ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפה - עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה
איתא בזוהר (ויקרא ד:) : 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו כביכול שמא קדישא אשתלם' וכו' ועקר השלמות היא היראה כמו שכתוב (דברים י) : "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" ועל כן נקראת יראה סוף דבר כמו שכתוב (סוף קהלת) : "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא" כי היא שלמות כל הדברים ויש שני מיני יראות יש מי שהוא ירא מה' מגדלתו ורוממותו בגין דאיהו רב ושליט ויש יראה למטה ממנה, הינו שבא ליראה על ידי יראות תחתונות על ידי שירא מחיה או משר או מפחד אחר על ידי זה הוא נזכר ובא ליראת ה' בגדלתו ורוממותו היא בחינות א כי היראה היא בחינת מלכות, כמו שכתוב (אבות פרק ג') : 'אלמלא מוראה של מלכות' וכו' דלת 'בגין דלית לה מגרמה כלום' כי אי אפשר לבוא ליראה כי אם על ידי התבוננות השכל בגדלתו והשכל נקרא יוד כמו שכתב רש"י: "אז ישיר משה" 'שראוי לכתב שר משה, אלא יוד על שם המחשבה נאמרה' וההמשכה מהשכל להיראה הוא בחינת ואו וזה א והיראה השניה שהיא באה מדברים תחתונים, היא בחינת אד כי היא בחינת דלי דלת שאינה נמשכת מהשכל, אלא מהדברים תחתונים ועל ידי היראה זו אינו נמשך רק השפעות בעולם כי הוא בחינת העלאת מיין נקבין כמו כשאחד צריך לחברו ומבקש ממנו ועל ידי הבקשה פועל אצלו הדבר מחמת שדבוריו ובקשתו שהכניע עצמו לחברו ובקש ממנו נעשו אלו הדבורים בחינת העלאת מיין נקבין ופועלים הבקשה אצל חברו להשפיע לו מה שצריך כן מה שמעלה היראה מהדברים התחתונים נעשה מזה בחינת העלאת מיין נקבין ונמשכין השפעות בעולם וזה בחינת (בראשית ב) "ואד יעלה מן הארץ" על ידי היראה התחתונה זו שהיא בחינת אד כנ"ל על ידי זה: "והשקה את כל פני האדמה" כי על ידה נמשכין השפעות כנ"ל וכשנמשך השפע צריך לעשות כלי לקבל השפע שלא יינקו החיצונים ממנו והכלי היא בחינת מם סתומה וזה אותיות אדם ועל ידי ההשתוקקות והרצון לנסע להצדיק, נעשה רשם הכלי כמו אמן כשרוצה לעשות כלי צריך לציר ולחקק מתחלה רשם וציור הכלי ואחר כך עושה הכלי כן בזה הרצון לנסע נעשה הציור ורשם הכלי ואחר כך כשבא אליו נעשה הכלי וזה (שמואל א ט"ז) : "אדם יראה לעינים" על ידי יראה לעינים, הינו היראה התחתונה שמקבל על ידי מה שרואה בעינים כנ"ל על ידי זה נעשה בחינת אדם הינו שנמשכין השפעות על ידי אד שהוא בחינת יראה זו כנ"ל מם הוא הכלי לקבל השפע כנ"ל אבל על ידי היראה העליונה הנ"ל שהיא באה מהשכלת הלב ברוממותו על ידה אשתלם שמא קדישא דקדשא בריך הוא כנ"ל וזה וה' יראה ללבב שעל ידי יראה ללבב שהוא בחינת יראה עליונה שהיא באה מהשכלת הלב ברוממותו יתברך כנ"ל על ידי זה נשלם שם ה' כמו שכתוב בזוהר הנ"ל 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו שמא קדישא אשתלם' ועקר השלמות היא היראה כנ"ל וזהו "וה' יראה ללבב" כי על ידי יראה עליונה הנ"ל שהיא בחינות יראה ללבב נשלם שם ה' כנ"ל. [זה המאמר שמעתי בשמו, שהוא שיך על פסוק (תהלים פ"ד) : "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון" ואיני יודע הפרוש אך כפי הנראה, יש שיכות לסוף המקרא לענין מאמר הנ"ל עין שם מה שכתוב בסופו שעל ידי ההשתוקקות לנסע להצדיק נעשה ציור ורשם הכלי וכו' וזהו בחינת "יראה אל אלהים בציון" 'ציון' זה בחינת ציון ורשם הכלי, שנעשה על ידי ההשתוקקות וכו' כנ"ל שעל ידי זה זוכין אחר כך להתקרב להשם יתברך בחינת "יראה אל אלהים בציון" הינו על ידי ציון ורשם הכלי, שנעשה על ידי השתוקקותו הגדולה בתחלה. ואמר רבנו, זכרונו לברכה שכל מי שיש לו יגיעות וטרחות יותר בתחלת ההתקרבות להשם יתברך דהינו שיש לו מניעות רבות וגדולות כגון מאביו ואשתו וחותנו או משאר בני אדם שמונעים ומעכבים אותו מאד ומניעות מחמת ממון ושארי מניעות ועכובים ובלבולים שמשתטחים לפניו ומונעים אותו מאד והוא צריך להתיגע ולטרח מאד לשברם כל אלו היגיעות והטרחות שיש לו בתחלת ההתקרבות הם טובה גדולה להאדם כי על ידי זה זוכה אחר כך לקבל הרבה קדשה וטהרה כי על ידי היגיעות שבתחלה נעשה הכלי וכל מה שיש לו יותר יגיעות וטרחות וכו' יש לו כלי גדול ביותר לקבל אחר כך בתוכו שפע קדשה וטהרה להתקרב להשם יתברך וזה בחינת "יראה אל אלהים בציון" כנ"ל]
אִיתָא בַּזוהַר: 'כַּד יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּלִמוּ בְּעוֹבְדַיְהוּ כִּבְיָכוֹל שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִם' וְכוּ'

וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מָה ה' אֱלקֶיך שׁוֹאֵל מֵעִמָּך כִּי אִם לְיִרְאָה"

וְעַל כֵּן נִקְרֵאת יִרְאָה סוֹף דָּבָר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלוהִים יְרָא"

כִּי הִיא שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים

וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יְרָאוֹת

יֵשׁ מִי שֶׁהוּא יָרֵא מֵה' מִגְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט

וְיֵשׁ יִרְאָה לְמַטָּה מִמֶּנָּה, הַיְנוּ שֶׁבָּא לְיִרְאָה עַל יְדֵי יִרְאוֹת תַּחְתּוֹנוֹת

עַל יְדֵי שֶׁיָּרֵא מֵחַיָּה אוֹ מִשַּׂר אוֹ מִפַּחַד אַחֵר

עַל יְדֵי זֶה הוּא נִזְכָּר וּבָא לְיִרְאַת ה' בִּגְדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ

הִיא בְּחִינוֹת א

כִּי הַיִּרְאָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת' וְכוּ'

דָּלֶת 'בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם'

כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְיִרְאָה כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת הַשֵּׂכֶל בִּגְדֻלָּתוֹ

וְהַשֵּׂכֶל נִקְרָא יוּד כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י: "אָז יָשִׁיר משֶׁה"

'שֶׁרָאוּי לִכְתּב שָׁר משֶׁה, אֶלָּא יוּד עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה'

וְהַהַמְשָׁכָה מֵהַשֵּׂכֶל לְהַיִּרְאָה הוּא בְּחִינַת וָאו

וְזֶה א

וְהַיִּרְאָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁהִיא בָּאָה מִדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים, הִיא בְּחִינַת אד

כִּי הִיא בְּחִינַת דַּלֵּי דָּלֶת

שֶׁאֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת מֵהַשֵּׂכֶל, אֶלָּא מֵהַדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים

וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹ אֵינוֹ נִמְשָׁך רַק הַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם

כִּי הוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין

כְּמוֹ כְּשֶׁאֶחָד צָרִיך לַחֲבֵרוֹ וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְעַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה פּוֹעֵל אֶצְלוֹ הַדָּבָר

מֵחֲמַת שֶׁדִּבּוּרָיו וּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁהִכְנִיעַ עַצְמוֹ לַחֲבֵרוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ

נַעֲשׂוּ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין

וּפוֹעֲלִים הַבַּקָּשָׁה אֵצֶל חֲבֵרוֹ לְהַשְׁפִּיעַ לוֹ מַה שֶּׁצָּרִיך

כֵּן מַה שֶּׁמַּעֲלָה הַיִּרְאָה מֵהַדְּבָרִים הַתַּחְתּוֹנִים

נַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין

וְנִמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם

וְזֶה בְּחִינַת "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ"

עַל יְדֵי הַיִּרְאָה הַתַּחְתּוֹנָה זוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵד כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה: "וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה"

כִּי עַל יָדָהּ נִמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת כַּנַּ"ל

וּכְשֶׁנִּמְשָׁך הַשֶּׁפַע

צָרִיך לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁלּא יִינְקוּ הַחִיצוֹנִים מִמֶּנּוּ

וְהַכְּלִי הִיא בְּחִינַת מֵם סְתוּמָה

וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם

וְעַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהָרָצוֹן לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, נַעֲשֶׂה רשֶׁם הַכְּלִי

כְּמוֹ אֻמָּן כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּלִי צָרִיך לְצַיֵּר וְלַחֲקק מִתְּחִלָּה רשֶׁם וְצִיּוּר הַכְּלִי

וְאַחַר כָּך עוֹשֶׂה הַכְּלִי

כֵּן בְּזֶה הָרָצוֹן לִנְסֹעַ נַעֲשֶׂה הַצִּיּוּר וְרשֶׁם הַכְּלִי

וְאַחַר כָּך כְּשֶׁבָּא אֵלָיו נַעֲשֶׂה הַכְּלִי

וְזֶה: "אָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם"

עַל יְדֵי יִרְאֶה לַעֵינַיִם, הַיְנוּ הַיִּרְאָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁמְּקַבֵּל

עַל יְדֵי מַה שֶּׁרוֹאֶה בָּעֵינַיִם כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם

הַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת עַל יְדֵי אֵד שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה זוֹ כַּנַּ"ל

מֵם הוּא הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל

אֲבָל עַל יְדֵי הַיִּרְאָה הָעֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל שֶׁהִיא בָּאָה מֵהַשְׂכָּלַת הַלֵּב בְּרוֹמְמוּתוֹ

עַל יָדָהּ אִשְׁתְּלִם שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא כַּנַּ"ל

וְזֶה וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב

שֶׁעַל יְדֵי יִרְאֶה לַלֵּבָב שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא בָּאָה מֵהַשְׂכָּלַת הַלֵּב בְּרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַך כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָם שֵׁם ה'

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר הַנַּ"ל 'כַּד יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּלִמוּ בְּעוֹבְדַיְהוּ שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִם'

וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ "וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב"

כִּי עַל יְדֵי יִרְאָה עֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל

שֶׁהִיא בְּחִינוֹת יִרְאֶה לַלֵּבָב נִשְׁלָם שֵׁם ה' כַּנַּ"ל.

[זֶה הַמַּאֲמָר שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁהוּא שַׁיָּך עַל פָּסוּק: "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלהִים בְּצִיּוֹן"

וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַפֵּרוּשׁ

אַך כְּפִי הַנִּרְאֶה, יֵשׁ שַׁיָּכוּת לְסוֹף הַמִּקְרָא לְעִנְיַן מַאֲמָר הַנַּ"ל

עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסוֹפוֹ

שֶׁעַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק נַעֲשֶׂה צִיּוּר וְרשֶׁם הַכְּלִי וְכוּ'

וְזֶהוּ בְּחִינַת "יֵרָאֶה אֶל אֱלהִים בְּצִיּוֹן"

'צִיּוֹן' זֶה בְּחִינַת צִיּוּן וְרשֶׁם הַכְּלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל

שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין אַחַר כָּך לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּחִינַת "יֵרָאֶה אֶל אֱלהִים בְּצִיּוֹן"

הַיְנוּ עַל יְדֵי צִיּוּן וְרשֶׁם הַכְּלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בַּתְּחִלָּה.

וְאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת יוֹתֵר בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת וּגְדוֹלוֹת

כְּגוֹן מֵאָבִיו וְאִשְׁתּוֹ וְחוֹתְנוֹ אוֹ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם שֶׁמּוֹנְעִים וּמְעַכְּבִים אוֹתוֹ מְאד

וּמְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן וּשְׁאָרֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים

שֶׁמִּשְׁתַּטְּחִים לְפָנָיו וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ מְאד

וְהוּא צָרִיך לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרחַ מְאד לְשַׁבְּרָם

כָּל אֵלּוּ הַיְגִיעוֹת וְהַטְּרָחוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת

הֵם טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם

כִּי עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה אַחַר כָּך לְקַבֵּל הַרְבֵּה קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה

כִּי עַל יְדֵי הַיְגִיעוֹת שֶׁבַּתְּחִלָּה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי

וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת וְכוּ'

יֵשׁ לוֹ כְּלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל אַחַר כָּך בְּתוֹכוֹ שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְזֶה בְּחִינַת "יֵרָאֶה אֶל אֱלהִים בְּצִיּוֹן" כַּנַּ"ל]
שיחות הר"ן - אות קעא - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...ה' שמעתי מרבי יודל זכר צדיק לברכה שאמר ששמע מרבנו זכרונו לברכה שהתפאר שהוא חדוש גדול בענין שבירת תאוות שאיש רך בשנים כמותו ישבר לגמרי כל כך כל התאוות זה הדבר לא נמצא כלל כי נמצאים כמה צדיקים שיצאו מן התאוות אבל לא יצאו לגמרי עד עת זקנתם ותפס לדגמא כמה צדיקים גדולים ואמר שיודע שלא יצאו מן התאוות עד אשר באו בשנים אבל איש רך בשנים כמוני בימי הנעורים והילדות ממש ישבר כל התאוות כל כך כמוני, זה אין נמצא כלל ועין לעיל שבימי ילדותו ממש קדם שהיה בן עשרים שנה כבר שבר ובטל לגמרי כל התאוות בתכלית הביטול והתחיל...
ספר המידות - טבע
ספר המידות - טבע חלק שני א. בריאות הגוף וחייו וטבעו של אדם, הכל הולך לפי טבע וחיי ובריאות אביו ואמו. ב. מי ששערותיו מרבין שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפור.
שיחות הר"ן - אות סד
...כלל כי ההתנשאות הוא דבר בפני עצמו לפעמים עושים דבר שעל ידי זה זוכין לגדלה והתנשאות וכיון שעלה לא ירד ומצינו במלכי ישראל שבשביל דבר אחד זכו למלוכה עד דור רביעי כמו שכתוב: "בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל" ודבר זה באמת קשה להבין על כל פנים זה הדור רביעי מכרח שיפסק אצלו הגדלה והמלוכה ואפילו אם יעשה דבר זה שעשה זקנו ויותר ויותר מזה לא יועיל מחמת שנגזר כבר שאצלו יפסק המלוכה והוא צריך לסבל ענש אבותיו נמצא שהוא פליאה נשגבה מאד כי אבותיו זכו על ידי דבר זה לבד למלוכה עד דור רביעי והדור הרביעי בעצמו שכבר מ...
ספר המידות - יראה
...חכם בעיני עצמו, יכול לבוא ליראה. ב. מי שמקרב אל הזקן וסובל כעסו, על ידי זה זוכה ליראה. ג. כשנזדמן לידו איזה גמילות חסד, ואינו גומל, על ידי זה נופל מיראתו. ד. מי שממעט בשיחה, יזכה ליראה. ה. מי שמדבר ומסית את חברו ליראת שמים, כל הדבורים שמוציא מפיו, בשעה שמדבר עם חברו, נעשה ממנו ספר. ו. מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין. ז. בכיה על מיתת אדם כשר היא חשובה כמו יראת שמים. ח. יראת השם תוסיף לאדם יותר ממה שמזלו מחיב והוא הדין להפך. ט. על ידי שמוש צדיקים יבוא ליראת שמים והוא הדין להפך. י. הבושה מביא לידי...
מי מאשים את רבי נחמן מברסלב בגאווה?
...בגאווה? כידוע, רבי נחמן מברסלב שיבח את עצמו פעמים רבות. בשבחים כאלו שלא נשמעו מעולם. רבי נחמן לקח את כל השבחים הקיימים, והלביש אותם על עצמו ואף הוסיף עליהם שבחים נוספים... והדבר הזה עורר עליו את המחלוקת וכולי... והשאלה הנשאלת היא, מדוע כל אלו שמאשימים את רבי נחמן בגאווה, מדוע הם כולם פגומים בדעתם וכולי? מדוע אין אפשרות בעולם שאדם יאשים את רבי נחמן בגאווה, בלי שהוא עצמו יהיה פגום כולו, למרות שהוא נראה כצדיק וכרב גדול וכולי? מהו שורש העניין? מדוע בהכרח שמי שמאשים את רבי נחמן מברסלב בגאווה, מדוע בהכרח...
הינדיק - בן המלך שהשתגע
...eip.co.il/?key=2561 - סיפורי מעשיות - מעשה מהינדיק - בן המלך שהשתגע וחשב שהוא הינדיק (תרנגול הודו) פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון [השתגע וחשב] שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול הודו. [בעקבות כך חשב בן המלך כי הוא] צריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה והמלך היה בצער גדול עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו. [מה עשה החכם? ] הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן המלך:...
ספר המידות - התבודדות
ספר המידות - התבודדות חלק א' א. מי שמתבודד את עצמו ובודל את עצמו מבני אדם, מזדקקין עליו מלמעלה. ב. על ידי התבודדות ומפנה לבו לבטלה בא לכעס. חלק שני א. השיחה שאדם משיח בינו לבין קונו, השיחה הזאת נעשית אחר כך גאלה וישועה לבניו.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה - אחד היה אברהם
...ח"ב - תורה - אחד היה אברהם 'אחד היה אברהם' . שאברהם עבד ה' רק על ידי שהיה אחד שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם, שסרים מאחרי ה' ומונעים אותו, ולא על אביו ושאר המונעים, רק כאילו הוא אחד בעולם וזהו: 'אחד היה אברהם'. וכן כל הרוצה לכנוס בעבודת ה', אי אפשר לו לכנוס כי אם על ידי בחינת שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם ולא יסתכל על שום אדם המונעו, כגון: אביו ואימו או חותנו ואישתו ובניו וכיוצא, או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעיגים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך. וצריך...
שיחות הר"ן - אות ל
...על המבלים זמן בשביל נקיות ומאריכין בבית הכסא הקפיד מאד מאד והתלוצץ מאותן האנשים מאד והאריך הרבה בענין זה והכלל 'כי לא נתנה תורה למלאכי השרת' ואין צריך להחמיר יותר מן הדין ועל פי הדין האסור הוא רק כשנצרך לנקביו ממש כמו שכתוב בגמרא: 'הנצרך לנקביו אל יתפלל' 'הנצרך' דיקא ואפילו כשהוא נצרך לנקביו ממש יש גם כן דינים בזה בדיעבד ובשעת הדחק כמובא ב"שלחן ערוך" סימן צ"ב עין שם במגן אברהם שהרי"ף מתיר לכתחלה ביכול לעמד עצמו עד פרסה וכו' נמצא שעל כל פנים כשאינו נצרך לנקביו ממש אין צריך להחמיר ולבטל עצמו מתורה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלהים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה וחולקים עליו שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו ועליו נאמר: "כבד אלוהים הסתר דבר" כי אסור לחקר על...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 23_09_2025 השעה 10:47:31 - wesi2