ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קמט
המעשה של השבעה בעטלירס הנדפסת בספורי המעשיות ספר כמה ימים ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו שעל ידי זה התחיל לספר המעשה בתחלה בליל שבת קדש התחיל על ידי הטאביקי [טבק להרחה] שלקח מאיש מאנשיו ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה וכתבתי לו שיהיה בשמחה אז דבר מזה וענה ואמר אני אספר לכם איך פעם אחת היו שמחים והתחיל לספר המעשה וספר כל התחלת המעשה עד סוף המעשה של יום ראשון של הבעטליר שהיה עור וכל זה היה בליל שבת קדש ואני הייתי אז בביתי בנעמרוב ואחר כך ביום שלישי בא חברי לביתו וספר לי מעשה זאת ועמדתי מרעיד ומשתומם כי אם אמנם כבר שמעתי ממנו מעשיות נוראות הרבה אבל מעשה כזאת עדין לא שמעתי מפיו הקדוש מעולם ואחר כך נסעתי לשם ובאתי לבית רבנו זכרונו לברכה בעת שהיה סגור בחדרו כבר ובבקר שהוא יום רביעי נכנסתי אצלו ודברתי עמו הרבה וספרתי לו מעשיות מהעולם ששמעתי בסמוך ואחר כך דבר עמי מענין המעשה הנ"ל שספר בליל שבת קדש ואמר שהוא חפץ מאד לידע [כלומר לספר] הסוף דהינו מה שנעשה בכל שאר שבעת ימי המשתה וגם כל סוף גמר המעשה של הבן מלך שקבל המלוכה מאביו בחייו שממנו התחיל הספור ואמר לי אז שכן בכל יום ויום מז' ימי המשתה בא בכל יום אחד מהשבעה בעטלירס וברכם ונתן להם מתנה לדרשה וכו' וגם ספר עמי מסדר הספור של הזקנים בעלי הזכרון שלא שמעתי הענין כסדר בבאור יפה מפי חברי ובאר לי הוא זכרונו לברכה, בעצמו קצת כסדר וגם דבר עמי מענין מה שהתפאר העור שאינו זוכר כלום שזוכר כשעדין לא היה שום הויה וכו' והתפלא על זה ואחר כך הייתי נכסף מאד שיתחיל לספר מיום השני ולא עלתה בידי כי בתוך כך בא המשרת שלו ואמר: רבי, הגיע זמן סעדה וערך השלחן לפניו לאכל והכרחתי לצאת מלפניו אחר כך אחר שישן מעט אחר אכילתו אחר כך חזרתי ונכנסתי אצלו ועמדתי לפניו וספרתי לפניו כמה דברים מעניני העולם והרב מבארדיטשוב שהייתי אז סמוך בשם ודברתי עמו מענין שכלם מלאים דאגות וחסרונות הרבה שכל העשירים הגדולים חסר להם הרבה מאד לכל אחד ואחד וכו' ואחר כך עניתי ואמרתי לפניו פסוק זה (קהלת ג יא). "גם את העולם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה אלהים מראש ועד סוף" (עין פרוש רש"י) ענה הוא זכרונו לברכה: הלא זאת הוא המעשה שלנו ! ותכף שאל: היכן אנו עומדים בהמעשה ? ונבהלתי תכף מרב הכסופין שהיה לי לשמע זאת והשבתי לו בבהלה שאנו עמדים ביום השני ענה ואמר: ביום השני חזרו ונתגעגעו וכו' וספר אז ביום רביעי כל המעשה של יום השני ואחר כך בליל שבת קדש המעשה של יום שלישי ורביעי ואחר כך ביום ראשון המעשה של יום חמישי ואחר כך ביום שלישי שלאחריו המעשה של יום ששי ואחר שספר המעשה של יום ששי עמדנו לפניו וספר לפניו איש אחד מאנשיו איזה מעשה ענה ואמר: הלא זה הוא מענין המעשה של יום השביעי ! ואמר שנראה שהעולם מספרים ממעשה שלו והיה רוצה מאד לספרה אך לא זכינו שיספרה אז ושוב לא ספרה עוד
הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת

סִפֵּר כַּמָּה יָמִים

וּבְכָל פַּעַם סִפֵּר עִנְיָן הַשַּׁיָּךְ לָזֶה שֶׁסִּפְּרוּ מִמֶּנּוּ

שֶׁעַל יְדֵי זֶה הִתְחִיל לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה

בִּתְחִלָּה בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ

הִתְחִיל עַל יְדֵי הַטַּאבִּיקִי [טַבָּק לַהֲרָחָה]

שֶׁלָּקַח מֵאִישׁ מֵאֲנָשָׁיו

וְנִזְכַּר בְּהָאִגֶּרֶת שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֲנִי לַחֲבֵרִי שֶׁהִגִּיעַ לְיָדוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְכָתַבְתִּי לוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה

אָז דִּבֵּר מִזֶּה וְעָנָה וְאָמַר

אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ פַּעַם אַחַת הָיוּ שְׂמֵחִים

וְהִתְחִיל לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה

וְסִפֵּר כָּל הַתְחָלַת הַמַּעֲשֶׂה עַד סוֹף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן

שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר שֶׁהָיָה עִוֵּר

וְכָל זֶה הָיָה בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ

וַאֲנִי הָיִיתִי אָז בְּבֵיתִי בְּנֶעמְרוֹב

וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי בָּא חֲבֵרִי לְבֵיתוֹ

וְסִפֵּר לִי מַעֲשֶׂה זאת

וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם

כִּי אִם אָמְנָם כְּבָר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ מַעֲשִׂיּוֹת נוֹרָאוֹת הַרְבֵּה

אֲבָל מַעֲשֶׂה כָּזאת עֲדַיִן לא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעוֹלָם

וְאַחַר כָּךְ נָסַעְתִּי לְשָׁם

וּבָאתִי לְבֵית רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בְּעֵת שֶׁהָיָה סָגוּר בְּחַדְרוֹ כְּבָר

וּבַבּקֶר שֶׁהוּא יוֹם רְבִיעִי נִכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ הַרְבֵּה

וְסִפַּרְתִּי לוֹ מַעֲשִׂיּוֹת מֵהָעוֹלָם שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסָמוּךְ

וְאַחַר כָּךְ דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל

שֶׁסִּפֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ

וְאָמַר שֶׁהוּא חָפֵץ מְאד לֵידַע [כְּלוֹמַר לְסַפֵּר] הַסּוֹף

דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּכָל שְׁאָר שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה

וְגַם כָּל סוֹף גְּמַר הַמַּעֲשֶׂה

שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁקִּבֵּל הַמְּלוּכָה מֵאָבִיו בְּחַיָּיו

שֶׁמִּמֶּנּוּ הִתְחִיל הַסִּפּוּר

וְאָמַר לִי אָז שֶׁכֵּן בְּכָל יוֹם וְיוֹם מִזּ' יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה

בָּא בְּכָל יוֹם אֶחָד מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס

וּבֵרְכָם וְנָתַן לָהֶם מַתָּנָה לִדְרָשָׁה וְכוּ'

וְגַם סִפֵּר עִמִּי מִסֵּדֶר הַסִּפּוּר שֶׁל הַזְּקֵנִים בַּעֲלֵי הַזִּכָּרוֹן

שֶׁלּא שָׁמַעְתִּי הָעִנְיָן כְּסֵדֶר בְּבֵאוּר יָפֶה מִפִּי חֲבֵרִי

וּבֵאֵר לִי הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעַצְמוֹ קְצָת כְּסֵדֶר

וְגַם דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן מַה שֶּׁהִתְפָּאֵר הָעִוֵּר שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר כְּלוּם

שֶׁזּוֹכֵר כְּשֶׁעֲדַיִן לא הָיָה שׁוּם הֲוָיָה וְכוּ'

וְהִתְפַּלֵּא עַל זֶה

וְאַחַר כָּךְ הָיִיתִי נִכְסָף מְאד שֶׁיַּתְחִיל לְסַפֵּר מִיּוֹם הַשֵּׁנִי

וְלא עָלְתָה בְּיָדִי

כִּי בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא הַמְשָׁרֵת שֶׁלּוֹ

וְאָמַר: רַבִּי, הִגִּיעַ זְמַן סְעֻדָּה

וְעָרַךְ הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו לֶאֱכל

וְהֻכְרַחְתִּי לָצֵאת מִלְּפָנָיו

אַחַר כָּךְ אַחַר שֶׁיָּשַׁן מְעַט אַחַר אֲכִילָתוֹ

אַחַר כָּךְ חָזַרְתִּי וְנִכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ וְעָמַדְתִּי לְפָנָיו

וְסִפַּרְתִּי לְפָנָיו כַּמָּה דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם

וְהַרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב שֶׁהָיִיתִי אָז סָמוּךְ בְּשָׁם

וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיָן שֶׁכֻּלָּם מְלֵאִים דְּאָגוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת הַרְבֵּה

שֶׁכָּל הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים חָסֵר לָהֶם הַרְבֵּה מְאד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וְכוּ'

וְאַחַר כָּךְ עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו פָּסוּק זֶה .

"גַּם אֶת הָעוֹלָם נָתַן בְּלִבָּם

מִבְּלִי אֲשֶׁר לא יִמְצָא הָאָדָם

אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלהִים מֵראשׁ וְעַד סוֹף"

עָנָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הֲלא זאת הוּא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּנוּ !

וְתֵכֶף שָׁאַל: הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים בְּהַמַּעֲשֶׂה ?

וְנִבְהַלְתִּי תֵּכֶף מֵרב הַכִּסּוּפִין שֶׁהָיָה לִי לִשְׁמעַ זאת

וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ בְּבֶהָלָה שֶׁאָנוּ עמְדִים בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי

עָנָה וְאָמַר: בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי חָזְרוּ וְנִתְגַּעְגְּעוּ וְכוּ'

וְסִפֵּר אָז בְּיוֹם רְבִיעִי כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי

וְאַחַר כָּךְ בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי

וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם חֲמִישִׁי

וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁלְּאַחֲרָיו הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי

וְאַחַר שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי עָמַדְנוּ לְפָנָיו

וְסִפֵּר לְפָנָיו אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו אֵיזֶה מַעֲשֶׂה

עָנָה וְאָמַר: הֲלא זֶה הוּא מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי !

וְאָמַר שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהָעוֹלָם מְסַפְּרִים מִמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ

וְהָיָה רוֹצֶה מְאד לְסַפְּרָהּ

אַךְ לא זָכִינוּ שֶׁיְּסַפְּרָהּ אָז

וְשׁוּב לא סִפְּרָהּ עוֹד
הנצחנות אינו סובל את האמת
...אינו סובל את האמת אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=394 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכב - וגם נצח ישראל לא ישקר וגם נצח ישראל לא ישקר כי זה ידוע, שמדת הנצחון אינה סובלת האמת כי אף אם יראה לעינים דבר אמת ידחה אותו מחמת הנצחון וזה מברר מאד אך לא כמדת בשר ודם מדת הקדוש ברוך הוא כי הקדוש ברוך הוא אף בהנצחון הוא אמת ואינו משקר חס ושלום וכמובן ששורש העניין הוא הגאווה של האדם שהופכת אותו לטיפש ממש וכולי. ורק מי שהוא נכלל בהשי"ת ממש, רק הוא יש לו ענווה בשלמות, והוא נמצא באמת האמיתית תמיד, והוא נקי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹשֶׂה מוֹפְתִים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לפעמים השם יתברך עושה מופתים לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים בבחינת: "מפתיו ומשפטי פיהו" שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והתר וכיוצא, מקבלין דעתו כמו כן כשפוסק באיזה ענין, מקבלין דעתו, ונעשין מופתים על ידו וזהו בחינת המופתים שמספרין מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו
חיי מוהר"ן - קפא - נסיעתו ללמברג
...קפא היה לי גוף יפה שלא היה תובע ודוחק עצמו כלל. עכשו אני צריך לשמר את העת של האכילה וכו' והיסורים שהיו לי שם אין לבאר אין צריך לומר מח יסורים גם קבלתי רפואות והייתי שותה חינא [רפואה לקדחת מלריה] ושם במדינת חינא [סין] כופרים לגמרי ואומרים לית דין ולית דין וכיוצא שאר הרפואות ממקומות האחרים שיש שם שאר אפיקורסות וכשבא כל זה בתוך מעי נעשה מזה מה שנעשה. כי היה צריך שיבוא הסם הבא משם במעיו כדי להכניע כפירות הנ"ל, וכיוצא בזה בשאר סמים [מזה יוכל המבין להבין קצת עסקו ברפואות מלבד שאר סודות נשגבות שהיו בכל...
שיחות הר"ן - אות רסא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...[מה שמצאתי מכתב יד איש ולא נכתב כסדר וכתקונו ומה שהוצאתי משם העתקתי וזהו] "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף" כתיב: "רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה" רגל הוא בחינת אמונה שעליה עומדים כל המדות וכל התורה כלה כמו שמובא במקום אחר וכמו שאמרו "בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה" כי האמונה יסוד ושרש כל התורה והעבודה וצריך שיהיה האמונה ברורה וזכה בלי שום ערבוב שלא תהיה בבחינת ערב ואמונה היא צנור כל ההשפעות וכל הברכות כמו שכתוב: "איש אמונות רב ברכות" ועל ידי הכפירות אזי הקל...
שיחות הר"ן - אות רצד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מפיו הקדוש שבימי אלול שנוהגין ישראל לומר תקונים ותפילות ובקשות אחר התפילה וכו' ומאחרין יותר בבית הכנסת ובבית המדרש אמר שמהנגון של התקונים ומה שהלב כואב וחלש מחמת שמתאחרין בבית המדרש מכל זה נעשין דברים גבוהים וגדולים למעלה
שיחות הר"ן - אות ט
שיחות הר"ן - אות ט בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה שסכין אין נותנין במתנה הינו שאחד לא יתן לחברו סכין במתנה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רט - תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם
...ח"א - תורה רט - תפלות כנגד תמידין תקנום [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תפילות כנגד תמידין תקנום כי ידוע שיש לכל אדם תפילות רעות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'גנבא על מחתרתא רחמנא קריא' נמצא אחר כך כשעומד להתפלל תפילה הראוי להתפלל אזי בא התפילה רעה ומבלבלת אותו וזה בחינת תפילות כנגד, שהיא מתנגדת לו והתקון לזה, הכנסת אורח תלמיד חכם כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אורח מברך': "וארח צדיקים כאור נגה" וכתיב: "ברכות לראש צדיק", שהוא בחינת שמונה עשרה ברכות שבתפילה נמצא שעל ידו בא התקון התפילה וזה פרוש: תמידין...
שבחי הר"ן - אות כב
...הר"ן - אות כב ובענין שבירת כל המדות רעות היה מפלג בקדשה מפלגת מאד מאד וקצת ספר מענין שבירת כעס ואמר: שמתחלה היה כעסן גדול מאד מאד ואחר כך מחמת שרצה להיות איש כשר כרצונו יתברך התחיל לשבר מדה זו של כעס עד שזכה לשבר מדה זו של כעס אבל תכלית שבירת מדה זו מהפך אל הפך, דהינו להתהפך לטוב גמור שלא יכפת לה כלל וכלל שום דבר, ויהיה רק טוב בלי שום צד קפידא בעולם זה זכה רק בארץ ישראל שם זכה לזה שנתבטל הכעס בתכלית הביטול וזכה ונעשה טוב ממש, ולא נשאר בו שום צד קפידא בעלמא עד שאחר כך אפילו מי שהיה עושה לו כל הרעות...
שיחות הר"ן - אות רנא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן בימי אלול ועשרת ימי תשובה וימים נוראים עד הושענא רבא צוה לכמה אנשים לומר אז כל ספרי תנ"ך מתחלתם ועד סופם וגם הוא בעצמו נהג כך כמה פעמים גם היה גומר כמה ספרים בימים הללו ואיני זוכר לבארם היטב
סיפורי מעשיות - מעשה א - מעשה מאבידת בת מלך [ערוך] / מעשה מאבדת בת המלך / מעשה בבת מלך שאבדה
...- מעשה א - מעשה מאבידת בת מלך [ערוך] / מעשה מאבדת בת המלך / מעשה בבת מלך שאבדה [גרסה עם מעט תיקוני נוסח של ]. ענה ואמר: בדרך ספרתי מעשה שכל מי שהיה שומע את המעשה הזה, היה לו הרהור תשובה וזה הוא המעשה מעשה במלך אחד, שהיו לו ששה בנים ובת אחת ואותה הבת היתה חשובה בעיניו מאד והיה מחבב אותה ביותר והיה משתעשע עמה מאד פעם אחת היה מתועד עמה ביחד באיזה יום והתרגז עליה ונזרק מפיו דבור: שהלא טוב ייקח אותך בלילה הלכה לחדרה ובבקר לא ידעו היכן היא והיה אביה מצטער מאד והלך לבקשה אנה ואנה עמד המשנה למלך, מחמת שראה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 2.9219 שניות - עכשיו 15_10_2026 השעה 15:53:50 - wesi2