ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 שיחות הר"ן - אות פו
מה שאומרים על החתנה מלתא דבדיחותא ואומרים מקדם: עלא רמז שאשה עולה עמו ואינה יורדת עמו וזה "עלא" במלתא דבדיחותא הינו עולה עמו לכל שמחה וטוב ותענוג אבל אינה יורדת עמו מה שמכסין את הכלה בדעק טוך [צעיף] כי הכלה רומזת לרחל "עולימתא שפירתא דלית לה עינין" (זהר שמות צ"ה) גם רמז על בחינת (משלי כה ב) : "כבוד אלהים הסתר דבר" מה שמשליכין אופין [חטין וכדומה] לרמז [... חסר] וזה שמשליכין על החתן אופין, לרמז (יחזקאל א כ) : "אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת שמה ילכו האופנים" והחתן הוא בחינת רוח מה שנותנין כל אחד מעות שקורין "שבת" בשביל המרקדין על שם (תהלים סח יג) "מלכי צבאות ידדון ידדון" הינו הם מרקדין "ונות ב'ית ת'חלק ש'לל", הם נותנין מעות "שבת" בשביל המרקדין החתנה היא בחינת סיני כמו שכתוב "ביום חתנתו" זה מעמד הר סיני (תענית כו:) וסיני גימטריא סלם וכתוב: "והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו" הינו רקודין שבשעת רקודין עולה ויורד כי כן דרך רקודין שעולה את גופו ויורד את גופו ומה שקורין זאת המעות "שבת" כי ראשי תבות "ונות ב'ית ת'חלק ש'לל" אותיות שבת מה שהחתן דורש כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'ביום חתנתו זה מעמד הר סיני' לרמז שהחתנה היא מעמד הר סיני, בשביל זה הוא דורש ומה שנותנין לו מעות שקורין "דרשה גישאנק" לרמז: "עלית למרום שבית שבי" (תהלים סח יט) בשביל [זה] לקחת מתנות וזה הדרשה גישאנק שנותנין להחתן מה שהחתן דורש הדרשה היא מועלת לזווגים כמו שכתוב (בראשית כוח יא) "וישכב במקום ההוא" "יש כ"ב" אותיות הדרשה שהיא בכ"ב אותיות הם לזווג הפרסטקיס [פזוז וכרכור] שעושין בשעת רקודין זה בחינת (בראשית מו ד) : "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך" כי גלות מצרים היה בשביל לברר ניצוצי קרי של אדם הראשון והחתנה היא תקון ויחוד הברית שהיא בחינת "אנכי אעלך גם עלה" מה שפוסקין את הדרשה זה בחינת שברי לוחות השושבין מלביש הקיטל להחתן זה רמז (בראשית מו ד) : "ויוסף ישית ידו על עיניך" כי יוסף הוא שושבין וקיטל הוא בגד מתים מה שמהפכין את עצמן זה בחינת (שמות יט ג) "ומשה עלה", (שמות יט כ) : "וירד ה' על הר סיני" שהתחתונים עלו למעלה והעליונים ירדו למטה
מַה שֶּׁאוֹמְרִים עַל הַחֲתֻנָּה מִלְּתָא דִּבְדִיחוּתָא
וְאוֹמְרִים מִקּדֶם: עָלָא
רֶמֶז שֶׁאִשָּׁה עוֹלָה עִמּוֹ וְאֵינָהּ יוֹרֶדֶת עִמּוֹ
וְזֶה "עָלָא" בְּמִלְּתָא דִּבְדִיחוּתָא
הַיְנוּ עוֹלָה עִמּוֹ לְכָל שִׂמְחָה וְטוֹב וְתַעֲנוּג אֲבָל אֵינָהּ יוֹרֶדֶת עִמּוֹ
מַה שֶּׁמְּכַסִּין אֶת הַכַּלָּה בְּדֶעק טוּךְ [צָעִיף]
כִּי הַכַּלָּה רוֹמֶזֶת לְרָחֵל "עוּלֵימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין"
גַּם רֶמֶז עַל בְּחִינַת: "כְּבוֹד אֱלהִים הַסְתֵּר דָּבָר"
מַה שֶּׁמַּשְׁלִיכִין אוֹפִין [חִטִּין וְכַדּוֹמֶה] לִרְמז [... חָסֵר]
וְזֶה שֶׁמַּשְׁלִיכִין עַל הֶחָתָן אוֹפִין, לִרְמז: "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת שָׁמָּה יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים"
וְהֶחָתָן הוּא בְּחִינַת רוּחַ
מַה שֶּׁנּוֹתְנִין כָּל אֶחָד מָעוֹת שֶׁקּוֹרִין "שַׁבָּת" בִּשְׁבִיל הַמְרַקְּדִין
עַל שֵׁם "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדּדוּן יִדּדוּן" הַיְנוּ הֵם מְרַקְּדִין
"וּנְוַת בַּ'יִת תְּ'חַלֵּק שָׁ'לָל", הֵם נוֹתְנִין מָעוֹת
"שַׁבָּת" בִּשְׁבִיל הַמְרַקְּדִין
הַחֲתֻנָּה הִיא בְּחִינַת סִינַי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ" זֶה מַעֲמַד הַר סִינַי
וְסִינַי גִּימַטְרִיָּא סֻלָּם
וְכָתוּב: "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלוהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ" הַיְנוּ רִקּוּדִין
שֶׁבִּשְׁעַת רִקּוּדִין עוֹלֶה וְיוֹרֵד
כִּי כֵן דֶּרֶךְ רִקּוּדִין שֶׁעוֹלֶה אֶת גּוּפוֹ וְיוֹרֵד אֶת גּוּפוֹ
וּמַה שֶּׁקּוֹרִין זאת הַמָּעוֹת "שַׁבָּת"
כִּי רָאשֵׁי תֵּבוֹת "וּנְוַת בַּ'יִת תְּ'חַלֵּק שָׁ'לָל" אוֹתִיּוֹת שַׁבָּת
מַה שֶּׁהֶחָתָן דּוֹרֵשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ זֶה מַעֲמַד הַר סִינַי'
לִרְמז שֶׁהַחֲתֻנָּה הִיא מַעֲמַד הַר סִינַי, בִּשְׁבִיל זֶה הוּא דּוֹרֵשׁ
וּמַה שֶּׁנּוֹתְנִין לוֹ מָעוֹת שֶׁקּוֹרִין "דְּרָשָׁה גִּישַׁאנְק"
לִרְמז: "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי"
בִּשְׁבִיל [זֶה] לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת
וְזֶה הַדְּרָשָׁה גִּישַׁאנְק שֶׁנּוֹתְנִין לְהֶחָתָן מַה שֶּׁהֶחָתָן דּוֹרֵשׁ
הַדְּרָשָׁה הִיא מוֹעֶלֶת לַזִּוּוּגִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא"
"יֵשׁ כ"ב" אוֹתִיּוֹת הַדְּרָשָׁה שֶׁהִיא בְּכ"ב אוֹתִיּוֹת הֵם לַזִּוּוּג
הַפְּרִסְטַקֶיס [פִּזּוּז וְכִרְכוּר] שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁעַת רִקּוּדִין
זֶה בְּחִינַת: "אָנכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנכִי אַעַלְךָ"
כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה בִּשְׁבִיל לְבָרֵר נִיצוֹצֵי קֶרִי שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן
וְהַחֲתֻנָּה הִיא תִּקּוּן וְיִחוּד הַבְּרִית
שֶׁהִיא בְּחִינַת "אָנכִי אַעַלְךָ גַּם עָלה"
מַה שֶּׁפּוֹסְקִין אֶת הַדְּרָשָׁה זֶה בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת
הַשּׁוֹשְׁבִין מַלְבִּישׁ הַקִּיטְל לְהֶחָתָן זֶה רֶמֶז: "וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ"
כִּי יוֹסֵף הוּא שׁוֹשְׁבִין וְקִיטְל הוּא בֶּגֶד מֵתִים
מַה שֶּׁמְּהַפְּכִין אֶת עַצְמָן זֶה בְּחִינַת "וּמשֶׁה עָלָה",: "וַיֵּרֵד ה' עַל הַר סִינַי" שֶׁהַתַּחְתּוֹנִים עָלוּ לְמַעְלָה וְהַעֶלְיוֹנִים יָרְדוּ לְמַטָּה
שיחות הר"ן - אות רמה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...- שיחות מורנו הרב רבי נחמן ספר עמי לענין חדושי תורה מי שזוכה לחדש איזה דבר בתורה אמר בלשון תמה וחדוש: מהיכן לוקחין החדוש ? כי באמת ענין חדושין מי שזוכה לחדש הוא דבר נפלא ונעלם מאד מאד, כי מהיכן לוקחין זאת ?! והמובן מדבריו היה שבזה שזוכין לחדש, בזה רואין התגלות אלקותו יתברך שהוא יתברך ממציא מאין ליש כי בתחלה לא היה יודע כלל זאת החדוש רק עכשו הוא לוקח ושואב ממקור החכמה שהוא בחינת אין, הינו מאין סוף ובזה אנו רואין בעיני השכל התגלות הבורא יתברך ואחר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצו - אַל תַּעַשֶׂה תְּפִלָּתְך קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים
...קבע אלא רחמים ותחנונים וכו' כי אסור לאדם לעמד עצמו על שום דבר הינו שאסור להתעקש בתפילתו שהקדוש ברוך הוא יעשה לו דוקא את בקשתו כי זה הוא כמו לוקח דבר בחזקה, בגזלה רק צריך להתפלל ולהתחנן לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים אם יתן השם יתברך יתן ואם לאו לאו כמובא במקום אחר [בהתורה ט' תיקונין סי' כ'] וזה: 'אל תעשה תפילתך קבע', מלשון גזלה כמו שכתוב: "וקבע את קבעיהם נפש" הינו שכל מה שהוא מבקש, הן פרנסה או בנים או שאר צרכים אסור להתעקש ולעמד עצמו בתפילתו שדוקא...
שיחות הר"ן - אות רכא - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...או שלהם להבדיל שכותבים המארעות והשנויים כגון קר וחם וכו' ועל פי הרב אינם מכונים דבריהם כלל ענה ואמר אם כן שיודעין, יאמרו נא השנויים שיש בעולם בכל יום ויום בעצמו כי כמעט בכל יום ויום משתנים בעולם שנויים הרבה מאד ביום אחד כי יש קר וחם וגשם ושלג ורוח ואויר צח וכיוצא בזה שנויים רבים אין מספר שנעשין ביום אחד על פי הרב ומי יוכל לכון ולידע זאת ? "מה רבו מעשי ה' מאד עמקו מחשבותיו איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת" על פי חכמות חיצוניות שלהם כל השנויים הנעשים...
איך להיות מקושר לצדיק לגמרי? מדוע לזרוק את השכל?
...eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם, כמבאר בספר לקוטי א' בסימן קכ"ג מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר. וכאן breslev.eip.co.il/?key=395 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכג - לקשר עצמו להצדיק שבדור העקר והיסוד שהכל תלוי בו לקשר עצמו להצדיק שבדור ולקבל דבריו על...
שיחות הר"ן - אות צא
...להזהר לבלי לדבר על שום איש ישראלי כמו כשהכלה היא יפה אזי האהבה בשלמות אבל כשיש להכלה איזה חסרון ומום אזי בודאי אין האהבה בשלמות כמו כן התורה נקראת כלה כמו שכתוב: "תורה צוה לנו משה מורשה" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" וכל אחד מישראל יש לו אות בתורה כי ששים רבוא אותיות התורה כנגד ששים רבוא נשמות ישראל וכשיש חסרון באחד מישראל נמצא שיש חסרון בתורה ששם שרש נשמות ישראל כנ"ל ועל כן בודאי אי אפשר לאהב את התורה בשלמות אבל כשיזהר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם
...דצניעותא בראשית ברא. 'בראשית' מאמר, 'ברא' חצי מאמר, אב ובן, סתים וגליא, עדן עלאה דסתים וגניז, עדן תתאה א. דע שיש חותם ויש חותם בתוך חותם הוא כי יש מוכיחי הדור והם בחינות רגלין ונקראים רגלין על שם שהם למודי ה' הינו שלומדין כביכול את ה' שנותנין לו עצות והם הולכים בשליחותו לישראל להוכיחם ולהחזירם להשם יתברך ועל שם זה נקראים בחינות רגלין על שם העצה כמו שפרש רש"י על "וכל העם אשר ברגליך" 'ההולכים אחר עצתך' ועל שם ההליכה שהולכים בשליחותו להוכיח כנ"ל. וכשהשם...
ספר המידות - רפואה
...וכל זה אינו למי שלא שמר אמונתו ובריתו, ולא שמר את עצמו מלעבר על "אל תהי בז לכל אדם". אבל מי שיש לו אמונה בשלמות, והוא גם כן שומר הברית ומקים "אל תהי בז לכל אדם", אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיחדים לחולאתו, אלא נתרפא בכל מאכל וכל משקה בבחינת "וברך את לחמך" וכו', ואין צריך להמתין עד שיתרמו לו עשבים המיחדים לרפאותו. ב. על ידי עיון עמק בסודות התורה יכול לפקד עקרות ולרפאות חולאת חזק. ג. לצרעת מזיק דברים מלוחים ורפואתו מים חיים. וסימן לדבר: "יגרע נטפי...
הדעת משדך את כל השידוכים
...breslev.eip.co.il/?key=266 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הדעת משדך כל השדוכים הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח...
חיי מוהר"ן - תקמג - עבודת השם
...- עבודת השם אות תקמג כמה פעמים היה מדבר הרבה עמנו והזהיר אותנו מאד לקרב נפשות להשם יתברך, להשתדל לדבר הרבה עם בני אדם כדי לעוררם ולהשיבם לקרבם להשם יתברך. ורצונו היה אפילו לדבר עם בני העולם שיחות חלין בעסקי העולם אולי יצמח ויתגלגל מזה דבורים שיעוררו אותם להשם יתברך ואפילו אם לא יפעל כי אם תנועה בעלמא, שיכנס בהם איזה הרהור תשובה או התעוררות לפי שעה, גם כן טוב מאד מכל שכן שיכול להיות שברבות הימים, כשידבר עמהם ויחזר וידבר אולי יזכה לעוררם באמת להשם...
שיחות הר"ן - אות פט
...לצלן כי 'עברה גוררת עברה' הינו כשאדם עובר עברה חס ושלום אזי עברה ראשונה גוררת אותו לעשות עברות אחרות השיכים לה דיקא וכן כשעושה עברה אחרת חס ושלום אזי גוררת גם כן עברות השיכים לה כי כל עברה ועברה גוררת עברות השיכים לה ונגררין אחריה אבל לא עברות שאין שיכים לה וזה בחינת חבילות חבילות עברות חס ושלום כי עברה הראשונה עם העברות שנגררו אחריה דהינו השיכים לה כנ"ל הם בחינת חבילה אחת של עברות וכן עברה אחרת עם העברות השיכים לה שנגררו אחריה הם חבילה אחרת וכו'...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3130 שניות - עכשיו 20_04_2024 השעה 00:33:01 - wesi2