ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית   •   ליקוטי מוהר"ן חלק א   •   ליקוטי מוהר"ן חלק ב   •   סיפורי מעשיות   •   שבחי הר"ן   •   שיחות הר"ן   •   חיי מוהר"ן   •   ספר המידות   •   לימוד


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.

יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים, וְהֵם יוֹדְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה
אַך הֵם צְרִיכִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם
וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב עִם הַדַּרְשָׁן
וְגַם אֶצְלוֹ יֵשׁ לִפְעָמִים, שֶׁיּוֹדֵעַ תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פָּנִים, דְּהַיְנוּ פָּנִים בַּתּוֹרָה
וְהוּא צָרִיך לְהַעְלִימָהּ, וְאֵינוֹ אוֹמְרָהּ
וְלִפְעָמִים אֵינוֹ כּוֹתְבָהּ כְּלָל
וְלִפְעָמִים כּוֹתְבָהּ וְאַחַר כָּך שׂוֹרְפָהּ
וּבֶאֱמֶת אִם הָיְתָה נִכְתֶּבֶת, הָיָה מִזֶּה סֵפֶר
וְהָיָה בָּא בְּתוֹך הָעוֹלָם
וְגַם יֵשׁ בָּהֶם שֵׁמוֹת בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה
אַך הָעוֹלָם מְקַלְקְלִין זאת, וּצְרִיכִין לְהַעְלִימָהּ וּלְשׂוֹרְפָהּ
אֲבָל הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם, מַה שֶּׁנֶּעְלָם וְנִשְׂרָף תּוֹרוֹת וּסְפָרִים הַלָּלוּ
כִּי גַּם יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים, שֶׁכְּבָר נַעֲשׂוּ סְפָרִים וְנִמְחוּ וְנֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם
כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַקַּדְמוֹנִים
תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, עָשׂוּ סְפָרִים הַרְבֵּה
אַך נֶאֶבְדוּ
אַך הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם
כִּי אִם לא הָיָה זאת, לא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה סִפְרֵי מִינִין
שֶׁאִם הָיוּ, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְפַּשְּׁטִין בָּעוֹלָם, לא הָיָה אֶפְשָׁר כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
כִּי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, שֶׁעָשָׂה שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וְאָמַר: "הִנֵּה אֱלקֶיך יִשְׂרָאֵל" וְכוּ'
וְהִטְעָה כָּל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם
הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁהִטְעָה עַם רָב בִּשְׁטוּת כָּזֶה לַעֲבד עֲגָלִים
אַך בְּוַדַּאי הָיָה בָּזֶה חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד מְאד שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסוּת
וְאִם הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, נִמְצָא עַתָּה דַף אֶחָד מִסְּפָרִים הַלָּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם
הָיוּ מִתְרַחֲקִים מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְלא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַך כְּלָל
וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא טוֹבָה מַה שֶּׁנִּתְעַלְּמִין וְנִשְׂרָפִין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל
כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה'
בִּבְחִינַת: "מִגְדַּל עז שֵׁם ה', בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב"
שֵׁם ה' דָּא סֵפֶר
כִּי סֵפֶר בְּמִסְפַּר שֵׁם, כַּמּוּבָא
כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה
וְנִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם וְעוֹשֶׂה שֵׁם
וְדַע, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיך לִשְׁמר אֶת בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ
כִּי כָל אֶחָד כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מָשִׁיחַ
וְצָרִיך לִשְׁמר מְאד, שֶׁלּא יִתְקַלְקֵל בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ
וְעִקָּר הַדָּבָר שֶׁבּוֹ תָּלוּי בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ הוּא שְׁמִירָה מִנִיאוּף
כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינוֹת חֹטֶם, בִּבְחִינוֹת: "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'"
וְנִיאוּף תָּלוּי בַּחֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא תִנְאָף"
וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: 'לא תֵהָנֶה אַף'
וְצָרִיך לִשְׁמר עַצְמוֹ מְאד אֲפִילּוּ מֵרֵיחַ נִיאוּף
כִּי הוּא פּוֹגֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם כַּנַּ"ל
וּבְחִינַת מָשִׁיחַ הוּא שׁוֹרֶה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא
דְּהַיְנוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּגַלִּין הַפָּנִים שֶׁל תּוֹרָה
וְשָׁם מְרָחֵף רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, בִּבְחִינַת: "וְרוּחַ אֱלהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם"
'רוּחַ אֱלהִים דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ'
'שֶׁמְּרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם'
וּמַיִם הוּא הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא
וְדַע, שֶׁבְּחִינַת "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'"
נַעֲשֶׂה רוּחַ קִנְאָה
שֶׁהוֹלֵך וּמְקַנֵּא
בְּכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצֵא שָׁם נִיאוּף, הוּא נַעֲשֶׂה רוּחַ קִנְאָה
וּמְקַנֵּא עַל זֶה לְגדֶל קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ
וּפְעָמִים "מְקַנֵּא וְהִיא נִטְמָאָה, אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְכוּ' וְהִיא לא נִטְמָאָה"
כִּי לְגדֶל עצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ
אַף עַל פִּי שֶׁלּא נִטְמְאָה, הוּא מְקַנֵּא עַל הַסְּתִירָה לְבַד
כִּי נֶחֱשָׁב פְּגָם כְּנֶגֶד עצֶם טָהֳרָתוֹ שֶׁל הָרוּחַ קִנְאָה
וְנַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה לִפְעָמִים גֵּט
וְעַל כֵּן נִקְרָא הַגֵּט "סֵפֶר כְּרִיתוּת"
כִּי נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַסֵּפֶר, שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא הָרוּחַ קִנְאָה כַּנַּ"ל
אוֹ שֶׁמַּשְׁקֶה אוֹתָהּ מַיִם מְאָרְרִים, וַאֲזַי נִבְדֶּקֶת אִם נִטְמְאָה וְכוּ'
וְאִם לָאו, אֲזַי אַדְּרַבָּא: "וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע" וְכוּ'
וְדַע, שֶׁיֵּשׁ יִחוּדָא תַּתָּאָה שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם
שֶׁהוּא בְּכַשְׁרוּת גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּל כָּך
עַד שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה
שֶׁהַזּוּג, דְּהַיְנוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, כְּשֵׁרִים כָּל כָּך
שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה מְאד וְאֵין בָּהּ שׁוּם שֶׁמֶץ פְּסוּל
וְגַם הוּא כָּשֵׁר מְאד
וְזִוּוּגָם בְּכַשְׁרוּת וּבִקְדֻשָּׁה כָּל כָּך, שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה
כִּי 'אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם'
כִּי יֵשׁ בּוֹ יוּ"ד וּבָהּ הֵ"א שֶׁזֶּהוּ יִחוּדָא עִלָּאָה
וְזֶה הַזִּוּוּג וְהַיִּחוּדָא תַּתָּאָה הוּא יָקָר מְאד מְאד
מֵאַחַר שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם נַעֲשֶׂה יִחוּדָא תַּתָּאָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה
וְהִנֵּה הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל
שֶׁהוּא מְקַנֵּא עַל נִיאוּף
מַה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן, מֵאַחַר שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים מְאד
אַך דַּע, שֶׁכָּאן בָּא הָרוּחַ קִנְאָה בִּשְׁבִיל אַהֲבָה
'כָּל רְחִימוּתָא דְּלָא קְשִׁיר עִמָּהּ קִנְאָה, לַאו רְחִימוּתָא רְחִימָא'
הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָה"
כִּי הַקִּנְאָה מוֹרָה עַל אַהֲבָה
כִּי מֵחֲמַת גּדֶל הָאַהֲבָה הוּא מְקַנֵּא בָּהּ: "אַל תִּסָּתְרִי"
כְּדֵי שֶׁלּא יִתְקַלְקֵל הָאַהֲבָה, חַס וְשָׁלוֹם
וְזֶה פּוֹעֵל כָּאן הָרוּחַ קִנְאָה הַנַּ"ל בִּשְׁבִיל אַהֲבָה כַּנַּ"ל
אַך מֵחֲמַת שֶׁאַף עַל פִּי כֵן זֶה הַיִּחוּדָא תַתָּאָה הוּא בְּזֶה הָעוֹלָם
יוּכַל לְהִתְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם
עַל יְדֵי הָרוּחַ קִנְאָה
כִּי הַקִּנְאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל אַהֲבָה
יְכוֹלָה לְהַטִּיל מַחֲלקֶת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי שֶׁמְּקַנֵּא לָהּ וְכוּ'
וְעַל כֵּן דַּע
שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם לְשָׂרְפָן וּלְהַאֲבִידָן כַּנַּ"ל
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִסְתַּלֵּק הָרוּחַ קִנְאָה
שֶׁלּא יְקַלְקֵל, חַס וְשָׁלוֹם, שְׁלוֹם הַזּוּג הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל
כִּי יִחוּדָא תַּתָּאָה שֶׁלָּהֶם יָקָר מְאד
וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל שָׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם עַל יְדֵי הָרוּחַ קִנְאָה כַּנַּ"ל
הוּא הֶפְסֵד גָּדוֹל מְאד
וְעַל כֵּן מֻכְרָחִין שֶׁיִּהְיוּ נֶאֱבָדִין הַתּוֹרוֹת וְהַסְּפָרִים הַנַּ"ל
כְּדֵי לְסַלֵּק הָרוּחַ קִנְאָה
כִּי הָרוּחַ קִנְאָה הוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא שׁוֹרֶה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, דְּהַיְנוּ הַסְּפָרִים כַּנַּ"ל
נִמְצָא כְּשֶׁנִּשְׂרָפִין וְנֶאֱבָדִין הַסְּפָרִים
מִמֵילָא נִסְתַּלֵּק הָרוּחַ קִנְאָה, שֶׁהוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ
שֶׁשּׁוֹרֶה עַל הַסְּפָרִים כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ סוֹד "שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה"
כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה', בְּחִינַת 'שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה' כַּנַּ"ל
וְאָמְרָה תּוֹרָה, שֶׁיִּמָּחֶה וְיֵאָבֵד
כְּדֵי לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, דְּהַיְנוּ זוּג הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל
שֶׁבִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶן נִמְחִין וְנֶאֱבָדִין הַסְּפָרִים
שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
וּמָה שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל
אָמְרָה תּוֹרָה יִמָּחֶה בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם וְכוּ'
סִפְרֵי הַמִּינִין שֶׁהֵם מַטִּילִין שִׂנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל וְכוּ'
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ וְיֵאָבְדוּ וְיֵעָקְרוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁיִּמַח וְיֵעָקֵר זִכְרָם מִן הָעוֹלָם
נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי אֲבֵדַת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים בָּא טוֹבָה
שֶׁנֶּאֱבָדִין וְנֶעֱקָרִין סִפְרֵי הַמִּינִין
וַאֲזַי יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַך
אָמֵן



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריג - כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא רוֹצֶה לְהַסְתִּיר וּלְכַסּוֹת אֶת הָאָדָם
...שם שכשהקדוש ברוך הוא רוצה להסתיר ולכסות את האדם מן הבעל דבר להציל אותו ממות שנגזר עליו אזי הוא מסתיר ומכסה אותו בזה השם ואזי הבעל דבר משוטט ומחפש סביבות זה האדם לבקש לו מקום שיוכל להכנס תחת המסתר והמכסה להזיק לזה האדם אך תכף כשמביט עליו נסתלק ואין לו כח מחמת זה השם אבל דע שכשחס ושלום, מוצא מקום לכנס תחת המסתר והמכסה לשלט על האדם אזי אדרבא מקבל עוד הבעל דבר יותר כח מזה השם וזה בחינת מה שכתוב בזוהר הקדוש 'שראה פינחס המ"ם של מות משוטטת אז' הינו כי המ"ם... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קכא
...פעם אחד הוכיח אותנו להתפלל בכונה ובכחות כמבאר בספריו הרבה שצריכין להכריח עצמו מאד לתפילה ולהתפלל בכל כחו ואמר: שתפילה שלכם בכח הוא כמו שמשכתי אני את החבל עם האנקיר כשהייתי על הספינה הינו בהיותו על הספינה היה פעם אחד בשעת הדחק שהיו מכריחים את כל אנשי הספינה שימשכו בכל כחם את החבל הנ"ל והייתי מושך בכל כחי החבל אבל באמת לא הכנסתי שום כח רק היה לפנים כי הכרחתי להראות לפניהם כאלו אני מושך בכל כחי כך הוא התפילה שלכם בכח ובכונה כלומר שעדין אין אנו מכניסין... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - קיא - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...לספר הרבה מענין מחשבותיו שהיו לו אז בימי נעוריו בעת שעסק בעבודתו. שציר בדעתו שאינו רוצה להיות מפרסם בשום אפן ולא היה רוצה להיות מקבל כלל והיו לו כמה וכמה מחשבות בענין זה איך שיעלים עצמו מן העולם ומהיכן תהיה פרנסתו. ולפעמים היו לו מחשבות שיחזר על הפתחים ואיש לא ידע ממנו אות קיב אחר כך נכנס למעדוועדיווקע. ושם נתקבצו כמה אנשי כפרים, ועשו לו מעמד קבוע לתן לו אחד רענדל [סוג מטבע] בכל שבוע. וישב שם במעדוועדיווקע בהשקט ושלוה קצת ושם התחילו כמה אנשים להתקרב... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנב - כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ
...השיכים לה כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים לה אזי הקלפה מסבבת אותה רק נשאר פתח נגד אמונה, שכנגד האמונה הפתח פתוח ומחמת פגם הענפים, חס ושלום משליכין אותם משם, דהינו שמשליכין אותם מן האמונה ואזי אין יכולין לכנס, דהינו להתקרב אל שרשם, שהוא הנשמה הנ"ל כי לפעמים משליכין ומפילין אחד מן האמונה כעין מה שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על ארץ ישראל על המתים שאינם ראויים לקבר בארץ ישראל ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי וכו' והנה סתימת הפתח הנ"ל, דהינו... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנא - עַל יְדֵי מִלְחָמוֹת הַיְנוּ מַחֲלקֶת
...מוהר"ן ח"א - תורה רנא - על ידי מלחמות הינו מחלקת דע שעל ידי מלחמות הינו מחלקת על ידי זה נופלים מחשבות של רשעים על אנשים כשרים הינו מחשבות של כפירות, שנופלים עליהם על ידי זה והתקון לזה למסר המלחמה על ה' שה' ילחם המלחמה על ידי זה מבטל מחשבות רשעים הנ"ל אבל דע שעל ידי צדקה שלהם יש כח במחשבתם להתקים אפילו אם ימסר המלחמה לה' כי יש צדקות שרשעים נותנים כי מצינו שאפילו מלכי עכו"ם נותנים צדקה ועושים טובות כמו שכתוב: "לחונן דלים יקבצנו" ודע שאיש אמת, דהינו... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות עח
...חלוק בין בני אדם מתי מתחיל הישר שיש בני אדם שהישר מתחיל אצלו תכף ויש שאין מתחיל אצלו הישר רק אחר כך אחר שעושה עולה ויש שמתאחר אצלו התחלת הישר יותר דהינו אחר שעושה כמה עולות וכן יש שמתחיל אצלם באחור יותר ויותר אבל אף על פי כן ימצא גם בו איזה ישר רק שהוא מאחר הרבה כגון למשל שהיה מעשה שראיתי בכפר שבא איש חיל וצוה שיתנו לו הסוסים על ה [מרכבת הדאר] ושחדו אותו בממון ואחר כך בא השני והסית אותו הראשון שיקח גם כן הסוסים כנזכר לעיל ושחדו אותו גם כן ואחר... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פז - כַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית
...כי סוד כונות אלול הוא "הנותן בים דרך" להאיר בחינת דרך בים ודרך זה נפתח בחדש אלול ועקר פגם הברית הוא בבחינת דרך הזה כי היה צריך להאיר בחינת הרכ"ד [מאתים עשרים וארבעה] אורות בבחינת ים, בחינת אמונה והוא נטה מזה, ופגם בבחינת דרך בבחינת: "כי השחית כל בשר את דרכו" כי אשה נקראת דרך, כמובא בדברי רבותינו, זכרונם לברכה ויש דרך אחר, בחינת:"דרך אשה מנאפת" והכלל שעקר הפגם בבחינת דרך, שלא האיר הדרך בים ולפעמים מחמת זה הפגם יוכל לאבד את זווגו כי מאחר שנטה מזווגו... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - אות טו
שבחי הר"ן - אות טו והיה רגיל בנדרים מאד מאד שכמה פעמים כשבא היום קבל עליו בנדר כל סדר העבודה שהיה רוצה לעשות באותו היום ואחר כך אף על פי שהיה קשה עליו מאד היה מכרח לעשות מחמת הנדר וכן עשה כמה וכמה פעמים וכן בכל מיני גדרים וסיגים של פרישות מאיזה תאוה ומאיזה מדה היה רגיל הרבה בנדרים כמה וכמה פעמים וכמה וכמה פעמים נשבע על איזה דברים בנקיטת חפץ כדי שיהיה חזק לפרש מאותו הדבר שהיה רוצה לפרש עצמו... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - רפט - גדולת נוראות השגתו
...רפט שמעתי מפיו הקדוש שאמר אני קנקן חדש מלא ישן. גם נמצא בכתב ידו הקדושה אני זקן שבקדשה וכו' שמגלה דברים שכסה עתיק יומין וכו' אות רצ שמעתי מפיו הקדוש שאמר אני יכול עכשו לומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקלפת השום. רק שאין לי החוץ וחצי דבר איני רוצה לומר. פרוש כי בן עזאי אמר כל חכמי ישראל דומין עלי כקלפת השום חוץ מן הקרח הזה ואמר הוא זכרונו לברכה שיש לו כח לומר זאת שהם דומין לפניו כנ"ל רק שאין לו החוץ לומר עליו חוץ מזה והבן. גם נראה מכונתו שיש לו בזה ענין... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - עַל יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם הֵם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה
...אמנה על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות כי בודאי ידוע, שאפשר לעבד השם יתברך בכל דבר כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות הוא בבחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'בשעת שמד אפילו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבר' נמצא שאף שבאמת אין ראוי שיהרג על זה אך מחמת שהוא שעת שמד והם מתגברים ורוצים דיקא להעבירו על דת ולהביאו לכפירות, חס ושלום על כן הוא מכרח למסר נפשו אפילו על דבר קל והעבודה זרה והכפירות הם בבחינת:... לחץ להמשך...
👈 1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0313 שניות - עכשיו 29_03_2020 השעה 08:42:20 - wesi2