלֵינוּ תָּמִיד.

וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר עִנְיָן זֶה בִּכְתָב.

אַךְ הַמֵּבִין וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת יָבִין מִדַּעְתּוֹ רְמָזִים הַרְבֵּה עַל יְדֵי זֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, לְהַאֲמִין שֶׁמְּל א כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ בְּכָל עֵת.

שִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בֶּאֱמֶת

עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ אֵימָתוֹ וּפַחְדָּתוֹ עָלֶיךָ

אות תטו

בְּעִנְיַן הַקֻּשְׁיָא שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, כְּבָר מְבאָר בְּהַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו בְּהַתּוֹרָה בְּהַעֲל תְךָ בְּסִימָן כ"א שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֵׂכֶל הַמַּקִּיף שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַזֶּה עַד לֶעָתִיד, עַיֵּן שָׁם.

וְסִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁכְּבָר הָיָה לוֹ תֵּרוּץ נָכוֹן עַל זאת הַקֻּשְׁיָא.

וְהַתֵּרוּץ הָיָה בְּבֵרוּר גָּמוּר כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר דָּבָר שֶׁיִּשָּׁאֵר בּוֹ פִּקְפּוּק, רַק דְּבָרִים הַבְּרוּרִים וּמְחֻוָּרִין כַּשִּׂמְלָה

וּכְבַר כָּתַב אֶת עִנְיַן הַתֵּרוּץ בִּכְתָב, אַךְ נֶאֱבַד מִמֶּנּוּ הַכְּתָב

וְעַתָּה נִשְׁכַּח מִמֶּנּוּ

[כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד שֶׁכָּל מַה שֶּׁכְּבָר חִדֵּשׁ, הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ עוֹסֵק עוֹד בָּזֶה, רַק הוּא רוֹצֶה בְּכָל פַּעַם חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי וְכוּ'. כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר].

פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר

שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֵיךְ הַבְּחִירָה הִיא בְּתוֹךְ הַיְדִיעָה בְּעַצְמָהּ
קושיות וסתירות בספרי רבי נחמן מברסלב
...וסתירות בספרי רבי נחמן מברסלב רבי נחמן מברסלב מביא, כי הכרחי שימצאו סתירות וקושיות בדברים שלו. היכן הוא מביא עניין זה? ומה פשר עניין זה? דבר נוסף, איך כל זה קשור לעניין של רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א לגבי ה' הדעת, שבו תלוי ההולדה. ואיך זה קשור לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה תשובה: רבי נחמן מברסלב מביא כי על הצדיק מוכרח שיהיו קושיות, כי הצדיק...
שיחות הר"ן - אות קנב
...שהיה בעל מחלקת בגלגול העבר אזי כשנתגלגל נעשה אטר יד ורמז לדבר מה דאיתא בזוהר הקדוש על קרח שהוא בעל מחלקת דבעי לאחלפא ימינא [כהן] בשמאלא [לוי] ובשביל זה ענשו כשנתגלגל נעשה אטר יד שנחלף אצלו שמאל בימין ובספר האלף בית אות א' אמת כתב בענין אחר מי שהיה שקרן בגלגול העבר וכו' עוד שמעתי מרבי שמואל מטעפליק בעת שנסע עמו לנאווריטש וכו' שאמר לו פעם אחת: איך ישנתי אני ואיך ישנת אתה אני ישנתי בענין אטר יד כלומר שבשעת שנה שלו היה עוסק בענין אטר יד והזכיר אז מענין שבט בנימין שנאמר בהם שהיה בהם שבע מאות איש אטר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנז - אִם יִתְדַּבֵּק עַצְמוֹ לְדִבְרֵי הַתּוֹרָה הַיּוֹצְאִים מִפִּי הַצַּדִּיק
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנז - אם יתדבק עצמו לדברי התורה היוצאים מפי הצדיק אם יתדבק עצמו לדברי התורה היוצאים מפי הצדיק תמה אני איך אפשר אחר כך לסבל ולחפץ חיי העולם הזה וזהו: 'כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם' והבן היטב
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנו - מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקּדֶשׁ
...- תורה קנו - מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש לב טהור ברא לי וכו' כי מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש ודוד המלך, עליו השלום, שהיה מעלתו גדולה מאד יסד מזה ספר תהלים וכן כל אחד לפי בחינתו הוא בחינת רוח הקדש כמו שכתוב: "לך אמר לבי", כמו שפרש רש"י: 'לך בשבילך ובשליחותך' "אמר לי לבי" שכל הדברים שהלב אומר הם דברי השם יתברך ממש והוא בחינת רוח הקדש וצריך לחדש תמיד, לבקש בכל פעם בתחנונים ודברי רצויים חדשים ולזכות לזה, צריך טהרת הלב וטהרת הלב הוא, על ידי שמתלהב ובוער לבו להשם יתברך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים
...ח"א - תורה נד - ויהי מקץ שנתים ימים ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות וכו' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה א. כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב ועקר הזכרון הוא לזכר תמיד בעלמא דאתי שלא יהיה בדעתו, חס ושלום, שאין עולם אלא אחד ועל ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי זה נעשה יחוד ה' אלקי הנ"ל. [כי ה' אלהים הוא בחינת שם מלא, שהוא בחינת עלמא דאתי כמובא וכן מבאר בסבא על פסוק זה ה' אלקי דא שרותא דמהמנותא, סליקו...
מה עושים בעולם הבא כל היום?
...היום? חוזרים בתשובה. איפה רבי נחמן מברסלב אומר דבר כזה? ומה פשר העניין? ואיך זה קשור לעניין המקיפים שיש כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים תשובה: אומר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע כי בעולם הבא חוזרים בתשובה כל היום. ועיקר השכר הוא שחוזרים בתשובה. וככל שהאדם היה יותר צדיק בעולם הזה, כך הוא זוכה לזכות לחזור בתשובה גדולה יותר בעולם הבא. והעניין הוא, כי באמת עיקר האדם הוא השכל. והשכר האמיתי שהשכל...
שבחי הר"ן - אות ד
שבחי הר"ן - אות ד גם בימי קטנותו התחיל להתמיד מאד מאד בלמודו והיה משלם להמלמד מכיסו שלשה גדולים בעד כל דף גמרא שהיה לומד עמו מלבד השכר למוד שהיה אביו משלם להמלמד היה הוא בעצמו, זכרונו לברכה, נותן להמלמד משלו שלשה גדולים בעד כל דף ודף כדי שהמלמד יכריח עצמו ללמד עמו הרבה דפין גמרא בכל יום וכן היה שהיה המלמד לומד עמו כמה וכמה דפין בכל יום ויום והוא היה משלם לו כנ"ל ג' גדולים בעד כל דף ודף מלבד השכר למוד
שיחות הר"ן - אות כ
...כשהאדם כל היום בשמחה אזי בנקל לו ליחד לו שעה ביום לשבר את לבו ולהשיח את אשר עם לבבו לפני השם יתברך כמבאר אצלנו כמה פעמים אבל כשיש לו עצבות חס ושלום, קשה לו להתבודד ולפרש שיחתו ועין במקום אחר [לקמן ע"ד] כמה האדם צריך להתחזק להיות שמח תמיד וביותר בשעת התפילה ושצריכין להכריח עצמו בכל כחותיו לזכות לשמחה ואמר כי לזכות לשמחה זה קשה וכבד להאדם לזכות לזה יותר משאר כל העבודות ענה ואמר: כפי הנראה שאי אפשר לבוא לשמחה כי אם על ידי עניני שטות, לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני צחוק ושטות וכו' כמבאר במקום אחר ורק...
ספר המידות - טהרה
ספר המידות - טהרה חלק שני א. אשה כשרה מטהרת הבית מצרעת.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רט - תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם
...כנגד תמידין תקנום [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תפילות כנגד תמידין תקנום כי ידוע שיש לכל אדם תפילות רעות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'גנבא על מחתרתא רחמנא קריא' נמצא אחר כך כשעומד להתפלל תפילה הראוי להתפלל אזי בא התפילה רעה ומבלבלת אותו וזה בחינת תפילות כנגד, שהיא מתנגדת לו והתקון לזה, הכנסת אורח תלמיד חכם כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אורח מברך': "וארח צדיקים כאור נגה" וכתיב: "ברכות לראש צדיק", שהוא בחינת שמונה עשרה ברכות שבתפילה נמצא שעל ידו בא התקון התפילה וזה פרוש: תמידין תקנום זה בחינת הכנסת...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 08_05_2026 השעה 19:29:16 - wesi2