ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קמט
המעשה של השבעה בעטלירס הנדפסת בספורי המעשיות ספר כמה ימים ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו שעל ידי זה התחיל לספר המעשה בתחלה בליל שבת קדש התחיל על ידי הטאביקי [טבק להרחה] שלקח מאיש מאנשיו ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה וכתבתי לו שיהיה בשמחה אז דבר מזה וענה ואמר אני אספר לכם איך פעם אחת היו שמחים והתחיל לספר המעשה וספר כל התחלת המעשה עד סוף המעשה של יום ראשון של הבעטליר שהיה עור וכל זה היה בליל שבת קדש ואני הייתי אז בביתי בנעמרוב ואחר כך ביום שלישי בא חברי לביתו וספר לי מעשה זאת ועמדתי מרעיד ומשתומם כי אם אמנם כבר שמעתי ממנו מעשיות נוראות הרבה אבל מעשה כזאת עדין לא שמעתי מפיו הקדוש מעולם ואחר כך נסעתי לשם ובאתי לבית רבנו זכרונו לברכה בעת שהיה סגור בחדרו כבר ובבקר שהוא יום רביעי נכנסתי אצלו ודברתי עמו הרבה וספרתי לו מעשיות מהעולם ששמעתי בסמוך ואחר כך דבר עמי מענין המעשה הנ"ל שספר בליל שבת קדש ואמר שהוא חפץ מאד לידע [כלומר לספר] הסוף דהינו מה שנעשה בכל שאר שבעת ימי המשתה וגם כל סוף גמר המעשה של הבן מלך שקבל המלוכה מאביו בחייו שממנו התחיל הספור ואמר לי אז שכן בכל יום ויום מז' ימי המשתה בא בכל יום אחד מהשבעה בעטלירס וברכם ונתן להם מתנה לדרשה וכו' וגם ספר עמי מסדר הספור של הזקנים בעלי הזכרון שלא שמעתי הענין כסדר בבאור יפה מפי חברי ובאר לי הוא זכרונו לברכה, בעצמו קצת כסדר וגם דבר עמי מענין מה שהתפאר העור שאינו זוכר כלום שזוכר כשעדין לא היה שום הויה וכו' והתפלא על זה ואחר כך הייתי נכסף מאד שיתחיל לספר מיום השני ולא עלתה בידי כי בתוך כך בא המשרת שלו ואמר: רבי, הגיע זמן סעדה וערך השלחן לפניו לאכל והכרחתי לצאת מלפניו אחר כך אחר שישן מעט אחר אכילתו אחר כך חזרתי ונכנסתי אצלו ועמדתי לפניו וספרתי לפניו כמה דברים מעניני העולם והרב מבארדיטשוב שהייתי אז סמוך בשם ודברתי עמו מענין שכלם מלאים דאגות וחסרונות הרבה שכל העשירים הגדולים חסר להם הרבה מאד לכל אחד ואחד וכו' ואחר כך עניתי ואמרתי לפניו פסוק זה (קהלת ג יא). "גם את העולם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה אלהים מראש ועד סוף" (עין פרוש רש"י) ענה הוא זכרונו לברכה: הלא זאת הוא המעשה שלנו ! ותכף שאל: היכן אנו עומדים בהמעשה ? ונבהלתי תכף מרב הכסופין שהיה לי לשמע זאת והשבתי לו בבהלה שאנו עמדים ביום השני ענה ואמר: ביום השני חזרו ונתגעגעו וכו' וספר אז ביום רביעי כל המעשה של יום השני ואחר כך בליל שבת קדש המעשה של יום שלישי ורביעי ואחר כך ביום ראשון המעשה של יום חמישי ואחר כך ביום שלישי שלאחריו המעשה של יום ששי ואחר שספר המעשה של יום ששי עמדנו לפניו וספר לפניו איש אחד מאנשיו איזה מעשה ענה ואמר: הלא זה הוא מענין המעשה של יום השביעי ! ואמר שנראה שהעולם מספרים ממעשה שלו והיה רוצה מאד לספרה אך לא זכינו שיספרה אז ושוב לא ספרה עוד
הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת

סִפֵּר כַּמָּה יָמִים

וּבְכָל פַּעַם סִפֵּר עִנְיָן הַשַּׁיָּךְ לָזֶה שֶׁסִּפְּרוּ מִמֶּנּוּ

שֶׁעַל יְדֵי זֶה הִתְחִיל לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה

בִּתְחִלָּה בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ

הִתְחִיל עַל יְדֵי הַטַּאבִּיקִי [טַבָּק לַהֲרָחָה]

שֶׁלָּקַח מֵאִישׁ מֵאֲנָשָׁיו

וְנִזְכַּר בְּהָאִגֶּרֶת שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֲנִי לַחֲבֵרִי שֶׁהִגִּיעַ לְיָדוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְכָתַבְתִּי לוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה

אָז דִּבֵּר מִזֶּה וְעָנָה וְאָמַר

אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ פַּעַם אַחַת הָיוּ שְׂמֵחִים

וְהִתְחִיל לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה

וְסִפֵּר כָּל הַתְחָלַת הַמַּעֲשֶׂה עַד סוֹף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן

שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר שֶׁהָיָה עִוֵּר

וְכָל זֶה הָיָה בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ

וַאֲנִי הָיִיתִי אָז בְּבֵיתִי בְּנֶעמְרוֹב

וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי בָּא חֲבֵרִי לְבֵיתוֹ

וְסִפֵּר לִי מַעֲשֶׂה זאת

וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם

כִּי אִם אָמְנָם כְּבָר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ מַעֲשִׂיּוֹת נוֹרָאוֹת הַרְבֵּה

אֲבָל מַעֲשֶׂה כָּזאת עֲדַיִן לא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעוֹלָם

וְאַחַר כָּךְ נָסַעְתִּי לְשָׁם

וּבָאתִי לְבֵית רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בְּעֵת שֶׁהָיָה סָגוּר בְּחַדְרוֹ כְּבָר

וּבַבּקֶר שֶׁהוּא יוֹם רְבִיעִי נִכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ הַרְבֵּה

וְסִפַּרְתִּי לוֹ מַעֲשִׂיּוֹת מֵהָעוֹלָם שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסָמוּךְ

וְאַחַר כָּךְ דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל

שֶׁסִּפֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ

וְאָמַר שֶׁהוּא חָפֵץ מְאד לֵידַע [כְּלוֹמַר לְסַפֵּר] הַסּוֹף

דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּכָל שְׁאָר שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה

וְגַם כָּל סוֹף גְּמַר הַמַּעֲשֶׂה

שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁקִּבֵּל הַמְּלוּכָה מֵאָבִיו בְּחַיָּיו

שֶׁמִּמֶּנּוּ הִתְחִיל הַסִּפּוּר

וְאָמַר לִי אָז שֶׁכֵּן בְּכָל יוֹם וְיוֹם מִזּ' יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה

בָּא בְּכָל יוֹם אֶחָד מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס

וּבֵרְכָם וְנָתַן לָהֶם מַתָּנָה לִדְרָשָׁה וְכוּ'

וְגַם סִפֵּר עִמִּי מִסֵּדֶר הַסִּפּוּר שֶׁל הַזְּקֵנִים בַּעֲלֵי הַזִּכָּרוֹן

שֶׁלּא שָׁמַעְתִּי הָעִנְיָן כְּסֵדֶר בְּבֵאוּר יָפֶה מִפִּי חֲבֵרִי

וּבֵאֵר לִי הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעַצְמוֹ קְצָת כְּסֵדֶר

וְגַם דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן מַה שֶּׁהִתְפָּאֵר הָעִוֵּר שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר כְּלוּם

שֶׁזּוֹכֵר כְּשֶׁעֲדַיִן לא הָיָה שׁוּם הֲוָיָה וְכוּ'

וְהִתְפַּלֵּא עַל זֶה

וְאַחַר כָּךְ הָיִיתִי נִכְסָף מְאד שֶׁיַּתְחִיל לְסַפֵּר מִיּוֹם הַשֵּׁנִי

וְלא עָלְתָה בְּיָדִי

כִּי בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא הַמְשָׁרֵת שֶׁלּוֹ

וְאָמַר: רַבִּי, הִגִּיעַ זְמַן סְעֻדָּה

וְעָרַךְ הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו לֶאֱכל

וְהֻכְרַחְתִּי לָצֵאת מִלְּפָנָיו

אַחַר כָּךְ אַחַר שֶׁיָּשַׁן מְעַט אַחַר אֲכִילָתוֹ

אַחַר כָּךְ חָזַרְתִּי וְנִכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ וְעָמַדְתִּי לְפָנָיו

וְסִפַּרְתִּי לְפָנָיו כַּמָּה דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם

וְהַרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב שֶׁהָיִיתִי אָז סָמוּךְ בְּשָׁם

וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיָן שֶׁכֻּלָּם מְלֵאִים דְּאָגוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת הַרְבֵּה

שֶׁכָּל הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים חָסֵר לָהֶם הַרְבֵּה מְאד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וְכוּ'

וְאַחַר כָּךְ עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו פָּסוּק זֶה .

"גַּם אֶת הָעוֹלָם נָתַן בְּלִבָּם

מִבְּלִי אֲשֶׁר לא יִמְצָא הָאָדָם

אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלהִים מֵראשׁ וְעַד סוֹף"

עָנָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הֲלא זאת הוּא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּנוּ !

וְתֵכֶף שָׁאַל: הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים בְּהַמַּעֲשֶׂה ?

וְנִבְהַלְתִּי תֵּכֶף מֵרב הַכִּסּוּפִין שֶׁהָיָה לִי לִשְׁמעַ זאת

וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ בְּבֶהָלָה שֶׁאָנוּ עמְדִים בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי

עָנָה וְאָמַר: בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי חָזְרוּ וְנִתְגַּעְגְּעוּ וְכוּ'

וְסִפֵּר אָז בְּיוֹם רְבִיעִי כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי

וְאַחַר כָּךְ בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי

וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם חֲמִישִׁי

וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁלְּאַחֲרָיו הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי

וְאַחַר שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי עָמַדְנוּ לְפָנָיו

וְסִפֵּר לְפָנָיו אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו אֵיזֶה מַעֲשֶׂה

עָנָה וְאָמַר: הֲלא זֶה הוּא מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי !

וְאָמַר שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהָעוֹלָם מְסַפְּרִים מִמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ

וְהָיָה רוֹצֶה מְאד לְסַפְּרָהּ

אַךְ לא זָכִינוּ שֶׁיְּסַפְּרָהּ אָז

וְשׁוּב לא סִפְּרָהּ עוֹד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטז - הַפִילוֹסוֹפִים קוֹרִים לְהַטֶּבַע "אֵם כָּל חָי"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטז - הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" דע כי הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" ואנחנו על ידי תפילותינו אנו מבטלים הטבע כי הטבע מחיב כך, ועל ידי התפילה נשתנה הטבע וזה בחינת ח"י ברכות התפילה חוץ ברכת המינים שעל ידי חי ברכאן, מבטלין הטבע אם כל חי
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קא - עַל יְדֵי אֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ
...תקון חצות יכולין לפרש שיחתו אמר: שעל ידי אמירת תקון חצות יכולין לפרש שיחתו את כל אשר עם לבבו כמו על ידי התבודדות כי מסתמא אין אומרים חצות על העבר ועקר אמירת חצות הוא על מה שנעשה עכשו עם האדם וכשיאמר חצות בבחינה זו יכולין למצא כל אשר עם לבבו בתוך אמירת חצות וכן אמירת תהלים וכיוצא צריך לראות, שימצא את עצמו בתוך כל מזמורי תהלים ובתוך כל התחנות ובקשות וסליחות וכיוצא ובקל בפשיטות בלי חכמות יכולין למצא את עצמו בתוך כל התחנות ובקשות ובפרט בתהלים, שנאמר בשביל כלל ישראל בשביל כל אחד ואחד בפרט וכל אדם כל...
שיחות הר"ן - אות נג
...חיים והוא מבלה ימי חייו בטוב תמיד כי כשהולך לו כראוי ויש לו טוב בודאי טוב לו ואפילו כשאינו כך [דהינו שאין מתנהג לו כסדר ויש לו יסורים חס ושלום] גם כן טוב כי הוא בטוח שאף על פי כן השם יתברך ירחם עליו להבא וייטיב אחריתו כי מאחר שהכל מאתו יתברך בודאי הכל לטובה אבל מי שאין לו אמונה חס ושלום חייו אינם חיים כלל כי תכף כשעובר עליו איזה רעה שוב אין לו שום חיות כי אין לו במה לנחם עצמו כלל מאחר שאין לו אמונה כלל ואין לו שום חיות ושום טוב מאחר שהולך בלי השם יתברך ובלי השגחה רחמנא לצלן אבל על ידי אמונה מה טוב...
שבחי הר"ן - אות יט
...היה רגיל מאד בימי קטנותו ובימי ילדותו לרוץ בכל פעם על קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה לבקש מאתו שיעזרו להתקרב להשם יתברך והיה רגיל לילך לשם בלילה ובזמן החרף בעת שהיה הקרירות גדול מאד היה הולך לשם בלילה ומשם חזר והלך אל המקוה והיה שם מקוה חוץ למרחץ ומקוה אחד בתוך המרחץ ובחר לו לילך בהמקוה שחוץ למרחץ, בעת הקרירות גדול וכבר היה קר לו מאד מחמת שבא מהקבר הנ"ל כי היה דרך רחוק בין ביתו להבית עלמין וכן מהבית עלמין למקוה מלבד השהיות שנשתהה הרבה על הקבר אף על פי כן אחר כל זה היה הולך דוקא לטבל בהמקוה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רל - מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רל - מי שיש לו עינים לראות דע מי שיש לו עינים לראות יכול לראות ולהכיר בפנים של התלמיד מי הוא רבו ובלבד שראה רבו פעם אחת כי: "חכמת אדם תאיר פניו" נמצא כשהתלמיד מקבל חכמת רבו הוא מקבל פניו ובשביל זה צריך להסתכל בפני רבו בשעה שמקבל חכמתו כמו שכתוב: "והיו עיניך רואות את מוריך" כי החכמה הוא בפנים כנ"ל ועל כן כשמסתכל בפני התלמיד יכול לידע מי הוא רבו כנ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צט - וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמר
...אל ה' בעת ההיא לאמר [לשון החברים] ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר דהנה האדם צריך להתפלל בדבקות גדול להשם יתברך אך אם לפעמים יש עת, שאינו יכול להתפלל בדבקות אל יאמר איני מתפלל כלל מאחר שאינו יכול לכון כראוי ולהתפלל בדבקות, והתפילה אינה מקבלת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל וכו' אמרו לו וכו' אמר להם אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקבל ואם לאו יודע וכו' וזהו על דרך שאמרנו אם בדבקות שאזי התפילה שגורה ומרצה בפיו, מקבלת ואם לאו, חס ושלום, להפך אף על פי כן אל יאמר האדם כן...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יב
...שלו לארץ ישראל - אות יב וביום מחר בא ואמר שבא ספינה מחוץ לארץ עם יהודים ויש להם גם כן שוחט מבהק ושם באותה ספינה היה הרב החסיד המפרסם מורנו הרב זאב ולף נרו יאיר מטשרני אוסטרהא ושאר אנשים חשובים ושאלו על רבנו זכרונו לברכה וגלה להם האיש שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, האמת ותכף שלח ר' זאב הנ"ל אחרי רבנו, זכרונו לברכה, שיבוא אליו לאכסניא שלו ויקבלו באהבה להתארח עמו יחד ולא רצה רבנו, זכרונו לברכה, ללכת אצלו כי אמר כאן טוב לפני כי היה עושה בסטנבול כל מיני קטנות והיה הולך יחף ובלי חגורה ובלי כובע עליון והיה...
ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות
...וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים ויהי היום והיה בריחה באיזה מדינה וברחו כלם ובדרך בריחתם עברו דרך איזה יער ואבדו שם זכר ונקבה. אחד איבד זכר ואחד איבד נקבה ועדין היו בנים קטנים בני ארבע וחמש שנים ולא היה להם מה לאכל וצעקו ובכו, כי לא היה להם מה לאכל מדוע ילד וילדה? מדוע לא 2 ילדים או שתי ילדות? רמז: מה רבי נחמן מברסלב מסביר על ההבדל שבין בנים לבנות? ומה רבי נחמן מברסלב מסביר על ילדים בכלל? מהו הנמשל של הילד ושל הילדה שהלכו לאיבוד...
שיחות הר"ן - אות מה
שיחות הר"ן - אות מה אחר לב נשבר בא שמחה וזה סימן אם היה לו לב נשבר כשבא אחר כך לשמחה
שיחות הר"ן - אות לא
שיחות הר"ן - אות לא ראוי להזדרז להתפלל תמיד בבקר השכם בכל מה שיוכל כי לפי גדל מעלת התפילה שיקרה מעלתה מאד מאד מי יודע אם יזכה אחר כך להתפלל על כן כל מה שיוכל להקדים עצמו ראוי לו לזרז מאד ולהקדים
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1416 שניות - עכשיו 06_06_2026 השעה 03:03:54 - wesi2