ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קמט
המעשה של השבעה בעטלירס הנדפסת בספורי המעשיות ספר כמה ימים ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו שעל ידי זה התחיל לספר המעשה בתחלה בליל שבת קדש התחיל על ידי הטאביקי [טבק להרחה] שלקח מאיש מאנשיו ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה וכתבתי לו שיהיה בשמחה אז דבר מזה וענה ואמר אני אספר לכם איך פעם אחת היו שמחים והתחיל לספר המעשה וספר כל התחלת המעשה עד סוף המעשה של יום ראשון של הבעטליר שהיה עור וכל זה היה בליל שבת קדש ואני הייתי אז בביתי בנעמרוב ואחר כך ביום שלישי בא חברי לביתו וספר לי מעשה זאת ועמדתי מרעיד ומשתומם כי אם אמנם כבר שמעתי ממנו מעשיות נוראות הרבה אבל מעשה כזאת עדין לא שמעתי מפיו הקדוש מעולם ואחר כך נסעתי לשם ובאתי לבית רבנו זכרונו לברכה בעת שהיה סגור בחדרו כבר ובבקר שהוא יום רביעי נכנסתי אצלו ודברתי עמו הרבה וספרתי לו מעשיות מהעולם ששמעתי בסמוך ואחר כך דבר עמי מענין המעשה הנ"ל שספר בליל שבת קדש ואמר שהוא חפץ מאד לידע [כלומר לספר] הסוף דהינו מה שנעשה בכל שאר שבעת ימי המשתה וגם כל סוף גמר המעשה של הבן מלך שקבל המלוכה מאביו בחייו שממנו התחיל הספור ואמר לי אז שכן בכל יום ויום מז' ימי המשתה בא בכל יום אחד מהשבעה בעטלירס וברכם ונתן להם מתנה לדרשה וכו' וגם ספר עמי מסדר הספור של הזקנים בעלי הזכרון שלא שמעתי הענין כסדר בבאור יפה מפי חברי ובאר לי הוא זכרונו לברכה, בעצמו קצת כסדר וגם דבר עמי מענין מה שהתפאר העור שאינו זוכר כלום שזוכר כשעדין לא היה שום הויה וכו' והתפלא על זה ואחר כך הייתי נכסף מאד שיתחיל לספר מיום השני ולא עלתה בידי כי בתוך כך בא המשרת שלו ואמר: רבי, הגיע זמן סעדה וערך השלחן לפניו לאכל והכרחתי לצאת מלפניו אחר כך אחר שישן מעט אחר אכילתו אחר כך חזרתי ונכנסתי אצלו ועמדתי לפניו וספרתי לפניו כמה דברים מעניני העולם והרב מבארדיטשוב שהייתי אז סמוך בשם ודברתי עמו מענין שכלם מלאים דאגות וחסרונות הרבה שכל העשירים הגדולים חסר להם הרבה מאד לכל אחד ואחד וכו' ואחר כך עניתי ואמרתי לפניו פסוק זה (קהלת ג יא). "גם את העולם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה אלהים מראש ועד סוף" (עין פרוש רש"י) ענה הוא זכרונו לברכה: הלא זאת הוא המעשה שלנו ! ותכף שאל: היכן אנו עומדים בהמעשה ? ונבהלתי תכף מרב הכסופין שהיה לי לשמע זאת והשבתי לו בבהלה שאנו עמדים ביום השני ענה ואמר: ביום השני חזרו ונתגעגעו וכו' וספר אז ביום רביעי כל המעשה של יום השני ואחר כך בליל שבת קדש המעשה של יום שלישי ורביעי ואחר כך ביום ראשון המעשה של יום חמישי ואחר כך ביום שלישי שלאחריו המעשה של יום ששי ואחר שספר המעשה של יום ששי עמדנו לפניו וספר לפניו איש אחד מאנשיו איזה מעשה ענה ואמר: הלא זה הוא מענין המעשה של יום השביעי ! ואמר שנראה שהעולם מספרים ממעשה שלו והיה רוצה מאד לספרה אך לא זכינו שיספרה אז ושוב לא ספרה עוד
הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת

סִפֵּר כַּמָּה יָמִים

וּבְכָל פַּעַם סִפֵּר עִנְיָן הַשַּׁיָּךְ לָזֶה שֶׁסִּפְּרוּ מִמֶּנּוּ

שֶׁעַל יְדֵי זֶה הִתְחִיל לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה

בִּתְחִלָּה בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ

הִתְחִיל עַל יְדֵי הַטַּאבִּיקִי [טַבָּק לַהֲרָחָה]

שֶׁלָּקַח מֵאִישׁ מֵאֲנָשָׁיו

וְנִזְכַּר בְּהָאִגֶּרֶת שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֲנִי לַחֲבֵרִי שֶׁהִגִּיעַ לְיָדוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְכָתַבְתִּי לוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה

אָז דִּבֵּר מִזֶּה וְעָנָה וְאָמַר

אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ פַּעַם אַחַת הָיוּ שְׂמֵחִים

וְהִתְחִיל לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה

וְסִפֵּר כָּל הַתְחָלַת הַמַּעֲשֶׂה עַד סוֹף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן

שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר שֶׁהָיָה עִוֵּר

וְכָל זֶה הָיָה בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ

וַאֲנִי הָיִיתִי אָז בְּבֵיתִי בְּנֶעמְרוֹב

וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי בָּא חֲבֵרִי לְבֵיתוֹ

וְסִפֵּר לִי מַעֲשֶׂה זאת

וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם

כִּי אִם אָמְנָם כְּבָר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ מַעֲשִׂיּוֹת נוֹרָאוֹת הַרְבֵּה

אֲבָל מַעֲשֶׂה כָּזאת עֲדַיִן לא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעוֹלָם

וְאַחַר כָּךְ נָסַעְתִּי לְשָׁם

וּבָאתִי לְבֵית רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בְּעֵת שֶׁהָיָה סָגוּר בְּחַדְרוֹ כְּבָר

וּבַבּקֶר שֶׁהוּא יוֹם רְבִיעִי נִכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ הַרְבֵּה

וְסִפַּרְתִּי לוֹ מַעֲשִׂיּוֹת מֵהָעוֹלָם שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסָמוּךְ

וְאַחַר כָּךְ דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל

שֶׁסִּפֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ

וְאָמַר שֶׁהוּא חָפֵץ מְאד לֵידַע [כְּלוֹמַר לְסַפֵּר] הַסּוֹף

דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּכָל שְׁאָר שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה

וְגַם כָּל סוֹף גְּמַר הַמַּעֲשֶׂה

שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁקִּבֵּל הַמְּלוּכָה מֵאָבִיו בְּחַיָּיו

שֶׁמִּמֶּנּוּ הִתְחִיל הַסִּפּוּר

וְאָמַר לִי אָז שֶׁכֵּן בְּכָל יוֹם וְיוֹם מִזּ' יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה

בָּא בְּכָל יוֹם אֶחָד מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס

וּבֵרְכָם וְנָתַן לָהֶם מַתָּנָה לִדְרָשָׁה וְכוּ'

וְגַם סִפֵּר עִמִּי מִסֵּדֶר הַסִּפּוּר שֶׁל הַזְּקֵנִים בַּעֲלֵי הַזִּכָּרוֹן

שֶׁלּא שָׁמַעְתִּי הָעִנְיָן כְּסֵדֶר בְּבֵאוּר יָפֶה מִפִּי חֲבֵרִי

וּבֵאֵר לִי הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעַצְמוֹ קְצָת כְּסֵדֶר

וְגַם דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן מַה שֶּׁהִתְפָּאֵר הָעִוֵּר שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר כְּלוּם

שֶׁזּוֹכֵר כְּשֶׁעֲדַיִן לא הָיָה שׁוּם הֲוָיָה וְכוּ'

וְהִתְפַּלֵּא עַל זֶה

וְאַחַר כָּךְ הָיִיתִי נִכְסָף מְאד שֶׁיַּתְחִיל לְסַפֵּר מִיּוֹם הַשֵּׁנִי

וְלא עָלְתָה בְּיָדִי

כִּי בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא הַמְשָׁרֵת שֶׁלּוֹ

וְאָמַר: רַבִּי, הִגִּיעַ זְמַן סְעֻדָּה

וְעָרַךְ הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו לֶאֱכל

וְהֻכְרַחְתִּי לָצֵאת מִלְּפָנָיו

אַחַר כָּךְ אַחַר שֶׁיָּשַׁן מְעַט אַחַר אֲכִילָתוֹ

אַחַר כָּךְ חָזַרְתִּי וְנִכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ וְעָמַדְתִּי לְפָנָיו

וְסִפַּרְתִּי לְפָנָיו כַּמָּה דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם

וְהַרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב שֶׁהָיִיתִי אָז סָמוּךְ בְּשָׁם

וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיָן שֶׁכֻּלָּם מְלֵאִים דְּאָגוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת הַרְבֵּה

שֶׁכָּל הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים חָסֵר לָהֶם הַרְבֵּה מְאד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וְכוּ'

וְאַחַר כָּךְ עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו פָּסוּק זֶה .

"גַּם אֶת הָעוֹלָם נָתַן בְּלִבָּם

מִבְּלִי אֲשֶׁר לא יִמְצָא הָאָדָם

אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלהִים מֵראשׁ וְעַד סוֹף"

עָנָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הֲלא זאת הוּא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּנוּ !

וְתֵכֶף שָׁאַל: הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים בְּהַמַּעֲשֶׂה ?

וְנִבְהַלְתִּי תֵּכֶף מֵרב הַכִּסּוּפִין שֶׁהָיָה לִי לִשְׁמעַ זאת

וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ בְּבֶהָלָה שֶׁאָנוּ עמְדִים בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי

עָנָה וְאָמַר: בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי חָזְרוּ וְנִתְגַּעְגְּעוּ וְכוּ'

וְסִפֵּר אָז בְּיוֹם רְבִיעִי כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי

וְאַחַר כָּךְ בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי

וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם חֲמִישִׁי

וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁלְּאַחֲרָיו הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי

וְאַחַר שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי עָמַדְנוּ לְפָנָיו

וְסִפֵּר לְפָנָיו אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו אֵיזֶה מַעֲשֶׂה

עָנָה וְאָמַר: הֲלא זֶה הוּא מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי !

וְאָמַר שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהָעוֹלָם מְסַפְּרִים מִמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ

וְהָיָה רוֹצֶה מְאד לְסַפְּרָהּ

אַךְ לא זָכִינוּ שֶׁיְּסַפְּרָהּ אָז

וְשׁוּב לא סִפְּרָהּ עוֹד
שיחות הר"ן - אות קפ - גדולות נוראות השגתו
...אחת אמר לי רבנו זכרונו לברכה שהיום נראה לו מלאך חדש ויודע שמו ויש תחתיו ממנים ויש להם שופרות בידם והם תוקעין תקיעה, ואחר כך תרועה, ואחר כך חוזרים ותוקעים תקיעה והם כלם חופרים ומבקשים אחר אבדות כי יש דברים אבודים הרבה וזה בחינת "תאוות רשעים תאבד" תר"ת "יחפרו ויאבדו" ולפעמים הצדיק בעצמו שמחפש אחר אבדות הוא בעצמו אבד לפעמים וזה בחינת "יש צדיק אובד בצדקו" ואז הצדיק עושה תשובה על אותו החטא שעל ידו באין אבדות ובודאי אין להצדיק אותו החטא ממש רק איזה פגם דק מן הדק מאותו החטא ואזי כשעושה תשובה שלמה על אותו...
שיחות הר"ן - אות רסג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רסג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן ספר לי אחד שהיה משיח עמו זכרונו לברכה, מענין בני הנעורים ששכיח מאד שנעשה קלקול ביניהם ובין נשותיהם ונפרדים זה מזה איזה זמן ולפעמים נעשה מזה פרוד לגמרי חס ושלום אמר שזה מעשה בעל דבר שמניח את עצמו על זה מאד לקלקל השלום של בני הנעורים כדי שיתפסו במצודתו חס ושלום, על ידי זה כי הוא אורב על זה מאד לתפסם בנעוריהם על ידי קלקול השלום בית חס ושלום שגורם בערמומיותו לקלקל השלום שביניהם והאריך בשיחה זאת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם עַל אֵיזֶה עִנְיָן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין וכשיבוא השלישי אף שאינו יודע כלל מענינם אזי יסכים עם אחד יותר מעם חברו זה מחמת שהאחד סמוך לשרשו יותר מחברו כי בודאי אי אפשר שיהיו שוים לו כאחד כי אין שני אנשים שוין ואם כן בודאי אחד סמוך יותר ומזה בא שהוא מסכים עם זה והבן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנג - מִּעוּט שֵׁנָה, הוּא מְמַעֵט תַּאֲוַת נִאוּף
...ח"א - תורה רנג - מעוט שנה, הוא ממעט תאות נאוף דע שמעוט שנה, הוא ממעט תאוות ניאוף כי יש אש באדם מתחלת התולדה שמהאש הזה בוערין באדם כל התבערות של כל התאוות וגם כל האכילה ושתיה שנותנין להגוף האש הזה הוא מכלה ושורף הכל ועל ידי מעוט שנה, האש הזה נחלש ואין לו כח לבער אך שמזיק להמח מעוט שנה וכן רבוי שנה כשהאדם מכריח עצמו לישן הרבה גם זה מחליש וממעט האש הנ"ל וגם זה מזיק להמח רק כשאדם ישן במדה כראוי אזי תאוות המשגל בתקפה וכחה כי לא נחלש האש הנ"ל [כל זה שמענו מתוך שיחותיו הקדושים. ותכן כונתו בזה לא באר היטב...
פשיטות / אמונה והשגת התכלית בכל דבר.
...בכל דבר. אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=2257 - שיחות הר"ו - אות קא כבר מבאר כמה פעמים שאין צריכין שום חכמות בעבודת הבורא יתברך רק תמימות ופשיטות ואמונה ואמר שפשיטות הוא גבוה מן הכל כי השם יתברך ברוך הוא, הוא בודאי גבוה מן הכל והוא יתברך הוא פשוט בתכלית הפשיטות וכאן breslev.eip.co.il/?key=263 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - על ידי שהעולם הם מקטני אמנה וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=2296 - שיחות הר"ו - אות קמ דע, שעל ידי שהעולם הם מקטני אמנה על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות כי...
שיחות הר"ן - אות רצז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן דבר עמנו כמה פעמים שרצונו חזק מאד שנלך עם התורות שגלה דהינו לילך תחלה איזה זמן עם תורה פלונית בערך ב' או ג' חדשים דהינו שיהיו כל עבודתו והלוכו ביראת ה' על פי הנאמר באותה התורה וכל תפילתו ושיחתו יהיה לזכות להגיע למה שנאמר באותה התורה וכן יתנהג איזה זמן ואחר כך ילך איזה זמן עם תורה אחרת, וכן אחר כך עד שיגמר לילך עם כל התורות ודבר כמה פעמים מזה אשרי מי שיאחז בזה
שיחות הר"ן - אות קנז
שיחות הר"ן - אות קנז שמעתי בשמו שאמר שכבר אמר כמה תורות על חולאת שלו כי אחר שבא מלמברג הזכיר כמעט בכל תורה מענין הראה שזה היה החולאת שלו כי היה לו חלי ההוסט [שעול, שחפת] רחמנא לצלן שהוא חלי הראה ואמר שכפי רבוי התורות שאמר על זה כבר היה ראוי להתרפא אך החסרון הוא מחמת חסרון אמונה של השומעים שאין אמונתם חזקה כל כך
שיחות הר"ן - אות טו
שיחות הר"ן - אות טו אמר: שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה וזה בחינת: "כל אשר נתן ה' חכמה בהמה" הינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה [וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על פסוק "אדם ובהמה תושיע ה'" אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה וכמו שאמר אסף: "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך" ועין במקום אחר מזה]
חיי מוהר"ן - תז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...באמונה אות תז מספרי החקירות וכו' ספר הרבה מאד כמה פעמים ואסר עלינו מאד מאד לבלי לעין בהם ולהביט בהם כלל חס ושלום. והפליג מאד בגדל האסור, כי הם מבלבלים דעת האדם מאד בדעות זרות שאינם מסכימים כלל לדעת תורתנו הקדושה. גם אינם מאמינים בשדים אשר בכל דברי רבותינו זכרונם לברכה מבאר ההפך. בפרט כפי מה שזכינו לספרי הזוהר הקדוש וספרי האר"י זכרונו לברכה והבעל שם טוב זכרונו לברכה, וכיוצא, שהם כלם מיסדים על פי רוח הקדש, ומעוררים את האדם מאד לעבודתו יתברך באמת. על כן כל מי שרוצה לחוס על עצמו הוא צריך להתרחק מאד...
גשר צר מאוד - לא לפחד כלל - חלק 2
...- לא לפחד כלל - חלק 1. ויש גם את הבחינה של breslev.eip.co.il/?key=223 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה ומזה יבין המשכיל הנמשל מאליו על כל המניעות וההסתות ופתויים שהם בחינת חומות, שיש על אוצר של יראת שמים שבאמת אינם כלום והעקר לב חזק ואמיץ ואז אין לו שום מניעה ובפרט המניעות בגשמיות, כגון מחמת ממון או שמונע אותו אשתו ובניו וחותנו או אביו ואמו וכו', וכיוצא הם כלם בטלים ומבטלים למי שלבו חזק ואמיץ להשם יתברך וגם אפילו גבורה של הגבורים, הוא רק מחזק ואמץ...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 21_02_2026 השעה 17:44:54 - wesi2