בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי
הַיְנוּ שֶׁגַּם אֲפִילּוּ בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מַרְחִיב לָנוּ
כִּי אִם יִסְתַּכֵּל הָאָדָם עַל חַסְדֵּי ה' יִרְאֶה
שֶׁאֲפִילּוּ בְּעֵת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מֵצֵר לוֹ
גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מַרְחִיב לוֹ, וּמַגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמּוֹ
וְזֶה: "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי", הַיְנוּ אֲפִילּוּ בְּתוֹך הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ
נָתַתָּ לִי הַרְחָבָה בְּתוֹכָהּ
מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מְצַפִּים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך יוֹשִׁיעֵנוּ בְּקָרוֹב מִכָּל הַצָּרוֹת
וְיֵיטִיב עִמָּנוּ מְאד
אַך אֲפִילּוּ גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ מַרְחִיב לָנוּ