ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפה - עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה
איתא בזוהר (ויקרא ד:) : 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו כביכול שמא קדישא אשתלם' וכו' ועקר השלמות היא היראה כמו שכתוב (דברים י) : "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" ועל כן נקראת יראה סוף דבר כמו שכתוב (סוף קהלת) : "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא" כי היא שלמות כל הדברים ויש שני מיני יראות יש מי שהוא ירא מה' מגדלתו ורוממותו בגין דאיהו רב ושליט ויש יראה למטה ממנה, הינו שבא ליראה על ידי יראות תחתונות על ידי שירא מחיה או משר או מפחד אחר על ידי זה הוא נזכר ובא ליראת ה' בגדלתו ורוממותו היא בחינות א כי היראה היא בחינת מלכות, כמו שכתוב (אבות פרק ג') : 'אלמלא מוראה של מלכות' וכו' דלת 'בגין דלית לה מגרמה כלום' כי אי אפשר לבוא ליראה כי אם על ידי התבוננות השכל בגדלתו והשכל נקרא יוד כמו שכתב רש"י: "אז ישיר משה" 'שראוי לכתב שר משה, אלא יוד על שם המחשבה נאמרה' וההמשכה מהשכל להיראה הוא בחינת ואו וזה א והיראה השניה שהיא באה מדברים תחתונים, היא בחינת אד כי היא בחינת דלי דלת שאינה נמשכת מהשכל, אלא מהדברים תחתונים ועל ידי היראה זו אינו נמשך רק השפעות בעולם כי הוא בחינת העלאת מיין נקבין כמו כשאחד צריך לחברו ומבקש ממנו ועל ידי הבקשה פועל אצלו הדבר מחמת שדבוריו ובקשתו שהכניע עצמו לחברו ובקש ממנו נעשו אלו הדבורים בחינת העלאת מיין נקבין ופועלים הבקשה אצל חברו להשפיע לו מה שצריך כן מה שמעלה היראה מהדברים התחתונים נעשה מזה בחינת העלאת מיין נקבין ונמשכין השפעות בעולם וזה בחינת (בראשית ב) "ואד יעלה מן הארץ" על ידי היראה התחתונה זו שהיא בחינת אד כנ"ל על ידי זה: "והשקה את כל פני האדמה" כי על ידה נמשכין השפעות כנ"ל וכשנמשך השפע צריך לעשות כלי לקבל השפע שלא יינקו החיצונים ממנו והכלי היא בחינת מם סתומה וזה אותיות אדם ועל ידי ההשתוקקות והרצון לנסע להצדיק, נעשה רשם הכלי כמו אמן כשרוצה לעשות כלי צריך לציר ולחקק מתחלה רשם וציור הכלי ואחר כך עושה הכלי כן בזה הרצון לנסע נעשה הציור ורשם הכלי ואחר כך כשבא אליו נעשה הכלי וזה (שמואל א ט"ז) : "אדם יראה לעינים" על ידי יראה לעינים, הינו היראה התחתונה שמקבל על ידי מה שרואה בעינים כנ"ל על ידי זה נעשה בחינת אדם הינו שנמשכין השפעות על ידי אד שהוא בחינת יראה זו כנ"ל מם הוא הכלי לקבל השפע כנ"ל אבל על ידי היראה העליונה הנ"ל שהיא באה מהשכלת הלב ברוממותו על ידה אשתלם שמא קדישא דקדשא בריך הוא כנ"ל וזה וה' יראה ללבב שעל ידי יראה ללבב שהוא בחינת יראה עליונה שהיא באה מהשכלת הלב ברוממותו יתברך כנ"ל על ידי זה נשלם שם ה' כמו שכתוב בזוהר הנ"ל 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו שמא קדישא אשתלם' ועקר השלמות היא היראה כנ"ל וזהו "וה' יראה ללבב" כי על ידי יראה עליונה הנ"ל שהיא בחינות יראה ללבב נשלם שם ה' כנ"ל. [זה המאמר שמעתי בשמו, שהוא שיך על פסוק (תהלים פ"ד) : "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון" ואיני יודע הפרוש אך כפי הנראה, יש שיכות לסוף המקרא לענין מאמר הנ"ל עין שם מה שכתוב בסופו שעל ידי ההשתוקקות לנסע להצדיק נעשה ציור ורשם הכלי וכו' וזהו בחינת "יראה אל אלהים בציון" 'ציון' זה בחינת ציון ורשם הכלי, שנעשה על ידי ההשתוקקות וכו' כנ"ל שעל ידי זה זוכין אחר כך להתקרב להשם יתברך בחינת "יראה אל אלהים בציון" הינו על ידי ציון ורשם הכלי, שנעשה על ידי השתוקקותו הגדולה בתחלה. ואמר רבנו, זכרונו לברכה שכל מי שיש לו יגיעות וטרחות יותר בתחלת ההתקרבות להשם יתברך דהינו שיש לו מניעות רבות וגדולות כגון מאביו ואשתו וחותנו או משאר בני אדם שמונעים ומעכבים אותו מאד ומניעות מחמת ממון ושארי מניעות ועכובים ובלבולים שמשתטחים לפניו ומונעים אותו מאד והוא צריך להתיגע ולטרח מאד לשברם כל אלו היגיעות והטרחות שיש לו בתחלת ההתקרבות הם טובה גדולה להאדם כי על ידי זה זוכה אחר כך לקבל הרבה קדשה וטהרה כי על ידי היגיעות שבתחלה נעשה הכלי וכל מה שיש לו יותר יגיעות וטרחות וכו' יש לו כלי גדול ביותר לקבל אחר כך בתוכו שפע קדשה וטהרה להתקרב להשם יתברך וזה בחינת "יראה אל אלהים בציון" כנ"ל]
אִיתָא בַּזוהַר: 'כַּד יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּלִמוּ בְּעוֹבְדַיְהוּ כִּבְיָכוֹל שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִם' וְכוּ'

וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מָה ה' אֱלקֶיך שׁוֹאֵל מֵעִמָּך כִּי אִם לְיִרְאָה"

וְעַל כֵּן נִקְרֵאת יִרְאָה סוֹף דָּבָר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלוהִים יְרָא"

כִּי הִיא שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים

וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יְרָאוֹת

יֵשׁ מִי שֶׁהוּא יָרֵא מֵה' מִגְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט

וְיֵשׁ יִרְאָה לְמַטָּה מִמֶּנָּה, הַיְנוּ שֶׁבָּא לְיִרְאָה עַל יְדֵי יִרְאוֹת תַּחְתּוֹנוֹת

עַל יְדֵי שֶׁיָּרֵא מֵחַיָּה אוֹ מִשַּׂר אוֹ מִפַּחַד אַחֵר

עַל יְדֵי זֶה הוּא נִזְכָּר וּבָא לְיִרְאַת ה' בִּגְדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ

הִיא בְּחִינוֹת א

כִּי הַיִּרְאָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת' וְכוּ'

דָּלֶת 'בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם'

כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְיִרְאָה כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת הַשֵּׂכֶל בִּגְדֻלָּתוֹ

וְהַשֵּׂכֶל נִקְרָא יוּד כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י: "אָז יָשִׁיר משֶׁה"

'שֶׁרָאוּי לִכְתּב שָׁר משֶׁה, אֶלָּא יוּד עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה'

וְהַהַמְשָׁכָה מֵהַשֵּׂכֶל לְהַיִּרְאָה הוּא בְּחִינַת וָאו

וְזֶה א

וְהַיִּרְאָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁהִיא בָּאָה מִדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים, הִיא בְּחִינַת אד

כִּי הִיא בְּחִינַת דַּלֵּי דָּלֶת

שֶׁאֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת מֵהַשֵּׂכֶל, אֶלָּא מֵהַדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים

וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹ אֵינוֹ נִמְשָׁך רַק הַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם

כִּי הוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין

כְּמוֹ כְּשֶׁאֶחָד צָרִיך לַחֲבֵרוֹ וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְעַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה פּוֹעֵל אֶצְלוֹ הַדָּבָר

מֵחֲמַת שֶׁדִּבּוּרָיו וּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁהִכְנִיעַ עַצְמוֹ לַחֲבֵרוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ

נַעֲשׂוּ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין

וּפוֹעֲלִים הַבַּקָּשָׁה אֵצֶל חֲבֵרוֹ לְהַשְׁפִּיעַ לוֹ מַה שֶּׁצָּרִיך

כֵּן מַה שֶּׁמַּעֲלָה הַיִּרְאָה מֵהַדְּבָרִים הַתַּחְתּוֹנִים

נַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין

וְנִמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם

וְזֶה בְּחִינַת "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ"

עַל יְדֵי הַיִּרְאָה הַתַּחְתּוֹנָה זוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵד כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה: "וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה"

כִּי עַל יָדָהּ נִמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת כַּנַּ"ל

וּכְשֶׁנִּמְשָׁך הַשֶּׁפַע

צָרִיך לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁלּא יִינְקוּ הַחִיצוֹנִים מִמֶּנּוּ

וְהַכְּלִי הִיא בְּחִינַת מֵם סְתוּמָה

וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם

וְעַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהָרָצוֹן לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, נַעֲשֶׂה רשֶׁם הַכְּלִי

כְּמוֹ אֻמָּן כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּלִי צָרִיך לְצַיֵּר וְלַחֲקק מִתְּחִלָּה רשֶׁם וְצִיּוּר הַכְּלִי

וְאַחַר כָּך עוֹשֶׂה הַכְּלִי

כֵּן בְּזֶה הָרָצוֹן לִנְסֹעַ נַעֲשֶׂה הַצִּיּוּר וְרשֶׁם הַכְּלִי

וְאַחַר כָּך כְּשֶׁבָּא אֵלָיו נַעֲשֶׂה הַכְּלִי

וְזֶה: "אָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם"

עַל יְדֵי יִרְאֶה לַעֵינַיִם, הַיְנוּ הַיִּרְאָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁמְּקַבֵּל

עַל יְדֵי מַה שֶּׁרוֹאֶה בָּעֵינַיִם כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם

הַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת עַל יְדֵי אֵד שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה זוֹ כַּנַּ"ל

מֵם הוּא הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל

אֲבָל עַל יְדֵי הַיִּרְאָה הָעֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל שֶׁהִיא בָּאָה מֵהַשְׂכָּלַת הַלֵּב בְּרוֹמְמוּתוֹ

עַל יָדָהּ אִשְׁתְּלִם שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא כַּנַּ"ל

וְזֶה וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב

שֶׁעַל יְדֵי יִרְאֶה לַלֵּבָב שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא בָּאָה מֵהַשְׂכָּלַת הַלֵּב בְּרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַך כַּנַּ"ל

עַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָם שֵׁם ה'

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר הַנַּ"ל 'כַּד יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּלִמוּ בְּעוֹבְדַיְהוּ שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִם'

וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ "וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב"

כִּי עַל יְדֵי יִרְאָה עֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל

שֶׁהִיא בְּחִינוֹת יִרְאֶה לַלֵּבָב נִשְׁלָם שֵׁם ה' כַּנַּ"ל.

[זֶה הַמַּאֲמָר שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁהוּא שַׁיָּך עַל פָּסוּק: "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלהִים בְּצִיּוֹן"

וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַפֵּרוּשׁ

אַך כְּפִי הַנִּרְאֶה, יֵשׁ שַׁיָּכוּת לְסוֹף הַמִּקְרָא לְעִנְיַן מַאֲמָר הַנַּ"ל

עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסוֹפוֹ

שֶׁעַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק נַעֲשֶׂה צִיּוּר וְרשֶׁם הַכְּלִי וְכוּ'

וְזֶהוּ בְּחִינַת "יֵרָאֶה אֶל אֱלהִים בְּצִיּוֹן"

'צִיּוֹן' זֶה בְּחִינַת צִיּוּן וְרשֶׁם הַכְּלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל

שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין אַחַר כָּך לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּחִינַת "יֵרָאֶה אֶל אֱלהִים בְּצִיּוֹן"

הַיְנוּ עַל יְדֵי צִיּוּן וְרשֶׁם הַכְּלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בַּתְּחִלָּה.

וְאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת יוֹתֵר בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת וּגְדוֹלוֹת

כְּגוֹן מֵאָבִיו וְאִשְׁתּוֹ וְחוֹתְנוֹ אוֹ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם שֶׁמּוֹנְעִים וּמְעַכְּבִים אוֹתוֹ מְאד

וּמְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן וּשְׁאָרֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים

שֶׁמִּשְׁתַּטְּחִים לְפָנָיו וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ מְאד

וְהוּא צָרִיך לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרחַ מְאד לְשַׁבְּרָם

כָּל אֵלּוּ הַיְגִיעוֹת וְהַטְּרָחוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת

הֵם טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם

כִּי עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה אַחַר כָּך לְקַבֵּל הַרְבֵּה קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה

כִּי עַל יְדֵי הַיְגִיעוֹת שֶׁבַּתְּחִלָּה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי

וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת וְכוּ'

יֵשׁ לוֹ כְּלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל אַחַר כָּך בְּתוֹכוֹ שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְזֶה בְּחִינַת "יֵרָאֶה אֶל אֱלהִים בְּצִיּוֹן" כַּנַּ"ל]
שיחות הר"ן - אות ער - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות ער - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: "בהודו" שאומרים בערב שבת במנחה יכולין לשבר לבו מאד ולפרש כל שיחתו שם כי שם מדבר מענין צרות הנפש מאד, ומענין צעקה על כל דבר והוא מובן לכל כשאומרים "וכלהון מתעטרין בנשמתין חדתין" ראוי להתעורר מאד בשמחה גדולה והתלהבות גדול
אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 1
...- ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. דע, כי על ידי התורה = התורה היינו השכל של השי"ת. הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, היינו בתורה דעתיקא סתימאה שתתגלה לעתיד לבוא, שהיא קדמה לעולם שבה הוא הסתכל וכולי. והתורה הזאת היא השכל של השי"ת. היינו השכל של השי"ת מדוע הוא ברא את העולם, ומדוע דווקא בצורה הזאת ומדוע דווקא כך ולא אחרת, זה השכל של השי"ת שהוא התורה של השי"ת. נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, שאנו מבקשים ומתפללים...
הר של אש - מעשה מבעל תפילה
...breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה והודיע המלך להגבור המלך זה השי"ת. והגיבור היינו מידת הדין והיראות הנפולות שיש לאדם שהוא צריך להתגבר עליהן. היות שבדרך, שהוא עולה אל החרב הנ"ל הדרך שעולה אל החרב, היינו הדרך להשיג את השכל הנקנה שבו נמתקת היראה של מידת הגבורה והדין. דהיינו השגת האין סוף. כי רק שם כל הדינים נמתקים בשורשם... יש דרך מן הצד היינו צורת מחשבה לא מקובלת, כי הוא שכל מאוד גדול שהוא השכל הנקנה והוא בחינת הדרך מן...
חיי מוהר"ן - נד - שיחות השיכים להתורות
...הנדפסת בלקוטי תנינא סימן מם המתחלת מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל ואמר שהוא היה יודע זאת מכבר כי הלא נסעתי לארץ ישראל ומסתמא היה לי מקדם תאוה והשתוקקות לנסע לארץ ישראל וגם חלם לי ארץ ישראל. ופעם אחת היה אצלי איש אחד ודברתי עמו והתחיל להתעורר אצלי תשוקה וחמדה גדולה לארץ ישראל. ואחר כך שאלתי אותו אם היה אצל צדיקים על ראש השנה וספר לי שהיה אצל כמה צדיקים גדולים אמתיים על ראש השנה ומחמת זה היה לי השתוקקות גדול כשדברתי עמו כמבאר בהתורה הנ"ל...
חיי מוהר"ן - שיח - מעלת המתקרבים אליו
...בני עצמם. וכי יש יותר מקרב מבנים אפילו הם כל אימת שרוצים לכנס אצלי יש על זה כמה בלבולים ומחשבות הטורדות וכיוצא. והעקר בשעת ההתחלה. וכל זמן שנקרא התחלה אז הוא קשה מאד להתקרב וגם אחר כך נעשה מה שנעשה אך בהתחלה כל זמן שנקרא התחלה הוא דבר נמנע וקשה וכבד מאד לכנס ולהתקרב אות שיט אמר לאחד, אני אעשה מכם כתות כתות אות שכ אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמ...
שיחות הר"ן - אות קלז
...אנשים בני הנעורים שהיו בעיר אחת והיה ביניהם אהבה והתקשרות גדול פעם אחת ראה אחד מהם בחברו שנטה מדרך הישר קצת ועשה איזה דבר שלא כהגן וחשב מקרה הוא אחר כך ראה אותו שעשה דבר גרוע יותר, שעבר עברה ממש ואז נתרחק ממנו והפריד עצמו מאתו אחר כך ברבות הימים כשירדו מעל שלחן חותנם, שניהם התחיל זה שעבר העברה כנ"ל לעלות מעלה מעלה עד שנעשה עשיר גדול והשני הנ"ל נעשה עני גדול והיה זה בדעתו מתרעם תמיד על מדותיו של השם יתברך כי אמר בלבו: הלא אני יודע בעצמי שזה עבר עברה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכג - מִּקְוֶה אֵינָהּ מַזֶּקֶת כְּלָל
...- תורה קכג - מקוה אינה מזקת כלל אמר: שמקוה אינה מזקת כלל והדאקטיר שיאמר לו, שמקוה מזקת, אינו דאקטיר כלל אדרבה, טבילת מקוה טובה מאד לבריאות הגוף כי יש נקבים קטנים הרבה בגופו של אדם והם נקבי הזעה, שדרך שם יוצא הזעה מן האדם והם צריכין לפתח כי אם נסתמין נקבי הזעה יוכל לחלש ולפל לחלשה, חס ושלום ועל ידי טבילה במים נפתחין נקבי הזעה וזה טוב מאד לבריאות הגוף רק שלא יהיו המים קרים ביותר כי אז מיא מטרשי להנקבים הנ"ל אבל כשאין המים קרים מאד אזי הטבילה בהם טובה...
שיחות הר"ן - אות כו
...השכחה היא חסרון גדול בעיניהם אבל בעיני יש בהשכחה מעלה גדולה כי אם לא היתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת ה' אם היה זוכר כל מה שעבר לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אפן גם היו מבלבלים את האדם מאד כל הדברים שעוברים עליו אבל עכשו על ידי השכחה נשכח מה שעבר ואצלו הדרך שכל מה שעבר והלך, נפסק והולך לחלוטין ואינו חוזר בדעתו עוד כלל ואינו מבלבל כלל עצמו עוד במה שכבר עבר והלך וכו' וענין זה הוא דרך עצה טובה גדולה מאד בעבודת ה' כי על פי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעו - צָרִיך הָאָדָם לְמַהֵר מְאד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ שְׁטוּת
...צריך האדם למהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטות צריך האדם למהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטות מה שלבו מלא מרוח שטות הדבוק בו וזה על ידי שנתקשר להצדיק האמת והתקשרות הינו אהבת נפש מה שאוהב להצדיק מאד ועל ידי זה נכלל לבו בלב הצדיק ולפי שלבו מלא מרוח שטות והרוח הוא האויר וטבע האויר לבקש לו מקום פנוי לצאת שם, כמבאר אצל המחקרים וכשמוצא האויר מקום פנוי לצאת שם הוא בוקע ושובר במהירות ובבהלה ועל כן כשנכלל לבו בלב הצדיק ולב הצדיק הוא חלל בבחינת: "ולבי חלל בקרבי" ועל כן...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ל
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ל ובארץ ישראל היה עוסק בתורה ותפילה ובכל יום כתב בעצמו תורתו והיה מתפאר מאד ואמר שהחלוק בין תורת חוץ לארץ לתורת ארץ ישראל כרחוק מזרח ממערב ובכל יום ויום הלכו אליו הגדולים עם הקטנים לשמשו כדי לשמע חכמת תורתו הקדושה והנוראה מאד מאד
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.5625 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 17:16:49 - wesi2