ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סח - עִקָּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה
עקר שלמות הצדיק שיוכל להיות למעלה ולמטה שיהיה יכול להראות למי שהוא למעלה ונדמה בדעתו שהוא במדרגה עליונה יהיה מראה לו שהוא ההפך וכן להפך, למי שהוא למטה מאד במדרגה התחתונה בתוך הארץ ממש יהיה מראה לו שאדרבא הוא סמוך להשם יתברך וזה השלמות מכרח שיהיה להצדיק ובלא זה אינו צדיק כלל כי צריך להראות למי שהוא למטה מאד בדיוטא התחתונה לגמרי שעדין הוא סמוך לה' ממש, כביכול ולעוררו ולגלות לו: ה' עמך, ואל תירא ואל תפחד ואל תחת כי הוא יתברך עמך ואצלך וקרוב לך ממש, כי "מלא כל הארץ כבודו" (ישעיה ו) על כן אפילו אם האדם נופל, חס ושלום, למקום שנופל, רחמנא לצלן והוא בשפל המדרגה התחתונה ממש גם משם יוכל לדבק את עצמו בה' ולשוב אליו יתברך כי 'מלא כל הארץ כבודו' וכבר דברנו מזה, שכשהאדם מנח למטה לגמרי ורואה שהוא בדיוטא התחתונה, חס ושלום, רחוק מאד מהשם יתברך ראוי לו להחיות עצמו בזה בעצמו הינו כי זהו בעצמו הוא התקרבות מאחר שרואה שהוא רחוק כי מקדם היה מרחק כל כך, עד שלא היה יודע כלל שהוא רחוק ומאחר שעל כל פנים יודע שהוא רחוק זהו בעצמו התקרבות ובזה בעצמו ראוי לו להחיות את עצמו ולשוב אל ה' וכן להפך, למי שהוא למעלה מאד צריך הצדיק להראות לו שהוא רחוק לגמרי מהשם יתברך 'מה חמית מה ידעת' וכו' (הק' הזוהר דף א: דברי הימים א כ"ט) : "כי כל בשמים ובארץ", שהוא בחינת הצדיק, כידוע 'דאחד בשמיא ובארעא' (תרגום שם וע' בזוהר בראשית לא ובתיקון כ"ב), דהינו כנ"ל שיהיה למעלה ולמטה שיהיה מראה למי שהוא למעלה, בבחינות שמים, שהוא להפך שהוא רחוק מאד ואינו יודע כלל בידיעתו יתברך בחינות 'מה חמית מה ידעת' וכו' כי שם למעלה בשמים, שם דיקא שואלים 'איה מקום כבודו' ולהפך, למי שהוא למטה בארץ ממש יהיה מראה לו כי ה' עמו, כי 'מלא כל הארץ כבודו' וזהו עקר השלמות, להיות למעלה ולמטה וזה בחינות בנים ותלמידים שצריכין להניח בעולם כי לכאורה הדבר תמוה כי הלא העקר שצריך האדם לשבר עצמו לגמרי מן החמר ואם כן למה הוא חיוב כשהאדם נסתלק לגמרי למעלה דהינו אחר ההסתלקות שיניח אחריו בנים בזה העולם הגשמי, שימלאו מקומו בזה העולם הלא אדרבא, טוב להסתלק לגמרי למעלה אך באמת העקר השלמות להיות למעלה ולמטה, בשמים ובארץ כי כשהוא בעולם אחד לבד, אין זה שלמות רק שניהם יחד מעלה ומטה זהו עולם שלם ועל כן מחיב האדם שיהיה נשאר ממנו שארית בארץ, בן או תלמיד כדי שגם כשיהיה למעלה אחר ההסתלקות יהיה למטה גם כן בזה העולם דהינו מה שנשאר ממנו למטה בן או תלמיד הנמשכים ממנו ועקר הוא המח, שיהיה נשאר למטה ממחו ועל כן צריך להניח בן או תלמיד כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה, (בבא בתרא קטז) על פסוק: "אשר אין חליפות למו" 'חד אמר בן, וחד אמר תלמיד' כי התלמיד הוא ממח הרב וכן הבן נמשך גם כן ממח האב ורבי יוחנן סבר תלמיד, כי לא היה לו בנים כי אצל התלמיד המח מפשט מגשמיות אבל אצל הבן המח מלבש בהטפה זרעית אבל גם זה צריכים. והכלל, שצריך שישאר ממנו בנים ותלמידים והתלמידים יאירו יותר לתלמידים אחריהם, וכן להלן יותר שגם התלמידים יפרו וירבו ויעשו תלמידים אחרים ותלמידי תלמידיו יעשו יותר תלמידים וכן להלן יותר ויותר, כדי שיהיה נשאר מחו גם למטה לעולם ועד וכן הבנים צריכים גם כן שישאר זכרם לדורי דורות בנים ובני בנים וכו' כי זהו עקר השלמות של הצדיק שיהיה למעלה ולמטה, בבחינת 'כי כל בשמים ובארץ דאחד בשמיא וארעא' [עין כל זה במאמר ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם [בסימן ז], עין שם כי שם מבאר הענין היטב]
עִקָּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה

שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה

וְנִדְמֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה

יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא הַהֵפֶך

וְכֵן לְהֵפֶך, לְמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מְאד בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה

בְּתוֹך הָאָרֶץ מַמָּשׁ

יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ שֶׁאַדְּרַבָּא הוּא סָמוּך לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְזֶה הַשְּׁלֵמוּת מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה לְהַצַּדִּיק

וּבְלא זֶה אֵינוֹ צַדִּיק כְּלָל

כִּי צָרִיך לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מְאד בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה לְגַמְרֵי

שֶׁעֲדַיִן הוּא סָמוּך לַה' מַמָּשׁ, כִּבְיָכוֹל

וּלְעוֹרְרוֹ וּלְגַלּוֹת לוֹ: ה' עִמְּך, וְאַל תִּירָא וְאַל תְּפַחֵד וְאַל תֵּחַת

כִּי הוּא יִתְבָּרַך עִמְּך וְאֶצְלְך וְקָרוֹב לְך מַמָּשׁ, כִּי "מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"

עַל כֵּן אֲפִילּוּ אִם הָאָדָם נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם שֶׁנּוֹפֵל, רַחֲמָנָא לִצְלָן

וְהוּא בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מַמָּשׁ

גַּם מִשָּׁם יוּכַל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּה' וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַך

כִּי 'מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ'

וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מֻנָּח לְמַטָּה לְגַמְרֵי

וְרוֹאֶה שֶׁהוּא בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, חַס וְשָׁלוֹם, רָחוֹק מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ בָּזֶה בְּעַצְמוֹ

הַיְנוּ כִּי זֶהוּ בְּעַצְמוֹ הוּא הִתְקָרְבוּת

מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק

כִּי מִקּדֶם הָיָה מְרֻחָק כָּל כָּך, עַד שֶׁלּא הָיָה יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהוּא רָחוֹק

וּמֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָחוֹק

זֶהוּ בְּעַצְמוֹ הִתְקָרְבוּת

וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלָשׁוּב אֶל ה'

וְכֵן לְהֵפֶך, לְמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאד

צָרִיך הַצַּדִּיק לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

'מֶה חָמִית מַה יָּדַעַתְּ' וְכוּ'

"כִּי כל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ", שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, כַּיָּדוּעַ

'דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא', דְּהַיְנוּ כַּנַּ"ל

שֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה

שֶׁיִּהְיֶה מַרְאֶה לְמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה, בִּבְחִינוֹת שָׁמַיִם, שֶׁהוּא לְהֵפֶך

שֶׁהוּא רָחוֹק מְאד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַך

בְּחִינוֹת 'מֶה חָמִית מַה יָּדַעַתְּ' וְכוּ'

כִּי שָׁם לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם, שָׁם דַּיְקָא שׁוֹאֲלִים 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ'

וּלְהֵפֶך, לְמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה בָּאָרֶץ מַמָּשׁ

יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ כִּי ה' עִמּוֹ, כִּי 'מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ'

וְזֶהוּ עִקָּר הַשְּׁלֵמוּת, לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה

וְזֶה בְּחִינוֹת בָּנִים וְתַלְמִידִים שֶׁצְּרִיכִין לְהַנִּיחַ בָּעוֹלָם

כִּי לִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ

כִּי הֲלא הָעִקָּר שֶׁצָּרִיך הָאָדָם לְשַׁבֵּר עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מִן הַחֹמֶר

וְאִם כֵּן לָמָּה הוּא חִיּוּב כְּשֶׁהָאָדָם נִסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי לְמַעְלָה

דְּהַיְנוּ אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת

שֶׁיַּנִּיחַ אַחֲרָיו בָּנִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, שֶׁיְּמַלְּאוּ מְקוֹמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם

הֲלא אַדְּרַבָּא, טוֹב לְהִסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי לְמַעְלָה

אַך בֶּאֱמֶת הָעִקָּר הַשְּׁלֵמוּת לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ

כִּי כְּשֶׁהוּא בְּעוֹלָם אֶחָד לְבַד, אֵין זֶה שְׁלֵמוּת

רַק שְׁנֵיהֶם יַחַד

מַעְלָה וּמַטָּה זֶהוּ עוֹלָם שָׁלֵם

וְעַל כֵּן מְחֻיָּב הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, בֵּן אוֹ תַּלְמִיד

כְּדֵי שֶׁגַּם כְּשֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת

יִהְיֶה לְמַטָּה גַם כֵּן בְּזֶה הָעוֹלָם

דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנִּשְׁאָר מִמֶּנּוּ לְמַטָּה בֵּן אוֹ תַּלְמִיד הַנִּמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ

וְעִקָּר הוּא הַמּחַ, שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר לְמַטָּה מִמּחוֹ

וְעַל כֵּן צָרִיך לְהַנִּיחַ בֵּן אוֹ תַּלְמִיד

כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל פָּסוּק: "אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ"

'חַד אָמַר בֵּן, וְחַד אָמַר תַּלְמִיד'

כִּי הַתַּלְמִיד הוּא מִמּחַ הָרַב

וְכֵן הַבֵּן נִמְשָׁך גַם כֵּן מִמּחַ הָאָב

וְרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר תַּלְמִיד, כִּי לא הָיָה לוֹ בָּנִים

כִּי אֵצֶל הַתַּלְמִיד הַמּחַ מֻפְשָׁט מִגַּשְׁמִיּוּת

אֲבָל אֵצֶל הַבֵּן הַמּחַ מְלֻבָּשׁ בְּהַטִּפָּה זַרְעִית

אֲבָל גַּם זֶה צְרִיכִים.

וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיך שֶׁיִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ בָּנִים וְתַלְמִידִים

וְהַתַּלְמִידִים יָאִירוּ יוֹתֵר לְתַלְמִידִים אַחֲרֵיהֶם, וְכֵן לְהַלָּן יוֹתֵר

שֶׁגַּם הַתַּלְמִידִים יִפְרוּ וְיִרְבּוּ וְיַעֲשׂוּ תַּלְמִידִים אֲחֵרִים

וְתַלְמִידֵי תַלְמִידָיו יַעֲשׂוּ יוֹתֵר תַּלְמִידִים

וְכֵן לְהַלָּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר מחוֹ גַּם לְמַטָּה לְעוֹלָם וָעֶד

וְכֵן הַבָּנִים צְרִיכִים גַם כֵּן שֶׁיִּשָּׁאֵר זִכְרָם לְדוֹרֵי דוֹרוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְכוּ'

כִּי זֶהוּ עִקָּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַצַּדִּיק

שֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, בִּבְחִינַת 'כִּי כל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא'

[עַיֵּן כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר וַיְהִי מִקֵּץ כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם [בְּסִימָן ז], עַיֵּן שָׁם

כִּי שָׁם מְבאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב]
שיחות הר"ן - אות קז
שיחות הר"ן - אות קז "אסתר בינונית היתה לא ארכה ולא קצרה" הענין שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "בשביל צניעות שהיתה ברחל זכתה ויצאה ממנה שאול. ובשביל צניעות שהיתה בשאול זכה ויצאה ממנו אסתר המלכה" וברחל כתיב "רחל בתך הקטנה" ובשאול נאמר "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" ואסתר ממצע בין שאול ורחל בינונית היתה
שיחות הר"ן - אות טז
...- אות טז דע, שיכולין לצעק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאד ולא ישמע שום אדם כלל, כי אינו מוציא שום קול כלל רק הצעקה היא בקול דממה דקה וזה יוכל כל אדם דהינו שיציר במחשבתו הצעקה ויכנס קול הצעקה במחשבה ויציר בדעתו קול הצעקה ממש עם הנגון כדרך שצועקין ויכנס בזה עד שיצעק ממש בבחינת קול דממה דקה ושום אדם לא ישמע כלל כי באמת אינו ציור כלל רק צעקה ממש כי יש סמפונות בראה שמשם יוצא הקול וגם יש סמפונות דקים היוצאים מן הראה אל המח ועל כן יכולים להכניס הקול דרך הסמפונות הדקים ההולכים אל המח עד שיצעק ממש במחו על...
שיחות הר"ן - אות רמו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הייתי מסתכל על אכילתו והיה מתכון שלא להכניס הדבר שאוכל לתוך הפה והחך רק היה מכניס בין שניו והיה לועסו שם בלי סיוע החך ומי שאוכל כך כמעט שאין מרגיש שום טעם באכילתו ואי אפשר לציר ענין זה בכתב אך המעין יבין זאת מעצמו ומי שרוצה לשבר תאוות אכילה בתכלית שלא יקבל שום תענוג מאכילתו על ידי עצה זאת בנקל יזכה לזה
שבחי הר"ן - אות כ
שבחי הר"ן - אות כ ובעת שהיה יושב בבית חותנו כשהיה חפץ לדבר עם הבעל שם טוב, זכרונו לברכה דהינו לילך על קברו ולבקש מאתו איזה דבר בקשה היה רגיל לנסע לקהלת סמילא שהיה סמוך לבית חותנו והלך על קבר הצדיק המפרסם מורנו הרב ישעיה מיאנוב, זכרונו לברכה, שהוא מנח שם ועשה את הצדיק הנ"ל לשליח שילך ויודיע להבעל שם טוב זכרונו לברכה, את בקשתו מה שהיה צריך אז
חיי מוהר"ן - רד - נסיעתו וישיבתו באומן
...רד - נסיעתו וישיבתו באומן אות רד ליל שבת פרשת חקת ובלק י"ב תמוז תק"ע ספר על השלחן מעניניו ותמה על עצמו על שעושה תמיד דברים משנים ונפלאים מדעת בני אדם על אשר הוא תמיד נע ונד ממקום למקום ומה היה חסר לו במעדוועדיווקע היה ראוי לו לישב שם תמיד כי שם היה יושב בשלוה והשקט. והוא לא רצה לישב בשלוה, ונסע משם וקבע דירתו בזלאטיפאליע והיה לו שם מחלקת גדול ויסורים גדולים מאד ונסע משם וקבע דירתו בברסלב. אחר כך בזה הקיץ נסע מברסלב וקבע דירתו באומין. ועל כל פנים מאחר שבא לאומין היה ראוי לו לבחר דירתו אצל איש הגון...
לראות את המלך / ולא יראני האדם וחי?!
...את המלך / ולא יראני האדם וחי?! במעשה מחכם ותם מובא breslev.eip.co.il/?key=56 - סיפורי מעשיות - מעשה ט - מחכם ותם בשעת אכילתם התחילו לדבר יחד התחיל החכם להוכיח לו דעתו הנ"ל, שאין מלך כלל גער בו התם השר: הלא אני בעצמי ראיתי את המלך! השיב לו החכם בשחוק אתה יודע בעצמך, שזה היה המלך? אתה מכיר אותו ואת אביו ואת זקנו שהיו מלכים? מאין אתה יודע שזה מלך? אנשים הגידו לך שזה מלך, ורמו אותך בשקר וחרה להתם מאד מאד על דבר המלך על שהוא כופר במלך שהחכם שהיה פילוסוף, הוא כפר בקיומו של המלך. ולכולם הוא היה יכול למכור...
חיי מוהר"ן - רפא - גדולת נוראות השגתו
...השגתו אות רפא שנת תקס"ט במוצאי שבת ענה ואמר אם היה בא אצלנו נשמה גדולה אף על פי כן היינו נראים כחשובים. ובאמת אינם חולקים עלי וכו' וכו' והוא יושב בביתו. וכבר היה כן שהיו חולקים על אחד ובנה לו מגדל גבוה וישב בתוכו. והם היו נלחמים עליו והיו שולחים ורובים לו חצים ואש. אבל לא היו יכולים לעשות כלום. אך שיש אבנים טובות שהם גדלים מאוירים ואדים. והיה אבן טוב שהיה גדל באויר אך עדין לא היה לו כל השלמות לגמרי ועל ידי שהיו רובים החצים אליו כנ"ל על ידי זה השליכו האבן טוב ונפל על המגדל. והאבן הטוב הזה היה של...
ספר המידות - סוד
ספר המידות - סוד חלק שני א. על ידי עיון עמק בסודות התורה יוכל לפקד עקרות ולרפאות חולאת חזק.
שיחות הר"ן - אות רעד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן טוב מאד להאדם שיהיה לו חדר מיחד לו לבדו לעסק שם בעבודת ה' בתורה ותפילה ובפרט התבודדות ושיחה בינו לבין קונו שלזה צריכין בודאי חדר מיחד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נ - כָּל הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית, אֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל
...ח"א - תורה נ - כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל [לשון רבנו, זכרונו לברכה] הצילה מחרב נפשי מיד כלב וכו' כי כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל בבחינת: "כל עצמותי תאמרנה" וכשאין מתפלל בבחינת: "כל עצמותי" 'אזי כלבא נחת ואכל קרבנו' הינו תפילתו וכשמתפלל וטועם מתיקות בדבורי התפילה זאת הבחינה נקראת "כל עצמותי תאמרנה" ואין יכול לטעם מתיקות בתפילה אלא כשתקן פגם הברית כי מיין מתיקין, זה בחינת מיין דדכין ומי שהוא בבחינת מיין מתיקין, אזי דבוריו מתוקים וטובים וכשיוצאים מפיו ומשמיע לאזניו, כמו שאמרו: 'השמע לאזנך'...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3135 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:14 - wesi2