ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קיז - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
אות קיז בשנת תקס"ה עשה נשואין לבתו מרים זכרונה לברכה בקהלת קדש וואלטשיסק. ובשבת שלפני החתנה שקורין פארשפיל שהיה בפרשת נח בראש חדש חשון היה מרקד כל היום כלו. ורקודין כאלו לא נראה ממנו בשום פעם כמותם כי אז היה מרקד כמעט כל היום. ומה שהיה אז באותו השבת אי אפשר לבאר ולספר. והתפלל עמנו חגור בפאטשיילע [כעין מטפחת] לבד ואחר כך בסעדה שלישית ישב אז עמנו ואמר לזכר השלש סעדות זה. וספר אז שבאותו ראש השנה נתנו לו [הוצאות] אלף אדמים אחר כל ההצטרכות והיה במקום שהיה והוא אוהב תורה מאד והיה שם מקום שאמרו שם תורה גבוה מאד והלך לשם ועמד שם שומר על הפתח ולא הניחו לכנס. ונתן לו האלף אדמים שלו כדי שיניחוהו. והיה לו שם יצר הרע גדול על האלף אדמים שלא לתנם. וגם יודע אפילו היצר הרע שיש שם. ונכנס לשם ושמע מה ששמע ומה ששמע באותו העת הינו מאמר חותם בתוך חותם בלקוטי א' סימן כ"ב הוא מאותו התורה של המקום הנ"ל, רק הוא מעט ומקצת וכו'. ואמר אז התורה ו'יאמר י'י ס'לחתי כ'דבריך ראשי תבות כוס"י שנדפס מזה רק ראשי פרקים בסימן קע"ז בלקוטי א'. ואני פסקתי אז לומר קדיש על אמי זכרונה לברכה. ואז אמר בהתורה יתגדל ויתקדש שמה רבא כנדפס בהראשי פרקים. וגדל השמחה שהיה אז אי אפשר לספר אשרי מי שראה זאת. באותו השבת שתה מעט יין מחמת שמחת הנשואין כנהוג והיה בשמחה גדולה ורקד הרבה כמעט כל היום כנזכר לעיל. ואז סמך עצמו על רבי יודל ורקד, והיו מזמרים אז נגון נאה והתעוררות של יראה, והוא רקד על ידי זה הנגון. כי כן היה דרכו על פי רב לרקד על ידי נגון של התעוררות ויראה. והנגון ידוע אצלנו ואמר אז שהנגון הזה הוא נגון קריאה וכרוז, שקורין אותם על ידי נגון זה שיתקבצו כלם על החתנה. הינו שקורין כל הנשמות המתים הצדיקים הקדושים של משפחתו שהם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, וזקנו רבי נחמן זכרונו לברכה, ואמו הצדקת זכרונה לברכה, שכלם יבואו על החתנה כמבאר בזוהר הקדוש שבשעת החתנה מתקבצים כלם. ואז התפלל מנחה עמנו יחד במקום שאכלנו שם סעדת שחרית הינו בבית המדרש. והתפלל מנחה חגור וכו' ואחר כך ישב עמנו בשלש סעדות כנ"ל והתחיל לזמר בני היכלא וכו' והיה השלש סעדות בדרך שמחה. ואמר אז מי שיכול לשתות יכול לכפר עוונות ואמר כל התורה ויאמר ה' סלחתי וכו' ראשי תבות כוסי. ואחר כך בערב התפאר שלא השתמש עדין בזכות אבות ומה שהיה בארץ ישראל היה אדרבא טובה להם אות קיח בשנת תקס"ז נסע לנאווריטש ואוסטרהא וזאסלאב ודובנא ושאר קהלות. והיה אז גם כן בקהלת קדש בראד, ושהה בדרך זה בערך חצי שנה. ואין שום אדם יודע מה עשה בנסיעה זו. כי לא קבל שם ממון בנסיעה זו, גם ברב המקומות שהיה שם לא ידעו ממנו כלל, בפרט בבראד שנכנס לשם לבדו בהעלם גדול וכו'. ובנסיעה זו נפטרה אשתו בזאסלאב שהיתה שם אצל הדאקטיר [רופא]. ואנחנו היינו שם על חג השבועות ואחר פטירת אשתו באותו הקיץ נשתדך מבראד. ואז בא עליו חולאת ההוסט [שעול] ואמר תכף שיסתלק ובחדש אלול נשא אשתו השניה אות קיט ותכף אחר ראש השנה תקס"ח נסע ללמברג ושהה שם עד אמצע הקיץ. ובא לביתו על פרשת בלק כשנסע ללמברג נסע דרך וואלטשיסק ושם רצה לעבר על הגרעניץ [הגבול] ולא היה יכול לעבר ונתעכב שם יותר משני שבועות. פעם אחת חלם לו בלילה שעמדו חילות רבות מהקיסר שלנו וכן כנגדם חילות רבות מהקיסר דוין, והקיסריות בעצמן היו שם. ובקש רבנו זכרונו לברכה מאדון אחד שיניח אותו לעבר. ואמר אותך בודאי לא אניח לעבר למדינתנו. והדבר היה נראה שאמר לו שהוא מתירא פן יבלבל שם המדינה וכו'. והלך ובקש מהקיסר דשם בעצמו, ואמר אני איני מתירא אני מניחו לעבר לשם. והקיץ בבקר וספר להאיש שהיה עמו ואמר לו אני יודע שהיום אעבר הגרעניץ כי כך חלם לי וכן היה שעבר אותו היום הגרעניץ. ובענין החלום הנ"ל יש עוד דברים כי נשכח הרב כי לא נכתב בזמנו אות קכ בשנת תק"ע נסע לאומין. בשנת תקע"א נסתלק שם. וכל המעשיות שיש בכל נסיעה ונסיעה, ובכל מקום שישב שם, קצתם כבר נרשמו במקום אחר, ורבם נשכח. חוץ מזה יש הרבה יותר מה שאין אנו יודעים כלל כי בודאי אין שום אדם יודע תכן כונות נסיעותיו הקדושים אות קכא בשנת תקס"ה בין פסח לעצרת נסע לשאריגראד ושהה שם שני שבועות. וגם נסיעה זו היתה פליאה גדולה מאד וכו'. ופתאום יצא משם, ואמר שבורח כמו מאש. ואחר כך היה שם שרפות גדולות כמה פעמים ואמר אלו היו יודעים בני שאריגראד הטובה שעשיתי להם וכו' אף על פי כן כל זה טוב מעפוש רחמנא לצלן. ומובן מדבריו שהצילם על ידי ישיבתו שם מעפוש רחמנא לצלן. אלה מסעי בני ישראל אשרי הזוכה ויזכה לידע סוד אחד מנסיעותיו הפליאות מאד שלא היה להם שום טעם על פי פשוט. ואמר בעת שנסע לנאווריטש אלו היו העולם יודעים ענין נסיעתי היו מנשקים הפסיעות שלי בכל פסיעה ופסיעה של נסיעתי אני מכריע את כל העולם כלו לכף זכות
אות קיז

בִּשְׁנַת תקס"ה עָשָׂה נִשּׂוּאִין לְבִתּוֹ מִרְיָם זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה בִּקְהִלַּת קדֶשׁ וָואלְטְשִׁיסְק.

וּבַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַחֲתֻנָּה שֶׁקּוֹרִין פָארְשְׁפִּיל שֶׁהָיָה בְּפָרָשַׁת נחַ בְּראשׁ חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן הָיָה מְרַקֵּד כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ.

וְרִקּוּדִין כָּאֵלּוּ לא נִרְאָה מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם פַּעַם כְּמוֹתָם

כִּי אָז הָיָה מְרַקֵּד כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם.

וּמַה שֶּׁהָיָה אָז בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר.

וְהִתְפַּלֵּל עִמָּנוּ חָגוּר בְּפַאטְשֵׁיילֶע [כְּעֵין מִטְפַּחַת] לְבַד

וְאַחַר כָּךְ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית יָשַׁב אָז עִמָּנוּ

וְאָמַר לִזְכּר הַשָׁלשׁ סְעֻדּוֹת זֶה.

וְסִפֵּר אָז שֶׁבְּאוֹתוֹ ראשׁ הַשָּׁנָה נָתְנוּ לוֹ [הוֹצָאוֹת] אֶלֶף אֲדֻמִּים אַחַר כָּל הַהִצְטָרְכוּת

וְהָיָה בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה וְהוּא אוֹהֵב תּוֹרָה מְאד

וְהָיָה שָׁם מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ שָׁם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ מְאד

וְהָלַךְ לְשָׁם

וְעָמַד שָׁם שׁוֹמֵר עַל הַפֶּתַח וְלא הִנִּיחוֹ לִכְנס.

וְנָתַן לוֹ הָאֶלֶף אֲדֻמִּים שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחוּהוּ.

וְהָיָה לוֹ שָׁם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל עַל הָאֶלֶף אֲדֻמִּים שֶׁלּא לִתְּנֵם.

וְגַם יוֹדֵעַ אֲפִילּוּ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ שָׁם.

וְנִכְנַס לְשָׁם וְשָׁמַע מַה שֶּׁשָּׁמַע

וּמַה שֶּׁשָּׁמַע בְּאוֹתוֹ הָעֵת הַיְנוּ מַאֲמַר חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן כ"ב הוּא מֵאוֹתוֹ הַתּוֹרָה שֶׁל הַמָּקוֹם הַנַּ"ל, רַק הוּא מְעַט וּמִקְצָת וְכוּ'.

וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה וַ'יּאמֶר יְ'יָ סָ'לַחְתִּי כִּ'דְבָרֶיךָ רָאשֵׁי תֵבוֹת כּוֹסִ"י

שֶׁנִּדְפַּס מִזֶּה רַק רָאשֵׁי פְרָקִים בְּסִימָן קע"ז בְּלִקּוּטֵי א'.

וַאֲנִי פָּסַקְתִּי אָז לוֹמַר קַדִּישׁ עַל אִמִּי זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה.

וְאָז אָמַר בְּהַתּוֹרָה יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא כַּנִּדְפָּס בְּהָרָאשֵׁי פְרָקִים.

וְגדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיָה אָז אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה זאת.

בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת שָׁתָה מְעַט יַיִן מֵחֲמַת שִׂמְחַת הַנִּשּׂוּאִין כַּנָּהוּג

וְהָיָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה

וְרָקַד הַרְבֵּה כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

וְאָז סָמַךְ עַצְמוֹ עַל רַבִּי יוּדְל וְרָקַד, וְהָיוּ מְזַמְּרִים אָז נִגּוּן נָאֶה וְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל יִרְאָה, וְהוּא רָקַד עַל יְדֵי זֶה הַנִּגּוּן.

כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ עַל פִּי רב לְרַקֵּד עַל יְדֵי נִגּוּן שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת וְיִרְאָה.

וְהַנִּגּוּן יָדוּעַ אֶצְלֵנוּ

וְאָמַר אָז שֶׁהַנִּגּוּן הַזֶּה הוּא נִגּוּן קְרִיאָה וּכְרוּז, שֶׁקּוֹרִין אוֹתָם עַל יְדֵי נִגּוּן זֶה שֶׁיִּתְקַבְּצוּ כֻּלָּם עַל הַחֲתֻנָּה.

הַיְנוּ שֶׁקּוֹרִין כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַמֵּתִים הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁהֵם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּזְקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאִמּוֹ הַצַּדֶּקֶת זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, שֶׁכֻּלָּם יָבוֹאוּ עַל הַחֲתֻנָּה כַּמְבאָר בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁבִּשְׁעַת הַחֲתֻנָּה מִתְקַבְּצִים כֻּלָּם.

וְאָז הִתְפַּלֵּל מִנְחָה עִמָּנוּ יַחַד בַּמָּקוֹם שֶׁאָכַלְנוּ שָׁם סְעֻדַּת שַׁחֲרִית הַיְנוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה חָגוּר וְכוּ'

וְאַחַר כָּךְ יָשַׁב עִמָּנוּ בְּשָׁלשׁ סְעֻדּוֹת כַּנַּ"ל

וְהִתְחִיל לְזַמֵּר בְּנֵי הֵיכָלָא וְכוּ' וְהָיָה הַשָׁלשׁ סְעֻדּוֹת בְּדֶרֶךְ שִׂמְחָה.

וְאָמַר אָז מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁתּוֹת יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת

וְאָמַר כָּל הַתּוֹרָה וַיּאמֶר ה' סָלַחְתִּי וְכוּ' רָאשֵׁי תֵבוֹת כּוֹסִי.

וְאַחַר כָּךְ בָּעֶרֶב הִתְפָּאֵר שֶׁלּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עֲדַיִן בִּזְכוּת אָבוֹת

וּמַה שֶּׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה אַדְּרַבָּא טוֹבָה לָהֶם

אות קיח

בִּשְׁנַת תקס"ז נָסַע לְנָאוְורִיטְשׁ וְאוֹסְטְרְהָא וְזַאסְלַאב וְדוּבְּנָא וּשְׁאָר קְהִלּוֹת.

וְהָיָה אָז גַּם כֵּן בִּקְהִלַּת קדֶשׁ בְּרָאד, וְשָׁהָה בְּדֶרֶךְ זֶה בְּעֵרֶךְ חֲצִי שָׁנָה.

וְאֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מֶה עָשָׂה בִּנְסִיעָה זוֹ. כִּי לא קִבֵּל שָׁם מָמוֹן בִּנְסִיעָה זוֹ, גַּם בְּרב הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיָה שָׁם לא יָדְעוּ מִמֶּנּוּ כְּלָל, בִּפְרָט בִּבְּרָאד שֶׁנִּכְנַס לְשָׁם לְבַדּוֹ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל וְכוּ'.

וּבִנְסִיעָה זוֹ נִפְטְרָה אִשְׁתּוֹ בְּזַאסְלַאב שֶׁהָיְתָה שָׁם אֵצֶל הַדָּאקְטֶיר [רוֹפֵא].

וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ שָׁם עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת

וְאַחַר פְּטִירַת אִשְׁתּוֹ בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ נִשְׁתַּדֵּךְ מִבְּרָאד.

וְאָז בָּא עָלָיו חוֹלַאַת הַהוּסְט [שִׁעוּל]

וְאָמַר תֵּכֶף שֶׁיִּסְתַּלֵּק

וּבְחֹדֶשׁ אֱלוּל נָשָׂא אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה

אות קיט

וְתֵכֶף אַחַר ראשׁ הַשָּׁנָה תקס"ח נָסַע לְלֶמְבֶּרְגְּ וְשָׁהָה שָׁם עַד אֶמְצַע הַקַּיִץ.

וּבָא לְבֵיתוֹ עַל פָּרָשַׁת בָּלָק כְּשֶׁנָּסַע לְלֶמְבֶּרְגְּ נָסַע דֶּרֶךְ וָואלְטְשִׁיסְק

וְשָׁם רָצָה לַעֲבר עַל הַגְּרֶענִיץ [הַגְּבוּל] וְלא הָיָה יָכוֹל לַעֲבר

וְנִתְעַכֵּב שָׁם יוֹתֵר מִשְּׁנֵי שָׁבוּעוֹת.

פַּעַם אַחַת חָלַם לוֹ בַּלַּיְלָה שֶׁעָמְדוּ חֲיָלוֹת רַבּוֹת מֵהַקֵּיסָר שֶׁלָּנוּ וְכֵן כְּנֶגְדָּם חֲיָלוֹת רַבּוֹת מֵהַקֵּיסָר דֶּוִין, וְהַקֵּיסָרִיּוֹת בְּעַצְמָן הָיוּ שָׁם.

וּבִקֵּשׁ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵאָדוֹן אֶחָד שֶׁיַּנִּיחַ אוֹתוֹ לַעֲבר.

וְאָמַר אוֹתְךָ בְּוַדַּאי לא אַנִּיחַ לַעֲבר לִמְדִינָתֵנוּ.

וְהַדָּבָר הָיָה נִרְאֶה שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁהוּא מִתְיָרֵא פֶּן יְבַלְבֵּל שָׁם הַמְּדִינָה וְכוּ'.

וְהָלַךְ וּבִקֵּשׁ מֵהַקֵּיסָר דְּשָׁם בְּעַצְמוֹ, וְאָמַר אֲנִי אֵינִי מִתְיָרֵא אֲנִי מַנִּיחוֹ לַעֲבר לְשָׁם.

וְהֵקִיץ בַּבּקֶר וְסִפֵּר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ וְאָמַר לוֹ אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַיּוֹם אֶעֱבר הַגְּרֶענִיץ כִּי כָּךְ חָלַם לִי

וְכֵן הָיָה שֶׁעָבַר אוֹתוֹ הַיּוֹם הַגְּרֶענִיץ.

וּבְעִנְיַן הַחֲלוֹם הַנַּ"ל יֵשׁ עוֹד דְּבָרִים כִּי נִשְׁכַּח הָרב כִּי לא נִכְתַּב בִּזְמַנּוֹ

אות קכ

בִּשְׁנַת תק"ע נָסַע לְאוּמֶין.

בִּשְׁנַת תקע"א נִסְתַּלֵּק שָׁם.

וְכָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל נְסִיעָה וּנְסִיעָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיָּשַׁב שָׁם, קְצָתָם כְּבָר נִרְשְׁמוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, וְרֻבָּם נִשְׁכַּח.

חוּץ מִזֶּה יֵשׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר מַה שֶּׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל

כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ תּכֶן כַּוָּנוֹת נְסִיעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים

אות קכא

בִּשְׁנַת תקס"ה בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת נָסַע לְשַׁארִיגְרַאד וְשָׁהָה שָׁם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת. וְגַם נְסִיעָה זוֹ הָיְתָה פְּלִיאָה גְּדוֹלָה מְאד וְכוּ'.

וּפִתְאוֹם יָצָא מִשָּׁם, וְאָמַר שֶׁבּוֹרֵחַ כְּמוֹ מֵאֵשׁ.

וְאַחַר כָּךְ הָיָה שָׁם שְׂרֵפוֹת גְּדוֹלוֹת כַּמָּה פְּעָמִים

וְאָמַר אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִים בְּנֵי שַׁארִיגְרַאד הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי לָהֶם וְכוּ'

אַף עַל פִּי כֵן כָּל זֶה טוֹב מֵעִפּוּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלַן.

וּמוּבָן מִדְּבָרָיו שֶׁהִצִּילָם עַל יְדֵי יְשִׁיבָתוֹ שָׁם מֵעִפּוּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלַן.

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה וְיִזְכֶּה לֵידַע סוֹד אֶחָד מִנְּסִיעוֹתָיו הַפְּלִיאוֹת מְאד שֶׁלּא הָיָה לָהֶם שׁוּם טַעַם עַל פִּי פָּשׁוּט.

וְאָמַר בָּעֵת שֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ

אִלּוּ הָיוּ הָעוֹלָם יוֹדְעִים עִנְיַן נְסִיעָתִי הָיוּ מְנַשְּׁקִים הַפְּסִיעוֹת שֶׁלִּי

בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁל נְסִיעָתִי אֲנִי מַכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת
מיהו מנהיג אמיתי? ומיהו מפורסם של שקר? - חלק 1
...חלק 1 במאמר זה נרכז את דעתו של רבי נחמן מברסלב, לגבי מי ראוי להיות מנהיג, ומיהו אינו ראוי להנהיג, אלא צריך קודם לכן לחזור בתשובה על העוונות של עצמו, ורק אח"כ להנהיג וכולי. breslev.eip.co.il/?key=47 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קרטליתא ולפעמים חושב אדם בעצמו שיש לו רחמנות על העולם ורוצה בהנהגתו ובאמת זהו הרודף אחר הכבוד ותולה רדיפתו ברחמנות ובאמת הוא רחוק מרחמנות הזה כי כל זמן שאין לאדם אמונה בשלמות שאין שלמות אחריו בודאי אין לו לקבל המלוכה וההנהגה ואפילו מי שמאמין באיזה דבר שהוא מדרכי האמרי אף...
חיי מוהר"ן - רסח - גדולת נוראות השגתו
...מוהר"ן - רסח - גדולת נוראות השגתו אות רסח אמר אני יכול לקבל ממון הרבה בלי שעור ולא יהיה אצלי שום שנוי. כי דרך האדם כשיגיע לידו ממון, בפרט ממון הרבה נשתנה פניו ונעשין אצלו שנויים. אבל אצלי אפילו אם אקבל סך עצום בפעם אחד אין אצלי שום שנוי כלל. ושמעתי בשמו שאמר שקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שיש לו יתברך כי יש אצל השם יתברך כמה חדושים וקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שלו אות רסט יום ד' דאלול תקס"ט ברסלב. אמר אני ענו מכל המפרסמים כי כל אחד יש לו עבודתו ואני ענו הינו...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כב
...- סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כב וגדל עצם הסכנות שהיה להם בחזירתם אי אפשר לספר כי היו על הספינה הזו של מלחמה שהיתה מלאה ישמעאלים והם היו רק שני יהודים לבד ודרך הישמעאלים, בפרט אנשי מלחמה לתפס יהודים ולמכרם במרחקים לעבדים והיה לרבנו זכרונו לברכה, פחד גדול מזה ואמר: שהתחיל לחשב בעצמו מה יעשה אם יוליכו אותו לאיזה מקום על הים שאין שם יהודי וימכרו אותו שם, ומי ידע מזה ? והיה לו צער גדול, איך יוכל לקים שם את מצוות התורה ? והתחיל לחשב בדעתו בענין זה עד שזכה שבא על השגה שיוכל לעבד את השם יתברך אפילו...
שיחות הר"ן - אות לה
...שהולך אפיקורסות גדול על העולם וכן ספר כמה פעמים שהולך ונמשך אפיקורסות גדול בעוונותינו הרבים בעולם אשרי מי שיחזיק עצמו באמונה באלו העתים ואמר: אף על פי שאינו מועיל כלל מה שהוא מספר זאת שיהיה אפיקורסות בעולם ושצריכין להתחזק עצמו באמונה כי אף על פי שהוא אומר זאת אף על פי כן מתגברת האפיקורסות והבלבולים כי הלא גם דניאל וכיוצא הודיעו מקדם שקדם שיבוא משיח, יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, "והרשיעו רשעים והמשכילים יבינו" וכו' ואם כן מאחר שהודיע מקדם שזה יהיה הנסיון קדם ביאת משיח שיתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים באמונה...
שיחות הר"ן - אות עד
...לפעמים אין להאדם שום התלהבות בהתפילה וצריכין לעשות לעצמו התלהבות וחמימות ולב בוער להתפילה כמו למשל שנמצא לפעמים שהאדם עושה לעצמו רגז עד שבא בכעס ונתרגז כמו כן ממש בקדשה בענין התפילה צריכים לפעמים לעשות לעצמו רגז ויעשה לו חמימות ותבערת הלב בדבורי התפילה ועל ידי זה יבוא אחר כך באמת להתלהבות וחמימות הלב בהתפילה ויזכה שיבער לבו להשם יתברך, ויתפלל בהתלהבות גדול וכן בענין השמחה בפרט בשעת התפילה שצריכין שתהיה התפילה בשמחה גדולה וצריכין להכריח עצמו לשמח עצמו בכל מה שיכול כדי לזכות לשמחה ובפרט בשעת התפילה...
שיחות הר"ן - אות קנט - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...בעבודת ה' פעם אחת אחר שבועות בקהלת זאסלאב אמר לפני בדרך קבלנא: איך זוכין להיות יהודי ? והייתי משתומם מאד לפניו על זה כפי מה שהייתי יודע מגדלתו ועבודתו מכבר אשר אי אפשר לשער במח כלל ועדין נדמה בעיניו שלא התחיל כלל ענה ואמר הלא בעת שהייתי יגע בשביל עבודת ה' לא עלה על דעתי שאזכה לזה ולא הייתי יודע כלל ממה שאני יודע עכשו וכי עלה על דעתי לכסף ולהתגעגע לידע מה שאני יודע עכשו ?! כי לא הייתי יודע כלל שום מציאות וידיעה מהשגה זו לכסף ולהתגעגע אליה אם כן גם עכשו מי יודע מה שיש עוד להשיג ומה שאוכל לזכות עוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נ - הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנו
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נ - המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה. ואי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל. ואפילו אם לפעמים מחשבתו פורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים היא ביד האדם להטותה בעל כרחה אל הדרך הישר לחשב מה שראוי. והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר שתופסין אותו ברסנו ומחזירין אותו בעל כרחו אל הדרך הישר. כמו כן יכולים לתפס את המחשבה בעל כרחו להשיבה אל הדרך הראוי
ספר המידות - ספירת העומר
ספר המידות - ספירת העומר חלק שני א. על ידי ספירת העמר נצולין מגרוש. ב. ביותר צריך להזהר לטבל לקריו בימי עמר. ג. בספירת העמר יכולין להכניע את המסור. וסימן: לעמר ראשי תבות מ'איגרא ר'מא ל'בירא עמיקתא.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיח - כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר
...קיח - כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר בלשון אשכנז שמבין [והוא טובה להעולם] והענין, כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה שהוא בחינת משיח כמו שכתוב: "עד כי יבא שילה", הינו משיח ושילה בגימטריא משה ועל כן קראו התנאים אחד לחברו משה כמו שכתוב: 'משה שפיר קאמרת' וכשמחדש דבר בתורה, אלו הדברים של החדוש הם בבחינת משה משיח כמו שכתוב בזוהר "ורוח אלהים", דא רוחא דמשיח "מרחפת על פני המים" הינו התורה וזהו שאמרנו כי החדושי תורה שמחדש, הם בעצמם בבחינת משיח כי שם רוחו מרחפת והינו "רוח פיו" ואמרו...
קושיות וסתירות בספרי רבי נחמן מברסלב
...נחמן מברסלב רבי נחמן מברסלב מביא, כי הכרחי שימצאו סתירות וקושיות בדברים שלו. היכן הוא מביא עניין זה? ומה פשר עניין זה? דבר נוסף, איך כל זה קשור לעניין של רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א לגבי ה' הדעת, שבו תלוי ההולדה. ואיך זה קשור לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה תשובה: רבי נחמן מברסלב מביא כי על הצדיק מוכרח שיהיו קושיות, כי הצדיק דומה לבורא שגם עליו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 15_11_2026 השעה 22:52:04 - wesi2